שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ז"ע נתקבלה הרשימה של המשתתפים בחלוקת הש"ס – שליט"א ואזכירם עה"צ.
4 ז"ע כו' : הוספה זו נכתבה על גליון המכתב שנשלח להמשתתפים בחלוקת הש"ס בישיבת תורת אמת, ירושלים.
זאת חנוכה : ראה ד"ה ברוך שעשה נסים – לאדמו"ר הצ"צ – סו"ס ד ומסיים שיום ח' דחנוכה הוא ע"ד יום ח' דמילואים. עיי"ש.
שמונת הנרות : להעיר ממרז"ל כנור של מקדש של ז' נימין כו' ושל ימוה"מ שמונה (ערכין יג, ב). שו"ת הרשב"א ס"ט. תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח (לג, ד).
ימי חנוכה אלה : דמדליקין אל"ה נרות (ראה מהרי"ל. רוקח ועוד).
הוספה לאחר זמן:
שתראה ההשפעה שהרי נ"ח מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ואם הי' דר בעלי', מניחו בחלון הסמוך לרה"ר (או"ח סתרע"א ס"ה). ולהעיר ממנהג רבותינו נשיאינו שהיו מדליקין נ"ח על פתח אחד החדרים ולא על החלון. וראה סוכה (לב, ב) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא כו'.
והנה כמה מאלו (הדרים בעלי') המדייקים להניח בחלון דוקא – יצא שכרם בהפסידם. כי
(א) רוב העליות הם למעלה מכ' אמה, והרי לכמה דיעות (ראה נו"כ לאו"ח שם) כשהחלון גבוה יותר מכ' אמה מקרקע רה"ר – עדיף טפי להניח בפתח, כי לבני רה"ר למעלה מכ' ליכא הכירא ולבני הבית עדיף הכירא דידהו סמוך לפתח (מחה"ש שם).
(ב) גם כשהחלון הוא למטה מכ' אמה, רוב המנורות שבימינו עשויים בדפנות שמסתירים על הנרות, וממנ"פ: אם הנרות הם לצד רה"ר, הרי בני ביתו לא יראו את הנרות; ובאם הנרות הם לצד הבית – הרי אינן נראים לבני רה"ר, ומכיון שבאופן זה, גם כשמניח בחלון ליכא הכירא לבני רה"ר – הרי עדיף טפי שיניחם בפתח.
(שאינה דומה . . שמיעה) : ראה מכילתא יתרו יט, ט. תו"א סד"ה מי כהוי' ובביאורו. ובכ"מ.
ושלטא בה עינא : בסוכה (ב, א) דלמעלה מכ' אמה לא שלטא בה עינא ופירש"י שאינו רואה.
ולכאורה קשה שהרי רואים שרואה גם למעלה מכ' אמה.
וי"ל הכוונה: א) שאינו מטריח עצמו לראות בגבוה כ"כ* (ועפ"ז יובן בפשטות הקס"ד לחלק בזה בין הולך ליושב ומה שאמלתרא כשרה אף למעלה מכ' (עירובין ג, א)). ב) דאין כאן שלטא – ראי' חזקה [וכמו בברכות (כ, סע"א). ובתענית (ח, סע"ב) דקרי דאין העין שולטת – אף שרואה אלא שלא מדד] כי האויר מזיק לעינים (ב"י סתרע"א ד"ה וכתב הר"י).
ולכאורה: א) עפ"ז הרואה נ"ח במישור אבל רחוק מכ' אמה אסור לברך! ב) נרות משתשקע החמה מסתכלים בהם יותר מאשר בציור וכיור שבקורה (שו"ע או"ח סשס"ג סכ"ו). ולהעיר מבכורות (נד, ב) שיתסר מיל קא שלטא בי' עינא דרועה (ובפי' רגמ"ה – לשומרן).
*) ובמאירי שם: אין הסכך נראה לו אלא א"כ משליך ראשו לאחוריו לישא עיניו למעלה ואין אדם מצוי בכך, ואינו מרגיש שיושב בסוכה תחת סכך.
כל אחד : וצ"ע בנוגע לעבד. וראה רמב"ם הל' מגילה וחנוכה פ"ג ה"ד וריש פ"א ובצפע"נ (שם ולמג"א בסופה). העמק שאלה לשאילתא כו סוס"ק כב.
ואחת : שבת כג, א. ועיין רש"י שם ותוד"ה שאף (מגילה ד, א).
ואנשי קודש . . התומ"צ : משפטים כב, ל. סהמ"צ להרמב"ם שרש ד. ובברכת המצוות: קדשנו במצותיו.
ואנשי קודש : נשים מנין ת"ל תהיון לי (מכילתא דרשב"י במדרה"ג). וראה זח"ב קכא, א. ירוש' קידושין פ"א ה"ז.
בשלימות, קיום לשמה : ראה רמב"ם סוף הל' תשובה.
קודש הם . . בלבד : ל' הנרות הללו – כפי נוסח אדה"ז בסידורו (וראה מס' סופרים פ"כ ועוד). וצ"ע טעם השינוי הם – ל' זכר, משא"כ בהן , לראותן .
קודש הם : צ"ע משבת (כב, א) וכי נר קדושה יש בה. ולכן אפילו לפס"ד – יש מתירין תשמיש של קדושה (שו"ע ר"ס תרע"ג). ואולי י"ל הכוונה דקודש הם לענין שאין מסתפקין משמנו – (ובזמן השיעור – לכו"ע) – וכיו"ב. ודוחק. ועיין אור התורה – להצ"צ – לחנוכה (שכו, א ואילך). שד"ח אס"ד חנוכה סק"ט.
אלא לראותן בלבד : אולי בא לשלול דלא רק שימוש דמלאכה אסור (דלא כדעה ראשונה בפסיקתא דר"כ ר"פ ב. וראה בפי' זרע ישי). או גם תשמיש של קדושה (לדעת האוסרין).
כה אמר . . צמח : הפטורת שבת חנוכה.
תלך . . תשמור : י"ל: מ"ע, מל"ת (דכל מקום שנאמר השמר אינו אלא בל"ת (עירובין צו, א)).
צמח : משיח (תרגום ומפרשים במקומו – זכרי' ג, ח).
יעשה ה' . . הגדול : כל' ועל הנסים. ופי' באבודרהם וכו'.
לשמו הגדול : ראה תו"א סוף דרושי חנוכה ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תריח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וקיום המצוות (ביטול "חטאינו" - סיבת הגלות) וקיום מצות נר חנוכה בפרט, מביא קיום היעוד דגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו.
21 משיח משמונה נסיכים וכנור דמקדש הג' דח' נימין מיכה ה, ד. סוכה נב, ב. ערכין יג, ב. במדב"ר פט"ו, יא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"שמיני" — מורה על דרגא שלמעלה מהעולם, כי, מציאות העולם (גם השלימות דהעולם) קשורה עם מספר שבע, שבעת ימי בראשית שהם שבעת ימי ההיקף, ומספר שמיני קשור עם דרגא שלמעלה מהעולם, ורומז על עניני הגאולה — גאולה מהמדידה והגבלה דגדרי העולם.
17 כמארז"ל (ערכין יג, ב) "כינור. . של ימות המשיח שמונה" (וראה ד"ה ויהי ביום השמיני שבהערה הקודמת. לקו"ת תזריע כא, ד. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ב', כ"ח ניסן ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובפרט כשנמצאים בזמן סגולה — בימי חודש ניסן, שנקרא כן ע"ש ש"בו נעשו נסים לישראל", ועד ל"נסי נסים", כמרומז בב' הנוני"ן שב"ניסן", כפי שמזכירים ומדגישים במשך חודש ניסן דשנה זו — שנת ה'תש"נ, שיש בה העילוי דשנת החמישים, וסימנה (כהר"ת שנתפרסם בתפוצות ישראל) הי' תהי' שנת נסים, ובניסן — יותר משלשה שבועות, ולאחרי העילוי ד"קיימא סיהרא (דחודש ניסן) באשלמותא" ביום החמשה עשר בניסן, ולאחרי כל ימי הפסח (גם אחרון של פסח), ויום השבת שלאחריו, שבת פרשת "ויהי ביום השמיני", ככל ה"סימנים" הטובים שבכל הנ"ל.
11 להעיר ש"שמיני" קשור ורומז על ענין הגאולה — כמארז"ל (ערכין יג, ב) כינור של ימות המשיח של שמונה נימין.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזה יזרז עוד יותר, שנזכה ל"שמיני" השלישי, בית-המקדש השלישי, שבו יהיה ה"כינור של שמונה נימין",
38 ביתהמקדש השלישי. . כנור של שמונה נימין : ערכין יג, ב. וראה כלי יקר דלעיל הערה ד"ה בא לידי ביטוי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שמיני שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כך מובן גם מהדוגמא שמביא כאן הכלי יקר למעלת הקדושה של מספר שמיני, שהכינור של ימות המשיח יהיה משמונה נימין.
3 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
זהו ההסבר לכך ש"כנור של ימות המשיח" יהיה בעל "שמונה נימין":
14 ערכין יג, ב. וראה לקו"ת תזריע כא, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
6 ערכין יג, ב. וראה לקו"ת תזריע כא, ד. וראה אוה"ת חנוכה שכו, ב (ולהעיר מלקו"ת שם כב, א, שמציין לסדיה ת"ר נר חנוכה בענין שמונה נסיבי אדם. וכן בתו*א סד"ה ת"ר נ*ח (לד, ג): ,ועמ"ש ע"פ למנצח על השמינית*) שמקשר ענין ח' נרות חנוכה עם כנור של ח' נימין.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והענין בזה, דהנה, כנור של ביהמ"ק הי' של שבעה נימין ושל ימות המשיח הוא של שמונה נימין, דכנור הוא כ"ו נר, כ"ו היינו שם הוי', ושבעה נימין הוא שבעה פעמים הוי', שהוא שם הוי' דלתתא, ושמונה נימין הוא ח"פ הוי', שהוא שם הוי' דלעילא.
62 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וגדולה מעלת העבודה מלמטה למעלה שמגעת למעלה יותר, ולכן ע"י העבודה דתפלה ויראת שמים נעשה ענין השירות ותשבחות על גאולת ישראל וימות המשיח, שאז יהי' כנור של שמונהנימין, ואז יקויים היעוד ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר, כן תהי' לנו בגאולה העתידה ע"י משיח צדקנו.
61 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ענינו של חנוכה שייך למשיח – שזהו שנרות חנוכה הם שמונה נרות (דלא כנרות המקדש שהם שבעה נרות, וזוהי מעלה נוספת בנרות חנוכה לגבי נרות המקדש, בהתאם לדברי הרמב"ן הנ"ל), כנגד כינור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין.
9 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ג"כ מה שארז"ל כינור של מקדש של שבעת נימין הי' ושל ימות המשיח שמונה, לפי שלעתיד יתגלה בחי' שמיני.
22 ערכין יג, ב. וראה לקו"ת תזריע כא, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם שנרות חנוכה הם במספר שמונה, כמו לעת"ל שיהי' כנור של שמונה נימין, ח"פ הוי'.
68 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וממשיך לבאר שיום שמיני זה נטל עשר עטרות, שזהו רמז למה שאמרו רז"ל כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העוה"ב עשרה נימין וכו', כמבואר שם בארוכה.
5 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם הטעם שמילה דוחה שבת, כי מילה בשמיני ושבת בשביעי, ו"הרוחני דוחה הגשמי".
7 ומסיים, ש"יום שמיני זה נטל עשר עטרות, רמז למה שארז"ל (ערכין יג, ב) כינור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין ושל העה"ב עשרה נימין . . השמיני יעלה למספר עשרה, ע"כ בא הרמז ביום שמיני זה שנטל עשר עטרות (פרש"י ריש פרשתנו. ועוד), לומר כי יש בו מעין של העה"ב כו'" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכן היתה המנורה דמקדש בת ז' נרות ואילו נר חנוכה יש בו שמונה נרות, כמבואר במ"א ההפרש בין כינור דזמן הזה וכינור דלעתיד, דכינור של זמן הזה יש בו ז' נימין משא"כ לעתיד לבוא יהי' כנור של שמונה נימין.
63 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועכצ"ל שפנימיות הענין הוא כאמור לעיל – לפי שבאחש"פ הוא גילוי הארת המשיח, ולכן מפטירין בו בענין נצחון חזקי', מצד שייכותו של חזקי' למשיח, כדאיתא בגמרא "ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח" [ולכן מצינו שהיו לחזקי' שמונה שמות, כי מספר שמונה קשור עם ענין המשיח, שזהו שגאולה בשמינית (התחלתה היא בשביעית, אבל עיקרה בשמינית), וכמארז"ל שכינור של ימות המשיח יהי' של שמונה נימין], אלא שמצד כמה סיבות כו' לא בא הדבר לידי פועל.
18 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בנוגע ליום השמיני למילואים (אודותיו מדובר בפ' שמיני) מצינו שהוא בדוגמת כינור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין , שהוא נעלה יותר באין ערוך מהכינור של ביהמ"ק שהי' של שבעה נימין32.
991 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ופירוש זה מתאים גם עם מ"ש הצמח צדק מפרי עץ חיים , שאראנו נפלאות היינו בחי' בינה, אימא עילאה, אלא שביצי"מ הי' זה ע"י המשכה מהבינה במלכות, ולעת"ל שיהי' כנור של שמונה נימין , יהי' הגילוי מהבינה עצמה.
699 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועוד זאת, שבמעלת יום השמיני נכלל גם העילוי דעשר, כמובא בפירש"י1 שאותו היום נטל עשר עטרות , וכפי שמביא הכלי יקר מה שאמרו רז"ל כנור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין [למעלה מכנור של ביהמ"ק שהי' של שבעה נימין11, והיינו, שלמרות גודל מעלת הכנור של ביהמ"ק, שהרי ביהמ"ק הוא תכלית השלימות של כל העולם, שבו היתה השראת השכינה, כמ"ש ושכנתי בתוכם, וממנו הי' נמשך בכל העולם כל עניני ההשפעה, החל מענין האור , ובזה גופא ישנו מעלת הכנור של ביהמ"ק, דכנור הוא נר כ"ו , שזהו המספר דשם הוי', ומ"מ הרי זה עדיין במספר שבעה, ולמעלה מזה הוא הכנור של ימות המשיח שיהי' שמונה נימין], ושל העוה"ב עשרה נימין11, וזהו הרמז ביום השמיני שנטל עשר עטרות, לומר כי יש בו מעין העוה"ב כו'.
747 ערכין יג, ב. וראה לקו"ת תזריע כא, ד. אוה"ת בראשית ח"ג תקנב, א ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועד שבאים ל"ויהי ביום השמיני" – כפי שמבאר הצ"צ שזהו בדוגמת כינור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין , ובאופן שעי"ז לוקחים את כל העשר עטרות – כינור של עשר נימין69 (כפי שמביא
1289 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובזה מודגשת מעלת בנ"י (לגבי ב"נ שיש להם שבע מצוות בלבד), שאפילו בעפר בלבד יש להם (לכה"פ) שמונה מצוות; וביאור מעלת העפר בפנימיות הענינים – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חל"ח ע' 90 ואילך.
981 והרי ידוע גודל העילוי דמספר שמונה לגבי שבעה – שמספר שבעה שייך לסדר השתלשלות, שבעת ימי הבנין כו', ואילו מספר שמונה הוא למעלה מסדר השתלשלות (ראה שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט), וכידוע בענין "למנצח על השמינית" (תהלים יב, א), שזהו הכינור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין, ועד שקשור גם עם כינור של עשר נימין (ערכין יג, ב), שהרי "יום השמיני" "נטל עשר עטרות" (פרש"י ר"פ שמיני).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו גם הטעם שנרות המקדש הם במספר שבע, משא"כ נרות חנוכה הם במספר שמונה, וע"ד החילוק בין כינור ביהמ"ק של שבעה נימין לכינור של ימות המשיח של שמונה נימין , וכמבואר בתשובת הרשב"א גודל מעלת מספר שמונה שמורה על בחי' שלמעלה מהשתלשלות.
980 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואז יהי' גם בנין ביהמ"ק שבו יהי' לא רק כינור של שמונה נימין, אלא יתוסף גם "עלי עשור" , עשרה נימין ,
312 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וזהו רמז נוסף במספר "שמונה" שבנרות חנוכה, שמרמז על הגילוי דלעתיד – דוגמת הכנור של ימות המשיח, שלא יהי' ככנור המקדש שהוא של שבעה נימין, אלא של שמונה נימין – שגילוי זה אינו רק הגילוי שלמעלה מסדר השתלשלות, כאמור לעיל, אלא יש בו המשכת העצמות, הענין האמיתי דבלי-גבול, המחבר את שני הענינים:
1229 ערכין יג, ב. ראה לקו"ת תזריע כא, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו גם מה שנרות חנוכה הם במספר שמונה, דלא כנרות המקדש שהם במספר שבע, והיינו שהעילוי דנרות חנוכה הוא ע"ד כינור דלעתיד שיהיו בו שמונה נימין (ובו נכלל גם כינור של עשר נימין40, עלי עשור ), כמבואר במק"א שהו"ע ח"פ הוי' שלמעלה מז"פ הוי', שזהו כללות האור שלמעלה מהשתלשלות שיתגלה לעתיד.
2850 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועי"ז באים ל"ויהי ביום השמיני" שנטל עשר עטרות ("כי עם היות יום השמיני עצמו הוא בינה, עכ"ז נטל כל העשר, היינו התגלות הכתר, ע"ד הוא דא עתיקא" ), שקשור גם עם הכינור של משיח שיהי' של שמונה נימין , ובאופן שכולל גם כינור של עשר נימין, "עלי עשור" – כפי שיהי' בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
2379 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ש"שבת מקדשא וקיימא" , קשור עם שבעת ימי ההיקף, ואילו חנוכה הוא למעלה מזה – שקשור עם מספר שמונה, שמונה נרות, שהוא למעלה משבעת ימי ההיקף (כמבואר בתשובת הרשב"א ), וקשור עם ה"כינור של ימות המשיח" שיהי' "של שמונה נימין" , והרי כללות הענין דחנוכה קשור עם הגילוי דלעת"ל, שהרי נרות חנוכה אינן בטלים לעולם (כנ"ל ס"ז), ויהיו גם בבנין ביהמ"ק השלישי, שיבנה ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
737 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש לומר, דזהו גם מה שהצ"צ ברשימותיו לתהלים עה"פ מביא מרז"ל זה (דשובע שמחות הוא שבע כתות של צדיקים) בהמשך לדרשת רז"ל דשובע שמחות הם ז' הנימין שהיו בכנור
1141 ערכין יג, ב. במדב"ר פט"ו, יא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו שכינור של ימות המשיח של שמונה נימין .
1137 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בענין "ויהי ביום השמיני" מבואר שמעלת יום השמיני למילואים לגבי שבעת ימי המילואים היא בדוגמת מעלת כינור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין לגבי כינור של ביהמ"ק שהי' של שבעת נימין , והיינו, שיום השמיני למילואים קשור עם ימות המשיח.
1166 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
רגליו גו' יהי' גם המשפט בגוים שהו"ע הבירורים, והוא מה שע"י הקרבת הע' פרים שמקריבים בחג הסוכות מכניעים את הע' שרים לקדושה שהם נכנעים לישראל, ואז נמשך אך טוב לישראל וגודל השמחה דזמן שמחתנו בחג הסוכות ומי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו , ואח"כ באים לשמיני עצרת, ישראל ומלכא בלחודוהי , דשמיני עצרת שייך ומרמז על הגילוי דלעתיד, וכמרז"ל כנור של ימות המשיח של שמונה נימין, דבשמיני עצרת (ולעת"ל) ההמשכה היא מבחי' שמן (בשמנונית) והנותן בעין יפה נותן .
764 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועי"ז זוכים בקרוב ממש להגילוי ד"ויהי ביום השמיני" , שקשור עם כינור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין .
223 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד שנזכה לענין ד"ויהי ביום השמיני" – שזהו מ"ש בפרשת השבוע, שצריכים לחיות עמה, כתורת רבינו הזקן שצריכים לחיות עם הזמן – שרומז לכינור של שמונה נימין דלעתיד לבוא , ובאופן ש"אותו היום נטל עשר עטרות" , היינו, שהכינור של שמונה נימין כולל גם הענין ד"עלי עשור ועלי נבל" ,
324 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ז אמרו רז"ל אותו היום נטל עשר עטרות, ואיתא בכלי יקר והובא באוה"ת להצ"צ , דמה שיום ח' זה נטל עשר עטרות הוא רמז למשארז"ל כנור של ימות המשיח יהי' של שמונה נימין ושל העוה"ב עשרה נימין כו'.
802 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויש להוסיף, שב"פנימי" נכללים גם הענינים ד"נקודי" ו"עצמי", כי, "פנימי" הו"ע הבינה, וידוע שבבינה נכללים גם חכמה וכתר, וכמרומז גם בענין "ויהי ביום השמיני" , כפי שמבאר הצ"צ באוה"ת107 ש"שמיני" קאי על בינה, ועל זה אמרו "אותו היום נטל עשר עטרות" [שזהו גם החילוק בין כינור של משיח של שמונה נימין לכינור של עשר נימין, "עלי עשור" ], כיון שבבינה ישנם גם הענינים שלמעלה ממנה – חכמה (שלימות עשר הספירות, ועד כפי שהם באופן של עטרות – ע"ס הגנוזות), ועד לבחי' עתיק (פנימיות הכתר), כידוע שהתגלות עתיק בבינה .
928 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ויה"ר שבעמדנו בחודש ניסן יתבטלו כל ההעלמות וההסתרים, כי "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל"71, ועד לענין ד"ויהי ביום השמיני" , שקשור עם כינור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין .
248 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לזה ישנו גם הענין דעשר עטרות, שזהו העילוי דעשר גם לגבי העילוי דשמונה [וכמו העילוי דכינור דלעתיד לבוא של עשרה נימין, כמ"ש עלי עשור, שהוא נעלה יותר (לא רק מכינור של ביהמ"ק של שבעה נימין, אלא גם) מכינור של ימות המשיח של שמונה נימין ], ולא עוד אלא שהעשר הם באופן דעטרות.
1314 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כיון שהאור שלפנ"ז כבר לא מספיק, והעולם ראוי כבר לקבל שתי נרות ושלש נרות וכו', ועד לשמונה נרות – בדוגמת "כינור של ימות המשיח" שיהי' "של שמונה נימין" .
1803 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו הללו את הוי' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו ואמת הוי' לעולם, דבחי' חסדו שלמעלה מהשתלשלות וכמו שגבר עלינו חסדו, וכן בחי' אמת הוי', יומשכו גם בעולם, שיהי' נקרא כמו שנכתב, ומצד זה יתבררו גם הגוים, וכנ"ל שמצד הגילוי דועמדו רגליו גו' יהי' גם המשפט בגוים שהו"ע הבירורים, והוא מה שע"י הקרבת הע' פרים שמקריבים בחג הסוכות מכניעים את הע' שרים לקדושה שהם נכנעים לישראל, ואז נמשך אך טוב לישראל וגודל השמחה דזמן שמחתנו בחג הסוכות ומי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, ואח"כ באים לשמיני עצרת, ישראל ומלכא בלחודוהי, דשמיני עצרת שייך ומרמז על הגילוי דלעתיד, וכמרז"ל כנור של ימות המשיח של שמונה נימין, דבשמיני עצרת (ולעת"ל) ההמשכה היא מבחי' שמן (בשמנונית) והנותן בעין יפה נותן.
71 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובדוגמת החילוק בין כנור דבית המקדש שהי' של שבעת נימין, וכנור של ימות המשיח שיהי' של שמונה נימין.
55 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויש לקשר זה גם עם זה שהדליקו שמונה ימים, יומי דחנוכה תמניא אינון, דענין שמונת ימים הוא (כמבואר בהמאמר שם) ההמשכה מז' יומין דעתיק (בחינה נעלית ביותר) במלכות (שרש הנבראים, וע"י המלכות נמשך אור זה בגילוי גם למטה).יא) ויהי רצון, שבקרוב ממש נזכה לביאת משיח צדקנו, שאז יהי' והכהו לשבעה נחלים, וביחד עם זה לכנור של שמונה נימין, ועד להכנור דעולם הבא שיהי' של עשר נימין, שגם כנור זה יהי' בבית המקדש השלישי שיבנה בביאת משיח צדקנו (שהרי בית המקדש השלישי יהי' בית נצחי), וכל זה בקרוב ממש, ועד באופן דמיד, ובלשון הרמב"ם מיד הן נגאלין.
65 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, שבת חנוכה ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והטעם על זה שביום כ"ו בכסלו לא חידשו דבר, הוא, כמבואר בהמאמר, לפי שעיקר הגילוי דהוי' דלעילא יהי' לעתיד לבוא, כנור של ימות המשיח של ח' נימין, משא"כ בבית המקדש האיר רק הגילוי דהוי' דלתתא, שלכן כנור של ביהמ"ק הי' של ז' נימין, והגילוי דהוי' דלעילא שהי' בהנס דהספקת השמן הי' רק לפי שעה (בהשנה שבה הי' הנס), ולכן לא קבעו שבכ"ו בכסלו יחדשו איזה דבר.
41 ערכין יג, ב. וראה ד"ה ת"ר מצות נ"ח שבהערה 22 ס"ז (לעיל ס"ע קסו). וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש לומר, דזהו גם מה שהצ"צ ברשימותיו לתהלים עה"פ מביא מרז"ל זה (דשובע שמחות הוא שבע כתות של צדיקים) בהמשך לדרשת רז"ל דשובע שמחות הם ז' הנימין שהיו בכנור של בית המקדש, כי הכוונה דהעולם הוא שישראל יעשו אותו למקדש לו ית' (כמובן גם מההמשך דההילולא בפירוש הכתוב ועשו לי מקדש), וז' הנימין דהכנור שבבית המקדש הם השלימות דז' הענינים של כללות העולם.
82 ערכין יג, ב. במדב"ר פט"ו, יא.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
וביאור הדברים ילה"ק מארז"ל שכינור של מקדש הי' של שבע נימין שנא' שובע שמחות את פניך וכינור של משיח הוא של שמונה נימין שנאמר למנצח על השמינית וכינור של לע"ל הוא של עשרה נימין שנאמר בנבל עשור זמרו לו, וביאור הדברים הנה שיר הלוים הוא על היין דווקא כמארז"ל אין אומרים שירה אלא על היין, כי הנה יין הוא מגלה ההעלם והו"ע גילוי הפנימי' כמו חכמת אדם תאיר פניו כו' כי הנה יין הוא משמח אלקים וענין השמחה הוא גילוי המצפון והמוסתר ונעלם בשם אלקי' שיבא לידי גילוי מהעלמו, ונמצא שע"י שיר הלוים גרמו שיהי' בכללות נש"י בחי' שמחה ותענוג בעבודת התו' והמצות שלהם שזהו גילוי הפנימי' דייקא שזהו העיקר כידוע דתחת אשר לא עבדת בשמחה ובטוב לבב ועבדת את אויביך הגם שעושה כל התומ"צ כ"ז שאינו עושה אותם בשמחה יוכל להיות שהאויבים ימשלו עליו מצד שאין בזה גילוי פנימי' כו'.
42 שכינור של מקדש : ראה ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ז א'תתקסח
מקור מפורש
בדף זה
וכמוש"כ באריכות ביוסיפון שהובא בפרש"י שם) ולכן יש יתרון בנרות חנוכה על נרות דביהמ"ק דמוסיף בהם והולך (גם הם ח' נרות ולא ז', וכחילוק כנור דלע"ל ודביהמ"ק - ערכין יג, ב, נתבאר בלקו"ת תזריע כא, ד, ועייג"כ שו"ת הרשב"א ח"א ס"ט - וקיימים לעולם - רמב"ן ר"פ בהעלותך) וכיתרון אור הבא מן החשך על אור סתם (תניא פכ"ו כ"ז ל"ו וראה זח"ג מז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שהיה בן שבעה נימין אלא של שמונה נימין – שזהו לא רק הגילוי של למעלה מסדר השתלשלות, כאמור לעיל, כי אם יש כאן המשכת העצמות, אמיתית ענין הבלי גבול, המחבר את שני הענינים:
10 ערכין יג, ב. ראה לקו"ת תזריע כא, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
מובן, איפוא, שהמספר עשרה מצוי בכל התקופות, וגם לאחר זמן הבית, וכן לעתיד לבוא, כדברי רז"ל:
23 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
8 משיח צדקנו: שהוא משמונה נסיכי אדם (מיכה ה, ד. סוכה נגב, ב) ואז הכינור של ח' נימין (ערכין יג, ב), ועד"ז -- ח' ימי חנוכה (תו"א מקץ לג, 1) -- עוד שייכות דחנוכה ושמונה ראה ליקוטי לוי"צ אגרות ע' שפו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
אדרבה עדות היא לכל באי עולם כו' וישראל חביבין (רש"י שבת כ"ב, ב) אבל נרות חנוכה באו ע"י שקדם להם החשך דמלכות יון הרשעה וכן מפריצי עם ישראל (דניאל י"א עיייש בפרש"י מצודות ועוד וכמוש"כ באריכות ביוסיפון שהובא בפרש"י שם) ולכן יש יתרון בנרות חנוכה על נרות דביהמ"ק דמוסיף בהם והולך (גם הם ח' גרות ולא ז' וכחילוק כנור דלע"ל ודביהמ"ק -- ערכין יג, ב נתבאר בלקו"ת תזריע כ"א, ד, ועייג"כ שו"ת הרשב'א חא ס"ט, וקיימים לעולם -- רמב"ן ר"פ בהעלותך) וכיתרון אור הבא מן החשך על אור סתם (תניא פכ"ו כ"ז ל"ו וראה זח"ג מז, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מהעובדה שבפסוק זה נאמרה עבודת שיר מדייק רש"י, שהמדובר כאן אודות סוג שיר כזה אליו נדרשים בעלי כח – וזהו "השיר במצלתים וכנורות", שהשיר שלהם קשור עם עשי', מלאכת יד, עם מאמץ גדול יותר; מה שאין כן בנבל – מלשון נבל יין – אשר קול שירתו נוצר על־ידי נשיפה בפה ומכל שכן סתם שיר בפה, אינו קשור עם כזו התאמצות.
57 ראה (בנוגע למצלתים) פרש"י ערכין יג, ב ד"ה עבידתא. וראה תוי"ט ערכין פ"ב מ"ה ד"ה והצלצל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
3 כנור של שמונה נימים: משא'כ בביהמ"ק (הא' והבי) של ד נימים (ערכין יג, ב. לקו"ת ויקרא כא, ד ואילך), ע*ד דמגורת ביהמ"ק של ז' ובחנוכה -- ח'. ומובן עס שו"ית הרשביא ח*א סיט. תויא מקץ לג, סעיג. סהמ"צ להצ"צ מצות נ'ח, עפמשיג (מיכה ה, ד) ז' רועים ושמונה נסיכי אדם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
66 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם שנרות המקדש היו שבעה נרות ונרות חנוכה הם שמונה נרות דוקא, וכמו הכינור דלעתיד שיהי' של שמונה נימין, והיינו שנר חנוכה הוא בדוגמת הגילויים דלעתיד, והרי ידוע שהגילויים דלעתיד הם למעלה מהגילויים דביהמ"ק.
65 ערכין יג, ב. וראה לקו"ת תזריע כא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם שנרות המקדש הם שבעה נרות, ונרות חנוכה הם שמונה נרות, בדוגמא דלעתיד שיהי' אז כינור של שמונה נימין.
56 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
– שזהו כללות ענינו של כהן גדול שהוא למעלה מהשתלשלות, וזהו כללות הענין דחנוכה שהוא במשך שמונה ימים, בדוגמת כינור של שמונה נימין דלעתיד לבוא, שמורה על בחינה שלמעלה מהשתלשלות –
20 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם ענינו של חנוכה – גילוי אור הבלי-גבול, שעל ידו מאירים גם במקום החושך ("משתשקע החמה"), ובאופן ד"מוסיף והולך", עד שמדליקים שמונה נרות – מעין הגילוי דלעתיד, שאז יהי' כינור של שמונה נימין.
89 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הטעם לזה שנרות המקדש הם שבעה ונרות חנוכה הם שמונה, כידוע שמספר שבעה הוא בהשתלשלות, ומספר שמונה הוא למעלה מהשתלשלות, ולכן אמרו חז"ל שהכנור דלעתיד יהי' של שמונה נימין.
11 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ומזה באים לפרשה שלאח"ז – "ויהי ביום השמיני", שזהו"ע הקשור עם המעמד ומצב דלעתיד לבוא, שאז יהי' כינור של שמונה נימין , בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, למטה מעשרה טפחים, בקרוב ממש.
433 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
בהלכות סוכה, הרי זה נחשב כאילו קיים מצות סוכה – דיש לומר הרמז בזה, שגם בחג הפסח, שענינו יציאת מצרים, שהיא התחלת העבודה, יכולים לבוא למעמד ומצב דחג הסוכות שיש בו גם העילוי דמספר שמונה – שמיני-עצרת, שקשור עם תכלית העלי' דלעתיד לבוא, שאז יהי' כינור של שמונה נימין .
349 ערכין יג, ב. וראה גם תו"מ סה"מ תשרי ס"ע קצג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, ז' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, עפ"ז מוכרח לומר שהמספר עשרה ישנו בכל התקופות – גם לאחר זמן הבית, ועד זמנינו, וגם לעתיד לבוא, כמאמר רז"ל :
559 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא, שבן מאה שנה היינו שניתנו לו מאה שנה לעבוד בהן את הבורא ית', שבהם מברר את כל עשר כחות נפשו, ובאופן שהבירור הוא בשלימות, שזהו כפי שכל א' מכחות הנפש כלול מעשר, שבשביל זה ניתנו לאדם מספר השנים, החל משבעים שנה, כמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה, כנגד ז' המדות כפי שכל א' כלולה מעשר, ויתירה מזה, אם בגבורות שמונים שנה24, שזהו כאשר ניתוסף גם הבחי' השמינית, ויהי ביום השמיני , וכיון שכל א' כלולה מעשר, אזי נעשה המספר דשמונים שנה, ועד שבאים לתכלית השלימות דמספר מאה, שזהו מצד ההתכללות דעשר בכל א' מעשר כחות הנפש, וכמו לעתיד לבוא, שאז תהי' השלימות של כל העשר בחי', שזהו"ע דכינור של עשר נימין .
547 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
כיון שעומדים עתה לקרוא בפרשת "ויהי ביום השמיני" , שענין זה קשור עם כינור של משיח שיהי' של שמונה נימין (כדברי הגמרא ) – הנה יה"ר שבקרוב ממש תהי' הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שיבוא ויגאלנו ויוציאנו מהגלות, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" , "לא תשאר פרסה" , ו"כספם וזהבם אתם" , ויוליכנו קוממיות לארצנו, ויקויים היעוד "והיתה לה' המלוכה", בעגלא דידן.
3072 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
[כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר גם שהענין ד"שמיני" קשור גם עם כינור של משיח של שמונה נימין , וסיים:
1367 ערכין יג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויקויים זה באופן דאחישנה ובזריזות, שתיכף ומיד (בלשון הרמב"ם) מסתיים הגלות, וכובשים בשלימות את ארץ שבעה עממין, ותיכף לאח"ז גם את ארץ ג' האומות, וביחד ארץ עשר עממין, דמספר עשר מורה על השלימות דלעתיד, וכמרז"ל שכינור דלע"ל הוא בן עשר נימין, ולע"ל תהי' השירה העשירית והפרה העשירית והמנין העשירי, שהקב"ה מונה את ישראל מפני רוב חיבתם.
55 ערכין יג, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש יודוך עמים אלקים כו' ומפרש הטעם דבההוא שעתא דרוח צפון אתער פי' ה"ג דמל' שפוסק חיו' הטוב מן החיצונים ומעלה אותם למעלה כנ"ל, הוה בטש באינון נימין דכינורא פי' הכינור הזה עם הנימין היינו בחי' כלי השיר והזמר שהמל' מרנן ומזמר בעלותה הטר"ף כמ"ש אלקי' אל דמי לך כו' למען יזמר"ך כבוד כו' וכמ"ש במ"א, ויש בכינור זה י' נימין כמ"ש עלי עשו"ר ועל הרוב הוא של ז' נימין נגד ז' מדו' שכלולי' בהם הברורי' דע' שרים כו'.
161 בכינור זה י' נימין כמ"ש עלי עשו"ר : תהלים צב, ד. ראה ערכין יג, ב. סידור שחרית לשבת קפט, סע"א ואילך. פיה"מ פב, א ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ועמדו רגליו כו' אותיות כו'
מקור מפורש
בדף זה
כמו בש' אלקים, אך הענין הוא ע"פ משארז"ל עתידים צדיקי' (ועמך כולם צדיקים ) שיקראו על שמו של הקב"ה פרש"י שיהי' שמם הוי', וע"ד דכתיב ושם העיר מיום הוי' שמה וכמארז"ל טבא למדינתא דשמא כשם מלכא, והיינו מה שעכשיו היא עיר אלקינו תהי' לע"ל בחי' ש' הוי', וא"כ יובן אומרו על ש' הוי' להיות לכם לאלקים ע"י שתעלו לקרוא בשמו של הקב"ה כו', וכ"ז הוא ע"י ולקחתי אתכם לי לעם שכ"ז ע"י היותינו עמו ע"י קבלת תומ"צ שנתלבשו בדברים גשמים, וכמשל החותם שאינו ניכר על האבן טוב כ"א כשחותמים בשעוה דוקא, כן ע"י עשיית המצות בקעמ"ש נמשך להיות גילוי ש' הוי', ואם כי הגילוי הוא מש' הוי' דלתתא מ"מ הוא גבוה מאד נעלה דהנה עיקר ש' הוי' הוא בחי' היוד, וארז"ל שההפרש בין כינור דבהמק"ד לימוה"ש הוא בנימא א' לבד, ושל תחה"מ יהי' של עשרה נימין בחי' ע"ס בחי' יו"ד כו'.
248 כינור. . של עשרה נימין : ערכין יג, ב. ראה גם סידור שחרית לשבת קפט, סע"ב. פיה"מ פב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
בדף זה
אמת יש בכח הנפש מעצמו להמשיך ע"י ד' בחי' אותיות שם הוי' שבנפש וכמ"ש לעיל, אך ד"פ אמת שבעזרת הוא מבחי' ד' אותיות של ש' הוי' דלעילא שאין זה בכח הנפש להמשיך מצד עצמה באתדל"ת רק שנותנים לו מלמעלה וזהו תתן אמת ליעקב שנותנים לו מלמעלה כו', ועיקר הגילוי מבחי' ד"פ אמת אלו יהי' לע"ל כו', ובזה יובן מ"ש ג"כ חכלילי עינים מיין ות"י מה יאין הינון עינוי, והיינו כי החי"ת מורה על בחי' ח' פעמים אמת, וזהו שהחית הוא רבתי, ולע"ל יהי' מאיר ח"פ אמת, וזהו שלע"ל יהי' כינור של ח' נימין כי כינור של בהמ"ק הי' משל ז' נימין, וכינור של ימוהמ"ש יהי' מח' נימין והיינו כי כוס הוא בחי' מל' שהוא בחי' מקבל, ועכשיו המל' מקבל רק מבחי' ש' הוי' דלתתא, אך לע"ל יהי' מקבל מבחי' ש' הוי' דלעילא וע"כ יהי' בגימ' ארך כו', שהוא בחי' ש' הוי' דלעילא, והיין יהי' בחי' יין המשומר בענבי' משי"ב שהוא בחי' בינה דא"א כו', וזהו והי' אור הלבנה כאור החמה כי הנה כתי' שמש ומגן ה' אלקים שם הוי' נק' שמש וש' אלקים נק' מגן והוא ג"כ בחי' לבנה, ולע"ל כתי' והי' הוי' לי לאלקים והיינו ע"י גילוי עצמיות אוא"ס שלמעלה מעלה מש' הוי' ואז יהי' שם הוי' לגבי הגילוי שמעצמות אא"ס כמו עכשיו ש' אלקים לגבי ש' הוי' וז"ע והי' אור הלבנה דלעתיד שהוא ש' אלקים דלעתיד יהי' כאור החמה דהיינו ש' הוי' כמ"ש והי' הוי' לי לאלקים.
111 כינור של ח' נימין . . ז' נימין : ערכין יג, ב. וראה גם לקו"ת תזריע כא, ד. סה"מ תרל"ח ע' צט ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע גדולה מילה
מקור מפורש
בדף זה
והנה ידוע שיש ב' בחי' מילה הא' מה שנאמר ומלתם את ערלת לבבכם כו' והוא מלמטה למעלה כו', וברוחני' היינו ענין התשובה כו', והב' הוא מה שנאמר ומל ה' את לבבך שזהו מלמעלה למטה וזה"ע גאולה העתידה, וע"י אתעדל"ת במילה שמלמטלמ"ע שהוא בחי' התשובה יתגלה אתעדל"ע בחי' גאולה העתידה, וזהו אם ישראל עושין תשובה נגאלין כו' ולכן מילה ניתנה בשמיני שהוא בחי' אתעדל"ת לבחי' גאולה העתידה שהכינור שתתגלה לגאולה העתידה הוא של שמונה נימין כו' וד"ל.
34 שהכינור. . של שמונה נימין : ראה ערכין יג, ב. לקו"ת תזריע כא, ד. סה"מ תרל"ח ס"ע צט ואילך.
פתיחה בהקשר