82

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

להשראת השכינה בקביעות מאשר גבורה ועושר בגשמיות,

ובנוסף לכך קשה: מדוע ידבר הרמב"ם אודות השראת השכינה והנבואה שלא בקביעות, ולא על התנאים הנחוצים להשראת השכינה בקביעות? והרי זה היה אופן הנבואה של משה, ישעיהו, ירמיהו וכדומה – הנביאים המוזכרים בתנ"ך?!

כמו כן חשוב יותר, לכאורה, לבאר מצב קבוע, מאשר לבאר תופעה חד־פעמית או מצב ארעי.

ועוד ועיקר, מפשטות לשונו של הרמב"ם בהלכה זו ובהלכות שלאחריה מובן שהוא מדבר על השראת השכינה בקביעות8, על נביא קבוע9, או על כל סוגי הנביאים10.

ב. מדוע אין הרמב"ם מפרט "עניו"?

יש המפרשים11 להיפך: הרמב"ם סובר שההלכה לא נקבעה כדברי רבי יוחנן, ושהתנאים של גבורה ועושר כפשוטם אינם הכרחיים להשראת השכינה. וההוכחה לכך היא: בין הנביאים היו נביאים אשר לא היו כלל גבורים או עשירים12.

כפי שמוכח בגמרא, שאפשרית השראת השכינה גם אצל מי שאיננו עשיר:

בגמרא13 מובא במספר מקומות הסיפור14, שיצאה בת קול מן השמים

הערות

  1. 8. וכמו שהקשה ב"סדר משנה" (אות ג' בסופו) לרמב"ם כאן.
  2. 9. לכאורה זוהי פשטות הכוונה בלשון הרא"ש "בקביעות", לשלול נבואה חד פעמית (ע"ד המופת) ע"י איש שאינו ראוי לנבואה. ובעיון יעקב נדרים שם ד"ה אמר ר"י כל הנביאים (ועד"ז באברבנאל למו"נ שבסוף הערה 17) ד"קביעות" הכוונה כמו במשה. ולפ"ז הי' אפשר לפרש כן ברמב"ם. אבל ראה מו"נ וכו' (ולח"מ) שבהערה הבאה.
  3. 10. ראה לח"מ לרמב"ם שם "אבל לא משמע כן מדברי רבינו בספר מו"נ ח"ב פל"ב דשם כתב: הוא אמרם אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר". ולכאורה כוונתו, דא"א להיות השראת הנבואה – באיזה אופן שהוא – בלי ענינים אלו (והרי במו"נ שם גופא מציין למ"ש כאן). וראה מו"נ שם "אבל הסכלים .. לא יתכן .. שיתנבא .. אלא כאפשרות שיתנבא חמור כו'". וכ"מ מהמשך לשון הרמב"ם בח' פרקים פ"ז (ועד"ז בהקדמתו לפי' המשניות ד"ה והחלק השני בענין הנביא בתחלתו) – הובאו במו"נ שם (אלא שבח"פ שם: א) מביא גם "עשיר" ומבארו במעלת המדות, ב) כותב "ואין מתנאי הנביא שיהיו אצלו כל המעלות המדות כו'"). ובכל הנ"ל אינו מביא "עניו" – ראה לקמן ס"ב והערה 22.
  4. 11. טורי אבן לרמב"ם כאן. וראה גם חסד לאברהם לשמונה פרקים שם.
  5. 12. ראה גם אברבנאל שבהערה 17, שהיו נביאים כאלו שלא היו גבורים ועשירים (וראה גם סדר משנה שם). אלא שאזיל לשיטתי' (– דלא כהרמב"ם) שאין מדובר בנדרים שם לענין הנבואה.
  6. 13. סנהדרין יא, א. סוטה מח, ב. ירושלמי שם (פ"ט הי"ג). תוספתא שם פי"ג, ד־ה. וראה ירושלמי שם בסוף הפרק, ע"ז פ"ג ה"א וסוף הוריות – מעשה עד"ז.
  7. 14. ובסוכה (כח, א); ב"ב (קלד, א) "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה שכינה עליהן כמשה רבינו".

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 3
  1. כרך לח ‹ בהעלותך ‹ שיחה ב ‹ 40 לקו"ש חכ"ג ע' 82
  2. כרך טז ‹ שמות ‹ שיחה ג ‹ 27 לקו"ש חכ"ג ע' 82
  3. כרך יט ‹ דברים ‹ שיחה ב ‹ 10 לקו"ש חכ"ג ע' 82

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כז י'קכה סנהדרין יא, ב
  2. אגרות קודש כרך י ג'קעה סנהדרין יא, רע"א
  3. לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, ב
  4. לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, א
  5. לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא מאותו ספר סנהדרין יא, ב
  6. לקוטי שיחות כרך י ויחי שיחה ב מאותו ספר סנהדרין יא, א
  7. לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א מאותו ספר סנהדרין יא, א
  8. לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א מאותו ספר סנהדרין יא, א-ב
  9. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג סנהדרין יא, א-ב
  10. תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א סנהדרין יא, סע"ב
  11. תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשכ"ה סנהדרין יא, א
  12. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג סנהדרין יא, ריש ע"א
  13. תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו סנהדרין יא, ב
  14. מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א סנהדרין יא, ב
  15. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת סנהדרין יא, א
  16. שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תל מנהג שבת הגדול ג סנהדרין יא, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תל מנהג שבת הגדול סנהדרין יא, ב
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלט כמה דינים פרטיים הנוהגים בשבת סנהדרין דף י"א סוף ע"א
  19. תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א סנהדרין יא, ב
  20. תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק - יסוד שבתפארת - ה' אייר, ה'תשל"א סנהדרין יא, ב