234
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בהלכות ציצית28 – "מדברי סופרים שכל קטן שיודע להתעטף חייב בציצית כדי לחנכו במצוות". בהלכות ברכות29 – "הקטנים חייבין בברכת המזון מדברי סופרים כדי לחנכם במצוות". בהלכות סוכה30 – "קטן שאינו צריך לאמו... חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות". וכן לגבי לולב31 – "קטן היודע לנענע חייב בלולב מדברי סופרים כדי לחנכו במצוות"32.
וגם כאן אין מובן: כיצד ייתכן לחייב קטן אפילו מדרבנן, שהרי33 אין הוא בר דעה34, כלשון הגמרא35 בתמיהה: "חיובא לדרדקי"?
ד. חובת המצוה חלה גם על פעולות ואנשים שהכרחיים לקיום המצוה
ויש לומר שההסבר לכך הוא, שזוהי שיטתו הכללית של הרמב"ם36 במספר מקומות:
הערות
- 28. פ"ג ה"ט.
- 29. רפ"ה.
- 30. רפ"ו.
- 31. הל' לולב פ"ז הי"ט.
- 32. בכס"מ ה' חו"מ ה"י כתב "וכן נראה דעת רבינו (כהרמב"ן) שלא כתב הכל חייבין באכילת מצה אפי' נשים ועבדים וקטנים אלא קטן שיכול לאכול כזית מחנכים וכו' כלומר דחיובא אאבוה רמיא וכן כתב פ"א דהל' מגילה הכל חייבים אנשים ונשים וכו' ומחנכין את הקטנים לקרותה". לכאורה במצה י"ל (בדוחק עכ"פ) דשונה כיון שמדובר ב"קטן שיכול לאכול פת" שזהו לפני שהגיע לחינוך – אבל חידוש גדול הוא לומר שמחנכים קודם שהגיע לחינוך! וכן במגילה שהוא רק מדרבנן י"ל שבקטן החיוב הוא רק על האב עדמ"ש אדה"ז בסקפ"ו שם*. *) ע"פ פשטות הלשון בהחילוק שכתב שם. ומש"כ בשוה"ג להערה 26 – הוא ע"פ פשטות וכן מש"כ בכס"מ בהל' ברכות פ"ה ה"ז – צ"ע, שהרי כתב הרמב"ם שם "וקטנים .. מזמנין לעצמן כו' קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו כו'". ומש"כ הרמב"ם הל' תפלין פ"ד הי"ג "אביו לוקח לו תפילין כדי לחנכו במצות" – י"ל (נוסף על הנ"ל הערה 27) כיון שבתפלין בפרט נוגע בגדר המצוה שלא יסיח דעתו מהם (כמו שממשיך ברמב"ם שם באותה ההלכה), לכן לא הכניסו חכמים את הקטן בחיוב המצוה (וכן י"ל בשו"ע אדה"ז סי' לז ס"ג).
- 33. וממילא מובן דאין לומר (כבכמה דברים) שחכמים החמירו יותר כיון שא"א להטיל עליו חיובים. וראה שד"ח שם ד"ה וכן מתבאר דכמו שאין סברא לומר דהתורה הטילה חיוב על הקטן כן גם בחינוך דרבנן. וראה ציונים לתורה (להר"י ענגעל) כלל יב שזוהי סברת רש"י.
- 34. ראה רמב"ם הל' מאכלות אסורות פי"ז הכ"ז. הל' קרבן פסח פ"ב ה"ד. וראה פרמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"ב אות ג'. מנ"ח מצוה ה סק"ב. סוף מצוה רסג. ציונים לתורה כלל ח'. וראה צפע"נ הל' שבת פכ"ד הי"א. הל' אישות פ"ד ה"ט. ובכ"מ. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 227.
- 35. פסחים קטז, א.
- 36. ולשיטתי' כללית דהרמב"ם והראב"ד, כדלקמן בהערות. הלשון בשו"ע שם בתחלתו ("שמ"מ הוא חייב מדברי סופרים כמותו"). וצ"ע מהו עיקר כו'.
משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב ז׳:י״ט - הטקסט מספריא
כל שחייב בשופר ובסוכה חייב בנטילת הלולב. וכל הפטור משופר וסוכה פטור מנטילת לולב. קטן היודע לנענע חייב בלולב מדברי סופרים כדי לחנכו במצות.
משנה תורה, הלכות ברכות ה׳:ז׳ - הטקסט מספריא
נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן אבל מזמנין לעצמן ולא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מפני הפריצות אבל נשים מזמנות לעצמן או עבדים לעצמן ובלבד שלא יזמנו בשם אנדרוגינוס מזמן למינו ואינו מזמן לא לנשים ולא לאנשים מפני שהוא ספק והטומטום אינו מזמן כלל קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו ואע"פ שהוא כבן שבע או כבן שמונה ומצטרף בין למנין שלשה בין למנין עשרה לזמן עליו והעכו"ם אין מזמנין עליו.
משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד׳:י״ג - הטקסט מספריא
כל הפטור מקריאת שמע פטור מתפילין קטן שיודע לשמור תפיליו אביו לוקח לו תפילין כדי לחנכו במצות חולי מעים וכל מי שלא יכול לשמור את נקביו אלא בצער פטור מן התפילין וכל הטמאים כולן חייבין בתפילין כטהורים מצטער ומי שאין דעתו מיושבת ונכונה עליו פטור מן התפילין שהמניח תפילין אסור לו להסיח דעתו מהן כהנים בשעת העבודה והלוים בשעה שאומרים השיר של הדוכן וישראל בשעה שעומדים במקדש פטורין מן התפלה ומן התפילין.
משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות י״ז:כ״ז - הטקסט מספריא
קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות או שעשה מלאכה בשבת אין בית דין מצווין עליו להפרישו לפי שאינו בן דעת בד"א בשעשה מעצמו אבל להאכילו בידים אסור ואפילו דברים שאיסורן מדברי סופרים וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד ואפילו בדברים שהן משום שבות.
משנה תורה, הלכות קרבן פסח ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אין עושין חבורה נשים ועבדים או קטנים ועבדים מפני שלא תהיה קלות ראש ביניהן אבל עושים חבורה כלם נשים אפילו בפסח שני או כולה עבדים ושוחטין על הקטנים שיהיו מכלל בני החבורה לא שתהיה חבורה כולה קטנים שאינן בני דעת וכן אין עושין חבורה כולה חולים או זקנים או אוננים אע"פשהן יכולין לאכול הואיל ואכילתם מעוטה שמא ישאירו הפסח ויביאוהו לידי פיסול ואם עברו ושחטו על חבורה זו כשר וכן אין עושין חבורה כולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פיסול ואם שחטו עליהן כשר:
משנה תורה, הלכות שבת כ״ד:י״א - הטקסט מספריא
קטן שעשה בשבת דבר שהוא משום שבות כגון שתלש מעציץ שאינו נקוב או טלטל בכרמלית אין בית דין מצווין להפרישו. וכן אם הניחו אביו אין ממחין בידו.
משנה תורה, הלכות אישות ד׳:ט׳ - הטקסט מספריא
חרש שנשא פקחת וכן חרשת שנשאת לפקח אין קידושיהן גמורין מן התורה אלא מדברי סופרים לפיכך אם בא פקח וקידש אשת חרש הפקחת הרי זו מקודשת לשני קידושין גמורין ונותן גט והיא מותרת לבעלה החרש. אבל השוטה שקידש פקחת או פקח שקידש שוטה אין כאן קידושין כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים.
מצוטט ב־12 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך ח ‹ ב'שלה לקו"ש חי"ז ע' 234
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ וירא ‹ שיחה א ‹ 66 לקו"ש חי"ז ע' 234
תורת מנחם 1
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח לקו"ש חי"ז ע' 234
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 4
- אורח חיים חלק א ‹ הלכות ציצית ‹ יז מי הם החייבים בציצית ובו ד' סעיפים: ‹ ד לקו"ש חי"ז ע' 234
- אורח חיים חלק א ‹ הלכות תפילין: ‹ לז זמן הנחת התפילין ובו ג' סעיפים: ‹ ג לקו"ש חי"ז ע' 234
- אורח חיים חלק א ‹ הלכות תפילין: ‹ לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם ובו י"א סעיפים: ‹ א לקו"ש חי"ז ע' 234
- אורח חיים חלק א ‹ הלכות ברכת המזון ‹ קפו אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון ובו ד' סעיפים: ‹ ג לקו"ש חי"ז ע' 234
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 4
- הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) ‹ תעט ברכת המזון על כוס שלישי לקוטי שיחות חי"ז ע' 234
- השכמת הבוקר וציצית ‹ הלכות ציצית ‹ יז מי הם החייבים בציצית לקוטי שיחות חי"ז ע' 234
- הלכות תפילין ‹ הלכות תפילין ‹ לז זמן הנחת התפילין לקוטי שיחות חי"ז ע' 234
- הלכות תפילין ‹ הלכות תפילין ‹ לט מי הם הכשרים לכתוב תפילין ולקנות מהם לקוטי שיחות חי"ז ע' 234
דובר שלום אוצר החסידים 1
- קטן אימתי מוציא את הגדול לקו"ש חי"ז ע' 234
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

