שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתיב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
2) על הסברא דגדול המצווה כו' – דאפילו בשכלו דבן טו לגמרא אינה פשוטה כלל, כ"א במחלוקת שנוי'.
6 הסברא דגדול המצווה כו' : קידושין לא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
- ועובדא דדמא בן נתינא (קדושין לא, א) דלשנה האחרת קיבל ממון שהפסיד אינה ראי' שתמיד הוא כן, כיון דקרא דלמען ייטב לך סתמא כתיב -
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב ריט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
וכמו ההתבוננות בכבוד אב דדמא בן נתינה (קדושין לא, א) וכיו"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[וכמובן שאין התמי' (מצד כיבוד אם) על בני יעקב עצמם — איך עלו על הגמלים לפני אמותיהם, כי פשוט שלא יכלו לסרב ולהתנגד לרצון יעקב אביהם, אלא השאלה היא בנוגע להנהגת יעקב, כיצד הורה להם לעלות על הגמלים לפני אמותיהם, הרי הנהגה זו היא היפך כהנ"ל?].
22 והרי אפילו כאשר אמו מבקשת בפירוש — כיבוד אב קודם "שאתה ואמך חייבים בכבוד אביך" (קדושין לא, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תוכן ומפתח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי לכבוד הבורא צוה לכבד האב המשתתף ביצירה"; דברי החיד"א (פתח עינים לקידושין לא, א) שמצות כבוד אם ואם ביטלה סברת אוה"ע ש"כבוד עצמו הוא דורש" ; שקו"ט מדוע אין בכיבוד או"א גדר (מעין) שיתוף
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזו היתה טעותם אמרו הואיל והאלקים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הן לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד כו' התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להן קרבנות כו' ולהשתחוות למולם וזוהי עיקר ע"ז" — ועד"ז בנדו"ד, ש"אוה"ע היו סוברים כמ"ש הרמב"ם דהשי"ת חלק כבוד לכוכבים וגלגלים ונתנם במרום וזה מעשה שעשה וממנו ילמדו לכבדם ולהשתחוות להם, ואח"כ ששמעו אנכי ולא יהי' לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש שנתקנא ח"ו ואין רוצה שיכבדו לשום א' ולא אתי דיבור ומבטל מעשה, וכששמעו כבד את אביך והשוה כבודם לכבודו כביכול, מינה ידעו דח"ו לא נתקנא דהרי ציוה לכבד או"א בתוקף הכבוד והשוה כבוד או"א לכבודו, ומוכרח דנתן למזלות וכוכבים וכו' במרום להאיר לעולם השפל אבל לא לעובדם ולהשתחוות להם וחזרו והודו למאמרות דייקא דאף שהוא דיבור אינו סותר המעשה ח"ו".
23 קידושין ל, ב. וש"נ. ובתוד"ה כבד (שם לא , רע"א) מירושלמי "שהקפיד הקב"ה על כיבוד אב ואם יותר מכבודו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ח, ט
ויש לומר, שזה גופא הטעם שבעשה"ד נאמרה מצות כיבוד או"א בחמשת הדברות הראשונות שהם דברים שבין אדם למקום, כי עיקר החידוש דמצות כיבוד או"א הוא רק בישראל, והוא ענין זה שבכיבוד אב מפני שהוא "משתתף ביצירתו", משא"כ באוה"ע שייך רק הענין הא' דכיבוד או"א (מצוה שכלית בין אדם לחבירו).
46 ראה לקו"ש ח"ה (ע' 5154, 160 ואילך), שאף שכיבוד אב ואם אינו מכלל ז' מצות ב"נ (כדאיתא בסנהדרין נו, ב. וראה קידושין לא, א. נזיר סא, א), ה"ז בכלל ישובו של עולם , ע"ש באורך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
ההתבוננות השניה מביאה להיות שפל רוח גם כלפי לא־יהודי, שכן הוא יכול למצוא בעצמו אי־זהירויות בענינים שונים שבהם זהיר גם לא־יהודי.
6 וכמו ההתבוננות בכבוד אב דדמא בן נתינה (קדושין לא, א) וכיו"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
שללא סיבות צדדיות, יידרש עבור אתרוג תשלום של אלף זוז.
