153
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
במדרש36 "הראה לו הקדוש־ברוך־הוא ארבע מלכיות מושלן ואובדן37...", וכדברי הרמב"ם38 בספר ההלכה שלו: "הסולם שראה יעקב אבינו ומלאכים עולים ויורדים בו והוא היה משל למלכיות ושעבודן".
ואין זה הסבר "שולי", אלא "סימן39 לבנים". ענין הגלות אצל בני ישראל נובע מ"מעשה אבות", מיציאת יעקב לחוץ לארץ לגלות אצל לבן40.
וכשם שאצל יעקב אבינו, יציאתו מארץ ישראל לחרן לא נעשתה רק מפני ההכרח – מפני שלא יכול היה להישאר בארץ ישראל, שהרי היה מוכרח להימלט מעשו – אלא למטרת41 וקח לך משם אשה... והיית לקהל עמים, הליכתו לחרן ועבודתו בבית לבן היו כדי לבצע את עבודת הבירורים שלו בחוץ לארץ, עד אשר דוקא בבית לבן הוא הקים את היסוד של עם ישראל – רובם ככולם של השבטים נולדו שם42.
כך גם לגבי הגלות של עם ישראל: יציאתו של עם ישראל מארץ ישראל היא "מפני חטאינו גלינו מארצנו", אך המטרה היא ליישם את עבודת הבירורים בכל מקום בעולם, כדברי חז"ל הברורים43: לא הגלה הקדוש־ברוך־הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. ובלשון רבותינו נשיאינו, ידועה ההוראה44 "מאך© דא ארץ ישראל (=תעשה כאן ארץ ישראל)" – להביא לידי כך שחוץ לארץ תהיה בבחינת ארץ ישראל, ארץ שרצתה לעשות רצון קונה45 באופן של ישראל, שרית עם
הערות
- 36. רמב"ן ריש פרשתנו מפדר"א (פל"ה – ונשמט בפדר"א שעם פי' הרד"ל! ומצוה להשלים). וממשיך שם בפרטיות "והראהו שר של מלכות בבל עולה כו' ויורד כו' מלכות מדי כו'". ועד"ז בתנחומא פרשתנו ב. מדרש תהלים פע"ח, לב. פסיקתא דר"כ פכ"ג. שמו"ר פל"ב, ז. ויק"ר פכ"ט, ב. ועוד.
- 37. כ"ה בפדר"א דפוס וויניציא ד"ש, מעזרואוב תקנ"ג. ובדפוס ווארשא תרל"ט, ירושלים תשל"ב (בשינויי נוסחאות מ"קט"ן" (כפה"נ הכוונה לדפוס קונשטנטינא רע"ד)) "מושלין ואובדין".
- 38. הל' יסוה"ת פ"ז ה"ג.
- 39. די"ל ע"ד סימן הפועל ועושה – לא רק המברר (ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מאכלות אסורות. לקו"ש [המתורגם] ח"א ע' 210 ואילך. ח"ה ע' 61 ואילך).
- 40. וראה יפה תואר השלם לב"ר שם. ועוד.
- 41. תולדות כח, ב־ג. ולהעיר אשר יצחק לא ידע מסכנת עשו – ואך זה הי' טעם ציווי שלו על יציאת יעקב, וכדברי רבקה ליצחק (שם כז, מו).
- 42. רק בנימין, צדיק תחתון (זהר פרשתנו קנג, ב) נולד בא"י.
- 43. פסחים פז, ב. וראה תו"א (ו, א. יא, א־ב. קיז, ב) ובביאוה"ז (ויגש קלו, א ואילך) בפי' מרז"ל זה. ובביאוה"ז להצ"צ (ח"ב ע' תשכו. תשל) מבאר מחז"ל זה גרים כפשוטו (ולא – ניצוצי קדושה בכלל). וכ"ה בתו"א כ, ג.
- 44. מענה הצ"צ – אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ כרך א ע' תפה (וראה שם בהמשך הענין – ע' תפו, תפט). לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 307.
- 45. ב"ר פ"ה, ח.
שמות רבה ל״ב:ז׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פב, ו): אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְכֶם, כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל בְּסִינַי וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת, עַל כָּל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים יֵשׁ לְךָ רְשׁוּת בָּהֶם וְעַל אֻמָּה זוֹ אֵין לְךָ רְשׁוּת בָּהּ, שֶׁהֵם חֶלְקִי, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי חַי וְקַיָּם כָּךְ בָּנַי קַיָּמִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לב, ח): בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם, וּכְתִיב (דברים לב, ט): כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, וְלֹא רְצִיתֶם אֶלָּא חִבַּלְתֶּם מַעֲשֵׂיכֶם וַאֲמַרְתֶּם לָעֵגֶל (שמות לב, ח); אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, וּלְכָךְ (תהלים פב, ז): אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן, מָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשָׂרִים אַף אַתֶּם כֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שָׂרֵי כָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יב): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, הֶרְאָה לוֹ כַּמָּה אֻמּוֹת וְכַמָּה אִיפָרְכִין וְכַמָּה שִׁלְטוֹנִין עוֹמְדִים מִכָּל מַלְכוּת וּמַלְכוּת, וּכְשֵׁם שֶׁהֶרְאָה לוֹ אוֹתָן עוֹמְדִים כָּךְ הֶרְאָה לוֹ אוֹתָן נוֹפְלִין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח יב): וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵה אַף אַתָּה, אָמַר לוֹ יַעֲקֹב מִתְיָרֵא אֲנִי שֶׁמָּא אֵרֵד כְּשֵׁם שֶׁיָּרְדוּ אֵלּוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַל תִּתְיָרֵא, כְּשֵׁם שֶׁאֵינִי יוֹרֵד מִגְּדֻלָּתִי כָּךְ לֹא אַתָּה וְלֹא בָנֶיךָ יוֹרְדִים מִגְּדֻלָּתָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו, אֵימָתַי בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים רְצוֹנִי, וּבְשָׁעָה שֶׁאֲמַרְתֶּם אֵלֶה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל וַעֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַהֲלַכְתֶּם בְּדַרְכֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, מָה עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים בְּשָׂרִים אַף אַתֶּם בְּשָׂרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ מַלְאָךְ.
ויקרא רבה כ״ט:ב׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי נַחְמָן פָּתַח (ירמיה ל, י): וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, מְדַבֵּר בְּיַעֲקֹב, דִּכְתִיב (בראשית כח, יב): וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אֵלּוּ שָׂרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִים עֲוָקִים, וְשֶׁל מָדַי חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, וְשֶׁל יָוָן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְלֹא יוֹדֵעַ כַּמָּה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ, אָמַר אֶפְשָׁר שֶׁאֵין לָזֶה יְרִידָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, אֲפִלּוּ הוּא עוֹלֶה וְיוֹשֵׁב אֶצְלִי מִשָּׁם אֲנִי מוֹרִידוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (עובדיה א, ד): אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁל מָדַי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל יָוָן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אַף אַתָּה עוֹלֶה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם כְּשֵׁם שֶׁלְּאֵלּוּ יְרִידָה אַף לִי כֵן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְאַתָּה אַל תִּירָא, אִם אַתָּה עוֹלֶה אֵין לְךָ יְרִידָה עוֹלָמִית, לֹא הֶאֱמִין וְלֹא עָלָה. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, רַבִּי מֵאִיר הָיָה דוֹרֵשׁ (תהלים עח, לב): בְּכָל זֹאת חָטְאוּ עוֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו, זֶה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁלֹּא הֶאֱמִין וְלֹא עָלָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִלּוּ הֶאֱמַנְתָּ וְעָלִיתָ עוֹד לֹא יָרַדְתָּ, וְעַכְשָׁיו שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתָּ וְלֹא עָלִיתָ עֲתִידִין בָּנֶיךָ שֶׁיְהוּ מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּמִסִּים וּבְאַרְנוֹנִיּוֹת וּבְזִימִיּוֹת וּבְגֻלְגָלִיּוֹת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָכוֹל לְעוֹלָם, אָמַר לוֹ (ירמיה ל, י): וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה לט, ג): מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל, (ירמיה ל, י): וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם, מִגַּלְיָא וּמֵאַסְפַּמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ. (ירמיה ל, י): וְשָׁב יַעֲקֹב מִבָּבֶל, (ירמיה ל, י): וְשָׁקַט מִמָּדַי, (ירמיה ל, י): וְשַׁאֲנָן מִיָּוָן, (ירמיה ל, י): וְאֵין מַחֲרִיד מֵאֱדוֹם, (ירמיה ל, יא): כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָׁמָּה, אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן מְכַלִּין אֶת שְׂדוֹתֵיהֶן אֶעֱשֶׂה כָלָה, (ירמיה ל, יא): וְאוֹתָךְ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין מְכַלִּים שְׂדוֹתֵיהֶם כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (ויקרא כג, כב): לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ, לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה. (ירמיה ל, יא): וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט, מְיַסֶּרְךָ בְּיִסּוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לְנַקּוֹתְךָ מֵעֲוֹנוֹתֶיךָ לֶעָתִיד לָבוֹא, אֵימָתַי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
הדברים שמודיעים לנביא במראה הנבואה דרך משל מודיעין לו ומיד יחקק בלבו פתרון המשל במראה הנבואה וידע מה הוא כמו הסולם שראה יעקב אבינו ומלאכים עולים ויורדים בו והוא היה משל למלכיות ושעבודן וכמו החיות שראה יחזקאל והסיר נפוח ומקל שקד שראה ירמיה והמגלה שראה יחזקאל והאיפה שראה זכריה וכן שאר הנביאים מהם אומרים המשל ופתרונו כמו אלו ויש שהן אומרים הפתרון בלבד ופעמים אומרים המשל בלבד בלא פתרון כמקצת דברי יחזקאל וזכריה וכולן במשל ודרך חידה הם מתנבאים.
בראשית רבה ה׳:ח׳ - הטקסט מספריא
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ אֶרֶץ, שֶׁרָצְתָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ. רַבִּי נָתָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא וְרַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר (בראשית יז, א): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, אֲנִי שֶׁאָמַרְתִּי לַשָּׁמַיִם וָאָרֶץ דַּי, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן הָיוּ מוֹתְחִים וְהוֹלְכִין עַד עַכְשָׁיו. וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא וַהֲלוֹא יַם אֶחָד הוּא וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר יַמִּים, אֶלָא אֵינוֹ דּוֹמֶה טַעַם דָּג הָעוֹלֶה מֵעַכּוֹ לָעוֹלֶה מִצִּידוֹן וְלָעוֹלֶה מֵאַסְפַּמְיָא.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- כד - שנת תשי"ט - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט לקו"ש חכ"ה ע' 153
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.