10

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אחד הוא היה בשיא ההתבטלות העצמית, העדר מציאות "ונחנו מ"ה"20 – התבטלות שמעבר לעולם, ומצד שני הוא היה שלימות המציאות21 כפי שהיא בעולם (ולכן הוא היה "בעל קומה"22 – "עשר אמות"23, הרבה יותר מקומתו של אדם רגיל: ג' אמות24) – וכך הוא יכול היה לחבר בין התורה, שמעל לעולם, לבין העולם.

ה. שתי דרכים לקישור:

"מעבר" ו"התלבשות"

יש שתי דרכים25 למעבר השפעה באמצעות "ממוצע"26:

(א) דרך "מעבר"27 – ההשפעה איננה מתאחדת עם המקשר באופן של התלבשות בו, ואין הממוצע משנה את ההשפעה, הוא רק מעביר אותה, כמות שהיא, מדרגה גבוהה לנמוכה.

(ב) דרך "התלבשות"27 – ההשפעה מתלבשת ומתאחדת עם המקשר, ונעשים בה שינויים. היא משתנה בהתאם לדרגת המקשר, וכך יכולים אחר־כך המקבלים לקבל את ההשפעה בכלי ההשגה שלהם.

זה ההבדל בין ארבעת הספרים הראשונים לבין משנה תורה28:

בארבעת הספרים הראשונים היה משה מקשר בדרך של "מעבר", ובלשון

הערות

  1. 20. לשון הכתוב בשלח טז, ז־ח.
  2. 21. להעיר מפיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ' חלק יסוד השביעי: הנבחר מכל מין האדם.
  3. 22. ראה שבת צב, א. ובנדרים (לח, א): גבור ועשיר* כו' וכולן ממשה.
  4. 23. ברכות נד, ב. וש"נ. וראה שבת שם.
  5. 24. ראה עירובין מח, א. וברשב"ם ורמב"ן ב"ב (ק, סע"ב) שזהו ביחד עם הראש.
  6. 25. דוגמא הכי פשוטה: כתיבת דבר שכל ע"י אצבעות היד, שאין האצבע משנה השכל, והשכל עובר דרך האצבעות רק דרך מעבר לבד: התלבשות השכל במוח, או בשאר כחות הנפש (כגון התלבשות השכל במדות), שהשכל מתצמצם בהם לפי ערכם (ד"ה יין ושכר שבהערה הבאה. המשך תרס"ו ע' תכה. ועוד). וראה בארוכה שיחת ש"פ מטו"מ הנ"ל. לקמן ע' 151.
  7. 26. ראה בכ"ז אוה"ת שמיני (כרך ב') ד"ה יין ושכר פ"ו. סד"ה פנים בפנים שם (ע' קצד־ה). וראה ד"ה עוטה אור ה'ש"ת. ובכ"מ.
  8. 27. ראה החילוק דמעבר והתלבשות – תניא קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנח, א). לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. ובארוכה ד"ה יין ושכר הנ"ל. ועוד.
  9. 28. ראה אוה"ת פרשתנו ע' ו'. ועייג"כ לקו"ת שה"ש כ, ג. אוה"ת אמור ע' תתמ־מא (סה"מ תרכ"ו ע' שטז ואילך). בד"ה פנים בפנים שם מבואר, דממוצע דמשה הוא בדרך מעבר לבד (וממוצע שבעולמות הוא בדרך התלבשות. וראה ג"כ ד"ה עוטה אור שם. ובכ"מ) – אבל מובן, שכמה מדריגות ב"מעבר" ו"התלבשות", שלכן ההתלבשות דמשנה תורה נק' מעבר בערך ההתלבשות דממוצע שבעולמות [שלכן גם משנה תורה היא "דבר ה' ממש" – ראה ד"ה פב"פ שם, שזה שתורה היא "דבר ה' ממש" הוא לפי שהממוצע דמשה הוא רק בדרך מעבר], אף שבערך ד' ספרים הראשונים נק' התלבשות. ואכ"מ.
  10. . על השינויים בין מס' שבת, נדרים ורמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז בתחילתו – ראה לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ס"ע תא ואילך. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 82 ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כג ח'תתקעב עירובין מח, א
  2. לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א מאותו ספר עירובין מח, א
  3. לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א מאותו ספר עירובין מח, א
  4. לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א מאותו ספר עירובין מח, א
  5. תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד עירובין מח, א
  6. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד עירובין מח, א
  7. תורת מנחם תשכ"ו ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** עירובין מח, א
  8. תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב עירובין מח, א
  9. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים א עירובין מח, א
  10. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שצו דין ארבע אמות שיש לכל אדם בשבת א עירובין מח, א
  11. ענינה של תורת החסידות 22 עירובין מח, א
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים עירובין מח, א