38 גם י"ל, שגם מצד סיבה צדדית לא הי' האתרוג יקר כ"כ, ורק שהמוכרים רצו עבורו יותר – ובכ"ז קנה ר"ג בהמחיר שבקשו, ע"ד (קדושין לא, סע"א) "אם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי" . – וזוהי הנהגה הב' דהאריז"ל (מובא בטעהמ"צ שם): "ולפעמים הי' מניח לפניהם הכיס עם המעות, והי' אומר להם שיקחו (המוכרים) מה שירצו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כשם שמת פטור מן המצוות, כנאמר "במתים חפשי", כך גם לגבי סומא , יש דעה הסוברת, שהוא פטור מכל המצוות
6 קידושין לא, א. ב"ק פז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
זהו הטעם בפשטות לכך שאברהם לא קיים את מצות מילה לפני שנצטווה עליה, למרות שיש בכך סתירה, לכאורה, לנאמר "וישמור משמרתי...":
27 התירוץ הידוע (ריב"א עה"ת ס"פ לך), שמכיון שקיום מצות מילה שייך רק פעם אחת, לכן לא מל א"ע עד שנצטווה על זה, כי "גדול מצווה ועושה כו'" (קדושין לא, א. וש"נ) – אין לאומרו לפרש"י עה"ת כי (א) בפשטות הכתובים ובפירש"י לא נזכר זה דגדול מצווה כו'. (ואין לומר שזה דבר פשוט כ"כ שה"בן חמש (למקרא)" מבין זאת מעצמו – שהרי אפילו רב יוסף הי' סבור מקודם אשר אינו מצווה ועושה גדול יותר (קדושין שם)). (ב) לפי"ז נמצא, ש"וישמור משמרתי גו'" הי' במיעוט שנותיו – רק באותם השנים לאחרי שמל עצמו ולא לפנ"ז, שהרי סוכ"ס לא שמר מצוה זו ופשיטא שלא הי' זה עק"ב שנה (נדרים לב, סע"א) (להביאור שבהשיחה – ראה להלן הערה 45).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מכך ברור, שבני נח לא נצטוו על כיבוד אב ואם, ומדוע נענש יעקב על אי־קיום כיבוד אב בפועל, ומדוע צריכה התורה להדגיש לגבי אברהם, כדי שלא יאמרו "לא קיים..."?
34 אבל ממה שאמרו (קידושין לא, א) "ומה מי שאינו מצווה כו'" (וכן מנזיר סא, א) אין ראי' כ"כ לעניננו – כי א) י"ל (בדוחק עכ"פ) שלפני מ"ת היו מצווים בה ורק שאח"כ ניטלה מהם. ואף ש"כל מצוה שנאמרה לב"נ ונשנית בסיני לזה ולזה נאמרה" (סנה' נט, א) – הרי כלל זה איננו כשישנו חידוש כשנשנה בסיני (ראה שם, ע"ב), והרי בכיבוד אב נאמר "למען יאריכון ימיך". ב) י"ל שאינו מצווה – כמצוה בפ"ע (ובמילא גם תקפה ושכרה גדול ביותר וכו') – אבל מצווה בתור (ישובו של עולם ו)דינין, ראה לקמן בפנים סעיף ט'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
האלף זוז אי"ז שהאתרוג יקר ביותר, כי א"א שהאתרוג יהיי שויו כ"כ, ב"א מפני סיבה וענין צדדי -- (וע"ד ,כל ממון שבעולם אתם נותנים" -- קדושין לא, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
-- ועובדא דדמא בן נתינא (קדושין לא, א) דלשנה האחרת קיבל ממון שהפסיד אינה ראי' שתמיד הוא כן, כיון דקרא דלמען ייטב לך סתמא כתיב --
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
כבר הוסבר פעמים רבות, שבמצוות שקיימו לפני מתן תורה, כולל המצוות שנצטוו עליהן (שיש בקיומן המעלה של "גדול המצווה ועושה ..."), הרי כיון שהיתה קיימת מאז הבריאה גזירה שהעליונים לא ירדו לתחתונים והתחתונים לא יעלו לעליונים – היתה "הפרדה", "חיתוך" ("גזירה"), בין עליונים (רוחניות) לבין תחתונים (גשמיות) – אין בהן המעלה שיש במצוות שלאחר מתן תורה, כאשר התבטלה הגזירה.
3 קדושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
היתרון שב"מצווה ועושה" איננו רק אצל מקיים המצוה – הגברא, שהוא מקבל שכר גדול יותר וכדומה, אלא גם בחפץ שבו נעשית המצוה:
12 ראה קדושין לא, א. ב"ק לח, א. פז, א. ובכ"מ. וכפי' התוס' קדושין שם ד"ה גדול * (ועוד) שהוא במעלת פעולת הגברא. ולהעיר מפירוש המשניות להרמב"ם שצויין בסוף הערה 17.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
זהו משום שביניהם ישנם חסידי אומות העולם העושים יותר מהנדרש מהם; אך גם עבודתם זו אינה מגיעה לדרגת העבודה הנוספת של בני ישראל באופן של עמלים בתורה, ולכן מתייחד השכר לבני ישראל בכך ש"אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם" (שהקדוש־ברוך־הוא פונה מכל סוג אחר של שכר – אפילו מה"עסק" לתת שכר לחסידי אומות העולם)].
35 להעיר מדמא בן נתינה (קידושין לא, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהקדם החילוק שבין רב יוסף (ענוה) לרב נחמן (יראת חטא) – שרב יוסף , להיותו סגי נהור, שיצה"ר פסק ממנו, לא הי' שייך לחטא, ובמילא, אינו זקוק ליראת חטא, ולכן, מודגשת אצלו מעלת הענוה; משא"כ רב נחמן, מצינו בגמרא ש"אימי' דר"נ אמרי לה כלדאי (חוזים בכוכבים) בריך גנבא הוה, לא שבקתי' גלויי רישי', אמרה לי' כסי רישיך כי היכא דתיהוו עלך אימתא דשמיא ", ולכן מודגשת אצלו המעלה דיראת חטא.
450 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ח, ט
בכיבוד אב ואם , האב קודם לאם מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו .
646 קידושין לא, א. רמב"ם הל' ממרים פ"ו הי"ד. טושו"ע יו"ד שם סי"ד ובש"ך שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
וכן הוא גם בקיום המצוות, שצ"ל כדבעי דוקא, וכדאיתא בגמרא שיש המקיים מצות כיבוד אב ואם ויורש גיהנום כי מכבדם באופן שמבזה אותם, וכן הוא בקיום שאר המצוות שקיומם צ"ל כדבעי, וגם לשמה, ללא פניות כו'.
617 קידושין לא, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויתירה מזה, כמו שארז"ל גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה , שאין זה ריבוי בכמות בלבד, אלא ריבוי באיכות, היינו שזהו שכר אחר לגמרי.
13 קידושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[ע"ד מ"ש התוס' בביאור מרז"ל "גדול המצווה ועושה" – "מפני שהוא דואג תמיד לבטל יצרו (כי יצה"ר מתגבר על המצווה להחטיאו)", והיינו דכיון שהוא מצווה על זה, הרי היצה"ר מנגד לכך יותר , ובמילא יש צורך בעבודה גדולה יותר כדי לנצחו, ו"לפום צערא אגרא"],
15 ד"ה גדול – ע"ז ג, א (לגירסת התוס' בע"י). וראה גם תוד"ה גדול – קידושין לא, א. הובא ונת' באוה"ת מסעי ע' א'תיג ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בנוגע לכבוד אביו וכבוד אמו, הדין הוא, שכבוד אביו קודם , מפני שהוא ואמו חייבים בכבוד אביו.
271 קידושין לא, א. רמב"ם הל' ממרים פ"ו הי"ד. טושו"ע יו"ד סר"מ סי"ד ובש"ך שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וע"ד שמצינו בענין כיבוד אב, "יש מאכיל לאביו פסיוני ויורש גיהנם, ויש מטחינו בריחים ויורש גן עדן".
25 קידושין לא, סע"א. ירושלמי שם פ"א ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
– כן משמע מהמבואר בא' המאמרים, במעלת העבודה דהעלאת הניצוצות (שזוהי העבודה דכל השנה כולה) לגבי מקיף דלבונה זכה (שזוהי עבודת הקטורת דיוהכ"פ), "כי גדול המצווה ועושה , והעלאת הניצוצות נצטווינו בתורה בפרטי מצוות רבים להעלותן, אבל מקיף דלבונה זכה .
35 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ושילם כמה שביקשו ממנו, וכמסופר בגמרא אודות רבן גמליאל, שקנה אתרוג באלף זוז .
1118 הראי' בכללות – שהנהגת האריז"ל נרמזה גם בנגלה: 1) ששלמו בעד מצוות סכומים שלא בערך שווים, 2) שזהו ענין כללי באופן קיום המצות ואינו שייך לתוכן המצוה פרטית, שלכן ממצוה אחת נלמד בפשיטות לכל המצוות.
אלא שי"ל ראי' מכאן גם לענין המדובר בפנים. – כי רחוק לומר שא"א הי' בשו"א להוריד המחיר דאלף זוז, שהוא שלא בערך כלל ; גם – באם זהו מקרה יוצא מן הכלל לגמרי , הרי בכלל "אין למדין מחידוש". אפילו את"ל (כדמשמע מתוס' ב"ק שם) שר"ג לא מצא אתרוג בזול יותר, והחידוש שקנה באלף זוז הוא כי מצד הדין לא הי' מחוייב לבזבז כ"כ בשביל קיום המצוה, אלא שמפני "חביבות" המצוות עליהן – רצה לקיימן אף במצב ש(האדם) לא נצטווה ע"ז – קשה לכאורה – על מה חלה החביבות שלו – כשאין עליו ציווי (היינו – שאין מצוה). – (ולהעיר משו"ע אדה"ז או"ח סו"ס צג ור"ס קח. אתוון דאורייתא כלל יג). – וי"ל ההסברה בזה – דגם כשאין ענין החיוב שבמצוה (שזהו רק כשנצטווה עלי') ישנה המצוה מצד מציאות האתרוג (וכח העשי' שלו) שלולא מניעה חיצונית "ארי' דרביע עלי' " (ולא על האתרוג כו') – יכולים להעשות ענין שבו תתקיים המצוה – פעולה בהאתרוג (שבמצוות שלאחרי מ"ת זהו ענין עיקרי במצוות) – וזהו "כמה חביבות כו'" (סוכה שם).
החידוש שבזה (על המובא לעיל שהאריז"ל לא הי' מסרב על השער): האלף זוז אי"ז שהאתרוג יקר ביותר, כי א"א שהאתרוג יהי' שויו כ"כ, כ"א מפני סיבה וענין צדדי – (וע"ד "כל ממון שבעולם אתם נותנים" – קדושין לא, סע"א). וזוהי הנהגה הב' דהאר"י (מובא שם) "ולפעמים הי' מניח לפניהם הכיס עם המעות, והי' אומר להם שיקחו (המוכרים) מה שירצו". דמזה נלמד שאין להשתדל להסיר (לא רק המניעות שבהדבר עצמו, אלא אפילו גם לא) מניעות הצדדיות. ובנדו"ד – שני ענינים אלו הם: א) סכנת המילה עצמה. ב) מצד זה שהי' זקן (שלכן הי' צ"ל "וכרות עמו" – כנ"ל ס"ה), ונלמד מר"ג, דגם על זה אין להביא מלאך רפאל קודם בוא הזמן בטבע. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
הן אמת ש"קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , אבל קשה לומר, שהחיבה שלמעלה לאברהם – "כי ידעתיו לשון חיבה – למען גו' לעשות צדקה ומשפט", היא רק כמו שכר המגיע למי שאינו מצווה ועושה .
