128
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
גבולים43) של כל "סדר השתלשלות"44, דבר הנגרם על־ידי כך שמאיר אור נעלה לגמרי מכל מדידה והגבלה, מכל סדר השתלשלות45.
כיוון שכל הענינים צריכים לבוא באמצעות התורה46, הם צריכים תחלה להיות בתורה, הרי גם ענין זה צריך להיות תחלה בתורה: בתורה נמשכת השפעה ממקור נעלה יותר מן הדרגה של התורה כשלעצמה, כביכול, נעלה יותר מהגבלות התורה.
לפיכך גרם הקב"ה לכך שמשה רבנו לא ימסור את הציווי ש"וכל ערל לא יאכל בו" קודם חשיכה, אלא דוקא בלילה, כדי שמילת בני ישראל תתבצע בלילה, ולא כפי שלאחר מתן תורה יורד הענין למדידות והגבלות התורה*. כי גילוי האור שהאיר בלילה זה, היה באופן הנעלה מכל סדר ההשתלשלות עד כדי כך שזה נעלה מהגבלות התורה, כביכול. ולכן נתבטלו על ידי כך ההגבלות של סדר השתלשלות – המשכת האור היתה בדרך דילוג: היתה השפעת אלקות בארץ מצרים כמות שהיא מלאה בגילולים47, השפעה שלפי סדר השתלשלות אין לה כל מקום, וכך נתבטלו כל הגבלות הטבע גם כאן למטה – היה פסח, דילוג – ונגרמה יציאת מצרים שהיא בניגוד לטבע.
ז. מצות מילה – ביטול ההגבלות בעבודתם הרוחנית של בני ישראל
כשם שהיה צורך שענין ה"דילוג" יהיה בתורה, כדי שתוכל להתבצע יציאת מצרים, כך היתה צריכה להיות אצל בני ישראל עבודה מסוג של "דילוג" – למעלה מהשתלשלות שבאדם.
לפיכך היתה ההכנה ליציאת מצרים דם פסח ודם מילה48, כי שתי מצוות אלו – פסח ומילה, הן עבודות שמעבר להגבלות49: "פסח הוא מלשון דילוג50, ומילה ענינה "ברית עולם"51 עם הקב"ה – קשר נצחי בלי שום הגבלות52.
בכך יובן מדוע בפסח ובמילה, שלא
הערות
- 43. תו"א עא, ג. ועוד.
- 44. ראה תו"א שם דכל סדר ההשתלשלות נק' בשם מצרים.
- 45. ראה לקו"ת שם. ובכ"מ.
- 46. ראה ב"ר בתחילתה.
- *. ולהעיר מהמובא לעיל (הערה 16) דאברהם נימול ביוהכ"פ (או ביו"ט דפסח) ע"פ הדבור – דלא כפי המדידה ע"פ תורה (לאחר מ"ת). ואף את"ל (כבהערה הנ"ל) דמכיון שכן הי' הציווי ה"ז כמילה בזמנה – הרי זה גופא הי' רק מצד הציווי, וכמו בנדו"ד שנצטוו באכילת פסח וכו' בלילה כיום יאיר.
- 47. ראה מכילתא בא יב, א. תנחומא שם ה. שמו"ר פי"ב, ה. פרש"י וארא ט, כט.
- 48. ראה תיב"ע בא (יב, יג), פדר"א פכ"ט וזח"ב לה, ב דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים. וראה פדר"א שם, מכילתא (והובא ברש"י) בא שם, ו (וראה גם שמו"ר כאן) דבזכות קיום ב' מצות אלו נגאלו ממצרים.
- 49. ראה גם לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 121 ואילך.
- 50. נסמן לעיל הערה 40.
- 51. לך יז, יג.
- 52. ראה ג"כ לקו"ת פרשתנו ד"ה למנצח על השמינית.
שמות רבה י״ב:ה׳ - הטקסט מספריא
וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה, מַה שֶּׁאָמַר: חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ (שמות ט, יט): וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז, הוּא עָשָׂה צְדָקָה עִמָּהֶם שֶׁהָיָה מַזְהִירָם, וְהוּא וְעַמּוֹ הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹא שָׂמוּ לִבָּם לִדְבַר ה', וְהִנִּיחוּ אַנְשֵׁיהֶם וּמִקְנֵיהֶם בַּשָֹּׂדֶה וּמֵתוּ כֻלָּן. הַעְתִּירוּ אֶל ה', וַיֹּאמֶר אֵלָיו משֶׁה כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי, מִכָּאן שֶׁלֹא הָיָה משֶׁה חָפֵץ לְהִתְפַּלֵּל בְּתוֹךְ מִצְרַיִם לְפִי שֶׁהָיְתָה מְטֻנֶּפֶת בְּגִלּוּלִים וּבְשִׁקּוּצִים. וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים, לֹא תְהֵא סָבוּר שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת אַחֲרֵי כֵן, אֶלָּא יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹא תִתְיָרְאוּ מִן הַמָּקוֹם אַחֲרֵי כֵן, כְּמוֹ שֶׁלֹא הֱיִיתֶם יְרֵאִים מִמֶּנּוּ קֹדֶם לָכֵן. אֲבָל כְּדֵי שֶׁתַּכִּיר גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֶעֱשֶׂה.
רש"י על שמות ט׳:כ״ט - הטקסט מספריא
כצאתי את העיר. מִן הָעִיר, אֲבָל בְּתוֹךְ הָעִיר לֹא הִתְפַּלֵּל לְפִי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה גִּלּוּלִים (שמות רבה):
כצאתי את העיר — This is the same as מן העיר [AS SOON AS I AM GONE OUT] FROM THE CITY. But he did not pray within the city because it was full of idols (Exodus Rabbah 12:5).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.