רלז
ואותה ההארה כשהאירה בכלי השגתם הגם שנאצלה מרוחו של משה ממש מ"מ בבוא הארה זו בכלי השגתם הרי הוגבלה ההארה ונתגלית רק לפי מציאות השגתם בלבד וע"כ לא נק' נביאים כמשה וכמו שהעיד הכתוב ולא14 קם נביא עוד כו' וד"ל. ואמנם למעלה הם משאר הנביאים שהרי אמרו משה15 קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים הרי זקנים למעלה מנביאים, דהיינו שנבואתם16 בזה ולא בכה כשאר הנביאים, וא"כ י"ל מהו עצם מדריגתם. אך הענין הוא דאעפ"י שנגבל הארת רוחו של משה בכלי השגתם מ"מ יש להם קצת ערך ויחוס אל גופו ומהותו של רוחו ממש17 מצד בחי' ההארה שהופרשה ונחה עליהם כו' וד"ל. וכמ"כ יובן בפי' אצי' העליונה בבחי' אורות דע"ס שנאצלו מן המאציל הנה אין הכונה שנמשך ממהות ועצמות המאציל אלא רק בחי' הארה בעלמא שהופרשה והובדלה והוא הנק' בשם אור כלומר אור המאיר ומתפשט מן המאציל לחוץ ממנו כמ"ש ויאצל מרוחו של משה כמו אור החכ' היינו בחי' אור המאיר מעצמי' המאציל להיות מציאת החכ' כנ"ל, וכן פי' אור החסד או אור הגבורה, וכמו מרוחו של משה שהאציל על הע' זקנים שנגלה עליהם הרוח כפי השגת כאו"א כך למעלה הרי נגלה אור המאציל להאציל ע"ס עשר ולא תשע והאור שנגלה בע"ס הוא הנק' ע"ס בלי מה בלי מהות ומציאות ע"ס עדיין וגופו של מציאת הנאצל מהארת המאציל הן הי"ס דאצי' והן הנק' בחי' כלים לאורות דהיינו המגבילים את האורות הנמשכים מן העצמות להיות מתגלים באיזה מציאות דבר מה כספי' חכמה וחסד וכה"ג (אבל מצד עצמותו לאו מכל אינון מדות כלל דהיינו מצד השפעת אור המאציל כנ"ל) כמו הגבלת רוחו של משה בכלי השגת כאו"א מהזקנים כנ"ל וד"ל.
ומעתה יובן שרש ענין ישראל לי ראש שהוא בחי' חב"ד דז"א ודרך כלל הוא בחי' (חכ' שבחסד או חכ' שבגבורה דהיינו בחי') הארת השכל במדות וכמו ג' חללי המוחין באדם מוח החכ' ומוח הבינה כו' שהמה בראש האדם ונק'18 בס"י חכ' בראש כו'. וביאור הדברי' הנה יובן עפ"י ענין הנ"ל בהפרש אשר בין בחי' האורות לבחי' הכלים דבחי' האורות הוא למעלה עדיין מבחי' התגלות מציאו' דבר מה רק שהוא השפעת המאציל עדיין כו' וממילא הוא למעלה מבחי' התחלקות ומבחי' ההתכללות כידוע דבחי' ההתכללו' תלוי' בבחי' ההתחלקות דכל מה שנחלק השפע לריבוי התחלקות ככה ירבה בה בחי' ההתכללות דבר מזולתו בכמה אופני' שונים ועד"מ המחלק דבר מה לחלקים כל מה שיחלק לריבוי חלקים ביותר יותר יהי' ביכולתו לעשות התכללות בריבוי מכמה חלקים כו'. וככה יובן למשכיל למעלה, דהנה הע"ס הנק' אורות עדיין למעלה מבחי' התחלקות עשר כנ"ל וממילא אין בהם בחי' ההתכללות דהיינו שאין החכ' כלולה מחסד והחסד אינו כלול מהחכ' לפי שאין החכ' נק' עדיין בשם מציאות כלל וכ"ש שאינו מתחלק לי"ס להיות כלול מחסד וכן
הערות
- 14. ולא קם נביא עוד : דברים לד, י. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ו. ובכ"מ.
- 15. משה קיבל תורה מסיני : אבות פ"א מ"א.
- 16. שנבואתם בזה ולא בכה כשאר הנביאים : ראה ספרי ר"פ מטות (פיס' קנג).
- 17. ממש : בכת"י ב וכת"י ג: של משה.
- 18. ונק' בס"י חכ' בראש : ראה זח"א כו, ב.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ז׳:ו׳ - הטקסט מספריא
כל הדברים שאמרנו הם דרך נבואה לכל הנביאים הראשונים והאחרונים חוץ ממשה רבינו רבן של כל הנביאים ומה הפרש יש בין נבואת משה לשאר כל הנביאים שכל הנביאים בחלום או במראה ומשה רבינו מתנבא והוא ער ועומד שנאמר ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע הקול מדבר אליו כל הנביאיםע"ימלאך לפיכך רואים מה שהם רואים במשל וחידה משה רבינו לא על ידי מלאך שנאמר פה אל פה אדבר בו ונאמר ודבר ה' אל משה פנים אל פנים ונאמר ותמונת ה' יביט כלומר שאין שם משל אלא רואה הדבר על בוריו בלא חידה ובלא משל הוא שהתורה מעידה עליו במראה ולא בחידות שאינו מתנבא בחידה אלא במראה שרואה הדבר על בוריו:כל הנביאים יראים ונבהלים ומתמוגגין ומשה רבינו אינו כן הוא שהכתוב אומר כאשר ידבר איש אל רעהו כלומר כמו שאין אדם נבהל לשמוע דברי חבירו כך היה כח בדעתו של משה רבינו להבין דברי הנבואה והוא עומד על עומדו שלם כל הנביאים אין מתנבאים בכל עת שירצו משה רבינו אינו כן אלא כל זמן שיחפוץ רוח הקודש לובשתו ונבואה שורה עליו ואינו צריך לכוין דעתו ולהזדמן לה שהרי הוא מכוון ומזומן ועומד כמלאכי השרת לפיכך מתנבא בכל עת שנאמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם ובזה הבטיחו האל שנאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי הא למדת שכל הנביאים כשהנבואה מסתלקת מהם חוזרים לאהלם שהוא צרכי הגוף כלם כשאר העם לפיכך אין פורשין מנשותיהם ומשה רבינו לא חזר לאהלו הראשון לפיכך פירש מן האשה לעולם ומן הדומה לו ונקשרה דעתו לצור העולמים ולא נסתלק מעליו ההוד לעולם וקרן עור פניו ונתקדש כמלאכים.
משנה אבות א׳:א׳ - הטקסט מספריא
משה קבל תורה מסיני. ומסרה ליהושע. ויהושע לזקנים. וזקנים לנביאים. ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים. הוו מתונים בדין. והעמידו תלמידים הרבה. ועשו סייג לתורה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

