שיחה ג

הערות

עמוד 276

1. 206. לקוטי מאמר מוצ"ש נח, תשל"ח שיחות
2. 1. שה"ש ת, ז
3. 2. תו"א ר"פ נה. תו"ח נה נת, ד ואילך. מים רבים תרל"ו (בתחלתו. פע"ה).
4. 3. משא"כ ,מים", מי הים ,הם מכונסים ועומדים" (תו"א ותו*"ח שבהערה הבאה). ) תו"ח שם סב, ב. וראה גם תו"א ט, ב (ד"ה אם יתן). יו"ד, א (ד"ה וזהו הפי). 6 כ"ה בתו*א שם, ש,לא יוכלו לכבות גו'* קאי גם על ,נהרות".
5. 6. תהלים קכח, ב.
6. 7. לקו"ת שלח מב, ד. חוקת סו, ג. ובכ*מ.
7. 8. דרמ"צ קז, א (וראה גם שם ח, א). קונטרס ומעין מכיה פ"א.
8. 09. ראה טו, יח. ובספרי שם: יכול יהא יושב ובטל* ת"ל בכל אשר תעשה.
9. 0. להעיר, ש.בזעת אפיך תאכל לחם" (בראשית ג, יט) נתחדש לאחרי חטא עה"ד. וו לקו"ת שלח שם.
10. 2. קדושין בסופה.
11. 11. *) כן הובא בקונטי ומעין שם ובכ"מ. ובספרי שלפנינו: יכול בטל. וביל"ש (עה"פ): יכול כשעומד ובטל כר.

עמוד 277

1. 3. משלי י, כב.
2. 4. ראה בכ"ז דרמ"צ קז, ב. קונט' ומעין שם פ"ב.
3. 5. ראה גם לקו"ת חוקת שם: ואדרבה מחשבה מועלת. וראה גם ד'ח בהקדמה (ג, ב)
4. 6. דרמ"צ שם. ועד"ז בלקו"ת תצא לז, רע'ג. 7
5. 7. דרמ"צ שם (קז, א ואילך). קונטי וכעיז שם פיג. דיה וידעת תרנ"ז.
6. 8. תו"א יו"ד, א. תו"ח שת סא, א. אוה"ת נח (כרך ג') תרט, ב.
7. 9. להעיר, שבתהו היו אורות גרובים. וראה אוה*ת שם, שענין מים רבים הוא דוגמת עניז רשות הרבים שהוא בחי' עולם הנקודים.
8. 0. ועד ,שזהו רבותא גדולוו- (תו*ח שם).
9. 9. ו2) בתו"א שם, ש,מים רבים" ו,נהרות* הם ב' בחי' בתהו.
10. 2. תו*ח שם.
11. 3. שה"ש ת,ו.
12. 4. ראה גם שהש"ר עה"פ (בסופו): שלהבת י-ה .. כאש של מעלה .. ולא המים מכבין לאש. וראה בפירוש מהרז'ו שם.
13. 5. ראה פירוש הראב"ע לשה"ש שם (וראה גם מצודת שם): רשפי' -- גחלי'. ובתיב*ע שם: גומרין דאשא (אוה"ת והמשך מים רבים שבהערה 27
14. 6. ראה ד"ה ואברהם זקן תרס"ו. ובכ"מ.

