59

מצרימה"¹⁸, שאברהם נאלץ לצאת מארץ ישראל ולרדת למצרים. כיצד ייתכן שהסיפור על הירידה יתאים וייכלל בשם "לך לך" שמצביע, להיפך, על עליה אחר עליה?

ג. הרעב וירידת אברהם למצרים – להיפך מ"לך לך"

יותר מכך: עצם היציאה מארץ ישראל למצרים היתה ירידה, כנאמר "וירד אברם מצרימה", שהכוונה היא גם לירידה רוחנית, אך בנוסף לכך גם הגורם לירידה, ה"רעב בארץ" אשר הביא לידי "וירד... מצרימה", היה העלם והסתר עצום.

יש לשאול: כאשר עזב אברהם אבינו את מולדתו, הבטיח לו הקדוש־ברוך־הוא "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך", ולבסוף, בהגיעו "אל הארץ אשר אראך", היה "רעב בארץ", ואברהם נאלץ לצאת ממנה?

אמנם, היה זה נסיון¹⁹, ועל ידי עמידתו של אברהם אבינו בנסיון (כנאמר במדרש²⁰ "לא הקפיד ולא קרא תגר") הוא עצמו נתעלה יותר²¹, אך הרי הכוונה של "לך לך" לא היתה רק למען התעלותו של אברהם עצמו, אלא כמשל המובא על כך במדרש²², של "צלוחית של אפופילסימון" (כלי עם בשמים) שהיתה מונחת בקרן זוית וריחה לא התפשט בסביבה, ועל ידי ש"היתה מיטלטלת, היה ריחו נודף". כך גם אמר הקדוש־ברוך־הוא לאברהם אבינו "טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם".

כלומר: התכלית של "לך לך" היתה, שבכל מקום שאברהם יגיע לשם יתפרסם ויתקדש על ידו שם שמים, שהרי זוהי המשמעות האמיתית של "שמך מתגדל", כנאמר לאברהם אבינו²³ – שמו אינו שונה משם שמים.

לעומת זאת מובן, שעל ידי כך, שמיד לאחר שאברהם אבינו הגיע לארץ ישראל השתרר שם רעב – לא נגרם קידוש שם שמים, אלא להיפך: ניתנה לגויים האפשרות לטעון, שמשום שהגיע לכאן יהודי העובד את הקדוש־ברוך־הוא, לכן נגרם רעב. ויוצא מכך, שבכך נפגמה כל המשמעות של "לך לך".

ד. השפעה שלילית במצרים – להיפך מ"לך לך"

בנוסף לכל זאת, הרי ירידה זו של "וירד אברם מצרימה" היתה הגורם