18
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ישראל שימה בפיהם ועל ידי הגמרא והפירושים ידע פירוש המצות והדינים על בוריים לכן הם הם הספרים שאדם מצוה לכותבם".
וכך פוסק גם המחבר בשולחן־ערוך20: "האידנא מצוה לכתוב חומשי תורה ומשנה וגמרא ופירושיהן", ויתירה מזו: לדעת כמה פוסקים21 – "האידנא" המצוה היא רק בחומשין משנה וגמרא כו', ולא בספר תורה.
אך ביאור זה אינו מספיק: גם בנוגע לספרים אלו – חומשים ומשניות וכו' – לשון הרא"ש והטור והשולחן־ערוך היא (כלשון הציווי בפסוק): "מצוה לכתוב" – ולא מצינו כלל וכלל שישתדלו לכתוב ספרים אלו או לשכור מי שיכתוב אותו עבורם, או לכל הפחות להגיה ספר שקנה, כדי לקיים מצוה זו.
והגם שלאחר שנתפשט הדפוס בעולם מנהג רוב ישראל ככולם לרכוש ספרי דפוס – ואפילו אם נניח שהלשון "לכתוב" (ברא"ש ובשולחן ערוך) כולל גם הדפסה (מכיוון שזו תפסה את מקומה של הכתיבה), עם זאת, לא ניתן לומר כי קניית ספר מוכן נחשבת כמו "שכר לו סופר לכתוב לו", ובפרט שבמקרים רבים ההדפסה אינה נעשית על ידי בן ברית (ואיש אינו שואל ובודק על כך*);
יתר על כן – וגם זה עיקר: הרמ"א22 פוסק (בנוגע לספר תורה) כי באם "לקחו כך ולא הגיה בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה"23 (לא
הערות
- 20. יו"ד שם ס"ב.
- 21. דרישה ופרישה שם סק"ח. ש"ך שם סק"ה. אבל דעת הב"י וב"ח שם דלדעת הרא"ש ודאי איכא מצות עשה בכתיבת ס"ת אפילו בזמן הזה ("דגם האידנא זהו עיקר קיום מ"ע*). אלא שיש ג"כ מצוה לכתוב חומשי התורה ומשנה ש"ס ופירושיהן וכ"ה לדעת כו"כ אחרונים, ראה ג"כ השו"ע שם וש"נ. וראה ט"ז שם: ואף שלפי משמעות הלשון של הרא"ש משמע יותר כדברי הדרישה מ"מ כו'. וצע"ק בלבוש שם ס"ב שכתב "אע"ג דודאי כתיבת ספר תורה היא המצוה המפורשת בתורה בפירוש וחייבים לכותבה לקרות בה ברבים". אבל בב"י שם שזה (כתיבת חומשים משניות כו') חיוב ויותר מצוה מלכתוב ספר תורה ולהניחו בבית הכנסת ולקרות בו ברבים אבל לכתוב ספר תורה לקרות בו הוא ובניו פשיטא דגם האידנא זהו עיקר קיום מ"ע. וראה ברכי יוסף שם.
- *. להעיר מהשקו"ט אם ספרים שנדפסו ע"י גוי יש בהם קדושה ואי רשאים ללמוד בהם (שד"ח פאת השדה כללים מערכת הדל"ת כלל לח. וש"נ. וראה פתחי תשובה יו"ד סרע"א סק"כ). – אבל (נוסף לזה שלא מצינו עתה מי שיזהר בזה, הרי) אי"ז שייך למ"ש בפנים, כי גם הנזהרים בזה הוא לא מפני שאין יוצאים עי"ז מצות כתיבת ס"ת (מכיון ששלוחו אינו בן ברית), כ"א מפני שאין בהם קדושה כו'.
- 22. יו"ד שם.
- 23. ולהעיר מהלשון בקיצור פסקי הרא"ש שם: הלוקח ס"ת כחוטף מצוה כתבה או הגי' בה אות אחת כאלו קבלה מסיני שמצות עשה ליכתוב ס"ת. וראה לשון הטור שם בריש הסימן.
- . ובקיצור פסקי הרא"ש מהלכות קטנות ריש הל' ס"ת והאידנא כו' עיקר המצוה לכתוב חמשה חומשי תורה ומשנה כו'.
מצוטט ב־2 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לד ‹ וילך ‹ שיחה א ‹ 191 לקו"ש חכ"ג ע' 18
- כרך כא ‹ משפטים ‹ שיחה ג ‹ 144 לקו"ש חכ"ג ע' 18
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.