16

הקדוש־ברוך־הוא למצרים לברר שם את ניצוצי הקדושה – כי בכך יגיעו לשלימותם הם. זאת אומרת, המכוון הוא התועלת והעליה של בני ישראל, אלא שזה מושג על־ידי בירור הניצוצות.

ומטעם זה צריך להגיע ה"רכוש גדול" דוקא על־ידי "ונתתי את חן העם – שישאילום וילכו מלאים"⁴⁰: כאשר המצרים נותנים את רכושם לבני ישראל (ולא שבני ישראל לוקחים אותו בעצמם) – מתבטא בכך שבירור הניצוצות הוא בשביל העליה של בני ישראל, שלכן ניצוצי הקדושה עצמם מסייעים לבני ישראל בעבודתם.

[ועל־דרך הידוע⁴¹ בענין "הוי' לי בעוזרי"⁴² לשון רבים – ניצוצות הקדושה, שנתבררו על־ידי עבודת האדם, הם עצמם הופכים ל"עוזרי", מסייעים ועוזרים לאדם העובד בעבודתו.

ויש לומר, כי העובדה שניצוצות הקדושה נעשים ל"עוזרים" של המברר – היא מסובב ותוצאה מכך שעיקר המכוון של בירור הניצוצות הוא "בשביל ישראל", כדי שבני ישראל יתעלו].

י. שני האופנים בעבודת כל יהודי

שני האופנים האמורים קיימים גם בעבודת כל יהודי (שהרי ירידת הנשמה למטה "היא .. בבחינת גלות ממש"⁴³):

ירידת הנשמה למטה הינה בכדי לברר את הגוף והנפש הבהמית וחלקו בעולם – "לקשרם ולייחדם באור אין סוף ברוך הוא"⁴⁴, שעל־ידי זה עושים דירה לו יתברך בתחתונים.

ועל־ידי שהנשמה יורדת למטה ומבצעת את העבודה של בירור וזיכוך העולם, הרי ירידה זו צורך עליה⁴⁵ – נפעלת גם בה עליה (למעלה יותר מכפי שהייתה קודם ירידתה למטה), עד שעל־ידי כך היא מגיעה לשלימותה שלה⁴⁶.

ובזה ישנם שתי סברות⁴⁷ (בדומה למבואר לעיל ביחס לגלות מצרים):

א) העיקר והתכלית היא – שהעולם יתברר וייעשה דירה לו יתברך, אלא מכיון שבני ישראל הם אלה העושים את הדירה, מגיע להם שכר עבור כך⁴⁸ – "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" –