עמוד 278

1. 28. לקוטי מאמר מוצ"ש נח, תשל"ח שיחות
2. 7. אוה"ת נח תרכא, ב. מים רבים תרל"ו פע"ג. וראה גם אוה"ת שה"ש עה"פ (ע' תשמו).
3. 8. ראה בארוכה לקו"ת אחרי כו, ג.
4. 9. ר*פ האזינו (עב, א). שמע"צ פה, רע"ב.
5. 0. קהלת יב, ז.
6. 1. תו"א ותו"ח שבהערה 2. אוה"ת נח כרך ג תרכב, א. מים רבים הנ"ל פע"ה ואילך.
7. 2. והיינו, דזה שאין ביכולתם לכבות את האהבה הוא לא רק מצד שרש האהבה (כנ"ל ס"ג), אלא גם מצד ,תכלית עומק כוונתם" של המים רבים גופא.
8. 3. ראה המשך מים רבים שם.
9. 4. ראה תו"א שם ט, א. תו"ח שם נט, סעיד.
10. 5. לקו"ת בלק עג, סע"א. ובכ"מ. ובלקוית שם, שזהו ,התירוץ האמיתי" למה ירדה הנשמה לעוה"ז.
11. 11. %) ברכות לד, ב.
12. 7. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד (וגם בלקו"ת שם מובא הגירסא אינם יכולים).
13. 8. שלמעלה מבחי' כח (המשך ר"ה תש"ג פי"ג. ועוד).
14. 9. לקו"ת ראה כד, ד. ש"ש סו, ג. ובב"מ.
15. 0. לקו"ת ר"פ האזינו.

עמוד 279

1. 1. לקוטי מאמר מוצ"ש נח, תשל"ח שיחות 209
2. 41. ראה לקו"ת שם עב, רע"א: והתשובה היא להיות .. כמו קודם ירידתה ויתר על כן. ומ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה -- ראה לקמן הערה 47.
3. 2. רות רבה רפ"ב.
4. 3. ד"ה העושה סוכתו תרצ"ט פי"ב. וראה גם המשך תער"ב (ח"ב) ע' תתק.
5. 4. או"ת (ב, ג) עה"פ נעשה אדם -- הובא גם בהמשך הניל ס"ע תתקב (ומהמשך הענין שם (ראה שם ריש ע' תתקג) משמע שזה שייך גם לענין במי נמלך כו].
6. 65. ב"ר פ"א, ד.
7. 6. המשך ר"ה תשיג פ'"ג. ובכימ.
8. 1. ועפ"ז יובן מ"ש ,והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה* -- אף שע"י התשובה נעשית בעילוי יותר -- כי גם העילוי דנשמה שע'י התשובה הוא בבחיגת ,האלקים אשר נתנה" (שרש הנשמות בעצמותו ית'). אלא שבתחלה הוא רק בכח, כבפנים. ועצ*ע.

עמוד 280

1. 200. לקוטי מאמר מוצ"ש נח, תשל"ח שיחות
2. 0. <שיי- .לי
3. 8. ראה בארוכה לקמן בהשיחה סעיף ד' ואילך.
4. 9. ראה בארוכה בהשיחה סעיף ב' ואילך. ושם (ס"ג ואילך), שהחידוש שבמוצאי ש"פ נח על מוצאי שבת בראשית הוא -- שאז ישנו כבר הענין ד,ויעקב הלך לדרכו" בפועל.
5. 0. וע"ד הידוע (תו"א ל, סע"א ואילך. ובכ"מ) בענין העליי' שע"י (בללות) ירידת הנשמה למטה, שהעלי' היא מה שנעשית בבחי' מהלך.
6. 1. ויצא לב, ב. וראה לעיל ע' 270-1.
7. 2. ויצא כט, א. פירש"י שם. וראה לעיל ע' 272-3.
8. 3. להעיר, שזהו (בחי' בכל מאדך) גם העילוי שנעשה ע"י ה,מים רבים" (תו"א ט, א. ובכ"מ).
9. 4. ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע' 49 (סה"מ תרנ"ז ע' רכג) ואילך.
10. 5. ג' בני נח הם בחי' חג"ת (תו"א ר"פ וישב ואוה"ת נח סג, א), ענין הג' קוין דתורה עבודה וגמ*ח.
11. 11. %) ראה אוה"ת (כרך ד) וירא תשנו, סע"א ואילך.

עמוד 281

1. 1. מוצ"ש נח, תשל"ח
2. 2. שיחות 21
3. 1. ראה גם קיצורים והערות לתניוא ע' נח.
4. 4. 2.) ויק'ר פכ"ט, ח. וראה דיה יו"ט של ר"ה השי"ת בתחלתו.
5. 3. אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. ברכה ס"ע א'תתסו ואילך. דיה צהר תעשה תש"כ פ"ג. וקודי
6. 4. ובלשון הבעש"ט (היום יום ע' צ): שהוא המושבק והמעביע .. על כל השנה.
7. 5. ברכות כח, א. ושינ.
8. 66. דמוצאי שמח"ת ודמוצאי שבת בראשית.
9. 9. ד כמשנ"ת בארוכה לעיל ע' 269 ואילך.
10. 68. סה"ש תש"ב ע' 29 ואילך.
11. 9. ראה ד"ה להבין ענין שמח"ת תשל"ח סעיף וח (לעיל ק' 259). לעיל ע' 267 ואילך.
12. 0. ראה לעיל ע' 269.

עמוד 282

1. 11. דמחרת יוהכ"פ תרפ"ט (נדפס בסה"מ תשי"א ע' 48).
2. 2. בראשית א, ד.
3. 3. תו"א ס"פ ויצא.
4. 4. קדושין ב, ב.
5. 5. נסמן לעיל ע' 271 הערה 55.
6. 15. ועוד ענין בזה: מכיון שחודש תשרי הוא חודש כללי (כנ"ל. ובהנסמן בהערה 3) -- הרי ענין ,ויעקב הלך לדרכו", בעבודה פרטית, מתחיל בעיקר לאחרי חודש תשרי.
7. 7. ומכיון שה,ויכולו* של הימים דסיום חודש תשרי הוא בשבת פרשת נח [שבת הראשונה שלאחרי חודש תשרי] היינו, דעד אז מאיר עדיין הענין דחודש הכללי -- נמצא [ע"ד המבואר לעיל ע' 269] שעיקר הענין ד,ויעקב הלך לדרכו* מתחיל במוצאי ש"פ נח,
8. 8. מוצ"ש נח, תשל"ח
9. 9. שיחות
10. 6. מ"א כ, יא.
11. 7. זחיג צד, ב.
12. 8. ד"ה ויהי ביום השמיני תש"ד (סעיף יו"ד). וראה גם לקו"ת שה"ש כה, א,
13. 9. ראה רש"י מלכים שם: שאינו יודע אם ינצת כו 0) רמבים הל' קדהיח פ"ב ה"ב. וראה גם הלי יסוה"ת ספ"ז.
14. 1. כמובן גם מזה שסומכין על עדותן בנוגע לכל דבר (ראה לח"מ להל' קדה"ח שם).

עמוד 283

1. 21. אוה"ת סוכות שבהערה 3.
2. 2. פרשיי יתרו יט, א. עקב יא, יג. תבא כו, טזי
3. 3. מוצ"ש נח, תשל"ח
4. 4. שיחות 23
5. 3. פרשת בא מב, ב.
6. 4. בתחלתו. וכז בשער ההקדמות הקדמה 8 וממ"ש בעיח שם ,וכבר נתבאר טעם זה בספר הזהר . . וגם בפי בא כו'", מובן שבכללות הו*ע אחד עם .בגין דישתמודעון לי'*. וראה גם המשך תרס"ו עי ז, דיה שוקיו עמודי שש תש"ב פי*ח, אשר ענין ,יתגלו כו'" הוא פירוש במאה"ז ,בגין כו'".

עמוד 284

1. 5. המשך תרס"ו שם. ד"ה שוקיו הנ"ל פי"ט.
2. 2. התיווך של ביאור זה עם הביאור שבזהר וע"ח שם -- ראה המשך תרס"ו ע' תמו (הובא לקמן הערה 8). לקו"ש ח"ו ע' 21 הערה 69.
3. 6. תנחומא נשא טז. במדב"ר פי"ג, ו. תניא פל"ו.
4. 7. ואפילו את*ל שאין בזה מעלה ושלימות -- הרי הענין ד,נתאוה* הוא למעלה מהטעם.
5. 8. בהמשך תרס"ו שם (ע' ה) ובדיה למען ידעו תש"ב (פטיז), ש,א"א לומר שזו (הענין ד,יתגלו שלימות כחותיו כו'*) היא תכלית הכוונה האמיתית', כי למעלה ,אין כח חסר פועל" -- הרי מדגיש ,האמיתית* -- וכמבואר בסוף ההמשך (ע' תמו) דיתגלו וכו' הוא הטעם בנשמות דאצילות ובאצילות.
6. 6. ועוד י"ל דהשאלה שכפנים השיחה אינה השאלה שבתרס"ו ותש"ב שם. כי זה מה שלמעלה ,אין כח חסר פועל" -- הכוונה בזה היא שמצד הכח נעשה כבר גם הפועל [וכמובא בתרס"ו שם מפרדס שי'א פ"ג: כאשר עלה ברצונו כו' אז נאצל ונצטייר כו וראה בארוכה ד"ה שובה, ולקחתם אעת"ר], והשאלה שם היא, שמצד הטעם ד,יתגלו שלימות כחותיו כר* מספיק הפועל כמו שהוא כלול בהכח (הע"ס שנאצלו באוא"ס לפני הצמצום) ואין צריך להפועל כמו שהוא מחוץ להכח (ושאלה זו היא גם להביאור דלקמן ס"ו); משא"כ השאלה שבפנים השיחה (שמכיון שהכח הוא בלתי מוגבל, אין מתוסף בו שלימות) היא - גם על כללות קניז ה,פועל"* (גם כמו שכלול בה,כת").
7. 7. מוצ"ש נח, תשל"ח
8. 9. שער הגלגולים הקדמה וא"ו ואילך. ובכ"מ. וראה שמו"ר פ"מ, ג, '
9. 0. בתניא פל"ז (מח, ב), שירידת הנשמה למטה היא בכדי לתקן את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם [וזה בא בהמשך להמבואר שם פל"ו שתכלית הבריאה הוא שיהי' לו ית' דירה בתחתונים]. ובכ"מ מבואר (ראה קונטרס ומעין מ"ו פ"א. וירח ש"ת (ע' ח'). דיה ומעין תש"ו ספ"ג, וראה גם דרמ"צ קמ, ב. קנד, א) שירידת הנשמה למטה היא (גם *) לצורך הנשמה, ירידה צורך עלי', ושהעלי' שלה היא מצד זה שגם בהיותה מלובשת בגוף ונה"ט שמעלים ומסתיר כח מ"מ היא עומדת בנסיון ועוסקת בתומ"צ כו".
10. 10. ויש לומר, שב' ענינים אלו הם דוגמת ב' הטעמים דסיבת הבריאה: ,יתגלו שלימות כחותיו כר", ו,דירה בתחתונים". [3) ראה המשך תרסיו ס"ע שפ ואילך.
11. 11. *) בד-ה וירח שם, שה.תכלית" דירידת הנשמה למטה היא עליית הנשמה, וה.כוונה- בירידת הנשמה למטה היא לזכך ולברר את הגוף ונהדט.

עמוד 285

1. 2. ש"ב יד, יד.
2. 3. לשון הגמרא -- חגיגה ה, ב.
3. 4. אבות ספ"ד.
4. 5. להעיר מרמב"ן וירא כב, א (הובא בלקו*ת ראה יט, רע'ג), שטעם הנסיון (הגם שהכל גלוי לפניו ית' ויודע בראש מה שיה" בסוף) הוא כדי להיות לאדם שכר מעשה טוב ולא שכר לב טוב כלבד.
5. 5. מוצ"ש נח, תשל"ח
6. 6. שיחות 25
7. 7. %) ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 58. 355. ועוד.
8. 7. שעהיוה"א פ"א.
9. 8. ראה גם לקו"ש שם ע' 355.
10. 9. רש"י בראשית ה, כט.
11. 0. ראה ב"ר פ"ל, ה (ובמ"כ שם). תו"א ריש פרשתנו.

עמוד 286

1. 1. ודורות שביניהם ג"כ ,מכעיסין ובאין" (אבות פ"ה מ"ב).
2. 2. אבות שם. וראה לקו"ש חט"ו ע' 70 ואילך.
3. 3. יחזקאל לג, כד. -- (וכהמשך הכתוב) ויירש את הארץ.
4. 4. ישע" נד, ט.
5. 5. תו"א ריש פרשתנו (ח, סע"ג ואילך).
6. 6. עמוס ג, ז,
7. 7. מוצ"ש נח, תשל"ח
8. 8. שיחות
9. 7. ב"ר פ"ל, ח.
10. 8. פרשתנו ח, כא.
11. 9. ראה בארוכה לקו"ש חט" ע' 51 ואילך, שהתוקף שנעשה בעולם לאחרי המבול (,לא ישבותו*) הוא מצד הטהרה והזיכוך שנעשה בו ע"י המבול.
12. 0. פרשתנו שם, כאזכב.
13. 1. שם ט, ח ואילך..
14. 2. שם יב.
15. 3. זח"א עב, ב.

עמוד 287

1. 4. תו"א ריש פרשתנו.
2. 5. הובא בד"ה צהר תעשה תרצ"ה בתחילתו. וראה גם הוספות לכתר שם טוב (קה"ת) ס"י.
3. 6. ראה תו"א ט, סעיא: ,וזהו ותלך התבה על פני המים דוקא ותרם התבה כו' שע'י המים דוקא מתעלות תיבת התפלה ועולה למעלה מעלה".
4. 7. ב"ר פ"ל, ה.
5. 5. מוצ"ש נח, תשל"ח
6. 6. שיחות 207
7. 7. יוד, מאמר ד"ה מים רבים.
8. 8. ישעי סו, כב. וראה לעיל ע' 265 הערה 29.
9. 9. להעיר גם מקונטרס העבודה פ"ו.
10. 0. קהלת ג, יא.

עמוד 288

1. 1. דוא"ו תשריי. וראה גם שיחת ו' תשרי ש.'ז.
2. 2. אבות פ"ב מי"ב.
3. 3. משלי ג, ו
4. 4. להעיר מלקו"ת ר"ה (סב, ג) ואוה"ת ואתחנן (ס"ע קב ואילך) שבחינת הנשמה שלמעלה היא בח" שמש, ובחינת הנשמה המלובשת בגוף היא בח" לבנה.
5. 5. משי \, כגי .
6. 6. *) נדפס בלקודש חיזד ע' 477 ואילך.
7. 7. מוצ"ש נח, תשל"ח
8. 8. שיחות
9. 9. = צוזאַמען.
10. 65. עוד אופן בשני עבודות אלו שמש - עבודת הצדיקים, ולבנה -- עבודת הבעלי תשובה (אוה"ת ואתחנן ע' קי). וענין החיבור ד(שנת ה)חמה ו(שנת ה)לבנה [ההוראה דשנת העיבור, כדלקמן בפנים] -- הוא דוגמת ענין (ראה זח"ג קנג, ב. לקו"ת שמעיצ צב, ב. שה"ש נ, סע"ב) ,לאתבא צדיקייא בתיובתא".
11. 6. ראה ערכין לא, ב. ושינ. אוה"ת לתהלים עה"פ תורת ה' תמימה.
12. 7. שעי"ז מיתוסף אור העולה על כולנה (ראה שעהיוה*א פייב. ובכ"מ).
13. 8. ערכין לא, א.

עמוד 289

1. 9. ראה לעיל הערה *15.
2. 69. להעיר גם מהמבואר בהמאמר (סעיף ד), שע"י הירידה ב,מים רבים"* מגיעים לענין התשובה. וגם מצד זה שייך ענין ,ויעקב הלך לדרכו* ללבנה - כי ההליכה ,לדרכו" בעובדין דחול במשך השנה הו"ע הירידה במים רבים (כנ"ל סעיף ט), ולבנה הו"ע עבודת הבע"ת (כנ"ל הערה *65).
3. 0. לעיל ע' 269770.
4. 4. מוצ"ש נח, תשל"ח
5. 5. שיחות 209
6. 70. מהדוגמאות לדבר י"ל ,שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו ד"ת כאילו אכלו משלחנו של מקום" (אבות פ"ג, מיג).
7. 1. אגה"ק של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע לחג הגאולה די"ט כסלו תרסיב -- נדפסה בהיום יום בתחלתו. ובכ"מ.
8. 2. רשיי בראשית א, ז.
9. 3. קדושין מ, א. ובאוה"ת (כראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
10. 4. בהתועדות דליל ערב ר"ה, ויום ב' דר"ה.

עמוד 290

1. 5. עטרת ראש בתחלתו.
2. 6. פרשתנו ח, יד. ח) שם כ א
3. 3. מוצ"ש נח, תשל"ח
4. 4. שיחות
5. 5. *ח) עיד הפשט ייל (בדוחק) -- דאם הי אומר ,שנת התמה" עדיין חסר ביאור למה לא שנת הלבנה, לכן אומר .שנה תמימה* (יותר משנת הלבנה). '
6. 8. דעת ר"א (ר"ה יא, סע'ב) -- הובא בפירש"י עה"ת שם. וראה אוה"ת נח (סט, א) שקו"ט בב' הדעות בדעת ר"א.
7. 9. סעיף טע
8. 0. חיג קמט, ב. רנח, ב,
9. 1. פרשתנו ח, ד.
10. 2. אוה"ת נח ע, א
11. 3. להעיר מתורת הה"מ [וביאורה באוה"ת (ואתחנן ע' קט ואילך. ר"ה ע' אית ואילך)] דיה ועינינו מאירות כשמש וכירח (או"ת פד, ד).

עמוד 291

1. 4. מהנ"ל סעיף יא.
2. 5. כנ"ל סעיף טי.
3. 6. ע"פ לשון הכתוב -- ישעי מב, כא.
4. 4. מוצ"ש נח, תשל"חה
5. 5. שיחות 21
6. 7. הובא לעיל שם. 8 פרשתנו ו, יח.
7. 9. אבות פ"ד מ*ב. 0 ישער" יא, ו. 1 שם ט.

עמוד 292

1. 2. וככה תרל"ז פצ"ה.
2. 3. אוה"ת נח (כרך ג') תרע, א.
3. 4. ישע" ט, ו
4. 65. משלי טז, ז.
5. 6. דדיה וידעת תרנ"ז. ובכ"מ. \
6. 6. 1פ) ישע" מט, כב. וראה תו"א ע, סעיד. דיה כי מנסה ה'תש"ח.
7. 7. מוצ"ש נח, תשל"ח
8. 8. שיחות
9. 8. כנ"ל ס"ח.
10. 9. סעיף טי
11. 0. סעיף טז.
12. 1. תנחומא ראה ח.
13. 2. עקב , יב.
14. 3. כמזז"ל (זבחים נד, ב) א"י גבוה מכל הארצות -- הובא בפרש"י עה"ת (דברים א, כה).

עמוד 293

1. 4. בחוקותי כו, ו.
2. 5. בשיתת מוצאי שבת בראשית סעיף יב (לעיל ע' 273) ואילך.
3. 6. שהשיר פ"ב, ת.
4. 7. אבות פ"א מילז.
5. 5. מוצ"ש נח, תשל"ח
6. 6. שיחות 273
7. 8. ברכות לד, ב. וש"נ. ובלקו"ת ויקרא (א, ג), שכ"ה גם בנוגע לשלוחו של אדם העליון.
8. 9. תו"א קיד, ב. לקו"ת ראה כב, סעיד. דיה אדון עולם תש"ג פ"ה. ובכ"מ.
9. 0. מכיון ש,אחישנה" תלוי ב,זכו" (סנהדרין צת, א)
10. 1. וככה תרל"ז ספצ"ו.
11. 2. ישעי סו, כב.

עמוד 294

1. 3. ראה בס" האריז"ל במקומו ,יש לשמוח בסעודה זו כמו בסעודת שבת". שו"ע אדה"ז סי ש' ס"ב.
2. 4. פידור האריז"ל (להר"ש מרשקוב). פע*ח סוף שער השבת.
3. 3. מוצ"ש נח, תשל"ח שיחות
4. 5. היום יום ע' צ.
5. 6. אגה"ק ס"ד.
6. 7. בא יו"ד, ט.
7. 8. ירמי" לא, ח.