שיוך להלכה
אגרות קודש כרך ב קצו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
ענין הנבואה לפי דעת הרמב"ם שכתב (הל' יסוה"ת פ"ז ה"ד-ה):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תנה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
ויש להוסיף בשמחה זו, ע"י ההתבוננות המוזכרת בספר התניא קדישא ריש פרק מ"א, איך שממה"מ הקב"ה, מניח העליונים והתחתונים ונצב עליו (על כאו"א מישראל) ומלא כל הארץ כבודו כו' וכו', וידוע שעוז וחדוה במקומו (יעויין חגיגה ה' ע"ב - ובס' עבודת הקדש להרה"ג הר"מ אבן גבאי חלק התכלית פרק נ"ז), הרי מתגברת ע"י התבוננות זו השמחה באדם, וככל שתתרבה שמחה של צוה זו (מצוה לשון צוותא וחיבו לבורא עולם), הרי ע"פ הכלל דשמחה פורץ גדר, מתמעטים הענינים המנגדיים ומגבילים את האדם הן בגשמיות והן ברוחניות, והרי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה של מצוה, וכבר ידוע מ"ש המורה הגדול בידו החזקה הלכות יסודי התורה פרק ז' הלכה ד'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
28 ואתחנן ה, ד. דוגמת הנאמר במשה (בהעלותך לג, יא) "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" (ועוד) — ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
51 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פורים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
33 וראה בארוכה לקו"ש חט"ז (ע' 371), שי"ל דמ"ש הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הט"ו) "שישתכר וירדם בשכרותו" הוא עדמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב) ש"אין רואין מראה הנבואה אלא. . שתפול עליהן תרדמה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פורים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
33 וראה בארוכה לקו"ש חט"ז (ע' 371), שי"ל דמ"ש הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הט"ו) "שישתכר וירדם בשכרותו" הוא עדמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב) ש"אין רואין מראה הנבואה אלא. . שתפול עליהן תרדמה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
44 ולפירוש זה יש לומר, דגם זה שישעי' הי' "קרוב לארץ" הוא למעליותא, עפמשנ"ת במק"א (לקו"ש ח"ט ע' 214), שזה שייך להעבודה דלעת"ל (שזהו"ע של ישעי' — נבואות הגאולה), שאז יהי' "מעשה גדול" (ע"ש).
ואולי עיקר — דרגת כל הנביאים (וישעי' בתוכם) ועיקר שליחותם שיקיימו מצות (ות"ת בתור מצוה — בכללן); ענין משה — תורת משה, וכן שקיבל תורה מסיני ומסרה. ויש לקשר זה ולבאר עפמש"כ ברמב"ם (הל' יסודי התורה פ"ז ה"ו. פיהמ"ש הקדמה לפ' חלק היסוד הז'. מו"נ ח"ב פל"חט) חילוקי נבואת משה ושאר הנביאים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
12 תשא לג, יא. וראה בהעלותך יב, ח. ובארוכה בפיה"מ שם. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
31 ראה ענינה: ד"ה כל מחלוקת תרע"ח. ועוד. ולהעיר שזהו מעשר לשונות שנק' נבואה (ב"ר פמ"ד, ו. וש"נ). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ג. שם ה"ו. ועיין מו"נ ח"ב פמ"ג. ס' עבוה"ק ח"ד פכ"ב ואילך. ועוד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וארא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1 רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פקודי שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
7 רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב האזינו שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
4 הלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
