יז מי הם החייבים בציצית

הערות

1. 1605. שהרי גם אנשים פטורים מללבוש טלית שיש בה ד' כנפות, כדלקמן סי' כד ס"א (שאין אדם חייב לקנות טלית בת ד' כנפות כדי שיתחייב בציצית, אלא דוקא אם רוצה להתלבש בטלית בת ד' כנפות חייב להטיל בה ציצית). והנשים פטורות אף אם מתלבשות בטלית שיש בה ד' כנפות.
2. 1606. מנחות מג, א (רבי שמעון פוטר בנשים, מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ... תניא וראיתם אותו, פרט לכסות לילה). טור ו שו"ע סעיף ב (נשים ועבדים פטורים, מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמא). ט"ז ס"ק ב (דלילה לאו זמן ציצית).
3. 1607. קידושין לה, א (אמר קרא (בא יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך, הוקשה כל התורה כולה לתפילין, מה תפילין מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות, אף כל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות). וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 50.
4. 1608. כדלקמן סי' לא סעיף א (שבתות וימים טובים אינן זמן תפילין).
5. 1609. ס"ג (נשים ועבדים כנענים פטורים מתפילין מפני שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, שהרי שבת ויום טוב אינן זמן תפילין). ולפי זה אין צורך ללמוד ציצית מתפילין, שהרי שניהם פטורים מאותו טעם, דהוו מצות עשה שהזמן גרמא, וכדאמרינן ברכות כ, ב (קריאת שמע פשיטא, מצות עשה שהזמן גרמא הוא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות ... תפילין פשיטא). והא דילפינן בקידושין שם ציצית מתפילין, הוא לפי שיטת המכילתא סוף פרשת בא (יכול אף תפילין ינהגו בנשים כבאנשים, תלמוד לומר למען תהיה תורת ה' בפיך, לא אמרתי אלא במי שהוא חייב בתלמוד תורה, מכאן אמרו, הכל חייבין בתפילין חוץ מנשים ועבדים), וירושלמי ברכות פ"ג ה"ג (נשים ... פטורין ... ומן התפילין ... נשים מניין, ולמדתם אותם את בניכם (עקב יא, יט), את בניכם ולא את בנותיכם), ופירש במראה פנים (והיינו דתלמוד תורה אימעוט מהאי קרא, ומקשינן תפילין לתלמוד תורה). אבל האמור לקמן סי' לח שם, הוא כדעת הרא"ש בהלכות תפילין סכ"ט (וגרסינן במכילתא, למען תהיה תורת ה' בפיך ... כיון דלא הובאה בגמרא, לאו דסמכא הוא). וראה אגרות קודש חכ"ה אגרת ט'תפב (ע' קלב בשוה"ג).
6. 1610. וכן הוא לקמן סי' תפט ס"ב (ספירת העומר). סי' תקפח ס"ו (שופר). סי' תרמ ס"א (סוכה).
7. 1611. כגון תפלה (סי' קו ס"ב). קידוש (לקמן סי' רעא ס"ה). ג' סעודות בשבת (סי' רצא ס"ח). הבדלה ( סי' רצו סי"ט ). אכילת מצה ואמירת ההגדה (סי' תעב סכ"ה). וראה לקמן סי' מז ס"י (תורה). רס"י קפו (בהמ"ז).
8. 1612. ראה לקמן סי תריא ס"ג (הערה יג).
9. 1613. תוספתא בכורים פ"ב ה"ו (טומטום ... ספק איש או ספק אשה). רמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ט (טומטום ואנדרוגינוס חייבין בכולן מספק, לפיכך אין מברכין אלא עושין בלא ברכה). שו"ע שם (טומטום ואדרוגינוס חייבין מספק, ויתעטפו בלא ברכה). וראה גם לקמן סי' קצט ס"ח. סי' תקפח ס"ט (טומטום ואנדרוגינוס אין חייבין אלא מספק). סי' תרמ ס"ב (טומטום ואנדרוגינוס חייבים בסוכה מספק שמא הוא זכר, אבל אינם צריכים לברך לישב בסוכה, שכל ספק ברכות להקל).
