שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יח ו'תתקכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ה
לא נחשדו ישראל כו' (קדושין פב, א); ואין אפוטרופס כו' (חולין יא, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תפקידנו הוא לקיים "אני נבראתי לשמש את קוני" .
27 קידושין פב, א. (משיחת י"ד שבט, ה'שי"ת)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תפקידנו הוא לקיים "אני נבראתי לשמש את קוני" .
27 קידושין פב, א. (משיחת י"ד שבט, ה'שי"ת)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"אני (לא) נבראתי (אלא) לשמש את קוני" , ולכן מוטלת החובה להיות תמיד, בכל רגע בשמחה.
34 קדושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"אני (לא) נבראתי (אלא) לשמש את קוני" , ולכן מוטלת החובה להיות תמיד, בכל רגע בשמחה.
34 קדושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
למרות הבדלי הסוגים בקרב ישראל, שכן, על כל יהודי לעבוד את ה' בכשרונותיו הוא, "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" , הוא וכשרונותיו שחונן בהם נוצרו כדי לעבוד את ה' בכשרונות אלו, הרי הצד השוה שביניהם, שכולם נרות, כולם מאירים.
4 קדושין פב, א (בשינוי לשון קצת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם "נבראתי לשמש את קוני" , אך אין פירוש הדבר שישראל הם דבר טפל, ח"ו, שכן העובדה שתכליתם היא לשמש את קונם אינה אומרת שזה ענין שמחוץ מהם.
* קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אברהם אבינו הרי קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה – מדוע אם־כן המתין בקיום מצות המילה עד שהקב"ה צווהו על כך?
2 קידושין פב, א. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואם על ידי זה מתווסף חיות בקליפות – אין זה עסקו, ענינו הוא – "לשמש את קוני" לקיים את רצון העליון, ורצון העליון הוא, שגם הוא יקיים תורה ומצוות.
31 קדושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , אך בכל זאת אנו רואים, שהרמב"ם מפרט כאן רק מצוות שמסופר בתורה במפורש על קיומן.
20 קדושין פב, א. יומא שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזוהי מצות מילה
25 וזהו אחד הטעמים (בפנימיות הענינים* מה שאברהם לא מל א"ע קודם שנצטווה – אף שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה (יומא כח, ב. קידושין פב, א) – כי קיום מצוה זו הוצרכה להיות מצד ציווי הקב"ה, בדוגמת** המצות שלאחרי מ"ת כמבואר בארוכה בלקו"ש ח"א שם. ח"ג [המתורגם] ע' 14.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כפי שרואים מכך שהתורה צריכה לוודא שלא יאמרו "לא קיים אברם את כבוד אביו, שהניחו זקן והלך לו", וחובה זו היא כה חשובה, שלמרות שיעקב לא עבר על מצוה זו, הוא נענש על כך שבמשך עשרים ושתים שנה לא קיים בפועל מצות כיבוד אב,
30 רש"י ס"פ נח. וראה גם ב"ר פל"ט, ז. ואין לומר שזהו מצד שקיים א"א כה"ת עד שלא ניתנה (קדושין פב, א. יומא כח, ב) – כי [נוסף שלדעת הרמב"ן (תולדות כו, ה) "שמירתו אותה היתה בארץ בלבד" – והרי כש"הניחו (לאביו) זקן כו'", הי אז בחרן (ודוחק גדול לומר שהטענה היא על מה שלא חזר לאביו אחרי שבא לארץ ישראל)] אין שייך שאוה"ע יתבעו ממנו זאת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
6 ראה בכ"ז לקוטי שיחות ח"א ג' 1 שם ח"ג ע' 758 ואילך, ובהנסמן שם. .7) יומא כח, ב. קדושין פב, א, 8) כי רק אז נעשה החיבור דעליונים ותחתונים (שמו"ר פי"ב, ג), רוחניות וגשמיות, ומצות מילה שלפני מ"ת (אף שהיתה מצו ציווי הקב"ה ולא כשארי המצות ש-" קיימו האבות בכח עצמם), היתה רק הכנה למיית (ולחיבור הנ"ל), שלכן גם קיום מצות מילה ,אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו עיה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
