ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א

96

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יוצא, שה"נצחיות"⁶¹ של בעלות הלויים⁶² על חברון רבה יותר מכל שאר חלקי ארץ ישראל: א) יותר מנחלתם של בני ישראל, שאין בה מעלה של "גאולת עולם". ב) יותר משאר ערי הלויים, שאין עליהן בעלות פרטית^*⁶².

ז. לויים – אחדות

ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:

הטעם הפנימי לכך שערי המקלט צריכות להשתייך ללויים^**⁶²,

הוא – בדומה לטעם המובא בספר החינוך, כדלעיל בסעיף ד' – משום שהענין קשור בהגנתו ובכפרתו של ההורג נפש בשגגה.

חטאו של ההורג נפש הוא כפול: חטא ופירוד⁶³ בין אדם למקום, ובין אדם לחבירו.

ולכן הוא מתכפר באמצעות ערי המקלט, שהן ערי הלויים. לוי נקרא על שם "ילוה"⁶⁴ – קישור וחיבור (חדש – הפעם ילוה), ההיפך מן הפירוד. שזהו מהותם של הלויים:

א) "הובדל לעבוד את ה' לשרתו", ותפקידם הוא "להורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים". מצד התקשרותם עם הקדוש־ברוך־הוא, היותם "חלקו ונחלתו"⁶⁵, הם מביאים לידי כפרה ותיקון על החטא והפירוד שבין אדם למקום של ההורג נפש,

הערות

61. ומש"כ בסוטה (מח, ב) דמשחרב ביהמ"ק ראשון בטלו ערי מגרש – יש לומר הכוונה להפרטי דינים הקשורים בזה, כיון שלא היו כל ישראל על אדמתם. ובכלל לא עלו רוב ישראל. אבל לא מצאנו החידוש גדול – דאינו שייך עוד להלוים, ואין ללוים ערים לשבת ועוד! ובשינוי עקרי מכל ארץ ישראל דלא בטלה בעלות הפרטית דכל אחד (ראה לקו"ש ח"כ ע' 309). אבל ראה שו"ת צפע"נ ווארשא סי' נד. צפע"נ מכות ז, א בגליון ד"ה מנה"מ (הובא בצפע"נ עה"ת מסעי לה כט). צפע"נ עה"ת בהר ע' רמח.
62. משא"כ הכהנים בערים שלהם (וחברון – כביהושע כא, יג. ב"ר הנ"ל) אין זה רק מחמת הכהונה ולא מעצמם, דיש מציאות שישתנו דהיינו חלל דאין עליו שם כהן אבל גבי לוים .. נמצא דגבי לוים שייך נחלה ולא גבי כהנים (צפע"נ תרומות בהשמטות סב, א. עיי"ש ועד"ז כתב בכ"מ: שו"ת צפע"נ שם סי' פד. מכתבי תורה מכתב פז. ועוד).
*. להעיר משו"ת צפע"נ שם מסו"ס רטו: ועי' בספרי פ' מסעי דמבואר דערי מקלט נוהג גם בזה"ז*. וע"פ הנ"ל (בפנים והערה 61) י"ל דקולט מצד ערי הלוים (אלא שצ"ע אם צ"ל דיורי לוים (עכ"פ רובם) בפועל. וראה מכות י, א: נתמעטו כו'. ובצפע"נ שם). אבל בצפע"נ הנ"ל (סוף הערה **62) וראה תורת לוי"צ (למכות יא, א) ע' קצב עוד טעם ע"פ קבלה.
**. כן נסמן בילקוט ראובני לפנינו "אופן רמט", אבל כנראה הוא ט"ס, כי הלשון שהביא הוא במג"ע אופן רכב. ובמג"ע אופן רמט איתא הגהה מבן המחבר, ושם: ולכן איתא בזהר חדש דרך מערת המכפלה נכנס התפלה למעלה. ואילו במג"ע אופן רכב וכן בילקוט ראובני שם הובא מזהר חדש לגבי הפתחים דג"ע ולא בנוגע עליית התפלות דרך מערת המכפלה. וז"ל במג"ע שם (ועד"ז בילקוט ראובני שם): ביקש משה להיכנס לא"י שהראה לו הקב"ה גן עדן שלמטה שיש שם ז' פתחים (כדאיתא בזוהר חדש פ' לך לך) הפתח הראשון שהנשמה הולכת בשעת יציאתה מן הגוף דרך מערת המכפלה ששם נקברו אבות ואמהות אדם וחוה .. וכן כל תפלות שלנו כשהם עולים למעלה עולים דרך מערת המכפלה. [ולפנינו מפורש (ענין עליית הנשמות דרך ז' הפתחים) בז"ח פ' נח (מהנ"ע) כא, א: הפתח הראשון נכנסת הנשמה במערת המכפלה שהוא סמוכה לג"ע. ועד"ז בזח"א פ' לך (פא, רע"א. ועוד)]. וראה לקמן שוה"ג הד'.
63. היפך מצוה – ל' צוותא וחיבור (לקו"ת בחוקתי (מה, ג). וראה תניא מהדו"ק (קה"ת, תשמ"ב) ספמ"ט).
64. ויצא כט, לד.
65. רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.
61. כתב להיפך (ע"פ סוטה שם), שקליטתם לאחרי בית ראשון הוא רק מצד ערי מקלט, ולא מצד ערי הלוים.
. וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ד ע' 131 הערה 47 ובהנסמן בשוה"ג שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.