שיחה ד

הערות

עמוד 295

1. 1. תו*ח לך לך פט, ב. אוה"ת שם (כרך ו') תתרעט, ב.
2. 2. 2/ ר"פ לך לך. וראה גם תו"ח שם (פ, א). אוה"ת שם תתרעב, א ואילך.
3. 3. ) אוה"ת לך לך (כרך ד') תרפה, א. וראה גם תו"ח שם.
4. 64. כ"מ בתו"ח שם (תחילת סעיף ב'). ושם פא, רע'א -- באו"א קצת.
5. 65. תו"א יא, ב. תו"ח שם פא, רע*א. אוה"ת שם (כרך ו') תתרעג, א.
6. 66. תו*ח שם. ובאוה"ת שם: בעצמך ומהותך.
7. 7. ראה לקמן סוס"ב.
8. 8. ראה תו"א שם יא, ב ואילך (ובתו"ח שם פא, סע"א ואילך. אוה"ת שם תתרעג, ב), שהירידה דבחי" אברם למטה היא ע"י (גילוי) בחינה שלמעלה מבחי' אברם. ובאוה"ת שם (כרך ד') תרפז, א בשוה*ג, שהיא ירידה צורך עלי.
9. 09. ראה אוה"ת שם תרפח, סע"א, שענין לך לך ,קאי על ירידת הנשמה בגוף".
10. 0. ראה בהמצויין לעיל ע' 280 הערה 50. ובכ*מ.
11. 11. ראה אוה"ת שם תרעט, א: ,לך לך, שיהי' בבחי' מהלך ולא בבחי' עומדי. ושם ע*ב: שזהו .עיקוה פי" לך לך".

עמוד 296

1. 2. לקו"ת ראה כה, א.
2. 2. *2ן) ראה ד"ה צהר תעשה תש"ז פ"ל (ע' 187). וראה גם ד'ה ועשית ציץ עת"ר (ע' קס).
3. 3. גיטין סו, א. לקו"ת תצא לז, ג. דיה ועשית ציץ שם. צהר תעשה שם.
4. 4. לשון הגמרא -- חגיגה ה, ב.
5. 5. ד"ה זה היום תש"ט ספ"ב ואילך. וראה הביאור בזה לקו"ש ח'ג ע' 846.
6. 6. לקוד כה, ב ואילך. סה"ש תשזב ע' 75
7. 7. נח ו, טז. וראה לקמן הערה 26.
8. 8. לעיל ע' 28677.
9. 9. הובאה בד"ה צהר תעשה תרצ"ה בתחלתו ובכ"מ (ראה הוספות לכש"ט (הוצאת קה"ת) סי י)
10. 0. נה א.
11. 21. לשון כ"ק מו"ח אדמו"ר בד'ה צהר תעשה שם.
12. 2. ראה בארוכה לעיל ע' 269, וע' 282.
13. 3. ראה ד"ה מים רבים סעיף ו' (לעיל ע' 280).
14. 4. (נח ז, יז) תו*א ט, סע"א.
15. 5. נח ח, ד. וראה אוה"ת נח ע, א. (כרך ג') תרמג, ב ואילך.
16. 6. ראה אוה"ת שם תרכז, א (מרמ"ז), שג' הבחינות תחתיים שניים ושלישיים הם בי*ע אצילות

עמוד 297

1. 1. וא"ק. וידוע (שע'ק להרח'ו ח"ג פ"ב. ע"ח שער דרושי אבי"ע פ"ג -- הובא בהמשך תרס"ו ע' רל. דיה ויהי אומן עטר"ת פ"א. ובכ"מ) שנר"ן הם מבילק, חי' מאצי', ויחידה מא"ק.
2. 2. וזהו גם הכוונה במ"ש בלקו"ד שם, שחמשה השמות נרנח"י הם תחתיים שניים שלישיים רביעיים וחמשיים שהם ד' עולמות אבי"ק ועולמות הא*ס שלמעלה מאצילות, שמונה העולמות בי"ע לג' בחינות -- כהפי' (אוה"ת שם, משל"ה), שתחתיים שניים ושלישיים הם בי"ע (ועפ"ז יש ,רביעיים וחמישיים" -- ובדוגמת ה' שמות דנשמה).
3. 7. תו"א ריש פרשתנו (וראה הגהות הצ"צ לשם אוה"ת פרשתנו כרך ג תרפה, ב. תרפט, ב).
4. 8. תו"ח שם פג, ד ואילך. אוה"ת שם (כרך ו') תתרעה, סע"א ואילך. וראה גם תו"א יא, סעיג.
5. 9. וכיה בל"ת להאריז'ל -- מובא במקומות שבהערה 1.
6. 0. ראה במדב"ר רפי"ט: מי יתן טהור מטמא .. כגון אברהם מתרח.
7. 31. פרשתנו יב, ז.
8. 2. שם, ח.
9. 3. אוה"ת פרשתנו (כרך ד') תרפד, ב. תרפז, ב. תרפט, סע"א. דיה בחודש השלישי תש"ב.
10. 4. אדר'"נ ספל"א.
11. 5. תולדות כו, ה.

עמוד 298

1. 6. סה"מ תש"ח ס"ע 253. התמים ח"ו ע' נב.
2. 7. תניא פי*ח.
3. 8. תו"ח שמות תקלז, סע"ב. וראה גם לקו"ת סוכות עח, ד. שמע"צ פט, ב.
4. 9. ראה גם לעיל ע' 267 ואילך.
5. 0. רש"י ר"פ עקב.
6. 41. יהושע כד, ב. ובאוה"ת פרשתנו שם תרפב, ב הובאו ב' הפירושים דלקמן.
7. 2. תו"א כה, א. עה, ד. דרמ"צ פב, ב. ובכ"מ.
8. 3. בראשית ב, יו"ד.
9. 4. יהושע שם, ג.
10. 5. ראה גם אוה"ת שם תרצ, ב.

עמוד 299

1. 6. פסחים קטז, א.
2. 7. ראה גם אוה"ת שם תרצא, ב.
3. 8. ראה לקו"ש כרך ג' ע' 782 (הראי' לזה מ,שעטנז").
4. 9. בחוקותי כו, *ב.
5. 0. ובנוגע ל,והתהלכתי" -- פשוט שכולל ב' הבחינות, מכיון (שאין זה שני פירושים כ"א) שפירוש ,והתהלכתי* הוא ב' אופני הילוך. ועד"ז הוא גם בנוגע ל,קוממיות* (דלקמן בפנים).
6. 1. דרושי ד"ה והתהלכתי -- אוה"ת ויקרא (כרך ב') ע' תרמ ואילך. לקו"ת ראה כו, א. אמ*ב שער הק"ש פפ"ז. ספפ"ח ואילך.
7. 2. בחוקותי כו, יג.
8. 3. ראה חדא"ג מהרש"א לב"ב שבהערה הבאה,
9. 4. ב"ב עה, א. סנהדרין ק, א.
10. 5. אמ"ב שם פפ"ט. אוה"ת שם ע' תרנג. תערב-ג.
11. 11. >) ראה בארוכה במכתב דוא"ו תשרי תשל"ח *. וש"נ.
12. 7. זת"ב קמה, ב. ועוד.
13. 13. *) לקו"ש חי"ד ע' 477 ואילך. המו"ל.

עמוד 300

1. 8. ראה לעיל ע' 288 הערה *65.
2. 9. לעיל ע' 287-8.
3. 0. נוסח התפלה דשבת (נשמת). וראה בהמצויין לעיל ע' 290 הערה 83.
4. 1. תו"א קיד, ב. לקוית ראה כב, סע'ד. דיה אדון עולם תש"ג פ"ה. ובכ"מ.
5. 2. לקו"ת שה"ש כד, סע"א ואילך.
6. 3. זח"ג צ, ב.
7. 4. ראה זהר שם עג, א.

עמוד 301

1. 1. שיחות 21
2. 2. ) ראה גם לעיל ע' 285 ובהנסמן שם.
3. 2. שעהיוה'א פ'א. 7
4. 3. סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך.
5. 4. כשמו: ,מוצאי שבת פ' לךְ* -- ומלוה (הולך ביחד עם) השבת דפי לך.
6. 5. ראה בארוכה לעיל ע' 270-1.
7. 6. ברכות כח, א. וש"ג. 1 לעיל ע' 266-9. ע' 281-2.

עמוד 302

1. 68. וגם מצד זה, ההליכה ,לדרכו* היא בכל הענינים בשוה.
2. 9. לעיל ע' 269770.
3. 0. לקו"ת בלק ע, רע*ג. המשך תרסלו ע' רכה, שח. ובכ"מ. \
4. 1. ראה ד"ה בראשית ברא סעיף ה' (לעיל ע' 26475).
5. 2. לשון הכתוב -- ישעיי מד, ב. ירמ" ל, יו"ד. ועוד.
6. 3. לקו"ת שם עב, ב -- הובא (גם) בדיה הנ"ל שם.

עמוד 303

1. 4. תנחומא ויגש ו.
2. 5. לקו"ת ויקרא א, ג (בנוגע לנש"י). ובתנחומא שם (הובא בלקו"ת שם ב, א) -- בנוגע למצוות.
3. 6. בהבא לקמן -- ראה בארוכה לקח טוב (למהר"י ענגיל) כלל א. ובהמצויין שם (וראה לקו"ש ח"ח ע' 367 הע' 24, שמשו"ע אדה*ז סרס"ג סכ"ה בקו"א משמע כאופן הג').
4. 4. ענינגם של ג' מדריגות אלו בעבודת האדם -- ראה לקו"ש ח"ט ע' 323 ואילך. חי"ב ע' 148.
5. 5. 7]) כדמוכח גם מזה שיחס השליח להמשלח (גם לפי אופן הג' שהשליח עצמו הוא המשלח) -- הוא
6. 6. רק בנוגע לענין השליחות, ולא בנוגע לשאר עניניו*. ודלא כעבד, שכל ,מה שקנה עבד קנה רבו", כדלקמן בפנים.
7. 8. ראה בארוכה המשך תרס"ו ע' שכו-שכז.
8. 9. פסחים פח, ב. קידושין כג, ב.
9. 0. ראה רשב"א לקידושין שם.
10. 1. המשך הנ"ל ע' שכא-שכב.
11. 11. *) ולהעיר דגם לדעת ר' שילא ד.איץ שליח נעשה עד (לפי ד)הוה ליי כגופיי" (קידושין מג, א); לפי דס"ל (כאופן הג') .דהשליח נחשב כגוף המשלח וא*כ הוא עצמו הבעלים ואין יכול להעשות עד" (לקח טוב שם ס"א) יכול הוא להעיד להמשלח בעניניס שאינם שייכים לשליחותו.

עמוד 304

1. 2. משא"כ ב,ויעקב הלך לדרכו* -- רק משמע כן (שההליכה צריכה להיות בכל עניניו) מעניו .ויעקב הלך לדרכו (כנ"ל ס"ד), אבל אין זה מודגש בגילוי,
2. 2. שיחות
3. 3. אורחות צדיקים שער יז
4. 4. ורק מצד זה ש,כל המדות כלולות זו מזו", הי' בו גם מדת הגבורה (אגה"ק סי"ג. ובכ"מ).
5. 5. ראה תו"א יב, א [ובהגהות הצ"צ לשם - אוה"ת לך לך (כ"ד) תרצג, א]. אוה*ת וירא צ, ב. צג, ב.
6. 6. באוה"ת לך לך שם ובאוה"ת וירא צג, ב, שהבליג דחסדו של אברהם היא למעלה גם מהמדידה והגבלה דחסד דאצילות.
7. 7. שבת קכז, א. רמב"ם הל' אבל פי"ד ה"ב.
8. 8. תניא פמ"א (נז, ב).
9. 9. והכנסת אורחים דכל אחד גדולה מהקבלת פני שכינה (אף שהחסד הוא מוגבל) - לפי ,שלמדין" זה מאברהם אבינו (כבפנים), שממנו נמשך הכח בכל אחד מישראל, שבעשיית החסד שלו

עמוד 305

1. 1. יהי" מעין הענינים (והמעלות) שבעשיית החסד דאברהם.
2. 2. ועפ"ז יומתק: (א) מ"ש הרמב"ם שם ,שנאמר וירא והנה שלשה אנשים" (אף שבכלל אין דרכו להביא המקורות של ההלכות). (ב) מה שמקדים ,והוא החק שחקקו אברהם אבינו כו'". (וראה לקו"ש ח*ג ע' 765 ואילך הביאור בדברי הרמב*ם שם באופן אחר).
3. 0. ראה ד"ה אשר ברא תרפ"ט ס"ד וה'. דיה כל הנהנה תרפ"ט ס"י. וראה אוה"ת וירא (צ, ב), שמקשר הנדיבות דאברהם אבינו בממונו בגופו ובנפשו, עם זה שהחסד דאברהם ה" בלי גבול.
4. 31. ראה סד"ה לך לך תש"ה.
5. 5. שיחות 155
6. 2. פרש"י ריש פרשתנו.
7. 3. ראה אוה"ת לך לך (כ"ד) תרפ, סע"ב. המשך תרס"ו ע' סז, שצז. דיה לך לך תש"ב. תש"ה. ובכ"מ.

עמוד 306

1. 4. המשך תרס"ו ס"ע שכה ואילך.
2. 5. קהלת יב, ז. לקו"ת ר"פ האזיגו.
3. 6. ראה בארוכה ד*ה מים רבים ס"ד (לעיל עי 9),
4. 4. שיחות
5. 7. יט, סע"ב ואילך. דרך חיים פא, סע"א ואילך.
6. 8. על" ית, א
7. 9. ולא כגבאי צדקה סתם (ראה ב"ב י, ע*ב ושם יא, א).
8. 0. לשון הכתוב -- מלאכי ג, יח.

עמוד 307

1. 41. תניא פט"ו. -- ע"פ המבואר בכ"מ (תו"א פט, ג. קיד, ד. ועוד) דיש מעלה באתכפיא לגבי אתהפכא -- ה"ז גם מעלת עובד אלקים לגבי ,עבד ה'", צדיק.
2. 2. תו"א עו, א.
3. 3. ראה תניא שם. תו"א שם. קיד, ד.
4. 4. ראה .התמים* ח"ג ע' סו.
5. 5. נדפס בהשמטות לזח"א רסד, רע"ב. וראה דיה בחודש השלישי תש"ב ס"ב (ובכ"מ). ושם (ס"ב ואילך), עעבכמה ענינים) ,גדלה מדת החסד דאברהם על מדת החסד דאצילות". וראה לעיל הערה 26.
6. 6. + ד 26 דעת תר"ץ (סה"מ קונטרסים פד, א). וראה עד"ו קונטרס ומעין מ"א פיב.
7. 7. ברכות טז, ב.
8. 8. תו"א ר"פ וארא.
9. 9. תדבא"ר פכ"ה.
10. 0. יחזקאל לג, בד.
11. 1. יהושע יד, טו. ובב"ר פי"ד, ו (ובפרש"י עה"כ מ,מדרש אגדה"): זה אברהם.
12. 2. תניא פי"ח.
13. 3. להעיר גם מלקו"ת סוכות עח, ד. שמע"צ פט, ב.
14. 4. תו"ח שמות תקלז, סע"ב.

עמוד 308

1. 5. ראה במדב"ר פי"ב, ג (ובתנחומא נשא יא): איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן.
2. 6. אבות פ"א מיזז.
3. 7. תנחומא לך לך ט. ב"ר פ"מ, ו.
4. 8. ב"ר פע"ו, א. שער הפסוקים להאריז"ל תולדות כז, כה. ועוד.
5. 9. ויק"ר פל"ו, ה.
6. 0. ראה בארוכה לקו"ש ח"ג ע' 788. ח"ד עי 1 (בהע' 18).
7. 7. שיחות
8. 6. וישלח לג, יח.
9. 2. פרש"י שם.
10. 3. יב, ז.
11. 4. יג, יז. וראה ב"ב ק, א.
12. 5. טו, יח.
13. 45. ירושלמי חלה פ"ב ה"א. ובב*ר (והובא
14. 14. ברש"י) עה"פ: מאמרו של הקב"ה מעשה. 7 ב"*ב קיט, א. ושינ. 8 ב'ב שם.

עמוד 309

1. 9. שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקלו. ס' השטרות לר"י ברצלוני ע' 43. אוצר הגאונים קידושין סי' קמו-קנא.
2. 2. ואף שהתוספות (ב"ב מד, ב ד"ה דלא) רא"ש (ב"מ פ"ד ס"ג -- הובא בב"י וד"מ חו"מ סו"ס קיג) ורמב"ם (הל' שלוחין פ"ג ה"ז) חולקים על זה, ועד שבשו"ע -- בהדינים דפרוזבול (חו"מ סי" סז. שו"ע אדה"ז שם הל' הלואה סל"ה. וראה דרישה שם סקכ"ד), קנין אגב קרקע (שם סו"ס קיג. וראה ב"י שם) והרשאה (שם ריש סקכ"ג) לא נזכרה דיעה זו
3. 3. נוסף על זה ש(כמדובר כמ"פ) המדובר בשיחות אליבא דדיעה אחת -- אע"פ שאין הפס"ד כן (ע"ד הביאור בלקו"ת (נצבים מה, סע"א) בעניז שופר יעל פשוט. ועוד) -- הרי בנדו"ד עוד ענין ועיקו י.
4. 4. בנוגע לפרוזבול והרשאה -- כיוז שלא הוברר חלקו אא"פ לגבות מהקרקע:. משא"כ בתוכן המדובר בפנים (חוו"ד דכאו"א בנוגע לא"י) -- נוגע רק שיש לו בעלות בה.
5. 69. כ"ה ברוב המקומות שבהערה הקודמת. ובדרישה שם: אמה. ולהעיר מהמבואר בספר פענח
6. 6. *) ואולי נכלל זה ב.אינו ברשותו* שברמב"ם שם. ודוחק. -- אבל להעיר מחדושי חת-ס (ירושליס תשי"ט) לב"ק ע, א (בשוה"ג). וראה כלי חמדה (להר"ד פלאצקי) פ' תבוא (ער, סע"ב ואילך).
7. 7. רזא (חיי שרה כג, טז), דת' שקל דאברהם -- ה"ז ס' רבוא אמה (ע"פ החשבון דשדה חומר שעורים).
8. 0. סוכה ל, ב. וש"נ.
9. 71. תוספות ב"ב שם. שו"ת מהר"ם שם. אוצר הגאונים שם.
10. 10. ואף ש,מלך אפילו נכרי שכבש איזו מדינה במלחמה קונה אותה" (הל' הפקר לאדה"ז ס"ג. וש"נ), הרי בעלות דנ"נ -- שבאה במקום בעלות דצדקי" -- היא כללית דכל המדינה. אבל שניהם אינם שוללים בעלות היחיד על הקרקע שלו (משא"כ ,נהרות ויערים" שבהל' הפקר שם).
11. 2. ראה בארוכה ד"ה אל תצר את מואב (לאדהאמ"צ) ע' 11 ואילך (מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א בתחלתו). ובכ"מ.
12. 72. תהלים קיא, ו. רש"י ר"פ בראשית.
13. 3. מלאכי ג, יב.

עמוד 310

1. 73. ראה ב"ר פמ"א, ט: ומה עפר עשוי" דייש. ובמ"כ שם: הכל דשין עלי'. ובתו"א מג, סע"ד: שהיא (הארץ) מדרס תחת כפות רגלי הכל.
2. 4. לקוזת שה"ש ד"ה לבבתני ספ"א (וש"נ). שו"ת הצ'צ אה"ע ח"ב סי' רסג. ועוד. ולהעיר מאגה"ק סכ"ט (קמט, ב), שרצון זה הוא חיצוניות דתענוג.
3. 5. ב"ר פ"ח, יא. פי"ב, ח. וראה תו"א ג, ד ואילך. קונטרס ומעין מט"ו. המשך תרסיו ע' תצה. ובב"מ.
4. 6. ראה עד"ז תו"א שם (ד, א) ובהמשך הנ"ל שם, שעיי שהנשמה נתלבשה בגוף שמבח" דומם היותר תחתון מכולם, ביכלתה להעלות את כללות העולם.
5. 7. היום יום ע' נד. ובכ"מ (הובא בהוספות לכתר ש"ט (הוצאת קה"ת) סי' מד).
6. 8. קהלת ג, כ.
7. 7. שיחות
8. 9. להעיר גם מהמבואר בד"ה זה היום תש"י פ"ב, שהטעם שנקרא אדם על שם האדמה -- הגם שלכאו' הי' ראוי לקרותו ע"ש הצורה שהוא מדבר ולא עיש החומר שהוא אדמה -- כי אדרבה, עניז זה שנפשו ירדה ונתלבשה בגוף גשמי (אדמה) מבטא מעלת נשמתו, דכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר. וראה גם תו"א ד, ב.
9. 0. המשך תרס"ו ע' תצב ואילך. ובכ"מ.
10. 1. תורת שלום ע' 120.
11. 2. ראה אגה"ק ס"כ (קל, ב. ושם קלב, רע'א ואילך, שזהו המעלה שביסוד העפר הגשמי).

