72

"אלקיך", מלשון "דיינך", לומדים "שכשם שאתה מברך על הטובה כך אתה מברך על הרעה", "בכל דין שדנך בין במדת הטוב בין במדת הפורענות" – וזהו ההיפך⁴¹ מברכת המזון וברכת הנהנין הבאות על שביעת הגוף והנאתו, וההשוואה ל"מברך על הטובה" היא רק בענין של "לקבלינהו בשמחה"⁴².

ז. "לה' הארץ ומלואה"

לפי ההבדל הכללי הנ"ל בין השולחן ערוך של אדמו"ר הזקן לבין סדר ברכת הנהנין ניתן להסביר גם את ההבדל ביניהם בהמשך הסעיף, בציטוט הפסוק "לה' הארץ ומלואה", כדלעיל בסעיף א':

למרות שמניעת טעות העלולה להתעורר במקום אחר שייכת לשולחן ערוך ולא כל כך לסדר ברכת הנהנין, כדלעיל בסעיף ד, הרי לגבי הבהרת ההלכה וההנהגה למקום זה מיד, הענין הוא להיפך:

בסדר ברכת הנהנין שכולל הוראות למעשה, באה גם תוספת בלשון המבהירה אפילו דבר מובן, ובלבד שההנהגה בפועל תתבצע בודאי כראוי, ואילו בשולחן ערוך הניסוח הוא בקיצור ואין נכתב שם דבר המובן מאליו.

ולכן בסדר ברכת הנהנין מוסיף אדמו"ר הזקן לאחר "לה' הארץ ומלואה", את "וגו'": כך מובנת יותר ההלכה "כל הנהנה מן העולם הזה כו' כאילו נהנה מקדשי שמים", אשר כוונתה להנאה של כל דבר בעולם הזה, כי הכל שייך לה'. וענין זה, שכל העולם הזה שייך לה' מפורט, ונאמר בהמשך הפסוק "תבל ויושבי בה"⁴³:

ב"לה' הארץ ומלואה" הכוונה היא לארץ ישראל⁴⁴, ובהמשך הפסוק נוסף, שגם "תבל", כל העולם, הוא "לה'", ויותר מכך – גם "ויושבי בה" הם לה'.

ולכן "כל הנהנה מן העולם הזה", ואפילו כאשר המאכל שייך לאדם אחר⁴⁵ ואף ללא־יהודי, הרי זה "כאילו נהנה מקדשי שמים", ולכן יש לברך לפני כל הנאה.