שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'שצז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והתחזקות בבטחון בהשי"ת הרופא כל בשר ומפליא לעשות – מהסגולות הכי טובות.
3 הרופא כל בשר ומפליא לעשות : נוסח ברכת אשר יצר – מברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והרי לו נתכנו עלילות ואך הוא היודע טעמי הנהגתו בעולמנו זה, אלא שברור וידוע שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד .
4 שכל מה דעביד כו' : ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יב
כפי שראיתי – הדיבור כאן עם פ' וכיו"ב בעניני אהקת"ו (כולל – דבני-ברק) לא רק זה שחסר ה"דערהערן", כ"א גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו.
6 כפי . . נגע בו : קטע זה להגה"ח כו' מו"ה יעקב לנדא, אב"ד ב"ב. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקיד (ע' קעה), ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'תתפה.
היא גם . . ישראל : וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה.
מתוך אפילה אורה : מדרש תהלים כב, ז. יל"ש עקב רמז תתנב. יל"ש ירמי' רמז שיא.
ואחז"ל . . עביד : ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
לטב עביד . . זו לטובה : החילוק נת' בארוכה במ"א (לקו"ש כרך ב' ע' 393 ואילך).
שהחשך עצמו נהפך לאור : ע"ד הצחות אולי אפ"ל שלכן ברשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) כז, א בהביאו מרז"ל מתוך אפילה אורה – לא ציינו למדרש תהלים (שמשם נלקט ליל"ש) וגם לא ליל"ש הקודמו (פ' עקב), כ"א לירמי' – דכולי חורבנא (ב"ב יד, ב) ולכן נקרא שמו ירמי' (קה"ר בתחלתו) ויהי' ירמי' ירום י' (יל"ש ירמי' רמז רנז) ולמעליותא.
ובסגנון – לטובה : תענית כא, א.
ופירשו רבותינו נשיאינו : אדה"ז (ס' המצות להצ"צ קיד, ב), אדהאמ"צ (ס' מאה שערים יד, ב) ואדמו"ר הצ"צ (שם יח, ב. רשימותיו לתהלים ע' צז).
– ויש להעיר ממדרש תהלים (שם. בהמשך להנ"ל): מתוך צרה רווחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וידועה תורת הבעש"ט ע"ז שה צרה עצמה נעשה צהר (ד"ה הוי כי גדול. ס' המאמרים אידיש).
רחמים . . מדתו של יעקב : רחמים דא יעקב (ז"ח חוקת נ, ד). וראה ב"ר (פע"ח, ח) רחמן שבאבות.
יעקב . . מצרים : שבת קיח, סע"א.
חלק . . ממש : תניא רפ"ב. ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עב-עג)): ממעל ע"ק כו'.
נמצאת . . יצרו : ראה תניא פל"א, פכ"ט.
ירגיז יצ"ט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדמו"ר הזקן בזה (לקו"ד ח"ג ע' תקכד).
בכל . . יצריך : ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד.
בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות: אברהם אבינו כו'.
וכד אתכפיא . . הכלל : תניא פל"ו. אגה"ק ס"ד.
לילה כיום יאיר : תהלים קלט, יב.
והוי' . . עולם : ישעי' ס, יט. וראה יל"ש תצוה רמז שעח. תניא פל"ו. רשימות הצ"צ לישעי' שם משל"ה מס' פסחים (מצה עשירה ד"ב. קנז, א) ועוד. ובשל"ה שם: יתרון האור מתוך החושך כו' וענין עוה"ז עשיית התשובה מכח הגליות כו' ואח"כ משיח כו' תכלית בראשית ברא ויאמר אלקים יהי אור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והרופא כל בשר ומפליא לעשות יצליח את מר בטיפול הגוף וגם בטיפול הנפש של הפונים אליו, כוונתי גם לנפש האלקית, על ידי החדרת ערכי היהדות ועניני', והזכות תעמוד לו גם להצלחה בעניניו הפרטיים.
3 והרופא . . לעשות נוסח ברכת "אשר יצר", מברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
תקותי חזקה שמתחזק בבטחונו בהשי"ת, שהוא רופא כל בשר ומפליא לעשות , שהרופאים הם שלוחיו, במילא אין מקום לדאגה וכו'.
3 רופא . . לעשות ברכת "אשר יצר", מברכות ס, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קפ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאו"א (אפילו צדיק גמור כל ימיו) מתפלל בכל יום "אל תביאני לידי נסיון" .
2 מתפלל בכל יום בברכות השחר, מברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כשהורים מתנהגים יום יומית כרצון הרופא כל בשר ומפליא לעשות (הוא השם) כמבואר בשו"ע – ה"ז מוסיף בהצלחת הטיפול ע"י רופא בו"ד (שהוא שליח הרופא כל בשר ) בילדי הורים אלו.
2 הרופא . . לעשות נוסח ברכת "אשר יצר". מברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רסב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולעצם הביקור, ידוע הכלל שבתורה שקודם המעשה אפשר שיהיו חילוקי דעות אם רצוי וטוב או להיפך וכו', אבל אחרי המעשה, נוסף על ההוראה ד"גם זו לטובה", או על כל פנים "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" , הרי הוראות אלו צריכות להתבטא לכל לראש בהשתדלות לעשות כל האפשר לנצל המאורע, ובנידון דידן הביקור, לטובה במידה המקסימלית.
4 כל . . לטב עביד ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזכות הרבים – שביכלתו וכוחו לזכותם על ידי קירוב לבם לאבינו שבשמים, רופא כל בשר ומפליא לעשות , בכשרונו אשר חונן בו ואשר כבר הראה כוחו ופעולתו בהשפעה על דעת הציבור, ובפרט על יחידי סגולה מבין הציבור – בודאי תעמוד לו, להמשיך בזה ולהוסיף בזה מתוך בריאות ושמחה וטוב לבב, שנתחזקו ונתבססו ע"י אמונה בכוח עם ישראל, עם חכם ונבון, אלא שהיצר מוצא לו כמה שלוחים המפתים ומבלבלים ומטשטשים את כל הערכים, וביחוד הערכים הרוחניים והנצחיים של עמנו ושל תורתו הנצחית, שלכן תפקיד המעורר הוא רק להסיר המכסה, ובסגנון הכתוב רוח סערה וענן גדול גו', אשר באמת אין בהם שום ממשות כלל, וכמו החושך שאין בו שום ממשות כלל ולכן ממילא נדחה מפני האור (תניא פ' כ"ט).
3 רופא . . לעשות ברכת "אשר יצר", מברכות ס, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
און עס איז ידוע דער פתגם החכם, אשר העבר הוא מלמד העתיד, ובמילא דארף מען זיין שטארק אין בטחון אז כל מה דעביד רחמנא לטב עביד , און במשך הזמן איז מען זוכה צו א העכערע דרגה אז גם זו לטובה (אז דאס אליין איז א טובה און ניט נאר א סיבה לטב , ווי עס איז ידוע דער הפרש צווישן דעם סיפור דכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס, ע"ב) און דעם סיפור פון גם זו לטובה (תענית כא, ע"א))...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש להמתיק הענין יותר, ע"פ דיוק לשון אדמו"ר הזקן בשולחנו בטעם הדיעות ש"תקנו חכמים לברך עוד ברכה אחרת על תפילין של ראש" ("על מצות תפילין" ) — "לפי שהיא חשובה והיא עיקר המצוה", ומקורו בתוס'.
57 ברכות ס, ב ד"ה אשר קדשנו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב מטות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכשאדם מתבונן בדבר הוא רואה שזה טוב באמת, והוא רואה זאת לא רק בעיני שכל, אלא שמתוך כך בא הדבר לידי זה שרואים כך גם בעיני בשר – הוא הופך לטוב נראה ונגלה, דוגמת אלו שהיו בדרגת הכרה של "גם זו לטובה", "כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד" – והדברים התבטאו גם בפועל.
17 ברכות ס, ב. שו"ע או"ח סימן רל סעיף ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
א) כל דעביד רחמנא לטב עביד .
15 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אלא שענין הנחמה הוא, שמוצאים בשכל טעמים מסויימים בהם אפשר לנחם אותו, עד שאפילו מוצאים טעם, שיקבל את הדבר בשמחה , אבל החסרון עדיין נמצא, אלא שגם את היפך הטוב מקבלים בשמחה .
35 וכלשון רז"ל (ברכות ס, ב): כשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה , שגם כשמברך עלי' ומקבלה בשמחה נקראת רעה . (ומטעם זה, גם הברכה (והקבלה בשמחה ) אינה כעל הטובה ממש, ורק "כשם" ובנוסח שונה). וראה תניא פכ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מיד בראותו את "ארור המן" חש האדם אך ורק בכוונה ובמהות הפנימית – "ברוך מרדכי".
* ועפ"ז מובן החיוב דכשם כו' לקבולי בשמחה (ברכות ס, ב) – חיוב ע"פ תורת אמת , היינו שמחה אמיתית, כשם . וראה תניא פכ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובל' רז"ל (ברכות ס, ב) ,לקבולינהו בשמחה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ו
"אל תביאנו לידי נסיון" .
* בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ואלו לפי המכילתא, שהלימוד הוא ש"מצות תפילין (מהותה הוא באופן שבו) כשהוא נותן, נותן של יד ואחר כך נותן של ראש", שהסדר הוא דין במצות תפילין בכלל, ולכן כאשר הקדים תפילין של ראש חסר פרט ב"מצות תפילין" , והוא צריך לחולצן ולהניחן כסדרן.
21 אף אם נאמר שב' מצות הן (וראה לקמן הערה 27). וע"ד מש"כ בתוס' ערכין שם. ולהעיר מהדיעות (רי"ף הל' תפילין . רמב"ם שם ה"ה. שו"ע (ודאדה"ז) סכ"ה ס"ה (סי"ג). ועוד) שמברכין ברכה אחת על התפילין (וראה פרש"י מנחות לו, רע"א (וראה תוד"ה אשר ברכות ס, ב): "להניח" , דבשל יד מתחיל להניח : "מצות תפילין" , דעכשיו גומר את המצוה. ודוחק לומר שזהו להדיעה שמצוה אחת הן. ולהעיר מהדיעות (הובא בארחות חיים הל' תפילין סכ"א. או"ז ח"א סי' תקעה. הגהות סמ"ק סי' קנג) שמפרש שכשיש לו שתיהן – מעכבות. וראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג מ"ע ה־ו. המובא בהערה הבאה. וראה אנציקלופדי' תלמודית ע' הנחת תפילין , וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ר"ג וראב"ע ור"י ראו את השלילי שבמאורע, ור"ע ראה את הטוב שיצא מכך, בעקביות לשיטתו, כדבריו במקום אחר "לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד" , וכפי שהגמרא מספרת שכך היתה דרכו בפועל.
29 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולא לידי נסיון" , לכן הוא אומר "אני שלום" – הוא מעוניין בעבודה רוחנית באופן של שלום , ללא מלחמה ונסיונות.
32 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וישב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כיון שכל מה דעביד רחמנא (=שעושה הקדוש־ברוך־הוא) לטב עביד" , יש בנזק זה טובה בשבילו, כפי שמבואר בזהר לגבי יוסף, כדלעיל, שהמכירה עצמה הביאה לגאולה.
47 ברכות ס, סע"ב. וצ"ע שלא הובא זה באגה"ק הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בכך אין נענית השאלה – מהי התועלת שהיה גילוי הקץ מביא ל"בניו", שבגללה "ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין"?
8 ביפ"ת (השלם) שם (ד"ה בואו ואגלה) "שלהיות יעקב מחזיק את בניהם (של בניו?) לצדיקים גמורים רצה לגלות להם הקץ שמתוך זה יהי' שכרם מרובה שידעו הקץ רחוק ועכ"ז לא יסוגו אחור מעבודת ה'". אבל צ"ע בזה, שהרי גם צדיק גמור מתפלל להקב"ה בברכות השחר (ברכות ס, ב. וראה סנהדרין קז, א) "ואל תביאנו לידי נסיון" , ואיך יביא יעקב את בניהם לידי נסיון כזה? ועוד ישתמש ברוה"ק לתכלית זו?
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
זוהי הרגשתו הטבעית, בדומה למאמר חז"ל – "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" (= כל מה שעושה הקדוש־ברוך־הוא, לטובה הוא עושה ).
41 ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד עקב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"אלקיך", מלשון "דיינך", לומדים "שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה" , "בכל דין שדנך בין במדת הטוב בין במדת הפורענות" – וזהו ההיפך מברכת המזון וברכת הנהנין הבאות על שביעת הגוף והנאתו, וההשוואה ל"מברך על הטובה" היא רק בענין של "לקבלינהו בשמחה" .
42 ברכות ס, ב. רמב"ם שם פ"י ה"ג. טושו"ע או"ח סרכ"ב ס"ג. סדר ברכת הנהנין פי"ב ה"י. (משיחות כ"ד טבת ומוצש"ק וארא תשל"ט)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הוא ראה מיד בהווה בכל דבר את התוצאות שיתרחשו בעתיד.
22 וע"ד הוראתו (והנהגתו) "לעולם .. כל דעביד רחמנא לטב עביד" בפועל (ברכות ס, סע"ב. וראה לקו"ש שם). וראה לקמן בפנים סעיף ה בנוגע לשיטת הירושלמי בזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
3 כמאחז"ל כל דעביד רחמנא לטב עביד (ברכות ס, ב. נת' בלקו"ש ח"ב ע' 393 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולא לידי נסיון" , ועל־אחת־כמה־וכמה שאסור לאדם להעמיד את עצמו בנסיון .
66 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב) כיצד יתכן ברי לו שלא יבוא לידי מכשול – הרי אמרו חז"ל במשנתם "אל תאמין בעצמך", והם אסרו על האדם להעמיד את עצמו בנסיון .
26 סנהדרין קז, רע"א. ובכל יום מבקשים (בברכת השחר) אל תביאני לידי נסיון (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ בשלח, י"ג שבט** ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כיון ש"נשמה שנתת בי טהורה היא", "בנים אתם להוי' אלקיכם", וכו' וכו' – ה"ז מספיק שיהי' "ושכנתי בתוכם", ומהו ההכרח בהקדמת "ועשו לי מקדש" שלאח"ז דוקא יהי' "ושכנתי בתוכם"?
1262 נוסח ברכת אלקי נשמה כו' (מברכות ס, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ג. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכפי שמבאר רבינו הזקן באגה"ק, שהמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם , ובכל עניני העולם הן ולאו שוין אצלו בהשוואה אמיתית, והיינו, שהסיבה לכך שהאדם מיצר ודואג על החסרון בענינים דבני חיי ומזוני רויחי, הרי זה מפני שענינים אלו אינם בהשתוות אצלו, אבל כאשר נמצא במעמד ומצב שכל הענינים דבני חיי ומזוני רויחי הם בהשתוות אצלו, כי, מה שנוגע לו הרי זה רק ענין התומ"צ, ומצד התורה הרי כל דעביד רחמנא לטב עביד , אזי כל הענינים שבהם מנסים אותו נעשים אצלו בהשתווות, ובמילא בטל הנסיון.
1027 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
עוה"ז באופן של השתוות, מצד הידיעה וההכרה ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" , ואז זוכים להתגלות הטוב בכל הענינים, כמבואר בתניא בענין "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", שגם הענינים שהיו תחילה באופן של חסדים המכוסים – באים ומתגלים בטוב הנראה והנגלה.
1085 ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
– בכלל, הרי זה מהענינים שעליהם נאמר "בהדי כבשי דרחמנא למה לך", ואין אתנו יודע מהי הכוונה בזה, ויתכן שענין זה הוא לטובה, כדברי רבי עקיבא :
1466 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיינו, שכאשר הנשמה היא בבחי' טהורה היא, אזי היא בבחינת דביקות באלקות, אבל כפי שהיא בבחי' אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי ואתה משמרה בקרבי , שאז היא בבחינת יש ומציאות דבר, אזי ההתחברות שלה עם אלקות הוא בבחי' התקשרות, ועז"נ תלת קשרין מתקשרין דא בדא כו'.
1526 נוסח "אלקי נשמה" בתפלת השחר (ברכות ס, ב). וראה לקו"ת ראה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויש לבאר החילוק בין ב' הענינים ד"מנחם" ו"מנחם-אב" – ע"ד ובדוגמת החילוק בין "כל דעביד רחמנא לטב עביד" ו"גם זו לטובה":
662 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויתירה מזה – כפי שיודעים אלה שלמדו ספרי מוסר ובפרט ספרי חסידות שהנשמה היא למעלה מהדרגא ד"חצובה מתחת כסא הכבוד" שנתפרשה בנגלה דתורה, שכן, דרגא זו היא אינה אלא לאחרי שהנשמה נעשית כבר בבחינת " נברא ", שעז"נ "אתה בראתה ", ואילו בשרשה, הרי היא בבחינת " טהורה היא", דקאי על דרגת הנשמה כפי שהיא בעולם האצילות,
781 נוסח ברכת אלקי נשמה כו' (מברכות ס, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ג. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומבאר בהמאמר, דמ"ש אלקינו (בין ב' השמות הוי'), דאלקינו (משא"כ אלקים) עם היותו מורה על מדת הדין יש בו הטי' לחסד ולרחמים , כי ע"י אלקינו דוקא הוא החיבור שיומשך הגילוי והשפע מהוי' דלעילא להוי' דלתתא.
28 דאלקים הוא מדת הדין – ב"ר פל"ג, ג (בסופה). ועוד. פרש"י עה"פ נח ח, א. וראה בהנסמן ב"שערי זהר" לברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומזה מובן גם בעבודתו הפרטית של כאו"א מישראל, שכאשר יודע שכל הענינים הם אלקות, ולאמיתו של דבר אין רע – הרי זה נמשך גם בגשמיות, שרואה בעיני בשר שלא זו בלבד ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד" , היינו, שהכוונה בזה היא "לטב" , אלא יתירה מזה, ש"גם זולטובה", שדבר זה גופא הוא לטובה, בטוב הנראה והנגלה לו ולבני ביתו, בכל המצטרך לו ולהם.
79 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכאשר יודעים שאין זה אלא דמיון בלבד, ולא מתפעלים מזה, אלא הולכים בתוקף בעניני קדושה – אזי מתבטל ההעלם גם לעיני בשר, ונעשה "לטב עביד" , ואז נעשה גם הענין ד"גם זו לטובה".
23 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכאשר מתבוננים בזה, רואים שלאמיתו של דבר זהו טוב, ולא זו בלבד שרואים זאת בעיני השכל, אלא שעי"ז נמשך שרואים זאת גם בעיני בשר – שנעשה טוב הנראה והנגלה, על-דרךשמצינו אצל אלו שאחזו בהדרגא ד"גם זו לטובה", "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" – שכל זה נעשה בפועל.
50 ברכות ס, ב. שו"ע או"ח סר"ל ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא, שזה קאי על שרש הנשמה קודם התלבשותה בגוף, שהיא בבחי' טהורה , דקאי על בחי' טהירו עילאה.
4 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וטעם הדבר שביכולת הנשמות להאיר את חושך העולם, הוא לפי שהנשמות שרשם מאצילות, כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא, ויתרה מזה, שהנשמות הם מפנימיות הכלים ופנימיות האור, ולכן הם אלקות בעצם מהותם, והיינו, שגם כמו שהם בבחי' אתה בראתה אינם כמו שאר הנבראים שהם יש ודבר נפרד, אלא הם אלקות בעצם מהותם, ולכן גם בהיות הנשמה למטה היא משגת וגם רואה אלקות, ועי"ז שגם למטה היא משגת וגם רואה אלקות, הרי כיון שההשגה היא בהנה"ב, הנה עי"ז מאירה הנשמה גם את הגוף ונה"ב (כמ"ש בכל לבבך, בשני יצריך), וסוכ"ס הרי הוא מברר גם את חלקו בעולם.
17 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב). לקו"ת פ' ראה כז, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכדי לפעול על הגוף שגם הוא יסכים להענין ד"בכל נפשך, אפילו הוא נוטל את נפשך", ולא עוד אלא שיהי' זה באופן ד"ואהבת גו' בכלמאדך" , "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" , "חייב אדם לברך כו' כשם שמברך על הטובה" , "לקבולינהו בשמחה" , וכפי שמצינו ברבי עקיבא, ש"כל ימי הייתי מצטער .
103 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נפש האלקית היא חלק אלקה ממעל ממש , וכמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא, ולכן, מצד עצמה שייכת היא רק לעניני אלקות, היינו, שכל רצונה, וכל פרטי הכחות חב"ד (ההבנה והשגה) שלה הם רק לענינים רוחניים וביחוד ענינים אלקיים, ובמילא, גם המדות שנולדים מהשכל נפש האלקית, האהבה והיראה שנולדים מההתבוננות, אינם אלא לעניני אלקות.
44 בברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיינו, שאי אפשר לומר שבריאת הנשמה היא בשביל עצמה, שהרי קודם שנעשית במציאות וירדה למטה היתה הנשמה במעלה עליונה וגדולה ביותר, כמאמר נשמה שנתת בי טהורה היא, דפירוש טהורה היא היינו כמו שהיא בפנימיות הכלים,ולמעלה יותר הוא בהאור עצמו.
15 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא, דהנה הנשמות ירדו לבי"ע, כמ"ש נשמה כו' טהורה היא אתה בראת כו', ומצד ירידתם לבי"ע נעשו בבחי' מציאות נפרד, דהגם שהנשמה היא חלק אלקה ממעל ממש, מ"מ, הרי זה אלקות כפי שבא (ווי עס האָט זיך אויסגעשטעלט) ביש הנברא, שלכן בירידתה למטה יש צורך בכו"כ עניני עבודה כדי להסיר המניעות כו', וכיון שהנשמה נעשית בבחי' מציאות נפרד, לכן נופל בזה לשון התקשרות.
27 ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב). וראה סידור האריז"ל במקומו. לקו"ת פ' ראה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובכל אופן, ע"פ מארז"ל "כל דעביד רחמנא לטב עביד" – יכבדו אותם בעליות בתפלת מנחה (ולצורך זה יערכו כמה מנינים), שהרי מנחת שבת הו"ע נעלה יותר, וכידוע בנוגע לבר-מצוה של אדמו"ר האמצעי שעלה לתורה במנחה דוקא, כיון שהזמן דמנחת שבת הוא "עת רצון", והו"ע גבורות ממותקות (שהרי זמן המנחה בכלל הוא זמן של דינים וגבורות, אבל הזמן דמנחת שבת הו"ע גבורות ממותקות).
43 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו , ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"ואהבת את ה' אלקיך גו' בכל נפשך" , "אפילו נוטל את נפשך" , "ובכל מאדך" , "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" , דהיינו אפילו יסורים שקשים ממיתה, כמארז"ל "אילמלי נגדוה כו'", וגם באופן כזה צריך להיות "ואהבת", "לקבולינהו בשמחה" – "עבדו את ה' בשמחה" .
149 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובעומק יותר, הנה בנשמת האדם כתיב נשמה שנתת בי טהורה היא, שהיא בבחי' טהורה , ולמעלה יותר, כפי שהיא בבחי' נתת , ולמעלה יותר, שנש"י עלו במחשבה, והיינו במחשבה הקדומה דא"ק, ושם גופא הם בבחי' עליונה שבמחשבה, שזהו הדיוק עלו במחשבה.
27 נוסח ברכת "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה לקו"ת ר"פ האזינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג) אך הענין הוא, דהנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי , אתה בראתה קאי על הנשמה כמו שהיא בבחי' בריאה, התחלת המציאות, וטהורה היא קאי על הנשמה כמו שהיא למעלה מבחי' בראתה, היינו שאינה בבחי' מציאות עדיין, וזהו"ע הטהרה, שלא זו בלבד שאין בה לכלוך, אלא שאינה שייכת ללכלוך כלל.
21 נוסח "אלקי נשמה" בברכת השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ ויקהל, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כאו"א מישראל מבקש מהקב"ה "ואל תביאנו לידי נסיון" , ועאכו"כ שאסור לאדם להביא עצמו לידי נסיון !
39 נוסח ברכות השחר (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
– האדם מצד עצמו צריך לברוח מענין של נסיון ולהתפלל "אל תביאנו לידי נסיון" ; אבל כאשר מזמינים לו מלמעלה ענין של נסיון , אזי נותנים לו גם את הכח שע"י העמידה בנסיון יוכל לברר ולהעלות גם את הניצוץ האלקי שנמצא בדברים האסורים באופן ד"נר רשעים ידעך", וחתיכה נעשית נבילה, כך, שעוד לפני ביאת המשיח יחזור ויתהפך לקדושה, ע"ד "זדונות נעשו לו כזכיות", ו"לילה כיום יאיר" .
354 בברכות השחר (ברכות ס, ב). וראה סנהדרין קז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"טהורה" , "בראתה" "יצרתה" ו"נפחתה";אך עדיין אין זה מספיק – כי, הנשמה מצד עצמה לא היתה נשארת בגוף, אלא היתה חוזרת ועולה לשרשה ומקורה באופן של כלות הנפש, ע"ד מ"ש "בקרבתם לפני ה' גו'",
73 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג) ולהבין ענין אברהם קנין אחד כו' ישראל קנין אחד, צריך להקדים תחילה כללות ענין ירידת הנשמה למטה להתלבש בגוף ונפש הבהמית, דהנה, נשמה שנתת בי טהורה היא, דקאי על הנשמה כפי שהיא בעולם האצילות, וידוע המאמר כל נשמתא ונשמתא הוי קיימא בדיוקנאה קמי מלכא קדישא, דקאי על בחי' ז"א דאצילות, ומשם ירדה למטה כו', אלא שירידה זו צורך עלי', שיש יתרון מעלה שנעשה ע"י התלבשותה בגוף לגבי מעמדה ומצבה קודם ירידתה למטה.
30 "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בבריאת האדם כתיב "ויצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה (ואח"כ) ויפח באפיו נשמת חיים", שזהו"ע של חיבור גשמיות עם רוחניות, ובזה גופא – רוחניות שנלקחת "מאיגרא רמה", שהרי "נשמה שנתת בי טהורה היא", שזוהי דרגא נעלית יותר מ"בראתה", "יצרתה" ו"נפחתה" (ששם נמשכת הנשמה לאח"ז), דקאי על עולם הנשמות , עולם המלאכים ועולם הגלגלים, או בעומק יותר – כפי שנתבאר בקבלה וחסידות – עולמות בריאה יצירה עשי'; ורוחניות זו שנלקחת "מאיגרא רמה", מתקשרת עם גוף גשמי וחומרי בעולם דלמטה.
49 נוסח "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכאורה, אם אצל בנ"י, "אתם קרויין אדם", שעליהם נאמר "נשמה שנתת בי טהורה היא", ישנו ענין הטומאה – הרי מכ"ש וק"ו שאצל עכו"ם צריך להיות ענין הטומאה?!
252 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ידוע מאמר רבינו הזקן בפירוש מארז"ל "דע מה למעלה ממך", שכל הענינים שלמעלה באים "ממך", ע"י פעולת האדם .ובנדו"ד – שמדת האמונה והבטחון שבישראל (פירוש הב') היא המעוררת את ההבטחה שמלמעלה (פירוש הא'), והיינו, שכאשר איש ישראל בוטח בהוי' ללא חשבונות כלל, מבלי להרהר אם הוא ראוי אם לאו, ואפילו אם הוא אינו ראוי, בוטח בבטחון גמור שהקב"ה יתן לו בני חיי ומזוני, בידעו ש"כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" , ולמעלה מזה, "גם זו לטובה" – אזי בטחונו מעורר וממשיך את ההבטחה שמלמעלה, שגם היא בלי חשבונות, שהרי "בין כך ובין כך אתם קרויים בנים" ו"להחליפם באומה אחרת אינו יכול".
112 ברכות ס, סע"ב. טושו"ע או"ח סוסר"ל. וראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמבואר בתניא שגם כשאדם גומל לחבירו היפך הטוב, האמת היא שמאת ה' היתה זאת לו, ויש להוסיף, דמזה מובן שיהי' לו טובה מזה, שהרי כל דעביד רחמנא לטב עביד .
42 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וגם ענין המיתה הוא מצד עצמותו ית' – דהנה כתיב "ה' נתן וה' לקח", והיינו, ש"ה' נתן" הוא נתינת טעם על זה ש"ה' לקח", שלוקח מה שנתן; וכיון שהענין ד"נתן" הוא ממדריגה נעלית ביותר, כמ"ש "נשמה שנתת בי טהורה היא וכו'", והיינו, שהענין ד"נתת בי" הוא למעלה לא רק מ"בראתה" "יצרתה" ו"נפחתה", אלא גם למעלה מ"טהורה היא", דקאי על עולם האצילות, ועד לבחי' טהירו תתאה או אפילו על בחי' טהירו עילאה (כמבואר בחסידות ), הרי מובן, שהענין ד"ה' לקח" (שלקח מה שנתן) הוא ממדריגה נעלית עוד יותר – מבחי' העצמות.
277 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הענין דארור המן, ה"ה רואה מיד (ואדרבה – רואה רק ) את הכוונה שבתוכו, ברוך מרדכי .
649 ועפ"ז מובן החיוב דכשם כו' לקבולי בשמחה (ברכות ס, ב) – חיוב ע"פ תורת אמת , היינו שמחה אמיתית , כשם . וראה תניא פכ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בסוגיא זו ישנם שני סיפורים שבהם נחלק ר"ע עם שאר התנאים שהיו מהלכין עמו (ר"ג וראב"ע ור"י) – ש"התחילו בוכין ", בראותם את גודל הירידה דהחורבן והגלות, ו"ר"ע משחק ", בראותו את התוכן הטוב שבדבר שיתגלה בעתיד (בהתאם לשיטתו "לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד" ).
780 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בטהירו עילאה, שעז"נ נשמה שנתת בי טהורה היא, שנמשכה מבחי' טהירו עילאה) הו"ע אותיות החקיקה, וכפי שירדה למטה הרי היא בבחי' אותיות הכתיבה.
627 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומבואר בספרים , שבגלל זה ישנו ענין העיבור, והיינו, שאין זה באופן שכאשר הנשמה יורדת מלמעלה הנה מיד נולד למטה גוף יחד עם נשמה ; ענין זה הוא רק באופן היוצא מן הכלל, וגם אז ישנו ענין העיבור למעלה, אבל בדרך כלל ישנו ענין של עיבור במשך שבעה חדשים או תשעה חדשים, ועד לעיבור של י"ב חדשים (כרבא תוספאה ), ופעולת העיבור היא – שבמשך הזמן מתפתח ציור הגוף מ"טיפה", לובן שבאב ואודם שבאם, לרמ"ח אברים ושס"ה גידים, וכמו"כ בנוגע לנשמה , שבימי העיבור יורדת הנשמה ממעלתה הרוחנית כפי ש"נשמה שנתת בי טהורה היא" , ועוברת את כל סדר ההשתלשלות ד"בראתה" "יצרתה" ו"נפחתה בי" , עד שבאה בגוף בשר ודם בעת הלידה.
82 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
השמירה, בחי' "ואתה משמרה בקרבי" , שלמעלה גם מבחי' "טהורה היא"65.
65 נוסח ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב). וראה תו"א פרשתנו בהוספות קז, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכפי שמבאר רבינו הזקן בלקו"ת ר"פ האזינו , ש"עיקר התשובה הוא כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", וכיון ש"נשמה שנתת בי טהורה היא", ואח"כ "אתה בראתה אתה יצרתה ואתה נפחתה בי" , שירדה ונתלבשה בגוף גשמי למטה, באופן ש"על כרחך אתה חי" – הרי גם אצל צדיק שייכת העבודה ד"הרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה";
327 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות**
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דמה שהצריכו לומר עכשיו גם מודה אני , היינו רק בכדי שההודאה תהי' מיד כשניעור משנתו, ובימיהם שהיו מברכים אלקי נשמה מיד כשניערו משנתם – לא הוצרכו לומר מודה אני .
1172 מפני שהיו קדושים והיו יכולים לברך בנקיות מיד כשניערו משנתם (רבינו יונה בברכות ס, ב – ד"ה כי שמע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
טהורה היא", ואח"כ "אתה בראתה אתה יצרתה כו'" , ועד שבאים לעולם שבו יש צורך בענין של קבלת עול.
773 נוסח ברכת "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"וחילופא" –שלאמיתתו של דבר, גם הקללה היא ברכה , אלא שזהו "חילופא" (בלשון תרגום ) באופן המשכת הברכה, אבל הכוונה והפנימיות היא טוב וברכה – חסדים המכוסים שלמעלה מחסדים הגלויים (ורק בפסוק "ונתתה את גו' הקללה על הר עיבל" , תרגם "מלטטיא", כדי לפעול על נה"ב ויצה"ר );
1310 ולא רק באופן ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס, סע"ב), שמזה יבוא אח"כ דבר טוב, אלא כדברי נחום איש גמזו: "גם זו לטובה" (תענית כא, א. וש"נ), שדבר זה עצמו הוא טוב (ראה תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהקדם המבואר במ"ש במאה שערים (שנדפס לאחרונה , ובא' הביכלאך שהגיע לאחרונה ) בביאור סדר היום החל מסדר התפלה, דהנה, איתא בגמרא כי מתער אומר אלקי נשמה כו', והיינו, שע"פ נוסח הגמרא זוהי הברכה הראשונה בברכת השחר, ואעפ"כ אינה פותחת בברוך, לפי שבאה בהמשך לברכת המפיל .
1042 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כ"ק מו"ח אדמו"ר דיבר אז אודות מעלת הענין דהרגש פנימי, וחזר תורה מרבינו הזקן בענין "נשמה שנתת בי טהורה היא כו'" , שבה ביאר את המעלה דהרגש פנימי (והוסיף סיפור מעשה בענין זה ), כדלקמן ס"ד.
517 נוסח ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וירידת הנשמה למטה, והיינו, שהנשמה יורדת מהדרגא היותר נעלית ד"נתת בי" , ומתלבשת בגוף גשמי וחומרי, כדי לבררו ולזככו ולהפכו כו'.
1172 "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועד"ז צריכה להיות ההתכללות דעבודת הבירורים ועבודת הנסיונות אצל כל אחד מישראל , הן צדיקים והן בעלי תשובה [אלא שאין הכוונה שצריך לחזר אחר ענין של נסיון או להעמיד את עצמו בנסיון , ואדרבה, בכל יום בברכות השחר אנו מבקשים אל תביאנו כו' לידי נסיון , כי אם, שצריך להיות מוכן לעמוד בנסיון ], אף שצדיקים עיקר עבודתם היא עבודת הבירורים, ובעלי תשובה עיקר עבודתם היא עבודת הנסיונות, שזהו החילוק שבין עבודת הבירורים לעבודת הנסיונות בנוגע לסוגי בני אדם , כנ"ל.
444 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם ענין זה (שיומשך להאדם המחשבה דיבור ומעשה שלמעלה) אינו מספיק עדיין, שהרי גם לפני ירידת הנשמה למטה היתה בבחינה הכי עליונה שבזה, המחשבה שלמעלה, ישראל עלו במחשבה , וירידת הנשמה למטה היא לצורך עלי', בכדי שע"י עבודתה למטה תתעלה למדריגה נעלית יותר מכמו שהיתה קודם הירידה, ועד בחינת ואתה משמרה בקרבי (שלמעלה גם מבחי' טהורה 11 היא) .
587 נוסח ברכות השחר (אלקי נשמה כו') מברכות ס, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כל המציאות של המאסר היא מצד ה"מאסר" של הנשמה בהגוף ונפש הבהמית, שכן, מצד גודל ריחוק הערך בין "נשמה שנתת בי טהורה היא" ובין הגוף שעליו נאמר "מאין באת מטיפה סרוחה וכו'", הרי מובן, שירידת הנשמה בגוף הו"ע של מאסר הכי גדול , ועד שאין לך מאסר חזק ועמוק יותר מזה.
1029 נוסח ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"הוי' אלקינו " – הו"ע הצדיקים, שהרי "אלקינו" קאי על נשמות ישראל, והנשמה מצ"ע (היינו בחי' "טהורה היא" שבנשמה, כדלקמן) אינה שייכת לחטא כלל; ו"הוי' אחד " – הו"ע התשובה, כפירוש הסמ"ק שאות ח' שבתיבת "אחד" מורה על ז' רקיעים והארץ, ואות ד' מורה על ד' רוחות העולם, שמצד העולם שייך ענין של היפך ומנגד כו', כמ"ש "נעשה אדם גו'", ואמרו רז"ל "כתוב והרוצה לטעות כו'", ומ"מ מייחדים את הח' והד' עם האל"ף – אלופו של עולם, שזהו ענין התשובה.
1199 נוסח ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן במין החי, וכמו שאמרו חז"ל כי שמע קול תרנגולא לימא ברוך אשר נתן לשכוי בינה כו', והענין בזה (דלכאורה אינו מובן מהו שייכות השכוי שהוא התרנגול למדריגת בינה ) , דאיתא בזהר בפלגות ליליא כו' נפיק שלהובא דאשא כו' ועאל תחות גדפוי דתרנגולתא וקארי כו', והיינו, שקריאת התרנגול למטה נשתלשל משרשו ומקורו למעלה, והו"ע מלאך גבריאל שמעורר את הצדיקים בחצות לילה , ולמעלה יותר, שרשו מבחי' ה' גבורות דבינה שמכריזין בחצות לילה שלא תהי' עוד ירידת המלכות בבי"ע להיות ראש לשועלים, אלא תשוב לעולם האצילות להיות זנב לאריות כו'.
1015 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכידוע שיש כמה דרגות בנשמה , כמארז"ל שהנשמות חצובות מתחת כסא הכבוד, שזוהי דרגת הנשמה כפי שהיא בעולם הבריאה , ולמעלה מזה היא דרגת הנשמה כפי שהיא בעולם האצילות, שעז"נ "נשמה שנתת בי טהורה היא" , ועד לדרגת הנשמה כפי שהיא למעלה גם מעולם האצילות, ששם לא שייך לשלול ענין של היפך הטהרה – "ישראל וקוב"ה כולא חד" ,
20 נוסח ברכת אלקי נשמה כו' (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
נחמה פירושה רק שמוצאים בשכל טעמים שונים שבהם אפשר לנחם את הזולת, עד שאפילו מוצאים טעם שיקבל זאת בשמחה , אבל גם אז נשארת האבידה, ענין שהוא היפך הטוב , אלא שגם את היפך הטוב מקבלים בשמחה .
845 וכלשון רז"ל (ברכות ס, ב): "כשם שמברך על הטובה כו' כך מברך על הרעה" , שגם כשמברך עלי' ומקבלה בשמחה נקראת רעה (ומטעם זה, גם הברכה (והקבלה בשמחה ) אינה כעל הטובה ממש, ורק "כשם" ובנוסח שונה). וראה תניא פכ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומובן, שענין התשובה כפי שהוא במדריגה זו, קשור עם תנועה של מרירות, ועד למרירות עצומה, כי, כשמתבונן ש"נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי" , ואעפ"כ נמצא במעמד ומצב שעשה ענין בלתי-רצוי, בפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, בה בשעה ש"אתה משמרה בקרבי" – אזי בא לידי מרירות עצומה שאין למעלה הימנה.
360 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה , דהנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה ואתה נפחתה בי , ולכאורה אינו מובן, איך שייך לומר
697 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה וכו', ולכאורה, כיון שקודם ירידתה למטה היתה הנשמה בבחי' טהורה , אינו מובן, למה ירדה הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
1786 בברכת השחר – "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו גם דיוק הלשון ירידת הנשמה למטה, ולא בריאת הנשמה , אף שכן הוא האמת שהנשמה היא בבחי' בריאה, כפי שאומרים אתה בראתה, כי, בלשון זה מודגש המקום שמשם ירדה, שבכח זה דוקא יכולה לברר בירורים למטה, והיינו, שלולי זאת מי יודע כו', והכח לברר הוא רק בגלל שנרגש בה המקום שמשם ירדה, שזוהי מעלת הנשמות על שאר הנבראים, שעם היות שגם הנשמה היא בבחי' בריאה, הרי זה כפי שאלקות נעשה נברא , והיינו, שנרגש בה המקום שמשם ירדה, בחי' אצילות, עולם התיקון, ששרשו למעלה מתהו, ולכן נמשך ממנו הכח לברר התהו.
2667 בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהתחלת היום ישנו הענין ד"וישכם לבן בבוקר" , שזוהי דרגא נעלית ביותר – למעלה מהעולם, ע"ד עלה במחשבה כו'; ולא כטעות העולם שבהתחלת היום העבודה היא קשה יותר, אלא אדרבה, שאז נרגש יותר הענין ד"נשמה שנתת בי טהורה היא" .
246 ברכת "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
פעם בא אחד להרב המגיד ושאל ממנו עצה בנוגע להענין ד"לקבולינהו בשמחה" , ושלח אותו המגיד לר' זושא, ושהה אצלו משך זמן, וראה, שלמרות העובדה שר' זושא חי בדחקות גדולה, אמר, שלא חסר לו מאומה!
977 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובהקדם מארז"ל "חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה , אילימא כו', לא נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה" , והיינו, שהתחלת העבודה צריכה להיות באופן של אתכפיא ומס"נ, אבל לאח"ז צ"ל ענין זה גופא באופן של שמחה (אף שלכאורה הרי זו סתירה, כי, אם הוא בשמחה , אין זו אתכפיא, שהרי אתכפיא פירושה שכופה ושובר את עצמו, ואם הוא שמח מזה, אין זו כפי' ושבירה),
95 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד משנ"ת פעם בארוכה החילוק בין הלשונות "כל דעביד רחמנא לטב עביד" , ו"גם זו לטובה" – ש"לטב עביד" פירושו שהכוונה בזה היא לטובה, ויבוא מזה דבר טוב, אבל עדיין אין זה באופן שהדבר עצמו הוא טוב; וזהו החידוש ב"גם זו לטובה", שדבר זה עצמו הוא טוב.
719 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ונקודת הביאור בזה – נוסף על כללות הענין ד"כל דעביד רחמנא לטב עביד" , ויתירה מזה :
919 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא, דהנה, כאו"א מישראל אומר נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה כו' , דענין נתת בי הוא למעלה גם מבחי' טהורה , דקאי על בחי' טהירו תתאה ועד לבחי' טהירו עילאה , וענין זה הוא גם בירידתה למטה בבי"ע, אתה בראתה כו' , ועד למטה ביותר, ששם צ"ל הענין דאתה משמרה בקרבי , שגם אז יש בה הבחי' דנתת בי , שעז"נ והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, והיינו, שבחי' העצמות מושרש בישראל כו'.
1438 ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
זוהי אמנם עבודה נעלית ביותר, ועד שבה מתבטאת כללות עבודת האדם – עבודת הבירורים, ועד שכל ענין ירידת הנשמה בגוף, מהדרגא ד"טהורה היא" ל"בראתה" "יצרתה" ועד ל"נפחתה בי" הוא בשביל העבודה דבירור הניצוצות שנמצאים בדברים הגשמיים;
184 נוסח ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
המשך השיחה – ביאור הענין ד"עושין רצונו של מקום", שקאי על העבודה ד"בכל מאדך" , בל"ג שבאדם, שעל ידה נמשך רצונו ית' ,
557 כיון שהעבודה ד"בכל מאדך" קשורה עם ענין הרצון – כי, הפירוש ד"בכל מאדך" הוא "בכל מדה ומדה שהוא מודד לך" (ברכות נד, א), "בין מדה טובה ובין מדה פורענות" (שם מח, ב), שמקבלה בשמחה (שם ס, ב), ומזה מוכח, שעבודתו היא באופן של ביטול הרצון , עד שאין לו רצון משלו ("ער האָט ניט קיין אייגענעם רצון"), ולכן אין אצלו נפק"מ באיזה מדה מודדין לו.
ועי"ז "עושין רצונו של מקום" – כי, הענין ד"בטל רצונך" פועל "שיבטל רצון אחרים מפני רצונך" (אבות פ"ב מ"ד), כמבואר במפרשים (פי' הרע"ב) ש"רצון אחרים" קאי על הקב"ה (אלא שנאמר בדרך כבוד כלפי מעלה), היינו, שהקב"ה מבטל רצונו מפני רצון הצדיק (כדרשת חז"ל (ירושלמי תענית פ"ג ה"י. ועוד) עה"פ (איוב כב, כח) "ותגזור אומר ויקם לך"), וזהו הפירוש ד"עושין רצונו של מקום" – שעושה אצל הקב"ה רצון חדש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכפי שאומר כל אחד מישראל בכל יום בברכות השחר , אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, דטהורה היא קאי על הנשמה כפי שהיא באצילות , ומ"ש לפנ"ז נתת , הרי זה למעלה גם מבחי' טהורה היא (שהרי הסדר כאן הוא מלמעלה למטה, דכשם שבראת הוא למעלה מיצרת, ויצרת הוא למעלה מנפחת, כמו"כ טהורה הוא למעלה מבראת,
197 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יהי רצון, שמה"ברכה" "החודש הזה לכם" שנאמרה בתורה, יומשך כן גם בעולם , שברכת הקב"ה שמברך לכאו"א בכל טוב תומשך למטה , ובאופן ש"טוב" זה יהי' נראה ונגלה גם בעיני בשר (כנ"ל ס"ב),
1553 כולל גם הפיכת הענינים הבלתי- רצויים – לא רק כפי שלמעלה הרי זה חסד וטוב הגנוז (כמבואר בתניא אגה"ק סי"א. סכ"ב), אלא באופן שנתהפך למטה; תחילה באופן ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס, סע"ב), שזהו באופן שה"טב" יכול להגיע אח"כ, ועד לתכלית השלימות בזה: "גם זו לטובה" (תענית כא, א. וש"נ), שענין זה עצמו נעשה טובה, ובאופן שהטוב הוא למעלה ממדידה והגבלה – בדוגמת הסיפור שמ"עפר" נעשה ענין ששווה יותר מאבנים טובות ומרגליות (ראה גם תו"מ ח"ו ע' 126 ואילך. וש"נ) – מהנחה בלתי מוגה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו מה שמסר הבעש"ט להרב המגיד, והרב המגיד לרבינו הזקן, ורבינו הזקן המשיך זאת על כל הדורות שלאחריו, שבאופן כזה צריכה להיות הנהגת כל אחד מישראל, הן בנוגע לפעולתו בעולם, להתעסק עם הקטנים כו', והן בנוגע לעצמו, שהרי גם אצלו ישנם כל פרטי הדרגות ד"תחתיים שניים ושלישיים" , שהם פרטי הדרגות ד"נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה וכו'" , שצריכים להיות "כאשר יהי' האופן בתוך האופן"59.
2318 נוסח "אלקי נשמה כו'" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמובן גם מכללות ענין ירידת הנשמה למטה, שהיא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , אבל הכוונה בזה היא לצורך עלי', שעי"ז תגיע הנשמה למקום עליון יותר; וכיון שכל אחד מישראל אומר "נשמה שנתת בי טהורה היא", ואח"כ "אתה בראת אתה יצרת וכו'" עד שירדה ונתלבשה בגוף, הרי מובן שכל אחד מישראל צריך להגיע לדרגא הכי נעלית – למעלה אפילו מ"טהורה היא".
732 נוסח ברכת אלקי נשמה כו' (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"נשמה שנתת בי טהורה היא" , "חלק אלקה ממעל ממש"23, ועד למזל הנשמה כו'20, וביחד עם זה, ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
481 נוסח "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מלכתחילה עומדים כולם ביחד במעמד ומצב ש"נשמה שנתת בי טהורה היא" , ובמכ"ש וק"ו מזה ש"גם בשעת החטא היתה (הנשמה ) באמנה אתו ית'" , ועאכו"כ כפי שהנשמה היא במעמד ומצב ד"טהורה היא", ולמעלה יותר, כפי ש"נתת בי" ; אלא שלאח"ז, כשבאים לעלמא דין, הרי זה באופן ד"ויגדלו הנערים", "זה פירש לבתי מדרשות, וזה פירש כו'" .
695 נוסח ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וע"ד הענין ד"גם זו לטובה" – כמדובר פעם אודות החילוק שבין "כל דעביד רחמנא לטב עביד" שאמר רבי עקיבא ל"גם זו לטובה" שאמר נחום איש גם זו , ש"לטב עביד" פירושו שמזה יבוא אח"כ ענין טוב, וכמו במאורע שנכבה הנר וכו', שהמאורע עצמו אינו דבר טוב, אלא שעי"ז באה אח"כ טובה; ואילו "גם זו לטובה" פירושו שלא זו בלבד
817 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ו
ומזה הוראה לכאו"א מישראל , שגם כשישנם לפעמים כאלה שמונעים ומעכבים אותו מעבודתו, אין זה צריך לגרום חלישות ח"ו בעבודתו (ומכ"ש שאין מקום למחשבת יאוש ח"ו), וכשמחליט למלאות את שליחותו מבלי להתחשב עם שום מניעות ועיכובים, אזי יראה בגילוי בעיני בשר שכל המניעותאין בהם ממש, ואדרבא, הכוונה בזה שיש לו מניעות הוא בכדי להגבי' אותו למדריגה נעלית יותר, שתהי' לו העבודה דבירורים וגם העבודה דנסיונות (שלולי המניעות לא הי' מגיע לעבודה זו, שהרי מבקשים ונצטוינו לבקש אל תביאנו לידי נסיון ), שעי"ז יגיע למדריגה נעלית יותר, ועד שסוף סוף, גם אלו שמנעו וכו' יהפכו למסייעים ומברכים, ברוך תהי' מכל העמים, ועי"ז תושלם הכוונה דנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, בתחתון שאין תחתון למטה ממנו.
44 נוסח ברכות השחר, מברכות ס, ב. וראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו טעם ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, מבחי' נשמה שנתת בי עד לנפחתה בי בעוה"ז התחתון, כדי שבעולם זה תהי' העלי' מלמטה ביותר, בסולם המוצב ארצה דוקא, ועי"ז ראשו מגיע השמימה, למעלה ביותר, עד שהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה.
30 נוסח ברכת השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ורק ע"י העבודה דנסיונות שאינה תלוי' ברצון האדם [שהרי אסור לאדם להעמיד עצמו בנסיון , ולא עוד אלא שנצטווינו לבקש אל תביאנו לידי נסיון ], עי"ז דוקא זוכים לגילוי בחינה זו.
36 נוסח ברכות השחר, מברכות ס, ב. וראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז.
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו , ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומבאר בהמאמר, דמ"ש אלקינו (בין ב' השמות הוי'), דאלקינו (משא"כ אלקים) עם היותו מורה על מדת הדין יש בו הטי' לחסד ולרחמים , כי ע"י אלקינו דוקא הוא החיבור שיומשך הגילוי והשפע מהוי' דלעילא להוי' דלתתא.
28 דאלקים הוא מדת הדין – ב"ר פל"ג, ג (בסופה). ועוד. פרש"י עה"פ נח ח, א. וראה בהנסמן ב"שערי זהר" לברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועפ"ז יש לבאר מה דאיתא בירושלמי דתשים הוא מלשון סימה שאינה נגלית, רזי תורה, כי בכדי שבהתורה שהאדם לומד ומבין בשכלו (שכל אנושי) יהי' נרגש שהיא תורת הוי', תורתך שבאצילות (כי תקנה), הוא ע"י גילוי הנשמה כמו שהיא באצילות, בחינת טהורה היא (שלמעלה מבחינת אתה בראתה), וגילוי בחינה זו דהנשמה (סתים דנשמה ) הוא ע"י לימוד פנימיות התורה, סתים דאורייתא.
37 נוסח ברכת אלקי נשמה כו' (מברכות ס, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ג. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכמבואר בתניא שגם כשאדם גומל לחבירו היפך הטוב, האמת היא שמאת ה' היתה זאת לו, ויש להוסיף, דמזה מובן שיהי' לו טובה מזה, שהרי כל דעביד רחמנא לטב עביד .
42 ברכות ס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"פ המבואר במק"א בדיוק לשון רז"ל אני נבראתי לשמש את קוני, דזה שענינו של האדם (הנשמה ) הוא לשמש את קונו, הוא בנוגע לבריאתו , ירידת הנשמה לבריאה, אבל הנשמה עצמה כמו שהיא בבחינת טהורה היא (למעלה מבחינת אתה בראתה), כיון שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, אינה אמצעי לאיזה ענין אחר (גם לא להענין דלשמש את קונה) והתכלית הוא בה בעצמה, מובן, שההתחלקות דנשמות באופן עבודתם היא רק בהדרגא דאתה בראתה, ולא בעצם מהותם.
20 נוסח ברכת "אלקי נשמה כו'", מברכות ס, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ג. ועוד. וראה המשך תרס"ו ע' תעב. שם ע' תפה ואילך. ובכ"מ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם ענין זה (שיומשך להאדם המחשבה דיבור ומעשה שלמעלה) אינו מספיק עדיין, שהרי גם לפני ירידת הנשמה למטה היתה בבחינה הכי עליונה שבזה, המחשבה שלמעלה, ישראל עלו במחשבה, וירידת הנשמה למטה היא לצורך עלי', בכדי שע"י עבודתה למטה תתעלה למדריגה נעלית יותר מכמו שהיתה קודם הירידה, ועד בחינת ואתה משמרה בקרבי (שלמעלה גם מבחי'טהורה היא).
11 נוסח ברכות השחר (אלקי נשמה כו') מברכות ס, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 10
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דמה שהצריכו לומר עכשיו גם מודה אני , היינו רק בכדי שההודאה תהי' מיד כשניעור משנתו, ובימיהם שהיו מברכים אלקי נשמה מיד כשניערו משנתם – לא הוצרכו לומר מודה אני .
70 מפני שהיו קדושים והיו יכולים לברך בנקיות מיד כשניערו משנתם (רבינו יונה בברכות ס, ב – ד"ה כי שמע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין הוא להיות ידוע שהנשמה האלקי' אין כולה מתלבשת בגוף אלא רק קצת חלק קטן והארה בעלמא ממנה הוא שמתלבש' שהרי הנשמה גבוה מן המלאך כידוע והמלאך עומד בשליש העולם כידוע וא"כ האיך יתצמצם הארת הנשמה כולה בגוף כו' אלא רק קצת הארה מאיר מאורה בגוף וכל עיקרה הוא למע' מן הגוף והוא הנק' מזלא כמארז"ל דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי כו' והוא האר' בחי' המקיף מה שהנשמה מקפת על הגוף וכמ"ש אך בצלם יתהלך איש כו' ומה שנק' בשם מזל ידוע שהוא מפני שעושה את ההמשכה וההזלה כענין מאכל משקה כו' כי פי' ניזל היינו מה שכבר נמשך והוזל בגוף מהארת הנשמה ופי' מזל הוא הארת המקיף שממשיך את ההארה שיאיר קצתה בגוף החומרי והיינו מזל לשון מפעיל מפני שמזלת לחבר ולקשר ההארה מלמע' בגוף למטה כו' וד"ל וזהו שאנו או' אלקי נשמה כו' טהורה היא אתה בראת כו' ולכאורה אינו מובן דעל מה הוא או' טהורה היא קודם שא' אתה בראת אחר שעדיין לא נברא כו' אלא הענין הוא דטהורה היא קאי על חלק העליון שבנשמה שאינה מתלבשת כלל בגוף שהיא דבוקה למע' ועלי' ארז"ל ישראל עלה במחשבה פי' עלה במחשבה למע' מעלה בבחי' עצמו' אא"ס ב"ה.
14 אלקי נשמה : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יב
ג ונודע כבר מה שהפליגו במעלה זו בספר הזוהר וכן אמרו בגמרא שחצות לילה היא עת רצון וכמ"ש ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' וגם אמרו כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' כלומר שכינה שרויה אצלך וראש אשמרות הוא חצות הלילה (ואם אינו יכול לקום בחצות יקום בראש האשמורה השלישית) וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וזה הנקרא עבד ה' כמ"ש כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות ונכון להכין תרנגול להקיצו משנתו בחצות וכמו שהיה עושה רבי עקיבא שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצות ואם אין התרנגול מקיצו ישכור לו אדם שיקיצנו:
מ רש"י ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, יב
ג ונודע כבר מה שהפליגו במעלה זו בספר הזוהר וכן אמרו בגמרא שחצות לילה היא עת רצון וכמ"ש ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור וגו' וגם אמרו כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו שנאמר קומי רוני בלילה לראש אשמרות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' כלומר שכינה שרויה אצלך וראש אשמרות הוא חצות הלילה (ואם אינו יכול לקום בחצות יקום בראש האשמורה השלישית) וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי וזה הנקרא עבד ה' כמ"ש כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות ונכון להכין תרנגול להקיצו משנתו בחצות וכמו שהיה עושה רבי עקיבא שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצות ואם אין התרנגול מקיצו ישכור לו אדם שיקיצנו:
מב ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ז ומי שישן במלבושיו מאחר שיכול להיות שלא נגעו ידיו במקומות מטונפים שבגופו הרי סתם ידים אלו כשרות להזכיר השם בברכות ולדבר דברי תורה מדין התלמוד והפוסקים (כמו שיתבאר בסי' ד') ואין צריך לומר ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים אע"פ שרוח רעה שורה עליהן רק שלא ליגע באוכלין ומשקין בלבד כמו שיתבאר שם אך בזוהר החמירו מאד שלא לברך ולא ללמוד וכן שלא ליגע במלבושיו וכן שלא לילך ד' אמות בעוד רוח הטומאה שורה על הידים קודם נטילת ידים שחרית והמהלך ד' אמות חייב מיתה כי בהשראת טומאה זו על ידיו חילל קדושת ה' אשר עליו כעל כל עבדי ה' המתקדשים בקדושתו של מקום ברוך הוא ותורתו הקדושה בקדושה וטהרה יתירה על טהרת המון עם אשר לא הגיעו למדה זו ומכל מקום אם אירע מקרה שאין לו מים ליטול ידיו ג' פעמים כראוי להעביר רוח הטומאה כשמשכים בלילה חלילה לו ליבטל מדברי תורה עד שיאיר היום ויטול ידיו ג' פעמים אלא יטול מעט או ינקה בכל מידי דמנקי ויברך וילמוד כדין התלמוד והפוסקים:
עג ברכות ס , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ד דיני נטילת ידים א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א תקנו חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר ולברך על נטילת ידים והטעם יש מפרשים משום קריאת שמע ותפלה של שחרית לפי שהידים עסקניות הן ומן הסתם משמשו בשינה במקומות המטונפים שבגופו כמו שיתבאר וסמך לנטילה זו שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו' ואף שכשאין לו מים יכול לנקות ידיו בכל דבר שמנקה שהרי לא נאמר ארחץ במים אלא בנקיון וכמו שיתבאר בסי' צ"ב מכל מקום מצוה לחזר אחר מים עד מיל ואפילו הולך בדרך יחזור לאחוריו עד מיל כמו שיתבאר שם ומברכים על מצוה זו כדרך שמברכין על כל מצות של דבריהם אבל לתלמוד תורה ולהזכרת השם בשאר ברכות חוץ מקריאת שמע ותפלה א"צ לחזר אחר מים אלא די לנקות ידיו בכל דבר שמנקה ולפיכך גם כשנוטל במים לא יברך אבל לתפלת מנחה או ערבית צריך לחזר אחר מים עד מיל כמו לתפלת השחר לסברא זו ולסברא זו צריך לברך ג"כ על נטילת ידים למנחה או לערבית אם אין ידיו נקיות וצריך ליטול אבל אין המנהג כן עכשיו בכל ישראל אלא אין מברכין על נטילת ידים רק בשחר לבד כי כך היתה תקנת חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר לבד ולא בשביל נקיון כפים לתפלה אלא מהטעם המפורש בזוהר (פ' וישב) ומוזכר ג"כ בגמ' כדי להעביר רוח הטומאה השורה על הידים מפני הסתלקות קדושת הנשמה בלילה מגוף האדם כשישן ולהתקדש בקדושתו של מקום ברוך הוא ע"י זריקת מים טהורים מן הכלי ככהן המקדש ידיו מן הכיור ולכך תקנו לברך אשר קדשנו כו' ומכל מקום ראוי לחוש גם לסברא הראשונה למעשה לחזר אחר מים גם לתפלת מנחה וערבית עד מיל אבל לא לברך שספק ברכות להקל אך אין צריך ליטול מן הכלי אלא יכול לשכשך בתוכו ואפילו אינו שלם ואפילו במים שבקרקע ואפילו אין בהם רביעית ואפילו מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה כי מאחר שנטילת ידים לתפלה אינה אלא משום נקיון אין צריך כלי ולא כח נותן ולא מים כשרים ולא שאר דברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה אך צריך ליטול עד הפרק כמו לסעודה דהיינו עד חיבור האצבעות לכף היד לסברא הראשונה שבסוף סימן קס"א וכדי לצאת גם לסברא האחרונה שם יקח עוד מעט מים בכפו וישפשף כפות הידים זו בזו לנקות לקיים ארחץ בנקיון כפי:
א ברכות ס , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר ד דיני נטילת ידים א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א תקנו חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר ולברך על נטילת ידים והטעם יש מפרשים משום קריאת שמע ותפלה של שחרית לפי שהידים עסקניות הן ומן הסתם משמשו בשינה במקומות המטונפים שבגופו כמו שיתבאר וסמך לנטילה זו שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה וגו' ואף שכשאין לו מים יכול לנקות ידיו בכל דבר שמנקה שהרי לא נאמר ארחץ במים אלא בנקיון וכמו שיתבאר בסי' צ"ב מכל מקום מצוה לחזר אחר מים עד מיל ואפילו הולך בדרך יחזור לאחוריו עד מיל כמו שיתבאר שם ומברכים על מצוה זו כדרך שמברכין על כל מצות של דבריהם אבל לתלמוד תורה ולהזכרת השם בשאר ברכות חוץ מקריאת שמע ותפלה א"צ לחזר אחר מים אלא די לנקות ידיו בכל דבר שמנקה ולפיכך גם כשנוטל במים לא יברך אבל לתפלת מנחה או ערבית צריך לחזר אחר מים עד מיל כמו לתפלת השחר לסברא זו ולסברא זו צריך לברך ג"כ על נטילת ידים למנחה או לערבית אם אין ידיו נקיות וצריך ליטול אבל אין המנהג כן עכשיו בכל ישראל אלא אין מברכין על נטילת ידים רק בשחר לבד כי כך היתה תקנת חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר לבד ולא בשביל נקיון כפים לתפלה אלא מהטעם המפורש בזוהר (פ' וישב) ומוזכר ג"כ בגמ' כדי להעביר רוח הטומאה השורה על הידים מפני הסתלקות קדושת הנשמה בלילה מגוף האדם כשישן ולהתקדש בקדושתו של מקום ברוך הוא ע"י זריקת מים טהורים מן הכלי ככהן המקדש ידיו מן הכיור ולכך תקנו לברך אשר קדשנו כו' ומכל מקום ראוי לחוש גם לסברא הראשונה למעשה לחזר אחר מים גם לתפלת מנחה וערבית עד מיל אבל לא לברך שספק ברכות להקל אך אין צריך ליטול מן הכלי אלא יכול לשכשך בתוכו ואפילו אינו שלם ואפילו במים שבקרקע ואפילו אין בהם רביעית ואפילו מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה כי מאחר שנטילת ידים לתפלה אינה אלא משום נקיון אין צריך כלי ולא כח נותן ולא מים כשרים ולא שאר דברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה אך צריך ליטול עד הפרק כמו לסעודה דהיינו עד חיבור האצבעות לכף היד לסברא הראשונה שבסוף סימן קס"א וכדי לצאת גם לסברא האחרונה שם יקח עוד מעט מים בכפו וישפשף כפות הידים זו בזו לנקות לקיים ארחץ בנקיון כפי:
ט ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ז אע"פ שמדין התלמוד אין צריך ליטול ידיו תיכף ומיד כשניעור משנתו אלא רשאי להלך בינתים וכן מותר מדין התלמוד ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים מכל מקום חכמי הזוהר הזהירו מאד שלא לילך אפילו ד' אמות קודם נטילת ידים שחרית וכן הזהירו שלא ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים וכל ירא שמים יחמיר לעצמו כדברי הזוהר וכל מדקדק במעשיו יזהר שמיד שניעור משנתו יטול ידיו אע"פ שנשאר מושכב ובזה ינצל מהוצאת שכבת זרע לבטלה:
כ ברכות דף ס , ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א בכל פעם שיכנס לבית הכסא יאמר להמלאכים המלוים אותו התכבדו מכובדים כו' ועכשיו לא נהגו לאמרו מפני שאין מחזיקין את עצמינו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו:
ב רש"י ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א בכל פעם שיכנס לבית הכסא יאמר להמלאכים המלוים אותו התכבדו מכובדים כו' ועכשיו לא נהגו לאמרו מפני שאין מחזיקין את עצמינו ליראי שמים שהמלאכים מלוים אותנו:
ג גמרא ברכות דף ס ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים ו דין ברכות אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א אע"פ שמדינא דגמרא א"צ לברך ברכת אשר יצר אלא כשעשה צרכיו מכל מקום נהגו העולם לברך בכל שחרית תיכף אחר ברכת על נטילת ידים ברכת אשר יצר לפי שבכל יום נעשה האדם בריה חדשה לכן שייך לברך בכל יום ויום אשר יצר את האדם בחכמה והרוצה להסתלק מהספק יזהר לעשות צרכיו תיכף ומיד אחר נטילת ידים שחרית וכשיצא מבית הכסא יטול ידיו פעם שנית ויברך אשר יצר ויצא ידי חובתו בברכת אשר יצר זו אף אם היה מחויב לברך אשר יצר על מה שנעשה בריה חדשה כי ברכה אחת עולה לכאן ולכאן וטוב שלא יברך ברכת על נטילת ידים עד לאחר נטילה שנית שנוטל אחר יציאתו מבית הכסא ובפרט אם צריך לנקביו שאז אסור לו לברך:
ב ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים ו דין ברכות אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ז ברכת אלהי נשמה אינה סמוכה לברכת אשר יצר שהרי מיד שניעור משנתו צריך לברך אלהי נשמה מדינא דגמרא ואשר יצר א"צ לברך עד שיעשה צרכיו ומה שאינה פותחת בברוך היינו לפי שהיא ברכת ההודאה.
כז ברכות ס, ב. וראה המנהיג סי' ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב וכשיתחיל להתעטף קודם שיתעטף לגמרי יברך מעומד להתעטף בציצית (עיין בסי' כ"ה ותמצא טעם ע"ז) הב' של בציצית תהא נקודה בפתח:
ו תוספתא ברכות פ"ו, טו. ברכות ס, ב. מנחות מג, א. רמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ח. שו"ע סעיף ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ה יש אומרים מדתקנו חז"ל לברך להתעטף בציצית מכלל דהמצוה היא להתעטף דוקא וכל עטיפה שאינה כעטיפת הישמעאלים אינה נקראת עטיפה אלא לבישה ולכן צריך להתעטף בטליתו כעטיפת הישמעאלים דהיינו לכסות הראש עם הפנים עד גומות שבלחי למטה מפיו ולדבריהם טליתות קטנות שלנו שאין בהם עטיפת הראש פטורים מציצית לגמרי:
יט תוספתא ברכות פ"ו, טו. ברכות ס, ב. מנחות מג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: כה דיני תפילין בפרטות יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יד ותקנו חכמים לברך עוד ברכה אחרת על תפילין של ראש לפי שהיא חשובה והיא עיקר המצוה ויש בה יותר קדושה שיש בה ד' בתים והשי"ן לכן מפני חשיבותה קבעה ברכה לעצמה:
נט תוס' ברכות דף ס ע"ב ד"ה אשר קדשנו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א ברכות השחר תקנום חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו בכל יום ויום להשלים מנין המאה ברכות שחייב כל אדם לברך בכל יום ויום מערב ועד בקר כמו שתיקן דוד המלך עליו השלום ע"י מעשה שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל ולא היו יודעים על מה היו מתים עד שחקר והבין ברוח הקודש ותיקן מאה ברכות בכל יום ורמז לדבר נאום הגבר הוקם על על בגימטריא ק' וסמך לדבר מן התורה ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אל תקרי מה אלא מאה.
א ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעה שנתחייב בה דהיינו כשיעור משנתו יאמר אלהי נשמה וכששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה וכשלובש חלוקו והוא מושכב יברך מלביש ערומים וכשיניח ידו על עיניו דרך חלוק (אבל שלא דרך החלוק אסור להושיט יד לעין קודם נטילת ידים כמו שנתבאר בסי' ד') יברך פוקח עורים וכשיושב יברך מתיר אסורים מפני שמניע עצמותיו שהיו כל הלילה כמו כפותים וכשזוקף יברך זוקף כפופים שהיתה קומתו כפופה כל הלילה ועכשיו עמדה על מעמדה וכשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים וכשנועל מנעליו יברך שעשה לי כל צרכי ואין לשנות הנוסח ולומר צרכי הכ"ף בקמץ שהוא לשון רבים מפני שברכה זו אינו אלא על נעילת מנעלים שהוא צורך האדם (ועל שאר צרכיו מברך עליהם בפני עצמו כשנהנה מהם) וכשהולך יברך המכין מצעדי גבר ויש נוהגין לומר אשר הכין וכשחוגר חגורו או לובש האבנט המפסיק בינו לערוה יברך אוזר ישראל בגבורה וכשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה .
מט ברכות ס , ב (וכל הפרטים שבהמשך הסעיף) לפי גירסת הרא"ש שם פ"ט סי' כג. טור ושו"ע ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעה שנתחייב בה דהיינו כשיעור משנתו יאמר אלהי נשמה וכששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה וכשלובש חלוקו והוא מושכב יברך מלביש ערומים וכשיניח ידו על עיניו דרך חלוק (אבל שלא דרך החלוק אסור להושיט יד לעין קודם נטילת ידים כמו שנתבאר בסי' ד') יברך פוקח עורים וכשיושב יברך מתיר אסורים מפני שמניע עצמותיו שהיו כל הלילה כמו כפותים וכשזוקף יברך זוקף כפופים שהיתה קומתו כפופה כל הלילה ועכשיו עמדה על מעמדה וכשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים וכשנועל מנעליו יברך שעשה לי כל צרכי ואין לשנות הנוסח ולומר צרכי הכ"ף בקמץ שהוא לשון רבים מפני שברכה זו אינו אלא על נעילת מנעלים שהוא צורך האדם (ועל שאר צרכיו מברך עליהם בפני עצמו כשנהנה מהם) וכשהולך יברך המכין מצעדי גבר ויש נוהגין לומר אשר הכין וכשחוגר חגורו או לובש האבנט המפסיק בינו לערוה יברך אוזר ישראל בגבורה וכשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה .
סא רא"ה ברכות ס, ב. מובא בב"י. רמ"א ס"א. ועי' פרישה סק"ז בדעת רבינו מנוח (הל' תפלה פ"ז ה"ו) ואבודרהם בשם ה ראב"ד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעה שנתחייב בה דהיינו כשיעור משנתו יאמר אלהי נשמה וכששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה וכשלובש חלוקו והוא מושכב יברך מלביש ערומים וכשיניח ידו על עיניו דרך חלוק (אבל שלא דרך החלוק אסור להושיט יד לעין קודם נטילת ידים כמו שנתבאר בסי' ד') יברך פוקח עורים וכשיושב יברך מתיר אסורים מפני שמניע עצמותיו שהיו כל הלילה כמו כפותים וכשזוקף יברך זוקף כפופים שהיתה קומתו כפופה כל הלילה ועכשיו עמדה על מעמדה וכשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים וכשנועל מנעליו יברך שעשה לי כל צרכי ואין לשנות הנוסח ולומר צרכי הכ"ף בקמץ שהוא לשון רבים מפני שברכה זו אינו אלא על נעילת מנעלים שהוא צורך האדם (ועל שאר צרכיו מברך עליהם בפני עצמו כשנהנה מהם) וכשהולך יברך המכין מצעדי גבר ויש נוהגין לומר אשר הכין וכשחוגר חגורו או לובש האבנט המפסיק בינו לערוה יברך אוזר ישראל בגבורה וכשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה .
סג תוספות ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ה כשמסדרין אותן בבית הכנסת יש לסדרן כסדר שמתחייבין בהן כל מקום ומקום לפי מנהגו כגון במקומות שאין הולכין יחף כלל ונועלים מנעלים תחלה ואח"כ הולכין מברך תחלה העושה לי כל צרכי ואח"כ המכין מצעדי גבר ובמקומות שהולכין קצת יחף בתוך הבית ואח"כ נועלין כשיוצאין לשוק מברכין המכין מצעדי גבר תחלה (וכן לענין פוקח עורים ומלביש ערומים ).
צו ברכות ס, ב. סמ"ג עשין כז. רוקח סי' שכ. ב"ח. וכ"ה בסידור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ז כל ברכות השחר אם לא נתחייב באחד מהן כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או שלא לבש או שלא חגר (או שהיה ניעור כל הלילה ולא הוצרך להעביר חבלי שינה מעיניו) יש אומרים שאותה ברכה שלא נתחייב בה לא יאמרנה ויש אומרים שכל הברכות שהן על סידורו של עולם והנהגתו כגון הנותן לשכוי בינה ורוקע הארץ מברך אותן אע"פ שלא נתחייב בהן אבל הברכות שהן להנאתו כגון מלביש ערומים והמכין מצעדי גבר ואוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל אם לא נתחייב בהן כגון ששוכב על מטתו ערום לא יאמרן כלל ויש אומרים שאפילו לא נתחייב בהן כלל יברך כולן כסדרן מפני שאין הברכות על הנאת עצמו בלבד אלא מברכין שהקב"ה ברא צרכי העולם ואם הוא אינו נהנה אחרים נהנין וכן המנהג פשוט ואין לשנות ויש מי שאומר שאעפ"כ סומא לא יברך פוקח עורים כיון שהוא דבר החסר בגופו אבל חרש יברך הנותן לשכוי בינה כיון ששמיעת האוזן אינה מוזכרת בברכה.
קכד רא"ש פ"ט דברכות סי' כג. טור. וראה גם תוס' ברכות ס, ב ד"ה כי שמע וד"ה כי פריס . רבנו יונה בספר היראה. לבוש ס"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ז כל ברכות השחר אם לא נתחייב באחד מהן כגון שלא שמע קול תרנגול או שלא הלך או שלא לבש או שלא חגר (או שהיה ניעור כל הלילה ולא הוצרך להעביר חבלי שינה מעיניו) יש אומרים שאותה ברכה שלא נתחייב בה לא יאמרנה ויש אומרים שכל הברכות שהן על סידורו של עולם והנהגתו כגון הנותן לשכוי בינה ורוקע הארץ מברך אותן אע"פ שלא נתחייב בהן אבל הברכות שהן להנאתו כגון מלביש ערומים והמכין מצעדי גבר ואוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל אם לא נתחייב בהן כגון ששוכב על מטתו ערום לא יאמרן כלל ויש אומרים שאפילו לא נתחייב בהן כלל יברך כולן כסדרן מפני שאין הברכות על הנאת עצמו בלבד אלא מברכין שהקב"ה ברא צרכי העולם ואם הוא אינו נהנה אחרים נהנין וכן המנהג פשוט ואין לשנות ויש מי שאומר שאעפ"כ סומא לא יברך פוקח עורים כיון שהוא דבר החסר בגופו אבל חרש יברך הנותן לשכוי בינה כיון ששמיעת האוזן אינה מוזכרת בברכה.
קכו רמב"ן פסחים ז, ב. הובא ב ר"ן שם. שו"ת מן השמים סי' יב. ס' האשכול הל' ברכות השחר. ס' המכתם ברכות ס, ב בשם רב נטרונאי ורב עמרם ושאר גאונים. רמ"א ולבוש שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפא שלא לשתות אחר ארבע כוסות ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב נוהגין שלא לקרות על מטתו רק ברכת המפיל ופרשת שמע שפרשה זו מוזכרת בגמרא אבל לא שאר דברים שנוהגין לקרות בשאר לילות כדי להגן כי לילה זה לילה המשומרת היא מן המזיקין ומכל מקום אם כשקרא קריאת שמע בבית הכנסת לא היה עדיין לילה ממש צריך לחזור ולקרות כל הג' פרשיות על מטתו כמו שנתבאר בסי' רל"ה עיין שם:
כא ברכות ס, ב. מ"א שם. וראה לבוש ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וברוך ה' המאיר לעולם כולו בכבודו , שהאיר עינינו בתורתו ודרשנו וחקרנו היטב בתלמוד ופוסקים, מראשון שבראשונים ועד אחרון שבאחרונים, ויגענו ומצאנו בעז"ה דין זה, שלא התירו אפילו בהלואה, ואפי' למצוה רבה מפורש לאיסור גמור מדינא דגמרא, בלי שום חולק.
1897 וברוך ה' המאיר . . בכבודו : ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תפא שלא לשתות אחר ארבע כוסות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב נוהגין שלא לקרות על מטתו רק ברכת המפיל ופרשת שמע , שפרשה זו מוזכרת בגמרא , אבל לא שאר דברים שנוהגין לקרות בשאר לילות כדי להגן, כי לילה זה לילה המשומרת היא מן המזיקין .
1132 ברכות ס, ב (הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע , ואומר ברוך המפיל ). מ"א שם (רק פרשת שמע כיון שמוזכרת להדיא בגמרא פרק הרואה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ונכון להכין תרנגול להקיצו משנתו בחצות , וכמו שהיה עושה רבי עקיבא , שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצות .
312 ראשית חכמה שער הקדושה פ"ז (ראוי להכין תרנגול שיעוררהו בחצות לילה, שהרי מצינו רבי עקיבא שהיה הולך בדרך והיה מוליך עמו תרנגול, כדפירש בפרק הרואה (ברכות ס, ב). גם אמר בזוהר (ח"א צב, ב) ז"ל רבי אבא הוה אתי מטבריא ... כד בעי למשכב, אמר רבי אבא למארי דביתא, אית הכא תרנגולים, אמר ליה מארי דביתא, אמאי, אמר ליה בגין דקאימא בפלגות ליליא ממש וכו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ונכון להכין תרנגול להקיצו משנתו בחצות , וכמו שהיה עושה רבי עקיבא , שהיה מוליך עמו תרנגול גם כשהיה מהלך בדרך כדי להקיצו בחצות .
313 ברכות ס, ב (כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא ... והוה בהדיה תרנגולא ), ופרש"י (להקיצו משנתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ז ומי שישן במלבושיו , מאחר שיכול להיות שלא נגעו ידיו במקומות מטונפים שבגופו , הרי סתם ידים אלו כשרות להזכיר השם בברכות ולדבר דברי תורה, מדין התלמוד והפוסקים (כמו שיתבאר בסי' ד').
342 ברכות ס , ב (כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי טהורה ... כי משי ידיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים ), הרי שכל הברכות המנויות שם מברך קודם נטילת ידים , כמבואר בשו"ת הרשב"א שם (והיה להם לומר כי מתער משי ידיה ומברך אשר קדשנו וכו' והדר מברך המעביר חבלי שינה מעיני . אלא אין נטילת ידים עד לאחר כל אלו ... סתם ידים אינם פסולות לברכה). ומיירי שם שישן במלבושיו.
וכן הוא לקמן סי' מו ס"ב (ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעה שנתחייב בה, דהיינו כשיעור משנתו יאמר אלהי נשמה, וכששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה , וכשלובש חלוקו, והוא מושכב, יברך מלביש ערומים ... וכשנוטל ידיו יברך על נטילת ידים ).
אמנם מה שכתב שם "וכשלובש חלוקו והוא מושכב", הוא כמבואר בסי' ב, מהדורא קמא ס"א ומהדורא בתרא ס"ב (כשיקום משינתו ילבש חלוקו מעט מעט תחת הסדין בעודו שוכב, בענין שלא יהיה מעט מבשרו מגולה אפילו רגע אחד שלא לצורך). הרי מיירי בישן על מטתו ערום, ומכל מקום ברכו כל הברכות לפני נטילת ידים .
וראה שו"ת תורת שלום סי' ב (דאף שדרכן הי' לישן ערום ... ומכל מקום לא היו מברכים על נטילת ידים תיכף).
ואפשר דמיירי שמנקה ידיו בכל דבר, כדלקמן (הערה עב ) שמועיל לברכות. וראה דובר שלום ע' טו-יח. הערות ובאורים תשפב ע' 90. שלחן הזהב ע' 292.
אבל הערום תחת הסדין עדיין יש בזה איסור לברך משום שלבו רואה את הערוה, כדלעיל (הערה נה ). ואפשר מיירי שמצמיד את הסדין שעל גביו לגופו, שאז אין לבו רואה את הערוה.
ומכל מקום מסיים לקמן סי' מו ס"ב (עכשיו מפני שאין הידים נקיות ... נהגו לסדרן בבית הכנסת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ד דיני נטילת ידים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א תקנו חכמים ליטול ידיו במים בכל שחר, ולברך על נטילת ידים .
504 ברכות ס , ב (כי משי ידיה , לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ז אע"פ שמדין התלמוד אין צריך ליטול ידיו תיכף ומיד כשניעור משנתו, אלא רשאי להלך בינתים, וכן מותר מדין התלמוד ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים , מכל מקום חכמי הזוהר הזהירו מאד שלא לילך אפילו ד' אמות קודם נטילת ידים שחרית, וכן הזהירו שלא ליגע במלבושיו קודם נטילת ידים .
574 ברכות דף ס , ב (כי מתער אומר אלהי נשמה שנתת בי טהורה ... כי משי ידיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים ), הרי שכל הברכות המנויות שם מברך קודם נטילת ידים , כמבואר בשו"ת הרשב"א סי' קנג (והיה להם לומר כי מתער משי ידיה ומברך אשר קדשנו וכו' והדר מברך המעביר חבלי שינה מעיני . אלא אין נטילת ידים עד לאחר כל אלו ... סתם ידים אינם פסולות לברכה). ומיירי שם בישן במלבושיו.
וכן הוא לעיל מהדורא בתרא ס"ז (ומי שישן במלבושיו ... מדין התלמוד והפוסקים). וראה הנסמן שם (הערה סב ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א בכל פעם שיכנס לבית הכסא יאמר להמלאכים המלוים אותו, התכבדו מכובדים כו'.
660 גמרא ברכות דף ס , ב (הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים ...), ופרש"י (אל המלאכים המלוים אותו הוא אומר ). רמב"ם הלכות תפלה פ"ז ה"ה (כל זמן שיכנס לבית הכסא אומר קודם שיכנס התכבדו מכובדים ...). טור ושו"ע ס"א (כשיכנס לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים וכו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ו דין ברכות אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו[ל]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א אע"פ שמדינא דגמרא אין צריך לברך ברכת אשר יצר אלא כשעשה צרכיו, מכל מקום נהגו העולם לברך בכל שחרית תיכף אחר ברכת על נטילת ידים ברכת אשר יצר , לפי שבכל יום נעשה האדם בריה חדשה, לכן שייך לברך בכל יום ויום אשר יצר את האדם בחכמה .
816 ברכות ס, ב (כי נפיק אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ז דין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
א כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים, מברך אשר יצר .
848 ברכות ס, ב (כי נפיק , אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה ). סמ"ג מ"ע סי' כז (שהיוצא להשתין מים ... רבינו יצחק היה רגיל לברך אשר יצר ). שו"ת הרשב"א ח"א סי' תקצה (והאומר דוקא לגדולים אשר יצר , טועה, דכ[מו] כ[ן] צריך בקטנים כמו בגדולים). שו"ע ס"א (כל היום כשעושה צרכיו, בין קטנים בין גדולים, מברך אשר יצר ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ז דין ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה לא יאמר רופא חולי כל בשר , אלא רופא כל בשר :
862 בכמה מדפוסי השו"ע סי' ו ס"א נדפס (רופא חולי כל בשר ). וכתב הב"ח שם (ודע דבגמרא אסיקנא שאין לומר רופא חלי, אלא רופא כל בשר . וכן כתבו הרי"ף (מד, א) והרמב"ם (תפלה פ"ז ה"ה). אבל באשר"י (פ"ט סכ"ב) כתוב רופא חלי, ועל פי זה נכתב בכל הסדורים שלפנינו רופא חלי, ואין ספק שטעות סופר הוא באשר"י, כי חשב הסופר, דברכה זו חותמים בה רופא חלי כמו בתפלה שחותמין בברכת רפאינו רופא חולי עמו ישראל. וכן הוא בהגהת ר' אברהם מפראג, ובהגהת מהר"ש לוריא (בחידושיו לטור), ובאבודרהם, שאין לחתום בברכת אשר יצר רק רופא כל בשר , ופשוט הוא). מטה משה סי' לה (כך הוא בשו"ע, ותמהני ... גם מהר״ר אברהם מפראג התמיה על נוסח שלנו שהוא רופא חלי כל בשר , וכן מורי ז״ל לא היה אומר רופא חלי כל בשר ). של"ה מסכת חולין קכח, א (נראה לי דאין לומר בברכת אשר יצר רופא חולי, אלא רופא כל בשר , משום דאמרינן בגמרא (ברכות ס, ב) ... מאי חתים , אמר רב רופא חולים . אמר שמואל קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי , אלא רופא כל בשר . רב ששת אמר מפליא לעשות . אמר רב פפא הלכך נמרינהו לתרוייהו , רופא כל בשר ומפליא לעשות ... ואחר כך קריתי בספר מטה משה, ומצאתי כתוב בסימן ל"ה נוסח ברכה כנזכר כאן, ומסיים בו זה לשונו, וכן מורי ז"ל לא היה אומר רופא חולי כל בשר ). מ"א סי' ו ס"ק ג (וב"ח בשם רמ"פ ושל"ה ומט"מ כתבו שאין לומר חולי רק רופא כל בשר ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב וכשיתחיל להתעטף , קודם שיתעטף לגמרי , יברך מעומד להתעטף בציצית (עיין בסי' כ"ה ותמצא טעם על זה).
871 תוספתא ברכות פ"ו, טו (וכשהוא מתעטף אומר להתעטף בציצית ). ברכות ס, ב (כי מעטף בציצית לימא ברוך ... להתעטף בציצית ). מנחות מג, א (ומברך כל צפרא להתעטף בציצית ). רמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ח (וכיצד מברך עליה, ברוך ... להתעטף בציצית ). שו"ע סעיף ה (מברך להתעטף בציצית ).
ויתבאר לקמן ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יד ותקנו חכמים לברך עוד ברכה אחרת על תפילין של ראש, לפי שהיא חשובה והיא עיקר המצוה, ויש בה יותר קדושה , שיש בה ד' בתים והשי"ן, לכן מפני חשיבותה קבעה ברכה לעצמה:
40 תוס' ברכות דף ס ע"ב ד"ה אשר קדשנו (פירש ר"ת, דעל של ראש, שהיא גמר מצוה ועיקר, דיש בה ד' בתים ושי"ן, מברך על מצות ). רא"ש פסחים פ"א ס"י (ותקנו בשל ראש על מצות שהיא גמר המצוה). מרדכי רמז תתקסט (וה"ר אלחנן אומר, לפי שבשל ראש יש קדושה יותר ... תקנו בהם ברכה בפני עצמו).
וראה לקוטי שיחות חל"ט ע' 27. שלחן המלך ח"א ע' ס-סב. הערות וביאורים תקצה ע' 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כה דיני תפילין בפרטות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין .
41 ברכות ס, ב (כי מנח תפילין אדרעיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין ארישיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין ). מנחות לו, א. טור (ויניח של יד תחלה, ויברך אקב"ו להניח תפילין , ואחר כך של ראש, ויברך אקב"ו על מצות תפילין ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
א ברכות השחר תקנום חכמים על סדר העולם והנהגתו מה שהבריות נהנין בכל יום , שיברכו להקדוש ברוך הוא על זה בפעם ראשונה שנהנין הנאה זו בכל יום ויום , להשלים מנין המאה ברכות שחייב כל אדם לברך בכל יום ויום מערב ועד בקר, כמו שתיקן דוד המלך עליו השלום על ידי מעשה שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל , ולא היו יודעים על מה היו מתים, עד שחקר והבין ברוח הקודש, ותיקן מאה ברכות בכל יום .
4 ברכות ס, ב. וכנסמן לקמן (הערה מה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ב ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעה שנתחייב בה .
47 ברכות ס , ב (כי מתער אומר, אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה יצרתה בי אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי רבון כל העולמים אדון כל הנשמות ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים. כי שמע קול תרנגולא לימא ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. כי פתח עיניה לימא ברוך פוקח עורים. כי תריץ ויתיב לימא ברוך מתיר אסורים. כי לביש לימא ברוך מלביש ערומים. כי זקיף לימא ברוך זוקף כפופים. כי נחית לארעא לימא ברוך רוקע הארץ על המים. כי מסגי לימא ברוך המכין מצעדי גבר. כי סיים מסאניה לימא ברוך שעשה לי כל צרכי. כי אסר המייניה לימא ברוך אוזר ישראל בגבורה. כי פריס סודרא על רישיה לימא ברוך עוטר ישראל בתפארה ... כי משי ידיה לימא ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים . כי משי אפיה לימא ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי , ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך , ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון , וכוף את יצרי להשתעבד לך , ורחקני מאדם רע ומחבר רע , ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך , ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי , ותגמלני חסדים טובים , ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל ).
תשובת רב נטרונאי סי' ט, ובאוצר הגאונים ברכות סי' שסט (ומשמע דכל אחת ואחת [ראויה] לומרה בעתה ובמקומה). המנהיג דיני תפלה סי' א (שמתוך התלמוד בפרק הרואה נראה, שכל אותן הברכות שלפני ברוך שאמר, צריך אדם לברך כל אחת בשעתה). טור (דמלישנא דגמרא משמע שצריך לומר כל אחת ואחת בשעתה).
ומה שתיקנו הגאונים לומר כל הברכות אחר נטילת ידים – יתבאר לקמן ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכשחוגר חגורו או לובש האבנט המפסיק בינו לערוה יברך אוזר ישראל בגבורה .
60 רא"ה ברכות ס, ב. הובא בב"י (כי אסר המייניה , פירוש הוא האבנט שהוא צריך לאזור). אבודרהם בשם ה ראב"ד (דהיינו כשלובש המכנסים). רמ"א ס"א (או לובש האבנט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכשמשים כובע או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארה .
62 גמרא שם (כי פריס סודרא על רישיה ). תוספות ברכות ס, ב ד"ה כי פריס סודרא על רישיה (והוא הדין לכל כובע ולכל כסוי). טור ושו"ע שם (כובע או מצנפת).
וראה לעיל סי' כה ס"ט ( הרא"ש ז"ל היה מברך ברכות השחר עד עוטר ישראל בתפארה , והיה מניח תפילין, ואחר כך מברך עוטר ישראל בתפארה , כדי ליתן שבח והודיה בברכה זו גם על התפילין שהם נקראים פאר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כגון במקומות שאין הולכין יחף כלל ונועלים מנעלים תחלה ואחר כך הולכין, מברך תחלה העושה לי כל צרכי ואחר כך המכין מצעדי גבר , ובמקומות שהולכין קצת יחף בתוך הבית ואחר כך נועלין כשיוצאין לשוק, מברכין המכין מצעדי גבר תחלה (וכן לענין פוקח עורים ומלביש ערומים ).
91 נוסח הגמרא שלנו ברכות ס, ב (כי מסגי , לימא ברוך המכין מצעדי גבר . כי סיים מסאניה , לימא ברוך שעשה לי כל צרכי ). ב"ח (בספרים שבידינו כתוב איפכא, תחלה ברוך המכין מצעדי גבר ואחר כך ברוך שעשה לי כל צרכי , וכך היה כתוב בכל הסדורים שלנו, וכך סדרן הרוקח בסימן ש"ך והאגודה בפרק הרואה (סי' רי) והסמ"ג (עשין כז) בסוף הלכות ברכות ריש דף קי"ד). וכן הוא בסידור. וכגון במקום שקרקע הבית מרוצפת ואין נועלים מנעלים אלא כשיוצאים לדרך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש אומרים שכל הברכות שהן על סידורו של עולם והנהגתו, כגון הנותן לשכוי בינה ורוקע הארץ , מברך אותן אע"פ שלא נתחייב בהן, אבל הברכות שהן להנאתו, כגון מלביש ערומים והמכין מצעדי גבר ואוזר ישראל בגבורה ועוטר ישראל , אם לא נתחייב בהן כגון ששוכב על מטתו ערום לא יאמרן כלל.
111 תוס' ברכות ס, ב ד"ה כי שמע קול תרנגול (והוא הדין אפילו כי לא שמע ), וד"ה כי פריס סודרא (דוקא כשנהנה, אבל אם אינו נהנה, כגון שהוא שוכב על מטתו, לא יברך, לא זו ולא מלביש ערומים ולא ברכות כיוצא בהן, כיון שלא נהנה). רא"ש פ"ט דברכות סי' כג (כל הנך ברכות שהן להנאתו, כמו מלביש ערומים ועוטר ישראל ושעשית לי כל צרכי , אם אין נהנה מהם, כגון ששכב על מטתו ערום, אינו מברך אותם). טור (וכל הברכות שהן על סדור העולם והנהגתו, כגון אלהי נשמה והנותן לשכוי ורוקע הארץ על המים והמכין מצעדי גבר , אין לחסר מהם, אפילו לא שמע קול תרנגול או לא הלך על הארץ . אבל אותם שהם על הנאותיו, לא יברך אם לא נהנה, כגון ששוכב על מטתו ואינו לא לובש ולא אוזר ולא עוטף, אין לו לברך). לבוש ס"ח (וכל הברכות שהן על סדר העולם והנהגתו והוא אינו עושה מעשה בה, כגון אלהי נשמה והנותן לשכוי בינה ורוקע הארץ על המים , אין לחסר מהם, אפילו לא שמע קול תרנגול או לא הלך על הארץ יברך אותם. אבל אותם שהם על הנאותיו שנהנה מהם כשעושה אותם, לא יברך אם לא עשה אותם ולא נהנה, כגון ששוכב על מטתו ואינו לא לובש ולא אוזר ולא עוטף אין לו לברך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואח"כ מסדר בבחי' מקיף בלבושים מרגל במנעלים שז"ש שעשה לי כל צרכי , ואח"כ אוזר ישראל בגבורה כו' במתניים שהן קיום המדות שבלב שנק' גופא, ואח"כ עוטר ישראל בתפארה כו' במקיף דתפילין שהם ג' מדריגות המקיפים דחב"ד חג"ת נה"י, וכך הוא בבחי' אור פנימי בגוף באו"כ פוקח עורים בבחי' חב"ד ומתיר אסורים בידים שהוא במדות וכפופים ונופלים בנה"י כו'.
155 במנעלים. . שעשה לי כל צרכי : ברכות ס, ב. ראה גם אוה"ת שם ע' שז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לבוש דוקא, והוא מה שיש לכל נשמה ונשמה בחי' לבוש זך ונקי שנק' לבושא דכיא שמלבישי' אותה, שבלבוש זה דוקא תוכל לעלות לעליון ממנה ולהתקיים שם לקבל האור העליון ולא תתבטל כלל וכלל, כי בחי' הלבוש הזה יש בו מבחי' כח המקיף העליון שבכחו להעמיד ולקיים למציאו' דנשמ' [oldpage_י] שלא תתבטל ממציאות[ה] בפני זיו השכינה הנעלה ממדרגתה הראשונה (כמו ביהושע כה"ג שא' הלבש אותו מחלצות כו' וכמ"ש בזהר) (וכמו ואתה משמרה בקרבי שיש כח העליון דמקיף לשמור לנשמה בגוף שלא תכלה ותצא במס"נ כטבע הניצוץ שנמשך לשרשו כנר בפני האבוקה וכענין בע"כ אתה חי כו' וכמ"ש במ"א עמ"ש ואתם בנ"י לא כליתם במס"נ כו'), ומוכרח שיהי' כח הזה מבחי' ומדרגה העליונה יותר משרש הנשמה , מאחר שיש בכחה להפוך אותה מטבעה שלא תצא ותכלה בבחי' רץ לבך באה"ר בתענוגי' עד כלותה כו'.
320 ואתה משמרה בקרבי : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסו. וש"נ. תו"ח נח עז, א ובהערה 4. לקמן פ' וארא סב, ג. ויקהל שצד, ג. תיד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו שא' דנפש בעשי' ורוח ביצי' ונשמה בבריאה וחי' באצי' ויחידה בכתר דאצי' כמו נשמת אדה"ר שהי' כולל כל הנשמות קודם החטא היו רגליו בעשי' וראשו בבריאה ומקיף דחי' באצי' ויחידה במקור האצי', וכך הוא בכל נשמה בפרט וכמא' כל הנשמות חקוקות בכסא כו', ובכלל דכנ"י א' שימני כחותם [על לבך] כו' דיוקני אשתאר בך ממש שהוא בחי' יחידה שנשארה דבוקה בך ממש, וע"כ א' כולך יפה רעייתי כו' דאין פגם דנר"נ מגיע בבחי' יחידה כלל וז"ש מיד כלב יחידתי ועלי' א' בזהר ונפש כי תחטא תווהא הוא כידוע וד"ל (וזהו שאו' נשמה שנתת בי טהור"ה היא מבחי' טה"ע שנק' שה"ש כנ"ל וירדה למטה להיות כלולה מבי"ע בחי' נר"נ בצלם אדם העליון וזהו בראת יצרת נפחת בי ואתה
760 נשמה . . טהור"ה. . טה"ע : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ס"ע תנח ואילך. שע"ת ל, ב. צה, ד. תו"ח בראשית כז, סע"ב ובהערה 15.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[oldpage_תה] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כו', כתי' וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה, פי' וזרעתי הוא אור זרוע לצדיק עליון שמשם מקור מחצב כל הנשמות כידוע, וכמ"ש נשמה שנתת בי אתה בראת כו' ויש בזריעה זו ב' מדרגות א' זרע אדם והב' זרע בהמה.
5 נשמה שנתת בי : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב) בדילוג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו חדשי' במוחי' חדשי' לגמרי לבקרים דוקא וכמו שאמר בזוהר דשמחה בצפרא דוקא ורננה ברמשא כו', כמו שאנו רואים בנפש האדם וכל בע"ח שבבוקר תשמח נפשו באור היום וירגיש בנפשו אור וחיות מחודש (וכמו הנותן לשכוי בינה להבחין כו') בשמחה וטוב לבב בחסד וטוב עם כל הבריו' כו' כי חסד אל כל בבקר מאיר בבחי' שוב למטה בכל הברואי' וגם במלאכים ונשמות שזהו שא' שמחה בצפרא דוקא.
120 הנותן לשכוי בינה להבחין : ברכות השחר (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה ידוע ג"כ בענין ג' מדרגות דאור וכלי ולבוש שאין מקום יניקה ואחיזה לחיצונים באו"כ כלל וכלל אפי' בחיצוני' הכלים דע"ס דעשי', לפי שידוע דלמ"ד כלים דז"א דאצי' נעשה נר"נ בבי"ע ומאיר גם בכלים דע"ס דבי"ע עד גם שכלים החיצונים דנפש דעשי' יש שם מאור האצי' (וכמו גם נפש דישראל שמבחי' כלי החיצון דמל' דעשי' כו' כידוע בענין אתה בראת יצרת נפחת בי ואתה משמרה בקרבי לבלתי ידח ממנו נדח כו'), וע"כ א"א להיות יניקת החיצונים גם בתערובות טו"ר בכלים דבי"ע כלל.
355 אתה בראת. . משמרה בקרבי : ע"פ ברכות השחר (ברכות ס, ב). ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת עו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ועל כן כל מה דעביד רחמנא לטב כי אין רע יורד מלמעלה .
2844 כל . . לטב : ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על חומותיך ירושלים כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים, פי' שומרים הם בחי' או"מ ע"ד ואתה משמרה בקרבי , וצ"ל הלא חומה היא ג"כ בחי' מקיף שמקיף את העיר ועי"ז משתמרת העיר ומהו ענין השומרים כו'.
3 ואתה משמרה בקרבי : ברכת אלקי נשמה מברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו' ערה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן בהקדם ענין הנשמה שארז"ל חמשה שמות נקראו לה, נפש רוח נשמה חיה יחידה (במד"ר פ' בראשית ) פי' נר"נ הם פנימים, שיש להם כלים אשר הארתם מתלבשים בהם, וכמ"ש בזהר שמוחא לבא וכבדא הם כלים לנר"נ, משא"כ חי' יחידה אין להם כלים פרטי' בגוף, אבל מ"מ הם העיקר, וכמ"ש נשמה שנתת בי שרשה טהורה היא מבחי' טהירא עילאה, ובכדי שתוכל להתלבש בגוף הגשמי ירדה בבחי' בראת כו' נפחתה ויפח באפיו כו' כתי' נשמת חיים דוקא משא"כ
19 נשמה שנתת בי : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין הוא דהנה עיקר הבנין הוא המקיים את הדבר ומחזקו ומשמרו כי בלתי זה איננו שוה כלום כו', וכמו ואתה משמרה בקרבי שזהו עיקר יסוד קיום
4 ואתה משמרה בקרבי : ברכת אלקי נשמה מברכות ס, ב. ראה גם לקו"ת דברים א, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קד ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסו. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ז, ג. וש"נ. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח. סה"מ תרס"ב ע' קסב ואילך. תרצ"ט ע' 227 ואילך. תניא עם ליקוט פירושים פ"ב סי"ט ע' ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כמים הפנים] והנה כו' מיכאל עומד ומקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
להקרבת הבהמה ע"ג המזבח שהבהמה היא גשמיות ושרשה מבחי' פני שור, ועולה ונכללת באש שלמעלה להכלל בבחי' אדם, אבל הנשמה היא חלק אלקה ממעל וקודם התלבשותה בגוף היתה עומדת לפניו באהוי"ר כנ"ל, א"כ מהו ענין הקירוב מה שמיכאל כה"ג מקריב נש"י ע"ג המזבח, אך הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא, אתה בראת כו', ולכאו' צ"ל מהו שאו' טהורה היא קודם אתה בראת, שענין שם בריאה הוא דבר חדש מה שלא הי' לעולמים כלל, וכמו הבריאה כלליות, שהונח שם זה ע"ש ההתחדשות שנתחדש מאין ליש, וכמו ואם בריאה יברא שפי' שאם נברא מכבר פה לארץ תפתח פיה ואם לא נברא יברא ה' מחדש, וזהו ההפרש בין בריאה יש מאין להשתלשלות עו"ע כו' כמ"ש במ"א באורך, וא"כ מהו קריאת שם טהורה שקודם לבראת, אך הענין יובן ע"פ מה דאיתא שנש"י חקוקים תחת כסה"כ, וכן אמרו אוצר של נשמות , והיינו כי מקור דנש"י הוא באצי' העליון, ואז טהורה היא פי' טהור הוא שלא יש שום דבר נוסף על עצמות אצילותה כמו הדבר טהור שפירושה הוא שמנוקה הוא מכל דבר לכלוך, כך ענין טהורה פי' שלילה מכ"ד כו', אלא שבכדי שתתלבש הנשמה בגוף ונה"ב גשמי ירדה הנשמה בבחי' בריאה יש מאין וזהו אתה בראת, ואח"כ נוצרה בבחי' היצי' ואח"כ נעשית בבחי' העשי' עד שאח"כ ביכולתה להחיות גוף גשמי ולהתלבש בנה"ב גשמי כו', וגם הנשמה בהיותה בבחי' האצי' ג"כ מוכרח לומר שהוא קצת נפרד, שהרי מזה עצמו שא' חי ה' אשר עמדתי לפניו מובן ענין היותה נפרד קצת שאל"כ לא יתכן כלל ענין האהוי"ר שענין האהבה או היראה לא יתכן כ"א על הזולת ולא על עצמו, ואם היו בתכלית היחוד <9>
92 נשמה . . טהורה . . בראת : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי רפ"ט (ובשני ההנחות שם). לקו"ת שה"ש טז, ד. סה"מ תרל"ג ח"ב ס"ע שכז ואילך. ע' שעב. תרע"ח ע' שלז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויהי הענן והחשך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואפי' הנשמה מצד עצמה הגם שטהורה היא פי' טהורה הוא שלילה שהוא נקי מכל סיג ופסולת ולא שהנשמה ישנה במציאות לא כן שה"ה אינו דבר נוסף על עצמותו, מ"מ כשצריכה להתלבש בגוף צ"ל בה שינוים וזהו בראת יצרת נפחתה בראת הוא בריאה יש מאין היינו שנעשה מציאות היש וכמו שהיתה תחילה בעולם אצי' הרי היתה בבחי' אין א"כ ה"ז דבר חדש שנולד בה שנעשה מציאות היש, יצרת הוא ציור החומר דבריאה נק' חומר שמוכן לקבל כל הצורות וא"כ אינו הגבלה כ"כ ויצי' הוא שעושה בה צורה שיה' צורה זו ולא אחרת א"כ ה"ז הגבלה יותר וכמו דיו שכותב בו אותיות הרי קודם שכתב הי' דיו מוכן לקבל כל הצורות שיעשה ואחר שכתב הרי הגבילו על אותיות אלו דוקא וא"י לכתוב בו אותיות אחרות וזהו הגבלה, ונפחת הוא נגד עשי' שע"ז נא' אף עשיתיו אף הפסיק הענין דעשי' לגבי יצי' יותר אין ערוך מיצי' לגבי בריאה דבריאה ויצי' הם כמו מח' ודיבור דשניהם אותיות אלא דמח' הוא גילוי העלם העצמי לגבי עצמו ודיבור הוא גילוי העלם עצמי לגבי זולתו, אותיות הוא גילוי וכמ"ש אמר שומר אתא בקר, ופעמים נת' שאותיות הדבור יש בהם כח מה שלא יש באותיות המח' דאותיות הדבור יש בהם כח לקשר גם את זולתו עד שימסור נפשו כמו רבו שלמדו חכ' ע"פ דין אבידתו ומס"נ עליו
22 הנשמה . . שטהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח כאן ובהערה 193. לקמן הנחה מזבח אדמה תעשה לי על יד הערה 120. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה הא' על יד הערה 60.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג' חולה שיש בו סכנה היינו שמשוקע במח"ז של תאוות איסור דהרהורי עבירה קשים מעבירה ועי"ז נעשה בגדים צואים, ובאמת עי"ז נדחה ממחיצתו של הקב"ה דמה קדירה שבישל בהם קדירה לרבו לא ימזוג כוס לרבו כ"ש בבגדים צואים דכתי' אין לבוא אל המלך בלבוש שק, ש"ק בגימ' ד' מאות והוא לבוש גס דעשי' ולכה"פ הוא נקי ולכן אין לבוא רק בחצר הפנימי אבל בחצר החיצוני יוכל לכנוס אבל בבגדים הצואים האלו נדחה לגמרי אפי' מחצר החיצוני, וזהו נשמה שנתת בי טהורה היא, היינו שנקי' מכל סיג ופסולת ואינו דבר נוסף על עצמותו כלל רק חלק הוי' כמו שהוא וע"י המח"ז האלו מטנף הנשמה ומלביש אותה בלבושים צואים וכ"ז אפי' במח"ז של תאוות היתר ומכ"ש במח"ז של תאוות איסור הנה אמרז"ל עבירה מלפפתו ואין מקום שיכנס הרהור תשובה אבל מח"ז של תאוות היתר רק מלבישים אותה ויש מקום שיכנס הרהור תשובה.
120 נשמה . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). וראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 193.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ערבים עלי דברי דודיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ה' הגדולה הגבורה והת"ת והנצח וההוד, אך במדות את זלעו"ז עשה אלקים וכמו שיש ז' מדות בקדושה כמו"כ יש ז"מ בלעו"ז דמאהבה דקדושה נמשך בריבוי השתל' תאווה זרה ומיראה נמשך יראה רעה וכעס שכ"ז מגבו' ומת"ת נמשך ענין ההתפארות וכמו"כ מכולם, ואהרן כהנא רבא הי' מדליק את הנרות היינו שהמשיך בהם בחי' חכ' ואינו שייך אז יניקת החיצונים, ובלילה שהוא זמן החשך צריכים ז' נרות דאור הוא חכ' ולכן אז שהוא זמן יניקת החיצונים צריכים ריבוי אור וביום שיניקת החיצונים אינו כ"כ לא הי' רק ב' נרות, וזהו בעולם שהוא בהמ"ק ובזמן שהי' בלילה וכמו"כ הוא בנפש וכמ"ש בהעלותך את הנרות נר הוא נשמה וכמ"ש נר ה' נשמת אדם ואהרן מעלה את הנרות הגם דנשמה שנתת בי טהורה היא מ"מ ירדה דרך בחי' בראת יצרת נפחת צריכים להעלים אותם וכמו בבהמ"ק כתי' בהעלותך את הנרות הגם שנתן בהם שמן ואור ה"ז המשכה ומ"מ נק' העלאה והיינו מפני שעי"ז מעלים אותם, וכמו"כ כאן שממשיך בחי' חכ' ועי"ז מעלה אותם, וזהו נט"י שמעלה את הידים וכמו נשיאות כפים וכמ"ש שאו ידיכם קדש וכמו וינטלם וינשאם.
32 דנשמה . . טהורה . . בראת : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמים הפנים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין דהנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה אתה בראת יצרת נפחת וצ"ל האיך שייך לומר טהורה קודם שבראת דהלא ידוע שענין הבריאה הוא בריאה יש מאין שהוא התחדשת לגמרי וכמ"ש אם בריאה יברא ופרש"י אם נברא מכבר מוטב ואם לא יברא עכשיו מחדש, והגם שהקשו כל המפרשים דהא אין כל חדש תחת השמש הרי תרצו ע"ז תירוצים הרבה, דאם נפרש שפי' בריאה אינו התחדשות וא"כ ה"ז השתל' עילה ועלול הלא הי' גם הכופרים בבריאת העולם מודים שהרי הם אינם מאמינים רק בהתחדשות העולם בבריאה חדשה, אבל בהשתל' הרי הם מודים ואם הי' בריאת עולם ע"י השתל' ה"ה גם הם מודים, אלא ע"כ שהוא התחדשות לגמרי.
14 נשמה שנתת בי . . בראת : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא כי ה' הוא לשון מהוה שמהווה נאצלים ונבראים נוצרים ונעשים, ואעפ"י שמהווה הכל אעפי"כ הוא קדוש ומובדל ואינו כדמיון הנשמה וכנ"ל, והנה בחי' קדוש כזה לא נמצא בכל בחי' קדישין דלעילא מפני שבכל סדרי השתל' מי שנק' קדוש שהוא מובדל מאיזה דבר אז א"א להיות נתפס ונאחז באיזה דבר, ואם הוא נתפס ונאחז באיזה דבר אז אינו מובדל מאותו דבר, כמו שנת"ל ההפרש בין מוחין למדות שמדות שייך לזולת אבל מוחין אינו שייך לזולת שהוא מובדל מעולם, משא"כ למעלה באו"ס ב"ה הסוכ"ע שהוא קדוש ומובדל ואעפי"כ הוא דוקא המהווה כל העולמות, ואדרבה עיקר החיות והתהוות הוא מבחי' המקיף וכמ"ש בסש"ב ס"פ כ"ג וס"פ מ"ח וכ"ה בע"ח שהמקיף מצחצח הכלי מבחוץ, ובאמת זהו רבותא יותר מבפנים כי בפנים אפשר לפעול ע"י התבוננות, ועוד כי בפנים קרוב יותר לאור, אבל מבחוץ שרואה אויר העולם צריך בחי' גבוה יותר לצחצח ואור המקיף הוא מצחצח הכלי מבחוץ א"כ העיקר הוא המקיף, וכן כתי' ואתה משמרה בקרבי נשמה שנתת בי טהורה היא ואתה משמרה בקרבי שהמקיף הוא עיקר שומר, וזהו אין קדוש כה' הגם שהוא מהווה ומחי' מ"מ הוא קדוש ומובדל שאפי' הארה הוא קדוש ומובדל כו'.
57 נשמה שנתת . . ואתה משמרה בקרבי : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב) בדילוג. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה הערה 98.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ט) וביאור הענין הוא דהנה א"א נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת, ולכאו' אינו מובן מה"ע טהורה היא קודם בראת, שקודם שנבראת אינו שייך לכאו' ענין קריאת שם כלל, אך הענין דהנה כל הנשמות אפי' נשמות הגבוהות כמו בני עלי' ג"כ היו אומרים כנוסח הזה שתקנו אנשי כנה"ג, ושהי' מסור בידם איש מפי איש שכל דבריהם דברי קבלה, ונמצא שנשמות דאצי' ג"כ אמרו כן, והיינו שעם היות הם נשמות דאצי' בבחי' זרע אדם כמ"ש בת"א בד"ה ואלה המשפטים עכ"ז בכדי שיחיו גוף הגשמי שלמטה בארץ הוצרכו לירד דרך בי"ע דוקא
205 נשמה . . טהורה . . בראת : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 92.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
במ"א או עכ"פ הנושא וסובל את החקיקה של האותיות כו' שז"ע גליף גליפו בטה"ע כו', שנכלל ג"כ בכלל גרמוהי שה"ז כמו הקלף שעליו כותבים האותיות, והעלי' הוא בבחי' חיוהי לאשתאבא בגופא דמלכא כו', וזהו נרי בידך בחי' נר מצוה ונרך בידי הוא נר הוי' נשמת אדם אם שמרתם ד"ת ללמוד וללמד לשמור ולעשות שעי"ז יתברר נה"ב הנה עי"ז אני משמר אתכם לשון אני קאי על אוא"ס עצומ"ה בחי' חיוהי כו', ולשון משמר אתכם י"ל מה שאני מלא זהו בבחי' העלם שז"ע מקיף ג"כ לפי' א' ומזה נמשך מה שואתה משמרה בקרבי תתעלה הנפש בבחי' אני , שאני היינו אוא"ס עצומ"ה משמר אתכם ע"י שתבואו לאשתאבא בגופא דמלכא כו', וזהו יפה שעה א' כו' דהנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, הנה ש"י <15>
249 שואתה משמרה בקרבי : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ךב) וביאור הענין יובן ע"פ מ"ש רז"ל במד"ר בראשית פי"ד ע"פ ויפח באפיו נשמת חיים, לפי שבעוה"ז בנפיחה לפיכך מת, אבל לע"ל בנתינה שנא' ונתתי רוחי בכם וחייתם, ולבא לבחי' זו זהו ע"י תשובה וכמ"ש והרוח תשוב אל האלקי' אשר נתנה, אומרו נתנה דוקא לפי ששרש ענין ירידת הנשמה גם עכשיו בעוה"ז היא בנתינה ולכן א"א אלקי נשמה שנתת בי נתת דוקא, רק שבגוף שאינו מאיר כ"א הארת הנשמה לבד לכן אומרים אח"כ ואתה נפחת וכמ"ש ויפח באפיו, ומפני שהיא בנפיחה הארה מועטת כאדם הנופח שנופח רק דבר מועט לכן מת, אבל ע"י התשובה שהיא החזרת הנפש בכל לילה מליאה מצות כרמון, וכאשר התשובה היא כדבעי אזי מובן כי מעשיה שעשה בקיום התומ"צ
527 אלקי נשמה שנתת בי : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בעמק הבכה ב' פי' הא' בכי' בגיהנם הב' על עולי רגלים, שהוא הבכי' מריבוי הדינים קשים שמייסרים אותו, אמנם לאחר הבירור מעיי' ישיתוהו שתמורת מעיין הדמעות יבוא לבחי' מעייני הישועה שמשם היו שואבי' רוה"ק, שהוא כמו המעיין שנובע תמיד בלי הפסק, וזהו כשלא שב רק נזדכך ע"י יסורי גיהנם, אבל כששב אין לך דבר שעומד כו' וע"י חרטה וידוי פה, שז"ע קחו עמכם דברים ובכיות התעוררות זהו כנשר יעיר עד שמתעלה על אברתו למעלה מרמ"ח, כי הרי פגם ולא המשיך לבושי' ע"י רמ"ח מ"ע עכ"ז נושאי' אותו למעלה מהם כו' ונותנים לו לבושי' מבחי' כתנות אור באלף, וזהו יפרוש כנפיו יקחהו כנפים הם כלים לרצה"ע, ושרש הכלים גבוהים יותר כמו הלבושי', ולכן שרשם מהרשימו שהוא רושם הא"ס כמו קודם הצומ"פ שבאמת הם אור מעין המאור שלפני הצמצום כו' ועז"נ הנה מקום אתי, הוא מקומו ש"ע הוא נעלם אור הרשימה שהוא בהעלם שהוא נושא וסובל כלליות אבי"ע והוא מקור כל הלבושי' כמשנ"ת בד"ה אז ישיר שבמצה זו, וזהו העלי' לבחי' האלקי' אשר נתנה בחי' נשמה שנתת בי טהורה היא בחי' טה"ע רשימה כו', ולפי פי' רשימה רושם הא"ס כמו קודם הצמצם קאי על אוא"ס כמו קודם הצמצום שהי' א"ס ממלא כל החלל, וי"ל שז"ע מח' ש"י קדמו לכ"ד, דבר הוא הצמצום
56 נשמה שנתת בי : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סוכה שחמתה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נמשך ממל' דא"ס ולדעת מהרי"ס שנמשך מת"ת זהו כפי' הפרדס והכל על ממכ"ע, והעה"מ מפרש על סוכ"ע ששרשו מהעיגול הג' כו', ולפי מ"ש במ"א בענין ואתה משמרה שהעיקר הוא הסוכ"ע צ"ל כמ"ש העה"מ, ולפ"ז י"ל ופרוש עלינו סוכת שלומך זהו בחי' מקום אתי לפי' העה"מ שזהו תכלית השלימות וכל האזרח בישראל עכשיו ישבו בסוכות כו'.
98 ואתה משמרה : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם לקו"ת דברים א, א. פ' ראה כ, סע"ד ואילך. לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יפה שעה אחת הא' על יד הערה 117. לעיל ח"א (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ויאמר משה פיסקא וזהו דכתיב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כו' קודם הבריאה איך שייך לומר טהורה , והענין דהנה כל הנוסחאות תקנו אנשי כנסה"ג ולא מעצמם אלא קבלה איש מפי איש כו' וא"כ נוסח דאלקי נשמה אמרו מרע"ה ג"כ, וידוע שיש בנשמות ב' מדרי' וכמ"ש וזרעתי את בנ"י זרע אדם וזרע בהמה, זרע אדם נשמות דאצי' וזרע בהמה נשמות דבי"ע, וא"כ אפי' נשמות הגבוהות נש' דאצי' אמרו נוסח זה, ולכאו' מה שאמר טהורה היא ניחא, אך איך אמרו בראת, וצ"ל דאפי' נשמה דאצי' כשצריכי' לירד למטה להחיות גוף גשמי צריכה לעבור ע"י בחי' בראת כו' (ה' י"ל רק בדרך מעבר משא"כ נשמות דבי"ע ע') ואפי' נשמות דבריאה אף שאי' בת"ז לבושין תקינת לון דמנייהו פרחין נשמתין לב"נ רק פרחין אבל שרשן באצי' וכמ"ש בסש"ב דבחכ' מלובש חכ' דאצי' כו', וענין טהורה היא הנה שם טהור הוא שאין עליו שום דבר החוצץ ולא שום מעלים ומסתיר, והנה בטהורה יש כמה פי', והפי' היותר נעלה במדרי' מכולם שהוא טה"ע וזהו שכ' בסש"ב שבו שורה אוא"ס הכוונה על טה"ע ששם שורש הנשמות , והנה מבואר במ"א (ה' ד"ה גן נעול, מצה זו מ"ם ע') דרשימה הוא אור שלא נגע בו הצמצום והגם דבאותיות הרשימה נגע הצמצום הוא רק בפעולת האותיות, ואף גם בפעולת האותיות הי' הצמצום בהאור אבל לא בהאותיות ולכן יש בכח האותיות לגלות השכל, והמגלה צ"ל למעלה מדבר שמגלה והיינו מפני שלא נגע בהם הצמצום כלל, ומבואר במ"א דהעלי' הוא מגרמוהי לחיוהי, ומאחר ששרש הנשמות מטה"ע (בפ"א מפנימיות הכלים) מהו העלי' שמתעלה להאור.
52 אלהי נשמה . . בראת. . טהורה : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 92.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולהבין ענין התשובה, הנה כתי' ויפח באפיו נשמת חיים ואמרז"ל בעוה"ז בנפיחה ולכן מת, ובעוה"ב בנתינה ולכן וחי לעולם וכמ"ש ונתתי רוחי בהם וחייתם, וצ"ל הלא עכשיו ג"כ בנתינה וכמ"ש אלקי נשמה שנתת בי , והענין דהעולם על מילואו נברא ואח"כ בחטא עה"ד נחסרו ה' דברים, ועוד דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה ועיקר הנשמה נשאר למעלה דמה מלאך בשליש עולם עומד כ"ש נשמה שלמעלה ממלאך הגוף קטן מהכיל אותה, ובאמת א"ז טענה כלל דגשמיות לגבי רוחניות כמו שהקטן אינו כלי כמו"כ גדול ג"כ אינו כלי לזה, אך האמת כן הוא וכמ"ש ונוזלים מלבנון שמשרש הנשמה נוזל בהנשמה שבגוף, וכמ"ש גבי לך לך פי' שיבא לשרש הנשמה , וכתי' לכי לך שיבא לשרש הנשמה , ומה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה מהנשמה , לכן יש קצבה לשנות האדם ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה לפום גמלא שיחנא, והוא לפ"ע הבירורים שצריך לברר וזהו ויפח כמו האדם כשנופח מאיזה
60 אלקי נשמה שנתת בי : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
תקון חצות הוא מרירות על הריחוק דכשיתבונן בעוצם ריחוקו מאלקות יתמרמר מזה, אך יזהר שלא יפול בעצבות שהוא היפך המרירות והוא אסקופה הנדרסת לכל העונות דמצד העצבות איז רעכט אלץ, ואח"כ פ' הקרבנות, וצלה"ק תחילה ברכת השחר דכד קרא תרנגולתא מברך הנותן לשכוי בינה והיינו מ"ש חצות לילה אקום להודות לך, ועי"ז יבא לבחי' קרבן דכל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה והיינו שמתקרב קצת, ואח"כ מתחיל להתפלל הודו לה' קראו בשמו וצ"ל והלא תיכף כשניער משנתו אומר מודה אני לפניך ומהו אומרו עוד הפעם הודו לה'.
78 דכד קרא תרנגולתא : ראה ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
צ"ל תחילה מה שאנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת יצרת נפחת ולכאו' איך שייך טהורה קודם בראת הלא טהורה הוא ש' ומציאות ובראת הוא בריאה יש מאין שהוא דבר מלא דבר ומאחר שלא דבר הוא איך שייך שם דבר
54 נשמה . . טהורה קודם בראת : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח ובהערה 92.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שיהי' אח"כ שהו"ע ירידה צורך עלי' שכדאי הירידה בשביל העלי', והעלי' הוא מאיהו וגרמוהי לאיהו וחיוהי, ואף ששרש הנשמה הוא ממדריגה גבוה אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא שהו"ע טהורה עילאה מ"מ ה"ז גרמוהי אבל העלי' הוא בחיוהי, ולא בחיוהי לחוד אלא באיהו שמתייחד עם חיוהי.
9 אלקי נשמה : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א' תתקטז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועי"ז האיל פשט את ידו ורגלו לטליתו של אברהם כי הנה מקיפים ופנימי' הגם שנמשך ע"י המשכת הקו אך באמת בשרש מגיע בלפני הקו כי הנה כתי' נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת ואתה נפחת, בראת יצרת נפחת כנגד ג' עולמות בי"ע וטהורה היא היינו מרשימו שלפני הצמצום שלא נגע בו הצמצום, מ"מ הגם שלא נגע בה הצמצום מ"מ זהו בעצם העלם כי רשימו הוא אותיות וכמו עד"מ באותיות אנו רואים שהם מגלים השכל מ"מ הם בעצם הוא העלם כך רשימו הגם שמגלה אור שלפני הצמצום מ"מ זהו רק העלם, אבל במקיף שמעיגול הגדול שלפני הצמצום שם אינו שייך העלם
181 נשמה . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן זה ממה שמצינו שאותיות נק' ג"כ לבושים ומ"מ הרי בהם וע"י מתגלה השכל ששרשם הוא בקדמות השכל, כמו"כ שורש הלבושים הוא בהרשימה, וענין הרשימה הנה אם נפרשו לגריעותא פי' אשר לא נשאר כ"א רשימה שסילק את אורו הגדול אל הצד שכל האור נתעלם, ובאמת אם נדקדק היטב הלא מאין נשארו הרשימה הלא נשארו מאוא"ס שקודם הצמצום שהי' האוא"ס ממלא כל החלל שהוא ע"ד אור מעין המאור ומהאור הזה נשאר הרשימה, שע"ז כתי' הנה מקום אתי שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כי מעמד כללי לכללות עולמות אבי"ע, וע"י התשובה שהו"ע ורוח תשוב לאלקי' אשר נתנה יבוא לבחי' נשמה שנתת בי טהורה ענין טהירו עילאה והוא ע"ד שהקלף שנושא וסובל את האותי'.
158 נשמה שנתת בי טהורה : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נמשך בחי' קדש בטהור שבחי' זו היא שרש נש"י כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא.
216 נשמה . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' נב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהמות י"ב בקר דבריאה, ובשם חיות דיצי' שראה יחזקאל כו', כן גם הנשמות נק' בשם זרע בהמה, ויש נשמות דאצי' שנק' זרע אדם כמו נשמת האבות ומשה, ומ"מ גם הנשמות דאצי' אינם אלקות ממש, ואינם כמו העשר ספירות דאצי' כמ"ש מזה באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי, כמ"כ יוכל להשתלשל גם ק"נ דאצי', ואינו אלקות ח"ו ולא כמו ע"ס דקדושה דאצי' דאיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד, משא"כ בנשמות דאצי' וכ"ש וק"ו בק"נ דאצי', והיינו כי הקו וחוט מאיר בספי' התפארת דאצי', (אם ע"י החכ' דאצי' כמ"ש בלק"ת בד"ה אם בהרת פ"ד בהג"ה ע"ש, וביותר לפי מה שמדברים כאן שהקו ז"ע חוטא יקירא קדישא שנת' באד"ר פ' נשא דקל"ד ע"א, או ע"פ מ"ש במ"א בענין שהת"ת עולה עד הכתר, ע"פ מ"ש בזהר תרומה דקע"ה ב'), וזהו סוד קדוש בוא"ו, וע"י התפארת מאיר בחו"ג ג"כ וכנודע שהתפארת מחבר חו"ג ע"י שמאיר בו מבחי' דלאו מכל אינון מדות איהו כלל כמ"ש באגה"ק סי' י"ב ד"ה והי' מעשה הצדקה שלום, שלכן יש בכחו לחברם, וכאשר מחבר חו"ג ממילא מאיר גם בהם הארת הקו וחוט, וכן בכל הע"ס דאצי', משא"כ אפי' בנשמות דאצי' אין מאיר הארת הקו וחוט, וכ"ש וק"ו בק"נ דאצי' כו', ובודאי יש הפרש גדול בין נשמות דאצי' שהן קדש כמ"ש קדש ישראל לה', נשמה שנתת בי טהורה היא, משא"כ ק"נ דאצי' (שאין שייך שמות קדש וטהר, שהרי ק"נ הוא מחצה טוב ומחצה רע כמ"ש בלק"ת בדרוש בהרת הנ"ל, ובפ' חקת בד"ה ויקחו אליך פרה איתא במשניות פ"א ע"ש ובנשמות דאצי' הגם שאין מאיר בהם הקו מ"מ אף גם לאחר שירדו הנר"נ דאצי' לעוה"ז לצדיקים הראשונים אפשר שלא נשתנה מהותן להיות דבר נפרד מאלקות ולכן הי' מסתלקות (מן הגוף) כשרוצה לחטוא בטרם יחטאו כמ"ש באגה"ק סי' ך' ד"ה איהו וחיוהי הנ"ל, שנמצא אינם בערך כלל לבחי' ק"נ דאצי' שיש בה מחצה רע כו') רק המכוון מן הדמיון שמדמים ק"נ דאצי' לנשמות דאצי' זהו איך ששייך לשון אצילות גם בבחי' נשמות דאצי' שאינם אלקות
80 נשמה . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם סה"מ תר"ם ח"א ע' נב. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה מגילה נקראת ספ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כל אשר חפץ ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין עדאת"כ ג"כ עולם הנברא ובה שכר ועונש, ואינו משל למא' אחד אלא ע"ד שנמצא הביטול בעדא"ת ע"ד יובן איך בשרש ומקור מא' אחד הנ"ל, ב' י"ל שמה שיש בחירה בנבראים דנונא ימא זהו כשנפרטו בט' מאמרות, והגם כי עדאתכ"ס זהו מבחי' מח' מאמר אחד עכ"ז הלא נשמה שנתת כו' בראת אתה נפחת שירדה בעשי' לכן הגם כי לא פסיק טעמא מ"מ אזלית לקרתא עבדית כנמוסהא, ולכן גם משה הי' בעב"ח, משא"כ אם הי' נברא במאמר אחד לא הי' מציאות נפרד לגמרי כו', ויובן זה מהמשכת הצדיקים בחי' מא' אחד ומ"מ אינו מתבטל הבחירה אך מזה אין ראי' ע"ד שאינו מתבטל העולם מהמשכת הקו כו',
טז נשמה . . אתה נפחת : ראה ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין בחי' עומקא דליבא ז"ע התשובה, כי ענין ובחי' התשובה אינה דוקא על עבירות, כ"א שענין התשובה הוא להשיב נפשו לשרשה ומקורה כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה היינו לבחי' נשמה שנתת בי כמו שהיא טהורה היא בבחי' טהיר"ע כו', והיינו ע"י שיתבונן איך שהוא רחוק בתכלית מהוי' אחד, עי"ז יהי' בבחי' רצוא ותשוקה להשיב נפשו למקורה כו'.
74 נשמה שנתת בי . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בענין ברכת על נטילת ידים, דאיתא בגמרא אחר כל הברכות, ע' בדברי חמודות ברכות פ"ט סעי' פ"[ה] ובמעדני יום טוב שם סעי' [ו'] , ולפמש"ש ניחא, דאף שדרכן הי' לישן ערום, כמו שהוכיח כבוד מעל' לקמן בהטעם שהקדימו מלביש ערומים לזוקף כפופים (וע' בשו"ע סי' ד' סעי' כ"ג ), ומכל מקום לא היו מברכים על נטילת ידים תיכף.
43 דאיתא בגמרא : ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם כל זה הוא הסדר דעולם, דהתהוות העולם הוא ע"י שם אלקים, כמ"ש בראשית ברא אלקים כו' דההתהוות בפועל הוא ע"י שם אלקים, שהו"ע מלכותך מלכות כל עולמים , דשם אלקים הוא מעלים ומסתיר על האור והגילוי, ויש בזה כמה אופני העלמות והסתרים שז"ע ק"ך צירופים דשם אלקים, אבל הסדר דנשמות הוא באופן אחר דכתי' נר ה' נשמת אדם, דנשמת האדם הוא נר המאיר דכמו הנר מאיר את החשך הגשמי, כן נש"י נמשלו לנר שהם ע"י עבודתם מאירים את זמן החשך שהוא הלילה דעוה"ז, דהנשמות הגם שהם ג"כ נבראים, ומ"מ אין התהוותם כמו כל הנבראים, והיינו שלא נתעלם עליהם האור לגמרי, כמו בכל הנבראים שהתהוותם הוא בחי' העלם האור, עד שנתהוו בבחי' נברא ממש, משא"כ הנשמות גם כמו נשמות דבי"ע אינם בבחינת נברא ממש כ"א בחי' אלקות בעצם מהותם, וכאו"א אומר אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא, דהיינו דגם כמו שהנשמה
142 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ונטילה זו הוא בקומו משינתו להעביר הרוח רעה השורה על הצפרנים, והיינו דהתחלת העבודה צ"ל בהמשכת המוחין שהו"ע ההתבוננות שקודם התפלה, שהיא התבוננות כללי דבשעה שהאדם קם משינתו הנה תומ"י נופלים לו דאגות היום, כי בשעה שהאדם ישן הנה"ב מתענג והנה"ט מסכים על זה, ובקום האדם משינתו הנה הנפש הטבעי מתחיל להטריד את האדם בעניניו הגשמי', והיצה"ר מצייר לו כמה ציורים ומבלבלו במחשבות זרות בכדי למונעו מתורה ותפלה בציבור, וזהו"ע הנט"י להבריח הרוח רעה של היצה"ר, ויתבונן כי הוא ית' המחזיר נשמות לפגרים מתים יזמין לו פרנסתו, ולא ישים לב לפתויי הנה"ט.
18 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין הוא, דהנה הנשמה ירדה למטה, וכמו שאנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת אתה נפחת בי , דטהורה היא היינו הנשמה
33 "אלקי נשמה" בברכות השחר (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה בכדי שתוכל הנשמה להשיג בחי' מהות אלקות בג"ע הגם דנשמות עלו במח' מ"מ הרי ירדו למטה ונתלבשו בגוף גשמי ונעשו בבחי' נברא וכמא' נשמה שנתת בי טהורה היא ואח"כ אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה כו' ואיך אפשר שתשיג בחי' מהות אלקות שבג"ע שאינו בסדר והדרגה, הנה זהו ע"י הלבושים דמעהמ"צ, ועד"מ אור השמש שא"א להסתכל בו מפני תוקף האור כ"א ע"י זכוכית שמסתיר מעט ועי"ז יוכל להסתכל בו, ויובן זה מהשפעת השכל מהרב אל התלמיד דכאשר השכל הוא עמוק ביותר ה"ה מלבישו במשל, דהמשל הוא דבר זר מהנמשל, ובו דוקא מלובש השכל, אמנם ע"י שהתלמיד מבין את המשל ה"ה מבין את השכל, ולכאורה הרי המשל הוא למטה מהנמשל שה"ה דבר זר ואיך ע"י המשל
96 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דכאשר האור נמשך ע"י בחי' השערות שהוא בחי' ריבוי הצמצומים יכולים גם הם לקבל ג"כ, וזהו הטעם שאמר פרעה אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחי', והיינו לפי שבן הוא בחי' ז"א שהוא בחי' גילוי אור וכידוע דז"א רובו חסדים שהוא בחי' גילוי שאינם יכולי' לקבל משם, ולכן והמיתן אותו לסלק האור, ואם בת היא וחי' דבת הוא בחי' מל' דבנין המל' מהגבו' שהוא בחי' צמצומים ומריבוי צמצומים היינו מבחי' אחורי העור דנוק' יכולי' ג"כ לקבל, והאופן הב' הוא שמקבלים ממקום גבוה מאד והיינו מבחי' המקיף שלמעלה מסדר השתל' וכמ"ש שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך, שממית הוא נוק' דקליפה, הלעו"ז דבחי' מל' דקדושה, דמל' דקדושה נק' שם ומל' דקליפה נק' שממית בתוס' מ"ם שהוא למעט הענין וכמאמר כל המוסיף גורע, והיא בהיכלי מלך שמבחי' המקיף דשם כחשיכה כאורה יכולים ג"כ לקבל, דב' אופני יניקת החיצונים תלוי הכל באופן מעמד ומצב נש"י בעבוד' שבלב בקיום התומ"צ והיינו באופן עבודתם בעבודת הבירורים, דהנה כתי' כי חלק ד' עמו יעקב חבל נחלתו, דנש"י הם חלק כבי' מהוי' וכמ"ש בנים אתם לד' אלקיכם ולכן הנה יעקב הוא חבל נחלתו, וכמו עד"מ החבל שראשו א' קשור למעלה וקצהו הב' קשור למטה הנה כשמנענעים הקצה התחתון מתנענע גם קצהו העליון, כך בנש"י הנה כפי אופן מעשיהם למטה כמו"כ נעשה למעלה, דהנשמה כמו שהיא למטה הרי שרש המשכה בגילוי גבוה מאד, וכמא' נשמה שנתת בי טהורה היא דטהורה הוא מדרי' האצי' ועשר כחו' הנפש הם מע"ס דאצי' שנשתלשלו מהן, והאדם כולל כללות ההשתל' מרוכ"ד עד סוכ"ד וכדאי' במד"ר (בראשי' פ"ח) שהאדם נברא מן העליונים ומן התחתונים דכולל כללית ההשתל',
229 ברכת "אלקי נשמה" (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתכח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אוי לבן ונכד שנגרש מכל היקר לו בחיים (רק האמונה פשוטה כי כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ), כה עברו כשמונה עשרה שעות, בהרהורי כאב, כאבים נפשים.
620 כל . . עביד : ברכות ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור שבת שבתון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה להבין כל הנ"ל יש להקדים ענין ירידת הנשמה בגוף שהיא לצורך עלי' וענין הירידה הוא להיות ידוע שהנשמה עצמה טהורה היא כמאמר נשמה שנתת בי טהורה היא וביאור ענין טהורה היינו שאין בה שום צמצום והסתר כלל להפריד ולהבדיל בינה לבחי' אלקות ולכן הוא בתכלית הביטול כמ"ש אליהו חי הוי' אשר עמדתי לפניך , עמידה הוא בחי' ביטול בתכלית, וגם יתפרש טהורה מל' תוקף הבהירות כמו בעצם השמים לטהר כו', והיינו ג"כ ענין הנ"ל שבנשמה מאיר בה בחי' אלקות בלי שום צמצום והסתר כלל [...
9 נשמה שנתת בי טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
להבין שרשי הדברים הנ"ל, הנה מתחלה י"ל ענין נשמה שנתת בי טהורה היא ששרשה מבחי' טהורה וירדה ונתלבשה בבי"ע שזהו מש"א בראת כו' וירידה זו לצורך עליה לעלות לבחי' קדש העליון כו'.
2 נשמה שנתת בי : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הנה ידוע דישראל עלה במח' דשרש נש"י הוא בלמעלה מן הזמן שהוא בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, וזהו בחי' מזלא שבנשמה כמארז"ל אע"ג דאיהי לא חזי מזלייהו חזי והיינו שבחי' עצמי' הנשמה שהוא בחי' כח מה שבנה"א רואה בתמידות ענין הביטול דזמן כמ"ש בלמעלה מן הזמן , וע"ז נאמר נשמה שנתתה בי טהורה היא והיינו שהיא מושללת מחלקי הכלים דנר"נ שהו"ע השגה למדות באלקי' אבל בחי' ראי' הוא למעלה מן השגה כי אינו מלובש בכלים ואותיות כלל לכן נקראת בשם טהורה והיינו מצד
70 נשמה שנתתה בי טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עצם הנפש שהוא עצם היחידה שעז"נ נשמה שנתת בי דייקא טהורה היא, שאף שקודם השינה אומר אם פגמתי בכל ד' אותיות הוי' שבנפשו מ"מ נשמה שנתת בי דייקא שהוא עצם היחידה טהורה היא שאין שייך בה שום פגם, כי ע"ז אינו בעל בחירה כלל כמו שאמרו אע"פ שחטא ישראל הוא אפי' ישראל מומר, כי הבחירה לא ניתנה רק על גילויי הנשמה שאפשר לתקנם או לפגום אותם ח"ו, אבל עצם הנשמה עז"נ וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, כי סוף כל סוף עתידה להתברר בגלגול זו או בגלגול אחר, ועז"נ והשיב את הגזילה בע"כ, ולכן ע"ד הפשוט הכוונה אלא בי ממש (בל"א אין מיר „ליין) שהוא נקודת עצם הנפש כי על כל גילויי הנפש דרך האדם לומר שהוא שלו כמו שכלו ומדותיו ורצונו, ומכ"ש לבושיו ואבריו, ומי הוא העצם שהכל שלו הוא העלם עצם המאור.
151 נשמה שנתת בי . . טהורה היא : ברכת אלקי נשמה (ברכות ס, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכן בכ"י חייב כל אדם לראות א"ע כאלו יצא ממצרים שהוא ענין זקיפת הראש בבקר בעת קומו משנתו שע"ז ארז"ל [כד] זקיף אינש ראשו מברך זוקף כפופים כו'.
259 [כד] זקיף אינש ראשו : ראה ברכות ס, ב שע"ת ז, ג ובהערה 37.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והיינו שלענין נטילת ידים שחרית מבואר בגמרא (ברכות ס, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שמדין התלמוד הותר "להזכיר השם בברכות ולדבר דברי תורה" לפני נטילת ידים , לכן נתבאר בגמרא (ברכות ס, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום ברכות השחר קודם נט"י שחרית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"ולענין מה שאמרו בפרק הרואה (ברכות ס, ב) כי מיתער לימא הכי וכי שמע קול תרנגולא לימא הכי וכן כלם, ושאלת אם צריך ליטול ידיו תחלה כיון שצריך להזכיר את השם בברכות אלו או אפילו בלא נט"י … אין נט"י עד לאחר כל אלו … וסתם ידים אינם פסולות לברכה … ומ"מ מסתבר ודאי שאדם [ה]ישן על מטתו ערום והידים עסקניות גרועות הן מסתם ידים וחזקה מטונפות הן בנגיעת בית הסתרים ופסולות הן להזכרת השם".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר