115
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
א. "כי האדם עץ השדה"
על הפסוק1 "כי האדם עץ השדה" שואלים בגמרא2 "וכי אדם עץ [ה]שדה הוא", ומשיבים: "אלא משום דכתיב: כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, וכתיב3: אותו תשחית וכרת, הא כיצד? אם תלמיד חכם הגון הוא – ממנו תאכל (למוד הימנו, רש"י) ואותו לא תכרות, ואם לאו – אותו תשחית (סור מעליו, רש"י) וכרת".
יש להבין: משאלת הגמרא "וכי אדם עץ שדה הוא" מובן, שהגמרא סוברת, שההשוואה בפסוק בין אדם לבין "עץ השדה" אינה רק משום שעץ השדה משמש כמשל4 שממנו ניתן להבין אחת או כמה מתכונותיו ומעלותיו של האדם
[שהרי אם כוונת הפסוק היא להשוותם בפרטים מסויימים בלבד, לא היה מקום לשאול5 "וכי אדם עץ שדה הוא", כי יש פרטים רבים שבהם דומה האדם ל"עץ השדה"6],
אלא שהכוונה היא לכך שהאדם הוא עץ השדה7: שהמילה "עץ" אינה מביעה כאן רק פרטיים חלקיים או טפלים של האדם, אלא את כל מהות האדם – "האדם עץ השדה".
ויש לומר, שהדבר מובן גם מאי־אמירת תחנון בחמשה עשר בשבט8 – ראש השנה לאילנות9, וממנהג ישראל לאכול פירות האילן ביום זה10 וכדומה,
הערות
- 1. פרשתנו כ, יט.
- 2. תענית ז, א.
- 3. שם, כ.
- 4. עפ"ז יומתק זה שהש"ס לא נקט כאן לשון "למה נמשל אדם לעץ השדה" (וכיו"ב) – כלשון הש"ס כמ"פ תיכף לאח"ז בנוגע לדברי תורה.
- 5. ברש"י (ועד"ז ברבינו גרשום) תענית שם: אלא מקיש אדם לעץ השדה מה עץ השדה כו'. ומשמע שזוהי הכוונה בתירוץ הגמ', שהאדם אינו עץ השדה ורק נמשלו זל"ז*. וצ"ע מהי הקס"ד מלכתחילה שהאדם הוי עץ השדה?
- 6. ראה אבות פ"ג מי"ז. ועוד. וראה בפרטיות ס' הליקוטים (צ"צ) ע' עץ, ס' הערכים־חב"ד ח"א ע' אדם סי"א, וש"נ.
- 7. וראה רש"י שלח יג, כ.
- 8. שו"ע או"ח סקל"א ס"ו.
- 9. משנה ריש ר"ה (כדעת ב"ה)
- 10. מג"א שם סקט"ז. השלמה לשו"ע אדה"ז (לבעהמ"ס דברי נחמי') שם ס"ח. ויש מנהגים לומר ליקוטים מתנ"ך וזהר כו' (נדפסו בס' פרי עץ הדר – ויניציאה, תפ"ח. וכמ"פ לאח"ז). – ולא ראיתי במדינותינו נוהגים כן.
- . בחדא"ג מהרש"א (ועד"ז בפי' הרי"ף לע"י) שם מפרש דקושיית הש"ס היא שלפי פשוטו של מקרא (שמא האדם עץ שדה – רש"י עה"פ) הול"ל "כי עץ השדה אדם". ע"ש. אבל מפשטות ל' הגמרא "וכי אדם עץ השדה הוא" משמע שהקושיא היא איך אפ"ל שהאדם הוא עץ השדה, כבפנים.
משנה אבות ג׳:י״ז - הטקסט מספריא
רבי אלעזר בן עזריה אומר אם אין תורה אין דרך ארץ. אם אין דרך ארץ אין תורה. אם אין חכמה אין יראה. אם אין יראה אין חכמה. אם אין בינה אין דעת. אם אין דעת אין בינה. אם אין קמח אין תורה. אם אין תורה אין קמח. הוא היה אומר כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה. לאילן שענפיו מרובין ושרשיו מועטין. והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. שנאמר (ירמיה יז, ו) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב. אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו למה הוא דומה לאילן שענפיו מועטין. ושרשיו מרובין. שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו. אין מזיזין אותו ממקומו. שנאמר (ירמיה יז, ח) והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבא חום והיה עלהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי:
שולחן ערוך, אורח חיים קל״א:ו׳ - הטקסט מספריא
נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם בְּט"וּ בְּאָב, וְלֹא בְּט"וּ בִּשְׁבָט, וְלֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְלֹא בְּמִנְחָה שֶׁלְּפָנָיו, וְלֹא בַּחֲנֻכָּה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים גַּם בְּמִנְחָה שֶׁלְּפָנָיו, וְכֵן נוֹהֲגִין. בְּפוּרִים, אֵין נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם בְּלַ"ג בָּעֹמֶר אֵין נוֹפְלִין, בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר אֵין נוֹפְלִין, וְכֵן עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֲפִלּוּ שַׁחֲרִית, (מִנְהָגִים).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.