32
יתיר (שיש לומר הפירוש בזה, שזהו מצד העילוי דעבודה בכח עצמו, שהוא חיל שלהם), לכן דוקא עבודה זו יש בה ענין החמימות ביותר.
ואז נעשה החיבור האמיתי ובתכלית השלימות עם למעלה, וכידוע37 דהנשמה כפי שהיא למעלה היא במדריגת צדיק, וע"י ירידתה למטה היא מגיעה למעלת בעל תשובה, דבמקום38 שבע"ת עומדין אין צד"ג יכולים לעמוד בו, ועד שגם צדיקים צריכים לעשות תשובה, כי ע"י ענין התשובה נתגלה שורש האמיתי של הנשמה, "והרוח39 תשוב אל האלקים אשר נתנה"40,
ותכלית השלימות היא, שגם הצדיקים יזכו למעלת התשובה41, משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא42.
(משיחת ש"פ תצא, תשמ"ח)
הערות
- 37. לקו"ת בלק עג, סע"א ואילך (ושם, שזהו "התירוץ האמיתי" למה ירדה הנשמה לעוה"ז). וראה מאמרי אדה"ז פרשיות (ח"ב ע' תשכז) "וכל אדם נברא להיות בע"ת אפילו לא עבר שום עבירה מימיו".
- 38. ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.
- 39. קהלת יב, ז. וראה לקו"ת ר"פ האזינו (עא, ג) ובכ"מ שזהו "עיקר התשובה".
- 40. וראה בארוכה סה"מ מלוקט (ח"א ע' רעו ואילך. לקו"ש ח"כ ע' 279 ואילך) דשרש הנשמות בעצמותו, כמארז"ל במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים (רות רבה רפ"ב) — הוא מצד ידיעתו ית' שתהי' אח"כ ירידתן למטה וישלימו הכוונה וכו', אבל זהו בכח, ותכלית העילוי והכוונה הוא הבפועל, שנעשה על ידי ירידתה למטה ומשלימים הכוונה שנעשים בבחי' בעלי תשובה. וראה שם הערה 47.
- 41. ל' הלקו"ת שמע"צ צב, ב.
- 42. מאמר הזהר (הובא בלקו"ת שמע"צ שם. שה"ש נ, סע"ב. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' תקלד ואילך. וראה זח"ג קנג, ב).
משנה תורה, הלכות תשובה ז׳:ד׳ - הטקסט מספריא
ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

