שיוך לסימן
אגרות קודש כרך ד תתקעא
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
בראשית רבה פל"ט, י"ד; מכילתא שמות טו, כא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תקמ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
און ווי רבותינו זכרונם לברכה ערקלערען דעם אינהאלט פון והי' ברכה, דערנעהנטערען די ווייטע, רייניגען זיי און צובריינגען זיי צו אונזער פאטער אין הימל (בראשית רבה פרשה לט, יא).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
51 הל' ע"ז פ"א ה"ג.
ברמב"ם שם "משנגמל איתן זה. . והוא קטן". ולהעיר, שהרמב"ם ס"ל כמ"ד בן מ' שנה הכיר את בוראו (וברמב"ם שם "וכל העם עובדי ע"ז והוא עובד עמהם". וראה ב"ר פל"ט, ח). אבל מזה מובן להדיעה דבן ג' שנה הכיר את בוראו, שהתחיל "לשוטט בדעתו" לפני שהגיע לגיל שלש שנים. וראה הערה הבאה.
[edn_19_*] וגם לפמ"ש בצפע"נ מהדו"ת (להל' ת"ת פ"ג ה"ג) — "נ"מ בין משכן למקדש, דבמשכן הוי המצוה הבנין. . אבל הבנין של מקדש הוא רק כדי שיהי' כו'" (ע"ש), הרי לכאורה זהו רק העסק בהבני' שהוא גוף המצוה אבל לא הנדבה וההבאה להמשכן, ומ"מ גם התעסקות זו נחשבת (כהתחלת) קיום המצוה. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
35 כפרש"י עה"פ (מב"ר פל"ט, יד. ע"ש).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
22 ב"ר פל"ט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
* ואין סתירה לזה ממ"ש רש"י (לך יב, ה) "אברם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים" – כי [נוסף לזה שאי"ז פשוטו ממש, שהרי לאח"ז כותב רש"י "ופשוטו של מקרא"] כוונתו ב"מגייר" ו"מגיירת" היא לא שינוי המציאות שלהם – שלא נמצא זה קודם מ"ת. ולהעיר מהל' "ערב" (בא יב, לח) ופרש"י שם ובתשא (לב, ז) – כ"א למה "שהכניסן תחת כנפי השכינה", שגם זה נקרא בשם גירות (אבל לא לגירות ממש – כי קודם מ"ת לא הי' שייך – ע"פ דרך הפשט – ענין הגירות, כבפנים). ועפ"ז מובן מה שבתחלת פירושו [כשמפרש כללות הענין ד"אשר עשו"] כותב "שהכניסן תחת כנפי השכינה" – ולא "שגיירן" (כבב"ר פל"ט, יד: "אלו הגרים שגיירו"). ורק לאח"ז כשמפרש בזה פרטים – "אברהם... את האנשים, ושרה... את הנשים" – כותב "מגייר" ו"מגיירת", כי לאחרי שהדגיש כבר בכללות הענין "שהכניסן תחת כנפי השכינה", אינו צריך להדגיש עוד פעם בהפרטים, שאין כוונתו לגירות ממש. (ולהעיר גם ממה שבתרגום אונקלוס [שהוא קרוב יותר לפשוטו של מקרא (משא"כ תיב"ע וירושלמי)]מתרגם"דישעבידולאורייתא",ולא"די גיירו" או "דגיירון" כבתיב"ע וירושלמי).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
* בש"ח לך יב, ה מפרש שמ"ש רש"י "כאילו עשאום" הוא לפי שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. אבל [נוסף על שהוא היפך המוחש, ובמילא – היפך דרך הפשט כדלהלן בפנים] כוונת רש"י שם ב"מגייר" ו"מגיירת" היא רק שהכניסום תחת כנפי השכינה (כנ"ל הערה *16) – והרי אפילו ע"פ דרך ההלכה, כשב"נ מקבל עליו ז' מצות וכיו"ב (אבל לא נתגייר) אינו כקטן שנולד. ומזה מוכרח שכוונת רש"י שם ב"כאילו עשאום" הוא בעיקר בנוגע לאברהם ושרה, וכלשון רש"י "מעלה עליהם הכתוב כאילו עשאום", אבל לא בנוגע ל"את הנפש אשר עשו", כי אינם כקטן שנולד (אף שי"ל בדוחק שפירוש "עשו" כאן הוא רק (כמו) תיקון (וכיו"ב) – ע"ד פרש"י בראשית א, ז). ועפ"ז יומתק מה שרש"י מפרש את פירושו על "אשר עשו בחרן", ואינו מעתיק "את הנפש", כבסנה' צט, ב ובב"ר פל"ט, יד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
30 רש"י ס"פ נח. וראה גם ב"ר פל"ט, ז. ואין לומר שזהו מצד שקיים א"א כה"ת עד שלא ניתנה (קדושין פב, א. יומא כח, ב) – כי [נוסף שלדעת הרמב"ן (תולדות כו, ה) "שמירתו אותה היתה בארץ בלבד" – והרי כש"הניחו (לאביו) זקן כו'", הי אז בחרן (ודוחק גדול לומר שהטענה היא על מה שלא חזר לאביו אחרי שבא לארץ ישראל)] אין שייך שאוה"ע יתבעו ממנו זאת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
67 ראה ירוש' פאה פ"א ה"א (וראה גם חינוך מצוה לג): "דבר שהוא פריעת חוב" – והרי פריעת חוב נוגע לישובו של עולם עוד יותר מצדקה. וראה ג"כ פיה"מ פאה שם. ועפ"ז יומתק גם הל' (ב"ר פל"ט, ז. ועד"ז ברש"י ס"פ נח) "והלך לו לעת זקנתו" – כי עיקר הפריעת חוב בזה הוא כשאביו זקן.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
מברכיך ברוך (אפשר גם) ע"י אחרים (ע"ד מחז"ל בב"ר פל"ט, יב) יתרה מזו שם יב, ג:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב צו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
8 וכמארז"ל (ברכות יח, ב. ב"ר פל"ט, ז. תנחומא ר"פ יתרו. ס"פ ברכה. זח"ב קו, ב) ,רשעים שבחייהם קרויין מתים".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
9 ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. זח"א עט, א. ובכ"מ. פרש"י ותרגום פרשתנו יב, ה. וראה גם סוטה י, רע"ב. ב"ר שם, טז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן י
5 תנחומא פרשתנו א, הובא בפרש"י ריש פרשתנו (עם שינויים, כדלקמן סעיף ד). – בתנחומא שם מקדים (לפני המשל) "ולמה נתעסק הקב"ה מתחלה ביחוסיהן של א"ה" (ובא בהמשך למ"ש לפנ"ז "למה נתעסק הכתוב לכתוב יחוסיהם כו'", ע"ש) – אבל מזה שמסיים "לכך נסמכה פרשת אלופי בני עשו לפרשה זו" משמע, שהמשל מבאר סמיכת הפרשיות (והקדמת יחוסי עשו ליחוסי יעקב), כבפנים [שלכן הביא המשל בפרשתנו דוקא. ועייג"כ לשון רש"י ריש פרשתנו]. המשל בסגנון אחר נמצא בב"ר פל"ט, יו"ד – (ורות רבה בסופה) – בנוגע לאברהם (ודוד), והובא בפרש"י דה"א בתחלתו (בשם הב"ר) – אלא שי"א – (שה"ג ע' רש"י) שפירוש זה אינו לרש"י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
* ועפ"ז יובן מה שפשטות לשון הרמב"ם משמע שמדבר בנוגע לכל אדם, גם בנוגע לאוה"ע (כנ"ל הערה 19), כי כל אדם לעמל נברא (סנהדרין צט, ב. וראה ב"ר פל"ט, ח (בסופו)). ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
9 ב"ר פל"ט, ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
45 לשון המדרש (ב"ר פל"ט, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
37 כ"ה במשנה שם לפנינו (ובירושלמי) "ובמעותיך" (וכן להלן שם "ומעותיו"). וכ"ה בר"ח ר"ה שם. פרש"י ברכות כז, ב ד"ה בראש השנה. וצ"ע: א) "מעותיו" מאי בעי הכא? ובפרט (א) כשהולך לבית הנשיא או לב"ד. (ב) ריב"ח הי' עני (ראה ברכות כח, א). ב) טפי הול"ל שיקח "סעודתו"? וראה ברכות סב, סע"ב: לא במקלו כו' ולא במעות הצרורים כו'. ובתוד"ה בהר (פסחים ז, א. ב"מ כו, א). ולהעיר שבמהר"ץ חיות לר"ה מעתיק לשון המשנה "במקלך ותרמילך" (ובמלאכת שלמה נעתק מתשובות מהרי"ק (שורש צה): ובתרמילך ובמעותיך). וכן מצינו בכו"כ מקומות בש"ס דההולך בדרך נוטל מקל ותרמיל (שבו נמצא כל הנצרך לו) – משנה יבמות קכב, סע"א. שבת לא, א. ב"ב קלג, ב (אבל ראה רשב"ם שם: כלומר כו'). וראה ב"מ מא, א: ב"ר פל"ט, יא – בנוגע ל"רועה". ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
1 סנהדרין סז, ב. ירושלמי סנהדרין שם (ספ"ז)". ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
51 ב"ר פל"ט, יד. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
134 ב"ר פל"ט, ב. תנחומא לך לך ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
47 ב"ר פל"ט, ג. שהש"ר פ"ח, ח (ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
39 ב"ר פל"ט, יא. במדב"ר פי"א, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
41 ב"ר פל"ט, יא. פרש"י לך לך יב, ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ב
105 ב"ר פל"ט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ז
1678 ס"פ נח. ב"ר פל"ט, ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
745 ב"ר פל"ט, יא. – הובא בפרש"י עה"ת לך לך יב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
1206 ב"ר פל"ט, יא. הובא בפרש"י לך לך יב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
1240 ועד להמשכה מעצמות ומהות, שזהו מה שרוצים בנ"י. ובלשון רבותינו נשיאינו – שקיימים לעד, ולכן לא שייך לומר עליהם "הקודמים" – "הברכות נתונות לך" (ב"ר פל"ט, יא. פרש"י לך לך יב, ב). – מהנחה בלתי מוגה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
366 לך לך יב, ב ובפרש"י (מב"ר פל"ט, יא).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
199 ב"ר פל"ט, יד. פרש"י לך לך יב, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
39 ב"ר פל"ט, יד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
996 ב"ר פל"ט, יא. הובא בפרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
204 ב"ר פל"ט, יד. הובא בפרש"י עה"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
1564 ראה ב"ר פל"ט, יא. הובא בפרש"י עה"ת לך לך יב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
226 ב"ר פל"ט, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יב
2202 וי"ל דזהו החילוק בין ב' הכתובים: בתולדות שם: "מברכיך ברוך" – (אפשר גם) ע"י אחרים (ע"ד מחז"ל בב"ר פל"ט, יב). יתרה מזו בלך לך שם: " ואברכה מברכיך". ועפ"ז יובן זה שבנוגע לבנ"י (בברכות וסוטה שם) מובא הכתוב ד"ואברכה מברכיך", אבל בנוגע לגוי (ירושלמי שם) – הכתוב ד"מברכיך ברוך"* (אבל קשה מתוס' סד"ה ואברכה – חולין מט, א).
*) וחילוק נוסף – שבכתוב שהובא בירושלמי בנוגע לגוי , נאמר תחילה : " אורריך ארור ", ואילו בכתוב שהובא בברכות וסוטה בנוגע לבנ"י נאמר תחילה : " ואברכה מברכיך " (ראה גם לקוטי לוי"צ הערות לזח"ג ע' שעב) . – מהנחה בלתי מוגה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
934 ב"ר פל"ט, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
2305 ראה ירושלמי סנהדרין פ"ז הי"ג. ספרי ואתחנן ו, ה. תנחומא לך לך יב. ב"ר פל"ט, יד. פפ"ד, ד. ויק"ר פי"ט, ב. שהש"ר פ"א, ג (ג). פס"ר פמ"ג, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
1590 ראה דחז"ל עה"פ הנ"ל "אשר עשו ": "אם מתכנסים כו'" (ב"ר פל"ט, יד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
1082 ב"ר פל"ט, יד. הובא בפרש"י עה"ת לך לך יב, ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
2108 ב"ר פל"ט, ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
415 ב"ר פל"ט, יד. הובא בפרש"י עה"ת לך לך יב, ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אני הנה בריתי אתך
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
39 אברהם. . להוסיף גרים מאוה"ע : ראה ב"ר פל"ט, יד הובא ברש"י לך יב, ה. וראה לקו"ש ח"ה ע' 143 הערה *16.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
120 מגן אברהם : נוסח תפלת העמידה. ב"ר פל"ט, יא. ראה גם תו"א לך יב, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
193 באברהם. . שגייר לאוה"ע : ראה ב"ר פל"ט, יד. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שמט. וש"נ. תו"ח בראשית לב, ב ובהערה 20.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וידבר כו' ויצוום כו'
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
28 אם מתכנשין כל באי עולם : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יא
22 במד"ר : ראה ב"ר פל"ט, יא. במדב"ר פי"א, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם נעשה אדם
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
27 אם מתכנשין כל באי עולם : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועפי"ז כו' ויפוזו זרועי ידיו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
1460 ואלולי מתכנשי' כל באי עולם : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. המשך מים רבים תרל"ו פכ"ה. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם משה קבל תורה מסיני שדמ
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
23 אפי' מתכנשין כל באי עולם : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כי טובים דודיך מיין
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
35 דאלמלי מתכנסין כל באי עולם : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. המשך מים רבים תרל"ו פכ"ה. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כמים הפנים על יד הערה 54 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמים הפנים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
54 אלמלא מתכנשין כל באי עולם : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. המשך מים רבים תרל"ו פכ"ה. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
90 אפי' מתכנשים כל באי עולם : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. המשך מים רבים תרל"ו פכ"ה. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידבר כו' קדושים תהיו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
כד עשו ל' רבים : ראה ב"ר פל"ט, יד הובא ברש"י לך שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
50 ואלמלא מתכנשין : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. המשך מים רבים תרל"ו פכ"ה. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
76 דאלמלי מתכנשין . . יתוש א' : ראה ירושלמי סנהדרין ספ"ז. ספרי ואתחנן ו, ה. ב"ר פל"ט, יד. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2040. המשך מים רבים תרל"ו פכ"ה. לקו"ש משפטים כרך כו ע' 366.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב י"ט כסלו, רצ"ב. בהכנ"ס ליובאוויטש. ריגא
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ג
14 ב"ר פל"ט, ג.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ט
55 להעיר מב"ר פל"ט, ט. פנ"ה, ז. וראה סה"מ תש"א ע' 71.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בסימן זה
סימן יד
103 ואת הנפש אשר עשו בחרן : לך יב, ה. ראה ב"ר פל"ט, יד הובא ברש"י לך שם. לקו"ש ויצא כרך ה ע' 147 ואילך ובהערות שם. כרך י ע' 89 הערה 14.
פתיחה בהקשר
מבית הגנזים ענייני רבותינו אדמו"רי חב"ד יומן כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע - תש"ט
מקור מפורש
בסימן זה
סימן ח
249 ב"ר פל"ט, ח. וראה לקו"ש חט"ו ע' 93.
פתיחה בהקשר
על הפרשה
אגרות קודש כרך כז י'תסג
מקור מפורש
בפרשה זו
3 ושיש בעל בית לבירה זו ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א כז
מקור מפורש
בפרשה זו
עוף נברא מן הרקק - מים ועפר - ופורח באויר מזמן לזמן, אלא שצריך לנוח בארץ כי נעשה עיף ויגע ע"י עפיפותו (ועי' ב"ר פל"ט הובא בתוד"ה כנפי' שבת מט, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
12 בב"ר ספמ"א (וכן בב"ב ק, א) דעת ר' אליעזר. ולהעיר שבעל המאמר בב"ר פל"ט הוא ג"כ ר"א [ואת"ל דר"א בן שמוע (בב"ר שם) הוא המשך ללפני זה — לכאורה בעל המאמר הוא ר"א התנא].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרשה זו
24 יש בעל הבית לבירה זו : ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
20 ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג
מקור מפורש
בפרשה זו
ב"ר פל"ט הובא בתוד"ה כנפי' שבת בין נה"ב ונה"א (לקו"ת ד"ה אם בחקתי
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
17 ב"ר ספל"ט. פרש"י פרשתנו שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
3 ראה דחז"ל עה"פ הנ"ל אשר עשו: אם מתכנסים כו' (ב"ר פל"ט, יך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
בפרשה זו
43 ב"ר רפל"ט. וראה ג"כ רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרשה זו
3 בב"ר פמ"ג, ז (עה"פ (לך יד, יט) קונה שמים וארץ) "הי' מקבל את העוברים ואת השבים כו' והוא אומר להם אמרו ברוך א־ל עולם שאכלנו משלו". בב"ר ספל"ט עה"פ (לך יב, ח) "ויקרא בשם ה'" – "מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל ברי' ד"א כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
37 ראה גם פי' מהרז"ו לב"ר פל"ט שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חנוכה שיחה ב
מקור מפורש
בפרשה זו
54 לשון המדרש – ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
בפרשה זו
28 לשון המדרש – ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
* ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ה
מקור מפורש
בפרשה זו
37 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
בפרשה זו
66 ואולי י"ל שזהו תוכן השגת הראב"ד על מ"ש הרמב"ם "בן ארבעים שנה הכיר" – "יש אגדה בן שלש שנים", שע"פ אגדה זו נמצא דזה שהכיר אברהם את בוראו לא הי' מצד גדר ושכל הנברא כ"א מלמעלה. וי"ל שלכן גם הביא הראי' "שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי מנין עק"ב", שמדגיש שהכרת אברהם באלקות וקיום המצות שלו הי' מצד קול ה', שנצטווה. וראה ב"ר רפל"ט: הציץ עליו כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בפרשה זו
26 לך יב, ה. פרש"י שם (מב"ר ספל"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1800 סוטה יו"ד, סע"א ואילך. וראה גם ב"ר ספל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרשה זו
71 ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
28 ב"ר רפל"ט. וראה גם רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
73 ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
20 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפרשה זו
180 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרשה זו
254 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ב[ftn_709_*]
מקור מפורש
בפרשה זו
27 ראה ב"ר רפל"ט. רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרשה זו
273 ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
114 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרשה זו
555 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
843 ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
310 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
942 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרשה זו
720 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
167 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
610 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
821 והיינו, שמצד ההתלבשות בעניני העולם יכול לחשוב ש"עולם כמנהגו נוהג" (לשון חז"ל – ע"ז נד, ב), ועד שאין מנהיג (ח"ו) לבירה זו (ע"פ לשון חז"ל – ב"ר רפל"ט). – מהנחה בלתי מוגה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרשה זו
2048 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרשה זו
2156 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרשה זו
2249 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרשה זו
2709 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרשה זו
1401 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
1293 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
1993 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרשה זו
3162 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
1546 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
2523 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
2480 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרשה זו
2624 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
2126 סוטה יו"ד, ריש ע"ב. וראה ב"ר ספל"ט. פמ"ג, ז. פמ"ט, ד. ספנ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
1914 ראה ב"ר רפל"ט ובמפרשים שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
2528 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
828 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
1544 ולא כפי שהעולם הוא מצד עצמו, קודם העבודה, באופן ש"משתמש באפילה" (כלשון המדרש – ראה ב"ר פ"ב, ג. שמו"ר פט"ו, כו), והיינו, לפי שענין העולם הוא באופן של העלם (עולם מלשון העלם) והסתר, שלא רואים את מציאותו האמיתית (כנ"ל), ואז צריך האדם להתחיל עבודתו, ומן הקל אל הכבד, שתחילה מבין בשכלו ש"יש בעה"ב לבירה זו" (ראה ב"ר רפל"ט); הוא לא רואה את בעל-הבית, אלא שיש לו ראיות ע"פ שכל מכמה צדדים שבהכרח לומר שיש בעה"ב לבירה זו. ועד ששכל זה נעשה אצלו בתכלית השלימות, בתכלית הגילוי ובתכלית ההתאמתות, באופן שבעינא דשכלא חמית מילתא (ראה זח"ג קלב, ב. הנסמן במאמרים דלקמן הערה 24) – מהנחה בלתי מוגה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
1708 ע"פ לשון חז"ל – ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
228 לשון חז"ל – ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרשה זו
1756 ראה ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרשה זו
1789 לשון חז"ל – ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ה
מקור מפורש
בפרשה זו
16 כ"ה בסה"מ עטר"ת שם. וצע"ק מב"ר רפל"ט: הציץ עליו בעל הבירה, שזה הי' כו"כ שנים לפנ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרשה זו
27 ראה ב"ר רפל"ט. רמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג.
*) ראה אוה"ת לתהלים שם (ע' קנה) , שהטבע שהוא מנהגו של עולם נמשך משם אלקים , והנסים המלובשים בטבע , גם הנסים שאין בעל הנס מכיר בהם , נמשכים משם שד-י . עיי"ש .
**) בשער האמונה שם : (טז) . והוא ט"ס .
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרשה זו
23 ב"ר רפל"ט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפרשה זו
3 ואי' במד'. . ג' מזבחות : לעיל בהמאמר כאן מציין: לב"ר ספל"ט ע"ש. וכנראה כוונתו בתיבות ע"ש ששם מבואר באופן אחר שהג' מזבחות הם הנזכרים בפ' לך.
פתיחה בהקשר