144

שנצטוו במרה אינה קשורה כלל לדיון בפירוש ה"תוספות". שאלתם היא רק על "כתיבת בראשית ועד מתן תורה", שהיא ככתיבת פרשיות של תורה⁴⁰.

אך דעת רש"י היא, שמשום ששני אופני הכתיבה נעשו ל"ספר הברית" אחד, לכן גם הפרשיות מבראשית ועד מתן תורה אינן נחשבות ככתיבת פרשיות של תורה, אלא זהו ענין של "ספר הברית".

ח. שלימות הברית לפי כל דעה

מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

אמנם, מהות הברית היא התחברות וקישור בין כורתי הברית, ובעניננו – איחוד של הקדוש־ברוך־הוא עם ישראל, אך בכל זאת יש הבדל מהותי בברית אם היא נכרתה לפני מתן תורה או לאחר מתן תורה:

עד מתן תורה חלה הגזירה שהעליונים לא ירדו לתחתונים והתחתונים לא יעלו לעליונים⁴¹. יוצא, שהברית שלפני מתן תורה היתה עדיין קשורה ל"גברא" ולא ל"חפצא". ויותר מכך: אמנם, על־ידי קיום תורה ומצוות לפני מתן תורה התהוו התעלות וחיבור עם הקדוש־ברוך־הוא, אך היה זה באופן של לפני מתן תורה – בלי לצאת ממהותו של נברא תחתון⁴².

ואילו לפי הדעות שהברית נכרתה לאחר מתן תורה, לאחר א) ביטול הגזירה, ב) ואני המתחיל, ויותר מכך: ג) החידוש של "אנא נפשי כתבית יהבית"⁴³ – הקדוש־ברוך־הוא הכניס את עצמו, כביכול, לנצח ולתמיד אל תוך התורה⁴⁴,

מובן, שההתאחדות עם התורה ובאופן של ברית הביאה לידי שלימות של ההתעלות בבחינת יציאה מוחלטת מגדר נברא.

אך יש יתרון בדעה השניה, ברש"י, שהברית היתה לפני מתן תורה, כי בהיותם גם לפני מתן תורה "קשורים ענובים תפוסים"⁴⁵ עם דרגת התורה כפי שהיא ירדה לנבראים לפני מתן תורה, ועם דרגת האלקות שהומשכה על ידה – מובן, שלאחר הכנה כזו היו ההזדככות והעליה של הנבראים בעת מתן תורה מושלמות יותר, והם היו