1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. שאלת ה"צמח צדק" אל אדמו"ר הזקן, ותשובתו
הרבי (מוהריי"צ) סיפר (בהתוועדות של פסח1) על האופן שבו הוליך אדמו"ר הזקן את נכדו, אדמו"ר בעל ה"צמח צדק", ל"חדר". בין השאר הוא סיפר, שאדמו"ר הזקן ציוה על ה"מלמד" ללמוד עם הילד את הפרשה הראשונה של "ויקרא"2. לאחר שסיים המלמד את לימוד הפרשה עם הילד, שאל הילד את אדמו"ר הזקן: מדוע כתובה המילה "ויקרא" באל"ף זעירא?
אדמו"ר הזקן נכנס לדבקות זמן מה ואחר־כך אמר:
אדם הראשון היה יציר כפיו של הקב"ה3, והקב"ה מעיד עליו שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת4. הוא – אדם הראשון – הכיר במעלת עצמו והחשיב עצמו בכך, ולכן נכשל בחטא עץ הדעת5.
גם משה רבנו הכיר במעלת עצמו, אך לא רק שלא התגאה בכך, אלא, אדרבה, הדבר גרם לו ללב נשבר ונדכה, והוא היה שפל* בעיני עצמו, בחושבו שאם ליהודי אחר, שאינו בנו של עמרם, ואינו דור השביעי לאברהם אבינו, היתה נשמה גבוהה כזו, וזכות אבות כזאת, היה הלה בודאי טוב יותר ממנו6.
ועל כך אומר הקב"ה בתורה7 "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". לכל אדם, ויהיה קטן ופשוט בדעת ככל שיהיה, השווה משה רבנו את עצמו אליו, במחשבה, שאם היו ניתנות לאחר המתנות שניתנו לו, ללא עמל ויגיעה עצמית, מעלות הנשמה וזכות אבות, היה הלה ודאי טוב יותר ממנו8.
בצורות האותיות שנתן הקב"ה בסיני ישנם שלושה סוגי אותיות: אתוון רברבין, אתוון בינונין, ואתוון זעירין. (=אותיות גדולות, אותיות בינוניות ואותיות קטנות). התורה נכתבה באותיות בינוניות. כלומר על
הערות
- 1. בסעודת היום שש"פ ה'ש"ת (סה"ש ה'ש"ת ע' 68).
- 2. ע"פ תנחומא צו יד. ויק"ר פ"ז, ג (בסופו). וראה כלי יקר ריש פרשתנו. ס' חסידים סי' תתשמ. כלבו סע"ד, הובא בש"ך לשו"ע יו"ד סרמ"ה סק"ח.
- 3. ראה ב"ר (פכ"ד, ה) וקה"ר (פ"ג, יא (ב)) – "יציר כפי". אדר"נ ספ"א (ושם הובא תהלים קלט, ה).
- 4. ב"ר פי"ז, ד. וש"נ.
- 5. להעיר מתו"א ס"פ משפטים: עיקר נקודת קליפת גסות הרוח שנעשה בטבע האדם בחטאו מעץ הדעת טו"ר .. שרואה א"ע ומכיר חסרונו או יודע שזה טוב לו. וידוע (ד"ה להבין ענין חטא אדה"ר בסה"מ אתהלך לאזניא. ד"ה פדה בשלום עזר"ת. ובכ"מ) שענין חטא עה"ד הי' שרצה ענין ההרגשה דוקא.
- *. ראה לקו"ש חי"ג ע' 33 הערה 28 ובשוה"ג שם. וצ"ע.
- 6. ראה ג"כ ד"ה ויספו הענווים בה' (לאדה"ז בסה"מ תקס"ב ע' נא). וראה הנסמן בהערה 8.
- 7. בהעלותך יב, ג.
- 8. ראה בארוכה – בענוה דמשה – לקו"ש חי"ג ע' 30 ואילך, ע' 37 ובהערות שם, וש"נ. 1
ויקרא רבה ז׳:ג׳ - הטקסט מספריא
גּוּפָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי לְעוֹלָם אֵין הָעוֹלָה בָּאָה אֶלָּא עַל הַרְהוֹר הַלֵּב, אָמַר רַבִּי לֵוִי מִקְרָא מָלֵא הוּא (יחזקאל כ, לב): וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים וגו', מִמִּי אַתָּה לָמֵד מִבָּנָיו שֶׁל אִיּוֹב, בַּתְּחִלָּה (איוב א, ד): וְהָלְכוּ בָנָיו וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת קוֹרִין לַאֲחֵיהֶן וּלְאַחְיוֹתֵיהֶן עִמָּהֶן בַּסְּעוּדָה. רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא אָמַר לְהִטָּפֵל בָּהֶם הָלְכוּ, שֶׁקִּדְּשׁוּ לָהֶם נָשִׁים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איוב א, ה): וַיְהִי כִּי הֵקִיפוּ יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי תַּנְחוּם בֶּן רַבִּי חִיָּא דְּאָמַר שֶׁקִּדְּשׁוּ לָהֶם נָשִׁים, נִטְפְּלוּ בָּהֶם וְהָלְכוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דְּהוּא אָמַר שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לִהְיוֹת קוֹרִין לַאֲחֵיהֶם וּלְאַחְיוֹתֵיהֶם בַּסְּעוּדָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר יא, יח): וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ. (איוב א, ה): וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה, אָמַר רַבִּי יוּדָן בַּר חִלְפַיי בְּעֵי מִסְפַּר יָמִים אוֹ מִסְפַּר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹ מִסְפַּר כָּל קָרְבָּנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי אָמַר אִיּוֹב (איוב א, ה): אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם, הֲדָא אָמַר אֵין הָעוֹלָה בָּא אֶלָּא עַל הַרְהוֹר הַלֵּב. רַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לְשֶׁעָבַר הָיִינוּ מַקְרִיבִין קָרְבָּנוֹת וּמִתְעַסְּקִין בָּהֶן, עַכְשָׁו שֶׁאֵין קָרְבָּנוֹת מַהוּ לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בָּהֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִין אוֹתָן. רַבִּי הוּנָא אָמַר תַּרְתֵּי, אֵין כָּל הַגָּלֻיּוֹת הַלָּלוּ מִתְכַּנְסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת מִשְׁנָיוֹת, מַה טַּעְמָא (הושע ח, י): גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם. רַבִּי הוּנָא אָמַר חֳרֵי (מלאכי א, יא): כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ, וְכִי יֵשׁ מִנְחָה טְהוֹרָה וּקְמִיצָה וְהַקְטָרָה בְּבָבֶל, אֶלָּא אֵיזוֹ, זוֹ מִשְׁנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בַּמִּשְׁנָה כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִין קָרְבָּן. שְׁמוּאֵל אָמַר (יחזקאל מג, יא): וְאִם נִכְלְמוּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וְכִי יֵשׁ צוּרַת הַבַּיִת עַד עַכְשָׁו, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִים בּוֹ כְּאִלּוּ אַתֶּם בּוֹנִין אוֹתוֹ. אָמַר רַבִּי אַסֵּי מִפְּנֵי מָה מַתְחִילִין לַתִּינוֹקוֹת בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְאֵין מַתְחִילִין בִּבְרֵאשִׁית, אֶלָּא שֶׁהַתִּינוֹקוֹת טְהוֹרִין וְהַקָּרְבָּנוֹת טְהוֹרִין יָבוֹאוּ טְהוֹרִין וְיִתְעַסְּקוּ בִּטְהוֹרִים.
הטקסט של שולחן ערוך יורה דעה רמה קח אינו זמין בספריא.
בראשית רבה י״ז:ד׳ - הטקסט מספריא
וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה (בראשית ב, יט), בְּעוֹן קוֹמֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, כְּתִיב (בראשית א, כד): וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אָמַר לָהֶן לְהַלָּן לַבְּרִיאָה, וְכָאן לְכִבּוּשׁ, הֵיאַךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר (דברים ב, יט): כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים, אָמַר רַבִּי אַחָא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם, נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אָמַר לָהֶן (בראשית א, כו): נַעֲשֶׂה אָדָם, אָמְרוּ לוֹ אָדָם זֶה מַה טִּיבוֹ, אָמַר לָהֶן חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁלָּכֶם, הֵבִיא לִפְנֵיהֶם אֶת הַבְּהֵמָה וְאֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹף, אָמַר לָהֶם זֶה מַה שְּׁמוֹ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין, הֶעֱבִירָן לִפְנֵי אָדָם, אָמַר לוֹ זֶה מַה שְּׁמוֹ, אָמַר זֶה שׁוֹר, זֶה חֲמוֹר, זֶה סוּס וְזֶה גַּמָּל, וְאַתָּה מַה שְּׁמֶךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי נָאֶה לְהִקָּרֵא אָדָם שֶׁנִּבְרֵאתִי מִן הָאֲדָמָה, וַאֲנִי מַה שְּׁמִי, אָמַר לוֹ לְךָ נָאֶה לְהִקָרְאוֹת אֲדֹנָי, שֶׁאַתָּה אָדוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֲחָא (ישעיה מב, ח): אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי, הוּא שְׁמִי שֶׁקָּרָא לִי אָדָם הָרִאשׁוֹן. חָזַר וְהֶעֱבִירָן לְפָנָיו זוּגוֹת, אָמַר לַכֹּל יֵשׁ בֶּן זוּג וְלִי אֵין בֶּן זוּג, (בראשית ב, כ): וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, אֶתְמְהָא, וְלָמָּה לֹא בְרָאָהּ לוֹ תְּחִלָּה, אֶלָּא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא עָתִיד לִקְרוֹת עָלֶיהָ תִּגָּר, לְפִיכָךְ לֹא בְּרָאָהּ לוֹ עַד שֶׁתְּבָעָהּ בְּפִיו, כֵּיוָן שֶׁתְּבָעָהּ, מִיָּד (בראשית ב, כא): וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.