71
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ה'", כפי שמציין אדמו"ר הזקן בשולחנו34, שמן המילים "על הארץ הטובה" אשר בפסוק לומדים שמן התורה צריכה ברכת המזון לכלול ברכה "על הארץ ועל המקדש (ירושלים)".
לעומת זאת ברמב"ם35, כאשר הלימוד של הלכה זו אינו כתוב36, מצוטטות רק המילים "וברכת את ה' אלקיך" – ללא הוספת "וגו'", כי הלכה זו ש"מצות עשה... לברך אחר אכילת מזון", קשורה רק למילים "וברכת את ה' אלקיך"37.
ואילו בסידור38, כולל סדר ברכת הנהנין, כאשר הטעמים מובאים רק כדי להבהיר את ההתנהגות למעשה, אין צורך לצטט פסוקים.
לעומת זאת מביא אדמו"ר הזקן את הפסוק בעניננו, כי הפסוק מביע את המשמעות של ההלכה, הנובעת מטעמה, שהכוונה היא ליתר הבנה, חיות ותענוג בהנהגה זו.
הטעם והמהות של ברכת המזון הוא "ואכלת ושבעת וברכת את ה'": כאשר האדם שבע, עליו לברך ולהודות על כך לקדוש־ברוך־הוא.
וזוהי הקדמה להמשך הסעיף לגבי כל ברכות הנהנין – "וכל הנהנה מן העולם הזה... כאילו נהנה מקדשי שמים" – כיון שמתעתדים ליהנות מדבר השייך "לה'", יש לברכו על כך, בדומה לברכת המזון, שבה השביעה מחייבת ברכה.
ולכן משמיט אדמו"ר הזקן את "וגו'", כי המשמעות של ברכת המזון אינה קשורה להמשך הפסוק, ואפילו לא למילה "אלקיך".
ואדרבה: לא זו בלבד שאין הכרח במילה "אלקיך" לצורך ידיעת מטרת הברכה, אלא מילה זו באה ללמד אודות סוג ברכה ההפוך מברכת המזון וברכת הנהנין39.
נאמר בתוספתא40 שמהמילה
הערות
- 34. סקס"ח ס"ח, ר"ס קפז – מברכות מח, ב. תוספתא שם רפ"ו.
- 35. הל' ברכות רפ"ב.
- 36. להעיר מכס"מ שם (ה"ב. וכ"ה בב"י לטאו"ח סקצ"א) דלהרמב"ם הנך קראי אסמכתא בעלמא נינהו. אבל כוונתו רק בנוגע למנין הברכות (שאינו מה"ת), כי "מן התורה הי' די בברכה א' מעין שלש" (שו"ע אדה"ז סקס"ח שם (ובקו"א). סקצ"א).
- 37. וצע"ק שהרמב"ם מביא גם תיבת "אלקיך" (ואולי מפני שהיא סיום הענין) – ויש לברר בכת"י וכו'. וראה לעיל הערה 7.
- 38. אבל ראה ב"השכמת הבוקר" שלשה פסוקים! וי"ל הטעם מפני שזהו מעין פתיחה לכל ההנהגות והתפלות (הסידור). ויתרה מזה – חלק וחלק עקרי בהן. ועפ"ז יובן ויומתק זה שלא נקרא "הלכות השכמת הבוקר".
- 39. ועפ"ז מובן ג"כ הא שלא העתיק אדה"ז תיבת "אלקיך" בשולחנו (דלכאורה הו"ל להעתיק "אלקיך" (כברמב"ם) ואח"כ להוסיף "וגומר") – כי זה שהביא הכתוב בשו"ע הוא – (בעיקר) מפני שהוא טעם ההלכה (כנ"ל), ובטעם ברכה זו תיבת "אלקיך" מיותרת ו(גם) הפכית, כבפנים (משא"כ ברמב"ם שלא כתב (ובפרט כאן) טעם ההלכה (כנ"ל הערה 8) העתיק גם תיבה זו).
- 40. ברכות פ"ו, ג. ברכות מח, ב.
משנה תורה, הלכות ברכות ב׳ - הטקסט מספריא
סדר ברכת המזון כך היא:ראשונה ברכת הזן שנייה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ברכה ראשונה משה רבינו תקנה שנייה תיקן יהושע שלישית תיקן דוד ושלמה בנו רביעית חכמי משנה תקנוה.
הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעל הבית ואכלו פתן אין מברכין לפניה ומברכין לאחר סעודתן שתי ברכות בלבד כדי שלא יבטלו מלאכת בעל הבית ברכה ראשונה כתיקונה שנייה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בברכת הארץ ואם היו עושין בסעודתן בלבד או שהיה בעל הבית מיסב עמהן מברכין ד' ברכות כתיקונן כשאר כל אדם.