15 ואדרבה, ממעלתו של רבינו הזקן שהוא אור עצמי, שאור עצמי אין זקוק למופתים (תורת שלום ע' 167). – ויש לבאר שהוא ע"ד החילוק שמשה רבינו "עומד על עומדו שלם" בשעת הנבואה ולא כשארי הנביאים שהיו יראים ונבהלים ומתמוגגין (הל' יסוה"ת פ"ז, ה"ו). ועד"ז הוא גם בנוגע לאדה"ז שלא הוצרך למופתים – שינוי הטבע, בחי' הפשטה מהעולם, כי כל המדרי' היותר נעלות האירו אצלו בהתיישבות (ראה לעיל ע' 100 הערה 36). – וראה בד"ה פדה בשלום תרפ"ה בסופו: המופתים הם שינוי הטבע, וכוונה העצמית שהטבע ממש יהי' אלקות.. וזה בא ע"י רבינו בהתלבשות בהשגה דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
26 ברכה לד, י. רמב"ם שם. ובהל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. מו"נ ח"ב פל"ה פל"ט. והרי ממעלות נבואת משה על נבואת שאר כל הנביאים היא "שהי' כח בדעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה כו'" (הל' יסוה"ת שם). ולהעיר, שגם כללות ענין הנבואה תלוי' בחכמה ודעת (ראה הל' יסוה"ת רפ"ז: ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה .. בעל דיעה רחבה כו'). ולהעיר מהרמב"ן לבלק כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תשא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
22 ספרי ורש"י ר"פ מטות. וראה רמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו ועוד. נסמן לעיל ע' 40 הערה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
32 ברכה לד, י. וראה פרשתנו (יב, ז־ח) ובמפרשים. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. פיה"מ פ' חלק ביסוד הז'. מו"נ ח"ב פל"ה. פל"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
7 ילקוט ישעי' רמז שפה. ואי"ז סותר ל"ולא קם עוד נביא בישראל כמשה" (ברכה לד, י. וראה בארוכה רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ז ה"ו. פיה"מ ריש פרק חלק יסוד הז'. מו"נ ח"ב פל"ה) – כי הכוונה ב"גדול שבנביאים" הוא, להנביאים ש"כולן אין רואין .. אלא בחלום וכו'" (רמב"ם שם ה"ב ואילך), שגם ישעי' הוא מסוג זה ורק שהוא ה"גדול" שבהם. משא"כ משה אינו מסוג זה כלל. ועפ"ז מובן לשון הרמב"ם שם: "וכולן כו'" – כי נבואת משה היא מסוג אחר. ולהעיר מהידוע (שעה"ק להרח"ו ח"ג ש"ו – הובא בתו"א ס, ב. לקו"ת במדבר ב, ב. שה"ש כח, ג. וראה אגה"ק סי"ט) שנבואת משה היא מאצילות, משא"כ ישעי' גדול שבנביאים נבואתו מבריאה, בן כרך (ביאוה"ז לאדמוה"א לט, סע"ד. עט"ר מא, א. אוה"ת תרומה ע' א'שעא. ועוד) – והרי אצילות "מרומם ונשגב מבי"ע" (לקו"ת שה"ש ד, ד. ובכ"מ), ועד ש"המציאות דכללות כל העולמות נבחן (רק) בג' בחינות" (ראה אוה"ת בלק ע' תתקסב. ע' תתקעט ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
ז) להעיר מרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ז :
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
8 ז) הל' יסוה"ת פ"ז ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
57 הל' יסודי התורה פ"ז ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
20 "וכמו"כ בגילוי הנבואה שיהי' לעתיד בכאו"א וכמ"ש ואשפוך את רוחי על כל בשר גו' ולא כמו גילוי הנבואה בנביאים שיש בזה כמה תנאים כו' ואחר כ"ז הי' גילוי הנבואה כדבר פלא שלמעלה מהטבע כו' משא"כ לעתיד יהי' הנבואה כמו דבר טבעי" (המשך שם ע' תתקלו). והיינו, אף שגילוי הנבואה הוא באופן של ראי' הרי מכיון שצריך לזה כמה תנאים כהקדמה לזה "אין הנבואה חלה אלא על כו'" (רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"א) וגם לאחרי כל התנאים אלו אין מתנבאין בכל עת שירצו אלא מכוונים דעתם וכו' (שם ה"ד), וגם כשמכוונים דעתם "אפשר שתשרה שכינה עליהן ואפשר שלא תשרה" (שם ה"ה), וגם בזמן גילוי הנבואה צריך להיות ההכנה וכמו ויפשט גו' ואראה ואפול על פני (כהובא בההמשך שם), הרי מוכח, שלא רק שאי"ז בדרך פשיטות מצד טבע המטה אלא גם ש"הטבע לא יוכל לקבל זאת וע"כ הי' צ"ל הפשטת הגשמי וביטול החושים כו'" – דבר חידוש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
19 להעיר גם ממחז"ל (דב"ר פי"א, ד. מדרש תהלים (באבער) מזמור צ') דמשה "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים" – ראה רד"ה פב"פ שם. וגם בנבואתו ב' קצוות שבפנים: דרגת נבואתו למעלה מכל הנביאים, ולאידך הי' "עומד על עומדו" (לא ככל הנביאים שהיו "יראים ונבהלים ומתמוגגין") – ראה בכ"ז רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. פיהמ"ש סנהדרין פ' חלק יסוד השביעי. ח' פרקים פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
* ראה ענינה: ד"ה כל מחלוקת תרע"ח. ועוד. ולהעיר שזהו מעשר לשונות שנק' נבואה (ב"ר פמ"ד, ו. וש"נ). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ג. שם ה"ו. ועיין מו"נ ח"ב פמ"ג. ס' עבוה"ק ח"ד פכ"ב ואילך. ועוד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
* ראה ענינה: ד"ה כל מחלוקת תרע"ח. ועוד. ולהעיר שזהו מעשר לשונות שנק' נבואה (ב"ר פמ"ד, ו. וש"נ). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ג. שם ה"ו. ועיין מו"נ ח"ב פמ"ג. ס' עבוה"ק ח"ד פכ"ב ואילך. ועוד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
88 וי"ל שלכן מדגיש הרמב"ם כאן בסוף הפרק ענין נבואת משה (ולא כתב סתם שציונו ה' במ"ת וכיו"ב), כי זה מוסיף ההתאמתות בהציווי דע"ז, שהרי נבואת משה "עינינו ראו ולא זר" (רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"א), "נבואתו של משה ראינו ושמענו" (שם בסוף הפרק). ובפרט בע"ז "שלכן נביא שבא ואמר שה' צוהו שתעבד ע"ז כו' אין שומעים לו שהרי בא להכחיש נבואתו של משה" (רמב"ם שם ספ"ט) – ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 199 ואילך, שכ"ז הוא הקדמה להתאמתות דמצות וציווי ע"ז גם כשבא מצד ציווי ה', "הודיעם דרך עבודתו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
46 שמזה גופא מוכח שגם גבורה גשמית מעלה היא (גם) אצל יעקב. ולהעיר ממחז"ל (שבת צב, א. נדרים לח, א) שאין השכינה שורה אלא על גבור (ועיין רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"א). ויש לומר טעם לזה גם ע"ד הפשט – כי זה נוגע לקיום הציווי הראשון* (בראשית א, כח) "מלאו את הארץ וכבשוה ורדו גו'". ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
23 ולכן נקרא נביא (ראה פרש"י פרשתנו ז, א. ועוד). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ז. תניא ח"ב ספ"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
38 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פ' זכור-פורים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
42 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב "הנביאים מעלות מעלות הן". ובה"ו שם "כל הדברים כו' חוץ ממשה רבינו רבן של כל הנביאים כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד* יום ג' פ' פינחס, כ"ף תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1240 יבמות מט, סע"ב. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
50 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
15 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
47 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
47 ואדרבה, ממעלתו של רבינו הזקן שהוא אור עצמי, שאור עצמי אין זקוק למופתים (תורת שלום ע' 167). – ויש לבאר שהוא ע"ד החילוק שמשה רבינו "עומד על עמדו שלם" בשעת הנבואה ולא כשארי הנביאים שהיו יראים ונבהלים ומתמוגגין (הל' יסוה"ת פ"ז, ה"ו). ועד"ז הוא גם בנוגע לאדמו"ר הזקן שלא הוצרך למופתים – שינוי הטבע, בחי' הפשטה מהעולם*, כי כל המדריגות היותר נעלות האירו אצלו בהתיישבות (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1120). וראה בד"ה פדה בשלום תרפ"ה בסופו (סה"מ תרפ"ה ע' פח): המופתים הם שינויי הטבע, וכוונה העצמית שהטבע ממש יהי' אלקות . . וזה בא ע"י רבינו בהתלבשות בהשגה דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
40 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
46 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. רד"ק ורלב"ג שמואל-א יט, כד. תניא קו"א קנו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
19 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
10 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
32 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
6 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
38 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
159 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פרשת שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
40 ספרי ופרש"י ר"פ מטות. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
70 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
30 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ה-ו. מו"נ ח"ב פל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
32 ראה פירוש המשניות להרמב"ם
הקדמה לסנהדרין פ' חלק היסוד הז'. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1175 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. וראה גם פיהמ"ש להרמב"ם לסנהדרין בהקדמה לפ' חלק היסוד הז'. מו"נ ח"ב פל"ח-ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
417 ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
826 שמו"ר פכ"א, ד. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. הל' ע"ז פ"א ה"ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
827 שבת צב, א. וש"נ. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
114 ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"ו. מו"נ ח"ב פל"ה. פיהמ"ש סנהדרין פ' חלק ביסוד הז'. תו"א מקץ לג, א. לקו"ת שה"ש כח, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1390 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1475 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
598 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
664 רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
40 שזהו חידוש גדול – כיון שהי' עדיין מעמד ומצב של חושך, קודם ש"נתמלא הבית כולו אורה" ע"י לידת משה (פרש"י שמות ב, ב), מושיען של ישראל (תחלת ה"הזזה" בנוגע לגאולתם של ישראל), כולל גם בנוגע לענין הנבואה, שאצל משה הי' ענין הנבואה בהתפשטות גדולה ובדרגא הכי עליונה – דרגא העשירית בנבואה, כמבואר בדברי הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. מו"נ ח"ב פל"ה-פמ"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
388 ראה רמב"ן ריש פרשתנו מפדר"א (פל"ה – ונשמט בפדר"א שעם פירוש הרד"ל). רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1018 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1690 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
2448 וראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב-ו: "הנביאים מעלות מעלות הן .. ומה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים, שכל הנביאים בחלום או במראה, ומשה רבינו מתנבא והוא ער ועומד .. כל הנביאים .. רואים במשל וחידה, משה רבינו .. רואה הדבר על בוריו .. כל הנביאים יראים ונבהלים ומתמוגגין, ומשה רבינו .. עומד על עמדו שלם וכו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1997 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
2496 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. פירוש המשניות להרמב"ם סנהדרין ר"פ חלק יסוד הז'. זח"א קעא, א. זח"ג רסח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
12 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
2399 הל' יסוה"ת פ"ז ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1065 שמו"ר פכ"א, ד. דב"ר פ"ב, א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח, בסעודה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
71 רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
14 ולא קם נביא עוד : דברים לד, י. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
61 הנביא מופשט מכל גשמיות גופו : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז, ה"ב. ה"ו. קו"א לתניא קנו, א ובהנסמן במ"מ לשם. לקמן פ' בשלח קצד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מה, א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
4 שנתבטלו מחושי גופם : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ב וה"ו. קו"א לתניא קנו, א ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
14 שמשה רבן של כל הנביאים : לשון שמו"ר פכ"א, ד. דב"ר פ"ב, א. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
246 משה רבן של כל הנביאים : לשון שמו"ר פכ"א, ד. דב"ר פ"ב, א. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
15 משה רבן של כל הנביאים : לשון שמו"ר פכ"א, ד. דב"ר פ"ב, א. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
12 שמו"ר פכ"א, ד. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ר"ד ש"פ נח ה'תש"ו, בסעודת הלילה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
16 ראה ספר השיחות תש"ד שם: "איידער דער טאַטע [כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע] איז געקומען פון דער חתונה האָט דער זיידע [כ"ק אדמו"ר מהר"ש] געזאָגט אויף דעם טאַטן, ווייסט איר ווער ער איז — ער איז ווי דער רמב"ם זאָגט [הל' יסוה"ת פ"ז ה"א] הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
265 איבוד החושים. . הנבואה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז, ה"ב. ה"ו. קו"א לתניא קנו, א ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך טו ה'תקצו
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ובתו"א תולדות יט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
בפשטות י"ל דס"ל להרמב"ם שהפירוש "לפני הארון" פשוט יותר בלשון "כלפי שכינה" שבגמ'. ועוד, בפסוק (תרומה כה, כב) מפורש "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות גו'". וראה עקרים (מ"ג פי"א) דסבת הנבואה בישראל באה מצד הארון (והלוחות) ולכן בבית שני אף שהיו כו"כ ראויין לנבואה לא היתה שם נבואה לפי שלא הי' שם ארון (ע"ש. ובארוכה בס' עבודת הקודש ח"ד פכ"ד).
אבל: א) ברמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז לא נזכר הכתוב "ונועדתי גו'" ששייך לכללות ענין הנבואה, ואדרבה, מפיהמ"ש להרמב"ם (סנהדרין פ' חלק היסוד השביעי. ועד"ז במו"נ (ח"ב ספמ"ה)) משמע שונועדתי לך גו' מעל הכפורת מבין שני הכרובים שייך להיתרון דנבואת משה דוקא (ומ"ש במו"נ ח"ג פמ"ה נוגע בעיקר להכרובים. ע"ש. ואינו שייך לכאורה לנדו"ד). ב) ברמב"ם הל' כלי המקדש שם היו"ד מפורש שהטעם שלא שאלו להאו"ת "מפני שלא היתה שם רוח הקודש וכל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ואין שכינה שורה עליו אין נשאלין בו", ולא לפי שלא הי' ארון. וראה גם רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ד ה"א [ודוחק לומר שזוהי כוונת הרמב"ם בהל' ביהב"ח שם "ואף אורים ותומים שהיו בבית שני לא היו משיבין כו'" שכ' בהמשך לגניזת הארון. ובפרט לפמשנ"ת בלקו"ש חכ"א ע' 159 ואילך. וראה שם ע' 161]. ג) הרמב"ם בספרו דהלכה לא הזכיר שבטלה נבואה, ואדרבה, לדעתו מפורש שהיתה נבואה לאח"ז, כנ"ל הערה 16. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 ל' הרמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 בחדא"ג נדרים שם מפרש בגמ' "ולפי שאלו המעלות גבור חכם עשיר הם המעלות הגדולות בעיני הבריות. . ראוי שלא יחסר מהם נביא שליח השם והוסיף לו במדות שלא יתגאה בכל אלו ג' מעלות אבל שיהי' ג"כ עניו אצל אלו המעלות". ולפ"ז עיקר הצורך הוא בג' מעלות אלו. אבל בהמשך הכתובים בפרשתנו, ולפמ"ש בחדא"ג ב"ב (כנ"ל הערה 5) משמע דענוה היא העיקר בשייכות לנבואה. וראה גם עיון יעקב שם. וראה מכילתא יתרו כ, יח.
לכללות מרז"ל הנ"ל (השקו"ט בתנאי הנבואה, ובדברי הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז) — ראה בארוכה לקו"ש חכ"ג ע' 82 ואילך. וש"נ (ושם באו"א קצת מהמבואר לקמן בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
119 כל ישראל בחזקת כשרות : רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ב ה"ב. וראה גם הל' יסודי התורה ספ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 דברים לד, י. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ז ופ"ח. ושם משמע דתורת משה שייכת לענין נבואתו. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 ברכה לד, י. רמב"ם שם. ובהל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. מו"נ ח"ב פל"ה פל"ט. והרי ממעלות נבואת משה על נבואת שאר כל הנביאים היא "שהי' כח בדעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה כו'" (הל' יסוה"ת שם). ולהעיר, שגם כללות ענין הנבואה תלוי' בחכמה ודעת (ראה הל' יסוה"ת רפ"ז: ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה .. בעל דיעה רחבה כו'). ולהעיר מהרמב"ן לבלק כד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
44 הל' יסוה"ת רפ"ז. וראה ג"כ פירוש המשניות ר"פ חלק יסוד הששי (והשביעי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ובתו"א תולדות יט, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
3 הל' יסוה"ת פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
(וראה לח"מ הל' יסוה"ת רפ"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
על השינויים בין מס' שבת, נדרים ורמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז בתחילתו – ראה לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ס"ע תא ואילך. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 82 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
57 רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז. – וראה בארוכה לקו"ש חכ"ג ע' 85 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
33 הל' יסודי התורה רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה צפע"נ לרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 להעיר שא' מתנאי נבואה ש"לא יהא יצרו מתגבר עליו" (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז). ובודאי שכן הי' אצל בנ"י בעת דרגת נבואה דקרי"ס שראתה כו' מה שלא ראה יחזקאל וכל שאר הנביאים (מכילתא שבהערה הקודמת). וראה לקו"ש חי"א ע' 58 שוה"ג להערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
68 בלקח טוב כאן "שמא יבוא נחשון כו' וכל גיבוריו כו'" (ועד"ז הובא בבחיי כאן טז, טז "וכל הגיבורים"). אבל עכצ"ל דאין הכוונה לגבורה גשמית, שלא זוהי חשיבות דנחשון ודהמן, כ"א לגבורה רוחנית. כל' רז"ל רפ"ד דאבות. וראה שבת צב, א. רמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
21 שבת צב, א. וראה נדרים לח, א. רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ז. שם רפ"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז (ובצפע"נ שם). פ"ח סה"ב. וראה הל' סנהדרין פכ"ד סה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרק זה
458 רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
304 ברכה לד, יו"ד. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ז ופ"ח. ושם משמע דתורת משה שייכת לענין נבואתו*. ואכ"מ.
*
) וראה לקו"ש חי"ט ע' 178 ואילך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
868 הל' יסוה"ת רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1821 ובהקדמה – שאי אפשר לומר שההוראה היא שאסור לומר "לי יאורי ואני עשיתני" (יחזקאל כט, ג), שהרי מפורש בכתוב (עקב ח, יז) שהענין ד"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" הוא היפך כל השקפת התורה (וכמדובר פעם בארוכה (ראה תו"מ ח"ט ע' 116) שהסמ"ג (מל"ת סד) מונה זאת במנין תרי"ג מצוות); וכמו"כ אין לומר שההוראה היא שצריך לציית לדברי הנביא, כיון שגם ענין זה נתפרש כבר בתורה (פ' שופטים יח, טו. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
434 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1653 ומהחילוקים שביניהם – שתורה, באה ע"י יגיעת האדם דוקא, וכדברי הגמרא (מגילה ו, ריש ע"ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין"; ואילו נבואה – אף שבודאי צריך להתייגע לכתחילה כדי להגיע למעלת הנבואה, שתתגלה לו (ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז), הרי לאחרי שכבר הגיע למעלת הנבואה, אין צורך ביגיעה בשביל נבואה פרטית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
52 רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
27 לפ"ע הזדככות החומר : ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ז. פ"ז משמונה פרקים. מורה נבוכים ח"ב פל"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר