רצד
להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
בס"ד
להבין ענין הנוסח1 שתיקנו אנשי כנה"ג2 כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור ואני אהי' לה3 חומת אש סביב, ולכבוד כו'. וגם צ"ל הלא בקרא נא' רק שיהי' חומת אש סביב ולא שהבנין יהי' מאש, או שיבנה באש כו'. דלכאו' נא' כאן רק שסביב יהי' אש, וכבוד יהי' בתוכה, אבל מה תהי' העיר ובמה תבנה לא נא' כלל, וא"כ מאין לקחו אכה"ג לתקן נוסח הנ"ל ואיזהו פי' פירשו בפסוק זה כו'. אך הענין הוא דהנה עיקר הבנין הוא המקיים את הדבר ומחזקו ומשמרו כי בלתי זה איננו שוה כלום כו', וכמו ואתה משמרה בקרבי4 שזהו עיקר יסוד קיום
הערות
- 1. להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה : בבוך 1089 בא מאמר זה לבסוף הספר היינו אחרי מאמר ד"ה מה יפו הנדפס לקמן. וסודר כאן ע"פ רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש שנדפס בס' התולדות שלו. ברשימת המאמרים שבריש הספר גוכתי"ק נרשם: להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, מיוסד על הש' רי"ל (השריפה רחמנא יצילנו — רשימת מאמרי דא"ח כאן) שהי' בסוף קיץ תרל"ח ה"י, ולא' נא' כלל, וסיום הדרוש צריכי' להעתיק מן ביאור צדקת פרזונו בס' תקס"ה. ברשימת המעתיק מהמאמרים שבריש הספר העתיק את הנ"ל. וכנראה שלאחר זמן הוסיף בצד ימין של העמוד: אח"כ נא' במוש"ק, אחר ההצלה מהלאמפ' שנפל, ואיזה ש"ק נצרך לשאול מרממ"זא או רד"ץב שהי' ש"ק הנ"ל. ברשימות חוב' קפד ע' 5: בוך תרל"ח מאמר ד"ה להבין ענין הנוסח כי באש הצתה וגו'. במפתחות ששיך [ששייך] לנפילת הל מ‘: בחדר מהרשנ"ע היו תלוי ל מ‘ זכוכית וע נעצי„ני עם קנים וכו' גדול ויפה. פעם נפל מן התקרה. נשבר מקצתו ונשפך הקער סיְן שבו ונדלקה אש. אדנ"ע הי' מכין אז א"ע להכנס ליחידות. רץ אל החדר אר געח„‘ט בגד שעליו און ארום גע-וְוקעלט על מהרשנ"ע וכבתה האש. חלק מהרצפה בער ג"כ. ראה לקמן בחלק ההנחות הנחה מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, ושם הפתיחה היא: לה"ע השריפה ובכותרת: ש"פ תבא ביחי' ל"ח לפ"ק ומה שנרשם בהערה 1 שם. וכן לקמן הנחה ד"ה ענין הפחד ובכותרת: א' דיו"ט בסעודת צהרים. נדפס בקונט' בפ"ע — מאמר ד"ה להבין כו' באש תרל"ח בראשו היכל מנחם וכן החותמת היכל מנחם, עש"ק פ' שמיני פרשת החודש, שמבה"ח ניסן ה'תשנ"ז חמ"ד (עם מ"מ, פיענוח ר"ת, צילום ע' ראשון מגוכתי"ק). הדפסה שני' (עם תיקונים וכו') החותמת קה"ת.
- 2. הנוסח שתיקנו אנשי כנה"ג : בשמו"ע — תפלת נחם — לט"ב. ראה ירושלמי ברכות פ"ד, ה"ג. תענית פ"ב, ה"ב. רי"ף ספ"ד דתענית סתת"מ. רמב"ם הל' תפלה פ"ב, הי"ד ובסדר תפלות שבסו"ס אהבה (בנוסח ברכות התפלה וסידורן לאחרי ברכת שים שלום). רא"ש פ"ד דתענית סל"ד.
- 3. ואני אהי' לה : זכרי' ב, ט [בדילוג].
- 4. ואתה משמרה בקרבי : ברכת אלקי נשמה מברכות ס, ב. ראה גם לקו"ת דברים א, א. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קד ואילך. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסו. וש"נ. תו"ח שמות ח"א ז, ג. וש"נ. אוה"ת שמות כרך ז ע' ב'תקיח. סה"מ תרס"ב ע' קסב ואילך. תרצ"ט ע' 227 ואילך. תניא עם ליקוט פירושים פ"ב סי"ט ע' ע.
תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ג׳ - הטקסט מספריא
משנה: רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אִם שְׁגוּרָה תְפִילָּתוֹ בְּפִיו מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאִם לָאו מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
הלכה: וְלָמָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אוֹמֵר כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְּמוֹרוֹת שֶׁכָּתוּב מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל תִּילִים עַד יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. אִם יֹאמֵר לָךְ תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמוֹר לוֹ לָמָּה רָגְשׁוּ גּוֹיִם לֵית הוּא מִינּוֹן. מִיכַּן אָמְרוּ הַמִּתְפַּלֵּל וְלֹא נֶעֱנֶה צָרִיךְ תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי מָנָא רֶמֶז לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁאָדָם צָרִיךְ לוֹמַר לְרַבּוֹ תִּשָּׁמַע תְּפִילָּתָךְ.
אָמַר רִבִּי סִימוֹן כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חוּלְיוֹת שֶׁבְּשִׁדְרָה שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל צָרִיךְ לָשׁוּחַ בְּכוּלָּן. מַה טַעַם כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ.
אָמַר רִבִּי לֵוִי כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה הַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָבוּ לַיי בְּנֵי אֵלִים. אָמַר רִבִּי חוּנָה אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם שְׁבַע עֶשְׂרֵה אִינּוּן. אֱמוֹר לוֹ שֶׁל מִינִין כְּבַר קָבְעוּ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה. הָתִיב רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי וְהָכְתִיב אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּי כּוֹלֵל שֶׁל מִינִים וְשֶׁל פּוֹשְׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵידִים. וְשֶׁל זְקֵינִים וְשֶׁל גֵּרִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם. אִית לָךְ מַסְפְּקָא לְכָל חָדָא וְחָדָא מִינְהוֹן אַדְכָּרָה.
רִבִּי חֲנִינָא בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְעָמִים שֶׁאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה. אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם תְּשַׁע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמוֹר לוֹ וְהִנֵּה יי נִצָּב עָלָיו לֵית הוּא מִינְהוֹן. אִם יֹאמַר לְָךְ אָדָם שְׁבַע עֶשְׂרֵה הֵן אֱמוֹר לוֹ וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק מִינּוֹן.
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה צִיוּוּיִין שֶׁכָּתַב בְּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן שֵׁינִי. אַמָר רִבִּי חִיָיא בַּר וָוא וּבִלְבַד מִן וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אַחִיסָמָךְ עַד סוֹפֵיהּ דְּסִיפְרָא.
שֶׁבַע שֶׁל שַׁבָּת מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּנֶגֶד שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָבוּ לַיי בְּנֵי אֵלִים. אָמַר רִבִי יוּדָן עַנְתּוֹרָיָא כְּנֶגֶד שִׁבְעָה אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּמִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.
תֵּשַׁע שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי אַבָּא קַרְטִיגֵנָיָא כְּנֶגֶד תֵּשַׁע אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת חַנָּה. וּכְתִיב בְּסוֹפָהּ יי יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ.
עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה שֶׁל תַּעֲנִיּוֹת מְנַיִין. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן תְּרַוֵּיהוֹן אָמְרִין כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְּעָמִים שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשָׁה שֶׁל שְׁלֹמֹה רִינָּה וּתְפִילָּה וּתְחִינָּה.
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה יָחִיד בְּתַעֲנִית צִיבּוּר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ בֵּין גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל לְרוֹפֵא חוֹלִים. וּמַהוּ אוֹמֵר עַנֵּינוּ יי עַנֵּינוּ בָּעֵת וּבְעוֹנָה הַזֹּאת כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּתְעַלֵּם מִתְּחִינָּתֵנוּ כִּי אַתָּה יי עוֹנֶה בְעֵת צָרָה פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת מְצוּקָה וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצָּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. בָּרוּךְ אַתָּה יי עוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. רִבִּי יַנַּיי [בֵּרִבִּי] יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם בֵּית רִבִּי יַנַּיי אוֹמֵר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
רִבִּי יוֹנָה בְּשֵׁם רַב אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר תַעֲנִית עַל עַצְמוֹ צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב הוּנָא כְּלֵילוֹ שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי מָנִי אֲנָא דְּלָא בְדַקְתָּהּ אִין כַּהֲדָא דְּרַב יִרְמְיָה. אִין כַּהֲדָא דְּרִבִּי יַנַּאי [בְרִבִּי יִשְׁמָעְאֵל] סָלְקִית לְסִדְרָה וְשָׁמְעִית רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַעֲנִית צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי וְהָא מַתְנִיתָא פְּלִיגָא. בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַּעֲנִית צִיבּוּר. מִן מַה דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא פְּלִיגָא. הֲוָה כֵן אִיתְתָּבַת בֵּין גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל לְרוֹפֵא חוֹלִים.
אָמַר רִבִּי אָחָא בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי [הוּנָא רַבָּא] דְצִיפּוֹרִין יָחִיד בְּתִשְׁעָה בְּאַב צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. מַהוּ אוֹמֵר. רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנֶּאֱמָנִים עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַםִ עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הָעִיר הָאֲבֵילָה וְהַחֲרֵיבָה וְהֶהָרוּסָה וְהַשּׁוֹמְמָה הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים הָרְמוּסָה בְיַד עָרִיצִים וַיִּירָשׁוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיְּחַלְלוּהָ עוֹבְדֵּי פְסִילִים וּלְיִשְׂרָאֵל עַמָּךְ נָתַתָּהּ נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרוּשָׁה הוֹרַשְׁתָּהּ כִּי בְאֵשׁ הֵיצַתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ כָּאָמוּר וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יי חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ.
רִבִּי אֶבְדַּימָא דְּצִיפּוֹרִין בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא אֵיכַן אוֹמְרָהּ. אָמַר לוֹ וְאֲדַיִין אֵין אַתְּ לְזוּ. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לָבֹא אוֹמְרָהּ בָּעֲבוֹדָה. וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא לְשֶׁעָבַר אוֹמְרָהּ בְּהוֹדָאָה. וּמַתְנִיתָא אָמְרָה וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לְעָתִיד לָבוֹא.
אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. רַב אָמַר סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. אִית תְּנָיֵי תַנִּי שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְאִית תְּנָיֵי תַנִּי שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. מָאן דָּמַר שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְסַיֵיעַ לִשְׁמוּאֵל וּמָאן דָּמַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מְסַיֵיעַא לְרַב.
רִבִּי זְעוֹרָא שָׁלַח לְרִבִּי נָחוּם גַּבֵּי רִבִּי יַנַּיי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעְאֵל אָמַר לֵיהּ אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה דִּשְׁמוּאֵל. אָמַר לֵיהּ הֲבִינֵינוּ רְצֵה תְשׁוּבָתֵינוּ סְלַח לָנוּ גּוֹאֲלֵינוּ רְפָא חָלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי אִם הָיוּ גְשָׁמִים אוֹמְרִים [בְּגִשְׁמֵי] בְרָכָה. אִם הָיוּ טְלָלִים אוֹמְרִים בְּטַלְלֵי בְרָכָה. כִּי מְפוּזָרִים אַתָּה מְקַבֵּץ וְתוֹעִים עָלֶיךָ לִשְׁפּוֹט וְעַל הָרְשָׁעִים תָּשִׁית יָדְךָ וְיִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ בְּבִנְיַין עִירָךְ וּבְחִידּוּשׁ בֵּית מִקְדְּשָׁךְ וּבְצֶמַח דָּוִד עַבְדָּךְ כִּי טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה כָּאָמוּר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וְאוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת. וְאוֹמֵר בָּרוּךְ יי כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי.
תלמוד ירושלמי תענית ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
משנה: עָמְדוּ בִתְפִילָּה מוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה זָקֵן וְרָגִיל וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִילָּה. וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶן עוֹד שֵׁשׁ: אֵילּוּ הֵן. זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת. אֶל ה׳ בַּצָּרָתָה לִּי. אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים. מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳. תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף.
הלכה: תַּנֵּי. וּשְׁפַל בֶּרֶךְ וְנוֹחַ תִּשְׁחוֹרֶת וְרָגִיל בְּחָכְמָה וְרָגִיל בָּאֲגָדָה וְיֵשׁ לוֹ בַיִת וְשָׂדֶה. תַּנִּינָן וּבֵיתוֹ רֵיקָן. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין. יֶשׁ לוֹ בָנִים וּבָנוֹת. אִם אֵין לָהֶן מַעֲבִירִין כָּל מַה שֶׁיִּרְצוּ.
וְלָמָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה מִזְמוֹרוֹת שֶׁכָּתוּב מְרֹאשׁוֹ שֶׁלְתִּילִים עַד יַעַנְךָ יי בְּיוֹם צָרָה. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר לוֹ. לָמָּה רָגְשׁוּ לֵית הִיא מִינוֹן. מִיכָּן אָמְרוּ. הַמִּתְפַּלֵּל וְאֵינוֹ נֶעֱנֶה צָרִיךְ תַּעֲנִית. אָמַר רִבִּי מָנָא. רֶמֶז לְתַלְמִיד חָכָם הוּא. שֶׁאָדָם צָרִיךְ לוֹמַר לְרַבּוֹ. תִּישָּׁמַע תְּפִילָּתָךְ.
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה חֻלִיוֹת שֶׁבְּשִׁזְרָה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם עוֹמֵד וּמִתְפַּלּל צָרִיךְ לָשׁוּחַ בְּכוּלָּן. מַה טַעַם כָּל עַצְמוֹתַיי תֹּאמַרְנָה יי מִי כָמוֹךָ.
רִבִּי לֵוִי אָמַר. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָבוּ לָיי בְּנֵי אֵלִים. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. שִׂבְעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר לוֹ. שֶׁלְמִינִים כְּבָר קְבָעוּהָ חֲכָמִים בְּיַבְנֶה. הָתִיב רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. וְהָא כְתִיב אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים. אָמַר לֵיהּ. וָהַתַנֵּי. כּוֹלֵל שֶׁלְמִינִים וְשֶׁלְפּוֹשְׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵידִים. שֶׁלְזְקֵינֵים וְשֶׁלְגֵּרִים בְּמִבְטַח לַצַּדִּיקִים. שֶׁלְדָּוִד בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם. אִית לָךְ מְסַפְּקְה לְכָל חָדָא וְחָדָא מִינְהֹן.
רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי פִינְחָס. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר פְּעָמִים שֶׁאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב. אִם יֹאמַר לָךְ אָדָם. תִּשְׁעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר לוֹ. וְהִנֵּה יי נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר לֵית הוּא מִינוֹן. וְאִם לָךְ אָדָם. שִׁבְעָה עָשָׂר הֵן. אֱמוֹר. וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבוֹתַיי אַבְרָהָם וְיִצְחָק מִינוֹן הוּא.
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר צִיווּיִן שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת מִשְׁכָּן שֵׁינִי. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. וּבִלְחוּד מִן וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן עַד סוֹפֵיהּ דְּסִיפְרָא.
שֶׁבָע שֶׁלְשַׁבָּת מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כְּנֶגֶד שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁכָּתוּב בְּהָבוּ לָיי בְּנֵי אֵלִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתוֹנְדְּרַיָּא. כְּנֶגֶד שֶׁבָע אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּמִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.
תֵּשַׁע שֶׁלְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מְנַיִין. אָמַר רִבִּי בָּא קַרְתָּיגֵנָא כְּנֶגֶד תֵּשַׁע אַזְכָּרוֹת שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת חַנָּה. וְכָתוּב בְּסוֹפָהּ יי יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ.
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שֶׁלְתַּעֲנִיּוֹת מְנַיִין. רִבִּי חֶלְבּוֹ וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פְעָמִים שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת שְׁלֹמֹה רִינָּה תְפִילָּה תַחִינָּה.
רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יִרְמְיָה. יָחִיד בְתַעֲנִית צִיבּוּר צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. וְהֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. בֵּין גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל לְרוֹפֵא חוֹלִים. וּמָה הוּא אוֹמֵר. עֲנֵינוּ יי עֲנֵינוּ בָּעֵת וּבְעוֹנָה [הַזֹּאת] כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָחְנוּ. וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִינָּתֵינוּ. כִּי אַתָּה יי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם עוֹנֶה בְּעֵת צָרָה פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל עֵת צוּקָה. וַיִּצְעֲקוּ אֶל יי בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם. בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַעֲנִית צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. וְאֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רַב חוּנָה. אוֹמְרָהּ כְּלֵילֵי שַׁבָּת וּכְיוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי מָנָא. וַאֲנָא דְלָא בְדִקִיתָּהּ אִין כְּהָדָא דְרַב יִרְמְיָה וְאִין כְּהָדָא דְרִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל. סָלְקִית לְסִדְרָא וּשְׁמָעִית רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. אֲפִילוּ יָחִיד שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ תַעֲנִית צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵה. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא. בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וּבְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבְמוֹצָאֵי תַעֲנִית צִיבּוּר. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא. הֲוֵוי אִיתְּתָבַת בֵּין גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל לְרוֹפֵא חוֹלִים.
רִבִּי אָחָא בַּר יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי חוֹנָה רוּבָה דְצִיפּוֹרִין. יָחִיד בְּתִשְׂעָה בְאַב צָרִיךְ לְהַזְכִּיר מֵעֵין הַמְּאוֹרָע. וּמָהוּ אוֹמֵר. רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךְ הַנֶּאֱמָנִים עָלֵינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרושָׁלִַם עִירָךְ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ. וְעַל הָעִיר הַאֲבֵילָה הֶהָרוּסָה הַשּׁוֹמֵמָה הַנְּתוּנָה בְיַד זָרִים הָרְמוּסָה בְכַף עָרִיצִים וִיבַלְּעוּהָ לֶגְיוֹנוֹת וִיחַלְּלוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים. כִּי לְיִשְׂרָאֵל עַמָּךְ נְתַתָּהּ בִּאַהֲבָה לְנַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרוּשָּׁה הוֹרַשְׁתָּהּ. כִּי בָאֵשׁ הֶחֱרַבְתָּהּ וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ. כָּאָמוּר וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יי חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ.
רִבִּי אֶבְדַוּמָא דְצִיפּוֹרִין בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אֵיכָן הוּא אוֹמְרָהּ. אֲמַר לִיהּ. וְאַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ. כֵּן אָמַר רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לָבֹא אוֹמְרוֹ בָעֲבוֹדָה. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא לָשֶׁעָבַר אוֹמְרוֹ בְהוֹדָיָיה. מַתְנִיתָא אָמְרָה כֵן. נוֹתֵן הוֹדָיָיה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבוֹא.
אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה. רַב אָמַר. סוֹף כָּל בְּרָכָה ובְרָכָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר. רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה ובְרָכָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה. מָאן דְּאָמַר. שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה מְסַיֵיעַ לִשְׁמוּאֵל. מָאן דְּאָמַר שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה מְסַיֵיעַ לְרַב. רִבִּי זִעוּרָה שְׁלַח לְרִבִּי נָחוּם גַּבֵּי רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לֵיהּ. אֵי זוֹ הִיא שֶׁבַע מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֶה דִשְׁמוּאֵל. אָמַר לֵיהּ. הֲבִינֵינו רְצֵה תְשׁוּבָתֵינוּ סְלַח לָנוּ גּוֹאֲלֵינוּ רְפָא חוֹלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. אִם הָיוּ יְמוֹת גְּשָׁמִים אוֹמֵר. גִּשְׁמֵי בְרָכָה. אִם הָיוּ טְלָלִים אוֹמֵר. טַלְלֵי בְרָכָה. כִּי מְפוּזָרִים אַתָּה מְקַבֵּץ וְתוֹעִים עָלֶיךָ לִשְׁפּוֹט וְעַל הָרְשָׁעִים תָּשִׁית יָדָךְ. וְיִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ בְּבִינְיַין עִירָךְ וּבְחִידּוּשׁ בֵּית מִקְדְּשָׁךְ. כִּי טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. כָּאָמוּר וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. בָּרוּךְ יי כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָיי. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. וְאוֹמֵר שָׁלשׁ בִּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ בִּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:י״ד - הטקסט מספריא
בימי התענית אפילו יחיד שהתענה מוסיף בשומע תפלה עננו וכו' ושליח ציבור אומרה ברכה בפני עצמה בין גואל לרופא וחותם בה העונה בעת צרה (ומושיע) ונמצא מתפלל עשרים ברכות בתשעה באב מוסיפין בבונה ירושלים רחם יי' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל העיר האבילה כו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.