1 יומא כח, ב. קדושין פב, א (שאברהם קיים) -- וראה תו"א סז, 4 שלימד גם ליצחק, ויצחק לימד ליעקב ובניו. ובבי"ר פצ'"ה, ג : והי" -- אברהם -- משמר דקדוקי תורה והי' מלמד את כבניו. וראה רמבין עה'ים,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
3 אף שהיתה גם אז חלק בתורה -- וכמו כל התורה ש,קדמה לעולם" (פסחים נד, ב. נדרים לט, ב), ויחידי סגולה למדו וקיימו כל התורה כולה עד שלא גיתנה (קידושין פב, א, יומא כח, ב) אבל לכל ישראל ניתנה לכ"ו. דור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כלומר, בפרשה הראשונה מופיעה התורה לפני המצוות (שהרי כל המצוות "הוקשו לתפלין),
3 קדושין לה, א. ואף שהלשון בגמרא שם הוא "הוקשה כל התורה כולה לתפלין" – הוא כמרז"ל קיים א"א כל התורה כולה (יומא כח, ב. וכן קידושין פב, א (שעשה )) ועד"ז בכ"מ. וראה בקידושין שם (לה, א) דמהיקש זה למדין שנשים פטורות ממצות עשה שהזמ"ג. כן הרי "הוקשה כל התורה כו'" היא ע"ש הכתוב (שממנו נלמד ההיקש) תורת ה' בפיך. הביאור (דהלשון "הוקשה כל התורה כו'") ע"פ דא"ח – ראה לקו"ש ח"ה ע' 226.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
4 אני נבראתי , , קוני : קדושין פב, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
"אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה וכו'" "עשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה" וכן של] יצחק, יעקב והשבטים, לבין קיום התורה והמצוות על־ידי בני ישראל לאחר מתן תורה .
3 קדושין פב, א. פרש"י תולדות כו, ה (באברהם ). שם כו, יב. כז, ג. ט (ביצחק). וישלח לב, ה (ביעקב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לפי הנחתנו הקודמת, שדיני איסור יציאה מן הארץ חלו בזמן האבות (כשם שקיימו את כל התורה כולה לפני שניתנה , כולל אכילת מצה, וכן גזירות ושבותים דרבנן) ודאי היו האבות נמנעים מיציאה לחו"ל, שאינה מידת חסידות (וכרוכה בעונש) גם כאשר לפי שורת הדין מותר הדבר.
19 יומא כח, ב. קדושין פב, א (בנוגע לאברהם ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ההבדל הפשוט בין לימוד התורה וקיום המצוות לפני מתן תורה [כפי שמספרים חז"ל על לימוד התורה לפני מתן תורה , כדלעיל, ועל קיום המצוות "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה" ] לבין לימוד התורה וקיומה לאחר מתן תורה הוא, שלפני מתן תורה היה קיום המצוות באופן של "אינו מצווה ועושה", ולאחר מתן תורה היה זה באופן של "מצווה ועושה".
11 יומא שם. קדושין פב, א. בפרש"י תולדות כו, ה (בנוגע לאברהם ). שם כו, יב. כז, ג. כז, ט (בנוגע ליצחק). וישלח לב, ה (ביעקב) . וירא יט, ג ובפרש"י (בלוט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כי למרות שהיה זה לפני הציווי על שמירת שבת, הרי האבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , ומובן מכך, שגם בניהם שמרו על מצוות התורה , ובכללן על שמירת שבת, אף לפני מרה ומתן־תורה, ובנוסף לכך מפורש במדרשי חז"ל, שכבר באמצע תקופת השעבוד במצרים, שכנע משה את פרעה שיום השבת יהיה יום מנוחה לישראל, ללא עבודה.
12 קדושין פב, א. יומא כח, ב. וראה פרש"י תולדות כו, ה (בנוגע לאברהם ). שם כז, ג. כז, ט (בנוגע ליצחק). וישלח לב, ה (בנוגע ליעקב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
באופן כללי זוהי מטרת מתן תורה , וזהו היתרון שבלימוד תורה וקיום המצוות שלאחר מתן תורה על פני קיום התורה והמצוות על־ידי האבות, שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה .
67 יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יוצא, אפוא שכבר מתקופת נח היתה התחלה של ההגדרות של התורה למרות שהוא היה לפני מתן תורה , ואף לפני תקופת האבות שנהגו בדומה לאחרי מתן תורה (קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה ), ומשום כך הוא הביא קרבן דוקא מהטהורין – "מאותן שעתידין ליטהר".
23 ראה יומא כח, ב. קדושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
7 יעדער איד . . האָט זיין ספעציעלע שליחות פון דעס אויבערשטן: כמחזיל (קידושין פב, א) אני נבראתי לשמש את קוני . ולהעיר ממחז"ל (סנהדרין שם) כאו'א חייב לומר בשבילי נברא העולם. -- ועיין תניא פל"ז (מח, ב): ירידתו לעוה"ז כו' הוא כדי כו' וכמ"ש (בע"ת כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, גם לפני מתן תורה למדו תורה , וכמפורש "בית מדרשו" של שם "ובית מדרשו" של עבר, וכבר מאדם הראשון נצטוו על מספר מצוות, ויותר מכך – האבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , אך בכל זאת הענינים הנ"ל נתחדשו דוקא במתן תורה .
4 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אברהם קיים את כל התורה כולה , כולל מצות צדקה, לפחות מעשר מן הקרן, ו"יצוה את בניו...
24 פרשתנו כו, ה (ובפרש"י שם). יומא כח, ב. קדושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ב) אמרו חז"ל "קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלאניתנה", ומפורש להדיא בנוגע לשחיטה – שיצחק אמר "שא נא כליך", "לשון השחזה .
35 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דהנה, קודם מ"ת – הרי אפילו למ"ד קיימו אבותינו כל התורה עד שלא ניתנה , יש דיעה שקיימוה רק האבות, שבט לוי ויחידי סגולה; ואפילו אם אמנם קיימוה כל ישראל – הרי לא היו "מצווים ועושים", ובמילא היתה עבודתם מגעת רק בשורש הנבראים, שגם באוה"ע ישנו מעין זה, בשבע מצוות שנצטוו.
25 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אף ש"עשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה" – הרי ההבטחה דברית בין הבתרים לא היתה מצד עבודתו של אברהם אבינו , אלא בדרך מלמעלה למטה.
52 קידושין פב, א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מצד סדר הזמנים – הנה לכל לראש ישנו הענין ד"תורה", מתן-תורה , ומה גם שענין התורה הי' כבר קודם מ"ת, כמארז"ל "קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלא ניתנה" ; לאחרי זה ישנו הענין ד"ארץ ישראל", שהרי מ"ש בגמרא "שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל כו' ארץ ישראל כו'", קאי על הכניסה לארץ ישראל לאחרי מ"ת; ולאחרי כן ישנו הענין ד"חיי עוה"ב", שהרי ענין זה תלוי באופן העבודה בעניני ארץ ישראל הרוחנית והגשמית ע"פ התורה .
321 יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ה) ובזה יובן מ"ש בגמרא לא ניתנה מצות פריעה לאברהם אבינו , אלא הלכה למשה מסיני הוא, ויהושע אסמכי' אקרא ושוב מול את בני ישראל שנית (ומ"מ אברהם עצמו קיים מצות פריעה ג"כ אף שלא נצטוה, כמו שקיים כל התורה עד שלא ניתנה ).
68 קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכן בתחלת היום מזכירין זכות אבות, שזהו שלאחרי מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, דאהליך ומשכנותיך הם תורה ותפלה, שהוא תחלת עבודת כל היום, אומרים ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, בזכות אברהם , דפירוש זכות הוא כמ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא מלשון זַכות, וזכות אברהם היינו הנקיות והבהירות (ריינקייט און קלאָרקייט) שפעל אברהם בעולם, וענין זה נרמז בתיבות ברוב חסדך, לפי שעיקר עבודתו היתה בענין החסד, דהגם שאברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי', וקיים כל התורה עד שלא ניתנה , ולמד ולימד (כדמוכח גם ממחז"ל שאליעזר עבד אברהם הי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים), מ"מ, עיקר עבודתו היתה בענין החסד, ולכן נקרא אברהםאוהבי, וכדאיתא בספר הבהיר והובא בפרדס שאמרה מדת החסד לפני הקב"ה מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי.
