ט'תשצט

הערות

1. 1. כללי פרטי. מצילום האגרת. נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 456.
2. 2. ד"ה ברוך שעשה נסים – לאדמו"ר הצ"צ : נדפס בקונטרס בפ"ע (קה"ת, תשי"א), ולאח"ז באוה"ת חנוכה כרך ה תתקנז, ב ואילך. – ראה שם תתקסב, א.
3. 3. הוספה לאחר זמן : משיחת נר ה' דחנוכה שנה זו (שיחות קודש ה'תש"ל ח"א ע' 307 ואילך).
4. 4. ז"ע כו' : הוספה זו נכתבה על גליון המכתב שנשלח להמשתתפים בחלוקת הש"ס בישיבת תורת אמת, ירושלים. זאת חנוכה : ראה ד"ה ברוך שעשה נסים – לאדמו"ר הצ"צ – סו"ס ד ומסיים שיום ח' דחנוכה הוא ע"ד יום ח' דמילואים. עיי"ש. שמונת הנרות : להעיר ממרז"ל כנור של מקדש של ז' נימין כו' ושל ימוה"מ שמונה (ערכין יג, ב). שו"ת הרשב"א ס"ט. תו"א ד"ה ת"ר מצות נ"ח (לג, ד). ימי חנוכה אלה : דמדליקין אל"ה נרות (ראה מהרי"ל. רוקח ועוד). הוספה לאחר זמן: שתראה ההשפעה שהרי נ"ח מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ, ואם הי' דר בעלי', מניחו בחלון הסמוך לרה"ר (או"ח סתרע"א ס"ה). ולהעיר ממנהג רבותינו נשיאינו שהיו מדליקין נ"ח על פתח אחד החדרים ולא על החלון. וראה סוכה (לב, ב) הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא כו'. והנה כמה מאלו (הדרים בעלי') המדייקים להניח בחלון דוקא – יצא שכרם בהפסידם. כי (א) רוב העליות הם למעלה מכ' אמה, והרי לכמה דיעות (ראה נו"כ לאו"ח שם) כשהחלון גבוה יותר מכ' אמה מקרקע רה"ר – עדיף טפי להניח בפתח, כי לבני רה"ר למעלה מכ' ליכא הכירא ולבני הבית עדיף הכירא דידהו סמוך לפתח (מחה"ש שם). (ב) גם כשהחלון הוא למטה מכ' אמה, רוב המנורות שבימינו עשויים בדפנות שמסתירים על הנרות, וממנ"פ: אם הנרות הם לצד רה"ר, הרי בני ביתו לא יראו את הנרות; ובאם הנרות הם לצד הבית – הרי אינן נראים לבני רה"ר, ומכיון שבאופן זה, גם כשמניח בחלון ליכא הכירא לבני רה"ר – הרי עדיף טפי שיניחם בפתח. (שאינה דומה . . שמיעה) : ראה מכילתא יתרו יט, ט. תו"א סד"ה מי כהוי' ובביאורו. ובכ"מ. ושלטא בה עינא : בסוכה (ב, א) דלמעלה מכ' אמה לא שלטא בה עינא ופירש"י שאינו רואה. ולכאורה קשה שהרי רואים שרואה גם למעלה מכ' אמה. וי"ל הכוונה: א) שאינו מטריח עצמו לראות בגבוה כ"כ* (ועפ"ז יובן בפשטות הקס"ד לחלק בזה בין הולך ליושב ומה שאמלתרא כשרה אף למעלה מכ' (עירובין ג, א)). ב) דאין כאן שלטא – ראי' חזקה [וכמו בברכות (כ, סע"א). ובתענית (ח, סע"ב) דקרי דאין העין שולטת – אף שרואה אלא שלא מדד] כי האויר מזיק לעינים (ב"י סתרע"א ד"ה וכתב הר"י). ולכאורה: א) עפ"ז הרואה נ"ח במישור אבל רחוק מכ' אמה אסור לברך! ב) נרות משתשקע החמה מסתכלים בהם יותר מאשר בציור וכיור שבקורה (שו"ע או"ח סשס"ג סכ"ו). ולהעיר מבכורות (נד, ב) שיתסר מיל קא שלטא בי' עינא דרועה (ובפי' רגמ"ה – לשומרן). *) ובמאירי שם: אין הסכך נראה לו אלא א"כ משליך ראשו לאחוריו לישא עיניו למעלה ואין אדם מצוי בכך, ואינו מרגיש שיושב בסוכה תחת סכך. כל אחד : וצ"ע בנוגע לעבד. וראה רמב"ם הל' מגילה וחנוכה פ"ג ה"ד וריש פ"א ובצפע"נ (שם ולמג"א בסופה). העמק שאלה לשאילתא כו סוס"ק כב. ואחת : שבת כג, א. ועיין רש"י שם ותוד"ה שאף (מגילה ד, א). ואנשי קודש . . התומ"צ : משפטים כב, ל. סהמ"צ להרמב"ם שרש ד. ובברכת המצוות: קדשנו במצותיו. ואנשי קודש : נשים מנין ת"ל תהיון לי (מכילתא דרשב"י במדרה"ג). וראה זח"ב קכא, א. ירוש' קידושין פ"א ה"ז. בשלימות, קיום לשמה : ראה רמב"ם סוף הל' תשובה. קודש הם . . בלבד : ל' הנרות הללו – כפי נוסח אדה"ז בסידורו (וראה מס' סופרים פ"כ ועוד). וצ"ע טעם השינוי הם – ל' זכר, משא"כ בהן , לראותן . קודש הם : צ"ע משבת (כב, א) וכי נר קדושה יש בה. ולכן אפילו לפס"ד – יש מתירין תשמיש של קדושה (שו"ע ר"ס תרע"ג). ואולי י"ל הכוונה דקודש הם לענין שאין מסתפקין משמנו – (ובזמן השיעור – לכו"ע) – וכיו"ב. ודוחק. ועיין אור התורה – להצ"צ – לחנוכה (שכו, א ואילך). שד"ח אס"ד חנוכה סק"ט. אלא לראותן בלבד : אולי בא לשלול דלא רק שימוש דמלאכה אסור (דלא כדעה ראשונה בפסיקתא דר"כ ר"פ ב. וראה בפי' זרע ישי). או גם תשמיש של קדושה (לדעת האוסרין). כה אמר . . צמח : הפטורת שבת חנוכה. תלך . . תשמור : י"ל: מ"ע, מל"ת (דכל מקום שנאמר השמר אינו אלא בל"ת (עירובין צו, א)). צמח : משיח (תרגום ומפרשים במקומו – זכרי' ג, ח). יעשה ה' . . הגדול : כל' ועל הנסים. ופי' באבודרהם וכו'. לשמו הגדול : ראה תו"א סוף דרושי חנוכה ובכ"מ.