עמוד 311

1. 3. ראה תניא פ"ו (יו"ד, סעיב).
2. 4. ראה סוטה מט, א.
3. 5. פרשתנו יב, ו. פרש"י שם.
4. 6. עקב ח, יז.
5. 7. ראה לעיל סעיף ה' המעלה דעבד על שליח. .
6. 8. לעיל ע' 291-2.
7. 9. משלי טז, ז.
8. 0. פרשיי ר"פ בראשית.
9. 1. תהלים סח, ג.
10. 91. להעיר ממרזיל (מגילה ג, א. וש"נ) דאעיג דאינהו לא חזו כיון דמזלייהו חזו -- נופלת עליהם חרדה גדולה כר.

עמוד 312

1. 2. יב, זדח.
2. 3. ראה מגילה כז, א.
3. 4. תהלים ב, א.
4. 91. ובפרט, שהקס"ד שלהם בזה (ד,רגשו" ו,יהגו"] הוא (כהמשך הכתובים בתהלים שם) ,יתייצבו גו" על ה' ועל משיחו" (לנתק את בנ"י מהי -- ) ,גנתקה את מוסרותימו -- אלו תפילין של יד ונשליכה ממנו עבותימו -- אלו תפלין של ראש"*, שמצות תפילין היא מצוה כללית (קדושין לה, א) -- הרי בודאי שצריך להיות בתוקף, שלא להתפעל מזה.
5. 5. *) מדרש תהלים עה"פ (ב. ג). בירושלמי ע"ז פ"ב ה"א: .זו מצות תפלין זו מצות ציצית" -- וגם מצות ציצית היא מצוה כללית
6. 6. שיחות
7. 7. (מנחות מג, ב) -- אלא שבירושלמי שם הוא שב"נ יחזרו מהמצות (תפילין וציצית) שיקבלו עליהם.

עמוד 313

1. 5. סנהדרין לז, א במשנה.
2. 6. לשון הגמרא ב"ק סה, א.
3. 7. תהלים קיז.
4. 6. וראה ד"ה בסוכות תשבו תשל"ו (סה'מ - מלוקט ח"א ע' קעה) סוס"ח (ובהנסמן שם), השייכות ד,הללו את ה' כל גוים" לחגה"ס.
5. 9. ראה לעיל ע' 281-2 ובהנסמן שם.
6. 0. עקב יא, יב.
7. 7. שיחות 213
8. 1. וראה גם לעיל ע' 272-3, 2) לקו"ד ח"ד תרצב, א.

עמוד 314

1. 3. בחוקותי כו, ו.
2. 4. שם יג.
3. 5. פרשיי בחוקותי שם (מתו"כ).
4. 6. איוב כח, ג.
5. 7. מב כה, ט.
6. 8. ירמי' יז, יג. משנה סוף יומא.
7. 9. יחזקאל לו, כה. יומא שם. וראה ד"ה ארע"ק אשריכם (אוה"ת יוהכ"פ ע' א'תקעו ואילך). סיום דמס' יומא (לקו"ש חי"ז ע' 176 ואילך).
8. 0. תהלים קלט, יב.
9. 9. שיחות
10. 1. רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
11. 2. צפני" ג, ט.
12. 3. לעיל ע' 259 הערה 36.
13. 4. ישע" מט, כג.
14. 5. עובדי" א, כא.
15. 6. סידור האריז"ל (להר"ש מרשקוב). פע"ח סוף שער השבת.
16. 7. לקו"ת בלק עב, ב. וראה לעיל ע' 264 הערה 24, שבחב"ד אין נוהגים לומר ,אל תירא גוי".
17. 8. נצבים ל, ג.