10. 1614. ערוך ערך טם ב (טומטום, שאין לו צורת זכר ולא צורת נקבה, כמו אטום).
11. 1615. ערוך ערך אנתרופוס (קורין למי שיש לו זכרות ונקבות אנדרוגינוס, אנדרו זכר, גינס נקבה).
12. 1616. שו"ע סי' רט סעיף ג (כל הברכות אם נסתפק אם בירך אם לאו, אינו מברך לא בתחלה ולא בסוף). ומה שלפעמים אומרים "ספק ברכות להקל", ולפעמים "יברך בלא שם ומלכות", ראה לקמן סי' תפט סוף ס"ג (הערה סד).
13. 1617. תוס' ר"ה לג, א ד"ה הא (ומותרות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג דפטורות מן דבר המצוה ההיא), וקידושין לא, א ד"ה דלא (מכאן מדקדק ר"ת, דנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, אע"ג דפטורות לגמרי, דאפילו מדרבנן לא מיחייבי ... מכל מקום יכולות הן לברך, ואין כאן משום לא תשא את שמו לשוא (יתרו כ, ז) משום מברכות ברכה שאינה צריכה). רא"ש ר"ה פ"ד ס"ז (וגם היה אומר ר"ת, דנשים יכולות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אף על פי שהן פטורות, ואין כאן משום ברכה לבטלה), וקידושין פ"א סמ"ט (רבינו תם היה אומר דנשים יכולות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא). רמ"א סעיף ב (ומכל מקום, אם רוצים לעטפו ולברך עליו, הרשות בידן, כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא). וראה שו"ת הצמח צדק סי' ג. וכן הוא לקמן סי' תפט ס"ב (ספירת העומר). סי' תקפט ס"ב (שופר). סי' תרמ ס"ב (סוכה). וראה גם לקמן סי' ע סוס"א ובקו"א שם סק"א (ברכות קריאת שמע ופסוקי דזמרה וברכותיה). סי' רצו סי"ט ובקו"א שם סק"ג (הבדלה). אבל אנשים לא יברכו להן, כדלקמן סי' תקפט ס"ב. סי' תרמ ס"ב.
14. 1618. ר"ן פרק בתרא דר"ה ט, ב (דהא נוטלות עליהן שכר, מדאמר ר' יוסי ברבי חנינא (ב"ק לח, א) גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה, דמדקאמר גדול, אלמא למי שאינו מצווה ועושה נמי יש לו שכר, הלכך בכלל מצוה הן דמברכות. ולא נימא הואיל ולא נצטוו היאך יאמרו וצונו ... דלא קשיא, דכיון שהאנשים נצטוו, ואף הן נוטלות שכר, שפיר יאמרו וצונו). הובא בב"י. לבוש סעיף ב (דאע"פ שלא נצטוו עליהם, מכל מקום קצת שכר יש בידם אפילו בקיום מצות עשה שהזמן גרמא, וכיון שמקבלות קצת שכר הוו כמצוות ועושות, לפיכך יכולות לברך וצונו). מ"א ס"ק א (דאף מי שאינו מצווה ועושה יש לו שכר, ושייך לומר וצונו, כיון שהאנשים נצטוו וגם הם יש להם שכר). ומטעם זה יכול האיש לברך גם באופן שהוא פטור, כדלעיל סי' יד ס"ה (אם רוצה להטיל בה ציצית תוך שלשים יום ולברך עליו, הרשות בידו, ואינה ברכה לבטלה. ואע"פ שהוא פטור מן הדבר, יכול לומר וצונו להתעטף, כמו שהנשים מברכין על כל המצות שהן פטורות מהם, מטעם שיתבאר בסי' י"ז).
15. 1619. משא"כ אם הוא פחות משיעור וכיו"ב. ונתבאר בשיעורי הלכה למעשה סי' עט ע' תמט.
16. 1620. אגור סי' כז (ונשאל מהר"י מולן, והשיב, דנשים הלובשות ציצית שטות הוא, ומחזי כיוהרא). רמ"א שם (אך מחזי כיוהרא, ולכן אין להן ללבוש ציצית, הואיל ואינו חובת גברא, פירוש, אינו חייב לקנות לו טלית כדי שיתחייב בציצית).
17. 1621. ט"ז ס"ק ג (בזה מתורץ למה מברכות הנשים על לולב, דהוא גם כן מצות עשה שהזמן גרמא. ותירץ, שאני הכא שאינו חובת גברא, שאפילו איש אין עליו חיוב דאורייתא לקנות טלית בת ד' כנפים, אלא אם מתעטף חייב לעשות ציצית, משא"כ לולב, דגבי איש הוא חובת גברא, שהוא חובת הגוף).
18. 1622. סוכה מב, א (קטן היודע ... להתעטף, חייב בציצית). שו"ע סעיף ג (קטן היודע להתעטף, אביו צריך ליקח לו ציצית לחנכו).
19. 1623. ראבי"ה סי' תרפג וסי' תרצג, בשם הירושלמי (ודין עטוף ציצית, מצאתי בירושלמי סוכה, תני, יודע להתעטף חייב בציצית, לא סוף דבר לעטף, אלא להשליך שתי כנפות לאחוריו ושתים לפניו, ואוחז בציצית כשורה בשעת קריאת שמע). הובא בהגהות מיימוניות הל' ציצית פ"ג אות כ, ובמרדכי רמז תשסג. רמ"א סעיף ג (ודוקא כשיודע לעטוף שני ציציות לפניו ושנים לאחריו, ויודע לאחוז הציצית בידו בשעת קריאת שמע). וכן הוא לקמן סי' שמג ס"ג (היודע להתעטף כהלכה, חייב בציצית, כמ"ש בסי' י"ז). וראה לקוטי שיחות חי"ז ע' 234. ולענין גיל הילד, נתבאר לעיל סי' טז ס"א (בן תשע שנים). ובפסקי הסדור ס"ג (מבן שש שנים). ובספר המנהגים – חב"ד ע' 87 (ומיום הגזיזה והנחת פיאות הראש נהגו להדר להרגיל את התינוק בענין נשיאת טלית קטן). ולענין טלית גדול, ראה שו"ת צמח צדק אהע"ז סי' שז ס"ג (בהחזיק עצמו לבחור, שיש לומר דאיכא חזקה על ידי מעשה, ממה שאינו לובש הטלית שלובשים הנשואים, כנהוג במדינות אלו). ספר המנהגים – חב"ד ע' 3 (התפלה בטלית גדול – לאחרי הנשואין). אגרות קודש ח"ד אגרת תתצז (שייכות ציצית לנשואין בקדושה וטהרה, מבוארת בקרא וראיתם גו' ולא תתרו גו').
20. 1624. כדלעיל סי' ח ס"י (יחז[י]ר ב' ציצית לפניו וב' ציצית לאחריו). וכדלקמן סי' כד ס"ד (מצוה לאחוז הציצית בידו השמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע). ואפשר דלא מיירי דוקא בעטיפת הישמעאלים, אלא כדלעיל סי' ח ס"ו (לא היו מתעטפין כעטיפת הישמעאלים, אלא כדרך בני אדם שמתעטפין בכסותם ועוסקין במלאכתם, פעם בכיסוי הראש ופעם בגילוי הראש), וכאמור כאן "להשליך ב' כנפות לפניו וב' כנפות לאחריו".
21. 1625. סעיף א (אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות, אינו חייב בציצית).
22. 1626. מ"א ס"ק ג (פירוש ליקח לו טלית (ב"ח מרדכי). וערסי' כ"ד דאינה חובה כל כך). וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 52.