309
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 9. שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך סי' תקלו. ס' השטרות לר"י ברצלוני ע' 43. אוצר הגאונים קידושין סי' קמו-קנא.
- 2. ואף שהתוספות (ב"ב מד, ב ד"ה דלא) רא"ש (ב"מ פ"ד ס"ג -- הובא בב"י וד"מ חו"מ סו"ס קיג) ורמב"ם (הל' שלוחין פ"ג ה"ז) חולקים על זה, ועד שבשו"ע -- בהדינים דפרוזבול (חו"מ סי" סז. שו"ע אדה"ז שם הל' הלואה סל"ה. וראה דרישה שם סקכ"ד), קנין אגב קרקע (שם סו"ס קיג. וראה ב"י שם) והרשאה (שם ריש סקכ"ג) לא נזכרה דיעה זו
- 3. נוסף על זה ש(כמדובר כמ"פ) המדובר בשיחות אליבא דדיעה אחת -- אע"פ שאין הפס"ד כן (ע"ד הביאור בלקו"ת (נצבים מה, סע"א) בעניז שופר יעל פשוט. ועוד) -- הרי בנדו"ד עוד ענין ועיקו י.
- 4. בנוגע לפרוזבול והרשאה -- כיוז שלא הוברר חלקו אא"פ לגבות מהקרקע:. משא"כ בתוכן המדובר בפנים (חוו"ד דכאו"א בנוגע לא"י) -- נוגע רק שיש לו בעלות בה.
- 69. כ"ה ברוב המקומות שבהערה הקודמת. ובדרישה שם: אמה. ולהעיר מהמבואר בספר פענח
- 6. *) ואולי נכלל זה ב.אינו ברשותו* שברמב"ם שם. ודוחק. -- אבל להעיר מחדושי חת-ס (ירושליס תשי"ט) לב"ק ע, א (בשוה"ג). וראה כלי חמדה (להר"ד פלאצקי) פ' תבוא (ער, סע"ב ואילך).
- 7. רזא (חיי שרה כג, טז), דת' שקל דאברהם -- ה"ז ס' רבוא אמה (ע"פ החשבון דשדה חומר שעורים).
- 0. סוכה ל, ב. וש"נ.
- 71. תוספות ב"ב שם. שו"ת מהר"ם שם. אוצר הגאונים שם.
- 10. ואף ש,מלך אפילו נכרי שכבש איזו מדינה במלחמה קונה אותה" (הל' הפקר לאדה"ז ס"ג. וש"נ), הרי בעלות דנ"נ -- שבאה במקום בעלות דצדקי" -- היא כללית דכל המדינה. אבל שניהם אינם שוללים בעלות היחיד על הקרקע שלו (משא"כ ,נהרות ויערים" שבהל' הפקר שם).
- 2. ראה בארוכה ד"ה אל תצר את מואב (לאדהאמ"צ) ע' 11 ואילך (מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א בתחלתו). ובכ"מ.
- 72. תהלים קיא, ו. רש"י ר"פ בראשית.
- 3. מלאכי ג, יב.
משנה תורה, הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ז׳ - הטקסט מספריא
מי שהיו לו מעות פקדון ביד אחר ורצה להרשות שליח להביאן אין הקניין מידו מועיל בזה שאין המטבע נקנה בחליפין אלא כיצד עושה נותן לו קרקע כל שהו ומקנה לו המעות על גבה כדי להוציאן בהרשאה זו והולך ודן עמו ומוציאן היתה לו מלוה ביד אחר אינו יכול לכתוב הרשאה עליה ואפילו היה החוב בשטר מפני שהמלוה להוצאה ניתנה ואין אדם מקנה לחבירו דבר שאינו בעולם ואין לו דרך שיקנה אדם חוב בה אלא במעמד שלשתן והוא דבר שאין לו טעם כמו שביארנו או בהקניית שטר החוב עצמו בכתיבה ומסירה מפני שהוא מקנה השיעבוד שבו זהו הדין שיראה לי מן הגמרא אבל הגאונים תקנו שכותבין הרשאה אף על המלוה כדי שלא יטול כל אחד ממון חבירו וילך לו למדינה אחרת ועוד תקנו שאם הרשהו ליטול מעות שיש לו ביד חבירו או לתבוע ממנו הלואה ולא היתה למקנה קרקע מקנהו ארבע אמות מחלקו שבא"י ומקנה לו המעות על גבן ודברים אלו דברים קלים הן עד מאוד ורעועים שזה מי יאמר שיש לו חלק בא"י ואפילו הוא ראוי אינו ברשותו:והגאונים עצמן שתקנו תקנה זו אמרו שאין אומרין יקוב הדין את ההר ואינה אלא כדי לאיים על הנתבע אם רצה לדון וליתן בהרשאה זו נפטר ולמה יפטר שאין זה הבא בהרשאה זו הרעועה פחות משליח שעשהו בעדים אבל אם לא ירצה הנתבע לדון עמו אין כופין ליתן לו ולא להשביע עד שיבא בעל דינו וכן הורו שאם היתה לו מלוה אצל חבירו בין בשטר בין בעדי קניין אע"פ שכפר בה בב"ד כותבין עליו הרשאה מפני שהוא כפירת שיעבוד קרקע אבל אם מלוה על פה היא שכפר בה לא תקנו שיכתבו עליה הרשאה.
סוכה ל׳ ב - הטקסט מספריא
וְקַרְקַע אֵינָהּ נִגְזֶלֶת. הִלְכָּךְ לִגְזְזוּהּ אִינְהוּ, כִּי הֵיכִי דְּלִיהְווֹ יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ דִּידְהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַיְיכוּ.
סוֹף סוֹף כִּי גָזְזוּ אֲוַונְכָּרֵי, לֶיהֱוֵי יֵאוּשׁ בְּעָלִים בִּידַיְיהוּ וְשִׁינּוּי הָרְשׁוּת בִּידַן! לָא צְרִיכָא, בְּהוֹשַׁעְנָא דַּאֲוַונְכָּרֵי גּוּפַיְיהוּ.
וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה! קָא סָבַר לוּלָב אֵין צָרִיךְ אֶגֶד.
וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר לוּלָב צָרִיךְ אֶגֶד, שִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ הוּא, וְשִׁינּוּי הַחוֹזֵר לִבְרִיָּיתוֹ — לָא שְׁמֵיהּ שִׁינּוּי.
וְלִיקְנְיוּהּ בְּשִׁינּוּי הַשֵּׁם, דְּמֵעִיקָּרָא הֲוָה לֵיהּ אַסָּא וְהַשְׁתָּא
and land is not stolen. When one seizes land, the land remains the property of its original owner, even if that owner has despaired. In this case, there is concern that these myrtle branches were stolen from Jews. Therefore, let the gentiles cut the myrtle branches, so that the despair of the owners will be when the myrtle branches are still in the hands of the gentiles and the change of possession will be accomplished through their purchase and transfer into your hands. The combination of owner’s despair and change of possession will render the myrtle branches the property of the merchants, and it will not be a mitzva fulfilled by means of a transgression.
The Gemara asks: Ultimately, even when the merchants cut the myrtle branches, let it be a case of despair in their hands, and the change of possession is accomplished through the purchase and transfer of the myrtle branches into the hands of the buyers. Why did Rav Huna advise them to have the gentiles cut the myrtle branches? The same result is achieved through their sale. The Gemara answers: No, it is necessary for Rav Huna to advise the merchants to allow the gentiles to cut the myrtle branches only with regard to the myrtle branches of the merchants themselves, which will not undergo another change of possession. The only way to ensure that the merchants are fulfilling the mitzva with myrtle branches that belong to them is to have the gentiles cut them and have the change of possession accomplished through the purchase from the gentiles.
The Gemara asks: And let them acquire the myrtle branches with a physical change accomplished by the action of binding them with the lulav and the willow branch. Just as despair followed by a change in possession effects acquisition, despair followed by a physical change effects acquisition for the one who implements that change. In that case, too, the myrtle branches no longer belong to the original owner. The Gemara answers that Rav Huna holds: A lulav does not require binding. There is no mitzva to bind the four species together. One need only hold them unbound in his hand; therefore, the myrtle branches undergo no action that effects physical change.
And even if you want to say that a lulav requires binding, and therefore the myrtle branches undergo a physical change, it is a change after which the object reverts to its original state. Binding the species effects no change in the myrtle branches themselves. Once the binding is removed, the myrtle branches are restored to their original state. And the principle is: A change after which the object reverts to its original state is not considered a change. It is of no significance with regard to effecting acquisition.
The Gemara asks: And let the merchants acquire a myrtle branch with a change of name that it underwent, as initially it was called a myrtle branch, and now that it is designated for use in fulfilling the mitzva,
מצוטט ב־8 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך לה ‹ לך לך ‹ שיחה ב ‹ 46 לקו"ש ח"כ ע' 309
- כרך טו ‹ לך לך ‹ שיחה ה ‹ 108 לקו"ש ח"כ ע' 309
- כרך כה ‹ חיי שרה ‹ שיחה א ‹ 96 לקו"ש ח"כ ע' 309
תורת מנחם 4
- יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו. לקו"ש ח"כ ע' 309
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז. לקו"ש ח"כ ע' 309
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל לקו"ש ח"כ ע' 309
- נט - שנת תש"ל - חלק שני ‹ שיחת חג הפורים, ה'תש"ל לקו"ש ח"כ ע' 309
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- חושן משפט ‹ הלכות הלואה ‹ דיני הלואה ובו מ' סעיפים: ‹ לה לקו"ש ח"כ ע' 309
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יד דיני ציצית שעשאן נכרי ונשים וטלית שאולה ב"ב מד, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג מאותו ספר ב"ק ע, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב מהדו"ב לסי' רמג וגם ב"ק ע, א
- הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז קבלנות ושכירות יז. שכיר שנה ב"ק ע, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח ב"ק ע, א-ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יז ב"ק ע, א-ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב ב"ק ע, א-ב
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת סז ב"ק ע, א-ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל ב"ק ע, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט ב"ק ע, א
- תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל ב"ק ע, ב
- לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א מאותו ספר סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו מאותו ספר סוכה ל, ב
- לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב מאותו ספר סוכה ל, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א מאותו ספר סוכה ל. ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה יא סוכה ל, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה כג סוכה ל, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ג) סוכה ל, א
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ד) סוכה ל, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) סוכה ל, רע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנד באיזו מצה אינו יוצא ידי חובתו סוכה ל, א
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל סוכה, כי:
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג סוכה ל, ריש ע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית סוכה דף ל