שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תעב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרט נהניתי לשמוע ע"ד הצהרתו למען מבצע תפלין, המפעל רב הערך ורב הממדים שמצא הד נכון בקרב אחב"י בכל אתר ואתר, שהרי לב בני ישראל ער הוא לתורה ולמצוות, ובפרט מצות תפלין, שהוקשה כל התורה כולה לתפלין, ולא עוד אלא שהיא מהמצוות הראשונות שנצטוו בהן ישראל בעודם בארץ מצרים.
3 שהוקשה כל התורה כולה לתפלין : קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשכא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ביטוי ההודי' בנדו"ז – ע"י פעולות ד"אהבת ישראל".
13 ביטוי ההודי' : על השאלה כיצד להודות לה' על רפואת בנו שחלה במחלה קשה והתרפא ב"ה לגמרי.
של עתה : ומשיעור היום בפ' השבוע: וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך .
לחזק : ראה שבת (קל, א): מוחזקת כו' מרופה כו'. ודתענית (יז, סע"ב) ד"ת א"צ חיזוק (שלא יקילו בהם), היינו ע"י ד"א. ובאבות (רפ"א) ועשו סייג לתורה , היינו הרחקה (כפיה"מ שם. ראה אדר"נ רפ"ב. שבת יג, סע"א. וברמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד "לחזק הדת ולעשות סייג". וראה שם פ"א ה"ב. ואכ"מ). ודברכות (לב, ב), היינו שיהי' תמיד בכל כחו (פרש"י שם), או שאף שלא הצליח יחזור עוה"פ (כ"מ באגה"ק דאדה"ז (בית רבי ע' קנ), וי"ל דהוכחתו ממאמר הסמוך לו: אם ראה כו' שנאמר קוה כו').
אתם קרוים אדם : יבמות סא, רע"א.
בהררי קודש : היא בחי' חכמה שבנפש האלקית שבה מלובש אור א"ס ב"ה (תניא ספי"ט). ולהעיר מהתרגום (תהלים פז, א).
אני ישנה . . הגלות) : ילקוט שמעוני שה"ש רמז תתקפח. וראה ד"ה אני ישנה תר"ץ וביאורו (ס' הקונטרסים ח"א).
שהוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א. – דהכוונה לכל המצות . – ועפ"ז יומתק מה שאמר אלישע על תפלין כנפי יונה (שבת מט, א), אף דדרז"ל עה"פ (תהלים סח, יד) היא "מצות" סתם. ועפ"ז יל"פ דברי רש"י שם ד"ה כנפי יונה " מפני שהם מצות " (אף דפשוטי' – "הם" קאי אכנפי יונה).
הובטח : ספר הישר לר"ת שי"ג. של"ה ש' האותיות אות ל'.
שכל . . בלב : ירוש' תרומות ספ"ח. וראה זח"ג קסא, ב. וראה של"ה שם.
כל עמי . . תפלין : ברכות (ו, א) ושם "אלו תפלין שבראש". אבל הרי צ"ל כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). וראה צפע"נ (להגאון הרגצובי) על הרמב"ם הל' תפלין (פ"ד ה"ד) דתש"י מוסיפה בתש"ר. ולכאורה פשוט אשר גם תש"ר בפ"ע דיים לפעול "ויראו" (ראה תוס'. וצע"ג רש"י מנחות לה, ב).
הרא"ש : וראה ג"כ בחיי מטות לב, לב.
מפני . . ותיקונן : נ"א: ע"ש קיום מצות תפלין שתקנו.
וטרף זרוע : תש"י גם בפ"ע – (לא רק שמוסיפה בתש"ר כדלעיל (ובפרט לפרש"י הנ"ל) – כי שם הפעולה "ויראו" היא באחרים – ותש"י לא לאחרים לאות (מנחות לז, ב), משא"כ) "וטרף".
ונתתי שלום בארץ : להעיר ממרז"ל כל הנותן בעין יפה נותן, ובפרש"י – ב"ב עא, א ד"ה אבל – מוסיף: יותר מדאי. ולהעיר מפרש"י ר"פ השבוע: ואתחנן כו' מתנת חנם אעפ"י כו'.
שלום השקט ובטח : להעיר מאגה"ק סי"ב. ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי. אוה"ת לאדמו"ר הצ"צ (וכן מפ' ואתחנן ע' שכז – ושם מביא משל"ה מס' חולין ר"פ תו"א, קטז, א) עה"פ ונתתי שלום.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אגה"ק בסה"ת דכ"ק אדנ"ע ודכ"ק מו"ח אדמו"ר – יש למעט, כיון שבלאה"כ יו"ל בעז"ה אוסף אגה"ק שלהם.
12 יו"ל בעז"ה אוסף אגה"ק שלהם : יש לציין שהחל משנת ה'תשמ"ב עד-עתה יצאו לאור חמשה כרכים מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע וארבעה עשר כרכים מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
אדר שני : להעיר מירושלמי מגילה (פ"א, ה"ה): אותה השנה (שנעשה בה הנס) הייתה מעוברת, אלא שדעת הבבלי משמע לא כן (מדלא הביאו בסוגיא זו להכריע הדין). ולהעיר מש' הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן.
תענית אסתר : צע"ק שנקרא ע"ש אסתר, שהרי אין הוא לזכר "וצומו" שאמרה אסתר שהי' "שלשת ימים לילה ויום" ובי"ד-ט"ז (או י"ג-ט"ו) ניסן (וכמש"כ באבודרהם סדר תפלות תעניות ופי'. וראה מס' סופרים רפכ"א. ב"י וב"ח לטאו"ח סתרפ"ו. וש"נ . ב"ח לטאו"ח סתכ"ט ד"ה ה"ג וה"א. ומש"כ בב"ח שם "וכן תענית" – אולי צ"ל "והן תענית"), כ"א לפי שבו נקהלו כו' (וגזרו תענית – תנחומא בראשית ג. שאילתות סז ועוד. ובשאילתות שם (וכ"מ בתנחומא וברא"ש) שהתענו גם בזמן שביהמ"ק הי' קיים; ובאו"ז ח"ב סשס"ז (תלט) (מס' המקצועות): וחייבינהו הקב"ה לישראל לענויי נפשייהו בי"ג דאמר ר' שמואל כו' – ודלא כמש"כ בכ"מ שהוא מדברי הגאונים (שעפ"ז מובן מה שלא נזכר בגמרא – וראה מ"מ להל' תעניות פ"ה, ה"ה). וראה אורחות חיים (החדש) סתרפ"ו, וכמה מנ"כ השו"ע שם. וש"נ . ובב"י ובלבוש (סתרפ"ו) שכדי לא להכביד על הצבור אין מתענין ג' דאסתר (דברי הצומות גו' – שהובא ברמב"ם ועוד) – ובכ"ז (ובכמה מהנ"ל) בנוגע לי"ג אדר – מפורש שמו "תענית אסתר". ואכ"מ).
– ובכל אופן אינו דומה לזה דהמגילה נקראת (רק) ע"ש אסתר, כיון שהיא שבקשה כתבוני לדורות (מגילה ז, א. וראה ירוש' שם).
לפני ימי הפורים : להעיר מהמשנה (ריש מגילה): מגילה נקראת בי"א כו', וראה סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט.
לא . . מזרעם : אסתר ט, כח.
וזכרם לא יסוף : ברמב"ם סוף הל' מגילה משמע דאפילו זכרון הצרות דפורים לא יסוף. וצע"ק משמו"ר (פכ"ג, יא) דמונה "ומדי". ולהעיר מברכות יג, א. תו"א (צב, א) דאפילו ביום ההוא הסתר אסתיר.
תמיד כל הימים : ראה מגילת סתרים (לבעהמ"ס חוות דעת) עה"פ וזכרם לא יסוף דע"י המצוות דפורים תמיד זכרונם לפני השי"ת.
אורה . . כדרשת רבותינו : אסתר ח, טז. מגילה טז, ב. וראה פי' אדה"ז (וס' הבהיר ס' קמט) אדמו"ר האמצעי והצ"צ בזה (אוה"ת מג"א ע' ב'שמא ואילך. שערי אורה קרוב לסופו). ועוד.
תפלין : להעיר דתפלין הם כתר ה' (תוד"ה מי ברכות ו, א. ועיין ד"ה תפלין דמארי עלמא, תרנ"ג, וש"נ לזהר וכו'). ומרדכי יצא גו' ועטרת גו' [(אסתר ח, טו)]. וראה שם בתרגום.
והוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א.
אין . . פשוטו : שבת סג, א. וי"ל שזהו ביתר שאת במג"א עפמש"כ הראב"ע בתחילת פירושו: והנכון בעיני כו'.
בגשמיות וברוחניות : ראה ט"ז לאו"ח סתר"ע סק"ג. תו"א סד"ה וקבל: מסה"נ על קדה"ש שהרי כו'. בארוכה יותר – סד"ה בלילה ההוא, ה'ש"ת.
גם יחד : (להעיר מזח"ג ז, ב) כי עד דלא ידע בין כו' – ה"ז הדרגא דכחשיכה (גשמיות) כאורה (רוחניות); ולמעלה מעשרים (ב' יודי"ן דוייצר – דגו"ר – ראה אוה"ת בראשית ע' תקיט ואילך) אין אדם יודע כו' (סוכה בתחלתה. ונתבאר בכ"מ).
נתעכב משלוח המכתב והתבוננתי די"ל טעם השם "תענית אסתר" בפשטות: כיון שזהו תענית שבו נקהלו לעמוד על נפשם – הרי כל הצריכים לעמוד על נפשם (מנער ועד גו' ונשים ) אין רשאים להתענות (בו ביום) שלא לשבר כחם (תוספתא תענית (פ"ב, יא) שו"ע או"ח סו"ס תקע"א. ולהעיר משמואל-א יד, ל) משא"כ אסתר (מג"א ד, יג. ולהעיר מהשינוי בבקשות אסתר (שם ז, ג – ח, ו)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א) (קידושין לה, א) הוקשה כל התורה כולה לתפלין - די גאנצע תורה מיט אלע מצוות זיינען געליכען - און פארשידענע פרטים פון זיי קענן אפגעלערנט ווערען - פון דער מצוה פון תפלין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן הי"ג מדות הרחמים מנקים כל הפגמים" (שבד' אותיות שם הוי').
8 עפ"ז יש לתרץ ג"כ מה שאדה"ז מביא כאן (צד, סע"א) "ממאמר אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תיקונין וקרינן להון עשר ספירן כו'" — דלכאורה תמוה: (א) בתניא נזכר כמ"פ הענין די"ס ולא הובא המקור לזה[ednref_26_*]. (ב) גם אם יש צורך כאן לציין המקור — הו"ל להביא מספר יצירה (פ"א מ"ב) — שחיבר אאע"ה — "עשר ספירות (בלי מ"ה)", ולא "ממאמר אליהו". (ג) למה מביא אריכות הלשון "אנת כו'" (ראה שעהיוה"א פ"י)?
וע"פ המבואר בפנים י"ל, כי רוצה להדגיש תיכף בתחילת הענין, שישנם ב' ענינים: א) עשר ספירות שהן נק' תיקונין, מלשון תכשיט (תו"א ד"ה פתח אליהו. הגהות אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לד"ה זה (קה"ת תשמ"א — ע' ד ואילך). ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג (סה"מ תרנ"ג ע' רלג ואילך)), שלזה מגיעים ע"י העבודה דתומ"צ[ednref_27_**] (וע"י חטאים — פוגמים בהם). ב) "אנת כו'" שלמעלה מע"ס — שלזה מגיעים ע"י התשובה, וע"י הוא ניקוי הפגמים. וראה לקמן ע' 152 (ס"ב). ע' 154 (ס"ה) ואילך).
[ועפ"ז י"ל, דמה שמביא שם בעל המאמר "מאמר אליהו" — ולא סתם "מ"ש בתקו"ז" — כי רוצה לרמז כאן ענין התשובה, שזהו ענינו של אליהו — "והשיב לב אבות על בנים גו'" (מלאכי ג, כד)].
[edn_26_*] בשער היחוד והאמונה פ"י מביא ג"כ "מאמר אליהו דאפיקת עשר תיקונין כו'" — אבל שם לא הובא כראי' על מציאות של ע"ס בכלל , כ"א "שהקב"ה. . ומנהיגם. . ברצונו וחכמתו כו'". שזה מפורש במאמר אליהו "לאנהגא בהון עלמין וכו'"; משא"כ באגה"ת כאן, שלכאורה נוגע רק שישנן ע"ס, וע"ז אין צריך להביא מקור (והתיבות "כנודע ממאמר. . ידיעא וכו'" — לכאורה מיותרות).
[edn_27_**] להעיר מזה דתפלין נק' טוטפות שהוא לשון תכשיט (ראה בארוכה ד"ה תפלין דמארי עלמא הנ"ל) — והוקשה כל התורה כולה לתפלין (קידושין לה, א. וראה ד"ה הנ"ל (סה"מ שם ע' רנז)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הן אמת, "המעשה הוא העיקר", העיקר הוא לקיים את המצוות בפועל, כשם שלדוגמא במצוות תפילין (ש"הוקשה כל התורה לתפילין" ),
10 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן היה צורך ב"חומה מימינם ומשמאלם", הן זכות התורה (ימין) והן זכות התפלה או תפלין (שמאל), שכן דוקא על ידי העבודה בשני הקוין – ימין ושמאל, באה לידי גילוי האלקות המוסתרת שבנשמה.
26 אי"ז סותר להמבואר בכ"מ שתפילין ענינם המשכה מלמעלמ"ט היינו ימין, כי הכוונה כאן, שכללות עבודת האדם (בין באופן דהעלאה בין באופן דהמשכה), עניני ארץ, היא העלאה ממטלמ"ע (מחומריות וגשמיות לרוחניות) היינו שמאל, והענינים שניתנו מלמעלה, עניני שמים, לאדם למטה – תורה – היינו ימין, וכמאמר רז"ל (ראה פדר"א פי"ח. זח"ב כ, א. לז, א. פה, ב): נטה ימינו וברא שמים ונטה שמאלו וברא ארץ. ולכן תורה דכתיב בה (יחזקאל א, כה) ויהי קול מעל לרקיע, היא בקו הימין, ותפילין שכוללת כל המצות (גם אלו שענינם המשכה) וכמאמר רז"ל (קידושין לה, א): הוקשה כל התורה כולה לתפלין, היא בקו השמאל. אבל בעבודת האדם עצמה, העבודות דהעלאה (שכללותם תפלה) – שמאל, והעבודות דהמשכה – ימין. והנה בצירוף ב' הגירסות – שאלו ואלו דברי אלקים חיים – בקריעת ים סוף הי' (החומה) העבודה בכל הג' קוין: תפלין (המשכה) – ימין, תפלה – שמאל, ותורה – קו האמצעי (שנוטה לימין, ולכן חושבה בקו הימין), כי בחי' ההעלם דעצם הנשמה (ים דהנשמה) מתגלית ע"י שלימות העבודה בכל הג' קוין (ב' קוין וההכרעה ביניהם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בכך יובנו דברי חז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – למרות שההשוואה לתפילין שם היא לגבי המצוות – שהרי, כיון שמצות תפילין משפיעה אף על ה"שמאל" ועל "עמי הארץ", יש בה גם את מעלת התורה , המזככת אף את שלש הקליפות הטמאות.
29 קידושין לה, א. ולהעיר גם ממרז"ל (מדרש תהלים בתחלתו – א, ב) "קיימו מצות תפלין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגיעים בתורה יומם ולילה" – הובא ונתבאר בד"ה איתא במדרש תלים (נדפס בסה"מ תש"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
באנשים יש סברא לומר שעונשם חמור יותר [שלכן הוצרך הכתוב להשוות אשה לאיש לכל עונשין וכו' שבתורה (קידושין לה, א (עיי"ש).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ג) בזמן מ"ת -- נצטוו בכל המצות וקבלום עליהם בהקדמת נעשה לנשמע -- ובמצות תפלין אמרו רז"ל (קדושין לה, א) ,הוקשה כל התורה כולה לתפלין" (שהכוונה הוא למצות התורה , עייייש), ועד שילפינן מהיקש זה הלכות ודינים בכמה וכמה מצות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
1 שהוקשה כל התורה : קדושין לה, א, הוזיעונו רז"ל : תיקוני זהר ת" מז בקבלת עול זוקא: זח"ג קח, א, תניא פמ"א. אין טוב אלא תורה : אבות פ"ו מ"גג מעשים טובים : ראה תורה אור ריש מג"א צ, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כלומר, בפרשה הראשונה מופיעה התורה לפני המצוות (שהרי כל המצוות "הוקשו לתפלין),
3 קדושין לה, א. ואף שהלשון בגמרא שם הוא "הוקשה כל התורה כולה לתפלין" – הוא כמרז"ל קיים א"א כל התורה כולה (יומא כח, ב. וכן קידושין פב, א (שעשה )) ועד"ז בכ"מ. וראה בקידושין שם (לה, א) דמהיקש זה למדין שנשים פטורות ממצות עשה שהזמ"ג. כן הרי "הוקשה כל התורה כו'" היא ע"ש הכתוב (שממנו נלמד ההיקש) תורת ה' בפיך . הביאור (דהלשון "הוקשה כל התורה כו'") ע"פ דא"ח – ראה לקו"ש ח"ה ע' 226.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לשם עשיית תפילין מקלף, והוקשה כל התורה לתפילין , צריך לבצע תחילה את הפשטת ופירוד העור מהבהמה, ועיבוד העור ע"י פושט ומעבד עור, וכדומה.
39 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כל התורה כולה הוקשה לתפילין .
28 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
להעיר מזה דתפילין נק' טוטפות שהוא לשון תכשיט (ראה בארוכה ד"ה תפלין דמארי עלמא הנ"ל) – והוקשה כל התורה כולה לתפלין (קידושין לה, א. וראה ד"ה הנ"ל (סה"מ שם ע' רמז)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
להעיר מזה דתפילין נק' טוטפות שהוא לשון תכשיט (ראה בארוכה ד"ה תפלין דמארי עלמא הנ"ל) – והוקשה כל התורה כולה לתפלין (קידושין לה, א. וראה ד"ה הנ"ל (סה"מ שם ע' רמז)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
91 ובפרט, שהקס"ד שלהם בזה (ד,רגשו" ו,יהגו"] הוא (כהמשך הכתובים בתהלים שם) ,יתייצבו גו" על ה' ועל משיחו" (לנתק את בנ"י מהי -- ) ,גנתקה את מוסרותימו -- אלו תפילין של יד ונשליכה ממנו עבותימו -- אלו תפלין של ראש"*, שמצות תפילין היא מצוה כללית (קדושין לה, א) -- הרי בודאי שצריך להיות בתוקף, שלא להתפעל מזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאשר לימד הקדוש־ברוך־הוא את משה את "סדר בקשת רחמים" המביא לידי תיקון החטא, הוא "הראהו" את מהות תיקון החטא הנגרם על ידי "קשר של תפילין" – התקשרות חזקה ביותר וזכרון של תפילין של קדושה וכדומה, ובמיוחד שהכל מתחדש בכל רגע על ידי הקדוש־ברוך־הוא.
37 שע"י תפלין "תהי' תורת ה' בפיך" (בא יג, ט), והוקשה כל התורה כולה לתפלין (קידושין לה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
2 זכרון . . (ענד) צוועק: ובלשוז הכתוב במצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין -- קידושין לה, א): לזכרון גו' למען תהיי תורת ה' גו' (בא יג, ט). ולהעיר משיחת חגה"ש תרצ"ד (לקוטי דיבורים ח"א קנז, א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובלשון הכתוב בנוגע למצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין -- קידושין לה, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
5 זכרון אין תורה . . אַפלערנען: ובלשון הכתוב בנוגע למצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין -- קידושין לה, א): לזכרון גו' למען תהי' תורת גו' (בא יג, טו). ,תורה" הוא מלשון הוראה -- זח"ג נג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
5 כולל אָלע מצוות: דהוקשה כל התורה כולה ( -- המצוות) לתפילין -- קידושין לה, א. נתבאר בלקוזת שלח מ, ד. ואתחנן יב, סע"ג. אוה"ת ואתחנן ע' רס ואילך. סה*מ תרכ"ז ע' ק. תרליו (ח*ב) ע' רפד (ושם: הוקשו כל המצות שבתורה לתפילין ). שם ע' רצ-רצא. שם ע' שסז (ושם: כל מצותי' של תורה ). ועוד. וראה לקו"ש ח"ט ע' 79 הערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו מה שהוקשה כל התורה כולה לתפילין , היינו (גם) המצוות שבתורה, כי בכל המצוות עיקר המכוון הוא ההמשכה למטה דוקא.
50 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה, כשם שלא מספיק ענין ההשגה, שמע גו', אלא צ"ל גם התעוררות המדות, ואהבת גו', כמו כן לא מספיק גם התעוררות המדות, אלא צריך להיות גם קיום התומ"צ בפועל, שזהו מ"ש וקשרתם גו', דקאי גם על כל המצוות, כמארז"ל הוקשה כל התורה לתפילין , והיינו שלא מספיק בחי' חב"ד (השגה) וחג"ת (התעוררות המדות), אלא התכלית היא שיומשך גם בבחי' נה"י (עשי' בפועל).
22 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואילו ענין התפילין הוא – כדאיתא בשו"ע שכוונת התפילין היא לשעבד הלב והמוח, ובהם ועל-ידם לעבוד את הקב"ה בעולם , בקלף ודיו גשמיים, ועד כדי כך, שעור של בהמה נעשה דבר קדוש , ועד"ז בנוגע לכל המצוות – "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – שענינם להמשיך אלקות למטה, בדברים גשמיים שבעוה"ז הגשמי, ובאופן שאלקות ניכרת בו בגלוי , "דירה בתחתונים".
102 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מצות תפילין הוא מצוה מדאורייתא, ולא עוד אלא ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (כפי שלומדים מזה כו"כ ענינים), ותוכנה וענינה – לשעבד הלב והמוח (כדאיתא בשו"ע), שהם ה"שליטין" בכל גוף האדם ובכל נשמת האדם.
102 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן הוא בנוגע לכל עניני התורה – ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – שיש ענינים שמחוייבים בהם על-פי דין (כתפילין דרש"י), ויש ענינים של הידור (כתפילין דר"ת וכו').
48 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן במצות תפלין, שהוקשה כל התורה לתפלין, הרי כוונת מצות תפלין היא לשעבד הלב והמוח, ובדרך פרט היינו ליבטל וליכלל בחי' חכמתו ובינתו שבנפשו האלקית בבחי' חכמתו ובינתו של א"ס ב"ה המלובשות בפ' קדש והי' כי יביאך, וכן ליבטל ולכלול בחי' הדעת שבנפשו הכולל חו"ג שהן אהבה ויראה בבחי' דעת העליון הכולל חו"ג המלובש בפ' שמע והי' אם שמוע.
45 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמ"ש והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, ואיתא במדרש שימינם הוא התורה ושמאלם אלו תפילין , כללות כל המצוות, דהוקשה כל התורה כולה לתפילין , וזהו והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, שכל ענין קי"ס הי' בשביל ימינם ושמאלם, שהם תורה ומצוות.
45 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שהפעולה היא אפילו על אינם-יהודים שנמצאים בבית – ע"ד מ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", כפישדרשו חז"ל בנוגע למצות תפילין , והרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – כדברי הרבי, שהשפחה שבבית יודעת שאין לה להרעיש בדפיקת הדלת, הדלת שבין הבית להחוץ, כיון שהחתן יושב ולומד תורה , והיינו, שאף שאין לה שייכות וידיעה כלל בענין זה, מ"מ, יש לה יראה שפועלת אצלה ביטול במציאות ("זי ווערט אויס מציאות פון טיר-קלאַפּערין"), כדי שיהודי יוכל ללמוד תורה במנוחה.
125 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי התביעה והבקשה והציווי – שגם לאחרי פורים, כש"יורדים" מהמעמד ומצב ד"לבסומי עד דלא ידע", ישארו בקיומם הענינים ד"אורה זו תורה" , "ושמחה זה יום טוב" – בזמני הימים-טובים, שעל ידם נמשך על כל שאר הזמנים, שהרי יו"ט הוא מקדש הזמן , "וששון זו מילה" – שהו"ע הכריתת-ברית וההתקשרות של כל עניניו לאלקות, "ויקר אלו תפילין" – שזהו כללות ענין קיום המצוות, כמארז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , אשר, הכח לזה הוא מהענין ד"לבסומי בפוריא", אע"פ שנמצאים אז במעמד ומצב ד"עד דלא ידע".
127 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובפרטיות הו"ע ק"ש ותפלין, כמבואר בפירוש מארז"ל כל הקורא קריאת שמע בלא תפלין כו',שק"ש הו"ע ההעלאה למסור נפשו באחד, ותפלין (שהוקשה כל התורה לתפלין) הו"ע ההמשכה.
40 קדושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) והענין הוא, דהנה, ק"ש הוא כללות ענין התומ"צ (כפי שיתבאר לקמן, ולכן מרומז בק"ש ענין התורה וענין המצוות, אלא שיש חילוק בין פרשה ראשונה לפרשה שני', שבפרשה ראשונה דק"ש כתיב ושננתם גו' וקשרתם, והיינו, שמקדים תורה למצוות, שתחילה נאמר ושננתם דקאי על לימוד התורה , ואח"כ נאמר וקשרתם דקאי על קיום המצוות, כמארז"ל הוקשה כל התורה לתפילין .
7 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה אע"פ שהתיקון נקרא בשם קטנות, מ"מ, עיקר הכוונה הוא בתיקון דוקא, שזהו מ"ש ואוהב את יעקב , וכמ"ש לא תהו בראה אלא לשבת יצרה, והיינו, שאין הכוונה ברצוא וכלות הנפש, אלא הכוונה היא בקיום המצוות למטה דוקא, שהמצוות הם מהתיקון, ונקראים ג"כ בשם קטנות מצד ההגבלה שבהם, וכמו תפילין שצריכים להיות אצבעיים עלאצבעיים כו', ועד"ז בכל המצוות (כמארז"ל הוקשה כל התורה לתפילין ) שיש בהם הגבלה כו', ולכן נקראים בשם קטנות.
46 קדושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אלא גם דרגת התורה כפי שניתנה במ"ת, שהו"ע המשכת העצם ממש, שאינו מוגבל כלל בהגבלות דמעלה ומטה, ומצד זה נעשה קיום המצוות בגשמיות ולא ברוחניות, וגם ההמשכה שע"י המצוות היא בפנימיות בהנבראים כידוע, הרי מ"מ, אין הכוונה שלא יהיו הגבלות, אלא אדרבה, כל ענין התומ"צ הוא להמשיך כל הגילויים בסדר השתלשלות ובהגבלת העולם דוקא, שלכן כל המצות הם בהגבלה, תפילין אצבעים על אצבעים וכו', והוקשה כל התורה לתפלין, שכל המצוות הם בהגבלה דוקא, וכנ"ל שזהו תכלית נתינת התורה למטה דוקא, למצרים ירדתם וכו'.
17 קידושין לה, א. וש"נ. שו"ע אדה"ז או"ח רסל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע להנשמה והגוף – שהנשמה מצד עצמה אין לה קשר עם קלף גשמי וצמר גשמי, ובמילא אין לה קשר גם עם הניצוץ האלקי שנמצא בקלף וצמר הגשמיים, כי אם ע"י אמצעות הגוף, והיינו, עי"ז שהגוף אינו משאיר את הדברים הגשמיים כמו שהם, חטים כמו שהם, אלא עושה מהם מאכל לאדם העליון שעל הכסא, וכמו בתפילין , שעושה מהקלף הגשמי תשמישי קדושה, עי"ז שכותב עליו פרשיות התורה , ומניח אותם במקום הראוי ע"פ תורה , ועד"ז בשאר מצוות התורה , ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , ואז נשלם תכלית ענין הנישואין.אבל כאשר האשה (הגוף) אינה מכינה להאיש (הנשמה) דבר הראוי למאכל אדם, ואדרבה, תמורת זה הרי היא עוד מקדיחה את תבשילו, היינו, שהיא מקלקלת גם את תבשילו של הבעל שכבר מוכן לו (עניני הנשמה שהיו אצלה מקודם לכן), שמקדיחה אותו ע"י ההתלהבות בעניני העולם ברשפי אש דלעו"ז – תמורת ה"אש" ד" א י ש ו אש ה זכו שכינה ביניהן" , שהו"ע אש י' ואש ה', אש שלמעלה ואש של הדיוט (כמדובר במאמר שלפנ"ז) – אזי ס"ל לב"ה שאפשר להיות ענין של גירושין, היינו, שיעזוב עבודה זו ויתעסק בעבודה אחרת;
85 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
החילוק שבין תורה למצוות הוא – שמצוות קשורים עם עניני העולם שבהם נעשים המצוות, שהרי גם כאשר יכוין כוונות ומחשבות טובות, הנה קיום המצוה אינו אלא כאשר עושה את הפעולה בהדבר הגשמי, כמו תפילין בקלף גשמי, ו"הוקשה כל התורה כולה (מצוותהתורה) לתפילין" , שכל המצוות צריך לקיים בדבר גשמי; משא"כ תורה , הרי יכולים לישב בהתבודדות וללמוד תורה .
126 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו מ"ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך גו', דהדברים האלה קאי על התורה , כמארז"ל בדברי תורה הכתוב מדבר, ועז"נ אשר אנכי מצוך גו', אנכי דייקא, אנכי מי שאנכי, עצומ"ה ית', ואח"כ כתיב וקשרתם לאות גו', והוקשה כל התורה כולה לתפילין , דקאי על המצוות שבתורה, והיינו, שע"י התורה והמצוות תופסים בעצמותו ית'.
29 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל בדורנו זה, יודעים כולם – גם עמא דבר, ואפילו גוים, להבדיל – שכאשר אומרים שפלוני שייך לחסידות, הרי משמעות הדברים היא שהנ"ל בעל זקן שלם, מניח ב' זוגות תפילין , ולובש ציצית כפול שמונה, וכו' וכו', והטענה היחידה נגדו היא – היותו "בטלן", שבטל ממלאכת העולם כו', כיון שמאחר בתפלתו, ומניח ב' זוגות תפילין (כנ"ל), ומזה מובן שמהדר גם בכל המצוות, שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" .
9 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה נת"ל שתכלית הכוונה היא שיומשך מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא, והרי זוהי גם תכלית הכוונה בבריאת האדם, לעשות לו ית' דירה בתחתונים, היינו, שכל מציאות הזולת והחוצה תהי' דירה לו ית', ובשביל זה צריך לענינים גשמיים, כמו תפילין בקלף גשמי (ועד"ז בשאר המצוות, ציצית בצמר גשמי וכיו"ב, שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין ), וכמו"כ צריכה להיות ההמשכה ממחשבה לדיבור, ועד שיומשך למעשה, כדבר המשנה שהמעשה הוא העיקר, שעל ידו נשלמת הכוונה העליונה.
58 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
במצות נטילת לולב – "מדאגבהי' נפק בי'", ומכאן ואילך אין מצוה בדבר כלל ; ויש מצוות שקיומן נמשך גם לאחרי העשי', וכמו מצות תפילין (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), אבל, גם אם יושב כל היום כולו בתפילין אין זה חשיב "מרבה", אלא הכל מצטרף להנחת התפילין ברגע הראשון (ועד"ז במצות ישיבת סוכה וכיו"ב).
65 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ה) והנה המשכת וגילוי בחי' מקור מים חיים את הוי' בעולם העשי', נעשית ע"י עבודתם של ישראל בקיום התומ"צ, והיינו לפי שע"י התומ"צ ממשיכים גילוי אור בעולמות, וזהו שהוקשה כל התורה לתפילין , דתפילין הו"ע המשכת המוחין, וכן ציצית, פריסא דמלכא, הו"ע המשכת ל"ב נתיבות חכמה, והיינו שע"י תומ"צ ממשיכים אור שלמעלה מעולמות, שהרי התהוות העולמות היא מבחי' המדות, כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, אך ע"י תומ"צ נעשה המשכת המוחין.
43 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל זה אפילו במצוות, ועאכו"כ בתורה שאין בה אפילו ההגבלה שבמצוות, כידוע החילוק בין תורה למצוות, שהמצוות הם בהגבלה, וכמו מצות תפילין שיש בה ד' פרשיות דוקא, ולא יותר (והמוסיף עוד פרשה בתפילין עובר על בל תוסיף), ויש להם שיעור מצומצם , אצבעיים על אצבעיים כו' , ועד"ז בכל המצוות (שהרי הוקשה כל התורה (מצוות שבתורה) לתפילין ) שיש להם הגבלה, מלבד כללות הגבלת הזמן והמקום .
380 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והרי עיקר גילוי התורה הוא בתושבע"פ – כי, "רצון העליון ב"ה המלובש בתרי"ג מצות שבתושב"כ הוא מופלא ומכוסה טמיר ונעלם, ואינו מתגלה אלא בתושבע"פ, כמו מצות תפילין עד"מ שנאמר בתושב"כ וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך , והוא מאמר סתום ונעלם, שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור, ומהו טוטפות, והיכן הוא בין עיניך ועל ידך , עד שפירשה תושבע"פ כו'" .
490 ולהעיר ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (קידושין לה, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וההתחלה היא – "ליהודים היתה אורה"28, "אורה זו תורה" , ומהתורה נמשך אח"כ גם "ושמחה וששון ויקר"28, "יקר אלו תפילין" 45, "הוקשה כל התורה כולה – מצוות התורה – לתפילין" ,
46 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בשאר המצוות, כמו מצות תפילין – שעל זה אמרו רז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , ד"אמר קרא והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהי' תורת ה' בפיך" , דקאי ביחוד על מצוות התורה , שהרי מפסוק זה למדים ש"לא הוכשר במלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה בלבד", "מן המותר בפיך" – שגם בה מצינו שתי קצוות:
1226 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ותפילין [שענינם הוא שעבוד המוח והלב , וכיון שהוקשה כל התורה לתפילין , נמצא, שעי"ז נעשה השעבוד לקיום כל המצוות] הו"ע של המשכה מלמעלה למטה, כמו כל המצוות, ובפרט רצועות התפילין , כידוע שענינם הוא המשכה למטה.
200 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מצות תפילין (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), קשורה עם מקום – על קיבורת היד, ועל הראש במקום שמוחו של תינוק רופס , ואם יניחם במקום אחר, לא נתקיימה המצוה; וכמו"כ קשורה עם זמן – שהרי ישנם זמנים שבהם אין חיוב מצות תפילין , כמו שבת ויו"ט (כהפלוגתא בזה בגמרא ).
486 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן תהי' לנו באופן של ראי' בגלוי ובמוחש, ע"י הענין דיקר אלו תפילין , והוקשה כל התורה כולה לתפילין , כללות התומ"צ, והחינוך בזה, שזהו"ע ויהי אומן את הדסה, הנה עי"ז יקויים מ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך ויראו ממך, בגאולתנו האמיתית והשלימה בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
365 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומצוות, שזהו"ע התפילין , כמארז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" –
556 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין בזה, שכדי שהאדם יוכל להאיר את חשכת העולם ע"י גילוי אור הוי' שבנפשו (נר הוי' נשמת אדם), צ"ל נתינת כח מלמעלה (והקב"ה עוזרו ), שזהו"ע דאתה נרי הוי', וכח זה שנמשך מלמעלה הוא ע"י המצוות, שזהו"ע דנר מצוה, ועי"ז נעשית עבודת נש"י לאתהפכא חשוכא לנהורא, והיינו, שמלמעלה נמשך הכח לעבודה, אבל העבודה דאתהפכא חשוכא לנהורא בפועל עושים נש"י דוקא, והוא ע"י כללות העבודה דקיום המצוות , שעי"ז ממשיכים גילוי אוא"ס ב"ה בדברים גשמיים שמקליפת נוגה, שהם כל דברים הטהורים ומותרים שנעשית בהם המצוה מעשית, כגון קלף התפילין (ועד"ז בשאר מצוות התורה , שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין ), כמארז"ל לא הוכשר למלאכת שמים אלא טהורים ומותרים בפיך .
318 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
תהי' לנו, שבניסן עתידין להגאל ע"י משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי' גלות50, ועוד לפנ"ז יקויים מ"ש ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, הן כדרשת חז"ל אורה זו תורה שמחה זה יום טוב ששון זו מילה ויקר אלו תפילין (וכיון שהוקשה כל התורה כולה לתפילין , הרי זה כולל את כל התורה כולה ), והן אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטם, כן תהי' לנו .
416 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל זה הוא מצד שורת הדין, ועאכו"כ מצד תורת החסידות, שענינה הוא לפנים משורת הדין – הרי בודאי שלא זו בלבד שאי אפשר שישאר ב"לבא בעי" בלבד, אלא עוד זאת, שצריך להשתדל עם הזולת שיניח שני זוגות תפילין (כנ"ל סכ"ז), ועד"ז בשאר המצוות (שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ) – לא רק המצוה עצמה, אלא גם הידור מצוה, ועד למהדרין מן המהדרין, כפי שחפץ לעצמו,
128 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומ"אורה זו תורה" נמשך עד ל"יקר אלו תפילין" 187, ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" .
738 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דכיון* שלאח"ז נאמר "וגוי קדוש", הרי מובן, ש"ממלכת כהנים" כאן לא קאי על ענין הקדושה (הבדלה) לה', אלא על ענין השררה בנוגע להנהגת העולם, ע"י העבודה בעניני הרשות , "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" , שזהו עיקר החידוש דמ"ת, שגם כאשר "למצרים ירדתם" ו"יצה"ר יש ביניכם" , יהיו בנ"י "שרים" , למשול
2014 אף שגם בענין זה הובדלו בנ"י מאוה"ע, שאצלם גם עניני הרשות הם קדושה, וע"ד ההבדלה בענין המצוות, כמבואר בענין "הבאים ישרש יעקב גו'" (תו"א שמות נג, ד), שרק כאשר איש ישראל מניח תפילין ה"ז נעשה חפצא דקדושה (משא"כ גוי שמניח תפילין אינו פועל מאומה), וכן הוא בכל המצוות, שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (קידושין לה, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לא נמצאו אלא מאמתת המצאו" הוא אצלו באופן ש"עינינו ראו ולא זר" , ואילו גשמיות העולם שעד עתה היתה אצלו באופן של ראי', תהי' באופן של שמיעה (שומעים את הנראה), עד שיש צורך בראי' והוכחה שיש מציאות של עולם, ואין זה "אחיזת עינים" [כדמוכח מזה שהתורה אומרת "בראשית ברא אלקים גו'" (כמבואר בארוכה בדרושי אדמו"ר מהר"ש ), וכן קיום המצוות הוא ע"י דברים גשמיים דוקא, כמו תפילין בקלף גשמי, וכן בשאר המצוות, שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ], אבל העולם אינו דבר נפרד ממקורו, אלא הוא כלול במקורו, ואעפ"כ אינו מתבטל ממציאותו;
209 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם הפירוש במ"ש וידעו כי ערומים הם, שאין הכוונה שמתחלה לא ידעו, דא"כ מהו החידוש שלא יתבוששו , אלא מ"ש וידעו הו"ע ההכרה וההרגשה, והיינו, שבתחילה לא הי' בענין זה ההרגש והתאוה, וכמ"ש בראשית חכמה שקודם החטא הי' ההרגש שכשם שע"י היד מקיימים מצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין ), כמו"כ ע"י אבר זה מקיימים מצות פרו ורבו, שהיא מצוה רמה ונשאה, וכמ"ש לא תהו בראה לשבת יצרה, והחטא פעל שנעשה אצלם ההרגש והתאוה בענין זה.
835 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עבודתו של יהודי צריכה להיות באופן של התעסקות בעניני העולם, הדרושים עבור קיום המצוות, וכמו מצות תפילין , שאפשר לקיימה רק ע"י קלף גשמי, ועד"ז בנוגע לכללות כל התומ"צ ("הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), שבשביל זה יש צורך בדברים גשמיים דוקא.
886 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמו מצות תפילין עד"מ (וכן הוא בנוגע כל המצוות, ש"הוקשה כל התורה לתפילין" ), שענינה של המצוה להמשיך אלקות בקלף ובדיו הגשמי וכו'.
416 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– כמו במצות תפילין (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), שבתפילין של בנ"י נאמרה מעלתו של הקב"ה, "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד , וכן שאר הפרשיות; ואילו בתפילין של הקב"ה נאמרה מעלתם של בנ"י, כדאיתא בגמרא :
1592 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמודגש במצות תפילין – "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – שזוהי מהדוגמאות העיקריות שהובאו בדרושי חסידות בנוגע להתלבשות במצוות בגשמיות:
2078 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לכל לראש – ע"פ מאמר הגמרא "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" .
349 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט' סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וגדולה מעלת התפילין – כמאמר רז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , כפי שלמדים ממ"ש "והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהי' תורת ה' בפיך" , וכדאיתא במדרש תהלים – והרי ספר תהלים שייך לדוד המלך – שהקב"ה אמר לבנ"י "קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה".
456 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"י אהבת ישראל פועלים אצל היהודי שאוהבים אותו הענין ד"וקשרתם גו'" – "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – שיהי' יהודי שמקיים תומ"צ ("אַ תורה איד און אַ מצוה איד") בשלימות,
241 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולדוגמא במצות תפילין (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ):
381 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"אורה זו תורה , שמחה זה יום טוב, ששון זו מילה, ויקר אלו תפילין" (שכוללים כל המצוות, כמארז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ); ואח"כ ניתוסף בזה גם הכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" :
603 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וע"ד המבואר במק"א בענין העבודה דק"ש, שמצד התעוררות בחי' יחידה נמשך גם בהכחות פנימיים, בכל לבבך ובכל נפשך , ומזה בא אח"כ לקיום התומ"צ, ודברת בם , לימוד התורה , וקשרתם גו' , קיום המצוות, שהרי הוקשה כל התורה לתפלין .
538 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בוטחות" – שכל השכר שיש במצות תפילין , ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , יומשך להן "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה"107, ו"ראו כל בשר יחדיו" ש"מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ",
579 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובמצות תפילין אמרו רז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (שהכוונה הוא למצוות התורה , עיי"ש), ועד שילפינן מהיקש זה הלכות ודינים בכמה וכמה מצוות.
1589 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מה יונה כנפי' מגינות עלי', אף ישראל מצוות מגינות עליהן" (כל המצוות, אבל נתפרש הדבר בגלוי בנוגע לתפילין , ש"הוקשה כל התורה כולה – מצוות שבתורה – לתפילין" , שמגין ממיתה לחיים).
2493 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאשר יש אפשרות לעשות טובה ליהודי ולקרבו ללימוד התורה וקיום המצוות, אזי התחלת דינו של אדם בשאלה "נשאת ונתת באמונה" היא (נוסף על המשא ומתן בנוגע לעניני מסחר כפשוטו) גם בנוגע למשא ומתן שהי' צריך להיות ביניהם באופן שעל ידו יתחיל חבירו להניח תפילין , ו"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – להתחיל להדר בקיום המצוות בכלל , באופן של הליכה "מחיל אל חיל" .
255 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן, מצות תפילין היא הדוגמא שהובאה בנוגע להמשכת אלקות למטה ע"י מצוות מעשיות, וממנה למדים בנוגע לכל המצוות, כמארז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפילין .
576 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן היתה ההשתדלות הכי גדולה – כאמור לעיל – בנוגע לאלו שרחוקים באיכות, ברוחניות, אע"פ שהם קרובים בגשמיות, וגם בנוגע לאלו שהם רחוקים כפשוטו בגשמיות, ועד לפנה הכי רחוקה בעוה"ז הגשמי – להביא לשם "אורה זו תורה ושמחה זה יו"ט וששון זו מילה ויקר אלו תפילין" , ש"הוקשה כל התורה כולה (עם כל המצוות ) לתפילין" .
932 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שבאופן כזה צ"ל קיום המצוות בכלל , ובפרט קיום מצות תפילין , ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" –
1893 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובכללות – הרי זה החילוק שבין תורה למצוות, החל ממצות תפילין ש"הוקשה כל התורה (מצוות התורה ) כולה לתפילין" :
2063 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
השינוי שבין פרשה ראשונה לפרשה שני' הוא לא רק בכללות ענינם, אלא גם בהפרטים שבהם, שבפרשה ראשונה נאמר ענין התורה קודם לענין המצוות, שהרי תחילה נאמר ושננתם גו' ודברת בם, ואח"כ נאמר וקשרתם גו', מצות תפילין , ששייכת לכל המצוות, כמארז"ל הוקשה כל התורה כולה (דהיינו מצוות התורה ) לתפילין .
2362 קדושין לה, א. וראה לקו"ש ח"ט ע' 79 הערה 3.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יש להוסיף ולבאר לשון חז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (כמדובר כמ"פ גודל הדיוק בכל לשון של חז"ל, ועאכו"כ
2625 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ונקרא ארץ זבת חלב ודבש, כי דבש וחלב תחת לשונך , וזהו סתרי וטעמי תורה , שיש בהם מתיקות כו', והרי אי אפשר להשיג טעמי תורה וסודותי' אם לא ע"י ידיעת התורה שבע"פ , כמו למשל מלך שבונה בנין מפואר, ואי אפשר להשיג חכמתו ורצונו שבבנין בלי שיוגמר הבנין בשלימותו, ושלימות וגמר זה הוא בסוף מעשה , שהוא ע"פ תורה שבע"פ אשר בה גילוי רצונו ית', כי ע"פ תושב"כ אי אפשר לידע שום דין על בוריו בלתי פירוש הגמרא, כמו דרשת טטפת שבתפילין וכיו"ב, ואיך הם נכתבים וכל פרטי דקדוקיהם , ועד"ז בשאר המצוות (שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין ).
2956 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שהן מוזהרות בהן כאנשים" (שהרי "השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה" ), נוסף על כמה הלכות נוספות הצריכות להן (וכאמור, יש הרבה בעלים שחסרה אצלם הידיעה בתורה בכל ענינים אלו).
346 קידושין לה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכל זה נכלל במצוה אחת – מצות תפילין , עלי' אמרו רז"ל "הוקשה כל התורה כולה (המצוות שבתורה ) לתפילין" , ד"אמר קרא (בפרשה שקראו ביום הש"ק דמיני' אזלינן) והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהי' תורת ה' בפיך" (שלכן למדים מפסוק זה בנוגע לכל המצוות שבתורה שצ"ל "מן המותר בפיך" ).
1339 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
המלך, אלא גם למטה משער המלך, דקאי בכללות על עולמות בי"ע שהם למטה מעולם האחדות, עולם האצילות, ששם רואים בגלוי הענין דראשית ואחרית שלו, ועי"ז נפעל גם למטה שהעיר שושן צהלה ושמחה , וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר11, כדרשת חז"ל אורה זו תורה , ושמחה זה יום טוב, וששון זו מילה ויקר אלו תפילין (והרי הוקשה כל התורה לתפילין ), וגם אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטו, שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו19.
2049 קדושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והטענה שאין הדבר מתקבל ונתפס בלבו של חבירו – הנה כאשר הדברים יהיו יוצאים מן הלב, אזי יכנסו אל הלב ויפעלו פעולתם , שכן, אע"פ ש"אני ישנה", הנה "לבי ער" , להקב"ה לתורתו ומצוותיו , ובפרט מצות תפילין , ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" .
1039 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכפי שמבאר הצ"צ באוה"ת שלכן נאמר תחילה "ודברת בם" , ואח"כ נאמר "וקשרתם וגו'" , שכולל כל המצוות, כמארז"ל "הוקשה כל התורה כולה (מצוות התורה ) לתפילין" – לפי ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ,
1173 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, ח"י מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולכן "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , וכפי שמבאר אדמו"ר האמצעי המעלה ד"הוקשה כו'" לגבי "שקולה כנגד כל המצוות" (כפי שמצינו בנוגע לשבת וכיו"ב), ש"ההיקש מורה לענין תכלית הכוונה שכמו שבתפילין תכלית הכוונה כך בכל התורה הוא תכלית הכוונה" – "שיומשך בחי' אחד עליון ויתגלה גם במעשה גשמית", לעשות מהגשמיות אלקות, דירה לו ית' בתחתונים .
1416 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ישנו ענין נוסף שממשיכים למטה מעשרה טפחים – בנוגע ל"המעשה הוא העיקר" , מצוות מעשיות, ובפרט מצות תפילין , ש"הוקשה כל התורה כולה (דקאי בעיקר על מצוות התורה ) לתפילין" :
2400 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכללות הענין בזה – שנוסף על ענין המצוות, שעל ידם מקיימים רצון העליון, כמו מצות תפילין , ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , שמברכים עלי' "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו" – יש כח לבנ"י לקבוע מנהג, ו"מנהג ישראל תורה היא" , ועד שמצינו בירושלמי שמנהג מבטל הלכה, והיינו, שיש עילוי במנהג גם לגבי דין, ומהאי טעמא אין הדבר יכול לבוא באופן של דין ברור , אלא משאירים לבנ"י שיוסיפו ענין זה בתור מנהג ישראל.
1212 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע לקיום שאר מצוות התורה ("הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), שעליהם נאמר "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו" – שקשה ליהודי להתנתק מעניני העולם, ולהתקשר (ע"י המצוה, תפילין או ציצית ושבת כו') עם הרוחניות והמקור של העולם, שזהו הקב"ה.
2323 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דובר לעיל (סי"ד) שאע"פ ש"מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע", הנה ביחד עם זה צריך להיות הסדר שיהי' הדבר באופן של מצוה, ועד שהתוצאה מזה תהי' "אורה ושמחה וששון ויקר"144, וכדרשת חז"ל "אורה זו תורה , שמחה זה יו"ט, ששון זו מילה, ויקר אלו תפילין" (שזהו כללות ענין המצוות, כמארז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" , והרי הכוונה ב"תורה" כאן היא לענין המצוות ).
2659 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והוקשה כל התורה כולה לתפלין , שכן הוא בכל המצוות.
3127 קדושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובהקדם הידוע22 בענין שימני כחותם על לבך גו' [דקאי על תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין ), חותם על לבך הו"ע תפילין של ראש (דהיינו רצועות דתליין על לבא ), וחותם על זרועך הו"ע תפילין של יד ], שזהו עד"מ שכשמדפיסים על השעוה בחותם הבולט, אזי נעשה בשעוה חותם שוקע, ודוגמתו בנמשל, בענין אתעדל"ת ואתעדל"ע, שכאשר האתעדל"ת היא בבחי' רצוא, שהו"ע האהבה, בחי' הרים, שזהו בחי' חותם בולט (באופן דואתהלכה ברחבה ), אזי נמשך מלמעלה בחי' חותם שוקע, שזוהי המשכת אורות בכלים, להתלבש בתוך פנימיות עולם התחתון בבחי' צמצום.
888 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דמזה מובן גם במצות תפילין , והוקשה כל התורה כולה (המצוות) לתפילין , דזה שהקב"ה מניח תפילין , נעשה ע"י הנחת תפילין דישראל.
1297 קידושין לה, א. וראה לקו"ש ח"ו ע' 277 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"נקראו המלאכים בשם אלקים בכתוב, וכמ"ש כי ה' אלקיכם אלקי האלקים גו', הודו לאלקי האלקים גו', ויבואו בני האלקים להתייצב גו'", ש"הביא ג' פסוקים לנגד הג' בחי' מלאכים, שרפים חיות אופנים שבג' עולמות בריאה יצירה עשי' , והתהוותם ..
1382 ויש לומר, שבזה מרמז רבינו הזקן שמעלת הנשמות על המלאכים היא לא רק בעולם האצילות, ששם אין מלאכים [כידוע שלמעלה מעולם הבריאה אין מלאכים, ובלשון הפרדס (שט"ז פ"ד): "מי נתן מלאך כו' באצילות". וכמובן גם ממארז"ל (זח"א מו, ב) ש"עוף יעופף" (בראשית א, כ) קאי על מלאכים, והרי ענין זה הי' רק לאחרי ש"בראשית ברא " (שם, א), אבל לפנ"ז, בעולם האצילות, אין מלאכים], אלא גם כפי שהיא בעולמות בריאה יצירה ועשי' (הרוחנית*), מקומם של המלאכים, גדלה מעלת הנשמות על המלאכים.
[בענין זה נזכר גם שהתהוות המלאכים היא מקיום המצוות דנש"י, כידוע החילוקים בין ההתהוות מכוונת המצוה או מגוף מעשה המצוה (ראה תו"מ חכ"ו ע' 192. וש"נ), ולכן ה"ז נוגע לענין התשובה שעל ידה נעשה תיקון הפגמים (חסר הביאור – המו"ל )].
*) לא רק לאחרי ירידתה לעוה"ז הגשמי , ששם יכולה לקיים מצוות , כמו הנחת תפילין , ש " הוקשה כל התורה כולה לתפילין " (קידושין לה , א . וש"נ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובכללות העבודה הרי זה ענין קיום המצוות, כמארז"ל הוקשה כל התורה כולה , דהיינו כל המצוות שבתורה, לתפילין .
1314 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שענין ב' הקשרים זה ע"ג זה, שאז הוא קשר של קיימא, שייך לתוכן העבודה דתשו"ע כאן, שהוא (רק) מה שפועלת קיום בעבודה דתשו"ת, וכמו בתושב"כ (לקרות) ותושבע"פ (ולשנות), שהלימוד דתושבע"פ (שבה מתגלה רצון העליון שבתושב"כ ) הוא הפועל קיום וחיזוק בלימוד תושב"כ –
2226 כמבואר בארוכה בתניא אגה"ק (סכ"ט) הדוגמא ממצות תפילין ("שנאמר בתושב"כ וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך , והוא מאמר סתום ונעלם, שלא פירש הכתוב איך ומה לקשור וכו'") – ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (קידושין לה, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן מצינו בנוגע למצות תפילין ("הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), שיש סברא שבנ"י קיימו מצות תפילין (לא רק במדבר, אלא) עוד בהיותם במצרים, מיד לאחרי ששמעו ממשה רבינו ציווי זה בפ' בא , קודם הסיפור דמ"ת בפ' יתרו.
584 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך בכדי להמשיך בחי' פני, פנימיות ועצמות אוא"ס, צ"ל מעשה המצוות (שהמעשה הוא העיקר ) דוקא, כי גם בנוגע לבחי' שאין האתעדל"ת מגעת לשם צ"ל איזה ענין מצד התחתון כו', והו"ע עשיית המצוות דוקא, כמו הנחת תפילין , שהוקשה כל התורה כולה לתפילין .
1753 קידושין לה, א. וש"נ. שו"ע אדה"ז או"ח רסל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שאע"פ שבכללות הבריאה יש דוגמת ג' מעלות אלו, שהרי בכל נברא יש כוונה ורצון ה' (אתרעי), וגם במצב של העלם (אתכני ) יכולים להכיר את דבר ה' שמחי' אותו, וכל נברא מוסיף בכבודו של הקב"ה (אתפאר), מ"מ, אין זה דומה כלל לאמיתית מעלות אלו אצל בנ"י דוקא, שהם תכלית ומטרת (לב) הבריאה כולה (וע"י עבודתם למטה נעשה כביכול עילוי וגדלות בשכינה שעיקרה בתחתונים ) –
2342 שאז נמצא גם איש ישראל במעמד ומצב שזקוק לענין ד"בנו בחרת", מצד "הגוף החומרי שנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם" (תניא פמ"ט) – לא כמו (למשל) בשעה שמניח תפילין , שעז"נ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" (תבוא כח, יו"ד. ברכות ו, א. וש"נ), ועד"ז בשעה שמקיים שאר המצוות (שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (קידושין לה, א. וש"נ)), רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת, שכנגדם הם רמ"ח אברים ושס"ה גידים (זח"א קע, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל בשעה שמקיים את המצוה ומניח התפילין , הנה אף שבתחילה היתה מציאותו ומציאות התפילין שני ענינים נפרדים, הרי קיום המצוה הוא באופן שמתאחד עם התפילין עד שנעשים מציאות אחת [שהרי קיום מצות תפילין היא לא בשעה שהתפילין מונחים על השולחן , אלא דוקא כשיהודי מניחם על ידו ועל ראשו, כך, שהמציאות שלו היא חלק מהמצוה], ועד"ז בשאר המצוות, שהרי "הוקשה כל התורה כולה (מצוות התורה ) לתפילין" .
663 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שהן מוזהרות בהן כאנשים" (שהרי "השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה" ), וכן "כל מ"ע שאין הזמן גרמא" שגם הנשים חייבות בהן,
1483 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויקר אלו תפילין" 46 (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ) – דלכאורה אינו מובן:
2032 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בכל המצוות, שהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין , שכל מציאות האדם היא שעל ידו מתקיימת המצוה, ולכן נעשה חלק מהמצוה.
2316 קידושין לה, א. וש"נ. שו"ע אדה"ז או"ח רסל"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ופרטי המצוה, הם טעם ותוכן המצוה [וכמו במצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין ) שענינה שעבוד הלב והמוח ], וההמשכה המיוחדת שנעשית על ידה, שע"י מצוה זו נעשית המשכה זו, וע"י מצוה אחרת נעשית המשכה אחרת כו', שפרטים אלו אינם נוגעים לכוונה הכללית דקיום ציווי הקב"ה, שהרי ענין זה יכול להיות גם אם לא יומשך איזה המשכה ע"י קיום המצוה, כמו אלו נצטווה לחטוב עצים (כהלשון בלקו"ת ).
2731 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
[והרי זה כמו כללות העלאת עניני הרשות לקדושה, עי"ז שמקיימים בהם מצוה, וכמו במצות תפילין (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), שלוקחים עור של בהמה גשמית (אפילו לא הבשר, שיכול להתעלות ולהיות דם ובשר כבשרו של האדם, אלא העור, שהוא החלק הכי תחתון שבבהמה), וכותבים עליו "שמע ישראל גו' ה' אחד" , שאז נעשה עצם הדבר הגשמי – חפצא דקדושה.
1167 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאשר באים ליהודי ואומרים לו שצריך להתחיל להרעיש ("שטורעמען") בנוגע לקיום המצוות, כמו הנחת תפילין (ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), ציצית, קריאת שמע, תפלת מנחה (עוד היום), ואמירת ברכה לפני ולאחרי האכילה, וכיו"ב, והוא שואל:
213 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומימי הפורים לוקחים זאת על כל השנה כולה – שתהי' שנה של אורה ושמחה וששון ויקר, הן כפשוטם, והן כפירוש חז"ל "אורה זו תורה כו' שמחה זה יו"ט כו' ששון זו מילה כו' ויקר אלו תפילין" , והיינו, שבחיי היום-יום יהי' אצל בנ"י לימוד התורה וקיום המצוות (שנכללים בתפילין , ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), ועי"ז תתחזק יותר המשכת ברכתו של הקב"ה, כולל גם שתהי' לבנ"י מנוחה מכל אויביהם מסביב – "בהניח ה' אלקיך לך מכל אויבך מסביב" , ואדרבה:
1680 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד"ז בנוגע לפעולה על יהודי נוסף – שכאשר פועלים עליו להניח תפילין (ועד"ז בנוגע לקיום כל שאר המצוות – "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" ), יכול לחשוב שדי בכך שיניח תפילין במעשה בפועל, גם אם אין זה מתוך חיות ולהט; אך על זה אומרים לו, שלא די בקיום מצוות המלך מתוך קב"ע בלבד, ללא חיות, אלא צריך להכניס בזה את כל הרצון והתענוג.
1691 קידושין לה, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו גם הפירוש במ"ש וידעו כי ערומים הם, שאין הכוונה שמתחלה לא ידעו, דא"כ מהו החידוש שלא יתבוששו, אלא מ"ש וידעו הו"ע ההכרה וההרגשה, והיינו, שבתחילה לא הי' בענין זה ההרגש והתאוה, וכמ"ש בראשית חכמה שקודם החטא הי' ההרגש שכשם שע"י היד מקיימים מצות תפילין (שהוקשה כל התורה כולה לתפילין ), כמו"כ ע"י אבר זה מקיימים מצות פרו ורבו, שהיא מצוה רמה ונשאה, וכמ"ש לא תהו בראה לשבת יצרה, והחטא פעל שנעשה אצלם ההרגש והתאוה בענין זה.
35 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומס"נ זו מביאה שיהי' ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטו, מיוסד ובהקדמת אורה זו תורה עד לויקר אלו תפילין , דקאי על כללות ענין המצוות, דהרי הוקשה כל התורה כולה לתפילין , ומחנכים בזה גם את התשב"ר, וכדאיתא במדרש דמרדכי שאל אצל ג' תינוקות פסוק לי פסוקיך, וענו אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא, עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל, ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט, כיון ששמע מרדכי כך שחק והי' שמח בשמחה גדולה כו'.
98 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וכן תהי' לנו, אורה זו תורה [ובתורה גופא, אורה לשון נקבה דקאי על תושבע"פ, תורה בפירושה, שממנה יוצאת אורה לכל העולם כולו] ושמחה זה יו"ט וששון זו מילה ויקר אלו תפילין , דהוקשה כל התורה כולה לתפילין , וי"ל דכולל גם תפילין דמארי עלמא דכתיב בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, היינו שניכר בגילוי המעלה דישראל, נדדה שנת המלך.
84 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דמזה מובן גם במצות תפילין , והוקשהכל התורה כולה (המצוות) לתפילין , דזה שהקב"ה מניח תפילין , נעשה ע"י הנחת תפילין דישראל.
60 קידושין לה, א. וראה לקו"ש ח"ו ע' 277 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ושננתם לבניך ודברת בם, ולאח"ז נאמר וקשרתם לאות על ידך גו', מצות תפילין , עלי' אמרו רז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפילין , שהכוונה בזה היא להמצוות שבתורה, והיינו, שהכתוב מקדים ענין התורה לענין המצוות.
3 קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
המצות כמו בפ' קדש דתפילין שורה בחי' חכמה חכים כו' והוקשה כל התורה לתפילין כו' והרי הרוחניו' והגשם הם ב' הפכים אך הענין הוא דע"י השלום הממוצע הוא בחי' המחבר רוחניו' בגשמיו' ואין זה השלום אלא ע"י התורה שנק' שלום לפי שמבררת כל המצות איך ומה <רצא>
80 והוקשה כל התורה לתפילין : ראה קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: לתת נקמת הוי' במדין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן תפילין הוקשה כל התורה לתפילין שקלף גשמי מתאחד עם מוחין חו"ב כו' ועד"ז בכל המצות וכן מוחא ולבא הן הפכים וצ"ל המוח שליט שלא יהא הלב עומד ומתפעל בענין אהבה בחי' יש אני אוהב כו' ויש אני נאהב כו' אלא בבחי' ובכל נפשך ביטול כי אליך הוי' נפשי אשא, מפני שאתה עתיד לטלה ממני, והן הן הנק' נסתרות והוא מ"ש נק' בשם הוי"ה וכתי' כי שם הוי' נק' עליך ויראו ממך כו', ותו"מ בחי' נגלות לנו, ואמנם כדי שיהי' התורה צ"ל שלום וזהו הכנעת כהן מדין, פתחו כולם ואמרו ה' יברך את עמו בשלום.
19 הוקשה כל התורה לתפילין : ראה קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו שאמר ושננתם לבניך ודברת בם שבדיבור דד"ת הוא שמתגלה דוקא בחי' אנכי וע"כ אמרו ות"ת כנגד כולם ולכך סמיכת ג' אלה הפסוקי' יש להם קשר וחיבור זע"ז כי באהבה דאת ה' אלקיך שהוא אהבה ויראה יחד כנ"ל הוא בא לבחי' אנכי שמקשר ומחבר ב' הפכי' וגילוי זה עדיין אינו בא למטה אלא ע"י המצות ואח"כ בת"ת שכנגד כולם ואח"כ וקשרתם כו' כי הנה הוקשה כל התורה לתפילין לפי שבתפילין הרי נמשך בחי' אחד באותיו' הפרשיו' דק"ש בפ' שמע הכתובה ע"ג קלף גשמי וכך הוא שרש כל התורה כולה שיהי' נמשך בחי' קדושה העליונה דסובב כ"ע גם למטה מטה כנ"ל וד"ל.
61 הוקשה כל התורה לתפילין : קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנת ארז"ל הוקשה כל התורה לתפילין כו' שכל המצות מעשיות נכללו במצות תפילין כו'.
49 הוקשה כל התורה לתפילין : קדושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט כתיב ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובכל הנ"ל יובן ג"כ ענין אחד שיש להבין בשורש פרשיות דק"ש דהנה בפ' השני' אמר תחלה וקשרתם שהוא כללות כל המצות כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין כידוע ובפ' הראשונה אמר תחלה ושננתם כו'.
59 הוקשה כל התורה כולה לתפילין : קידושין לה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית יז מי הם החייבים בציצית א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א נשים ועבדים פטורים מציצית אפילו מתלבשים בטלית שיש בה ד' כנפות א"צ להטיל בה ציצית מפני שמצות ציצית היא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי כסות לילה פטורה מן הציצית וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים ממנה שנאמר בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין שהיא מצות עשה שהזמן גרמא שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין ונשים ועבדים פטורים מהם מטעם שיתבאר בסי' ל"ח אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים מהם חוץ ממצות פרטיות שיתבאר בעז"ה:
ו קידושין לה, א. וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 50.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לז זמן הנחת התפילין א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
א גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחן הרי הוא בכלל פושעי ישראל בגופן ואף אם נמנע מפני שצריכים גוף נקי ושמא לא יזהר בקדושתן עבירה היא בידו שבשעת קריאת שמע ותפלה עכ"פ בקל יוכל ליזהר ושנו חכמים ליום הדין אם יהיה זכאי במצות תפילין כף זכות מכרעת ואם פשע בהן כף חובה מכרעת שאין לך גדולה בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין שהוקשה כל התורה כולה לתפילין שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך לכך צריך כל אדם שיהא זהיר במצות תפילין וכל הזהיר בהן מאריך ימים:
ו קידושין לה, א. תשובת רב יהודאי גאון שם. רא"ש שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יז מי הם החייבים בציצית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אפילו מתלבשים בטלית שיש בה ד' כנפות , אין צריכים להטיל בה ציצית, מפני שמצות ציצית היא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי כסות לילה פטורה מן הציצית, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים ממנה, שנאמר בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך , הוקשה כל התורה כולה לתפילין , מה תפילין שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין , ונשים ועבדים פטורים מהם, מטעם שיתבאר בסי' ל"ח, אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים מהם.
1607 קידושין לה, א (אמר קרא (בא יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך , הוקשה כל התורה כולה לתפילין , מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות , אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ).
וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 50.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לז זמן הנחת התפילין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ושנו חכמים ליום הדין, אם יהיה זכאי במצות תפילין כף זכות מכרעת, ואם פשע בהן כף חובה מכרעת, שאין לך גדולה בכל מצות עשה שבתורה יותר ממצות תפילין , שהוקשה כל התורה כולה לתפילין , שנאמר למען תהיה תורת ה' בפיך .
1225 קידושין לה, א (אמר קרא והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך , הוקשה כל התורה כולה לתפילין ).
וכן הוא לעיל סי' יז ס"א (שנאמר בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך , הוקשה כל התורה כולה לתפילין ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ג נשים ועבדים כנענים פטורים מתפילין , מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין .
1256 משנה ברכות כ , א-ב (נשים ועבדים ... פטורין ... מן התפילין ), וגמרא שם (מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ). רא"ש הל' תפילין סי' כט (נשים ועבדים פטורין מן התפילין , משום דהוה ליה מצות עשה שהזמן גרמא ... שבת ויום טוב לאו זמן תפילין , והוה ליה מצות עשה שהזמן גרמא). טור ושו"ע ס"א (נשים ועבדים פטורים מתפילין , מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא). ט"ז ס"ק א (דהא שבת ויום טוב לאו זמן תפילין ). וכדלעיל סי' לא סעיף א (שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין , שנאמר והיה לך לאות וגו', יצא שבתות וימים טובים שהן עצמן אות בין הקדוש ברוך הוא לישראל, שנאמר כי אות היא ביני וגו').
*
אמנם לעיל סי' יז ס"א (וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים ממנה, שנאמר בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך , הוקשה כל התורה כולה לתפילין , מה תפילין שהיא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין , ונשים ועבדים פטורים מהם, מטעם שיתבאר בסי' ל"ח, אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים ועבדים פטורים מהם).
וכדאמרינן בקידושין לה, א (אמר קרא (בא יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך , הוקשה כל התורה כולה לתפילין , מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות , אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ).
והטעם שנשים פטורות מתפילין , הוא כדאיתא במכילתא סוף פרשת בא (יכול אף תפילין ינהגו בנשים כבאנשים, תלמוד לומר למען תהיה תורת ה' בפיך , לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה , מכאן אמרו הכל חייבין בתפילין חוץ מנשים ועבדים), וירושלמי ברכות פ"ג ה"ג (נשים ... פטורין ... ומן התפילין ... נשים מניין, ולמדתם אותם את בניכם (עקב יא, יט), את בניכם ולא את בנותיכם), ופירש במראה פנים (והיינו דתלמוד תורה אימעוט מהאי קרא , ומקשינן תפילין לתלמוד תורה ).
והאמור כאן הוא כדעת הרא"ש שם (וגרסינן במכילתא, למען תהיה תורת ה' בפיך ... כיון דלא הובאה בגמרא, לאו דסמכא הוא).
ולענין נשים ועבדים בשאר מצות שהזמן גרמא, ראה לעיל רס"י יז (ציצית). לקמן סי' מז ס"י (תורה ). סי' קו ס"ב (תפלה). רס"י קפו (ברכת המזון). סי' רעא ס"ה (קידוש). סי' רצא ס"ח (ג' סעודות בשבת). סי' רצו סי"ט (הבדלה). סי' תפט ס"ב (ספירת העומר). סי' תקפח ס"ו (שופר). סי' תרמ ס"א (סוכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לתפילין , שכמו התפילין הם המשכת אלקות למטה שכותבים ה' אחד על קלף גשמי כמו"כ כל המצות הם המשכת אלקותו ית' למטה, ולכן אמרו כל הקורא ק"ש רצוא בלא תפילין בחי' שוב כאילו הקריב עולה העלאה בלא מנחה המשכה, והעיקר הוא בחי' חסד כמ"ש כי חסד חפצתי כו'.
148 והוקשה כל התורה לתפילין : ראה קדושין לה, א. סידור ערב שבת קסד, ב. תו"ח וארא ח"א סט, ב הערה 423. סה"מ תרכ"ט ע' רכה. לקו"ש חנוכה כרך ה ע' 226.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם נעשה אדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמארז"ל וכי מאי איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן העורף או שוחט מן הצואר אלא שלא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות, וע"ז אמרו כל מצותיך צדק שכל המצות דציוה לנו הקב"ה ה"ז בדרך צדקה לבד, ולכן נק' כמראה אדם, שכבי' הרי הוא מתלבש בבחי' אדם להיות נק' כמראה אדם כו', ונמצא מובן כי האדם המקיים תומ"צ ה"ה בצלמנו דבחי' כמראה אדם הנ"ל, וכדמותנו קאי על בחי' המצות שנתלבשו בדברים גשמיי' שעלי' נא' הציבי לך ציונים שהם רק ציון וסימן על הדבר, עד"מ תפילין שלמטה ה"ה רק ציון וסימן על בחי' ד' מוחין דז"א שזהו רק כדמותנו, ועכ"ז ע"י הצדקה שעשה לנו הקב"ה האדם העושה אותם מצד בחי' כח המצוה שיש בהציווי דמצות נעשה בצלמנו ממש בחי' כמראה אדם הנ"ל, וזהו רק זכור ושמור זכור לדכורא בחי' בצלמנו ושמור לנוק' בחי' כדמותנו, והנה ארז"ל הוקשה כל התורה כולה לתפילין וזהו שאמר בתקונים שע"י הנחת תפילין דרישא ובזרוע עי"ז הוא בצלמנו כדמותנו להיות כי כל התורה הוקשה לתפילין כו', ובד"פ תש"ר זהו בצלמנו, ותש"י זהו כדמותנו שתש"י הוא בחי' מוחי' דנוק' ובחי' תש"ר הם בחי' מוחי' דז"א, וזהו זכור ושמור זו"נ והם בחי' בצלמנו כדמותנו וע"י הנחתם נעשה אדם שהוא בצלמנו כדמותנו, ולכן מצות הנחת תפילין כשנעשה י"ג שנה ויום אחד, היינו כשנעשה איש בחי' אדם, ויום א' להמשיך בחי' אחד שהוא ג"כ י"ג כו'.
44 הוקשה כל התורה כולה לתפילין : ראה קדושין לה, א. סידור ערב שבת קסד, ב. תו"ח וארא ח"א סט, ב הערה 423. סה"מ תרכ"ט ע' רכה. לקו"ש חנוכה כרך ה ע' 226.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
..], ואח"כ ושננתם בדיבור ואח"כ וקשרתם במעשה כי הוקשה כל התורה כולה לתפילין כו', משא"כ בפ' שני' דק"ש נק' הילוך בבחי' אחוריים כי אור הסובב הנק' הילוך אינו מאיר רק בבחי' מקיף והמקיף הוא מתלבש בחיצוני' בבחי' המעשה המצות הנק' לבושים רק אעפ"כ נמשך תוס' הארה במוח ולב לכן נאמר בו סדר ההילוך מלמטה למעלה בתחילה וקשרתם ואח"כ ולמדתם כו' וד"ל.
86 הוקשה כל התורה כולה לתפילין : ראה קדושין לה, א. סידור ערב שבת קסד, ב. תו"ח וארא ח"א סט, ב הערה 423. סה"מ תרכ"ט ע' רכה. לקו"ש חנוכה כרך ה ע' 226.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
), ואח"כ נמשך אצלם בחי' ו"ה דשם הוי' שהוא לימוד התורה וקיום המצות והוא פרשה ראשונה דק"ש ובנשמות אלו מדבר בפ' ראשונה דק"ש לכן אמר מתחלה ואהבת את כו' בכל מאדך שזהו בחי' ו"ה כנ"ל, ואח"כ והיו הדברים האלה כו' ושננתם כו' שהוא בחי' וי"ו דשם הוי', ואח"כ וקשרתם כו' שכולל כל המצות במעשה (כידוע דהוקשה כל התורה לתפילין כו' ) שהוא בחי' ה' אחרונה דשם הוי' כו' וד"ל.
177 דהוקשה כל התורה לתפילין : ראה קדושין לה, א. סידור ערב שבת קסד, ב. תו"ח וארא ח"א סט, ב הערה 423. סה"מ תרכ"ט ע' רכה. לקו"ש חנוכה כרך ה ע' 226.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר