318
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
החידוש שבזה (עִל המובא לעיל שהאריו"ל לא הי' מסרב על השער): האלף זוז אי"ז שהאתרוג יקר ביותר, כי א"א שהאתרוג יהיי שויו כ"כ, ב"א מפני סיבה וענין צדדי -- (וע"ד ,כל ממון שבעולם אתם נותנים" -- קדושין לא, סע"א). וזוהי הנהגה הבי דהאר"י (מובא שם) ,ולפעמים הי' מניח לפניהם הכיס עם המעות, והי' אומר להם שיקחו (המוכרים) מה שירצו". המזה נלמד שאין להשתדל להסיר (לא רק המניעות שבהדבר עצמו, אלא אפילו גם לא) מניעות הצדדיות. ובנדו"ד -- שני ענינים אלו הם : א) סכנת המילה עצמה. ב) מצד זה שהה זקן (שלכן הי צ'"ל וכרות עמו -- כנ"ל סעיי הי), ונלמד מר"ג, דגם על זה אין להביא מלאך רפאל קודם בוא הזמן בטבע. ואכ"מ.
הערות
- 7. חת"ב קכת, א
- 8. במדבר יא, ה. הובא בפירש"י שם,
- 9. בטעמ"צ 5' ראה מצות הצדקה. והעילוי בהנהגת האריז"ל לגבי הנהגת כאו"א בזה ע*פ הזוהר -- שאפילו ג"י פעולות שבטבע לא רצה לבטל או למעט כו
- 0. סוכה מא, ב. (וכן מובא הל' בתוס' (דייה אילימא, ב"ק ט, ב) -- אתרוג). וראה בזהח"מ לזת"ב (קכח, א): כשקונים אתרוג כו
- 1. החראי' בכללות -- שהנהגת האריז"ל נרמזה גם בנגלה : 1) ששלמו בעד מצות סנימים שלא בערך שוים, 2) שזהו ענין כללי באופן קיום המצות ואינו שייך לתוכן המציה פרטית, שלכן ממצוה אתת נלמד בפשיטות לכל המצות.
- 6. אלא שי"ל ראי' מכאן גם לענין המדובר בפנים. -- כי רחוק לומר שא"א ה" בשו"א
- 7. וראה ספרי שם
- 8. הוספות
- 9. להוריד המחיר דאלף זוז, שהוא שלא בערך כלל ; גם -- באם זהו מקרה יוצא מן הכלל לגמרי, הרי בכלל ,אין למדין מחירוש". אפילו את"ל (כדמשמע מתוס' ב"ק שם) שר"ג לא מצא אתרוג בזול יותר, והחידוש שקנה באלף זוז הוא כי מצד הדין לא הי' מחוייב לבזבז כ"כ בשביל קיום המצוה, אלא שמפני ,חביבות" המצות עליהן -- רצה לקיימן אף במצב ש(האדם) לא נצטווה ע"ז -- קשה לכאורה -- על מה חלה החביבות שלו -- כשאין עליו ציוי (היינו -- שאין מצוה). -- (ולהעיר משו"ע אדהיז או"ח סו"ס צג ור"ס קח. אתון דאורייתא כלל יג). -- וי"ל ההסברה בזה -- דגם כשאין ענין החיוב שבמצוה (שזהו רק כשנצטווה עלי) ישנה המצוה מצד מציד אות האתרוג (וכח העש" שלו) שלולא מניעה חיצונית ,ארי" דרביע עלי'"" (ולא עֶל האתרוג כו') -- יכולים להעשות ענין שבו תתקיים המצוה -- פעולה בהאתרוג (שבמצות שלאחרי מ"ת זהו ענין עיקרי במצות) -- וזהו כמה חביבות כו
רש"י על במדבר י״א:ה׳ - הטקסט מספריא
אשר נאכל במצרים חנם. אִ"תֹּ שֶׁמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים חִנָּם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם" (שמות ה'), אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, דָּגִים הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? וּמַהוּ אוֹמֵר חִנָּם, חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת (ספרי):
את הקשאים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לְכָל דָּבָר חוּץ מֵאֵלּוּ? מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָשִׁים לַמְּנִיקוֹת, אוֹמְרִים לְאִשָּׁה אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק, מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:
הקשאים. הֵם קוקומבר"שׂ בְּלַעַז:
אבטיחים. בודיק"ש:
החציר. כְּרֵישִׁין, פוריל"ש (תַּרְגּוּמוֹ יָת בּוֹצִינַיָּא וְכוּ'):
אשר נאכל במצרים חנם [WE REMEMBER THE FISH] WHICH WE DID EAT IN EGYPT FOR NOTHING — If you say that they meant that the Egyptians gave them fish for nothing (without payment), then I ask, “But does it not state, (Exodus 5:18): [Go, therefore, now, and work], for there shall no straw be given you”? Now, if they did not give them straw for nothing, would they have given them fish for nothing! — What then is the force of the word חנם? It means: free from (i.e. without us having been burdened with) heavenly commands (Sifrei Bamidbar 87).
את הקשאים THE CUCUMBERS — R. Simeon said, “Why did the manna change its flavor into that of anything one wished (as the Midrash states) except into these vegetables here mentioned, the taste of which it appears not to have assumed since the people lusted for them? Because they are injurious to nursing mothers. So indeed people say to a woman: Do not eat garlic and onions on account of the baby. A parable! This may be compared to a king, etc. as it is related in the Sifrei Bamidbar 87.
הקשאים These are concombres in O. F., (English = cucumbers).
אבטיחים are boudekes in O. F. (English = melons).
החציר are leeks, porels in O. F. [The Targum renders the names of the vegetables by בוציניא etc.].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש כרך א קכה ב"ק ט, ב
- אגרות קודש כרך א קכו ב"ק ט, ב
- אגרות קודש כרך כ ז'תקיח ב"ק ט, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לב קדושים שיחה ב מאותו ספר ב"ק ט, א
- לקוטי שיחות כרך א מקץ שיחה א מאותו ספר ב"ק ט, ב
- לקוטי שיחות כרך א חנוכה שיחה א מאותו ספר ב"ק ט, ב
- לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א מאותו ספר ב"ק ט, ב
- לקוטי שיחות כרך ה וירא שיחה א מאותו ספר ב"ק ט, ריש ע"ב
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר ב"ק ט:
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר ב"ק ט, ב
- תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ג ב"ק ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט ב"ק ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשכ"א ב"ק ט, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה ב"ק ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג ב"ק ט, ריש ע"ב
- תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים ב"ק ט, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות הלואה דיני הלואה כ שם ט, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמב (ד) ב"ק ט, ב
- משולחן הארי הלכות שבת שם בקו"א סק"ה ב"ק דף ט
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמב להזהר בכבוד שבת בבא קמא דף ט

