שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
שאם בכל הזמנים הוראת התורה – התנאה לפניו במצוות, ספר תורה נאה כולי, על אחת כמה וכמה בתקופתנו דרגילים לדרוש שיהי' הכלי מפואר ועל ידי זה באים להנמצא בתוכו חכמה מפוארה .
3 הכלי מפואר . . חכמה מפוארה : להעיר מתענית ז, סע"א. פרש"י ד"ה פתיא אוכמא – ע"ז טז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בבואנו אך ימים אחדים מיום ההילולא, וביום זה דראש השנה לאילנות, אשר האדם עץ השדה , וביארו חכמינו ז"ל אשר קשור זה בלימוד התורה ובאופן אשר ממנו תאכל, כלומר הפצת התורה (תענית ז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א פה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ב) (תענית ז, א) א"ר אבהו גדול יום הגשמים מתחה"מ דאלו תחה"מ לצדיקים ואלו גשמים בין לצדיקים בין לרשעים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ז
אויב אזוי דארפען זיי זיין אויך געגען דער גמרא וועלכע זאגט (תענית ז, א) תלמיד חכם שאינו הגון כו' ערפהו (הרגהו, רש"י) און דער רמב"ם פסקנט אין הלכות דעות פרק ה' ווי א תלמיד חכם דארף זיך פירען און שרייבט (הלכות תלמוד תורה פרק ד') אז אויב ער פירט זיך ניט אזוי טאר מען פון עם ניט לערנען קיין תורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'קצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ידוע פסק הדין בגמרא אשר מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים מבטלים תלמוד תורה בשבילה (מועד קטן ט, ב), וידוע ג"כ מאמר הגמרא בתמורה על הפסוק עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה', אשר כשעשיר בתורה עוזר לרש בתורה , הרי מאיר עיני שניהם, שגם להנותן נתוסף בלימוד תורתו, שזהו הרבה יותר ממרז"ל (תענית ז, א) הרבה למדתי מרבותי ומחברי, ומתלמידי יותר מכולם, כי המאמר בתענית מספר מה שאדם לומד כפי יכלתו הוא, וכדיוק הלשון למדתי , משא"כ הבטחת רז"ל בתמורה דמאיר עיני שניהם ה', היינו ששמעתתא דבעי סייעתא דשמיא, הנה מבקשים בזה אור כפי יכולת הוי', כמובן שזהו שלא בערך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בברכה לענין יום זה דר"ה לאילנות, כי האדם עץ השדה ובמיוחד ת"ח (תענית ז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ט"ו בשבט ט"ו בשבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובעבודת האדם יש לומר ע"פ מ"ש "כי האדם עץ השדה" ואיתא בגמרא דקאי על תלמידי חכמים, ועפ"ז, המעלה דצמיחה שבאילן היא מצד המעלה דתורה, והיינו לפי שבתורה מודגש שההצלחה בה תלוי' בענין היגיעה דוקא, "שתהיו עמלים בתורה", כמאמר "יגעת — ומצאת", שע"י העמל והיגיעה בתורה, הקשורים עם ביטול האדם , זוכים לצמיחה והצלחה שלא בערך להיגיעה, המביא לשמחה אמיתית, "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו".
33 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בברכה לענין יום זה דר"ה לאילנות, כי האדם עץ השדה ובמיוחד ת"ח (תענית ז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות ט"ו בשבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובעמדנו בט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, והרי האדם עץ השדה , ובמיוחד — ת"ח —
1 ובמיוחד — ת"ח: תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות קיץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ו"גן ישראל" יתאים לשמו — להצמיח אילנות טובים נושאים פירות טובים, על ידי לימוד תורתנו וקיום מצוותי', כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי פנימיות התורה,
5 אילנות. . פירות. . לימוד תורתנו וקיום מצוותי' : וכמ"ש (שופטים כ, יט) "כי האדם עץ השדה" , דקאי על תלמיד חכם (וכל בניך לימודי ה' — ישעי' נד, יג) עושה פירות (תענית ז, א), ומאי פירות כו' מצוות (סוטה מו, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"כי האדם עץ השדה" .
28 דברים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מים" הוא הבאת והנחתת התורה למקום נמוך , גם לאלו שהם בקצה המחנה.
33 תענית ז, א. תניא פרק ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
על כך אומרים, שאפילו לפני מתן תורה (אך ביום מתן תורה ) היתה התנהגות כזו שלא לפי הכוונה, ויש לתקנה עתה, כל שכן לאחר מתן תורה שבודאי צריכה שתהיה העבודה של "ירדו לתחתונים", להתמסר לזולת הנמצא בדרגא פחותה מזו, ודוקא על ידי כך מתווסף עילוי גם אצלו, בדוגמת – "ומתלמידי יותר מכולם".
15 תענית ז, א. וראה גם תמורה טז, א. תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"מים" ו"קדושים" ב' לנמוך (תניא פ"ד וראה תענית ז, א), ובפנימיות התורה כלולות ב' תכונות אלו ורזין, שאינם מלובשים ונתפסים בשכל קדושה (הפרשה והבדלה), ועם זה (ומפני יותר מאשר בנגלה דתורה – כי כל הגבוה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אף בעל כשרונות נעלים ביותר ומתמיד עצום ביותר משיג ריבוי חכמה זה רק על ידי ריבוי שנים, שהרי "הרבה קבלתי מרבותי , הרבה קבלתי מחברי ומתלמידי יותר מכולם" – ובגיל צעיר חסרים ענינים אלו,
34 תענית ז, א – בשינוי לשון קצת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
0 וכמים היורדים ממקום גבוה כו' (תענית ז, א. תניא פיד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
11 כמ"ש (פרשתנו כ, יט) כי האדם עץ השדה . וראה תענית ז, א. -- נתבאר בארוכה בלקו"ש ח"ד עי 1114 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בסדר ה"ספירות" מקבלת ספירת הבינה את השכל והרעיון מן החכמה, אך דוקא על־ידי ירידת הרעיון לדרגת הבינה באופן של הסבר והבנה ופירוט לפרטים ולפרטי פרטים, נוספת מעלה בעצם הרעיון, שלא היתה ברעיון עצמו כפי שהיה בדרגת החכמה.
33 להעיר מענין הרבה למדתי כו' ומתלמידי יותר מכולם (תענית ז, א). דבכמה פרטים א) שווה ב) מחולק מנדו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בכך מובן מדוע נרמז הדבר דוקא על ידי העצים, כי "האדם עץ השדה" .
37 שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לא ישא גוי אל גוי חרב", ויקויים בשלימות היעוד "להאריך ימיו של אדם" – אתם קרויים אדם – אריכות ימים ושנים בזמן תחיית המתים לעתיד לבוא, אצל "כל ישראל" אשר "יש להם חלק לעולם הבא שנאמר ועמך כולם צדיקים" , כך שכל ישראל יטלו חלק ב"מחול לצדיקים" אשר "עתיד הקדוש־ברוך־הוא לעשות".
84 ועפ"ז יש לקשר הסיום לתחלת המס' "מזכירין גבורת גשמים בתחיית המתים" , ד"מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים" (תענית ז, רע"א). ובירושלמי תענית בתחלתו: כשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם. ולהעיר מדב"ר פ' תבוא (פ"ז, ז) דביום ירידת גשמים כולם שמחים (וד"ה במד"ר פ' תבוא – ש"ת תרכ"ח סו"ס המאמרים תרכ"ז). וראה ריטב"א בתחלת המס'. טור או"ח סי' קיד. ושו"ע אדה"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בדיבוק חברים ובפלפול התלמידים, ואדרבה, מתלמידי יותר מכולם, ואם כך, ככל שרבים התלמידים (גם אלה שאין תוכם כברם) כך רב יותר הפלפול ועמוק יותר הענין של "נקנית".
25 תענית ז, א. מכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
על הפסוק "כי האדם עץ השדה" שואלים בגמרא "וכי אדם עץ [ה]שדה הוא" , ומשיבים:
2 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אילו היה מדובר כאן על מי החטאת, של הפרה האדומה, לא היתה קיימת תמיהה זו, כי מים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך , הם בבחינת חסד, ובמיוחד מי החטאת שהם "מים חיים".
18 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
4 ראש השנה לאילן (ר"ה בתחלתה) -- ,האדם עץ השדה" (שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א. לקוטי לוי"צ אגרות ע' תיג),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א) מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך – זהו חסד והשפעה, שה"גבוה" יורד אל ה"נמוך" כדי להשפיע עליו.
19 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עץ מאכל, משמעו (כדברי חכמינו ז"ל) – תלמידי חכמים , וב"אילני סרק" הכוונה – לעמי הארץ; ולעתיד לבוא גם "אילני סרק" – עמי הארץ – יתנו פירות, כלומר – הם יהפכו לתלמידי חכמים (או פירוש אחר כיוצא בזה).
16 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכן הוא גם בפרה אדומה שענינה הוא רצוא ושוב, שהרי מי חטאת יש בהם אפר ומים חיים, דאפר שנעשה ע"י שריפת הפרה הו"ע הרצוא, ומים חיים הם בבחינת שוב, שהרי מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך .
1874 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין הוא, כי במוחו וחכמתו צ"ל השפלות עד קצה, וזהו חכמה בחינת מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך .
27 כמארז"ל (תענית ז, א) "נמשלו דברי תורה למים מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה" , "לא תמצא התורה במי שמגבי' עצמו כו'" (תוד"ה אף – מעירובין נה, א), וכמו כן אומרים "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובזה נכלל גם שההשפעה גורמת שינוי בהמשפיע למעליותא, כמאמר ומתלמידי יותר מכולם, שזהו לפי שההשפעה היא מהות דבר.
37 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בהענין דמס"נ (ק"ש) הנכם "רבותינו", כיון שכל ההשפעה באה על ידכם, אבל אעפ"כ, ישנו גם הענין ד"מתלמידי יותר מכולם", וכבנדו"ד, שהענין ד"לספר ביציאת מצרים" נשלם דוקא ע"י פעולת הסיפור להתלמידים.
32 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומענין זה למד רבי עקיבא בנוגע לעצמו – שעם היותו בדרגא תחתונה ביותר, בן גרים, שאין לו בירושה הון עתק שלא עמל בו, מ"מ, ע"י היגיעה בתורה שנמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך , בכחו וביכלתו להגיע מעומק תחת לעומק רום,
30 תענית ז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובכדי שאצל כל יהודי יהיו ה"מן" ו"ענני הכבוד" שבתורה, הרי זה ע"י ה"מים" שבתורה – דכשם שמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך , כך גם התורה ירדה והתלבשה למטה, חכמה מפוארת בכלי מכוער, ומצד ירידת התורה , ביכלתו של כל יהודי – ע"י אמירת תורהשבכתב (אפילו מי שאינו יודע פירוש המלות), וע"י לימוד תורה שבעל-פה (אפילו מי שאינו יודע אלא את הפירוש הפשוט) – לקבל את ה"מן" ו"ענני הכבוד" שבתורה.
39 תענית ז, א. תניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– יש אמוראים שעסקו גם בענינים נוספים, כמו שמואל שנקרא "ירחינאה" לפי שהי' בקי בסוד העיבור, ואמר "לא הייתי מביט באסטרלוגים (חכמת הילוך הכוכבים ומזלות) אלא בשעה שהייתי פנוי מן התורה , אימתי, כשהייתי נכנס לבית המים"; משא"כ רב יהודה ,שכיון שהי' מחזר תלמודו כל שלושים יום , לא הי' לו פנאי לעסוק בענינים אחרים כלל –
124 דב"ר פ"ח, ו (הובא בתוד"ה אף – תענית ז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' מקץ, נר ג' דחנוכה ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"כי האדם עץ השדה" .
35 פ' שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן ארז"ל ומתלמידי יותר מכולן .ג) ומשל הב' הוא מבן יניק וקטן שאביו רוצה להשתעשע עמו פא"פ והרי התינוק הוא קטן , צריך האב להשפיל את ידיו כו' להרים בנו הקטן בכדי שיוכל להשתעשע עמו בקירוב פא"פ.
14 תענית ז, א. וראה לקמן סעיף ז'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד המבואר בענין "מתלמידי יותר מכולן" , היינו, שאף ש"הרבה קבלתי מרבותי , ומחברי יותר מרבותי" , מ"מ, "מתלמידי יותר מכולן" , יותר ממה שקיבל מרבותיו ומחבריו גם יחד – לפי שדוקא ע"י שלומד עם התלמיד, ועליו להסיר את הקושיות, העלמות והסתרים, אזי ממציא עומק חדש שלא הי' מתגלה אלמלא הלימוד עם התלמיד, כי, כדי לבטל ענין של העלם צריך להתגלות עומק לפנים מעומק ("אַ טיפערער עומק") בשכל.
55 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מים – קאי על תורה , כמארז"ל "אין מים אלא תורה" , דכשם ש"מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך" , כך התורה ירדה ממקום כבודה למעלה לנשמות בגופים, ונתלבשה בשכל אנושי ובעניני עוה"ז ועד לטענות של שקר, כדי לבררם.
40 ראה תענית ז, סע"א. תניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' כ"ו אלול, ג' דסליחות ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועי"ז יקויים בהם הענין ד"מתלמידי יותר מכולן" , וכפי שמצינו בנוגע להמשפיע הראשון – משה רבינו – שנאמר בו "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו", שע"י "רגלי העם" המשיכו בחי' "אנכי" – "בקרבו" של משה, ועד"ז בעניננו – שע"י הפעולה עם התלמידים יתוסף גם בהמשפיעים,
17 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה, תשוקת התלמיד לקבל השפעה מהרב הוא דבר הכרחי, הן בנוגע להתלמיד, שתשוקה זו פועלת אצלו ביטול המציאות שיוכל להיות כלי לקבל שכל הרב, והן בנוגע להרב, שלהיותו באין ערוך להתלמיד, הרי ההשפעה להתלמיד היא ירידה גדולה בשבילו, שלא תהי' אצלו מצד עצמו, ורק כאשר הרב רואה אצל התלמיד תשוקה גדולה, הרי זה פועל עליו שירצה לצמצם עצמו להוריד עניניו ולהשפיע אותם להתלמיד, ועד שענין זה מגיע בעומק יותר בכחות הרב, לגלות אצלו ענינים נוספים שלא היו אצלו מקודם לכן, שזהו"ע ומתלמידי יותר מכולם.
42 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ענינו של ראש השנה לאילנות ישנו גם בהאדם , כמ"ש "כי האדם עץ השדה" .
94 פ' שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולאחרי ענין הטחינה שעושה עצמו לפירורים, צריך להיות ענין הלישה ע"י מים , והו"ע התורה שנמשלה למים יורדים מגבוה לנמוך , והיינו שצריך להיות ב' העבודות דתפלה ותורה , והו"ע לימוד התורה שקודם התפלה.
44 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונמצא, שאף שנש"י הם בבחי' מקבלים (כלה), הרי ע"י עבודתם הרי הם גם פועלים כביכול למעלה (בחי' משפיע), וע"ד מארז"ל "ומתלמידי יותר מכולן" (יותר ממה שלמד מעצמו, יותר ממה ש"למדתי מרבותי" , ואפילו יותר "מחבירי" ).
34 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמו שהוא בנוגע לענין המים – שהתורה נקראת בשם מים , כמארז"ל "אין מים אלא תורה" – שאין הכוונה להציור ותואר שבענין המים בגשמיות, אלא הכוונה היא לענין הירידה שבמים, כמארז"ל "מה מים מניחים מקום גבוה והולכין למקום נמוך , אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה" , וכמו"כ גם בענין האור, שהכוונה היא לענין הירידה והגילוי שבהאור.
11 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וענין זה שעיקר המוחין הם לעצמו, אינו בסתירה להמבואר במ"א בענין מתלמידי יותר מכולם, כי, מה שניתוסף ע"י השפעה לזולת הוא רק גילוי ההעלם דבינה השייך למציאות, אבל בכדי להגיע לעצם מהות הבינה, הרי זה ע"י ההתבודדות לעצמו דוקא, ולכן עי"ז שהי' רשב"י במערה לעצמו, נתעורר אצלו בחי' עצם הבינה עד שפעל ענין חדש והפכי לגמרי, דתמורת זה שמקודם הי' הוא המקשה ורפב"י השיב לו י"ב פירוקי, הנה אח"כ הי' הוא המתרץ ותירץ כ"ד פירוקי, שזהו ענין הפכי לגמרי ובכפליים.
43 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה מהוה תוספת הבנה והסברה לדרישת רבותינו נשיאינו, שתבעו והקדישו שימת-לב, שלא להסתפק בעניני העבודה עם עצמו, ולא להסתפק בהשפעה על בני ביתו, ואפילו לא להסתפק בהשפעה בסביבתו בחוג היראים, אלא בהכרח לצאת גם למקום שבו נמצאים עדיין "נקודותנפרדות" שעדיין לא "נילושו" בהמים דתורה , ולהביא שם את המים דתורה – שהרי תכונת המים היא שיורדין ממקום גבוה למקום נמוך , ולפעול שם שכל הנקודות הנפרדות יהיו "נילושים" בהמים דתורה , הן המים דגליא דתורה והן המים דפנימיות התורה .
33 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואין הכוונה רק שע"י עיר אלקינו נמשך בגילוי הענין דגדול ומהולל כפי שהוא מצד עצמו, רק שהי' תחילה בהעלם, אלא כפי שהוא במשפיע ומקבל, שע"י המקבל נמשך בהמשפיע אור חדש שמצד עצמו לא הי' אצלו גם בהעלם, כמאמר ומתלמידי יותר מכולם, וענין זה בא בהמשך למ"ש לפנ"ז הרבה קבלתי מרבותי , והרי מה שמקבל מרבותיו אינו גילוי ההעלם, אלא באופן שמשפיעים לו שכל חדש, ועל זה מסיים ומתלמידי יותר מכולם, שהשלימות שנעשית ע"י התלמידים היא עוד יותר ממה שמקבל מרבותיו.
32 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב) ולהבין הענין בפרטיות יותר, הנה כתיב כי האדם עץ השדה , ואיתא בזהר דשדה הוא בחי' המלכות, כמ"ש שדה אשר ברכו הוי', ועץ הוא בחי' ז"א, אילנא דחייא, והאדם ע"י עבודתו ממשיך העץ בהשדה , היינו, שממשיך בחי' ז"א (עץ ) בבחי' מלכות (שדה ).
9 שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א. לקו"ש חכ"ד ע' 115.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהנה ידוע שבגילוי השכל יש ב' אופנים, גילוי בדרך אור ישר, שזהו הגילוי מכח המשכיל, וגילוי בדרך אור חוזר, שזהו הגילוי מכח השכל ההיולי העצמי, וכמרז"ל הרבה למדתי מרבותי ומחברי יותר מרבותי , ומתלמידי יותר מכולם, והו"ע תלמיד המחכים את רבו, והיינו , שכאשר התלמיד מקשה להרב קושיות עמוקות כו', און לאָזט זיך ניט אָפּריידן, אזי צריך הרב להגיע אל עומק הענין ביותר , ועד שמגיע לכח השכל היולי העצמי.
29 תענית ז, א. מכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"מ בענין השפעת השכל, כמארז"ל הרבה קבלתי מרבותי הרבה קבלתי מחברי ומתלמידי יותר מכולם, והיינו , שיש אופן השפעה מהרב להתלמיד כמו שהיא מצד עצמה, שהרי יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק, שענין זה אמרו לר"ע בנוגע להשפעת השכל, וזוהי השפעה בדרך אור ישר (ועד"ז הרבה קבלתי מחברי, שהוא למטה מהקבלה מרב, והוא ג"כ בדרך אור ישר), והשפעה זו היא השפעה מצומצמת.
42 תענית ז, א. מכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואף שאמרו חז"ל "מתלמידי יותר מכולם" - "מוחלים" הם גם על כך, שכן, הזמן והטירחא שלהם יקרים יותר .
88 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, יב
משא"כ ענין זכירת יציאת מצרים (היציאה מהמיצרים וההגבלות) – צריך להיות נרגש גם בשעת העבודה עצמה, כי, אם לא יהי' נרגש אצלו ענין יציאת מצרים בשעת הלימוד והעבודה, יהיו הלימוד והעבודה במיצרים והגבלות [ואף ש"אין דברי תורה מקבלין טומאה", הרי זהו רק בנוגע להתורה, אבל בנוגע להאדם הלומד – הרי ישנו מצב ש"נעשית לו" ההיפך דסם חיים כו'].
235 יומא עב, ב. תענית ז, א. וראה תו"מ חכ"א ריש ע' 69. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד"ז בנוגע להאדם הלומד התורה – ש"דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה" , כמשל המים ש"מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך" , ו"אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים" (כלי חרס).
488 תענית ז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומזה מובן, שאף ש(ריבוי) תלמידים הוא רק ענין של השפעה והתפשטות, מתבטא בזה גם ענינו של המשפיע, ועד שזה מוסיף בהמשפיע, וכמאמר רז"ל "ומתלמידי יותר מכולן" .
1492 תענית ז, א. מכות יו"ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ישנו "עץ" ("האדם עץ השדה" ) שכל ימיו קשור הוא עם "ארצך" ו"מולדתך" ו"בית אביך".
896 פ' שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"תנא היכא קאי דקתני מאימתי (כלומר מדקתני מאימתי, מכלל דפשיטא לי' להאי תנא דחייבים להזכיר, והיכא חזינן דמחייב להזכיר ), תנא התם קאי דקתני מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים " .
767 וראה גם תענית ז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
משא"כ התורה – היא בחי' שבת, שהרי "אין דברי תורה מקבלין טומאה, שנאמר הלא כה דברי כאש כו'" , ואפילו הלומד תורה באופן ד"לא זכה", שעליו ארז"ל ש"נעשית לו" ההיפך דסם חיים – הרי זה
1050 יומא עב, ב. תענית ז, א. וראה תו"מ ח"ל ס"ע 272. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה איתא בספרי מוסר, ובמקצת גם בספרי חסידות, שראש השנה לאילנות קשור גם עם עבודת האדם , כמ"ש כי האדם עץ השדה .
185 פ' שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ענין זה נאמר אפילו בנוגע ליהודי בן שמונים שנה, צדיק גמור, ש"לא פסיק פומי' מגירסא" – הנה אם רצונו שתהי' התורה מתקיימת אצלו גם בשנת השמונים ואחת, וכן הלאה ("כיון דאיפליג איפליג" ), מוכרח הוא ללמוד תורה באופן ש"ממית עצמו עלי'" (וע"ד "חכמה מפוארה בכלי מכוער" ).
705 ראה תענית ז, סע"א. פרש"י ע"ז טז, ב (ד"ה פתיא אוכמא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אע"פ שהתלמיד מקבל מן הרב השפעה שכלית , וא"כ, בהיותו בתנועה של התפשטות השכל (היפך ענין הביטול) יוכל לכאורה לקבל יותר, וכמו שבלימוד התלמידים בינם לבין עצמם באופן ש"מחדדין זה את זה" אין צורך בענין של ביטול, אעפ"כ, כדי לקבל מן הרב, צריך להיות ענין הביטול דוקא, ולא עוד אלא שגם מה שהתלמיד מחכים את רבו ע"י הקושיות כו' , הרי זה דוקא כאשר בעת הקבלה מן הרב "שפתותיו נוטפות מר".
596 ברכות מז, סע"ב. תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומ"ש שתו ושכרו דודים לתתא קאי על בחי' זו"נ דאצילות, דכשם שענין השתי' כפשוטה היא להוליך את המאכל שיומשך באברי הגוף, והיינו ע"י המים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך , כך גם ענין השתי' למעלה הו"ע המשכת האור מבחי' או"א לבחי' זו"נ, שהן המדות שלמטה מהמוחין, שלכן נקראים בשם מדה, מלשון מדה וגבול (דלא כמו בחי' המוחין, שנקראים חירות ), כי החסד והדין מחלקים את האור, שבמקום החסד אין דין ובמקום הדין אין חסד, ועוד זאת, שהמדות הם מקור לבי"ע, שזהו ע"י צמצום האור באצילות להיות בבחי' מדה וגבול.
722 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אמור, כ"ף אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמרו רז"ל "הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן" .
1851 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דובר אודות הסיפור ע"ד הכנסתו של הצ"צ לחדר ע"י רבינו הזקן , שלאחרי שהמלמד לימד את הצ"צ התחלת פרשת ויקרא, שאל הצ"צ אצל רבינו הזקן :
1297 ובזה התחיל הלימוד של הצ"צ עצמו – באופן של "תלמיד המחכים את רבו" (חגיגה יד, א), ועד ש"מתלמידי יותר מכולן" (תענית ז, א. וש"נ), וראי' לדבר, שרבינו הזקן הוצרך לענין של דביקות והתבוננות כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והמענה על זה – שאפילו קודם מתן-תורה (או ביום מתן-תורה ) היתה הנהגה זו שלא כפי הכוונה, ועתה צריכים לתקן זאת, ומכל-שכן שלאחרי מתן-תורה בודאי צריכה להיות העבודה ד"ירדו לתחתונים", להתמסר ליהודי שלמטה ממנו , ודוקא עי"ז יתוסף בו עילוי, ע"ד "ומתלמידי יותר מכולם" .
232 תענית ז, א. וראה גם תמורה טז, א. תניא בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– התורה עצמה אינה ניזקת, כמ"ש "הלא כה דברי כאש" , "מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , אבל בנוגע להאדם הלומד, הרי, כאשר "לא זכה, נעשית לו כו'", היפך מ"סם חיים" , כך, שגם לאחרי שלמד תורה , נשאר באותו אופן של גסות והעדר הזיכוך בכל עניניו, כמו קודם שלמד תורה .
543 יומא עב, ב. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
(מהורש"ב) נ"ע במכתבו הידוע , גם ע"פ נגלה, מדברי הפוסקים, ראשונים ואחרונים), ובפרט מצד הרצון שעניני החסידות יומשכו למטה, כמארז"ל "מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך" (ואדרבה:
466 תענית ז, סע"א. הובא בתניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"ז הוא בהשפעת שכל מרב לתלמיד, דעל ידי שהשכל מתפרט לריבוי פרטים [ובפרט על ידי ההשפעה לתלמיד קטן , דכל מה שההשפעה היא לתלמיד קטן יותר , צריך לפרט את השכל בריבוי פרטים יותר ], הנה עי"ז מיתוסף אצל הרב עומק חדש שלא הי' אצלו לפני ההשפעה, כמאמר ומתלמידי יותר מכולן .
154 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועצם שכל הרב הוא באופן של צמצום וסילוק לגמרי (כנ"ל ס"ב), מ"מ, הנה לא זו בלבד שע"י ריבוי היגיעה יכול התלמיד להגיע לפנימיות ועצם שכל הרב שלמעלה מהשכל השייך אל התלמיד אפילו כפי שנכלל בשכל הרב, אלא עוד זאת, שע"י ההשפעה להתלמיד שבה מתפרט השכל לריבוי פרטים, ניתוסף אצל הרב עומק חדש שנמשך מכח המשכיל שלא הי' אצלו לפני ההשפעה, כמאמר הרבה למדתי מרבותי , ומחבירי יותר מרבותי , ומתלמידי יותר מכולן , ובפרט כאשר התלמיד שואל קושיות כו', שואל כענין , וכמ"ש הרמב"ם שהתלמיד בשאלותיו מוציא מהרב חכמה מפוארה.
473 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואף שגם במוחין אמרו רז"ל הרבה קיבלתי מרבותי הרבה קיבלתי מחברי ומתלמידי יותר מכולם, הרי ענין זה הוא רק הדרך כיצד לבוא לענין המוחין, אבל השגת השכל גופא, ובפרט באופן של העמקה והתמסרות (צוטראָגן זיך), שעי"ז מעורר וממשיך גילוי כח המשכיל בעילוי אחר עילוי, הרי זה דוקא כשהוא לעצמו ולא ע"י זולת, והיינו , שבמדריגה זו אין מקום להזולת, ואדרבה, הזולת גורם בלבול וטרדה כו'.
2006 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
(א) אם מדובר כאן אודות שלימות החכמה – הנה בהמשך ל"עשה לך רב וקנה לך חבר ", הול"ל "ועשה לך תלמידים ", שעל ידם באים לשלימות החכמה, כמארז"ל "הרבה תורה למדתי מרבותי , ומחבירי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן" .
2158 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
למעשה המצוות – שכדי שיהי' מעשה המצוה כדבעי, צ"ל תחילה ענין המחשבה והדיבור, שזהו כללות ענין ההבנה והשגה שבתורה (מחשבה), וכן ענין הדיבור שפועל תוספת הבנה והשגה, כמובן מדברי המשנה שמהדברים שהתורה נקנית בהם הם "דבוק חברים" ו"פלפול התלמידים", שזהו מצד ההוספה בהבנה והשגה שנעשית ע"י הדיבור, ובזה גופא – לא רק דיבור עם "חברים" שבערכו (שלכן נקרא בשם "חבר"), שבשבילם אינו צריך לצמצם ולהוריד את השכל למטה כ"כ, אלא גם עם "תלמידים" שהם למטה ממדריגתו, שבשבילם צריך לצמצם ולהוריד את השכל למטה ביותר , ודוקא עי"ז ניתוסף אצלו בהבנה והשגה בעומק ועריבות ("געשמאַק") יותר , כמארז"ל "מתלמידי יותר מכולן" ;
1022 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכדי שלימוד התורה יהי' כדבעי, בהקדמת ברכת התורה (ועאכו"כ שלילת הלימוד שלא לשמה , על מנת לקנתר, להתייהר ולהקרא רב, כפי שמצינו שינויי הלשונות בנוגע ללימוד התורה שלא לשמה ) – יש צורך בהקדמת לימוד ענין זה בתורה , הן בנגלה דתורה , מ"ם פתוחה, מאמר פתוח, והן בפנימיות התורה , מ"ם סתומה, מאמר סתום.
971 תוס' ברכות יז, סע"א (לקנתר), פסחים נ, ריש ע"ב (להתייהר ולקנטר), תענית ז, רע"א (שיקרא רב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכאשר יצא לפעול ב"חוצה", אזי יתוסף גם אצלו, כמארז"ל "ומתלמידי יותר מכולם".
1066 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
פירורים נפרדים, מורה על הפירוד שמצד הישות כו', ומים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך , מורה על ענין הביטול.
2467 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהירות זו צריכה להיות גם בנוגע ללימוד התורה – שהרי אע"פ ש"דברי תורה אינן מקבלין טומאה" , הנה בנוגע אליו יש מעמד ומצב ש"נעשית לו סם חיים" , ולפעמים יכול להיות מעמד ומצב ש"נעשית לו" היפך ד"סם חיים" , כיון שחסר אצלו ענין הביטול.
2631 יומא עב, ב. תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויש להביא דוגמא לדבר – ממה שמצינו בגמרא "הרבה למדתי מרבותי , ומחבירי יותר מרבותי , ומתלמידי יותר מכולן" :
424 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והגם שע"י השפעה אל הזולת נעשה הוספה בהשכל, ומתלמידי יותר מכולן , הרי זהו דוקא בנוגע להוספה בשכל , אבל עצם ההשכלה (גם השכלה בפועל) אפשר להיות גם בלי זולת.
2080 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ז
ולהעיר, שאע"פ שהמשל מ"עץ השדה" הובא בגמרא בנוגע לתלמיד חכם שלומד תורה – הרי התורה שייכת לכל אחד מישראל, וכידוע שלכל אחד מישראל יש חלק בתורה, כהדיוק במאמר המשנה "ותן חלק נו בתורתך",
2554 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ההפרש בין מים לשמן, שמים הוא בחי' חכמה הגלוי', בדוגמת המים שהם בטבע הגילוי, שמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך , והיינו שהמים מצד עצמם הם בטבע ההמשכה והגילוי, עד שנמשכים ומתגלים גם במקום נמוך .
723 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"פ מארז"ל עה"פ17 כי האדם עץ השדה אם תלמיד חכם כו', יש לומר, דזה שישראל נקראים בשם תבואה (חטים שעורים וכו' ) הוא מצד העבודה שלהם בקיום המצוות (כדלקמן), וזה שנקראים בשם אילן (עץ השדה ) הוא ע"י עסק התורה.
878 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יב
ולאחרי ההתלבטות בדבר, הנה לפועל נערכה התוועדות, ונאמר מאמר חסידות ושיחות (שיחה ועוד שיחה וכו'), ותוכן הדברים הי' אודות הצורך "לכבוש" את העולם ע"י לימוד התורה – על יסוד דברי הגמרא ש"אילן" (ששייך לחמשה עשר בשבט, שהוא ר"ה לאילן ) קשור עם תלמידי חכמים כו'.
228 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
להצלחה רבה בהשליחות מוכרח שיהיו מן המוכן ענינים בנגלה וענינים בחסידות, ובאופן ד"ושננתם – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך וכו' שנאמר אמור לחכמה אחותי את וגו'" , ו"לשפוך" ("גיסן") עניני התורה בשופי , ובכל מקום ימצאו את הענינים השייכים להם .
151 וכמים היורדים ממקום גבוה כו' (תענית ז, א. תניא פ"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בעשיר ועני, שיותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב , וכן ע"י השפעת השכל מיתוסף אצל המשפיע, וכמאמר ומתלמידי יותר מכולם (ע"י פלפול התלמידים ), ובפרט בענין תלמיד המחכים את רבו כו' , מ"מ, הרי כל זה בכלל מה שהמקבל משלים את המשפיע, אבל אין זה באופן שהמקבל נעשה משפיע.
1661 תענית ז, א. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת ספ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
היינו שהלימוד וההפצה צריכה להיות לא בשביל העילוי שנעשה עי"ז בהמלמד והמפיץ (מתלמידי יותר מכולם ), אלא בשביל המקבלים.
54 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יב
שלימות עבודת האדם היא בענין דשדה האילן דוקא, וכמובן גם ממ"ש כי האדם עץ השדה, והיינו , שבשביל האדם נברא כל העולם כולו4, ומזה מובן שכלולים בו כל פרטי העולם, מלמטה מטה עד למעלה מעלה ביותר , מ"מ, משבחים אותו בתואר דעץ השדה (לא סתם צומח, אלא עץ השדה) דוקא, שזה מורה על הדרגא היותר נעלית בלימוד התורה , וכמובן גם מדרשת חז"ל על הפסוק כי האדם עץ השדה וגו', אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל כו' (מה עץ השדה אם עץ מאכל הוא ממנו תאכל כו' כך תלמידי חכמים אם הגון הוא ממנו תאכל כו'), וכידוע הפירוש דתלמיד חכם , שהוא בטל לחכמה ותורה שלומד, כמו תלמיד הבטל לרבו, ועד שעי"ז נעשה כלי לענין דתען לשוני אמרתך, אני המשנה המדברת בפיך, והיינו , שהלימוד שלו היא באופן דוידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, לאמר ולדבר את כל דברי התורה מה שכבר נאמר למשה מסיני (כנ"ל ס"ד).
1366 תענית ז, א (ובפרש"י). וראה לקו"ש חכ"ד ע' 115.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנה לאחרי שכבר הורגלו בעבודה זו, צריכים להתחיל עוה"פ מחדש ענין הזריעה ולאח"ז ענין הנטיעה, בהתאם לכך שמתחיל סדר עבודה חדש – "ר"ה לאילן" חדש אצל "האדם עץ השדה" , "אדם אתם" , "אתם קרויין אדם" , וכדברי הגמרא (נגלה דתורה) שקאי על "תלמיד חכם" שנושא פירות טובים – "עץ מאכל הוא" ,
1441 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאשר הלימוד הוא לעצמו – הנה אם הוא מתמיד, אזי לומד בהתמדה יותר, ואם אינו מתמיד, עליו להתייגע עד שילמד בהתמדה וכו', אבל, כיון שהלימוד הוא ביחיד, "בד בבד", הרי זה באופן ש"נואלו" (כדברי הגמרא ), ולכן צריך להיות הלימוד באופן ד"הסכת (ושמע ישראל) , עשו כתות כתות ועסקו בתורה, לפי שאין התורה נקנית אלא בחבורה" , שאז "מחדדין זה את זה בהלכה" .
2076 ברכות סג, ב. תענית ז, א. הובא בהל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
יש לבאר מ"ש בתניא , לאחרי שאומר שצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו והורידם למטה, שלכן נמשלה התורה למים , כי מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו ית' דלית מחשבה תפיסא בי' כלל , ומשם נסעה וירדה עד שנתלבשה בדברים גשמיים ועניני עוה"ז.
2731 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
תאמין"86, ו"אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עלי'" – ע"י ההנהגה ע"פ "דרכה של תורה" ש"פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו'" , וע"ד שהתורה נמשלה ליין שנותנים אותו בכלי חרס – "חכמה מפוארה בכלי מכוער" .
2476 תענית ז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ענוה – כיון שתורה נמשלה למים , ש"אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים" – כלי חרס, שזה מורה על תנועת הביטול שעל ידה לוקחים את התורה , כמ"ש "ונפשי כעפר לכל תהי' (ועי"ז) פתח לבי בתורתך"; ויראת חטא – כמארז"ל "אם אין יראה אין חכמה", והיינו, שכדי לקבל ענין החכמה – לא חכמה סתם, אלא חכמת התורה – יש צורך בהקדמת ענין היראה.
2604 תענית ז, א. וראה תניא פ"ד (ח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שריפת הפרה הו"ע הרצוא – ביטול מציאות הפרה והפיכתה לאפר, ע"י האש, שטבעו לעלות למעלה , שזוהי תנועת הרצוא; ולאח"ז ענין השוב – "ונתן עליו מים חיים אל כלי" , שזהו"ע ההמשכה מלמעלה למטה, ע"י המים שטבעם לירד ממקום גבוה למקום נמוך .
136 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונמצא שיש כאן ג' דרגות בענין ה"עצים" – "כי האדם עץ השדה" :
1003 פ' שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולמרות גודל מעלתו כו' – אומר רבי נהוראי "אל בינתך אל תשען", אלא צריך להתייעץ עם חבריו, ועד – "מתלמידי יותר מכולן" .
1390 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
– שהרי בודאי אין צורך לשלול את הלימוד שלא לשמה ממש, שלומד על מנת שחכם יתקרי ורבי יתקרי וכו' –
470 ראה תוס' תענית ז, רע"א, ובהנסמן עה"ג שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ההפרש בין מים לשמן, שמים הוא בחי' חכמה הגלוי', בדוגמת המים שהם בטבע הגילוי, שמים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך , והיינו שהמים מצד עצמם הם בטבע ההמשכה והגילוי, עד שנמשכים ומתגלים גם במקום נמוך .
31 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
היינו שהלימוד וההפצה צריכה להיות לא בשביל העילוי שנעשה עי"ז בהמלמד והמפיץ (מתלמידי יותר מכולם), אלא בשביל המקבלים.
52 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וע"פ מארז"ל עה"פ כי האדם עץ השדה אם תלמיד חכם כו', יש לומר, דזה שישראל נקראים בשם תבואה (חטים שעורים וכו') הוא מצד העבודה שלהם בקיום המצוות (כדלקמן), וזה שנקראים בשם אילן (עץ השדה ) הוא ע"י עסק התורה.
18 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והגם שע"י השפעה אל הזולת נעשה הוספה בהשכל, ומתלמידי יותר מכולן , הרי זהו דוקא בנוגע להוספה בשכל, אבל עצם ההשכלה (גם השכלה בפועל) אפשר להיות גם בלי זולת.
26 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ו) ועפ"ז יש לבאר מ"ש בתניא, לאחרי שאומר שצמצם הקב"ה רצונו וחכמתו והורידם למטה, שלכן נמשלה התורה למים , כי מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו ית' דלית מחשבה תפיסא בי' כלל, ומשם נסעה וירדה עד שנתלבשה בדברים גשמיים ועניני עוה"ז.
40 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ה) ויש לקשר זה עם מאמר הזהר זמנא חדא הוה צריך עלמא למיטרא, אתו לקמי' דר"ש ר' ייסא ור' חזקי' ושאר חברייא, וע"י שדרש להם בפסוק הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גו' ירד מטר, ומבואר בדרושי אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש, דהגם שרשב"י המשיך ירידת הגשמים ע"י אמירת תורה בדרך מלמעלה למטה, מ"מ הי' צריך לזה גם העלאת מ"ן דהחברייא והשבחים ששיבחו אותו, שעי"ז פעלו יתרון ברשב"י ע"ד מתלמידי יותר מכולן .
60 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"ז הוא בהשפעת שכל מרב לתלמיד, דעל ידי שהשכל מתפרט לריבוי פרטים [ובפרט על ידי ההשפעה לתלמיד קטן , דכל מה שההשפעה היא לתלמיד קטן יותר , צריך לפרט את השכל בריבוי פרטים יותר ], הנה עי"ז מיתוסף אצל הרב עומק חדש שלא הי' אצלו לפני ההשפעה, כמאמר ומתלמידי יותר מכולן .
42 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן ארז"ל ומתלמידי יותר מכולן .
14 תענית ז, א. וראה לקמן סעיף ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ווי עס שטייט כי האדם עץ השדה , עס זיינען פאַראַן עצי מאכל ווי ר' יוחנן זאָגט (תענית ז, א), אַז דאָס זיינען די תלמידי חכמים און עס איז פאַראַן אַ סנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין דהנה ידוע שמדת החסד דאצי' מתחלק באצי' לע"ב מיני התחלקות שונות שהמה ע"ב גשרים שלמעלה דבויס"ע ויב"א וי"ט כו' שזהו בחי' ש' ע"ב דאצי', וצריך להבין היטב ענין המשל דגשרים כו', והיינו כמו עד"מ למטה הגשר עשוי על נהר גדול משפתו אל שפתו ובתוך הגשר חדרים ימלאו שמחולקים זמ"ז כמה וכמה בתים מיוחדים וחדרים קטנים עד שהמים יורדים תחת הגשר עוברת דרך התחלקות הבתים מיוחדים שבגשר להיות נתמלא כל חדר מיוחד במים המגיע בחלקו כו', כך ממש עד"מ למעלה שבחי' אור מדת החסד עליון הכולל דאצי' נמשל למים נדמה כטבע המים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך כך בחי' החסד נמשך ממקום גבוה הגבה למעלה למטה במורד לעולמו' בי"ע הנפרדי' ממש ולזאת מוכרח להיות אור החסד כוללי דאצי' להתחלק לחלקי' רבים פרטיים שונים בכלים מכלי' פרטי' שונים בכדי שיוכל להיות נמשך לבי"ע להנבראי' פרטיים להיות מתלבש כל חלק פרטיי בנברא פרטיי ההוא המלאך או הנשמה להחיותו ולקיימו תמיד מאין ליש כנודע שכל הנבראי' פרטיי הם משוני' זמ"ז בשכלי' הנבדלי' שלהן עד שאין האחד דומה לחבירו באופן ההשגה ובאופן הביטול שלו המסתעף מההשגה עד שאין השירה של מלאך פרטי' זו דומה לחבירו כמשי"ת במ"א, שכ"ז נסתעף מרבוי ההתחלקות פרטיי' של אור החסד כוללי דאצי' בכלי' מכלי' שונים פרטי' מה דלא סגי בלא"ה שלא הי' אפשר להתמשך מהחסד הכוללי דאצי' בחי' התחלקות הנבראי' פרטי' מינים ממיני' שונים שנמשכים ממהו' מדת החסד עצמו דאצי' זולתי ע"י התחלקותו בכלים מכלי' שונים, והמה ע"ב גשרים שלו שבאצי'
49 המים שיורדים ממקום גבוה : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין שבחי' המנוחה והשלו"ם הוא כשנתייחדו הע"ס דתיקון דאצי' ע"י המשכת תוספ' גילוי מאור אין סוף ב"ה עד שנתבטלו ונתכללו כאחד, אז ממילא נכנעי' כל החצוני' אויבי ה' בלי שום התגרו' מלחמה זולתי מצד תוספ' גילוי של אור א"ס ב"ה שמתבטלי' מפניו ית' כביטול הנר בפני האבוקה ממש והיינו בחי' השלום בפמליא שלמעלה ששלו"ם הוא בחי' התחברות ב' הפכים ביחד והיינו ע"י תוספ' גילוי מעצמו' אור א"ס שלמעלה משניהם שע"י נעשה שלום ביניהם להתבטל ולהכלל שניהם כא' כמארז"ל ע"פ עושה שלום במרומיו בין מיכאל וגבריאל שמיכאל הוא בחי' מי"ם שנמשך ממדת החסד דאצי' דכמו שהמים יורדין ממקום גבוה למקום נמוך כך טבע החסד להטיב ולהשפיע השפע ממקום גבוה למקום נמוך למטה וגבריאל הוא בחי' אש שנמשך ממדת הגבורה דאצי' שהוא בחי' רצוא והסתלקותו מלמטה למעלה והקב"ה עושה שלום ביניהם מצד התגלות אור א"ס ב"ה בתוספ' ורבוי מאד מעצמותו ית' דלאו בי' מאינון מדות כלל עד שמתבטלי' שניהם שני מדות חו"ג ההפכיי' ונכללים כאחד לכך אין מים מכבי' אש כו' כמשנ"ת במ"א, וזהו ענין המנוחה והשקט שהי' ביומי דשלמה כשהוכן בנין בהמ"ק שאזי נמשך תוספ' גילוי מעצמו' אור א"ס ב"ה עד שנתייחדו כל ע"ס דתיקון דאצי' כאחד בהתכללות אחת שאזי ממילא נתבטלו החצוני' ונכנעו תחת סט' דקדושה בלי שום התגרו' מלחמה, זולתי כביטול הנר בפני האבוק"ה הוא האור הגדול דעצמו' אור א"ס ב"ה שנתגלה בתוס' גילוי ורבוי מאד וזהו ושלו"ם ושקט לו כנ"ל וד"ל.
18 שהמים יורדין ממקום גבוה : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי ותקרא שמו לוי וגו', פי' לוי הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שהוא בחי' קבלת עול התורה והמצות עלינו ועל כל דורותינו ועל כל דורות זרע ישראל כו', בהיות ראובן ושמעון הם בחי' ימינא ושמאלא שהם שני הפכים ממש שראוב"ן הוא בחי' הרצוא דואהבת שבפ' ראשונה דק"ש ושמעון הוא בחי' השוב שבפ' שניה דק"ש להשפיל א"ע בשמאל דוחה למטה לומר כי שנואה אנכי ואינו ראוי לכך שעי"ז מעוררי' למעלה ג"כ בחי' שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני, ולוי הוא הממוצע ביניהם המחברן יחד והיינו שהוא בחי' גופא עמודא דאמצעיתא המחברן יחד שהוא בחי' התורה שנמשכת מקו האמצעי שכוללת שניהם יחד דהיינו למטה בעבודת ה' זו תפלה הוא בחי' אמת ויציב שלאחר ק"ש שכולל ב' פרשיות דק"ש בזה שמקבל עליו עול תורה ומצות באומרו אמת שאני מצד עצמי איני ראוי לכך כי שנואה אנכי אך דבריו חיים וקיימים הוא אשר שם בפי המדבר בד"ת דכתיב ודברי אשר שמתי בפיך וגם שבזה נכללו הב' קוין דימינא ושמאלא דבחי' רו"ש ביחד, וזהו (שכ' בפזמון של שבת של האריז"ל) ימינא ושמאלא ובינייהו כלה פי' ימינא ושמאלא הם ב' אחים ראובן ושמעון ובינייהו כלה זהו לוי הממוצע ביניהם הכוללם יחד שהוא בחי' התקשרות לקשר מחשבתו במחשבתו של הקב"ה בחכמתו ורצונו ודבורו בדבורו ומעשיו במעשה הצדקה להחיות רוח שפלים, שע"י עסק התורה וג"ח ימשיך מלמעלה בחי' התחברות והתקשרות של הקב"ה עמו להיות נשפע ממנו גילוי אור א"ס למטה כי התורה משולה למים הנגרים במורד מלמעלה למטה ממקום גבוה למקום נמוך וגם חסד נמשל למים נדמה כמ"ש באאע"ה זכור אב נמשך אחריך כמים מפני שע"י תורה וג"ח ימשיכו בחי' השפעת גילוי אור א"ס ב"ה שיומשך מלמעלה למטה וזהו עתה הפעם ילוה אישי אלי שע"י תורה וג"ח ילוה ויתקשר בחי' אישי הוא הקב"ה שנאמר ביום ההוא תקראי לי אישי וגו' אלי ממש וזהו כמארז"ל ע"פ ולדבקה בו וכי אפשר להדבק בשכינה אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון כו' שזהו בחי' ומדרגת לוי שילוה אישי אלי והוא בחי' אמת ויציב שבתפלה כנ"ל וד"ל.
60 התורה משולה למים . . למקום נמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכך הדוגמא למעלה במל' דאצי' בבי"ע דשכיבת לעפרא בגלותא כו' עד שהיא בחגוי הסלע בסתר המדרגה כו' וא"כ איך יהי' לה בחי' העלי' בשרשה העצמי במחשבה אחת הנ"ל הנה לזה הוא אומר עצה נכונה לאופן עלי' גם בהיותה בסתר המדרגה כו' באמרו הראיני את מראיי"ך כו', דהנה כנ"י למעלה נק' בשם מראה וכמ"ש מראה דמות כבוד ה' כו' וכתיב במראה אליו אתוודע כו' והוא הנק' אספקלריא תתאה כו' וכמבואר בזוהר משום דכל נהורין עילאי' אתחזין שם כו' ושרש הענין דמראה היינו לפי שהיא בחי' אור חוזר כידוע והוא לפי שמצופה באבר מאחריה חוזר האור לאחור ונגלה הצורה המבטת בה וה"ז כמו המכה בכח בכותל שכאשר הגיע ההכאה בכותל יחזור הדבר לנגד המכה והוא ג"כ משל לבחי' אור חוזר כידוע והנה שרש טעם הדבר לזה שהאור יחזור היינו בהגיע ההשפעה לידי תכלית וסוף דוקא דלפי שאין עוד מקום להליכת האור והשפע אזי בהכרח שיחזור לאחור ומכ"ש כשיש דבר מעכב לנגדו שיחזור האור בכחו מלמטה למעלה כמו הכאת האור דשמש בארץ למטה דלפי שהוא מסתיים בארץ ואין לו עוד מקום להתפשט כי הארץ מעכבת לכך יחזור האור ויהי' בארץ עיקר החום כו' וכן כשמעמידין מסך בפני המים ששם עיקר כח המים בשאון ורעש וכן המים הנובעים מתחת לארץ לפי שהארץ מנעם ועיכבם מתגברי' לעלות מלמטה למעלה שלא כסדר המים שיורדין מגבוה לנמוך כו' והכל ענין הוא לפי שבחי' אור חוזר אינו אלא בב' תנאים א' שיהי' בגמר השפע כי באמצע השפע עדיין עסוק בירידה מעילה לעילה והולך ומתמעט כו' ובגמר השפע הוא שנעוץ תחלת השפע דוקא כידוע דנעוץ תחלתן בסופן דוקא והב' שיהי' דבר מעכב שלא יוכל להתפשט עוד והכל טעם א' להיו' כי אין נעוץ התחלה אלא בסוף דוקא וכשמעכב דבר ה"ז סוף ותכלית ונעוץ שם התחלה כו' וזהו ענין המרא"ה דלפי שמעכב עלי' הכיסוי מאחרי' חוזר האור לאחריו כו' וכל אלה המה משלים להבין למעלה בחי' אור חוזר והוא בחי' התשוב"ה תשו"ב ה"א תתא' ותשובה עילא' תשוב <קיח>
86 המים שיורדין מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה רק שאינו לומד ומקיים לשם שמים אלא מיראת העונש בעולם הבא או אפילו בעולם הזה או מאהבת השכר לקבל פרס בעולם הבא או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד שלמשמאילים בה הניתן מן השמים או אפילו ליקח [ל]עצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רבי ויהיה ראש ישיבה אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע ועליו אמר הכתוב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי וגו' וכל תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבצבור וגרוע מעמי הארץ שזדונות נעשים להם כשגגות ולזה נעשים שגגות כזדונות ועליו אמרו חכמים לא זכה נעשית תורתו לו סם המות .
לח נדרים סב, א. תוס' תענית ז, א. רמב"ם שם. וראה תניא פל"ט נג, ב (לשום איזה פניה לכבוד עצמו להיות ת"ח וכהאי גוונא). שם רפ"מ (כנ"ל). שם קו"א קנד, ב (להתגדל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה רק שאינו לומד ומקיים לשם שמים אלא מיראת העונש בעולם הבא או אפילו בעולם הזה או מאהבת השכר לקבל פרס בעולם הבא או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד שלמשמאילים בה הניתן מן השמים או אפילו ליקח [ל]עצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רבי ויהיה ראש ישיבה אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע ועליו אמר הכתוב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי וגו' וכל תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבצבור וגרוע מעמי הארץ שזדונות נעשים להם כשגגות ולזה נעשים שגגות כזדונות ועליו אמרו חכמים לא זכה נעשית תורתו לו סם המות .
מו יומא עב, ב. תענית ז, א. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1351.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
י ברית כרותה שכל היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח ועל כן במקום שאין בית המדרש בעיר אין לאדם ללמוד בביתו אלא בבית הכנסת שמתפללים בו אבל כשיש בית המדרש בעיר אין ללמוד יחידי בבית הכנסת אלא בבית המדרש בחבורה שנאמר חרב על הבדים ונואלו חרב על שונאיהם של ישראל שיושבים בד בבד ועוסקים בתורה ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר ונואלו שאין התורה נקנית אלא בחבורה ואמרו חכמים עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרויה ביניהם שנאמר אלקים נצב בעדת אל ואין עדה פחותה מעשרה.
קסה ברכות סג , ב. תענית ז, א. מכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה ירידת הארה זו למטה לעוה"ז נקראת בשם חסד ה', המכונה בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך כו'.
3329 מים היורדים . . למקום נמוך : תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הרי המשכה זו היא בחינת ירידה גדולה, ולזה צריך לעורר חסד עליון הנמשך כמים ממקום גבוה למקום נמוך , באתערותא דלתתא בצדקה וחסד תתאה, שממשיכי' חיים וחסד להחיות רוח שפלים ונדכאים.
4603 כמים ממקום כו': תענית ז, א ע"ש. לעיל [בתניא] ח"א פ"ד. וצע"ק, דשם (פ"ד) כתב כל זה בתורה עצמה, ואולי מפני דגם לבריאה ויצירה הוא ירידה עצומה, וכדמסיים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כלומר שמיכאל שר של חסד, הנק' בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך , והוא בחי' ההשפעה והתפשטות החיות מעולמות עליונים לתחתונים, ובחי' אש שטבעה לעלות למעלה היא בחי' הגבורה והסתלקות השפעת החיים ממטה למעלה, שלא להשפיע רק בצמצום עצום ורב, והן מדות נגדיות והפכיות זו לזו.
5651 היורדים: תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקב דיני האש ביום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דולקין יותר בטוב מכשהן נפרדין ,
1477 כדאמרינן תענית ז, א (מה אש אינו דולק יחידי ), ופרש"י (עץ אחד אינה דולקת,
אלא ב' או ג' ביחד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הנה מבואר למעלה בשרש בחי' שוב שהוא המשכ[ות] דמוחי' דאבא היינו בחי' או"י שהוא בחי' ירידת האור למטה מטה לבא בהתלבשות בכלים מכלים שונים דוקא היפוך בחי' העלי' והסתלקות דאו"ח דבחי' גבו' דאימא כו', לפי שטבע בחי' או"י לירד ולימשך מגבוה לנמוך ביותר כטבע המים שיורדים מגבוה לנמוך דוקא לבא בכלים מכלים שונים רבים, וכל שיש כלים רבים יותר יותר יומשך למטה, דהיינו כל ש[ה]כלים נמוכים ביותר שם דוקא מתפשט ונמשך האור ושפע להתלבש שכל הגבוה גבוה יותר מתפשט אורו למטה מטה יותר בהגבלה [והגשמה] ביותר [ו]לא בעליון הרוחני, ע"ד דוגמא מאור שכל עמוק ביותר שמאיר אורו העצמי דוקא בכלים ולבושים היותר נמוכים כמו משלים וחידות כמשלי שלמה , שמפני עומק החכמה לא יוכל להתלבש רק במשלים המגשימים ומגבילים את האור כידוע.
203 כטבע המים . . לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועפ"ז יובן מארז"ל (ר"ה די"ח א' יבמות דק"ה א') ע"פ אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמ"ח רבה דעסיק בתורה חי מ' שנין אביי דעסיק בתו' ובגמ"ח חי שיתין שנין והיינו מפני כי חסד חפצתי המשכות אלקות מלמעלמ"ט ולא זבח העלאות לבד, (וצ"ל מ"ש מנחה היינו קרבן מנחה, דאילו מנחה שבעולה דכתי' ועשירית האיפה (במדבר ך"ח ) יתבאר לקמן שזהו בחי' המשכה, ולכן גם בקרבנות הי' ג"כ בחי' המשכה, וזהו שארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו הקריב עולה בלא מנחה וזבח בלא נסכים, ולכאו' מ"ע דמיונם זל"ז אך לפי הנ"ל יתורץ היטיב דהנה הקרבנות הם בחי' זבח העלאה מלמטלמ"ע שהוא אש כנ"ל אבל נסכים ומנחה שהם יין ומנחת סולת שבעולה הם בחי' צומח שהם נגד יסוד המים כנ"ל, ומים יורדין מגבוה לנמוך שז"ע המשכת אלקות מלמעלמ"ט, ולכן דימו ק"ש ותפילין להם שק"ש היא בחי' העלאה רצוא בכל לבבך בשני יצריך לזבוח את יצרו, ותפילין הם המשכת מוחין לז"א שה"ע המשכת אלקות מלמעלמ"ט, והוקשה כל התורה
147 ומים יורדין מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [ואהי' אצלו אמון כו' וכיצד תהי' התבוננות זו]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ענין וידבר ה' אל משה שהמשכת הוי' להיות התורה צ"ל המשכה תחלה לבחי' משה שהוא מבחי' כי מן המים משיתיהו [כי מים יורדים מגבוה לנמוך , ועמ"ש מענין משה בד"ה אלה מסעי גבי כי דלה דלה לנו כו'].
138 מים יורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועוד י"ל המאמר ומתלמידי יותר מכולם האיך יתכן שהרב המשפיע יקבל מן התלמיד המקבל ממנו כו'.
41 ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לקמן המשך מצה זו פי"ז ובהערה 538.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
משכיל בה שכל עמוק מה שלא יוכל להשיגו כלל במחשבת עיון בלבד, וכמארז"ל ומתלמידי יותר מכולם, הרי נולד ונמשך שכל חדש ממקור השכל ע"י הדבור, ונמצא הדבור שמוליד שכל שיש בינה יתירה בכח הדבור שלמעלה מן השכל, והיינו לפי שהדבור שרשו מקדמות השכל כמ"ש באגה"ק בד"ה ויעש דוד שם וכנ"ל, ולכן עיקר עסק התורה להוציא הדברים בדבור בפה, וכן אנו רואים בקול הדבור שהוא מעורר כוונת הלב בהתפעלות גדולה יותר מכפי ערך ההתפעלות המדות עצמן כמו שנולדו מן השכל ע"י מחשבה וההתבוננות שהרי אנו רואים כשיחשוב האדם ויתבונן בתפלה ויוליד אהוי"ר כו' אינו מתפעל כ"כ כמו שמתפעל כאשר הקול שבדבור מעורר הכוונה שבלב כו' ומזה מוכח ומוכרח לומר שבינה יתירה יש בדבור שמעורר מה שבנקודת הלב שלמעלה מהשכל המוליד את המדות כו' וע"ד ז"א בעתיקא אחיד ותלי' למעלה מאו"א.
538 ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לעיל בהמאמר שם על יד הערה 41 ואילך. שע"ת ק, ד ובהנסמן לשם. פלח הרמון שם. וראה גם לקמן פ"ל. פרק ג"ן בסמיכות להערה 1554. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה וירא העם וינועו ובהערה 95. מאמר ד"ה בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה ש"מ טבת תשח"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
(ט"ל) אמנם עבודת הכהנים הי' במקדש בבחי' היותר גבוה מהלוים, ויובן זה ע"פ מ"ש בזח"ג דל"ט ע"ב דיין מסט' דלואי אתי כו', וסטרא דכהנא מיין צלילין נהירין, כי טבע המים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך והוא בחי' כהן שההשפעה יורדת לכה"ג ומשם לכל הכהנים כמארז"ל כה"ג נוטל חלק בראש ענין בחי' הראש הוא בחי' משפיע לכל האברים, ויין הוא בחי' לוים שהיא ההעלאה ממקום נמוך למקום גבוה מאד נעלה, וזהו ג"כ ענין לארמא קלא ברעש ושיר שהוא בחי' התגלות כמארז"ל כל בעלי השיר יוצאי' בשיר בבחי' גילוי ועלי' מלמטלמ"ע, משא"כ הכהנים עבודתם <57>
1201 המים שיורדים. . למקום נמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שארז"ל הרבה קבלתי מרבותי ומתלמידי יותר מכולם, ר"ל מרבותיו והוא מפני הדיבור שע"י ניתוסף דבר שלא הי' תחילה בשכלו, ולכן עיקר מצות לימוד התורה הוא בדיבור וכמ"ש ודברת בם והוא שע"י הדיבור מתחדש דבר חדש בתורה , וכל אחד לפי ערכו מחדש איזה דבר חדש, והוא ע"י הדיבור.
27 הרבה קבלתי. . מכולם : ראה תענית ז, א. הערה 538 לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והנה קדש הוא מילי' בגרמי' וזהו והחכ' מאין תמצא, וזהו ההפרש בין מוחין למדות, דמדות הם שייכים לעולם דוקא כמו עד"מ מי שהוא חסדן או רחמן שייך דוקא כשיש על מי להתחסד או על מי להתרחם, הגם שיש התעוררות שהאדם מעורר ע"ע זה לפני הקב"ה אבל אינו שייך שיעורר לפני עצמו, הגם שמה שנמשך החסד הוא רק השפעת החסד אבל לא עצם המדה, אך אם לו ההשפעה לא היו יודעין המדה כלל כמו וותרן הוא שנותן וקמצן אינו נותן, וכשוותרן אינו נותן אינו יודעין שהוא וותרן, וכן מדיבור יודעין דוותרן אומר שצריכין ליתן ומי שהוא קמצן אומר שא"צ ליתן, אבל לולי זאת אינו יודעין המדה כלל, אבל מוחין יוכל לישב לעצמו ולהשכיל השכלות וכמו גדולי הראשונים הי' מתבודדים ביערות כדי שלא יבלבלם שום דבר ויהי' תמיד מקושר לאלקות מצד ההתבוננות בגדולת הא"ס, וכן השבטים היו רועה צאן כדי שלא יבלבלם שום דבר, והרשב"י שישב במערה זמן רב נתוסף אצלו חכ' דתחילה כשהי' מותיב רשב"י הי' רפב"י אומר י"ב פרוקי ואח"כ כשהי' מותיב רפב"י הי' רשב"י מותיב כ"ד פרוקי הרי שנתוסף לו ריבוי חכ' והי' בפ"ע הגם שהי' עם ר"א בנו אין זה השפעה, וכן סנהדרין היו נושאין ונותנין ואי' פלוגתא רש"י והרמב"ם כ"א לעצמו או בן זוגו הכל אינו השפעה, הגם שאמרז"ל ומתלמידיי יותר מכולם היינו להוציא מהעלם אל הגילוי
95 ומתלמידיי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לעיל הנחה ד"ה גל נעול על יד הערה 27 (ובחלק המאמרים המשך מצה זו ובהערה 538). לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה לכל תכלה ראיתי קץ על יד הערה 28. (ובחלק ההנחות) בהנחה שם על יד הערה 24.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
שבאו לידי גילוי, אבל מוחין אינם שייכים לזולת שיוכל לישב בפ"ע ולהשכיל השכלות, וראי' דהרי אלפים שנה קדמה תורה לעולם, הגם שארז"ל ומתלמידי יותר מכולם היינו שע"י השפעה נמשך ממקור השכל (משכיל) לשכל אבל לא דבר חדש לגמרי דזה אינו שייך לזולת, ולכן רשב"י שישב במערה י"ב שנה ולא הי' לו למי להשפיע (ה' דמה שהי' עם ר"א בנו זה אינו בגדר השפעה שהוא עצם א' ע') ומ"מ ניתוסף בו ריבוי חכ' דקודם שהי' במערה הי' רפב"י מפרק כו' ואח"כ הי' רשב"י מפרק ובכפל פירוקי, הרי מובן דחכ' אינו שייך לזולת, אך היינו שאינו מוכרח לזולת ולא כן המדות שבלתי הזולת אינו שייך שם מדה כלל, משא"כ מוחין שייך בלא זולת ג"כ אבל מ"מ כשרוצה יכול להשפיע לזולתו ג"כ, ולכן נק' בחי' זו בשם חכ' ידיעה דמה נ"מ אם ידוע לזולתו או במה שהוא בעצמו יודע דמאחר שבכחו לגלות לזולתו מוכרח לומר שהוא בעצמו משיגו בטוב דאל"כ לא הי' באפשרי לגלותו לזולתו, וגם אם יעמיק דעתו עוד בזה הענין יבין אותו בעומק יותר כו' א"כ ה"ז הגבלה, לכן נק' חכ' ידיעה אבל בחי' חכ' דלא ידיעה היינו החכ' קודם שבאה לידי השגה והבנה ואז אינו שייך לומר ע"ז ידיעה מאחר שעדיין אינו ידוע כלל ומ"מ שייך ע"ז שם חכ', וכדי שיהי' בחי' חכ' ידיעה הוצרך להאציל תחילה בחי' חכ' דלא ידיעה, נמצא דבחי' זו הוא כעין ממוצע בין א"ס הבבע"ג ובין בחי' א"ס שמתלבש בע"ס, ומ"מ אין בזה שום התחדשות, וה"ז כמו גילוי האור מן המאור שהרי קודם שהאיר הי' כלול בהמאור והי' בהעלם ועתה מה שנגלה היינו רק מה שבא מהעלם לידי גילוי ולא כמו השפעה שהוא דבר חדש משא"כ הי' כלול בתחילה בהעלם ועכשיו בא מהעלם לגילוי (ה' ולכן נק' או"ר ולא שפ"ע וע' מזה בלקו"ת בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח, ובסידור ח"א בפי' זכר רב טובך, ובד"ה להבין ענין אוא"ס, ובשער היחוד, ובד"ה וככה פצט"ק, ע').
28 ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 538.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דברים פשוטים לא תרצח לא תנאף לא תגנוב שאלמלי לא נתנה תורה הי' השכל מחייב שיתרחק מהם דלמה יגנוב של חבירו, אך הנה יש ב' מיני השפעות, השפעה חיצוניות והשפעה פנימיות השפעה חיצוניות הוא כמו עד"מ השפעת הרב לתלמיד הגם שמשפיע לו חכ' וחכ' הוא פנימיות מ"מ צ"ל שמשפיע לו רק חיצוניות החכ' והראי' דכשהתלמיד הוא בר שכל אז הוא מבין כשהרב משפיע לו השכל באיזה הלכה שנים אוחזים כו' או המחליף כו' אבל כשהתלמיד אינו בר שכל אף שיסביר לו הרבה מ"מ לא יבין כלל, ואם נא' שמשפיע לו שישפיע לו עצם המוחין, הרי הרב יודע השכל והתלמיד אף שאינו בר שכל מ"מ צריך להבין השכל מאחר שנשפע עצם שכל הרב, מובן מזה שהוא רק השפעה חיצוניות ולכן אם התלמיד בעצמו הוא בר שכל רק שהרב משיג יותר ממילא ה"ה מבין את השכל בטוב יותר , אבל כשהתלמיד אינו בר שכל אינו מועיל כלל השפעת הרב וכמו שמורגל בל' העולם „ ק ‘ קען מען ניט ארוף שט עלין, דהשפעה חיצוניות כשלא יש מי שיקבל ההשפעה נתבטל ההשפעה לגמרי וכמו שארי השפעות חיצוניות, משא"כ השפעת הטיפה הוא השפעה פנימיות ועצמיות והראי' שהוא מוליד בדומה לו אם מוחין כמו האב, ואפ"ל יפה כח הבן מכח האב והיינו מפני שנמשך מכח השכל משכל בשכל לכן מה שגבי האב הוא בהעלם אצל הבן הוא בגילוי, והוא [מפני] שהוא השפעה עצמיות (צ"ע קצת דכח זה יש בהשפעה חיצוניות ג"כ וכמארז"ל ומתלמידי יותר מכולם שעי"ז מאיר מהמשכיל לשכל היינו מה שהי' בהעלם תחילה מאיר בגילוי בשכל ועי"ז מתוסף בההשפעה להתלמיד ג"כ).
27 ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 538.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומה שאי' ומתלמידי יותר מכולם, אין הפי' שניתוסף אצלו דבר חדש, אלא שהי' תחילה ג"כ רק שהי' בהעלם במשכיל ואח"כ נמשך אל השכל אבל התחדשות בא דוקא לעצמו בלא זולתו כמו שמצינו ברשב"י אעפ"י שהי' יחיד במערה מ"מ ניתוסף אצלו חכ' עד אין שיעור, כי קודם שהי' במערה הי' הוא השואל ור' פינחס ב"י הי' המשיב וכמה הי' משיב לו י"ב פירוקי', ואח"כ ע"י שהי' רשב"י במערה ניתוסף כ"כ חכ' אצלו עד שהי' הוא המשיב וכמה כ"ד פירוקי' בכפל, נמצא שמוחין שייכים דוקא לעצמו.
24 ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם לעיל ח"א (חלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 538.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יבנה וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים הם מקור העולם, וכמארז"ל בתחילה עלה במח' לברוא את העולם במה"ד ראה שאין העולם מתקיים שיתף עמו מדת החסד מדתו של אברהם וכמ"ש בהבראם באברהם, ראה שאינו מתקיים שיתף עמו מדתו של יעקב מדה"ר וכמארז"ל על השמים נטל אש ומים ופתכן זה בזה ולא הוה גלדא עד דאגלידא ברוחא עילאה שהיא מדתו של יעקב, וזהו חג"ת, ונו"ה הם ענפים נצח ענף החסד והוד ענף הגבו' ומצינו דעיקר ההשפעה הוא מהענפי' כמו הפירות שאינם צומחים על האילן כ"א על הענפים, וה' אלו הם עקרי המדות לכן מתניתא תנא רק ה' אלו, אף שיש מדה ששית כי כל בשמים וארץ הוא רק מחבר שמים וארץ שכל מה שיש בשמים יהי' בארץ והוא השפעה לבר מגופא, ואפי' הולדה שהיא בדומה לו הוא ג"כ לבר מגופא דאינו דבר חדש, והמדות העיקרים הם חמש אלו, ועבודת המלאכים הוא להמשיך מי"ה בו"ה דה' מדות הנ"ל הם ו"ה וצריכים להמשיך מי"ה דכתי' כי אמרתי עולם חסד יבנה דלצורך בריאת העולמות הי' צריכים לבנות מדת החסד וכתי' זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה רחמים וחסדים שייכי' לעולם דענין החסד שייך כשיש זולת אבל בלא זולת לא שייך כלל מדת החסד וכן רחמים כו' אבל מוחין אינם שייכים לזולת כלל וכי בשביל שאין זולת לא ישכיל השכלות, ומשארז"ל ומתלמידי יותר מכולם היינו להוציא מהעלם אל הגילוי, וזשארז"ל אלפים שנה קדמה תורה לעולם
39 ומתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' קנב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
העולם מתקיים שיתף מדת החסד דאברהם כמ"ש אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, פי' הבראם אותיות אברהם, ששיתף מדת החסד דאברהם, ראה שאין העולם מתקיים עי"ז שיתף מדה"ר, כמבואר בזוהר ששמים הוא אש ומים שנטל אש ומים ופתכן וערבן זב"ז ולא הוה אגלידא בתר קיימא ברוחא עילאה שהוא בחי' ת"ת, וזהו זכור ה' רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, כדי שיהי' התהוות העולמות הוא ע"י רחמיך וחסדיך היינו מדת החסד דאברהם ורחמים דיעקב וזהו מדות חג"ת שהם עיקרי המדות, ונה"י נצח הוא ענף החסד והוד הוא ענף הגבורה כמו שאנו רואים שגידול הפירות הוא על הענפים ולא על האילן שעל האילן אינו צומחים פירות, וזהו חמשה מדות שהם עיקרים, שע"י חמשה מדות אלו נתהווה כללות השתלשלות העולמות, הגם שיש עוד כי כל בשמים ובארץ הוא בחי' יסוד מדה ששית, אך הנה יסוד הוא רק מחבר שמו"א שממשיך משמים בארץ אבל זה אינו דבר חדש וזהו בחי' לבר מגופא, ואפי' הולדה בדומה לו עצם השפעה הוא לבר מגופא, ע"כ עיקר המדות הוא חמשה, וזהו מספר ת"ק היינו חמשה מדות וכל א' כלול מיו"ד ויו"ד מיו"ד והוא מספר ת"ק שמאיר בשמים, אבל ע"י עבודת המלאכים שאומרים קדוש באוי"ר עי"ז ממשיכים מבחי' ט"ו שבתיבת ישר"ה הוא בחי' י"ה לבחי' ת"ק הוא בחי' מדות, כי המדות שייכים לעולמות כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, כדי שיהי' העולם צריך לבנות מדות החסד, עד שלא נבה"ע אינו שייך בחי' חסד כלל כי על מי יתחסד וכן רחמים שייך על זולתו, משא"כ בחי' י"ה אינו שייך לעולמות, כמו שא"א לומר שאם לא נמצא זולת נתבטל השכלה הלא אפשר להשכיל השכלת בפ"ע, ומה שאמרו מתלמידי יותר מכולם זהו רק מהעלם לגילוי אבל בעצם אפשר להשכיל השכלת בפ"ע, כמארז"ל אלפיים שנה קדמה תורה לעולם,
49 מתלמידי יותר מכולם : תענית ז, א. ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' קנב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ברזל בברזל יחד (ש"פ הנ"ל)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו, ברזל הוא כמ"ש ארץ אשר אבני' ברזל ואמרז"ל כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח א"ת אבני' אלא בוני', דת"ח נק' בונים, וצ"ל ברזל , וגם בברזל יחד שהוא ושננתם שינון דשני ת"ח שעוסקים ומחדדין זה את זה בהלכה וזה מקשה וזה מתרץ יוצא חידוש דין.
2 ואמרז"ל כל ת"ח שאינו קשה כברזל : כ"ה בגמ' תענית ד, א. ושם ז, א: מאי דכתיב ברזל בברזל יחד לומר לך מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה . וראה בכ"ז אוה"ת ואתחנן ע' שי ואילך. וראה גם אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תרלב-ג. סה"מ תרנ"ט ע' סא, ובהוספות ע' רטז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דהדוגמא מזה למעלה הוא כמ"ש זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, דהמדות רחמים וחסדים שייכים לעולם דוקא, כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, דיש בזה ב' פי', הא' דמדת החסד הוא בשביל בנין העולמות, והב' דבנין העולמות הוא ע"י מדת החסד, וכתיב כי ששת ימים עשה הוי' וגו' שהם המדות העליונות, אבל המוחין הוא לעצמו שיושב לעצמו ומשכיל השכלות, ולפעמי' הרי הזולת מבלבל לו, ומ"ש ומתלמידי יותר מכולם הוא לאחר שהשכיל את ההשכלה
74 תענית ז, א. מכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ש"ק פ' חו"ב י"ב תמוז תרצ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
נאָר אין פלוג איז דאָך דאָס ניט מובן, הן אמת חסידות איז המאור הכללי, אָבער ווי איז דאָס אויף איין יתד כמה ענינים כללים כנ"ל דחסידות השכלה — הבנה — ידיעה — עבודת הלב — וכו' וואָס ביניהם איז דאָ אַ זעלכע ענינים וואָס זיינען ווייט איינע פון די אַנדערע כמו השכלה איז נאָר לעצמו, בעת איינער בעדאַרף דורך טאָן אַ טיפן ענין אין לערנען הן נגלה והן חסידות, איז דער זולת אים מבלבל, דאָס וואָס עס שטייט הרבה קבלתי מרבותי כו' מחברי ומתלמידי יותר מכולם, דאָס איז לאחר אַז מיא ווייס דעם ענין, אָבער אויף דורך לערנען גרונטיק דעם ענין און דורך טאָן אים, איז נאָר לעצמו, און מדות טובות איז נאָר לזולתו כידוע, איז
21 תענית ז, א. מכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ח שיחות חג הפסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הרבה קבלתי מרבותי , רבינו הבעש"ט, רבינו הרב המגיד, רבינו הר"א המלאך, הרבה
4 ראה תענית ז, א (וש"נ): "הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי , ומתלמידי יותר מכולן" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך יא ג'תשמ
מקור מפורש
בדף זה
תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסא
מקור מפורש
בדף זה
תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשסב
מקור מפורש
בדף זה
תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקפו
מקור מפורש
בדף זה
תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שופטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הגמרא אומרת:
6 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
אדם דומה לאילן, וכשם שלאילן שרשים וענפים, כן מחונן האדם בשנים:
46 דברים כ, יט. תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
לדוגמא, המים, אשר יורדים בטבעם מלמעלה למטה דומים למדת החסד, שהיא שורש בחינת המים, שמהותה היא
12 תענית ז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
על ההשוואה שבין "מים" לתורה אומרים חז"ל:
12 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 כי.. השדה: שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
והתבדלות מה"זולת"; או, התרועעות רק עם חברותא שתביא לו יתרון ותועלת בלימוד התורה, דוגמת "דיבוק חברים" "פלפול התלמידים" וכיוצא בזה, שהם מהדברים ש"התורה נקנית" בהם, וכדברי רז"ל:
49 תענית ז, א. מכות י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לפיכך ענין ההתבטלות הוא עיקרי במיוחד בלימוד התורה, כי חכמת ה' נעלית לגמרי מן הנבראים, והיא איננה יכולה להיקלט על־ידי הנברא, אלא כאשר הוא לומד תורה מתוך התבטלות.
41 ראה לקו"ת בהר מ, ג־ד. ובכ"מ. וראה תענית ז, א. נת' בארוכה – בלקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 353 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
0 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
2 ירמי' נ, לו. ברכות סג, ב. תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ הקדמה זו יש לבאר תוכן הענין דמי מקוה ומי מעין בנוגע לטבילה בתורה שנמשלה למים, "מי הדעת" – שגם בלימוד התורה שייך הענין דמי מקוה שנפרדים ממקורם, מצד החסרון שבהרגש האדם הלומד, ולכן צריך להשתדל שלימוד התורה יהי' באופן של מי מעין שמחוברים למקורם.
616 ראה תענית ז, א. ב"ק יז, א. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
על הפסוק "וצדקה תרומם גוי", מבאר רבינו הזקן בתו"א בתחלתו, שע"י הצדקה – צדקה גשמית כפשוטה, להחיות נפש הרעבים ללחם וצמאים למים, ועד"ז צדקה רוחנית, להחיות נפש הרעבים וצמאים לתורה , שנמשלה ללחם ולמים, ולמצוות , שגם בהם מצינו הלשון של אכילה ושתי' – "נעשה מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה ".
1120 ראה ברכות נז, סע"א. תענית ז, א. ב"ק יז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
כי במדבר הי' ענין הקרבנות לבד, משום שהעבודה במדבר היא בבחי' העלאה בלבד, כי מדבר הוא היפך ההתיישבות וההמשכה, ארץ צי' אשר אין בה מים, דמים הם המשכה (מים יורדים מלמעלה למטה) ואילו המדבר ענינו העלאה.
53 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולכן לא הצליחו ולא זכו שתהי' להם תורת חיים לסם חיים.
6 ראה יומא עב, ב. תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואז יתקיים הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", שיביא בדרך ממילא לקיום הענין ד"קאתי מר".
155 לשון הכתוב – משלי ה, טז. וראה תענית ז, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
(וסיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:) יתן השי"ת, שכשם שנתבטלו המניעותהחיצוניות להדפסת ספרי חסידות – כן יתבטלו המניעות הפנימיות, ויתקיים הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה".
101 לשון הכתוב – משלי ה, טז. וראה תענית ז, א. אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר בריבוי מאמרי חסידות שעבודת אברהם היא "אהבה כמים" (אהבה להקב"ה שנמשלה למים), כמו שאומרים (בתפלת גשם) "זכור אב נמשך אחריך כמים", והרי טבע המים הוא לירד מלמעלה למטה.
23 תענית ז, א. וראה תניא ח"א פ"ד. אגה"ק רסי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
"מים" – קאי על תורה, ומעיין – קאי על פנימיות התורה (שהו"ע קב חומטין, כנ"ל סכ"ג).
158 ראה תענית ז, א. ב"ק יז, א. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא "כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כו' מוחזקת בידם", מבלי הבט על המניעות והעיכובים.וענין השמחה מודגש במיוחד בנוגע ללימוד התורה, כדאיתא בגמרא "אין שכינה שורה כו' אלא מתוך שמחה של מצוה כו', וכן לדבר הלכה", היינו, שבהקדמה ללימוד התורה צריך להיות "שמחה של מצוה".
20 שם ל, ב. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
יש לדעת, שהנתינת כח להענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" במשך כל זמן הגלות, עד ביאת המשיח – ישנה כבר מימי המגיד, שהי' אז "זמן מואר" ("אַ ליכטיקע צייט").
7 לשון הכתוב – משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
"מי אני ומה אני" – שתובעים ממנו להתגבר על כל ההעלמות וההסתרים שבעולם ולעמוד בכל הנסיונות; ועוד זאת, שתובעים ממנו לא להסתפק בכך שאצלו בנפשו פנימה יהי' "בית-מקדש", משכן לו ית', ולא להסתפק בכך שהוא עושה מביתו מקדש עבור הקב"ה, עי"ז שההנהגה בביתו היא כדבעי, אלא תובעים ממנו גם את הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה ", שאותם ענינים שהוא מקבל מהמעיין , "מקור מים חיים" שהוא הקב"ה, ימשיך ויחדיר ב"חוצה" , ענינים שנמצאים מחוץ לרשות של מושב בני אדם (לשון "אדמה לעליון") – וכי מנין לו הכחות לזה?!
210 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכללות הדברים [(כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק ואמר:) כ"ק מו"ח אדמו"ר מעולם לא רצה להאריך בזה] – שהי' קטרוג למעלה על זה שרוצים לפרסם ברבים רזי תורה ורזין דרזין, ובאופן ד"יפוצו מעינותיך חוצה", היינו, לחבר את ב' הקצוות:
79 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ענין זה נכלל ב"יפוצו מעינותיך חוצה", שכן, אף שקאי בעיקר על הפצת החסידות, מ"מ, נכללים בזה גם כל הענינים דתורה ומצוות, ובכלל זה גם מה שהולכים להבתי-כנסיות לשמח יהודים בהשמחה דשמחת תורה.וכיון שכן, יפעלו עי"ז את הענין שפועלים ע"י הפצת החסידות – קא אתי מר, במהרה בימינו.
74 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, ענין זה הוא רק מצד העבודה, שעל זה מספיק אפילו פתגם אחד; אבל מצד הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", צריך להיות ריבוי גם בכמות, היינו, שלא להסתפק בכך שיודעים מאמר אחד, עשר מאמרים, מאה מאמרים, אלא צריכים ללמוד חסידות בשופי .
257 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א. וראה גם אגה"ק דהבעש"ט (כש"ט בתחלתו. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שאין לשמור את המעיינות דתורת החסידות עבור יחידי סגולה בלבד, אלא צריך להיות "יפוצו מעינותיך חוצה", ודוקא עי"ז מחריבים את ביהמ"ק המזוייף.
31 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א. אגה"ק דהבעש"ט – כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
"מים" – קאי על תורה.
144 ראה תענית ז, א. ב"ק יז, א. תניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
אמנם בענין קריאת אבא ברוחניות, שהו"ע הראי' באלקות, או גם הכרה בלבד או גם אמונה בלבד, דבזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים, אינו מספיק טעם דגן בלבד, אלא צריך להיות מצה דוקא, דמצה ענינה ביטול כנ"ל, והמצה נעשית ממים וקמח, דמים יורדים מגבוה לנמוך, וגם הקמח הו"ע החסדים כמבואר במ"א.
25 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
דכיון שענינו של משיח הוא שיגלה פנימיות התורה לכל , בלי שום הגבלות, "ופרצת ימה וקדמה גו'", והרי כל הגילויים דלעתיד תלויים "במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות" – צריכים גם עתה להתעסק בהענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה"; תחלה בה"חוצה" הפרטי, ולאח"ז גם בה"חוצה" שחוצה הימנו.
63 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ענין זה – של התהלוכה – הרי הוא בכלל פעולת הפצת המעיינות חוצה, שהסדר בהפצת המעיינות חוצה אינו להמתין עד שאלושהם בכלל ד"חוצה" יבואו אל המעיינות, אלא " יפוצו מעינותיך חוצה", לילך החוצה ושם להפיץ את המעיינות.
17 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' מטות, ט"ו תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
התורה אומרת שהאדם נמשל לעץ השדה.
16 פ' שופטים כ, יט. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
בעבר הי' זה רק ליחידי סגולה, ובדורות האחרונים "מצוה לגלות זאת החכמה", ובפרט ע"י הבעל-שם-טוב ע"י חסידות הכללית, ובפרט ע"י אדמו"ר הזקן בחסידות חב"ד, הרי נעשה הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה", באופן של הפצה.ואף שגילוי פנימיות התורה שייך לעתיד לבוא, כמ"ש "ישקני מנשיקות פיהו", ופי' רש"י שהו"ע טעמי תורה שיתגלו לעתיד – אעפ"כ התחיל כבר עתה גילוי פנימיות התורה, בדרך טעימה, בהזמן דערב שבת, ובפרט לאחר חצות.
28 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר אינו יכול לפעול השבירה דעמלק ע"י הביטושים, הנה העצה לזה היא עמל תורה (התקינו עצמכם לשעבודה של מצרים, בחומר ובלבנים, קל וחומר וליבון הלכתא), שע"י העמל שבתורה נעשה שבירת העמל דלעו"ז, וכמארז"ל אם פגע בך מנוול זה משכהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח, והיינו שבכדי לפעול השבירה והביטול של העמל דלעו"ז צ"ל עמל תורה, שזהו משכהו לביהמ"ד, ואז, אם אבן הוא, היינו שגם אם הוא כמו אבן דומם שאין לו שייכות אל השכל, שזהו"ע קליפת עמלק שהוא למעלה מן השכל כנ"ל, הנה גם אז הוא נימוח ע"י העמל דתורה, וכמו שאנו רואים בגשמיות שכאשר יורדיםהמים אפילו טיפין טיפין הרי הם פועלים שבירה אפילו באבן, וכמו"כ הנה ע"י העמל תורה (שנמשלה למים) פועלים שבירה אפילו בקליפת עמלק, שזהו העמל דלעו"ז, שלמעלה מן השכל והדעת.
72 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכדיוק הלשון "יפוצו מעינותיך חוצה":
183 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ומצד גודל אהבת הקב"ה לבנ"י, הנה כדי להציל אותם, נותן הקב"ה את התרופה באמצעות האבן היקרה שבכתר המלך, שזהו"ע רזין דרזין דאורייתא, שעד אז היו בהעלם, ודוקא בדורותינו אלה, מהבעש"ט ואילך, הולכים ומתגלים לכל בנ"י ועד לאופן ד"יפוצו מעינותיך חוצה", כיון שזוהי התרופה היחידה להצלתם.
68 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
מים – יורדים מגבוה לנמוך, וקדושה ענינה – הפרשה והבדלה.
30 תניא פ"ד. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
דהחכמה דתורה היא מה שהתורה נמשלה למים, דכמו מים שאין להם גוון ומשתנים לפי גוון הכלים כך גם החכמה שלמעלה שהיא למעלה מהשגה ויכולה לבוא בכמה אופני השגות.
33 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה צריך להיות באופן שמאיר "על פתח ביתו מבחוץ" – "יפוצו מעינותיך חוצה", החל מה"חוץ" שבעצמו, ומוסיף והולך, עד ל"חוצה" ממש.
67 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בדף זה
בודאי צריכים בנ"י (שנמשלו לדגים ) לעסוק בתורה (שנמשלה למים ), אבל
984 תענית ז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
אך על זה אמרו רז"ל :
441 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מכולן , וכידוע שבמקום שיש משפיע ומקבל נשפע תוספת וריבוי שפע .
803 תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר במ"א ההפרש שבין אהבה דאברהם לאהבה דיצחק, שהאהבה דאברהם היא אהבה כמים, כמאמר זכור אב נמשך אחריך כמים, שאהבה זו היא מלמעלה למטה, כמו מים שיורדים מגבוה לנמוך , ואהבה דיצחק היא אהבה כרשפי אש, שהיא בדרך מלמטה למעלה.
278 ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
291 תענית ז, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– בנוגע לתמימים, אין צורך בבקשה וזירוז כו', וכן בנוגע לאלו שלמדו בעבר בתומכי תמימים אין צורך בבקשה כו', שהרי קדושה לא זזה ממקומה (או כהלשון לא נעקרה ממקומה ), כך, שלימודם בתומכי תמימים הי' צ"ל באופן ד"נצח סלה ועד" ש"אין לו הפסק"36, וישנו אצלם גם עתה ; ומהם יתפשט גם לכל אלו הקשורים עמהם, שהרי "כל המחובר לטהור טהור" , ועד שיתפשט גם ב"חוצה", וכמו הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" – שכולם יקבלו מנהג טוב זה, שיש בו גם משום להרבות בשמחה.
1924 לשון הכתוב – משלי ה, טז. וראה תענית ז, א. אגה"ק דהבעש"ט הידועה – כתר שם טוב בתחלתו. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
חוכמתא לחכימין" , היא – שינצל את החכמה לא רק לטובת עצמו, אלא גם בכדי לגלות את ה"אחד" אצל הרשע,
1950 תענית ז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אין החכמה מתקיימת בכלי כסף וכלי זהב, אלא בכלי חרס דוקא – הנה במה דברים אמורים, לאחרי שכבר אוחז בענין החכמה, אבל כאשר צריכים להפוך אותו ממעמד ומצב ש"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", שיבוא להכרה פנימית ש"המן" מוכרח להיות "ארור", ו"מרדכי" מוכרח להיות "ברוך", הנה כדי למשוך אותו, צריך להכין מקום שיהי' מושך בחיצוניות, ועי"ז יפעלו עליו גם בפנימיות, עד שיבוא לידי הכרה שענין החיצוניות אינו נוגע, ועד שיבטל זאת מעצמו.
2678 ראה תענית ז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
זאת, שגם בפרטי הענינים שבתורה ישנו הענין דשדה הלבן ושדה האילן, כפי שמצינו שהתורה נמשלה הן לחטה ושעורה (כמ"ש לכו לחמו בלחמי), והן לפירות (שנשתבחה בהם ארץ ישראל, גפן גו' ודבש ), ובפרט יין ו(זית) שמן.
1357 דב"ר פ"ז, ג. תענית ז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן שבנפש האלקית עצמה ישנו הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" – לא רק "חוצה" בפשטות, "חוצה" היותר רחוק, אלא החל
416 משלי ה, טז. וראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן, דזה שתורה נמשלה למים קאי על גליא דתורה.
35 תענית ז, א. שהש"ר שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בדף זה
וזאת ההמשכה שנמשך לב חבירו אליו ע"י אהבתו אליו נק' אהבה הנמשכת כמים להיותה מסט' דחסד שהוא כמו מים שיורדים ונמשכים מגבוה לנמוך כו'.
31 מים שיורדים : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בדף זה
וזהו בחי' ראובן רא"ו ב"ן והוא בחי' פ' ראשונה דק"ש שהיא בבחי' ימין דהיינו סט' דחסד שהוא דגל מחנה יהודה תימנה כנ"ל ובאתדל"ת אמשיך רוח להיות ג"כ אור האהבה העליוני' נמשך מלמעלה למטה כמים שיורדים מגבוה לנמוך כו' וכמ"ש אהבת עולם אהבתיך ע"כ משכתיך חסד והוא מ"ש וימינו תחבקני וד"ל.
41 כמים שיורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
בשיתא סדרי משנה זרעים מועד נשים כו' אבל למעלה הנה היא בחי' אור פני מלך חיים וההארה שמתפשטת ממנה למטה הוא בא כמים הפנים לפנים כו' ע"י אתעדל"ת הנ"ל וה"ז כמים שיורדי' מגבוה לנמוך כו' אך אין טפה יורדת כשאין טפיים עולי' כו' והוא בחי' העלא' מ"ן מברורי' דרפ"ח באהבה במס"נ בתחלה כנ"ל וד"ל.
54 כמים שיורדי' מגבוה לנמוך : תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תקב דיני האש ביום טוב ז
מקור מפורש
בדף זה
ז אגודה של עצים שהודלקה במדורה כל עץ שלא אחז בו האור מותר לשמטו מן המדורה אבל אותן עצים שאחזה בהן האור אסור לסלקן מן המדורה שהרי הוא מכחיש אורן דכשהן באגודה אחת הן דולקין יותר בטוב מכשהן נפרדין והרי זה דומה למכבה אבל מותר ליטלן מצד אחד של המדורה ולהניחן בצד אחר של המדורה או להניחן במדורה אחרת דכיון שאינו מסירן לגמרי מן האש אינו דומה למכבה ואף שלפעמים הן נכבים קצת קודם שמחזירן למדורה אין בכך כלום כיון שאפשר בלא כיבוי כלל והוא אינו מתכוין לכבוי.
מה ראה תענית ז, א. ברש"י שם ד"ה אינה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
בדף זה
כי אף שלגדולתו אין חקר , עד דכולא קמיה כלא חשיבי , הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין כו'.
3352 כמים שיורדין: תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בדף זה
דבאמת [oldpage_מח] אין ערוך כלל לעולמות בע"ג לבחי' עצמות אלקות כידוע רק ע"י בחי' החסדים העליונים שבאור חסד דאצי' שטבע הטוב להטיב ולהשפיע כו', ע"כ מזה הי' בחי' הצמצום וירידת האור האלקי להמשיך שפע אור העליון שיבוא בבחי' כלים מכלים שונים גם באצי' עצמו כמו במח' ודבור כנ"ל שהן למ"ד כלים ראש תוך סוף כו', שעי"ז יומשך עוד למטה מטה להיות בחי' בנין העולמות הנפרדי' בע"ג מאין ליש ממש כו' כמים שיורדים מגבוה לנמוך ביותר כו' עד התהוות עולם השפל הזה כו', שכ"ז הוא רק מצד ריבוי הכלים שעי"ז יהי' ההשתלשלו' מעילה לעלול להיות גילוי אור בכלים מכלים שונים עד שיהי' מציאת בנין עולם הנפרד ליש גמור כו'.
377 כמים שיורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
והוא כידוע שהרוח כלול מאש ומים יחד וע"כ יש ברוח בחי' העלאה והמשכה וירידה באו"י ואו"ח יחד שזהו התכללות דאש ומים, שטבע האש לעלות דוקא ולא לירד וטבע המים להתמשך למטה ולא לעלות מנמוך לגבוה כו' והממוצע הוא הרוח עד שהוא עושה מיצוע זה גם באש ומים, שהרי גם האש כלול מן הרוח ולכך יש בו ג"כ עליי' וירידה, דודאי האש בלא רוח המנפח בו ומתערב ביסודו אינו מתפשט כלל וכלל עד שיכבה לגמרי, אך ע"י הרוח יתפשט בעלי' למעלה ולצדדי', ומה שיש באש לעלות זהו ע"י הרוח ג"כ וגם מה שיש באש לירד היפוך טבעו זהו ע"י הרוח.
41 וטבע המים להתמשך למטה : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל
מקור מפורש
בדף זה
אבל דרך כלל הם ב' מדרגות הנ"ל ובעבודת ה' יובן ג"כ כדוגמתם והן ב' מדרגות הידועי' בחי' רצוא ובחי' שוב, דהנה בחי' הרצוא ידוע שהוא בחי' ההעלא' מלמטה למעלה כשלהבת העולה מלמטה למעלה דוקא וכמו"כ בחי' רשפי אש התשוקה הנה היא בדרך ההעלאה מלמטה למעלה כו' והוא מבחי' הגבורות דוקא, אבל בחי' שוב הוא בחי' ההמשכה מלמעלה למטה והוא בחי' החסדי' דוקא כמו המים שיורדים מגבוה לנמוך כו' וכמ"ש במ"א.
32 המים שיורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים להבין שרש הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בדף זה
והיינו שעשב הוא בחי' ש[ם] ע"ב ושי"ן באמצע התיבה כו', פי' ש[ם] ע"ב הוא מדת החסד עליון שנק' בחי' מים שיורדי' מגבוה לנמוך שנשפעו מלמעלה מבחי' משה ד"ע דאצי' למטה לבהמתך הם הנשמות דבי"ע כנ"ל, אך השי"ן שבאמצע התיבה בא להורות שבהדעת הנשפע מבחי' משה כלולים ג' קוין עליונים דאצי' המה ג' אבות שהם חג"ת דאצי' כצורת השי"ן שהוא בג' קוין כנ"ל, והיינו שהדעת הוא פנימי' [המדות] שכולל ג' קוין חג"ת ביחד והוא עיקר המקיים של המדות והוא עיקר המברר אותן לאהפכא מחשוכא לנהורא כנ"ל, כנראה בעליל בנפש האדם המעורב טו"ר יחד שמתאוה בטבעו לכל חפצי עוה"ז [oldpage_תיד] [כל] התאוות רעות והגאוה ודומיהן כל המדות מגונות הרעות כו' וגם נמצא בו בחי' הטוב הוא האהבה והתשוקה לה' ית' כנ"ל, אך הטו"ר מעורבים יחד בתכלית התערובות ולזאת הדעת הוא המבדיל ומפריד הטוב מן הרע להיות הטוב מתברר בתכלית ההתבררות והרע יופרד בפ"ע וידחה לחוץ כו'.
52 מים שיורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא דהנה אנו רואים שטבע האש חלוק מכל הג' יסודות דעמ"ר שג"י עמ"ר הנה ע"מ הם כל השפעתם בדרך ירידה מלמעלמ"ט כי מים יורדים מגבוה לנמוך, וכ"ש עפר כו', וגם רוח ישנן בדרך עלי' ובדרך ירידה כטבע הרוח להעלות ולהוריד וכמ"ש ורוח ה' ישאך, וכתי' ויעל אלי' בסערה כו', וכן הנה ירידת גשמי' הוא ע"י הרוח כו', וכמאמר רז"ל זיקא דמקמי מיטרא ובתר מיטרא, אבל יסוד האש הנה הוא רק עולה לבד ואינו יורד כלל, וגם הוא הדק יותר מכל היסודות כו', ולכן פי' רבינו ז"ל במ"א
9 מים יורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
בדף זה
שאינו בחשבון הז' רקיעים כו', כמ"ש בזהר פ' לך דפ"ה סע"ב ושם שהוא למעלה מז' רקיעים, ולהבין ענין רקיע זה יובן בהקדם ענין אור מים רקיע, שבמע"ב כתי' ה"פ אור ה"פ מים ה"פ רקיע, ויובן זה בנפש האדם הנה אור הוא בחי' משכיל מקור הכל שאינו נרגש כלל והרי הוא כדמיון האור שאינו נרגש במישוש כלל, ובחי' מים הוא כדמיון הברקת השכל שהוא רק הברקה בעלמא שאינו מושג עדיין אך מ"מ הוא מורגש והרי זה כמו המים שיורדים מגבוה לנמוך, פי' גבוה הוא בחי' המשכיל מקור השכל שאינו מורגש כלל והמים הם יורדים מגבוה שנמשכים מבחי' משכיל, אך עכ"ז הם מורגשים מעט אבל אינו בבחי' השגה והבנה כ"א מרחפת שמרופף השכל עדיין שזה כמשל מי שנופל אצלו השכלה בעת הלימוד הנה השכל שנפל אצלו הוא מרופף עד שכשמעמיק בשכלו אז נמשך בבחי' השגה כו' וה"ז כדמיון המים שהם ניידי כו', ובחי' רקיע הוא כאשר בא אור השכל בהשגה והבנה היטב כי רקיע הוא כמ"ש רקיע כעין הקרח שהקרח הוא מה שנגלדו המים ונתחזקו היטב והיינו כאשר בא השכל בהשגה והבנה היטב על בוריו, ולמעלה נק' בחי' אור מים רקיע* בחי' כח"ב, אור הוא בחי' כתר ומים הוא בחי' חכמה ורקיע הוא בחי' בינה.
55 המים שיורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בדף זה
דהנה יש אור מים רקיע דמע"ב כתי' ה"פ אור וה"פ מים וה"פ רקיע, ובנפש האדם אור הוא המשכיל מקור ששם אין השכל מושג ואפי' אינו מורגש, ואח"כ כשבא לידי השכלה והוא ברק המבריק נק' מים, דמים יורדים מגבוה לנמוך פי' מגבוה מהמשכיל ששם אינו מורגש כלל לנמוך להשגה והבנה שיושג השכל, ומים ניידי והיינו כמו שהשכל עדיין מרופף שיוכל להטותו לכל צד, דכל ענין השכל הוא שיכולים להטותו, וכמ"ש אמחה את האדם אשר בראתי כו' כי יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, כי נחמתי אשר עשיתיו, ואחר המבול כתי' וירח את ריח הנחוח ויאמר לא אוסיף עוד לקלל את האדמה כו' כי יצר לב האדם רע מנעוריו הרי אותו השכל שחייב קודם לחוב חייב אח"כ לזכות, וכשהשכל עדיין בברק המבריק נק' מים דניידי שהוא מרופף, וכשבא לידי השגה והבנה נק' רקיע שהוא כשנגלד וכמ"ש רקיע כעין הקרח דבר קשה וגוש, ולמעלה הם כח"ב אור בחי' כתר מים חכ' רקיע בינה.
82 דמים יורדים מגבוה לנמוך : ראה תענית ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בדף זה
והנה ע"ד דוגמא זאת הוא ג"כ בחי' שביעית שהוא ענין מה ששובת ממלאכה שזהו בחי' ביטול היש לאין ועי"ז נתגלה אין האמיתי הארת סוכ"ע ולכן כתי' והיתה שבת הארץ לך ולבהמתך וארז"ל כלה לחי' מן השדה כלה לבהמתך וכן אכילת אדם תלוי באכילת חי' ובהמה, וכ"ז הוא מצד הארת סוכ"ע המחי' לאדם ובהמה בהשוואה (משא"כ מצד ממכ"ע חיות האדם נבדל בערך מחיות הבהמה כי יש ד' חילוקי מדריגות דצח"מ כו') וכן בשבת מצד הארת סוכ"ע נצטוו ג"כ על שביתת בהמה אע"פ שאין בה דעת כלל לשבות אך מצד שהארת שבת הוא מבחי' אין
117 כלה לחי' מן השדה : תענית ז, א. רש"י ותו"כ בהר שם, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר