27
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ולפיכך: מצד בחינת היסוד אשר באצילות58, מעל לנבראים, הרי גם בעבודת ה' למטה עיקר המעלה היא הדביקות וההתקשרות לאלקות - שלימות עצמית שהתורה מדגישה את מעלת משה "דאתייליד מהול" - שלימות כלפי עצמו.
ואילו מצד בחינת המלכות59, המהוה את הנבראים ומשפיעה בעולמות בריאה יצירה עשיה, הרי גם בעבודת ה' המעלה העיקרית היא ההשפעה והירידה אל הזולת.
ולכן אומר רבי יוסי, שהוא בבחינת מלכות, שמעלתו של משה התבטאה ב"נהירו דשכינתא דנהיר ביה... אתמליא כל ביתא", "נתמלא הבית כולו אור"60.
ואדרבה: כשם שלמעלה מתבטא כח האין־סוף, כי מציאותו מעצמותו, דוקא בספירת המלכות - בהתהוות של ישות ומציאות עצמאית, בעולמות בריאה יצירה עשיה, ולא בספירות הגבוהות יותר61 - כך גם למטה, ניכרת המעלה האמיתית דוקא בהשפעה על הזולת62, הקשורה בגלוי בירידה מסויימת של המשפיע.
יא. רבי יהודה ברבי אלעאי - שתי המעלות יחדיו
לכך רומז רש"י באומרו "אמר רבי יהודה ברבי אלעאי הראשון לקומה והשני לגדולה שמינהו פרעה על ביתו" - מצד דרגת רבי יהודה ברבי אלעאי ניכרת המעלה בשני התחומים. הן בשלימות העצמית - "לקומה"63, והן בהשפעת על הזולת - "לגדולה שמינהו פרעה על ביתו"64.
ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:
ההבדל בין רבי יהודה ברבי אלעאי לבין רבי יוסי65 הוא: מהות שניהם היא ספירת המלכות - יוסי בגימטריא
הערות
- 58. ראה כי"ק אדמו"ר נ"ע ס"פ תרומה.
- 59. ראה תו"א שם.
- 60. וצ"ע מאוה"ת שם ע' סא.
- 61. אגה"ק ס"כ (קל, ב).
- 62. להעיר מלקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 122 ואילך דאמיתית פשיטות הנפש מתגלה דוקא בכח הדיבור לזולת.
- 63. להעיר משבת צב, א דלמדין ממשה ד"אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה"*. וע"פ הנ"ל דנהירו דשכינתא הו"ע הגילוי וההשפעה להזולת (וראה רמב"ם הלכות יסוה"ת פ"ט ה"ב. ולהעיר מפ"ז ה"ז הנביא אפשר שתהי' כו'), י"ל דבענין הנבואה ישנם ב' הענינים, שלימות דמציאותו הוא, דביקות לאלקות (ראה רמב"ם שם רפ"ז ובפ' חלק שם), שלימות דגילוי אל הזולת. ולהעיר דבשמו"ר פ"א, כ איתא דעת ר"י ד"ותרא אותו כי טוב הוא" – "הגון לנביאות". משא"כ בסוטה שם הוא דעת רבי נחמי', וראה פי' מהרז"ו ויפ"ת שם.
- 64. "בית פרעה דא הוא סימניך לעילא, ביתא דאתפרעו ואתגליין מני' כל נהורין וכל בוצינין כל מה דהוה סתים מתמן אתגלי" (זח"א רי, א).
- 65. ראה המשך וככה תרל"ז ספ"פ. לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 87 ובהערה 18. ח"ה [המתורגם] ע' 211 הערה 43.
- . בנדרים לח, א. ליתא בעל קומה. וראה לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ס"ע תא ואילך בהשינויים שבין מס' נדרים שבת ורמב"ם רפ"ז שם. וראה לקו"ש חכ"ג ע' 82 ואילך.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ט׳:ב׳ - הטקסט מספריא
א"כ למה נאמר בתורה נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך לא לעשות דת הוא בא אלא לצוות על דברי התורה ולהזהיר העם שלא יעברו עליה כמו שאמר האחרון שבהן זכרו תורת משה עבדי וכן אם צונו בדברי הרשות כגון לכו למקום פלוני או אל תלכו עשו מלחמה היום או אל תעשו בנו חומה זו או אל תבנוה מצוה לשמוע לו והעובר על דבריו חייב מיתה בידי שמים שנאמר והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי הנביא אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו.
שמות רבה א׳:כ׳ - הטקסט מספריא
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מַקִּישׁ לֵדָתָהּ לְהוֹרָתָהּ, מַה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹא בְצַעַר, אַף לֵדָתָהּ שֶׁלֹא בְצַעַר, מִכָּאן לְנָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁלֹא הָיוּ בְּפִתָּקָהּ שֶׁל חַוָּה. וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, תָּנֵי רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר טוֹב שְׁמוֹ. רַבִּי יַאשְׁיָה אוֹמֵר טוֹבִיָּה שְׁמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָגוּן לִנְבִיאוּת. אֲחֵרִים אוֹמְרִים שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד משֶׁה נִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָה, כְּתִיב הָכָא: וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וּכְתִיב הָתָם (בראשית א, ד): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב. וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים, שֶׁלֹא מָנוּ הַמִּצְרִים אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁהֶחֱזִירָהּ, וַהֲוָה מִעַבְּרָא בֵּיהּ תְּלָתָא יַרְחֵי מִתְּחִלָּתוֹ. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ, לָמָּה, לְפִי שֶׁהַמִּצְרִיִּים הָיוּ הוֹלְכִין בְּכָל בַּיִת וּבַיִת שֶׁהָיוּ חוֹשְׁבִין בּוֹ שֶׁנּוֹלַד שָׁם תִּינוֹק, וּמוֹלִיכִין לְשָׁם תִּינוֹק מִצְרִי קָטָן וְהָיוּ מְבַכִּין אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל קוֹלוֹ וְיִבְכֶּה עִמּוֹ, וְהַיְנוּ דִכְתִיב (שיר השירים ב, טו): אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שֻׁעָלִים קְטַנִּים וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.