הלכות ערכים וחרמין

הלכה ג וכמה הוא הערך אם היה הנערך בן שלשים יום או פחות אין לו ערך …

• נזיר סב ע"א · ו אלא למאן דאמר: בני ישראל מעריכים, ואין הגוים מעריכים. יכול לא יהו …
• סנהדרין פח ע"א · ג ״דברי״ – אלו הערכין, והחרמים, וההקדישות. הערכין – בפלוגתא דרבי מאיר ורבנן, …
• בכורות יב ע"ב · כד ופדיון פטר חמור לאלתר? ורמינהי: אין בערכין, ובפדיון הבן, ובנזירות, ובפטר חמור …
• ערכין ה ע"א · כא אבל הכא דליכא למיטעי, ודאי אדם יודע שאין ערך לכלי, וגמר ואמר …
• ערכין יח ע"א · יג מתני׳ יום שלשים כלמטה הימנו, שנת חמש ושנת עשרים כלמטה מהם, שנאמר: …

הלכה ד כל השנים האלו מעת לעת מיום הלידה וכל השקלים בשקל הקדש והוא משקל שלש …

• בבא קמא לו ע"ב · יב ההוא גברא דתקע לחבריה. שלחיה רב טוביה בר מתנה לקמיה דרב יוסף: …
• בכורות נ ע"ב · א רב יהודה אמר רב אסי: כל ״כסף״ האמור בתורה סתם — כסף …
• ערכין יח ע"ב · יב ושבבן ושבבת כולן מעת לעת. למאי הילכתא? אמר רב גידל אמר רב: …

הלכה ה טומטום ואנדרוגינוס אין להם ערך שלא קצבה תורה ערך אלא לזכר ודאי או לנקבה …

• שבת קלו ע"ב · ה ומנלן דלא מיערך? דתניא: ״הזכר״ — ולא טומטום ואנדרוגינוס. יכול לא יהא …
• בכורות מב ע"א · א אלמה תניא: ״הזכר״ — ולא טומטום ואנדרוגינוס! סמי מיכן טומטום.
• ערכין ב ע"א · ב טומטום ואנדרוגינוס, נודרין ונידרין ומעריכין, אבל לא נערכין, שאינו נערך אלא הזכר …
• נדה כח ע"ב · יח ותניא: ״הזכר״ — ולא טומטום ואנדרוגינוס. יכול לא יהא בערך איש, אבל …

הלכה ו העכו"ם נערך אבל אינו מעריך כיצד עכו"ם שאמר ערכי עלי או ערך ישראל זה …

• נזיר סא ע"א · ט אמר מר: ״דבר אל בני ישראל״, ולא לגוים. וכל היכא דכתיב ״ישראל״, …
• נזיר סא ע"א · י יכול לא יהו נערכין — תלמוד לומר: ״איש״.
• ערכין ב ע"א · ג חרש שוטה וקטן נידרין ונערכין, אבל לא נודרין ולא מעריכין, מפני שאין …
• ערכין ה ע"ב · ז מתני׳ נכרי — רבי מאיר אומר: נערך, אבל לא מעריך. רבי יהודה …

הלכה ז העבד נערך ועורך כשאר ישראל ואם יפדה והיה לו יתן ערך שנדר.

• ערכין ב ע"א · א מתני׳ הכל מעריכין , ונערכין, נודרין ונידרין — כהנים, לוים וישראלים, נשים …

הלכה ח אחד המעריך את היפה הבריא ואחד המעריך את הכעור החולה אפילו היה הנערך מוכה …

• ערכין ב ע"א · ה ״נערכין״ — לאתויי מאי? לאתויי מנוול ומוכה שחין.
• ערכין ד ע"א · יז דתנו רבנן: ״בערכך״ — להביא ערך סתום. דבר אחר: ״בערכך״ — ערך …
• ערכין יג ע"ב · יח יש בערכין להקל ולהחמיר, כיצד? אחד שהעריך את הנאה שבישראל ואת הכעור …

הלכה ט הדמים אינן כערכין כיצד האומר דמי עלי או דמי זה עלי או דמי פלוני …

• סנהדרין טו ע"א · ח ואדם כיוצא בהן. אדם מי קדוש? אמר רבי אבהו: באומר ״דמי עלי״. …
• ערכין ה ע"א · טז מתני׳ פחות מבן חדש נידר, אבל לא נערך.

הלכה יא עכו"ם שאמר דמי עלי או דמי פלוני עלי נותן כפי נדרו ואינו נופל ללשכה …

• ערכין ה ע"ב · ז מתני׳ נכרי — רבי מאיר אומר: נערך, אבל לא מעריך. רבי יהודה …
• ערכין ה ע"ב · טו הלכתיה דרבי מאיר מסתברא, דכתיב: ״לא לכם ולנו לבנות את בית אלהינו״, …
• ערכין ו ע"א · ו מיתיבי: גוי שהתנדב קורה, ושם כתוב עליה — בודקין אותו, אם אמר: …
• ערכין ו ע"א · ז טעמא דשם כתוב עליה, דבעיא גניזה; הא אין שם כתוב עליה — …

הלכה יב ומה יעשה בהן יבדק העכו"ם על דעת מי נדר אם נדר על דעת ישראל …

• ערכין ה ע"ב · יז ורבי יהודה, האי ״לא לכם ולנו״ מאי עביד ליה? אמר רב חסדא …
• ערכין ו ע"א · ו מיתיבי: גוי שהתנדב קורה, ושם כתוב עליה — בודקין אותו, אם אמר: …
• ערכין ו ע"א · ז טעמא דשם כתוב עליה, דבעיא גניזה; הא אין שם כתוב עליה — …

הלכה יג הגוסס אין לו לא ערך ולא דמים הואיל ורוב הגוססין למיתה הרי הוא כמת …

• כתובות לז ע"ב · ט ״כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה״ למה לי? מיבעי ליה …
• ערכין ד ע"א · יט אוציא את המת, ולא אוציא את הגוסס? תלמוד לומר: ״והעמיד... והעריך״ — …
• ערכין ו ע"ב · ח מתני׳ הגוסס והיוצא ליהרג — לא נידר ולא נערך. רבי חנינא בן …

הלכה יד זה היוצא ליהרג שהעריך אחרים או נדר דמיהם או הזיק חייב לשלם וגובין הכל …

• ערכין ו ע"ב · ח מתני׳ הגוסס והיוצא ליהרג — לא נידר ולא נערך. רבי חנינא בן …

הלכה טו כהנים ולויים מעריכין ונערכין כשאר ישראל וקטן שהגיע לעונת נדרים והעריך או נדר דמים …

• נזיר סב ע"א · ג ״איש כי יפלא״ בערכין למה לי? אלא האי ״איש״, מיבעי ליה לאיתויי …
• גיטין סה ע"א · ח הגיעו לעונת נדרים – נדריהן נדר והקדשן הקדש; וכנגדן בקטנה – חולצת. …
• ערכין ב ע"א · א מתני׳ הכל מעריכין , ונערכין, נודרין ונידרין — כהנים, לוים וישראלים, נשים …
• ערכין ב ע"א · ד גמ׳ ״הכל מעריכין״ — לאתויי מאי? לאתויי מופלא סמוך לאיש.

הלכה טז הערכין הקצובין לפי השנים הן שני הנערך ולא שני המעריך כיצד בן עשרים שאמר …

• ערכין יח ע"א · ט מתני׳ השנים בנידר, כיצד? ילד שהעריך זקן — נותן ערך זקן, וזקן …

הלכה יט האומר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי וכן אם אמר אפילו כמה פעמים חייב …

• ערכין ד ע"א · כ דבר אחר: ״נפשת״, אין לי אלא אחד שהעריך אחד, אחד שהעריך מאה …

הלכה כ אמר הרי עלי ערך ולא פירש ערך מי אלא ערך סתם נותן פחות שבערכין …

• ערכין ד ע"ב · ז דתניא: האומר ״ערך סתום עלי״ נותן כפחות שבערכין, וכמה פחות שבערכין? שלשת …

הלכה כא האומר ערכי עלי ומת קודם שיעמוד בדין אין היורשין חייבין ליתן שנאמר והעמידו לפני …

• ערכין כ ע"א · ז מתני׳ חומר בערכין מבנדרים, כיצד? האומר: ״ערכי עלי״ ומת — יתנו היורשים, …

הלכה כב אבל האומר דמי עלי אף על פי שעמד בדין ומת קודם שיקצצו דמיו ויאמרו …

• ערכין כ ע"א · ז מתני׳ חומר בערכין מבנדרים, כיצד? האומר: ״ערכי עלי״ ומת — יתנו היורשים, …

הלכה כג ומה בין ערכין לדמים שערכין קצובין מן התורה והדמים אינן קצובין וכן האומר ערך …

• ערכין כ ע"א · י האומר: ״ערכו של פלוני עלי״, מת הנודר והנידר — יתנו היורשין. ״דמיו …

הלכה א האומר ערך ידי או ערך עיני או רגלי עלי או שאמר ערך יד זה …

• בבא מציעא קיד ע"א · ה ואידך: ההוא לנידון בכבודו הוא דאתא. מה ערכין נידון בכבודו – אף …
• ערכין ד ע"א · יז דתנו רבנן: ״בערכך״ — להביא ערך סתום. דבר אחר: ״בערכך״ — ערך …
• ערכין כ ע"א · ח ״ערך ידי״, ו״ערך רגלי עלי״ — לא אמר כלום. ״ערך ראשי״, ו״ערך …

הלכה ב אמר חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ערך חציי עלי נותן ערך כולו שאי …

• כתובות מו ע"א · א רב פפא אמר: מאי ״בעל לוקה״ דקתני התם — ממון. וקרי ליה …
• כתובות מו ע"א · ב מאי טעמא — גזירה ״חצי ערכו״ אטו ״ערך חציו״. ו״ערך חציו״ הוי …
• ערכין כ ע"א · ט ״חצי ערכי עלי״ — נותן חצי ערכו, ״ערך חציי עלי״ — נותן …

הלכה ג האומר דמי ידי עלי או דמי יד פלוני עלי שמין אותו כמה הוא שוה …

• ערכין יט ע"ב · יג מתני׳ ״דמי ידי עלי״ — שמין אותו כמה הוא שוה ביד ובלא …

הלכה ד האומר דמי ראשי או כבדי עלי או דמי ראשו של פלוני עלי או לבו …

• בבא מציעא קיד ע"א · ה ואידך: ההוא לנידון בכבודו הוא דאתא. מה ערכין נידון בכבודו – אף …
• ערכין כ ע"א · ט ״חצי ערכי עלי״ — נותן חצי ערכו, ״ערך חציי עלי״ — נותן …

הלכה ה האומר משקלי עלי או משקל פלוני עלי נותן משקלו אם כסף כסף אם זהב …

• ערכין יט ע"ב · ד אמר לו רבי יוסי: היאך אפשר לכוין בשר כנגד בשר, גידים כנגד …

הלכה ו האומר קומתי עלי כסף או זהב נותן שרביט שאינו נכפף מלא קומתו ממין שפירש …

• ערכין יט ע"א · יא אמר רב יהודה: האומר ״קומתי עלי״ נותן שרביט שאינו נכפף, ״מלא קומתי …

הלכה ז האומר משקלי עלי ולא פירש מאי זה מין אם היה עשיר ביותר ונתכוון למתנה …

• ערכין יט ע"א · ד מתני׳ האומר: ״משקלי עלי״ נותן משקלו, אם כסף כסף, ואם זהב זהב. …
• ערכין יט ע"א · ז כרחבה, דאמר רחבה: באתרא דתקלי כופרא — פטר נפשיה אפילו בכופרא. פשיטא! …
• ערכין יט ע"א · י חסורי מחסרא והכי קתני, ואם אדם חשוב הוא, אף על גב דלא …

הלכה ח האומר עמדי עלי ישיבתי עלי או מקום ישיבתי עלי או רחבי עלי עביי עלי …

• ערכין יט ע"ב · א ״רוחבו״ מהו? ״ישיבתו״ מהו? ״עוביו״ מהו? ״היקיפו״ מהו? תיקו.

הלכה ט האומר הרי עלי מטבע כסף לא יפחות מדינר כסף מטבע נחשת לא יפחות ממעה …

• שבת צ ע"א · ט תנו רבנן: האומר ״הרי עלי ברזל״, אחרים אומרים: לא יפחות מאמה על …
• מנחות קז ע"א · ד ״הרי עלי זהב״ – לא יפחות מדינר זהב. ודלמא נסכא? אמר רבי …
• מנחות קז ע"א · ה ״כסף״ – לא יפחות מדינר. ודלמא נסכא? אמר רבי אלעזר: דאמר ״מטבע״, …
• מנחות קז ע"א · ז ברזל, תניא, אחרים אומרים: לא יפחות מכליה עורב, וכמה? אמר רב יוסף: …
• מנחות קז ע"א · ח איכא דאמרי: לא יפחות מאמה על אמה. למאי חזיא? אמר רב יוסף: …

הלכה י האומר הרי עלי כסף או זהב ולא הזכיר מטבע יביא לשון של כסף או …

• מנחות קו ע"ב · טז ״הרי עלי זהב״ – לא יפחות מדינר זהב, ״כסף״ – לא יפחות …
• מנחות קז ע"א · ד ״הרי עלי זהב״ – לא יפחות מדינר זהב. ודלמא נסכא? אמר רבי …
• מנחות קז ע"א · ה ״כסף״ – לא יפחות מדינר. ודלמא נסכא? אמר רבי אלעזר: דאמר ״מטבע״, …

הלכה א המעריך את הפחות מבן עשרים ולא עמד בדין עד שהיה יתר על עשרים אינו …

• ערכין יח ע"א · י והערך בזמן הערך, כיצד? העריכו פחות מבן חמש, ונעשה יתר על בן …

הלכה ג ומנין שהוא נותן אפילו סלע אחד אם אין לו אלא סלע אחד שנאמר וכל …

• ערכין ז ע"ב · טו מתני׳ אין נערכין פחות מסלע, ולא יתר על חמשים סלע. כיצד? נתן …

הלכה ה עשיר שהעריך והעני או שהעריך כשהוא עני והעשיר הרי זה חייב בערך עשיר אבל …

• בבא מציעא קיד ע"א · ז ואידך: האי, עד שיהא במכותו מתחילתו ועד סופו.
• ערכין יז ע"ב · ו מתני׳ היה עני והעשיר, עשיר והעני — נותן ערך עשיר. רבי יהודה …

הלכה ו עשיר שאמר ערכי עלי או ערך פלוני ושמע העני ואמר מה שאמר זה עלי …

• ערכין יז ע"א · יב רבי אומר, אומר אני: אף בערכין כן, וכי מפני מה עני שהעריך …

הלכה יא האומר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי והיו בידו עשר סלעים ונתן תשע לשניה …

• ערכין ז ע"ב · כב אמר רב אדא בר אהבה: היו בידיו חמש סלעים, ואמר ״ערכי עלי״, …

הלכה יב האומר שני ערכי עלי ולא היה בידו אלא פחות מכדי שני ערכין הרי הדבר …

• ערכין ח ע"א · ב בעי רב אדא בר אהבה: היו בידו חמש סלעים ואמר ״שני ערכי …

הלכה יד חייבי ערכין ודמים ממשכנין אותן ולוקחין מהן בעל כרחן מה שנדרו ואינן חייבין להחזיר …

• כתובות נד ע"א · יח אמר רב נחמן: אף על גב דתנן במתניתין כוותיה דשמואל, הלכתא כוותיה …
• בבא קמא מ ע"א · טז אדיתיב וקא מעיין בה, אמר ליה – תנן: חייבי ערכין – ממשכנין …
• בבא קמא קב ע"ב · ח תדע – דתנן: אחד המקדיש נכסיו, ואחד המעריך את עצמו – אין …
• בבא קמא קב ע"ב · יב מתקיף לה רב אושעיא: והלא חייבי ערכין שנו כאן, ותנן: חייבי ערכין …
• בבא מציעא קיג ע"ב · ו כדרך שמסדרין לבעל חוב – כך מסדרין בערכין. כלפי לייא?! עיקר סידור …
• בבא מציעא קיד ע"א · ו ויסדרו בבעל חוב קל וחומר מערכין: ומה ערכין שאין מחזירין – מסדרין, …
• ערכין כא ע"א · ה מתני׳ חייבי ערכין — ממשכנין אותן, חייבי חטאות ואשמות — אין ממשכנין …
• ערכין כד ע"א · ח מתני׳ אחד המקדיש נכסיו, ואחד המעריך עצמו, אין לו בכסות אשתו, ולא …

הלכה טו ונותנין לו מכל נכסיו לזה שיש עליו ערכין או דמים או שהקדיש מנה לבדק …

• בבא מציעא קיד ע"א · ד רבי יעקב משמיה דבר פדא, ורבי ירמיה משמיה דאילפא אמרי: קל וחומר …
• ערכין כג ע"ב · יב מתני׳ אף על פי שאמרו חייבי ערכין ממשכנין (אותו) [אותן], נותנין לו …

הלכה טז היו עליו כלי משי ובגדים מוזהבין מעבירין אותן מעליו ונותנין לו כסות הראויה לאיש …

• שבת קכח ע"א · י רבי ישמעאל ורבי עקיבא — דתניא: הרי שהיו נושין בו אלף מנה …

הלכה יז ואם היה אומן נותנין לו שני כלי אומנות מכל מין ומין כיצד אם היה …

• ערכין כג ע"ב · יג אם היה אומן — נותן לו שני כלי אומנות מכל מין ומין, …

הלכה יח היה חמר או איכר אין נותנין לו בהמתו אע"פ שאין לו מזונות אלא ממנה …

• ערכין יח ע"א · ח ותיפוק ליה משום ספינה! הא מני? רבי אליעזר היא, דתנן: רבי אליעזר …
• ערכין כד ע"א · ג רבי אליעזר אומר: אם היה איכר, נותן לו צמדו. ורבנן? הנהו לאו …

הלכה יט היו בנכסים בהמה ועבדים ומרגליות ואמרו התגרים אם ילקח לעבד זה כסות בשלשים משבח …

• ערכין כד ע"א · ט אף על פי שאמרו: עבדים נמכרין בכסותן לשבח, שאם תלקח לו כסות …

הלכה ב וכמה הוא כל מקום שראוי לזרוע בו חומר שעורים ויזרענו ביד ולא יקרב זריעתו …

• קידושין סא ע"א · א המקדיש שדהו בשעת היובל, נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף. היו …
• בבא בתרא קב ע"ב · י גמ׳ תנן התם: המקדיש שדהו בשעת היובל, נותן לו לבית זרע חומר …
• ערכין יד ע"א · ה מתני׳ בשדה אחוזה להקל ולהחמיר, כיצד? אחד המקדיש בחולת המחוז, ואחד המקדיש …
• ערכין כה ע"א · ו מתני׳ המקדיש שדהו בשעת היובל, נותן בזרע חומר שעורים ״חמשים שקל כסף״. …
• ערכין כה ע"א · ח גמ׳ תנא: כור זרע, ולא כור תבואה, מפולת יד, ולא מפולת שוורים. …

הלכה ג כבר בארנו בהלכות שקלים שהשקל האמור בתורה הוא הנקרא סלע בלשון חכמים והגרה האמורה …

• בכורות נ ע"א · ג אמר רבא: סילעים דאורייתא תלתא ותילתא הוי, דכתיב: ״עשרים גרה השקל״, ומתרגמינן: …
• בכורות נ ע"א · ו בתר דאוסיפו עילוייהו, דתניא: ״עשרים גרה השקל״ — למדנו לשקל שהוא עשרים …

הלכה ה כיצד דרך החשבון בערכי שדות הרי שהקדיש שדה אחוזתו ונשאר ליובל שמנה שנים חוץ …

• ערכין יד ע"א · ו רבי אליעזר אומר: אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה, מה בין שדה …
• ערכין כה ע"א · ז הקדישה שתים ושלש שנים לפני היובל — נותן סלע ופונדיון לשנה, ואם …

הלכה ו נשאר ליובל ארבע שנים נותן הפודה ארבע סלעים וארבעה פונדיונות לכל חומר ואם הבעלים …

• בבא מציעא קו ע"א · יב אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא: אלא מעתה, שביעית לא …
• ערכין כה ע"א · ז הקדישה שתים ושלש שנים לפני היובל — נותן סלע ופונדיון לשנה, ואם …

הלכה ח נשאר בינו ובין היובל שנה וחדשים אם רצה הגזבר לחשוב החדשים שנה ויתן שנים …

• ערכין כד ע"א · יב מתני׳ אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים, ולא גואלין אחר היובל …
• ערכין כה ע"א · ד מניין שאם אתה רוצה לעשות חדשים לשנה עושה? היכי דמי — כגון …

הלכה ט לפיכך אין ראוי לאדם להקדיש שדהו לפני היובל בפחות משתי שנים ואם הקדישה הרי …

• קידושין כ ע"ב · יז מקדיש, שהורע כחו, שאם הגיע יובל ולא נגאלה – יוצאה לכהנים ביובל, …
• ערכין כד ע"א · יב מתני׳ אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים, ולא גואלין אחר היובל …
• ערכין כד ע"ב · ו מכלל דלפני היובל קדושה ליגאל בגירוע, והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו: אין …

הלכה י הקדיש שדהו בשנת היובל עצמה אינה מקודשת וכהן ולוי שהקדישו בשנת היובל עצמה הרי …

• ערכין כד ע"א · טו איתמר: המקדיש שדהו בשנת היובל עצמה, רב אמר: קדושה, ונותן חמשים, ושמואל …

הלכה יב המקדיש את שדהו אחר היובל אינה נפדית בגרעון כסף עד שיגמר שנה אחר היובל …

• ערכין כד ע"א · יב מתני׳ אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים, ולא גואלין אחר היובל …
• ערכין כד ע"ב · יא תא שמע: ״ולא גואלין אחר היובל פחות משנה״. בשלמא לשמואל — ״לא …

הלכה יג כשמודדין אין מודדין אלא מקומות הראויין לזריעה היו שם סלעים גבוהים עשרה טפחים או …

• קידושין סא ע"א · א המקדיש שדהו בשעת היובל, נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף. היו …
• קידושין סא ע"א · ד אמר מר עוקבא בר חמא: הכא בנקעים מלאים מים עסקינן, משום דלאו …
• בבא בתרא קב ע"ב · י גמ׳ תנן התם: המקדיש שדהו בשעת היובל, נותן לו לבית זרע חומר …
• בבא בתרא קג ע"א · ה אמר רב עוקבא בר חמא: הכא בנקעים מלאים מים עסקינן, דלאו בני …
• ערכין כה ע"א · ו מתני׳ המקדיש שדהו בשעת היובל, נותן בזרע חומר שעורים ״חמשים שקל כסף״. …

הלכה יד היו בה מקומות נמוכות עשרה או יותר ואין בהן מים נמדדין בפני עצמן ומחשבין …

• קידושין סא ע"א · ב והוינן בה: נהי דבהדי ארעא לא קדשו, נקדשו באפי נפשייהו! וכי תימא: …

הלכה טו היתה מלאה אילנות אע"פ שלא פירש הרי הקדיש גם האילנות שכל המקדיש בעין יפה …

• בבא בתרא עב ע"א · ג מני? אי רבי עקיבא, הא אמר: מוכר בעין יפה מוכר; וכל שכן …
• ערכין יד ע"א · ז גמ׳ אמר רב הונא: הקדיש שדה מליאה אילנות, כשהוא פודן — פודה …

הלכה טז המקדיש את השדה שאינה ראויה לזריעה והיא הנקראת טרשין פודין אותה בשויה וכן המקדיש …

• ערכין יד ע"ב · ו אמר רב פפא: הקדיש טרשין — פודן בשווין, מאי טעמא? ״בית זרע״ …
• ערכין יד ע"ב · ט הקדיש אילנות — (פודה) [פודן] בשוויהן, מאי טעמא? ״בית זרע״ אמר רחמנא, …

הלכה יז היו האילנות שלשה אילנות לתוך בית סאה ולא פירש שהאילנות בלבד הוא שהקדיש הרי …

• בבא בתרא עב ע"א · א ומי מצית מוקמת לה לרבי שמעון כרבי עקיבא? והא תניא: הקדיש שלשה …
• בבא בתרא עב ע"א · ב פחות מכאן או יותר על כן, או שהקדישן בזה אחר זה – …
• בבא בתרא עב ע"ב · י אמר רב הונא: חרוב המורכב וסדן השקמה – תורת אילן עליו, ותורת …
• ערכין יד ע"א · יא איתיביה: הקדיש שלשה אילנות ממטע עשרה לבית סאה — הרי זה הקדיש …

הלכה יח הקדיש האילנות ואחר כך הקדיש את הקרקע פודה את האילנות בשוייהן ואת הקרקע על …

• בבא בתרא עב ע"א · ב פחות מכאן או יותר על כן, או שהקדישן בזה אחר זה – …
• ערכין יד ע"א · יג ולא עוד, אלא אפילו הקדיש אילנותיו, ואחר כך הקדיש קרקע, כשהוא פודה …

הלכה יט המקדיש שדה אחוזתו והגיע היובל ולא נפדית אלא הרי היא תחת יד הקדש הכהנים …

• ערכין כד ע"א · יז אלא הכא, מי איכא למימר קל וחומר? והא תנן: הגיע יובל ולא …
• ערכין כה ע"ב · יז מתני׳ הגיע יובל ולא נגאלה, הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה, דברי …
• ערכין ל ע"ב · כג אבל מקדיש שדה אחוזה, הואיל שהורע כחו, שאם הגיע יובל ולא נגאלה …

הלכה כ גאלה המקדיש קודם שיגיע היובל הרי זה חוזרת לבעליה והערך שנתן יפול לבדק הבית …

• בבא בתרא קח ע"ב · ד ומה ראית לרבות את הבן, ולהוציא את האח? מרבה אני את הבן …
• ערכין כה ע"א · טז מתני׳ הקדישה וגאלה — אינה יוצאה מידו ביובל, גאלה בנו — יוצאה …
• ערכין כה ע"ב · ט תא שמע, דתנא דבי רבי ישמעאל: כל שהוא אחר במקום בן, והא …

הלכה כא במה דברים אמורים בישראל אבל אם היה המקדיש כהן או לוי הרי זה גואל …

• ראש השנה כט ע"א · יג מי דמי? התם חצוצרות והכא שופר! אלא אצטריך: סלקא דעתך אמינא, הואיל …
• ערכין כו ע"ב · טז שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל, שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. …
• ערכין לג ע"ב · יג אמר רבי אלעזר: במה דברים אמורים? בערי הלוים, אבל בערי ישראל עושין …

הלכה כב האשה שהקדישה שדה אחוזתה וגאלה בעלה מיד ההקדש והגיע היובל והיא תחת יד הבעל …

• ערכין כה ע"ב · י בעי רבי זירא: אשה מי מעמיד לה שדה? בעל מוקים לה, שכן …

הלכה כג המקדיש שדהו ופדה אותה כהן מיד ההקדש והגיע היובל והיא תחת יד הכהן לא …

• בבא קמא קט ע"ב · יד תלמוד לומר: ״כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו״ – אחוזה שלו, ואין זו …
• ערכין כה ע"א · יז גאלה אחד מן הכהנים, והרי היא תחת ידו, לא יאמר: הואיל והיא …
• ערכין כה ע"ב · טז תלמוד לומר: ״אחוזתו״, אחוזה שלו, ואין זה שלו. הא כיצד? יוצא מתחת …
• ערכין כט ע"א · ג מיבעיא ליה לכדתניא: ״כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו״, מה תלמוד לומר? מנין …

הלכה כד כשתצא השדה לכהנים ביובל תנתן לכהנים שבמשמר שפגע בו היובל ואם היה ראש השנה …

• ערכין כח ע"ב · ד שדה היוצאה לכהנים ביובל, נותנה למשמר שפגע בו יובל. איבעיא להו: פגע …

הלכה כה המקדיש את האילנות והגיע היובל ולא פדו אותם אינן יוצאין לכהנים שנאמר והיה השדה …

• ערכין יד ע"ב · ח מכר טרשין — נגאלין פחות משתי שנים, מאי טעמא? ״מספר שני תבואות״ …
• ערכין יד ע"ב · ט הקדיש אילנות — (פודה) [פודן] בשוויהן, מאי טעמא? ״בית זרע״ אמר רחמנא, …

הלכה כו כיצד דין מקדיש שדה מקנתו שמין אותה בדמיה ורואין כמה היא שוה עד היובל …

• ערכין יד ע"א · ה מתני׳ בשדה אחוזה להקל ולהחמיר, כיצד? אחד המקדיש בחולת המחוז, ואחד המקדיש …
• ערכין יד ע"א · ו רבי אליעזר אומר: אחד שדה מקנה ואחד שדה אחוזה, מה בין שדה …
• ערכין יד ע"ב · יח תניא כוותיה דרבא, ולא מטעמיה. תניא: ״במכסת הערכך״ — הקישו הכתוב לערכין, …
• ערכין כו ע"א · י והתניא: ״בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו״, יכול יחזור לגזבר שלקחו …
• ערכין כו ע"ב · טז שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל, שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. …

הלכה כז כל שדה ששמין אותה להקדש למכור אותה בדמיה מכריזין עליה ששים יום רצופין בבקר …

• כתובות ק ע"ב · ה נעשו? ודאי טעו! דתנן: שום היתומין שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום, …
• ערכין כא ע"ב · יג מתני׳ שום היתומים — שלשים יום, ושום ההקדש — ששים יום, ומכריזין …
• ערכין כא ע"ב · יד גמ׳ מאי שנא בבקר ובערב? אמר רב יהודה אמר רב: בשעת הוצאת …

הלכה כח הלוקח שדה מאביו או משאר המורישין אותו והקדישה בין שהקדישה אחר מות אביו או …

• גיטין מח ע"א · ח לימא כתנאי: מנין ללוקח שדה מאביו, והקדישה, ואחר כך מת אביו – …
• גיטין מח ע"א · י רבי מאיר אומר: מניין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואחר כך הקדישה, …
• בבא בתרא עב ע"ב · ה דתניא: מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה, ואחר כך מת אביו – מנין …
• בבא בתרא עב ע"ב · ז ואילו רבי יהודה ורבי שמעון, היכא דמת אביו ואחר כך הקדישה – …
• ערכין יד ע"א · יח דתניא: מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה, ואחר כך מת אביו, מנין שתהא …
• ערכין כו ע"ב · יד מתני׳ הלוקח שדה מאביו, ומת אביו, ואחר כך הקדישה — הרי היא …

הלכה א המקדיש שדה אחוזתו מצוה עליו לפדותה הוא שהאדון קודם ואם לא רצה אין כופין …

• בכורות יג ע"א · ז מצות הגאולה באדון, הוא קודם לכל אדם, שנאמר: ״ואם לא יגאל ונמכר …
• ערכין כז ע"א · ז מתני׳ המקדיש את שדהו בשעה שאין היובל, אומר לו: ״פתח אתה ראשון״, …
• ערכין כז ע"א · ט גמ׳ המקדיש שדהו בשעה כו׳. אומרין? והתניא כופין! מאי ״אומרין״ נמי? כופין. …
• ערכין כז ע"א · יא חדא ועוד קאמר, חדא: דאיידי דחביבה עליה טפי ופריק לה, ועוד: מצות …

הלכה ב רצה האדון למכור שדות אחרות משדותיו או ללוות כדי לפדות שדה זו שהקדיש הרשות …

• קידושין כ ע"ב · טו אמר ליה: ממדרשו של רבי שמעון נשמע, שלוה וגואל וגואל לחצאין, דתניא: …
• ערכין ל ע"א · ט לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב, ברעה ויגאל ביפה, ולא ילוה ויגאל, ולא …
• ערכין ל ע"ב · כא ובהקדש כו׳. מנא הני מילי? דתנו רבנן: ״ואם גאל יגאל״ — מלמד …

הלכה ד גאלו אחר מיד ההקדש אם היה בית ערי חומה וקם ביד הגואל שנים עשר …

• ערכין לג ע"א · כא תניא כוותיה דרב הונא, ותיובתא דרבי אושעיא: המקדיש בית בבתי החצרים — …

הלכה ה המקדיש בהמה טהורה תמימה לבדק הבית אף על פי שעבר על עשה מה שעשה …

• מנחות קא ע"א · יא אמר רב פפא: אי שמיעא ליה לשמואל הא דתניא, המתפיס תמימים לבדק …
• תמורה ו ע"א · א ״נדבה תעשה אתו״ — זה קדשי בדק הבית, ותנן: המקדיש תמימין לבדק …
• תמורה לג ע"ב · ה כדתניא: המתפיס תמימים לבדק הבית, כשהן נפדין — אינן נפדין אלא למזבח, …

הלכה ו ומנין שאסור להקדיש תמימין לבדק הבית שנאמר ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אותו …

• פסחים מב ע"א · א רבי יהודה היא, דתניא: ״שור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו״. אותו …
• תמורה ז ע"ב · ד ואלא ״אותו״ למה לי? לכדתניא: ״נדבה תעשה אותו״ — ״אותו״ תעשה נדבה, …

הלכה ז המקדיש את בהמתו סתם או שהקדיש את נכסיו סתם רואין כל בהמה תמימה הראויה …

• בבא בתרא קנא ע"א · ב בהמה איקרי ״נכסי״, דתנן: המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח; …
• זבחים קג ע"א · יד וכדרבי יהושע; דתנן: המקדיש נכסיו והיו בהן בהמות הראויות לגבי מזבח, זכרים …
• תמורה כ ע"א · טו רבי יהושע אומר: זכרים עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים, ויביא …
• תמורה לא ע"ב · ב יש בקדשי בדק הבית, שסתם הקדשות לבדק הבית, הקדש בדק הבית חל …
• תמורה לא ע"ב · י רבי יהושע אומר: זכרים הן עצמן יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצרכי שלמים …

הלכה ח הקדיש נכסיו סתם והיו בהן יינות ושמנים וסלתות ועופות הראויין ליקרב על גבי המזבח …

• בבא בתרא קנא ע"א · ב בהמה איקרי ״נכסי״, דתנן: המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח; …

הלכה י הקדיש נכסיו סתם והיתה בהן הקטרת שנותנין לאומנין בשכרן עד שיחזרו ויקחו אותה כמו …

• כריתות ו ע"א · יח מיתיבי: המקדיש נכסיו והיו בה דברים הראויין לקרבנות הציבור – ינתנו לאומנין …

הלכה יא המקדיש בהמה תמימה למזבח ונפל בה מום ונפסלה הרי זו נערכת ונפדית ועל זה …

• בכורות לז ע"ב · ב מום עובר סברא הוא, השתא מיפרק לא פרקינן עלויה, משחט שחטינן עלויה? …
• תמורה ה ע"ב · ה והרי בכור, דאמר רחמנא ״לא תפדה״, ותנן: יש להן פדיון, ולתמורותיהן פדיון, …
• תמורה כא ע"א · ד ויש להן פדיון, ולתמורותיהן פדיון, חוץ מן הבכור והמעשר. ובאין מחוצה לארץ, …
• תמורה לב ע"ב · יז תניא כותיה דרבי יוחנן: ״אם בהמה אשר יקריבו ממנה״ — בבעלי מומין …
• תמורה לב ע"ב · יח אתה אומר בבעלי מומין, או אינו אלא בבהמה טמאה? כשהוא אומר ״אם …

הלכה יב כל המקדיש בהמה בחייה בין טהורה בין טמאה בין קדשי הבית בין קדשי מזבח …

• חולין ל ע"א · ט וכי תימא, בעי העמדה והערכה, והתנן: שחט בה שנים או רוב שנים …
• חולין פד ע"א · א וליפרקינהו וליכסינהו? בעינן העמדה והערכה.
• בכורות יד ע"ב · יז אבל חכמים אומרים: אם מתו — יקברו. מאן חכמים? תנא דבי לוי …
• תמורה לב ע"א · א מתני׳ אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה …
• תמורה לב ע"ב · יא אמר רבי יוחנן לרבנן: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית — …

הלכה יג שחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת הרי היא כחיה לכל דבריה …

• חולין ל ע"א · ט וכי תימא, בעי העמדה והערכה, והתנן: שחט בה שנים או רוב שנים …

הלכה יד המקדיש בהמה תמימה לדמיה הרי זו נתקדש גופה כיצד האומר דמי בהמה זו הקדש …

• שבועות יא ע"א · ט אמר ליה אביי, והא מר הוא דאמר: הקדיש זכר לדמיו – קדוש …
• בכורות יד ע"ב · ג טעמא, שלא יהא טפל חמור מן העיקר, אבל הקדיש זכר לדמיו — …
• ערכין ה ע"א · ז לא קשיא: הא דאקדיש כולה, הא דאקדיש חד אבר.
• תמורה יא ע"ב · יב בעי רבא: הקדיש אבר לדמיו, מהו דתיחות ליה קדושת הגוף? מי אמר: …
• תמורה יא ע"ב · יג תפשוט ליה מדידיה, דהאמר רבא: הקדיש זכר לדמיו — קדוש קדושת הגוף!
• תמורה יט ע"ב · יג והרי מחוסר זמן, דלא חזי, ואמר רבי שמעון דקדוש, שאני מחוסר זמן, …

הלכה יז וכן האומר ראש עבד זה או לב חמור זה הקדש למזבח או שאמר ראשי …

• ערכין ד ע"ב · כד אמר ליה אביי: ודלא איתיה בערכין, מי נידון בכבודו? והתניא: ״ראש עבד …
• ערכין ה ע"א · י בעל מום נמי איבעויי איבעיא לן, דבעי רבה: ״דמי ראשי לגבי מזבח״ …

הלכה יט האומר ערכי עלי למזבח מביא בערכו קרבן ואם אין ידו משגת לערך שלם הרי …

• ערכין ה ע"א · יג בעי רבא: ״ערכי עלי לגבי מזבח״ מהו? נידון בהשג יד, או אין …
• ערכין ה ע"א · טו בעי רב אשי: הקדיש שדה אחוזה לגבי מזבח, מהו? מי אמרינן: לא …

הלכה א אחד האומר הרי זה הקדש לבדק הבית או חרם לבדק הבית או חרם לשמים …

• סנהדרין פח ע"א · ה וחכמים אומרים: סתם חרמים לכהן, שנאמר: ״כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו״. אם …
• ערכין כט ע"א · יד אמר עולא: אי הואי התם, הוה יהיבנא כולהו לכהנים. אלמא קסבר עולא: …
• תמורה לא ע"ב · ב יש בקדשי בדק הבית, שסתם הקדשות לבדק הבית, הקדש בדק הבית חל …

הלכה ב מחרים אדם מן בקרו ומצאנו ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים ומשדה אחוזתו אבל לא יחרים כל …

• סנהדרין פח ע"א · ה וחכמים אומרים: סתם חרמים לכהן, שנאמר: ״כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו״. אם …
• ערכין כח ע"א · ב מתני׳ מחרים אדם מצאנו ומבקרו, ומעבדיו ומשפחותיו הכנענים, ומשדה אחוזתו, ואם החרים …

הלכה ג וכל מי שהחרים או הקדיש כל נכסיו לוקחין כל מה שיש לו ואפילו תפילין …

• בבא קמא קב ע"ב · יא מתקיף לה רבי זירא: וכי דעתו של אדם על תפיליו? ותנן: המקדיש …
• בבא בתרא קנא ע"א · ג תפלין איקרי ״נכסי״, דתנן: המקדיש נכסיו, מעלין לו תפלין. איבעיא להו: ספר …

הלכה ד מה בין חרמי כהנים לחרמי שמים שחרמי שמים הקדש ונפדין בשוייהן ויפלו הדמים לבדק …

• ערכין כח ע"ב · י מתני׳ חרמי כהנים, אין להם פדיון, אלא נותנים לכהנים כתרומה. רבי יהודה …
• ערכין כט ע"א · א גמ׳ תנו רבנן: חרמי כהנים אין להן פדיון ונותנין לכהן. חרמים כל …
• תמורה ה ע"א · טז והרי חרמים, דאמר רחמנא: ״לא ימכר ולא יגאל״, ותנן: חרמי כהנים אין …

הלכה ה ואחד המחרים קרקע או מטלטלין הרי אלו ניתנין לכהן שבאותו משמר בשעה שהחרים חרמי …

• בכורות לב ע"א · כה דתניא: חרמים, כל זמן שהן בבית בעלים — הרי הן כהקדש לכל …
• ערכין כח ע"א · יז אמר רבי חייא בר אבין: החרים מטלטלין — נותנן לכל כהן שירצה, …

הלכה ו כהן שהיתה לו שדה חרם שזכה בה אחר היובל והחרימה הרי זו מוחרמת ויוצאה …

• ערכין לד ע"א · ב תנו רבנן: ״כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו״, מה תלמוד לומר? מנין לכהן …
• ערכין לד ע"א · ג ודין הוא: בשל אחרים אני זוכה, בשל עצמי לא כל שכן? תלמוד …

הלכה ז מכר הכהן שדה חרמי והקדישה לוקח אפילו היה הלוקח הבעלים הראשונים שהחרימוה הרי זה …

• ערכין כו ע"א · יא יאמר: ״לאשר לו אחזת הארץ״, מה תלמוד לומר ״לאשר קנהו מאתו״? שדה …
• ערכין כח ע"א · יב מתני׳ המחרים בנו ובתו, ועבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו — אין מוחרמין, …

הלכה ח המקדיש קדשי מזבח לבדק הבית הרי ההקדש חל עליהן ותערך הבהמה ותפדה ויפלו דמיה …

• תמורה לא ע"ב · ב יש בקדשי בדק הבית, שסתם הקדשות לבדק הבית, הקדש בדק הבית חל …
• תמורה לב ע"א · ג מיתיבי: קדשי בדק הבית שהתפיסן, בין לקדשי מזבח בין לחרמי כהנים — …
• תמורה לב ע"א · ו אמר לך רב הונא: כי שיירה — אהדא שיירה, דקדשי מזבח שהתפיסן …

הלכה י המקדיש עולה לבדק הבית אין בה אלא עיכוב גזברין בלבד ומדברי סופרים שלא תשחט …

• תמורה לב ע"א · יב ומי אמר עולא הכי? והא אמר עולא: המתפיס עולה לבדק הבית — …
• תמורה לב ע"ב · ז גופא: המקדיש עולה לבדק הבית — אין בה אלא עיכוב גיזברין בלבד. …
• תמורה לב ע"ב · ח מדרבנן, הכי נמי מסתברא, מדקתני סיפא: אם עבר ושחטה — מה שעשה …

הלכה יא מחרים אדם בין קדשי קדשים בין קדשים קלים בין חרמי כהנים בין חרמי בדק …

• סנהדרין פח ע"א · ה וחכמים אומרים: סתם חרמים לכהן, שנאמר: ״כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו״. אם …
• ערכין כח ע"ב · יב מחרים אדם את קדשיו, בין קדשי קדשים בין קדשים קלים, אם נדר …
• תמורה לב ע"א · א מתני׳ אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה …

הלכה יב היו נדבה והחרימן כיצד פודין אותן אומדים כמה אדם רוצה ליתן בבהמה זו להעלותה …

• בכורות נג ע"ב · י מאי היא? דתנן: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית, אין משנין …
• ערכין כח ע"ב · יג ואם נדבה, נותן את טובתן. ״שור זה עולה״ — אומדין כמה אדם …
• תמורה לב ע"א · א מתני׳ אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה …

הלכה יג ישראל שהחרים את בכור בהמה לשמים בין שהיה תמים בין שהיה בעל מום הרי …

• בכורות נג ע"ב · י מאי היא? דתנן: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית, אין משנין …
• ערכין כח ע"ב · יד הבכור, בין תם בין בעל מום — מחרימין אותו, וכיצד פודים אותו? …
• תמורה לב ע"א · א מתני׳ אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה …

הלכה יד וכיצד פודין אותן אומדין כמה אדם רוצה ליתן בבכור זה כדי שיהיה לו ותהיה …

• בכורות נג ע"ב · י מאי היא? דתנן: אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית, אין משנין …
• תמורה לב ע"א · א מתני׳ אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית אין משנין אותן מקדושה …

הלכה יז המחרים חצי עבדו ושפחתו הוא והכהנים שותפין בו אבל אם הקדיש או החרים לשמים …

• גיטין לח ע"ב · יב תא שמע: ״אך כל חרם וגו׳ מאדם״ – אלו עבדיו ושפחותיו הכנענים! …

הלכה יח ואין הגזברין רשאין ליקח דמיהן מאחרים ולהוציא אותן לחירות אלא מוכרין אותן לאחרים ואחרים …

• גיטין לח ע"ב · יא אמר רבה: ומותבינן אשמעתין – המקדיש נכסיו והיו בהן עבדים, אין הגזברין …

הלכה יט המקדיש ידי עבדו כל היתר על פרנסתו קדש וכיצד הוא מתפרנס עבד זה לווה …

• גיטין יב ע"א · כב תא שמע, דאמר רב: המקדיש ידי עבדו, אותו העבד לוה ואוכל, ועושה …
• גיטין יב ע"ב · ג עושה ופורע, קמא קמא קדיש ליה! בפחות פחות משוה פרוטה.

הלכה כ המקדיש את עצמו לא הקדיש אלא דמיו והרי הוא חייב בדמי עצמו ומותר לו …

• גיטין לט ע"א · ב הכי נמי מסתברא, דקתני סיפא: וכן הוא, שהקדיש עצמו – עושה ואוכל, …

הלכה כא אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו כיצד כגון שהחרים בנו ובתו ועבדו ושפחתו העברים …

• בבא קמא סח ע"ב · י אימת? אלימא לפני יאוש, מי קדוש?! ״איש כי יקדש את ביתו קדש״ …
• בבא בתרא פח ע"א · ח אתו לקמיה דרב כהנא, אמר להו: אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. …
• ערכין כח ע"א · יב מתני׳ המחרים בנו ובתו, ועבדו ושפחתו העברים, ושדה מקנתו — אין מוחרמין, …

הלכה כב אין אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כיצד היה לו פקדון ביד אחר וכפר בו …

• בבא מציעא ו ע"א · יח או דלמא: השתא מיהא הא לא תקפה, וכתיב: ״ואיש כי יקדיש את …
• עבודה זרה סג ע"א · ג ואי דלא אמר לה ״קני ליך מעכשיו״, היכי (מצי) [מציא] מקרבה? ״ואיש …
• חולין קלט ע"א · ג אלא דחזא קן בעלמא ואקדשיה, ומי קדוש? ״איש כי יקדש את ביתו …
• תמורה ט ע"א · יב האי בשל אחרים, היכי דמי? אי נימא בהמה דהקדש דידיה, וחולין דעלמא …

הלכה כג במה דברים אמורים במטלטלין אבל קרקע שגזלה אחר וכפר בה אם יכול להוציאה בדיינין …

• בבא מציעא ז ע"א · ו מי סברת במסותא מטלטלין עסקינן? במסותא מקרקעי עסקינן, דכי יכול להוציאה בדיינין, …

הלכה כד הגוזל את חבירו ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו …

• קידושין נב ע"א · ט כי סליק רבי זירא אמרה להא שמעתא קמיה דרבי יוחנן. אמר ליה: …
• בבא קמא סח ע"ב · יג ומי קדוש?! והאמר רבי יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים – שניהן אינן …
• בבא מציעא ז ע"א · ה הא יכול להוציאו בדיינין, הקדישו – קדוש, אף על גב דלא אפקיה. …

הלכה כה מי שהיה מוכר דלועין או ביצים וכיוצא בהן ובא לוקח ונטל אחת והלך לו …

• בבא בתרא פח ע"א · ח אתו לקמיה דרב כהנא, אמר להו: אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. …

הלכה כז האומר לחבירו שדה זו שמכרתי לך לכשאקחנה ממך מקודשת ולקחה אינה מקודשת לפי שכשהקדישה …

• כתובות נט ע"א · טו מתקיף לה רבי ירמיה: מי דמי? התם, בידו להקדישה. הכא, אין בידה …
• נדרים פה ע"ב · א הרי זו עושה ואוכלת. והמותר — רבי מאיר אומר: הקדש, רבי יוחנן …
• נדרים פה ע"ב · ב וכי תימא: כי קאמר הלכה כרבי יוחנן בן נורי — על העדפה …

הלכה כח וכן המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת והמותר חולין אמר לה יקדשו …

• כתובות נח ע"ב · ג מתני׳ המקדיש מעשה ידי אשתו — הרי זו עושה ואוכלת. המותר, רבי …
• כתובות נח ע"ב · ט ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: לא תימא טעמא דרבי מאיר משום …
• כתובות נח ע"ב · י והא לא אמר לה הכי! כיון דשמעינן ליה לרבי מאיר דאמר: אין …
• נדרים פה ע"ב · א הרי זו עושה ואוכלת. והמותר — רבי מאיר אומר: הקדש, רבי יוחנן …

הלכה כט האומר לחבירו שדה זו שאני מוכר לך לכשאקחנה ממך תתקדש הרי זו מקודשת כשיקחנה …

• כתובות נט ע"א · יד ומי איכא מידי דאילו השתא לא קדיש ולקמיה קדיש? אמר רבי אלעאי: …
• כתובות נט ע"א · טז מתקיף לה רב פפא: מי דמי? התם, גופא ופירות בידא דלוקח. הכא, …
• נדרים פה ע"ב · א הרי זו עושה ואוכלת. והמותר — רבי מאיר אומר: הקדש, רבי יוחנן …
• נדרים פה ע"ב · ג לימא: הלכה כרבי יוחנן בן נורי בהעדפה. אי נמי: הלכה כתנא קמא. …
• נדרים פה ע"ב · ד אלא אמר רב יוסף: שאני קונמות, הואיל ואדם אוסר פירות חבירו עליו, …

הלכה ל המשכיר בית לחבירו וחזר והקדישו הרי זה קדש ופקעה השכירות ואם דר בו השוכר …

• ערכין כא ע"א · ב הקדישו משכיר, היכי דייר ביה? במעילה קאי! ותו מעלה שכר להקדש? כיון …

הלכה לד הקדש טעות אינו הקדש כיצד האומר שור שחור שיצא מבית ראשון הרי הוא הקדש …

• בבא בתרא קכ ע"ב · ז ולבית שמאי, דאמרי: אין שאלה בהקדש – דתנן, בית שמאי אומרים: הקדש …

הלכה א ההקדשות אין פודין אותן לא בקרקע ולא בעבדים שהרי הוקשו לקרקעות ולא בשטרות (מפני) …

• קידושין ה ע"א · ב מה לכסף, שכן פודין בו הקדש ומעשר שני. תאמר שטר, שאין פודין …
• בבא מציעא נד ע"א · טו אמר רמי בר חמא: הרי אמרו הקדש אינו מתחלל על הקרקע, דרחמנא …
• בכורות נא ע"ב · א ולא הקדשות בכל אלו.
• ערכין כז ע"א · יג והא קיימא לן, דשוה כסף ככסף! דכולי עלמא שוה כסף ככסף, והכא …

הלכה ב כל הפודה קדשיו מוסיף חומש ואחד המקדיש עצמו או אשתו או היורש מוסיפים חומש …

• בבא מציעא נד ע"א · יח אתגלגל מלתא ומטא לקמיה דרבא. אמר להו: אמר קרא ״עליו״, לרבות חומשו …
• בבא מציעא נד ע"ב · ד גבי הקדש כתיב: ״ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך״. …
• בבא מציעא נה ע"ב · ג מתני׳ חמשה חומשין הן, אלו הן: האוכל תרומה, ותרומת מעשר, ותרומת מעשר …
• זבחים ו ע"א · ג מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד: אלא מעתה, גבי מעשר דכתיב: ״ואם …
• תמורה ב ע"ב · יב תיפשוט ליה מדרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש מוסיף …

הלכה ג הפודה קדשיו אין החומש מעכב אלא מאחר שנתן את הקרן יצא הקדש לחולין ומותר …

• בבא מציעא נד ע"א · ד איבעיא להו: חומש מעכב, או אינו מעכב? ארבעה בארבעה פריק, ואכנפשיה מוסיף …
• בבא מציעא נד ע"א · יב ובהקדש לא פליגי? והתניא: נתן את הקרן, ולא נתן לו את החומש, …
• בבא מציעא נד ע"א · יד אלא אי אתמר, הכי אתמר: אמר רבי יוחנן: הכל מודים בשבת בהקדש …

הלכה ד קדשי מזבח שנפל בהם מום ונפדו אם פדה המקדיש עצמו מוסיף חומש כשאר ההקדשות …

• יומא נ ע"ב · ה פשיטא דבתר מתכפר אזלינן, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש — …
• נדרים לו ע"ב · ח תא שמע, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש מוסיף חומש, ומתכפר …
• בבא מציעא נד ע"ב · ו ותיפוק ליה דהוה ליה הקדש שני. ואמר רבי יהושע בן לוי: אהקדש …
• זבחים ו ע"א · ו והאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: המקדיש מוסיף חומש, ומתכפר עושה תמורה, …
• תמורה י ע"א · ג בעי רמי בר חמא: מקדיש מוסיף חומש, או (מכפר) [מתכפר] מוסיף חומש? …

הלכה ה לפיכך אם חלל בהמה על בהמה שניה בין בקדשי בדק הבית בין בקדשי מזבח …

• תמורה ט ע"ב · יא אמר רבי יהושע בן לוי: הקדש ראשון מוסיף חומש, ואין הקדש שני …

הלכה ו המפריש אשם להתכפר בו ונפל בו מום והוסיף עליו חומש וחללו על בהמה אחרת …

• תמורה ט ע"ב · יג בעי רבי אבין: הפריש אשם להתכפר בו, והומם, והוסיף עליו חומש, וחללו …
• תמורה יג ע"ב · יב אי הכי, דבעי רבי אבין: הפריש אשם להתכפר בו, והמיר בו, ונתכפר …

הלכה ז קדשי בדק הבית אין עושין תמורה שלא דנה תורה בתמורה אלא בקדשי מזבח כיצד …

• תמורה יג ע"א · ז מתני׳ העופות והמנחות אין עושין תמורה, שלא נאמר אלא בהמה. הציבור והשותפין …
• תמורה כ ע"א · ז אלא מעתה, בכהן גדול שהפריש פרה לפרו — תיקדוש, דהאיכא פרת חטאת! …
• תמורה כו ע"ב · ח גמ׳ למימרא דתחת לישנא דאתפוסי הוא, ורמינהו: קדשי בדק הבית, אמר ״חליפת …
• תמורה לא ע"א · יג מתני׳ יש בקדשי מזבח שאין בקדשי בדק הבית, ויש בקדשי בדק הבית …

הלכה ח אחד קדשי בדק הבית ואחד קדשי מזבח שנפל בהן מום אין פודין אותן לכתחלה …

• קידושין יא ע"ב · ד והרי הקדש, דכתיב: ״ונתן הכסף וקם לו״, ואמר שמואל: הקדש שוה מנה …
• בבא מציעא נז ע"א · ג מאן דאמר אהקדשות, כל שכן אקרקעות. מאן דאמר אקרקעות, אבל אהקדשות לא. …
• בכורות כה ע"א · יא וליחלה ולפקה לחולין, וליגזה והדר ליקדשה! דמיה יקרין. וליעבד לה כדשמואל, דאמר …
• בכורות נ ע"ב · ו והרי הקדש, דכתיב ״ונתן הכסף וקם לו״, ואמר שמואל: הקדש שוה מנה …
• ערכין כט ע"א · יב כמאן? כשמואל, דאמר: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל. אימר …
• תמורה כו ע"ב · ז ואם היה הקדש בעל מום — יוצא לחולין, וצריך לעשות דמים.
• תמורה כז ע"א · טז אמר רבי יוחנן: יצא לחולין דבר תורה, וצריך לעשות דמים מדבריהם, וריש …
• תמורה כז ע"ב · ו לימא בדשמואל קא מיפלגי, דאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה …
• תמורה כז ע"ב · ז לא, בין דמר ובין דמר — אית ליה דשמואל, דרבי יונה סבר: …
• מעילה יד ע"ב · ה והאמר שמואל: הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה – מחולל! הני …

הלכה ט כיצד היתה לו בהמת קדשי מזבח שנפל בה מום והרי היא שוה עשרה ובהמת …

• תמורה כו ע"ב · ז ואם היה הקדש בעל מום — יוצא לחולין, וצריך לעשות דמים.
• תמורה כז ע"א · ג אמר רבא: אפילו בקדשי מזבח משכחת לה לישנא דאחולי הוא, כגון שהיה …
• תמורה כז ע"א · טז אמר רבי יוחנן: יצא לחולין דבר תורה, וצריך לעשות דמים מדבריהם, וריש …

הלכה י שמו אותה שלשה ואמרו שזו בדמיה אפילו באו אחר כן מאה ואמרו של קדש …

• תמורה כז ע"ב · ט דאמר רב חסדא: אין להן אונאה — אינן בתורת אונאה, דאפילו פחות …
• תמורה כז ע"ב · י אמר עולא: לא אמרו אלא בשמוי בתרי, אבל בשמוי בתלתא, ואף על …

הלכה יא אין פודין את ההקדש אכסרה אלא בחקירת דמים כמו שבארנו ואם פדה יד הקדש …

• בבא מציעא נה ע"א · ה תניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: ״פרה זו תחת פרה של הקדש״, …
• בבא מציעא נה ע"א · ו ״פרה זו בחמש סלעים תחת פרה של הקדש״, ״טלית זו בחמש סלעים …

הלכה יב הפודה מיד ההקדש משך במנה ולא הספיק ליתן הדמים עד שעמד במאתים נותן מאתים …

• קידושין כט ע"א · א עד שימשוך ויחזיק. משכו במנה ולא הספיק לפדותו עד שעמד במאתים – …

הלכה יד המקדיש כל נכסיו והיתה עליו כתובת אשה או שטרי בעלי חובות אין האשה יכולה …

• יבמות מו ע"א · ב כדרבא, דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור — מפקיעין מידי שעבוד.
• כתובות נט ע"ב · ד אלא, אמר רב אשי: קונמות קא אמרת? שאני קונמות, דקדושת הגוף נינהו, …
• נדרים פו ע"ב · ב דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור — מפקיעין מידי שעבוד.
• גיטין מ ע"ב · יא כדרבא, דאמר רבא: הקדש, חמץ ושחרור – מפקיעין מידי שיעבוד; אלא מפני …
• בבא קמא צ ע"א · א הקדש, חמץ ושחרור – מפקיעים מידי שיעבוד.
• ערכין כג ע"ב · ח מתני׳ המקדיש נכסיו, והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב — אין האשה …

הלכה טז וכיצד פודין קרקע זה משביעין את האשה או בעל חוב תחלה כדרך כל הבא …

• פסחים לא ע"א · א ואתי מלוה ופריק. דתנן: מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים האלו. כי …
• שבועות מב ע"ב · ט להקדש ליפרע מנכסי הקדש – תנינא: מנכסים משועבדים לא יפרעו אלא בשבועה; …
• ערכין כג ע"א · א מתני׳ המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה, רבי אליעזר אומר: כשיגרשנה ידור …
• ערכין כג ע"ב · ח מתני׳ המקדיש נכסיו, והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב — אין האשה …

הלכה יז המקדיש כל נכסיו ואחר כך גירש את אשתו וגבתה כתובתה מן הפודה מן ההקדש …

• נזיר לא ע"א · א ובית הלל אומרים: אין הקדש. כיצד? אמר ״שור שחור שיצא מביתי ראשון …

הלכה יח וכן אין נאמן לומר אחר שהקדיש מנה לפלוני חוב עלי או כלי זה של …

• שבועות מב ע"ב · יא והאמר רב הונא: שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו, ואמר: ״מנה לפלוני בידי״ …

הלכה יט בד"א בבריא אבל חולה שהקדיש כל נכסיו ואמר בשעה שהקדיש מנה לפלוני בידי נאמן …

• בבא בתרא קעד ע"ב · יט אמר רב הונא: שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו, ואמר ״מנה לפלוני בידי״ …
• בבא בתרא קעה ע"א · ד אלא אמר רב נחמן: אידי ואידי דנקיט שטרא, ולא קשיא – הא …
• שבועות מב ע"ב · יא והאמר רב הונא: שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו, ואמר: ״מנה לפלוני בידי״ …
• ערכין כג ע"א · ג ואלא הא דאמר רב הונא: שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו, ואמר: ״מנה …

הלכה כ מי שיצא עליו קול שהפקיר את נכסיו או הקדישן או החרימן אין חוששין לו …

• גיטין פט ע"א · ז ״הקדיש פלוני נכסיו״; ״הפקיר פלוני נכסיו״ – אין חוששין להן.

הלכה ב אין פודין את ההקדשות, אלא בשלושה בקיאין; וכן כשגובין מיטלטלין שממשכנין מחייבי ערכים, שמין …

• מגילה כג ע"ב · ה ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים, וברכת חתנים, …
• מגילה כג ע"ב · טז אמר רבי אבהו: באומר ״דמי עלי״. דתניא: האומר ״דמי עלי״ — שמין …
• סנהדרין ב ע"א · ז נטע רבעי ומעשר שני שאין דמיו ידועין – בשלשה. ההקדשות – בשלשה. …
• סנהדרין ב ע"א · ח והקרקעות – תשעה וכהן. ואדם – כיוצא בהן.
• סנהדרין טו ע"א · ג רבי אבהו אמר: באומר ״ערכי עלי״, בא כהן לגבות ממנו מטלטלין – …
• סנהדרין טו ע"א · ח ואדם כיוצא בהן. אדם מי קדוש? אמר רבי אבהו: באומר ״דמי עלי״. …

הלכה ג כשפודין את ההקדשות מידי ההקדש, בין שהיו קרקעות או מיטלטלין--מכריזין עליהן בפני כל הבאין …

• ערכין כז ע"א · טו מתני׳ אמר אחד: ״הרי היא שלי בעשר סלעים״, ואחד אומר: ״בעשרים״, ואחד …

הלכה ד במה דברים אמורים, בשחזרו זה אחר זה; אבל אם חזרו כולן כאחת, משלשין ביניהם …

• ערכין כז ע"ב · ט אלא אמר רב חסדא: לא קשיא, כאן בבת אחת, כאן בזה אחר …

הלכה ה הבעלים קודמין לכל אדם, מפני שהן מוסיפין חומש; ואין מוסיפין חומש על עילויין של …

• בבא מציעא נג ע"ב · יא איבעיא להו: חומשא מלגיו, או חומשא מלבר? אמר רבינא, תא שמע: הבעלים …
• בבא מציעא נד ע"א · ב עשרים וחמש – הבעלים נותנין שלשים, לפי שאין מוסיפין חומש על עילוי …
• ערכין כז ע"א · יז הבעלים אומרים בעשרים, וכל אדם אומרים בעשרים — הבעלים קודמין, מפני שהם …
• ערכין כז ע"ב · ב ״בעשרים ושלש״ — הבעלים נותנין עשרים ושמונה, ״בעשרים וארבע״ — הבעלים נותנין …
• ערכין כז ע"ב · יד וליתני דינר! לא דק. ולא? והא קתני: אם רצו הבעלים ליתן שלשים …

הלכה ו במה דברים אמורים, בשלא שמו ההקדש שלושה מומחין; אבל אם שמו אותו שלושה מומחין, …

• ערכין כז ע"ב · טו שאין מוסיפין חומש על עלויו כו׳. אמר רב חסדא: לא שנו אלא …

הלכה ז הרי שלא נישום ההקדש, ונתנו הבעלים תחילה עשרים, ובא אחרון ונתן חמש ועשרים, ושתקו …

• ערכין כז ע"ב · ג אמר אחד: ״הרי שלי בעשרים ושש״, אם רצו הבעלים ליתן שלשים ואחד …

הלכה ח אין מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין בזמן הזה--שאין שם מקדש בחטאינו, כדי לחזק את …

• יומא סו ע"א · ג אלא אמר רבא: גזירה משום תקלה. אין מקדישין, ואין מעריכין, ואין מחרימין …
• יומא סו ע"א · ד ואם הקדיש והעריך והחרים, בהמה — תיעקר. פירות כסות וכלים — ירקבו, …
• עבודה זרה יג ע"א · טז אמר מר: ואיזהו עיקור? מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה. ורמינהי: אין מקדישין, …
• עבודה זרה יג ע"ב · א ירקבו, מעות וכלי מתכות — יוליכם לים המלח, ואיזהו עיקור? נועל דלת …
• בכורות נג ע"א · ט אלא אמר רבה: משום תקלה, ומנא תימרא דחיישינן לתקלה? דתנן: אין מקדישין, …

הלכה ט הקדיש או החרים עבד שנכנס למצוות, פודהו וילכו הדמים לים המלח כשאר דמים וערכים …

• עבודה זרה יג ע"ב · ו אשכחיה רבי יונה לרבי עילאי דקאי אפיתחא דצור, אמר ליה: קתני ״בהמה …

הלכה י מותר לפדות ההקדשות בזמן הזה לכתחילה, ואפילו בפרוטה; ומשליך את הפרוטה לים המלח. וחכמים …

• ערכין כט ע"א · יג הני מילי בזמן שבית המקדש קיים, דאיכא פסידא, אבל בזמן הזה אפילו …

הלכה יג לעולם לא יקדיש אדם ולא יעריך ולא יחרים, כל נכסיו; והעושה זה, עבר על …

• כתובות נ ע"א · ב אמר רבי אילעא, באושא התקינו: המבזבז — אל יבזבז יותר מחומש. תניא …
• סוטה כ ע"א · ח רבי יהושע אומר: רוצה אשה בקב ותפלות, מתשעה קבין ופרישות. הוא היה …
• ערכין כח ע"א · ד יכול לא יחרים, ואם החרים יהו מוחרמין? תלמוד לומר: ״אך״, דברי רבי …
• ערכין כח ע"א · י איכא בינייהו דרבי אילא, דאמר רבי אילא: באושא התקינו, המבזבז אל יבזבז …