ספריית פנימי
ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך יגבהעלותךשיחה ב

30

הסריקה השיחה כולה מצוטט ב־8 עמודים חיפוש חדש

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

20 לקוטי

בהקעלותך*ג

א עה"פ: ,והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה* דלכאורה אינו מובן כלל: הרי הוא שקיבל תורה מסיני והקב"ה למדו תורה מ' יום ומ' לילה ונתנה לו במתנה :, ולפני זה -- הוציא את בנ"י מארמ"צ והקב"'ה אמר לו בך יאמינו לעולם *, ואך זה עתה בפרשתנו למדנו שכל זמן שהי' רוצה הי' מדבר עם השכינה +, ושמע שיאצילו מרוחו על ע' הזקנים והוא אינו חסר כלום * ובוי -- וערכו לכל העם הוא כאומן ליונק וכו'י, ואיך שייך שיהי' עניו מכל האדם גו'?!

ומבואר התירוץ י, ש,עם היות שידע (משה) את הטוב שלו ואשר הוא גבוה במעלה מכל אדם, ומ"מ חי' עניו מכל אדם, והוא מפני שידע אשר כל עניני מעלותיו אשר בהם הוא גבוה במעלה ומדרי' מכל אדם, הוא מה שניתן לו מלמעלה . . וחשב דאלו היו אלו הכחות אצל אחר הי' ג"כ במדרי' ומעלה זו, ואפשר דאחר אם היו לו כחות אלו הי' מגלה את הכחות יותר, ומשו"ז הי עניו מכל".

והנה מהמשך הביאור מובן, שפירוש הניל של ;(והאיש משה) עניו", אינו שונה מפירושו הפשוט -- יינו ההכנעה בפני כל האדם* -- אשר ע'"כ אינו מסתפק בהביאור בזה ,שידע אשר כל עניני מעלותיו . . הוא מה שניתן לו מלמעלה", כי זהו רק טעם לשלילת ההתנשאות במעלתו על הזולת -- ומוסיף* ,ואפשר דאחר אם היו לו כחות אלו הי' מגלה את הכחות יותר" שזהו טעם המחייב ההכנעה לגבי הזולת.

אבל עפי"ז צריך להבין: עיקר מעלתו של משה לגבי כל האדם אשר ע"פ האדמה הוא בענין הנבואה %:, וכמו שמבואר בפרשתנו :גי בגודל מעלת נבואת משה רבינו, ועד ש,לא קם נביא עוד בישראל כמשח":י, והרי נבואה אינה ענין שבא ע"י עבודת האדם, כ"א מעלה ומדרי' נגלית הניתנת מלמעלה, ובזה אינו שייך לומר. דאחר הי' מגלה את הכחות יותר, וא'כ למה הי' משה עניו מאד מכל

09 וכדמוכח ביותר מד"ה זכור שם: ,טעם העניוות שלו שחשב שאם ה" לזולתו כחות וחושים שלו היי מגיע למעלה יותר" (בלי תיבת ואפשר). וגם לא נזכר עד"ו שהכחות וכו' ניתנו לו מלמעלה,

הערות

  1. 1. *) וסיום מס' סוטה.
  2. 1. פרשתנו יב; ג.
  3. 6. גדרים לח/ א. פרש"י תשא לא, יח.
  4. 3. יתרו יט, ט.
  5. 4. פרש"י בפרשתנו ט, ז (מספרי).
  6. 65. שם "<א, יז (מספרי).
  7. 66. פרשתנו יא, יב.
  8. 8. ד) ד"יה וירא העם תש"י (סה"מ תש"י ע' 236), וראה גם ד"ה זכור תרס"ה פ"ת.
  9. 9. שמו*ר פמ"א, ו,.
  10. 8. ראה ר"ח (שער הענוה פ"א בתחלתי): מלת ענוה נגזרה מל' עני וענוי שהכוונה הוא ההכנעה כן;
  11. 0. ולהעיר מטושו"ע יו"ד סרמיב סליו.
  12. 1. שם, הדח, וראה רמב"ם פ"ז מהלי יסודי התורה ה"ו,. פיה"מ לפ' חלק היסוד הז'. מו"ג ח"ב פל"ח-ט.
  13. 2. ברכה לד, יו"ד.

מצוטט ב־8 עמודים

לקוטי שיחות 4
  1. כרך לח ‹ בהעלותך ‹ שיחה ב ‹ 42 לקו"ש חי"ג ע' 30
  2. כרך יז ‹ ויקרא ‹ שיחה א ‹ 1 לקו"ש חי"ג ע' 30
  3. כרך כג ‹ י"ב-י"ג תמוז ‹ שיחה א ‹ 161 לקו"ש חי"ג ע' 30
  4. כרך כד ‹ ואתחנן ‹ שיחה א ‹ 31 לקו"ש חי"ג ע' 30
תורת מנחם 4
  1. א - שנת ה'שי"ת ‹ בס"ד. משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת לקו"ש חי"ג ע' 30
  2. ג - שנת תשי"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א לקו"ש חי"ג ע' 30
  3. מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ו לקו"ש חי"ג ע' 30
  4. סח - שנת תשל"ב - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב לקו"ש חי"ג ע' 30

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.