1676 ראה קידושין לא, א. והסוגיא בסנהדרין (נז, ב) משמע דמצווה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
משבירת הכלים דתוהו נמשך בחי' חסד דישמעאל, שהו"ע השפעת החסד שמצד הישות, היפך הביטול , ולכן ההשפעה היא באופן שמשפיע רק מהמותרות שלו, ובודאי שאין זה באופן שמפייסו , שזהו העיקר שבענין הצדקה, ואדרבה, שמצד ההתנשאות נעשית ההשפעה באופן ששובר את המקבל, ע"ד מארז"ל יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם .
345 קידושין לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואף שלדעת ר' יהודה סומא פטור מן המצוות , הרי לית הלכתא כוותי' , וא"כ, גם סומא חייב לברך ברכת המזון, ולא עוד אלא שיכול להוציא גם אחרים ידי חובתן, שהרי בכל המקומות שבהם מדובר אודות מי שאינו יכול להוציא את חבירו בברכת המזון , לא נזכר סומא .
1087 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
וזהו אמיתית ענין שם הוי', בחי' יחיד שלמעלה מבחי' אחד, שנמשך ע"י משה שאמר ונחנו מה , פי' כח מ"ה שבחכמה, שהוא הביטול במציאות שאין שם אפילו ביטול המדות והתאחדותם (שזהו"ע אחד, כנ"ל ס"ג), וזהו גם העילוי שבלימוד התורה לגבי מעשה המצוות (גם לאחרי מ"ת, שאז ישנו העילוי דגדול המצווה ועושה ), כי, מעשה המצוות הוא בבחי' עבודת עבד ששומע בקול רבו ועושה ציוויו כו', אבל עדיין ישנה המציאות שלו שהוא העושה והמקיים דבר המלך, משא"כ לימוד התורה הוא בבחי' ביטול המציאות, שהוא בעצמו אינו כלום, וגם אינו עושה כלום, ואינו אלא כשליח המלך שמכריז ומשמיע דבר המלך, שלא יוסיף דבר משלו, רק יצווה וידבר כל דברי המלך, וכמארז"ל גבי משה שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו , ובפרט ע"י הדיבור בתורה, שבזה מודגשת ההתקשרות של האדם (לא כ"כ עם שכל המלך, אלא) עם רצון המלך שמתגלה בדיבור וציווי המלך, אשר בדבר מלך שלטון , שיומשך ויתגלה למטה עצמותו ית' כפי שהוא בבחי' יחיד.
524 קידושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
המשך השיחה – הטעם שמצינו זאת רק אצל רב יוסף , לפי שאצלו היתה הוכחה ברורה שחיותו היא רק מהיכלות הקדושה , כיון שבמשך כ"ב שנה שמלך רבה לא הוצרכו הוא ובני ביתו אפילו לאומן מקיז דם , היינו שחיות הגוף היתה אצלו למעלה מהטבע; וגם "סמי נפשי'" , שביטל בעצמו הענין ד"עין רואה" שמביא ל"לב חומד" , ולכן הי' אצלו הבטחון שלא יהי' אצלו גם "כרת דיומי" ; ועבד יומא טבא 287
998 ר"ן ורמב"ן קידושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
כאשר הבעל מוטרד בטרדותיו, וחסר אצלו הרצון אל מה שצריך לרצות, חייבת האשה הכשרה – בדרכי נועם ודרכי שלום – לעשות ולגלות את רצונו הפנימי, שהרי כל יהודי רוצה לעשות רצון קונו .
692 וע"ד שמצינו (קידושין לב, א) גבי כיבוד אב ואם – ועד"ז מובן בנוגע לאשה שגם היא מחוייבת בכבוד בעלה (שם לא, א) – "הרי שהי' אביו עובר על דברי תורה, אל יאמר לו, אבא, עברת על דברי תורה, אלא אומר לו, אבא, מקרא כתוב בתורה כך כו'" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועוד ענין בזה, שמ"ש והשענו תחת העץ הי' קודם מ"ת, ואילו מצות סוכה היא לאחרי מ"ת, שאז ניתוסף העילוי דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה .
750 קידושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
התירוץ שקיום מצות מילה שייך רק פעם אחת , ולכן לא מל את עצמו עד שנצטווה, כיון שגדול המצווה ועושה כו' – הרי בפשטות הכתובים ובפרש"י לא נזכר שגדול המצווה ועושה .
3068 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד שמצינו בענין "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" , שא' הטעמים בזה הוא , שכאשר היצה"ר יודע שהוא "מצווה" , אזי משתדל יותר למנוע זאת, ויש צורך במלחמה חזקה כו'; משא"כ כשיודע ש"אינו מצווה" , אזי מהיכי תיתי – או יטה אותו מהדרך או לא...
489 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
וכתוצאה מזה באים כל פרטי החילוקים – שבמרה ניתנו רק קצת הלכות שבת, ולא כל הלכות שבת , משא"כ במ"ת בהר סיני ניתנה השבת במילואה ובשלימותה; ועאכו"כ לגבי שבת בראשית, שאז לא הי' עדיין הגדר ד"מצווה ועושה" , שהרי ענין זה נתחדש ע"י הציווי במרה, ואילו שמירת השבת לפנ"ז היתה באופן ש"אינו מצווה ועושה" 144.
2428 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה, מסופר בגמרא באריכות אודות פרה אדומה שנולדה בעדרו של גוי, ו"נכנסו חכמי ישראל אצלו , אמר להם , יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי וכו'", ואכן חכמי ישראל שילמו לו סכום גדול ביותר.
2955 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך אין הכוונה לקומה זקופה בגשמיות הגוף, שהרי אמרו רז"ל המהלך בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי השכינה (וע"ד שאמרו רז"ל כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור), אלא הכוונה היא לזקיפת קומה של כנס"י מקור הנשמות כו'.
817 ברכות מג, סע"ב. וראה קידושין לא, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכיון שישנו ענין של ציווי – הרי "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה" , כי, מי שאינו מצווה ועושה , יכול להגיע ע"י עבודתו רק עד שרש הנבראים, אבל מי שהוא מצווה ועושה , הנה ע"י המצוה, שהיא מלשון צוותא וחיבור , ה"ה מגיע למעלה משרש הנבראים .
670 קידושין לא, סע"א. וש"נ. תקו"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ו"בזאת תבחנו", לראות כוונת אלו שאמרו עד עתה שאינם עושים וכו' לביטול הגזירה, לפי שכל הענינים שתובעים מהם הוא רק "פוליטיק" וכיו"ב – שהרי בענין התענית, שתוכנו תפלה להקב"ה
1524 כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף בבת- שחוק, שגם בנוגע לציווי הקב"ה "לא יהי' לך אלהים אחרים" (יתרו כ, ג) יכולים לטעון שזהו "פוליטיק" והיפך ה"דמוקרטיא", שהרי עד אז היו בנ"י במצרים כו', ועכשיו רוצה הקב"ה לשנות זאת!...
(והוסיף:) דוגמא הנ"ל אינה "צחות" – שהרי מפורש הדבר בגמרא (קידושין לא, א): "בשעה שאמר הקב"ה אנכי ולא יהי' לך, אמרו אומות העולם, לכבוד עצמו הוא דורש , כיון שאמר כבד את אביך ואת אמך , חזרו והודו למאמרות הראשונות" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
ומזה מובן שכל ענין של העדר הרגילות של יהודי ליסורים גדולים יחשב, ובאין ערוך לגבי מצרים שהי' לפני מ"ת ודרגת מצווה ועושה , ועי"ז מעבירים הכתמים הכי קטנים שנשארו לאחר כל היסורים וצרות וואָס מ'איז דורכגעגאַנגען.
31 ראה קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו בהעלותך את הנרות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך הענין הוא שבמצות המנורה יש ב' מצות א' הדלקת המנורה באור ושמן והב' מצות מעשה גופה של מנורה כו' והנה מצות הדלקת המנורה הוא בחי' הארת אור אבא כנ"ל אך בחי' בנין המלכות בגופה מבחי' ראשה עד בחי' רגלה הוא ענין מצות המעשה של המנורה כי גופה של המנורה הוא בחי' בנין הנוק' באורו' וכלים מבחי' הראש עד בחי' הרגל הנק' בגמ' רגלי השכינה והיינו מה שאמר סמוך למצות ההדלקה וההעלא' וזה מעשה המנורה פי' אחר שאהרן נצטווה להעלות הנרות דמלכות בהארת אור אבא אזי דוקא נבנית בנין המל' והכל ע"י אור אבא משום דאבא דוקא יסד ברתא וכנ"ל שזהו ענין שאמר לו חייך שלך גדול כו' ולכך מפרש והולך דרך כלל מעשה המנורה מראשה לרגלה דהיינו עד יריכה עד פרחה כו' ואע"פ שכבר נאמר פ' שלימה במעשה המנורה אבל לא נאמר בענין שרש בנינה איך שהוא ע"י בחי' אור אבא דוקא כו' וד"ל והיינו מ"ש מקשה היא עד יריכה כו' כאשר הראה ה' למשה כו' פי' כאשר הראה ה' למשה בחי' שרש המל' למעלה כך עשה את המנורה למטה בבחי' עשי' שהוא תיקון האורו' בכלים מכלים שונים עד יריכה עד פרחה כו' כי עיקר בנינה מהגבורו' המתחלקי' אבל הגבורו' הם באי' מבחי' אור אבא ע"י אהרן שהוא המדליק הנרו' כו' וכמ"ש בע"ח וד"ל.
30 בגמ' רגלי השכינה : ראה קידושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ב דין לבישת בגדים ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ה ויקום וילך בכפיפת הראש מעט ולא בקומה זקופה וגרון נטוי כענין שנאמר ותלכנה נטויות גרון ומשקרות עינים ואפילו פחות מד' אמות אסור וכל המהלך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה שנאמר מלא כל הארץ כבודו ושיעור הזקיפה כל שלא יוכלו עיניו לראות למטה בסמוך לרגליו וצריך מחמת זה לילך בנחת שלא יכשל בהליכתו ומכל מקום לא יכוף קומתו או ראשו יותר מדאי אלא במידה בינונית בכדי שיראה את הבא כנגדו בפניו (בלי שיזקיף עיניו למעלה יותר מדאי):
מו קידושין לא , א. ברכות מג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ז ויקום וילך בכפיפת קומה מפני שאסור לילך בקומה זקופה אפי' פחות מד' אמות שנאמר מלא כל הארץ כבודו משמע שמשתרבב הכבוד ויורד למטה והזוקף קומתו נראה כדוחק ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש ומדת חסידות שלא ילך אפי' פחות מד' אמות ושלא לישב כלל בגילוי הראש ואפי' קטנים נכון לכסות ראשם כי היכי דתיהוי עלייהו אימתא דשמיא:
כג קידושין לא , א. ברכות מג, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכל המהלך בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי השכינה , שנאמר מלא כל הארץ כבודו .
419 ישעי' ו, ג. קידושין לא , א (אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה , שנאמר מלא כל הארץ כבודו ), ופירש רש"י (משמע משתרבב ויורד למטה, והזוקף קומתו נראה כדוחק). ברכות מג, סע"ב (ואל יהלך בקומה זקופה , דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות , כאילו דוחק רגלי שכינה , דכתיב מלא כל הארץ כבודו ). טור (ויקום וילך בכפיפת קומה , כדאיתא פ"ק דקידושין אמר ר' יהושע בן לוי אסור לילך בקומה זקופה , שנאמר מלא כל הארץ כבודו ), ושו"ע ס"ו (אסור לילך בקומה זקופה ). לבוש ס"ו (וכשיקום וילך, ילך בהכנעה ובכפיפת קומה ולא בקומה זקופה , מפני שנראה כדוחק רגלי השכינה , שהוא ממלא כל העולם, שנאמר מלא כל הארץ כבודו ).
וכן הוא לקמן מהדורא קמא ס"ז (ויקום וילך בכפיפת קומה , מפני שאסור לילך בקומה זקופה אפילו פחות מד' אמות , שנאמר מלא כל הארץ כבודו , משמע שמשתרבב הכבוד ויורד למטה, והזוקף קומתו נראה כדוחק).
וראה לכבודו של מלך ח"ד ע' 322.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ז ויקום וילך בכפיפת קומה , מפני שאסור לילך בקומה זקופה אפילו פחות מד' אמות , שנאמר מלא כל הארץ כבודו , משמע שמשתרבב הכבוד ויורד למטה, והזוקף קומתו נראה כדוחק .
647 ישעי' ו, ג. קידושין לא , א (אמר רבי יהושע בן לוי אסור לאדם שיהלך ארבע אמות בקומה זקופה , שנאמר מלא כל הארץ כבודו ), ופירש רש"י (משמע משתרבב ויורד למטה, והזוקף קומתו נראה כדוחק). ברכות מג, סע"ב (ואל יהלך בקומה זקופה , דאמר מר המהלך בקומה זקופה אפילו ארבע אמות , כאילו דוחק רגלי שכינה , דכתיב מלא כל הארץ כבודו ). טור (ויקום וילך בכפיפת קומה , כדאיתא פ"ק דקידושין אמר ר' יהושע בן לוי אסור לילך בקומה זקופה , שנאמר מלא כל הארץ כבודו ). לבוש ס"ו (וכשיקום וילך, ילך בהכנעה ובכפיפת קומה , ולא בקומה זקופה , מפני שנראה כדוחק רגלי השכינה , שהוא ממלא כל העולם, שנאמר מלא כל הארץ כבודו ).
וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ה ( וכל המהלך בקומה זקופה כאילו דוחק רגלי השכינה , שנאמר מלא כל הארץ כבודו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א הוספות - פרשת נשא נשא את ראש בני גרשון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ח) עוי"ל דהנה צ"ל משארז"ל קוממיות בקומה זקופה, והרי ארז"ל כל ההולך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה , פ"ק דקדושין דף ל"א ע"א, ופי' בסהמ"ק שם כי השכינה שהיא מל' שורה על חכמה עילאה שהיא כח מה ואין כו' וכשהולך בקומה זקופה ויש א"א להיות עליו השראת השכינה וזהו כאלו דוחק כו', ויש לומר בזה ב' אופנים הא' דעיקר האיסור לילך בקומה זקופה משום שהשכינה היא כפופה ע"י העוונות שהאדם עושה גורם השפלת השכינה בהיכלות הקליפות שמשם שרש היצה"ר ומעשה הרשע וז"ש ואני בתוך הגולה וכתיב ישפילנה כו' עד עפר בישעי' כ"ו ה' ע"כ דיו לעבד להיות כרבו וכה"ג פי' בר"ח שער הענוה פ"ו בד"ה וכאשר יזכור האדם ענין, אבל לע"ל שתהי' בבחי' זקף גדול ועליי' במכש"כ ממ"ש בזח"ג בלק קצ"א ב' ע"פ וה' הולך לפניהם, זקיף טעמא כו' אזלת בזקיפו דרישא כו', וא"כ אז גם הצדיקים נושאי כלי ה' ילכו בקומה זקופה, ויש לבאר עוד מענין שארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופי' באו"ת מהמגיד נ"ע ברמזי אגדות דל"ו ע"ב דפי' ראש הוא השכינה כביכול עכ"ד ע"ש, ויש לפרש החסרון זהו חסר כל שבחי' כל שהוא יסוד עולם אינו מאיר בהשכינה כו' וראי' לפירושו אע"פ שאין דבריו צריכין חיזוק ממני ח"ו ממ"ש ברבות פ' אמור ס"פ ל"ב ע"פ וה' בראשם שזהו ענין וגולה על ראשה ח"א גולה וח"א גאולה כו', והיינו שבזמן שאין בהמ"ק נק' וגולה על ראשה (הג"ה ועוי"ל בקומה זקופה ע"ד זאת קומתך דמתה לתמר קאי על חמו"ע שלא השתחוו לצלמו של נ"נ ועמדו כנגדו בקומה זקופה וא"כ זהו אמיתית הביטול אליו ית' שמחמת זה אינו בטל לד"א לזולתו ית', וביטולו לה' עיקר הביטול בג"ר ששם הביטול יותר מבז"ת כי חכמה כח מה משא"כ אהבה בחי' יש כו' וזהו קוממיות מאה אמה ע"ס בשלימות ויוד פעמים יוד, משא"כ כשאין מאיר ג"ר בנפש אין הקומה זקופה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור ונקדשתי בתוך בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אני הוי' מקדישכם, פי' שיכול האדם לומר מי אנכי שאגיע למדריגות כאלו לעורר קודש העליון ולהמשיך ג"פ קדוש שהוא בחי' ג' עטרות הנ"ל ולזה אמר אני הוי' מקדישכם המוציא אתכם מאמ"צ כו', שכמו שביצי"מ אע"פ שהי' בתכלית השפלות במ"ט שע"ט מ"מ ברגע קטן נתעלו לתכלית העילוי שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה כו' עד שהיו בתכלית הביטול בחי' מורא גדול, וזהו ג"כ הכח לעורר בתמידות כל בחי' ומדריגות הנ"ל דבחי' רצוא שהוא בחי' האהבה דבכל לבבך ואח"כ השוב דבכל נפשך כו' וההמשכה בפו"מ דתומ"צ כו', אך בתנאי שיהי' ולא תחללו את שם קדשי להיות שכל בחי' ונקדשתי וגם בחי' אני הוי' מקדישכם הוא הכל בבחי' וע"ט, אך צ"ל מתחילה בחי' סומ"ר בתכלית וגם לשמור א"ע מגיאות והתנשאות שלא יהי' בחי' נפרד ח"ו וכאמרם כאלו דוחק רגלי השכינה כו' וזהו ולא תחללו שלא לעשות חלל והפסק בינו לבין אוא"ס ח"ו ועי"ז ממילא יהי' אני הוי' מקדישכם שישרה בנפשו הכח ועוז מלמעלה שיוכל לבוא לכל מדריגות הנ"ל כנ"ל וד"ל.
85 כאלו דוחק רגלי השכינה : ראה ברכות מג, סע"ב. חגיגה טז, א. קדושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ג עדרת
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט בנדו"ד ששני אחיו שי' יאמרו קדיש וכו' דעדיף משוכר איש זר לאמר קדיש עבורו, ועוד שעי"ז יוכל לסלק חלק מהוצאות הקבורה (ראה קדושין לא, סע"א מטחינו ברחיים ומביאו לחיי העוה"ב), ועפמ"ש במטה אפרים (דיני קדיש יתום שער ד' ס"ט) ישכור איש אחד במקומו שיאמר קדיש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ויובן יותר בהקדים דברי הגמ':
21 קידושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מובא בדברי הראשונים (מ"אגדה"), שרב יוסף לא יכול היה להגיע לידי המנעות מהסתכלות מחוץ לארבע אמותיו, וזה הביאו להיות סגי נהור "סמי נפשיה" (=גרם לעצמו להתעוור).
40 ר"ן ורמב"ן בקידושין לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
0 ראה קידושין לא, א והסוגיא בסנהי (נז, ב) משמע דמצוה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
לדעת רש"י והרמב"ן מצוות החינוך (מדרבנן) היא "לאו מצוה דידיה (של הקטן) אלא דאבוה (של אביו), שאיהו לא מיחייב במצוות כל עיקר", ולכן אין קטן יכול להוציא גדול ידי חובתו בברכת המזון וכדומה, אף כאשר הגדול חייב בכך רק מדרבנן, לעומת זאת, לדעת ה"תוספות" והר"ן, קטן שהגיע לגיל חינוך חייב בכך מדרבנן, ולפיכך הוא יכול להוציא ידי חובתו דרבנן, כשאכל שיעור.
20 מלחמות ה' ברכות כ, ב. רמב"ן הובא בר"ן ספ"ב דמגילה ד"ה חוץ. ריטב"א מגילה יט, ב ד"ה הכל. ר"ן קידושין לא, א ד"ה וגרסינן. וראה רשב"א (ריטב"א) סוכה לח, א ד"ה גמרא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
7 הצוותא וחיבור עם ה' המצווה. 8 קידושין לא, א. ושינ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 קידושין לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
במצוות ישנו הענין דהידור מצוה, ויכול להיות – כדאיתא בגמרא – אופן שאף שמקיימים אמנם את המצוה, אעפ"כ אין יוצאים ידי חובה.
52 אולי הכוונה לפסחים קח, ב. כתובות סו, סע"ב ואילך. קידושין לא, סע"א ואילך. ריש זבחים. ( המו"ל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
עשיית הטובה צריכה להיות בסבר פנים יפות, ע"ד שמצינו בגמרא בענין כיבוד אב ואם, "יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם , ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא", היינו, שגם כאשר מאכילו ונותן לו כל צרכיו בהרחבה, אלא שעושה זאת בפנים זועפות, הרי זה היפך הענין דכיבוד אב ואם, ולאידך גיסא, גם כאשר אין בידו ליתן יותר מלחם יבש, ביכלתו לעשות זאת בצורה כזו שעי"ז מקיים כיבוד אב ואם באופן היותר נעלה.וכמו"כ ישנו גם העילוי בעצם ההסתכלות על יהודי בעין טובה, כידוע שמראית עינם של צדיקים פועלת פעולתה, כדמוכח ממארז"ל בנוגע לצד ההפכי, "נתן עיניו בו ונעשה כו'", ועאכו"כ במדה טובה שמרובה כו'.
11 קידושין לא, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
"יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם , ויש מטחינו בריחים ומביאו לחיי העולם הבא" .
648 קידושין לא, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
*) וראה קידושין לא, סוף ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
– בנוגע ל"עולם הבא", נוגע בעיקר לכאורה הענין ד"סבר פנים יפות", ועד שמצינו בגמרא ש"יש מאכיל לאביו פסיוני (עוף חשוב ושמן) וטורדו מן העולם (שנענש עליו, שמראה לו צרות עין על סעודתו), ויש מטחינו בריחים (שהיא מלאכה קשה) ומביאו לחיי העולם הבא" (שמכבדו בדברו דברים טובים ונחומים, והמלאכה מטיל עליו בלשון רכה מראה לו צורך השעה שאינן יכולין להתפרנס אלא ביגיעה זו); אבל, במה דברים אמורים – כאשר אין הדבר ביכלתו, שאז אין זה שייך למעשה שלו, אבל כאשר ביכלתו ליתן יותר צדקה, ורוצה לצאת י"ח בסכום קטן, ולהחליף זאת בכוונה טובה ודיבור טוב – הרי זה היפך התורה והיפך השכל דקדושה.
1321 קידושין לא, סע"א ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
– ולהעיר בתור מאמר המוסגר, שזהו ע"ד שאמרו אוה"ע על הקב"ה, כדאיתא בגמרא ובמדרש :
300 קידושין לא, א. יל"ש תהלים רמז תתפז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יז מי הם החייבים בציצית
מקור מפורש
בדף זה
ג ומכל מקום, אפילו נקבות וודאים וכן עבדים, אם ירצו להתעטף בציצית ולברך, הרשות בידן, כמו שנוהגין בשאר מצות עשה שהזמן גרמא.
1617 תוס' ר"ה לג, א ד"ה הא (ומותרות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג דפטורות מן דבר המצוה ההיא), וקידושין לא, א ד"ה דלא (מכאן מדקדק ר"ת, דנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, אע"ג דפטורות לגמרי, דאפילו מדרבנן לא מיחייבי ... מכל מקום יכולות הן לברך, ואין כאן משום לא תשא את שמו לשוא (יתרו כ, ז) משום מברכות ברכה שאינה צריכה). רא"ש ר"ה פ"ד ס"ז (וגם היה אומר ר"ת, דנשים יכולות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אף על פי שהן פטורות, ואין כאן משום ברכה לבטלה), וקידושין פ"א סמ"ט (רבינו תם היה אומר דנשים יכולות לברך על כל מצות עשה שהזמן גרמא). רמ"א סעיף ב (ומכל מקום, אם רוצים לעטפו ולברך עליו, הרשות בידן, כמו בשאר מצות עשה שהזמן גרמא).
וראה שו"ת הצמח צדק סי' ג.
וכן הוא לקמן סי' תפט ס"ב (ספירת העומר). סי' תקפט ס"ב (שופר). סי' תרמ ס"ב (סוכה). וראה גם לקמן סי' ע סוס"א ובקו"א שם סק"א (ברכות קריאת שמע ופסוקי דזמרה וברכותיה). סי' רצו סי"ט ובקו"א שם סק"ג (הבדלה).
אבל אנשים לא יברכו להן, כדלקמן סי' תקפט ס"ב. סי' תרמ ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר