52

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

נאמר בקצרה "מכאן אמרו, נותן של יד תחילה", כי החובה על הקדמת תפילין של יד אינה רק תנאי כדי לקיים אחר־כך "כל זמן שבין עיניך יהו שתים" או תנאי באופן "תן של ראש בראש", אלא דין במצות תפילין),

לפיכך לומדים זאת מן הציווי על מצות תפילין בפעם הראשונה24, שמכך מובן, שיחד עם עצם המצוה נאמר הדין העיקרי שבמצוה.

ויש להוסיף, שהמקור לכך שפרט זה הוא דין ב"מצות תפילין" עצמה איננו רק מפני סדר הפסוק, אלא גם מן הלשון:

מן הפסוק "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך ולא נאמר והיו לזכרון בין עיניך" לומדים ה"ראשונים"25 "ששתיהם נחשבים להויה ועשיה אחת"26, אך להלכה, אשר לפי הדעה שסדר הנחת תפילין נלמד מ"וקשרתם... והיו לטוטפות...", הם "נחשבים להויה ועשיה אחת" רק לגבי הענין "שצריך לתוכפן זו אחר זו ללא שום הפסק"26.

אבל לפי המכילתא שתי ההנחות הן "הויה ועשיה אחת" לגמרי27.

מכך מובן, שאם שינה אדם את הסדר אין זו "הויה ועשיה אחת" שבפסוק, ולכן הוא צריך שוב להניחן כסדרן.

ט. תפילין של יד – מצוות, תפילין של ראש – תורה

כל הענינים בנגלה שבתורה מתבטאים גם בפנימיות התורה, ואדרבה, הענינים שבנגלה נובעים* מן הפנימיות. וכך גם בעניננו:

כל התורה כולה הוקשה לתפילין28. וכשם שבתפילין יש תפילין של יד ותפילין של ראש, כך גם קיימים שני

הערות

  1. 24. להעיר מלקו"ש חי"א ע' 45.
  2. 25. בעל המאור (והובא בר"ן) סוף ר"ה.
  3. 26. שו"ע אדה"ז שם סכ"ה סכ"ב. וראה לבוש שם ס"י.
  4. 27. ועפ"ז י"ל בחילוק הדרשות דהמכילתא והש"ס בפשטות: להמכילתא תפילין של יד ותש"ר הם מצוה אחת (וכדעת הבה"ג וזהר (ח"ב צא, א. ח"ג (רע"מ) רנז, א). ועוד). ולכן למד הדין מהכתוב "והי' לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך", שלא נאמר רק ציווי אחד – "והי' לך", על תש"י ועל תש"ר, ולא נאמר ציווי בפ"ע על תש"ר (ראה פרש"י מנחות מד, א ד"ה בשמונה עשה בל"א (שטמ"ק הגהות צ"ק ב"ח* שם) וראה הגהות חשק שלמה שם): משא"כ להש"ס דס"ל דב' מצות הן (ראה מנחות מד, א וכדעת הרמב"ם סהמ"צ מ"ע יב־יג. סמ"ג עשין כא־כב. חינוך מצוה תכא־תכב. ועוד), למד ממש"נ "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות גו'", שנאמרו ב' ציווים על תש"י ועל תש"ר (ראה פרש"י כו' הנ"ל. אלי' זוטא סכ"ח סק"ג. העמק שאלה שם. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 55 ואילך).
  5. *. כמובן ממש"כ בכתהאריז"ל (נגיד ומצוה בתחלתו מע"ח. נהר שלום בהקדמת רחובות הנהר בסופו. מ"ח מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב. וראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות. רמ"ז לזח"א ד, סע"ב) דפרד"ס שבתורה הוא בדוגמת העולמות אבי"ע. – והעולמות ה"ה משתלשלים זמ"ז.
  6. 28. קידושין לה, א.
  7. . וע"פ גי' הב"ח שם מובן מה שהמכילתא למד מהכתוב דפ' קדש. ולא מהכתוב בפ' והי' כי יביאך בס"פ בא. אבל צ"ע. וכן צ"ע בהגהות צ"ק שם.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. נה - שנת תשכ"ט - חלק שני ‹ שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ט ע' 52

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.