33 יומא שם. קדושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו, שבנוגע לענין העבודה , בודאי מוכרח להיות הענין דעמל מלאכה ועמל שיחה, שהרי בלאו הכי אינו יכול לקיים תכלית בריאתו, אני נבראתי לשמש את קוני , שענין זה נעשה על ידי העבודה דקיום התורה והמצוות, וגם על ידי הענין דבכל דרכיך דעהו, שזהו כלל גדולבתורה, וכיון שצריך להעלות את כל עניני העבודה (הן הענינים דבכל דרכיך דעהו והן הענינים דתומ"צ), צ"ל גם עבודת התפלה, עמל שיחה.
153 קדושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
[ובמ"א איתא, שעד"ז הוא באבות, דמה שקיימו האבות את כל התורה עד שלא ניתנה , אין הפירוש שקיימו הכל בפועל, רק שקיימו ופעלו כל היחודים העליונים
28 קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויובן זה בהקדם המבואר בחסידות במעלת מצות מילה שקיים אברהם אבינו לגבי מה שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה :
1103 יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
(ב) "קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה" (ובפרט דיני אבלות וניחום אבלים – שמפורש שהיו קודם מתן תורה ), (ג) על הפסוק "וימאן להתנחם" , איתא , שזהו בגלל שיוסף הי' באמת חי, אבל לולא זאת, הנה (גם קודם מתן תורה ) לא שייך להתאבל יותר מי"ב חודש .
1419 יומא כח, ב. קדושין פב, א (שאברהם קיים) – וראה תו"א סז, ד, שלימד גם ליצחק, ויצחק לימד ליעקב ובניו. ובב"ר פצ"ה, ג: "והי' – אברהם – משמר דקדוקי תורה והי' מלמד את בניו". וראה רמב"ן עה"פ (פרשתנו כו, ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אמנם, מזה שאמרו חז"ל קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , היינו, שהשיגו ברוחניות כל התומ"צ כו', מוכח, שעבודת האבות היא נעלית יותר.
115 יומא כח, ב. משנה קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שקיימו כל התורה עד שלא ניתנה , דבזה מודגש שעבודתם היתה (לא מפני הציווי מלמעלה, אלא) בכח עצמם.
229 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וגם צריך להבין מהו כללות החידוש דמ"ת, הרי גם לפני מ"ת קיימו האבות כל התורה , כמארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה , והיינו מפני שלמד את כל התורה , ובודאי לימד ג"כ ליצחק בנו ויצחק לימד ליעקב ובניו (וכמארז"ל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי', וכן יצחק ויעקב), והנחיל להם גם קיום כל התורה , וא"כ, מהו החידוש שבמ"ת.
7 יומא כח, ב. משנה קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
עבודת הצדיקים היא במדידה והגבלה דקדושה, ואילו עבודת בעלי תשובה היא למעלה ממדידה והגבלה, אפילו מדידה והגבלה דקדושה – "בכל מאדך", והיינו, שעבודתו היא באופן שמדלג שור , וקופץ מהטבע ללמעלה מהטבע, כי, בעל תשובה "סורו רע" , וכפירוש רש"י ש"סורו" היינו "מנהגו" (טבעו), ולכן אינו יכול להשאר בהגבלת הטבע,
257 קידושין פב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומה שמוסיף חיות בקליפות – אין זה העסק שלו; ענינו הוא – "לשמש את קוני" , לעשות את הרצון העליון, והרצון העליון הוא, שגם הוא יקיים תורה ומצוות.
392 קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואע"פ ש"נבראתי לשמש את קוני" – הרי אין הפשט שיהודי הוא דבר טפל ח"ו, כי, מה שתכליתו לשמש את קונו, אינו דבר אחר ממנו.
454 קידושין פב, א. וראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 163 הערה 44. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דהנה, אף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה , וכמ"ש ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם, א"ת ויקרא אלא ויקריא , עד שפעל שיורגש שאין זה באופן דא-ל ה עולם, שאינו דבר א' עם העולם, אלא באופן דא-ל עולם, שהעולם הוא מיוחד עם האלקות , וכמו"כ יצחק שפעל בענין חפירת בארות כו' , וגם יעקב שפעל בענין המקלות שהוא ע"ד מצות תפילין , מ"מ, גם המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו , שענין הריח אינו המשכת עצם הדבר, ולכן נשאר רק לפי שעה, והיינו, שגם ע"י קיום המצוות דהאבות לא יצא הדבר הגשמי מחומריותו וגשמיותו [דהגם שאי אפשר לומר שלא נפעל שום דבר בהגשם לגמרי, אבל מ"מ לא יצא מחומריותו], ולכן אי אפשר להיות עי"ז דירה לו ית'.
739 ראה קידושין פב, א. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דלכאורה הרי גם קודם מתן תורה למדו כל התורה [כמובן גם מזה שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , שבכדי לקיים את התורה צריך ללמוד אותה, ובודאי שאברהם לימד את כל התורה כולה ליצחק בנו ויצחק לימדה ליעקב ובניו ], ומהו החידוש דמתן תורה .
1675 יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכיון "שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , אפילו ענינים שאינם מובנים בשכל, ועאכו"כ ענינים המחוייבים גם ע"פ שכל – כיצד הי' אברהם יכול ליתן כל אשר לו ליצחק, מבלי להשאיר לעצמו מאומה?!
2009 קידושין פב, א (במשנה). וש"נ. וראה פרש"י תולדות כו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אבל כ"ז תלוי במעשינו ועבודתינו במשך כל שית אלפי שנין דהוי עלמא , ובפרט במשך זמן הגלות , בעבודת פרך, שזהו כללות ענין העבודה, מלשון עורות עבודים [והרי מי שמעבד עורות אינו יכול להיות מלך ולא כה"ג, כמבואר בגמרא ובפוסקים ], שזהו כללות הענין דנר מצוה ותורה אור , שזוהי העבודה שמצד הכלים, שישנו ענין הטבע, והוא שובר את הטבע, שזהו"ע אתכפיא סט"א, ועי"ז נמשך האור כו'.
1686 קידושין פב, א. רמב"ם הל' מלכים פ"א ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בזה, דהנה אמרו רז"ל שהאבות קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה , אלא שענין זה הי' ברוחניות, וכמו מצות תפילין, שמקשה בתו"א , איך הניח (אברהם ) תפילין אשר נזכר שם יצי"מ, ואז עדיין לא הי' כלל גלות מצרים, ומבאר, שהקיום שלו הי' בפנימיות (היינו ברוחניות).
515 ראה קידושין פב, א. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומכיון שהעולם לא הי' זקוק עדיין להבירור של הוראה זו הבאה בהענין שמתחדש ע"י התלמיד – לא נתגלה החידוש .
941 אף שהיתה גם אז חלק בתורה – וכמו כל התורה ש"קדמה לעולם" (פסחים נד, א. נדרים לט, ב), ויחידי סגולה למדו וקיימו כל התורה עד שלא ניתנה (קידושין פב, א. יומא כח, ב) אבל לכל ישראל ניתנה לכ"ו דור (פסחים קיח, א. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כל זה יש להקדים מה שנתחדש בנתינת התורה במ"ת, דלכאורה, הרי קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה , וכן יצחק ויעקב, וכמארז"ל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה כו', יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה כו', יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה כו'.
1709 יומא כח, ב. קידושין פב, א – במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מהו החידוש של מתן תורה – בה בשעה ש"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , אפילו דקדוק קל של דברי סופרים, כדברי הגמרא :
1790 קידושין פב, א. וראה יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ע"פ משנת"ל בד"ה ועשית חג שבועות (מיוסד על מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה ועשית חג שבועות, וביחוד מאמר אדה"ז דמוצאי יום הכיפורים תקס"ב שנדפס עם הגהות הצ"צ ) החידוש שבמ"ת על התורה שהיתה לפנ"ז, דאף שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה , ועד"ז שאר האבות , ועוד לפנ"ז, גם מתושלח ונח , הנה בשבועות נתחדש הענין דמתן תורה בדרך מתנה, שאז ההמשכה היא באין ערוך כו'.
2069 קידושין פב, א במשנה, יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
משום דזיל אומנותייהו" , והיינו, שאפילו לאחרי זמן אינו יכול להתמנות למלך , בגלל שלפנ"ז התעסק בעיבוד עורות, כך, שעיבוד עורות היא בסתירה לענין של מלוכה ושררה כו'.
2735 קידושין פב, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפרט ש"קיים אברהם אבינו כל התורה כולה (עד שלא ניתנה ) וכו' אפילו עירובי תבשילין" , והרי איתא במשנה ש"בן שמונה עשרה לחופה" , ועפ"ז יוקשה יותר מדוע המתין אברהם אבינו זמן רב כ"כ עד שחיפש שידוך עבור יצחק?!
1661 קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והענין בזה – שאע"פ ש"אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה וכו'" , ועד שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה , מ"מ, אין זה דומה להעילוי שנתחדש במתן-תורה , שאז נתבטלה הגזירה ש"עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים" , שהאור האלקי חודר בגשמיות העולם, הן ע"י קיום המצוות, שהדברים הגשמיים שבהם מקיימים המצוות נעשים חפצא דקדושה, והן ע"י לימוד התורה , כפי שנתחדש בתורתו של משה, שמשתמשים בה לפעול בעולם, כמדובר כמ"פ בנוגע ל"כיבוש" העולם ע"י לימוד התורה , באופן ד"הליכות עולם לו" – לפעול בעולם "הליכות" התורה , שהנהגת העולם תהי' כרצון התורה .
670 יומא שם. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
לבאר תחילה החידוש שנעשה בקבלת התורה בימי פורים לגבי מה שהי' במ"ת, ועד שאז הי' גמר הקבלה, ואילו במ"ת רק החלו לעשות, בהקדם ביאור החידוש דמ"ת לגבי התורה כפי שהיתה לפנ"ז, שהרי מימיהן של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם , ועד שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה [ולהעיר, שבלשון זה מודגש שאצל אברהם גופא היתה התורה באופן ש"לא ניתנה" , ואעפ"כ "קיים את כל התורה כולה" , כב' הפירושים ב"קיים", קיום כפשוטו, שעשה מה שכתוב בתורה (כהדוגמאות שהובאו בגמרא ובמדרש , אפיית מצות בפסח וכיו"ב), וגם, שפעל בתורה עמידה וקיום].
1892 יומא שם. קידושין פב, א – במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובהקדים – שאפילו לפי תוס' ורש"י שאינם גורסים האריכות שלפנ"ז "שיהו מושיבין סופר כו'", הרי כיון שהלשון הוא "קנאת סופרים ", ולא "קנאת מלמדים" או "קנאת מורים" וכיו"ב, הרי מובן שהכוונה היא ל"מלמדי תינוקות " שהם אלו שנקראים בשם "סופרים" .
2119 ראה קידושין פב, רע"א ובפרש"י. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
זה צריך לבאר תחילה כללות החידוש דמ"ת (עד שהיו גם קולות וברקים כו' ), דלכאורה, הרי כבר הי' ענין התורה גם לפנ"ז, כמארז"ל קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , וכן יצחק ויעקב קיימו את כל התורה (ולכמה דעות גם השבטים קיימו את כל התורה ), וכיון שקיימו את כל התורה , עכצ"ל שגם למדו תורה כדי שידעו את המעשה אשר יעשון , וכדאיתא בגמרא אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה (וכיון שאברהם הי' איש החסד , הרי בודאי למד גם עם אחרים כל מה שידע), וכן יצחק ויעקב, וכמו"כ גם בהיותם במצרים14, וכמ"ש (בהירידה למצרים) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ופי' רש"י לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה.
1028 קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דלכאורה הרי גם קודם מתן תורה למדו כל התורה [כמובן גם מזה שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , שבכדי לקיים את התורה צריך ללמוד אותה, ובודאי שאברהם לימד את כל התורה כולה ליצחק בנו ויצחק לימדה ליעקב ובניו], ומהו החידוש דמתן תורה .
5 יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שקיימו כל התורה עד שלא ניתנה , דבזה מודגש שעבודתם היתה (לא מפני הציווי מלמעלה, אלא) בכח עצמם.
29 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו ג"כ רמז קישור הענינים במארז"ל (קדושין פב, א) " לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני " – ששלימות הבריאה של כל הנבראים שלא נבראו אלא לשמש את האדם ("לא נבראו אלא לשמשני" ) תלוי' בשלימות האדם שמשמש את קונו ("אני נבראתי לשמש את קוני" ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור תורה וישלח מח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אבל הרשע המועל בשליחותו והולך בשרירות לבו מתחילתו ועד סופו, וזהו בן שבע עשרה שנה [היה רועה את אחיו] , כלומר כל ימי היותו בעוה"ז אין כוונתו ומחשבתו רק לתאוות הגשמיים למלאות כריסו ולרעות את עצמו, כמ"ש רז"ל נקוד על א"ת שלא הלכו אלא לרעות את עצמן, בצאן, לשון יציאה, כלומר שיצא מרשות אביו שבשמים מכל וכל ופרק עול תורה ומצות מעליו, והוא נער, ר"ל כל ימיו הוא בקטנות ושטות ומעשה נערות, את בני בלהה, [ר"ל] שהוא רגיל עם זוללים וסובאים, וזהו בני בלה"ה, כי אותיות אחה"ע מתחלפים והוא כמו בלע"ה שהם (הני) הזוללים, ובני זלפ"ה, לשון זילוף יין, שהם הסובאים, ומחמת זה גרמה לו ששכח מכל וכל את בוראו ותכלית יצירתו והשליחות שנשלח לעוה"ז, וזהו נש"י, לשון שכחה, אבי"ו, שבשמים.
כב אינו בלקו"י, והוספתי ע"פ המשך הפירוש .
----- הערות וציונים -----
שעיקר בריאת האדם בעוה"ז כו' – ראה סי' תטו. להעיר מקידושין פב, א.
וזהו וישב כו' – ראה סי' נא ד"ה והנה כתיב, וסי' שז.
שרומז לחלוקא דרבנן – ראה אוה"ת להצ"צ פ' וישב ע' ערב, ב ששם מבואר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הנה יפלא מאמר זה מאד איך יתכן שבשעת מ"ת שעל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן וכו' לא הי' רק התחלה כמ"ש החלו לעשות ובזמן אחשורוש גמרו ונתקבל אצלם, אך הענין הוא דתחלה צריך להבין מהו כל עיקר ענין מ"ת ומה שאמרו נעשה ונשמע כו' דהנה לכאורה מה הי' חידוש במ"ת שהרי אברהם קיים ג"כ כל התורה עד שלא ניתנה כמשארז"ל קיים אברהם כל התורה כו' שנא' עקב אשר שמע אברהם בקולי כו'.
7 קיים אברהם כל התורה : קידושין פב, א. לקו"ש כרך לה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וקבל היהודים את אשר החלו לעשות זה מ"ת שהקדימו נעשה לנשמע ואז החלו לעשות כי לא עשו עדיין אלא החלו לעשות במה שאמרו נעשה ונשמע והדר קבלוה בימי אחשורוש דווקא את אשר כבר החלו לעשות כו', וצ"ל תחילה ענין קבלת התורה בחורב דכתיב וירד ה' על הר סיני כו' שאז החלו לעשות שבשעה שהקדימו נעשה לנשמע כו', והרי אמרז"ל שקיימו אאע"ה כל התורה כולה אפי' ע"ת עד שלא נתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם וישמור משמרתי וחוקותי ותורותי, ומעתה מה החידוש נתחדשה להם בחורב במ"ת מאחר שאברהם קיימה ג"כ עד שלא נתנה.
6 שקיימו אאע"ה כל התורה כולה : קידושין פב, א. לקו"ש כרך לה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן מה שאמרו במשנה ולא עם הארץ חסיד דלכאורה אינו מובן מה ענין החסידו' דוקא שע"ה לא יגיע אליה הלא גם לתורה לא זכה כו' אך הנה מבואר שם בענין אברהם שקיים כל התורה כו' ואעפ"כ לא קיים בפ"מ שהרי פעם אמרו שלא זכה לתורה כו' אלא הענין הוא דבאברהם נא' הלוך ונסוע בבחי' רצוא ושוב כו' כמבואר שם והוא בחי' אור בכלי ג"כ כמ"ש כי אתה תאיר נרי כו' משום דכתיב נר אלקי' נשמת אדם ואור אלקי מאיר בו והוא בחי' כלי לאור האלקי כו' והנה נשמת אברהם היתה נשמה גבוה מאד שהרי האבו' הן המרכבה שהוא בחי' מרכבה לאורו' דאצי' ממש כו' ע"כ הי' אור נשמתו יכול להיו' בחי' כלי לקבל האור <קנד>
11 שקיים כל התורה : קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובכל זה מובן יותר לשון רז"ל במה שאמרו ע"פ וישמור משמרתי דאברהם קיים כל התורה כו' ולפעמי' אמרו דלא זכה לתורה כו' דשניהם אמת דמצד נשמתו שהי' בחי' כלי לאור כנ"ל קיים כל התורה ברוחניו' דהיינו
24 ע"פ וישמור משמרתי דאברהם קיים כל התורה : תולדות כו, ה. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו שארז"ל שקיים אאע"ה כל התורה כולה אפי' ערובי תבשילין כו', ולכאורה י"ל בזה דודאי קיים כל התורה עד שנעשה בן צ"ט שנה וא"כ למה איחר לקיים מצות מילה לבסוף כל המצות.
67 שקיים אאע"ה כל התורה כולה : קידושין פב, א. ובכ"מ. ובהבא להלן ראה ג"כ תו"א לך לך יג, ב ואילך. לוח היום יום ע' קב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ד
מי שאין לו אשה או שאשתו בעיר אחרת לא ילמד תינוקות מפני שאמותיהם מביאות את בניהם לבית הספר ויתגרה בו יצרו מה שאין כן כשאשתו עמו בעיר יש לו פת בסלו אם יבא לו הרהור ויתקפנו יצרו שלא יוכל להסיח דעתו יוכל לבא אל אשתו.
רמח משנה קידושין פב , א. שו"ע סי' רמה ס"כ. טור ושו"ע אה"ע סי' כב ס"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מה שאין כן הלבושים של תורה ומצות הרי עיקר גילוי רצון העליון שבתורה הוא דווקא למטה, והראיה דהמלאכים אמרו תנה הודך על השמים , והיינו שבקשו את התורה שיתנו אותה להם , וע"ז השיבם כלום יש יצה"ר יש ביניכם מה כתיב בה לא תרצח ולא תנאף כו', ולכאורה יפלא מאד הלא המלאכים לא בקשו את התורה בגשמיות דהרי אינם גשמיים, והעולם הגשמי הוא להם רק בדרך ידיעת המציאות (כך אמר אדמו"ר שליט"א ) רק שבקשו את התורה ברוחניות , וע"ד קיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה כולה עד שלא נתנה , ולכאורה אינו מובן איך קיים אאע"ה כל התורה דהלא למשל מצות תפילין מה הי' כתוב שם בהפרשיות, הלא לא הי' עדיין יציאת מצרים, וכן מצות ושאר המצוות, אלא ע"כ צ"ל שקיים ברוחניות, והיינו שעל ידי המסירות נפש שהי' לו המשיך הגילוי שיכולים להמשיך על ידי התורה , כמו"כ המלאכים בקשו את התורה ע"ז האופן, וע"ז השיבם אשר התגלות רצון העליון לא יכול להיות כי אם רק למטה מטעם דכל הגבוה יותר נופל כו', כמו משל נפילת אבן מראש החומה כו' או המשל מראיה ושמיעה, דראיה נלקח ממקום נעלה יותר בנפש משמיעה, וכן למעלה (כי ראיה ושמיעה הוא חכמה ובינה כידוע מענין הנוטע אוזן כו' וכמ"ש במ"א).
285 קיים אאע"ה .. עד שלא ניתנה : ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר