95

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

חד43, קשור לתפלת אליעזר, כפי שיוסבר להלן.

ו. מתן תורה – חיבור עליונים ותחתונים

על הסיפור של אליעזר אומרים חז"ל44 "יפה שיחתן של עבדי אבות45 מתורתן של בנים". ומכך שמשווים בין "שיחתן של עבדי אבות" לבין "תורתן של בנים", ובאופן של "יפה", מובן, שיש ביניהן קשר.

מוסבר בתורת החסידות46, ש"שיחתן של עבדי אבות" – ובמיוחד הפירוט אודות השידוך של יצחק ורבקה – מביעה את ענין התורה ומצוותיה בכללות. ומסיבה זו מסופר על כך בתורה בהרחבה: זהו נושא עיקרי וכללי, שהביא למתן תורה בכלל, לתורתן של בנים.

ההסבר לכך הוא:

החידוש של מתן תורה הוא, כפי שהוסבר מספר פעמים, החיבור בין ה"עליונים" לבין ה"תחתונים": עד מתן תורה חלה הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים, ותחתונים לא יעלו לעליונים. ובמתן תורה התבטלה גזירה זו ו"התחתונים יעלו לעליונים, והעליונים ירדו לתחתונים"47. כלומר, באמצעות מתן תורה נעשה חיבור בין העולם, "תחתונים", לבין האלקות שמעל לעולם, עד אשר הם נעשים מחוברים ומאוחדים, כפי שרואים בקיום המצוות48 שלאחר מתן תורה, שבאמצעות קיום מצוה בחפץ גשמי, מביאים לידי כך שהחפץ נעשה כלי לאלקות. הדברים הגשמיים הופכים לתשמישי קדושה49, ועד להתאחדות עם אלקות – חפץ דקדושה50.

ההכנה וההקדמה להתאחדות בין העליונים ובין תחתונים באמצעות (מתן) תורה נעשתה כבר קודם לכן, והיא נותנת כח גם לעבודה רוחנית זו לאחר מתן תורה.

הפעם הראשונה בתורה, שבה מסופר בפשוטו של מקרא על "חיבור עליונים ותחתונים" – שקדושה מתחברת ומתאחדת עם "תחתונים" באיחוד מושלם ואמיתי – היא בנישואי יצחק ורבקה51:

יצחק, בנוסף להיותו בנו של אברהם, אשר נימול לשמונה וכו', ובנוסף לכל הדברים הנעלים שקבל מאברהם, היה בעת הנישואין לאחר

הערות

  1. 43. הובא בתניא פ"ד ורפכ"ג בשם הזהר. וראה זח"א כד, א. ח"ב ס, א. ת"ז ת"ו בתחלתו. לקו"ת נצבים מו, א. ועוד.
  2. 44. פרש"י פרשתנו כד, מב מב"ר פ"ס, ח.
  3. 45. כ"ה בפרש"י. ובב"ר: בתי אבות.
  4. 46. מאמרי אדה"ז – תקס"ג (ח"א) ע' לו ואילך. תו"ח פרשתנו קלה, א ואילך. קלז, ד ואילך. אוה"ת פרשתנו קכז, ב ואילך. וראה לקו"ת ברכה צו, סע"ג ואילך. ובכ"מ.
  5. 47. שמו"ר פי"ב, ג. תנחומא וארא טו.
  6. 48. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז (ע' 226 ואילך) בנוגע ללימוד התורה.
  7. 49. מגילה כו, ב.
  8. 50. כקרבן, או קלף של סת"ם, וכיו"ב. וראה גם שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תרלח (וש"נ), אוה"ת סוכות (ע' א'תשה) לענין סוכה. ובכ"מ.
  9. 51. ראה בארוכה במקומות שנסמנו בהערה 46.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.