שיוך לסימן
אגרות קודש כרך כז י'שמח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
4 מה . . בעצמו שמו"ר פ"ל, ט.
ואני המתחיל : תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א כה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתלב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
53 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
67 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הגבלה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
28 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא וארא שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
2 תנחומא פרשתנו טז. שמו"ר פי"ב, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
25 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
36 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
40 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
26 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
25 שם, טו. משא"כ בשאר מכות (לבד ערוב) לא נאמר בפירוש שנעשו מהקב"ה אלא ע"י פעולת משה ואהרן בזה. וראה שמו"ר פי"ב, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
44 שמות רבה פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויצא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
26 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב מטות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
13 שמות רבה פרשה יב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
21 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וארא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
27 ראה שמו"ר פי"ב, ג. וראה לעיל ע' 11 וע' 28.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
26 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא יט. וראה לעיל ע' 11 וע' 28.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
27 כן הוא גם כללות מצות אלו, כי ב' מצות אלו – מילה ופסח – דהם מהמצות שנתנו קודם מתן תורה, שאז הי' העולם מזוהם (ראה שבת קמו, א. זח"א נב, ב), שלכן הי' אז הגזירה שתחתונים לא יעלו למעלה (שמו"ר פי"ב, ג) ולא הי' אפשר שתורה ומצות יתלבשו בגשמיות העולם, וקודם יצי"מ ומ"ת הוצרך לברר כמה פרטים מהעולם כמו שהוא בזוהמתו עדיין, וזה הי' נתינת כח להפסק וביטול הזוהמא בשעת מ"ת (משיחת ר"ח כסלו תשי"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1 תהלים קטו, טז. שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא יט. וראה לעיל ע' 11 ואילך, וע' 28 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
23 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא יט, לעיל ע' 11 וע' 28.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אמור שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
23 כי החידוש דמ"ת הוא חיבור עליונים ותחתונים (שמו"ר פי"ב, ג). ובעבודת האדם הוא החיבור דקבלת עול שמצד עצם הנשמה – עליונים, שיומשך ויורגש בהכחות פנימיים (שכל וכו') – תחתונים (כמבואר בלקו"ש ח"ג פ' יתרו ופ' משפטים). ולזאת, במ"ת – ב' בחינות: א) מה שנוגע לעצם הנשמה, שגילוי עצם הנשמה בכל אחד הוא ע"י שכולל עצמו עם הזולת ויוצא מגדר יחיד (ראה תניא פל"ב), ולכן בחינה זו דמ"ת היא דוקא לכלל ישראל, (שלכן במ"ת (שהיתה בששי בסיון) הוצרך להיות (א) הכלל בשלימותו, ששים רבוא דוקא (מכילתא שמות יט, א. יל"ש רמז רפ). (ב) ההכנה ד"ויחן (לשון יחיד) שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד" (מכילתא הובא בפירש"י שמות יט, ב)). ב) מה שנוגע לכחות פנימיים. ובחינה זו דמ"ת היא לכל אחד ואחד, לפי אופן עבודתו. וראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 4 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
22 אבל לא בשוה ממש (ראה להלן הערות 23־24). כי ענין "העליונים ירדו לתחתונים" – המשכת העצמות – "והתחתונים יעלו לעליונים" – זיכוך גשמיות העולם ע"י המצות – נתחדש רק בשעת מ"ת (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו). וזהו מה שאמרו (שיר השירים רבה שם) "כל המצות שעשו לפניך האבות (דמשמע שכולל גם מצות מילה) ריחות היו", אשר גדרי הריח הם (ראה לקו"ש ח"ח ע' 59 ואילך ובהמצויין שם): (א) רק התפשטות, (ב) אין לו קיום. ולכן גם קיום מצות מילה "אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול" (פיה"מ להרמב"ם חולין ספ"ז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
24 וכן הוא בכל הנסים שהנס הוא שינוי טבע הדבר. וראה להלן הערה 27 בשוה"ג; הערה 38. וי"ל שזהו מ"ש (תהלים קלו, ו) "לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו", דמכיון שמצד טבע הבריאה שהטביע הקב"ה בד' היסודות, המים הם למעלה מהעפר – הרי המציאות דרקיעת הארץ על המים הוא היפך הטבע. ולכן צ"ל חסדו (שפועל "לרוקע הארץ") נמשך לעולם – בתמידות. ומה דביטול הגזירה דתחתונים לא יעלו למעלה שבמתן־תורה (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו) אינה פעולה תמידית* – אף שחיבור עליונים ותחתונים הוא חיבור ב' הפכים, שאין לו [לכאורה] מקום בטבע הבריאה – היינו לפי שהתורה היא הכלי אומנות דבריאת העולם (ב"ר רפ"א), ויתירה מזו: גם לאחר הבריאה "התנה הקב"ה עם מע"ב... אם... מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו אני מחזיר אתכם לתהו ובהו" (שבת פח, א) – הרי א"א שהבריאה תנגד להענין דמ"ת, ואדרבה – טבע הבריאה עצמו דורש הענין דמ"ת, מכיון שעי"ז דוקא הוא קיומה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
6 ראה בכ"ז לקוטי שיחות ח"א ג' 1 שם ח"ג ע' 758 ואילך, ובהנסמן שם. .7) יומא כח, ב. קדושין פב, א, 8) כי רק אז נעשה החיבור דעליונים ותחתונים (שמו"ר פי"ב, ג), רוחניות וגשמיות, ומצות מילה שלפני מ"ת (אף שהיתה מצו ציווי הקב"ה ולא כשארי המצות ש-" קיימו האבות בכח עצמם), היתה רק הכנה למיית (ולחיבור הנ"ל), שלכן גם קיום מצות מילה ,אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו עיה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
32 ראה תנחומא פרשתנו טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
21 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
55 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
34 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. וראה לקו"ש ח"ח ע' 23 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
14 שמו"ר פי"ב, ג. וראה גם תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
4 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
32 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
32 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
30 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
46 שמו"ר פי"ב, ג. וראה גם תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
0 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא יט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1 שבת פח, א.' 2) שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
26 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
26 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
21 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
4 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
33 שמו"ר פי"ב, ג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
45 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
61 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
14 וע"פ מרז"ל שעד מ"ת הייתה הגזירה דתחתונים לא יעלו למעלה כו' (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו) י"ל שכן הוא גם בז' מצות בני נח לפני מ"ת אף שנצטוו עליהם. והטעם כי תוכנם הרי הוא – ישוב העולם, בין אדם לחבירו* – ואי"ז שייך להחפצא. וראה לקו"ש חי"ז ע' 317 שוה"ג להערה 21, שע"פ פשש"מ משמע דרק בזה שמפורש (נח ט, ד ואילך) נצטוו ב"נ בפירוש. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
74 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. (משיחות אחש"פ ויום ב' דחגה"ש תשל"ו)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
40 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
7 שאז בטל המיצר (ההגבלה) שתחתונים לא יעלו למעלה (תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
55 ע"ד הידוע דמ"ת הי' "בחודש השלישי" – כי ענינו חיבור מעלה ומטה, ביטול הגזירה דעליונים לא ירדו כו' ותחתונים לא יעלו כו' (שמו"ר פי"ב, ג).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
47 ראה מכילתא בא יב, א. תנחומא שם ה. שמו"ר פי"ב, ה. פרש"י וארא ט, כט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע-פה"ח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1 אף שג"ז שייכות היא – וע"ד מ"ע ומל"ת במצות. חיבור תחתון ועליון (תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. וראה לקו"ת (ראה כז, ד ואילך) ובכ"מ, שחיבור הנ"ל אפ"ל בב' אופנים, שהעליון ירד כו' או שהתחתון יעלה כו') וכהנה רבות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
22 וכ"ה גם בפי' הפנימי דמצוה מל' צוותא וחיבור (לקו"ת בחוקותי מה, ג. ובכ"מ) שלאחר מ"ת זהו התוכן הכללי דכל המצות, הצוותא וחיבור דנברא ובורא (ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 31 ואילך), משא"כ לפני מ"ת מכיון שהי' לפני ביטול הגזירה דעליונים לא ירדו למטה (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו), הרי לא הי' הצוותא וחיבור דנברא ובורא – ופשיטא דלא בז' מצות בני נח שענינם הוא רק בשביל ישוב העולם (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 159 ואילך). וזהו הטעם ב"יינה של תורה" שבפרש"י שלא פירש בפ' תולדות "מצותי – ז' מצות ב"נ", כי לפני מ"ת א"א לומר מצותי מל' צוותא וחיבור דנברא ובורא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
24 ע"פ לשון המדרש – תנחומא וארא טו שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
33 ואף שגם לשיטת הראב"ד הם בגדר "מציאות" בנוגע לכו"כ דינים – י"ל בדא"פ דהענין דהשגחה פרטית נוגע אם הם בגדר מציאות לענין טומאה וטהרה – מפני שענין הטומאה וטהרה נתחדש במ"ת ביחד עם ביטול הגזירה דעליונים לא ירדו כו' (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו) שאז השגחת העליון (אשר חד הוא עם העליון – כמבואר בתניא (שעהיוה"א פ"ז (פג, א ואילך). וראה תניא פמ"ח) – ) תוכל לרדת למטה. וראה לקמן הערה 35.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
44 ע"פ לשון המדרש – תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
11 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
47 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
10 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
10 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
51 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
36 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
0 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
62 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. (משיחות ש"פ בשלח (ט"ו בשבט), וש"פ יתרו תש"מ)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
41 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
44 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
32 וכפשטות הלשון בבמדב"ר שם: לא זה מזיק את זה .. ולא זה מכבה את זה. וע"ד השלום במכת ברד בין אש ומים שהובא (בבמדב"ר שם. וכן בשהש"ר שם) בהמשך להנ"ל (וראה גם שמו"ר פי"ב, ד) "צלוחיות של ברד מלאות אש ולא זו מכבה זו ולא זו מכבה זו .. כיון שראו מלחמתו של מה"מ הקב"ה .. עשו שלום ביניהם ועשו מלחמת הקב"ה במצרים" (הל' בשהש"ר שם). אבל כ"א פעל כפי תכונתו, הברד (מים) פעולתו, והאש פעולתו. וראה שמו"ר שם: מהו מתלקחת מת לקחת לאחר שמכהו הברד לוקחו האש ושורפו (וראה הפי' והלשונות בבמדב"ר ושהש"ר שם). ולהעיר מדעת ר"נ (בבמדב"ר וכן בשהש"ר) שם: אם וברד פתוכים זה בזה .. כהדא שאשיתא כו'. וראה יפ"ת לשמו"ר שם (ובשאר מפרשי המדרש במקומות הנ"ל), בהגי' ובפי' הלשונות והדיעות במדרשים הנ"ל. פרש"י וארא ט, כד ובשפ"ח שם. ואכ"מ. וראה הערה הבאה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ד
11 והוא מתנחומא פרשתנו יד. שמו"ר פי"ב, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
62 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
32 כידוע שזהו החידוש במתן תורה שאז נתבטלה הגזירה דעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו) – ועי"ז נעשה החיבור בין גשמיות ורוחניות (שע"י פעולה גשמית יפעלו ענין רוחני).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
41 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
392 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1604 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
165 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת ברית-מילה*, כ"ד אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
585 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ליל ב' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
714 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1311 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
293 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
945 תהלים קטו, טז. וראה שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
18 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
44 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ויצא, ב' כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
20 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
46 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
46 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
8 ראה שמו"ר פי"ב, ג: "משל למה"ד למלך שגזר ואמר בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי כך כשברא הקב"ה את העולם גזר ואמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם כשביקש ליתן התורה ביטל גזירה ראשונה כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
17 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
3 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
42 שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
67 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
69 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
43 ראה שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
20 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
106 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ טהרה, ה' ניסן ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
19 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
94 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
37 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
28 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
7 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
6 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
36 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
50 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
42 וכדאיתא במדרש (שמו"ר פי"ב, ג. ועוד) שבמ"ת נתחדש היחוד דבני רומי ובני סוריא כו' (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
132 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
8 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
11 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
93 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
39 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
32 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת ש"פ משפטים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
12 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
73 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
53 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
44 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
65 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
36 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
7 פרש"י עה"פ (משמו"ר פי"ב, ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ה
46 שמו"ר פי"ב, ה. הובא בפרש"י עה"ת וארא ט, כט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
81 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
90 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1104 כי רק אז נעשה החיבור דעליונים ותחתונים (שמו"ר פי"ב, ג), רוחניות וגשמיות. ומצות מילה שלפני מ"ת (אף שהיתה מצד ציווי הקב"ה ולא כשארי המצוות שקיימו האבות בכח עצמם), היתה רק הכנה למ"ת (ולחיבור הנ"ל), שלכן גם קיום מצות מילה "אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה צוה אותנו ע"י משה רבינו שנמול" (פיה"מ להרמב"ם חולין ספ"ז).
עפ"י מ"ש בפנים יומתק לשון הרמב"ם שמסיים שם "שנמול כמו שמל אברהם אבינו ע"ה" – (דלכאורה, מה מקום להזכיר א"א והרי אנו מלין מפני הציווי למשה רבינו, אלא) – כי מעשה אבות (מילת א"א) היא הנתינת כח על המצות (מילה) דלאחרי מ"ת, ובמיוחד מצות מילה דאברהם, שהיא המקשרת את כללות "מעשה אבות" שיהיו "סימן (ונתינת כח) לבנים", כנ"ל בפנים.
לשון הרמב"ם בענין איסור אבר מן החי: "שצוה בסיני שיתקיים איסור אבמה"ח", אינו שייך לנדו"ד והלשון "שיתקיים" הוא מפני שאינו איסור חדש , כי כבר נצטוה על זה נח מהקב"ה (אף את"ל – (כי סברה לכאן ולכאן) – שאיסור אבמה"ח לאחר מ"ת אינו ע"י הנתינת כח דאיסור נח אף שגם האבות קיימו אותו, כיון שקיומם הי' שלא בתור אבות כ"א בתור ב"נ). ובאיסור גדה"נ כתב הרמב"ם סתם "אלא מצות מרע"ה" ולא כתב "שיתקיים" – כי גדה"נ קיים יעקב מעצמו ולא שנצטווה על זה מהקב"ה (רמב"ם הל' מלכים רפ"ט ובכ"מ שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
735 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1371 שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
70 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1194 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1608 ראה שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1828 שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
230 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
806 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1076 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1960 ובהקדם ביאור ענין ההילוך מלמטה למעלה כפי שהוא למעלה – דלכאורה אינו מובן:
למעלה, באלקות – שייך רק ההילוך מלמעלה למטה, היינו, שאלקות – שמצד עצמו נמצא למעלה – יומשך וירד למטה; ואילו ענין ההילוך מלמטה למעלה שייך רק אצל הנבראים דלמטה, שיעלו למעלה, אבל למעלה שייך רק ענין הירידה ולא ענין העלי'. ובלשון הידוע בנוגע להחידוש דמ"ת: עליונים ירדו למטה, ותחתונים יעלו למעלה (שמו"ר פי"ב, ג. ועוד).
בשלמא בעבודת האדם שייכים ב' אופני ההילוך: מצד נפש האלקית, "רוח בני האדם העולה היא למעלה" (קהלת ג, כא) – נדרשת הירידה מלמעלה למטה לעסוק בקיום התומ"צ, ומצד הגוף ונפש הבהמית, "רוח הבהמה היורדת היא למטה" (שם) – נדרשת העלי' מלמטה למעלה. וזהו גם שבנוגע לעבודת האדם כתיב (שה"ש א, ד) "משכני" – מלמעלה למטה, "אחריך נרוצה" – מלמטה למעלה (ראה לקו"ת ויקרא ב, סע"ד. ובכ"מ); אבל באלקות שייך לכאורה רק ענין הירידה מלמעלה למטה, ולא ענין העלי' מלמטה למעלה?
והביאור בזה – ע"פ מארז"ל (שהובא בהמשך דיום ההילולא (סה"מ תש"י ריש ע' 111)) "באתי לגני לגנוני כו' דעיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן שייך ענין העלי' ביחס לשכינה.
אך עדיין אין זה מספיק: כיון שעיקר שכינה בתחתונים, לשם מה תהי' בהשכינה עלי' למעלה? – אדרבה, נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, כמבואר בתניא (רפל"ו) שהכוונה היא שדוקא עוה"ז התחתון יהי' דירה לו ית', דענין הדירה הוא שבה נמצא עצמותו ית' – עיקר שכינה, וא"כ, למה תהי' עלי' בעיקר שכינה?
והביאור בזה – שענין העלי' מלמטה למעלה באלקות הוא בנוגע לעולמות העליונים, שמצד עצמם יש בהם רק הארה בלבד, ואילו ע"י עבודת המטה ממשיכים בהם הענין ד" עיקר שכינה" שבתחתונים, כפי שיתגלה לעת"ל (וע"ד שלעת"ל תהי' הנשמה ניזונית מן הגוף (ראה תו"מ סה"מ ניסן ריש ע' קסח. אב ע' קנ. וש"נ), והיינו, שמצד הגוף תהי' עלי' גם לנשמה. וכן הוא גם עתה בענין "חברים מקשיבים לקולך" (שה"ש ח, יג) המבואר בהמשך באתי לגני (סה"מ תש"י ע' 119 ואילך) – שע"י עבודת הנשמות למטה ניתוסף עילוי אצל המלאכים).
ונמצא, שהילוך מלמעלה למטה הוא כללות הענין דמ"ת*, שבו נאמר (יתרו יט, כ) "וירד הוי' על הר סיני", והיינו, שמצד המעלה נעשה המשכת אלקות שיורגש בגילוי עד למטה מטה, שגם הגוף הגשמי יכיר ש"אין עוד מלבדו"; וזהו הנתינת-כח להילוך מלמטה למעלה שהתחיל לאחרי מ"ת, שאז התחילה עבודת המטה, היינו, שהמטה מצד עצמו יזדכך ויתעלה** (לא כמו במ"ת שהגילוי בא מלמעלה), ועד שעי"ז נעשה עלי' גם ב"מעלה", בעולמות העליונים, כנ"ל.
*
) ומעין זה בכל יום , שלכן מברכים בכל יום " נותן התורה ", לשון הוה (ראה של"ה כה , א . לקו"ת תזריע כג , א . ובכ"מ) , וכמובן גם ממארז"ל (תדבא"ר רפי"ח . יל"ש איכה רמז תתרלד) " כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו " – בדוגמת מ"ת (ראה תו"א יתרו סז , ב . סח , ג . ובכ"מ) .
*
*) ומובן , שכאשר המטה מזדכך ומתעלה מצד עצמו , אזי הגילוי הוא בפנימיותו . וזהו מה שמבואר בדרושי חסידות (ראה ד"ה והתהלכתי הנ"ל שם . וש"נ) שההילוך מלמטה למעלה הוא מצד בחי' ממכ"ע (בניגוד להילוך מלמעלה למטה שהוא מצד בחי' סוכ"ע) , כי , בחי' הממלא ענינו גילוי , ובלשון חז"ל (ראה ברכות יו"ד , א . ויק"ר ספ"ד . ועוד) " מה הנשמה ממלאת את הגוף (בפנימיות) כך הקב"ה ממלא את העולם " (שהגילוי נרגש בעולם בפנימיות) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
188 בהתאם לכללות החידוש דמ"ת ש"עליונים ירדו למטה" (שמו"ר פי"ב, ג. ועוד), דהיינו שיומשך אלקות עד לתחתון ביותר שאין תחתון למטה הימנו.
ואדרבה – מעלה יתירה בהמשכת הענין בגשמיות דוקא, כי דוקא באופן זה יהי' קיום* להענין דמ"ת על כל השנה כולה בלימוד התורה בשקידה ובהתמדה כו', ועי"ז נמשכת גם הברכה מלמעלה – "ונתתי גשמיכם בעתם גו'", וכמבואר בחסידות (כש"ט סו"ס רז. ועוד) שהפירוש ד"גשמיכם" הוא "הגשמיות שלכם", עד "ואולך אתכם קוממיות" (כנ"ל ס"ג).
*
) וע"ד הידוע בטעם ציווי הקב"ה לנביאים לעשות פעולה בגשמיות בקשר לנבואתם , כיון שע"י ההמשכה למטה בפועל נעשה קיום הדבר (ראה דרשות הר"ן דרוש ב . רמב"ן לך לך יב , ו . לבוש על הרקאנטי לך לך שם) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
721 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
962 שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
16 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
172 יתרו יט, כ. וראה שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
204 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
419 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
335 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1753 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
14 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
253 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. וראה לקו"ש ח"ח ע' 118.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
60 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
819 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1219 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
817 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1450 ראה שמו"ר פי"ב, ג. וראה לקו"ש ח"ג ע' 758 וע' 776. לעיל ע' 204.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
777 יתרו יט, כ. ראה שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
399 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. וראה לקו"ש ח"ג ע' 758 ואילך, וע' 776 ואילך. תו"מ חל"ב ע' 204 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
680 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1854 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1693 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1370 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
379 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
523 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
719 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1124 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1595 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ב' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1654 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1862 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2080 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1137 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1920 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2422 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1258 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
655 ראה שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1274 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2096 ראה שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2402 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2813 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
166 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
646 לשון חז"ל – שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
28 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
600 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
805 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1036 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1318 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1391 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1811 ראה שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2114 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2344 ועד"ז בנוגע לתורה – ש"לא בשמים היא" (נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב), אלא ניתנה למטה דוקא. וזהו גם כללות החידוש דמ"ת – לא רק ש"תחתונים יעלו לעליונים", אלא גם ש"עליונים ירדו לתחתונים" (שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד), כיון שעי"ז נעשה עילוי כביכול בעליונים, ועד שי"ל שהעילוי שנעשה בעליונים הוא כמו (ועד – באותו אופן ממש) העילוי שנעשה בתחתונים בעלייתם לעליונים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
449 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
671 תנחומא פרשתנו טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
742 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשל"ב מברק - לפורים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1870 ואני המתחיל : תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1910 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1310 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1407 וכידוע (שמו"ר פי"ב, ג) שעד מ"ת היתה הגזירה בנוגע לעליונים ותחתונים שיהיו מובדלים זמ"ז, כך, שלא היתה המשכת אלקות למטה, ולכן, אע"פ שאברהם אבינו קיים מצוות בגשמיות, לא פעל שהדבר הגשמי יהי' חדור באלקות (שלא נשאר בו רושם לאחרי עשיית המצוה), ועד"ז בנוגע לפעולת יצחק בחפירת הבארות, ופעולת יעקב בהמשכת ענין התפילין ע"י המקלות – שלא נעשה שינוי בדבר הגשמי; ורק במ"ת נפעל שע"י קיום המצוות תהי' המשכת אלקות בדברים גשמיים (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1545 שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1862 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2077 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2143 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2471 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
943 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1062 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
823 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
1473 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2055 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2122 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2466 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
2612 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
42 לשון המדרש שמו"ר פי"ב, ג (לענין מ"ת).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תש"מ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
38 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
70 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
15 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
14 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
4 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
30 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
24 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
46 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
81 ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
23 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשמ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
31 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר) ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
60 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
37 שמו"ר פי"ב, ג. וראה שיחת ט"ז סיון תשל"ה (לקו"ש חי"ג ס"ע 181 ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים (ת"ב, נדחה) תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
25 שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
18 תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
114 עמד וביטל הגזירה ואני המתחיל : ראה שמו"ר פי"ב, ג. וראה גם פלח הרמון אמור ע' רפ הערה 81.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כל אשר חפץ ה'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
ג ויאמר מד"ר ביטל הגזירה : וארא ט, כב. ראה שמו"ר פי"ב, ג. וראה גם פלח הרמון אמור ע' רפ הערה 81.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
81 ביטל את הגזירה : ראה תנחומא וארא טו. שמו"ר פי"ב, ג. בילקוט המכירי תהלים קטו, כא מביא את זה מסנהדרין פרק חלק (קג, ב). וכנראה שזהו טעות המעתיק שם שערבב שני מאמרים.
פתיחה בהקשר