ברכת הארץ צריך לומר הודייה בתחלתה ובסופה וחותם בה על הארץ ועל המזון וכל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו וצריך להזכיר בה ברית ותורה ולהקדים ברית לתורה שהברית הזאת שאומרים בברכת הארץ היא ברית מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות והתורה כולה נכרתו עליה שלש בריתות שנאמר אלה דברי הברית וגו' מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב אתם נצבים וגו' לעברך בברית וגו'.
ברכה שלישית פותח בה רחם יי' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך או נחמנו יי' אלהינו בירושלים עירך וחותם בה בונה ירושלים או מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים ולפיכך נקראת ברכה זו נחמה וכל מי שלא אמר מלכות בית דוד בברכה זו לא יצא ידי חובתו מפני שהיא ענין הברכה שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד.
בשבתות ובימים טובים מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע כיצד מתחיל נחמנו יי' אלהינו בציון עירך או רחם יי' אלהינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ומסיים מנחם עמו ישראל בבנין ירושלים או בונה ירושלים ואומר באמצע בשבת אלהינו ואלהי אבותינו רצה והחליצנו יי' אלהינו במצותיך ובמצות יום השביעי הגדול והקדוש הזה כי יום זה גדול וקדוש הוא מלפניך נשבות בו וננוח בו באהבה כמצות רצונך ברצונך הנח לנו יי' אלהינו ואל תהא עלינו צרה ורעה ויגון ואנחה ביום מנוחתנו ובימים טובים אומר יעלה ויבא וכן בראשי חדשים ובחולו של מועד מוסיף באמצע ברכה שלישית יעלה ויבא.
בחנוכה ובפורים מוסיף באמצע ברכת הארץ על הנסים כדרך שמוסיף בתפלה ויום טוב או ראש חדש שחל להיות בשבת מזכיר רצה והחליצנו תחילה ואחר כך יעלה ויבא וכן ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מזכיר על הנסים בברכת הארץ ורצה והחליצנו ויעלה ויבא בנחמה.
ברכה רביעית צריך להזכיר בה שלש מלכיות וכשמברך האורח אצל בעל הבית מוסיף בה ברכה לבעל הבית כיצד אומר יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא וכו' ויש לו רשות להוסיף בברכת בעל הבית ולהאריך בה.
וכשמברכין בבית האבל אומר בברכה רביעית המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק שליט בעולמו לעשות בו כרצונו שאנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבין להודות לו ולברכו ומבקש רחמים על האבל לנחמו כפי מה שירצה וגומר הרחמן כו'.
בבית חתנים מברכין ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם ואין מברכין ברכה זו לא עבדים ולא קטנים עד כמה מברכין ברכה זו אם היה אלמון שנשא אלמנה מברכין אותה ביום ראשון בלבד ואם בחור שנשא אלמנה או אלמון שנשא בתולה מברכין אותה כל שבעת ימי המשתה.
ברכה זו שמוסיפין בבית חתנים היא ברכה אחרונה משבע ברכות של נישואין במה דברים אמורים כשהיו האוכלין הם שעמדו בברכת נישואין ושמעו הברכות אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין.
ואלו הן שבע ברכות:ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם יוצר האדם ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שהכל ברא לכבודו ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר יצר את האדם בצלמו בצלם דמות תבניתו והתקין לו ממנו בנין עדי עד ברוך אתה יי' יוצר האדם שוש תשיש ותגל עקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה ברוך יי' משמח ציון בבניה שמח תשמח רעים ואהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם ברוך אתה יי' משמח חתן וכלה ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה ורנה דיצה וחדוה אהבה אחוה שלום וריעות מהרה יי' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים [מחופתם] ונערים מנגינתם ברוך אתה יי' משמח חתן עם הכלה.
שכח ולא הזכיר בשבת או ביום טוב קדושת היום אם נזכר קודם שיתחיל בברכה רביעית בשבת אומר ברוך יי' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל לאות ולברית קדש ברוך אתה יי' מקדש השבת ביום טוב אומר ברוך אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה ברוך אתה יי' מקדש ישראל והזמנים ומתחיל בברכת רביעית וגומר ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית פוסק וחוזר לראש שהוא ברכת הזן.
בראשי חדשים שכח ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שיתחיל ברכה רביעית אומר ברוך אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בה ומתחיל בברכה רביעית וגומר ואם נזכר אחר שהתחיל בברכה רביעית גומר אותה ואינו חוזר וכן בחולו של מועד ובחנוכה ובפורים שכח ולא הזכיר הענין בברכת המזון אינו חוזר.
מי שאכל ושכח ולא בירך אם נזכר קודם שיתעכל המאכל שבמעיו חוזר ומברך נתעכל המזון שבמעיו אינו חוזר ומברך וכן אם נעלם ממנו ולא ידע אם בירך או לא בירך חוזר ומברך והוא שלא נתעכל המזון שבמעיו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.