16
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
הקדוש־ברוך־הוא למצרים לברר שם את ניצוצי הקדושה – כי בכך יגיעו לשלימותם הם. זאת אומרת, המכוון הוא התועלת והעליה של בני ישראל, אלא שזה מושג על־ידי בירור הניצוצות.
ומטעם זה צריך להגיע ה"רכוש גדול" דוקא על־ידי "ונתתי את חן העם – שישאילום וילכו מלאים"40: כאשר המצרים נותנים את רכושם לבני ישראל (ולא שבני ישראל לוקחים אותו בעצמם) – מתבטא בכך שבירור הניצוצות הוא בשביל העליה של בני ישראל, שלכן ניצוצי הקדושה עצמם מסייעים לבני ישראל בעבודתם.
[ועל־דרך הידוע41 בענין "הוי' לי בעוזרי"42 לשון רבים – ניצוצות הקדושה, שנתבררו על־ידי עבודת האדם, הם עצמם הופכים ל"עוזרי", מסייעים ועוזרים לאדם העובד בעבודתו.
ויש לומר, כי העובדה שניצוצות הקדושה נעשים ל"עוזרים" של המברר – היא מסובב ותוצאה מכך שעיקר המכוון של בירור הניצוצות הוא "בשביל ישראל", כדי שבני ישראל יתעלו].
י. שני האופנים בעבודת כל יהודי
שני האופנים האמורים קיימים גם בעבודת כל יהודי (שהרי ירידת הנשמה למטה "היא .. בבחינת גלות ממש"43):
ירידת הנשמה למטה הינה בכדי לברר את הגוף והנפש הבהמית וחלקו בעולם – "לקשרם ולייחדם באור אין סוף ברוך הוא"44, שעל־ידי זה עושים דירה לו יתברך בתחתונים.
ועל־ידי שהנשמה יורדת למטה ומבצעת את העבודה של בירור וזיכוך העולם, הרי ירידה זו צורך עליה45 – נפעלת גם בה עליה (למעלה יותר מכפי שהייתה קודם ירידתה למטה), עד שעל־ידי כך היא מגיעה לשלימותה שלה46.
ובזה ישנם שתי סברות47 (בדומה למבואר לעיל ביחס לגלות מצרים):
א) העיקר והתכלית היא – שהעולם יתברר וייעשה דירה לו יתברך, אלא מכיון שבני ישראל הם אלה העושים את הדירה, מגיע להם שכר עבור כך48 – "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" –
הערות
- 40. ע"ד "עולם מלא" (סנה' לז, א), "עולם על מלואו נברא" (ראה ב"ר פי"ד, ז. פי"ג ג).
- 41. ראה ד"ה הוי' לי בעוזרי תרפ"ז (סה"מ תרפ"ז ע' רח. סה"מ קונט' ח"א קפב, ב ואילך).
- 42. תהילים קיח, ז.
- 43. תניא פל"ז (מח, סע"א).
- 44. תניא שם (מח, ב).
- 45. ראה לקו"ת כמסומן במפתחות (ע' נשמות: ירידה צורך עלי'). קונטרס ומעין מאמר ו פ"א. ד"ה וירח ת"ש (ע' ח). ד"ה ומעין תש"ו ספ"ג. ועוד. וראה לקו"ש ח"כ ע' 284 הערה 30.
- 46. ראה במקומות שבהערה שלפנ"ז. ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 263 ואילך.
- 47. וי"ל שזהו שני סוגי עובדי ה' – וראה לקמן בפנים.
- 48. ראה לקו"ת ראה כח, ד.
בראשית רבה י״ד:ז׳ - הטקסט מספריא
עָפָר, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אוֹמֵר, עוֹפֶר עוֹלָם עַל מְלֵיאָתוֹ נִבְרָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן אַף חַוָּה עַל מְלֵיאָתָהּ נִבְרֵאת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָדָם וְחַוָּה כִּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה נִבְרְאוּ. רַבִּי הוּנָא אָמַר עָפָר זָכָר, אֲדָמָה נְקֵבָה, הַיּוֹצֵר הַזֶּה מֵבִיא עָפָר זָכָר, וַאֲדָמָה נְקֵבָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֵּלָיו בְּרִיאִין. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּצִפּוֹרִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ, אִית דְּאָמְרֵי מִינָאִי הֲוָה יָתִיב גַּבֵּיהּ, סְלֵק רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ אַנְפִּין, חַמְתֵיהּ יָתֵיב וְשָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתָּה שָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ אֲנַן רְחִיצָן בְּמָרֵי שְׁמַיָא, דְּאִתְחַמֵי לְאַפּוּיֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא מִסְתְּיֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא עָקְתֵיהּ אֶלָּא דַאֲתֵית מְעָקָא לֵיהּ, אִית חַסְפִּין מִתְדַּבְּקִין, לֹא כָּךְ כְּתִיב (תהלים ב, ט): כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ כְּלִי חֶרֶשׂ בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר, כְּלִי זְכוּכִית בְּרִיָּיתוֹ מִן הָאוּר וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר. זֶה נִשְׁבַּר וְיֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶה נִשְׁבַּר וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ עַל יְדֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּנְפִיחָה. אָמַר לוֹ יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר, מָה אִם זֶה שֶׁעָשׂוּי בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּכְלִי חֶרֶס תְּנַפְּצֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, כְּלִי יוֹצֵר שֶׁלֹא הוּסְקוּ יְכוֹלִין הֵן לַחֲזֹר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

