129
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
כבשאר מצוות עשה, יש חיוב כרת53: כאשר מדובר אודות ענינים שלמעלה מהשתלשלות, לא קיימות דרגות ביניים. קיים אחד מהשניים: או התקשרות עם הקב"ה בברית עולם, למעלה משינויי הזמן – בלי גבול, או לאו – ואז "ונכרתה..." – אין לו שום קשר לאלקות.
[זאת בדומה לכלל הענין של יציאת מצרים, כפי שהוסבר לעיל: יש הכרח בביטול ההגבלות, גם הגבלות של תורה, כביכול, ואם לא – נשארים שקועים במצרים, ארץ מלאה גילולים].
לפיכך היה צריך להיות קשר בין הגילוי של "ולילה כיום יאיר" ביציאת מצרים, לבין מצות מילה, כי הענין של "ולילה כיום יאיר" בגילוי אור שלמעלה, קשור עם "ולילה כיום יאיר" בעבודת בני ישראל, וזוהי עבודת דם מילה54.
ח. ההבדל בין מצות מילה לפני מ"ת ולאחריו
לפי האמור לעיל מובן ההבדל במצות מילה שלפני מתן תורה ולאחרי מתן תורה:
הענין האמיתי של דילוג במצות מילה הוא דוקא במצות מילה שלפני מתן תורה*. אז מביאה המצוה ל"דילוג" עצום, יותר מאשר מן הקצה אל הקצה: הדבר הביא ליציאת בני ישראל מרשות ה"קליפה" – הטומאה, ולכניסתם לרשות הקדושה, ובמעבר זה עצמו: ממ"ט שערי טומאה, ל"נגלה עליהם הקב"ה בכבודו ובעצמו"55, דברים הרחוקים זה מזה באין ערוך לגמרי, ולכן אין כאן שום מדידות והגבלות, ולפיכך אין כל הבדל בין יום ללילה56.
אך לא כן לאחר מתן תורה: אז נכנסו בני ישראל לתחום של "סדר" בקדושה57, ו"ברית עולם" שעל־ידי מצות מילה, אף היא ב"סדר" של קדושה, ולכן היא הפכה לעבודה שלפי
הערות
- 53. משנה כריתות בתחילתה. וראה אוה"ת יתרו (כרך ז' ע' ב' תרצז־ח) בביאור למ"ש "בהשמטות זח"א כו' מ"ט פסח ומילה כו' ואית בהו כרת". לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 88 הערה 23.
- 54. להעיר מאוה"ת שם (מזהר שם) דמילה (ופסח) הוא "ע"ד" התכללות מדת יום בלילה". ושם (ע' ב'תרח"צ) דעי"ז "נמשך מבחי' ישת חושך סתרו כו'", עיי"ש. ומה שהקרבת הפסח היתה ביום י"ד ולא בליל ט"ו – י"ל, דאי"ז משום שההקרבה אז היתה צ"ל ביום ולא בלילה, כ"א מפני שצ"ל בי"ד ניסן (ולא בט"ו) – ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 113.
- *. ויש לקשר זה עם הענין ד"ואשביעך" בנקיטת חפץ הי' אפשרי רק ע"י "שים נא ידך תחת ירכי" – "חפץ" היחידי אז (ח"ש כד, ב. תוס' שבועות לח, סע"ב).
- 55. מלכות דאין סוף ועצמות דא"ס שלפני הצמצום (סה"מ אעת"ר ע' עה).
- 56. וי"ל הטעם שמילה בזמנה הוא רק ביום גם קודם מ"ת – כי לפני מ"ת הי' צ"ל ע"י מילה פעולה בעולם – לבטל יראת הגוים והליצנים והאויבים וכו', וכמש"נ: בעצם היום הזה, ולא בלילה (לך יז, כג. פרש"י שם). ועוד: מילה בזמנה מורה על עבודה הקשורה בזמן (ע"פ) סדר (וטו"ד) וענינה ה"ה גילוי מ(הערלה ו)הסתר ולכן הוא רק ביום, משא"כ מילה שלא בזמנה היא עבודה שלא ע"פ סדר, ע"ד בחי' דילוג.
- 57. ראה לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 5 ואילך.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א לקו"ש חי"ז ע' 129
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 10 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות כרך ה וירא שיחה א מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות כרך ה כ' מ"ח שיחה א מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג מאותו ספר שבועות לח, ב
- לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א מאותו ספר שבועות לח, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז שבועות לח, ב
- תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה שבועות לח, ב