79

שיחה ב

עקב

א. "נחמו" ו"ותאמר ציון"

ההפטרה השניה מתוך "שבעה דנחמתא" היא "ותאמר ציון עזבני ה' ואדנ־י שכחני". במדרש נאמר¹, שהפטרה זו מהווה המשך להפטרה הקודמת "נחמו נחמו עמי...": בהפטרה הראשונה פונה הקדוש־ברוך־הוא אל הנביאים, שהם ינחמו את ישראל, ועל כך משיבה כנסת ישראל "עזבני ה' ואדנ־י שכחני" – ישראל רוצים בנחמה הבאה מאת הקדוש־ברוך־הוא בעצמו, ולא באמצעות הנביאים.

שתי הפטרות אלו – "נחמו נחמו" ו"ותאמר ציון" – נקבעו להיאמר בכל שנה בפרשת ואתחנן ("נחמו") ובפרשת עקב ("ותאמר ציון"). מכך מובן², שפרשת ואתחנן קשורה לנחמה שבאמצעות הנביאים, ופרשת עקב קשורה לתביעתם של בני ישראל, שהקדוש־ברוך־הוא בעצמו ינחמם.

ב. פרשיות שאפשר להשוותן

רוב הפסוקים והפרשיות שבפרשת ואתחנן עוסקים בענינים שתוכנם אינו זהה לתוכן הפסוקים והפרשיות שבפרשת עקב, ולכן אין ניכר בהן כל־כך ההבדל שבין שתי פרשות אלו. ב

אך ישנן שתי פרשיות – הפרשה הראשונה של קריאת שמע שב"ואתחנן", והפרשה השניה שב"עקב" – אשר עוסקות באופן כללי באותו ענין, וניתן להשוות ביניהן, ומכך שביניהן יש מספר הבדלים, ניכר ההבדל שבין שתי פרשות אלו בכלל.

ג. ההבדלים שבין הפרשיות

חלק מההבדלים שבין פרשיות אלו הם:

א) בפרשה הראשונה נאמר "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", ואילו בפרשה השניה נאמר "בכל לבבכם ובכל נפשכם" בלבד, בלי להוסיף "בכל מאדכם".

ב) בפרשה הראשונה נאמר בתחילה "ושננתם לבניך ודברת בם..." ואחר כך "וקשרתם לאות על ידך...", ואילו בפרשה השניה מופיעים הדברים בסדר הפוך: בתחילה "וקשרתם..." ואחר כך "ולמדתם...". כלומר, בפרשה הראשונה מופיעה התורה לפני המצוות (שהרי כל המצוות "הוקשו לתפלין³),