13
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. דברי חז"ל על "נח איש... בדורותיו", והשאלה על כך
על הפסוק שבתחילת פרשתנו "אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו", יש שני פירושים1 על הלשון "בדורותיו", כפי שמביא רש"י בפירושו על התורה – "יש מרבותינו דורשין אותו לשבח... ויש דורשין..."2. לפי הדעה שבהדגשה "בדורותיו" הכוונה אינה לשבח, אומרים חז"ל, וכפי שרש"י מפרש: "לפי3 דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום"4.
הסגנון "אילו היה בדורו של אברהם", אינו מובן: אברהם נולד חמישים ושמונה שנה לפני פטירת נח5, כפי הסימן שקובע לכך ה"אבן־עזרא"6 "ואברהם אבינו בן נ"ח כאשר מת נח"7. כלומר, נח חי תקופה מסויימת בדורו של אברהם8!
אמנם, בתחילת חייו לא הגיע אברהם, לכאורה, לדרגה המושלמת של "צדיק", ואף נאמר במדרש9 "שהיה אבינו אברהם מתפחד ואומר: תאמר שיש בידי עון שהייתי עובד עבודה זרה כל השנים הללו"10, ורק לאחר מכן הוא הכיר את בוראו.
אך בודאי לפני היותו בן נ"ח שנה כבר הכיר אברהם אבינו את בוראו לכל הדעות11. ובנוסף על כך, הוא הגיע
הערות
- 1. סנהדרין קח, א. ב"ר פ"ל, ט. תנחומא פרשתנו ה. זח"א ס, א (תוספתא). תנחומא באבער פרשתנו ו. וראה לקמן הערה 4.
- 2. לשון רש"י עה"פ. ועד"ז הוא בתנחומא באבער שם. ובשאר מקומות שבהערה 1 ליתא.
- 3. לשון רש"י עה"פ. וראה מפרשי רש"י (רא"ם, גו"א, ועוד. ולפי' הענף יוסף לתנחומא שם, מפורש הוא בתנחומא שם) דלכו"ע אם הי' בדור צדיקים והי' צדקתו כמו שהי' בדורותיו לא הי' נחשב לכלום. אלא דפליגי בכוונת התורה בתיבת "בדורותיו" – אם לשבח הוא דאתא או לגנאי.
- 4. ועד"ז הוא בזהר שם, אבל בדרין אחרנין לא הי' נחשב לכלום כמו דרא דאברהם ודרא דמשה ודרא דדוד. בתנחומא: תמים הי' בדור המבול ובדור הפלגה שאלו הי' בדורו של אברהם אבינו לא מצא ידיו ורגליו. בב"ר שם ליתא בדורו של אברהם. ושם אי' "אלו הי' בדורו של משה או בדורו של שמואל". בסנהדרין (ותנחומא באבער) שם "בדורות אחרים" ולא נזכר שם דור פרטי.
- 5. וי"ל שמטעם זה לא נזכר בב"ר שם דורו של אברהם.
- 6. פרשתנו עה"פ.
- 7. והוא מפרש שבדורותיו כולל גם דורו של אברהם "וטעם בדורותיו בדורו בעת המבול ובדורות שהיו אחריו".
- 8. בניצוצי זהר לזהר שם מתרץ דאז לא נקרא עוד דורו של אברהם שעודנו נקרא אברם. ודוחק הוא שהרי בחז"ל כו' נקרא בכל מקום "אברהם" גם כשמדובר בזמן שהי' נקרא אברם (ראה ברכות יג, א). ועוד: לפ"ז צ"ל דאלו הי' בדורו של אברהם הכוונה רק לאחרי שאברהם הי' בן תשעים שנה ותשע שנים, שאז א"ל הקב"ה "לא יקרא עוד את שמך אברם" (לך יז, א. ה).
- 9. ב"ר פל"ט, ח.
- 10. וכמ"ש הרמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ג (נעתק לקמן בפנים).
- 11. ראה לקמן רס"ב.
בראשית רבה ל׳:ט׳ - הטקסט מספריא
בְּדֹרֹתָיו, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר בְּדֹרֹתָיו הָיָה צַדִּיק, הָא אִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל משֶׁה אוֹ בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לֹא הָיָה צַדִּיק. בְּשׁוּק סְמַיָּא צָוְחִין לַעֲוִירָא סַגֵּי נְהוֹר, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ מַרְתֵּף אֶחָד שֶׁל יַיִן, פָּתַח חָבִית אַחַת וּמְצָאָהּ שֶׁל חֹמֶץ, שְׁנִיָּה כֵּן, שְׁלִישִׁית וּמְצָאָהּ קוֹסֵס, אָמְרִין לֵיהּ קוֹסֵס הוּא, אֲמַר לְהוֹן וְאִית הָכָא טַב מִינָהּ, אָמְרוּ לֵיהּ לָא. כָּךְ בְּדֹרֹתָיו הָיָה צַדִּיק הָא אִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל משֶׁה אוֹ בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לֹא הָיָה צַדִּיק. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר וּמָה אִם בְּדֹרֹתָיו הָיָה צַדִּיק, אִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל משֶׁה אוֹ בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מָשָׁל לִצְלוֹחִית שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן מֻקֶּפֶת צָמִיד פָּתִיל, וּמֻנַּחַת בֵּין הַקְּבָרוֹת, וְהָיָה רֵיחָהּ נוֹדֵף, וְאִלּוּ הָיָה חוּץ לַקְּבָרוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, מָשָׁל לִבְתוּלָה שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בְּשׁוּק שֶׁל זוֹנוֹת וְלֹא יָצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, אִלּוּ הָיְתָה בְּשׁוּקָן שֶׁל כְּשֵׁרוֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, כָּךְ, וּמָה אִם בְּדֹרֹתָיו הָיָה צַדִּיק אִלּוּ הָיָה בְּדוֹרוֹ שֶׁל משֶׁה אוֹ בְּדוֹרוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
בראשית רבה ל״ט:ח׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֶךְ לְךָ, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, וְאֶחָד מֵאֲרַם נָחוֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: לֶךְ לְךָ, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וּמֵאֲרַם נָחוֹר, וְאֶחָד שֶׁהִפְרִיחוֹ מִבֵּין הַבְּתָרִים וֶהֱבִיאוֹ לְחָרָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קי, ג): עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ, עִמְּךָ הָיִיתִי בְּעֵת שֶׁנָּדַבְתָּ לִשְׁמִי לֵירֵד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּעֵת שֶׁכָּנַסְתָּ אַתָּה לִי כָּל הַחֲיָלוֹת וְהָאֻכְלוּסִים. (תהלים קי, ג): בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ, מֵהַדָּרוֹ שֶׁל עוֹלָם הִקְדַּשְׁתִּי. (תהלים קי, ג): מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, מֵרַחֲמוֹ שֶׁל עוֹלָם שִׁחַרְתִּיךָ לִי. (תהלים קי, ג): לְךָ טַל יַלְדוּתֶיךָ, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי עָוֹן שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְךָ טַל יַלְדוּתֶךָ מַה טַּל זֶה פּוֹרֵחַ, אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים, מַה הַטַּל הַזֶּה סִימָן בְּרָכָה לָעוֹלָם, אַף אַתָּה סִימָן בְּרָכָה לָעוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים נה, ז): וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה, לָמָּה כַּיּוֹנָה, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הָעוֹפוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְגֵעִים, הֵן נָחִין עַל גַּבֵּי סֶלַע אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָן, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא פּוֹרַחַת וִיגֵעָה קוֹפֶצֶת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ וּפוֹרַחַת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ. (תהלים נה, ח): הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד, נִדְנוּד, טִלְטוּל אַחַר טִלְטוּל. (תהלים נה, ח): אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה, מֻטָּב לָלוּן בַּמִּדְבָּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא לָלוּן בְּפַלְטֵרִיּוֹת שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹא גָּהַץ אַבְרָהָם וְשָׂמַח עַל דִּבּוּר הַמָּקוֹם, וְלָמָּה לֹא יָצָא, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְשָׁה. אֲבָל מִשֶּׁהֻרְשָׁה, (בראשית יב, ד): וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט. אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם נָחוֹר, רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים, אָמַר הַלְּוַאי לֹא יְהֵא לִי חֵלֶק בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר, רָאָה אוֹתָן עֲסוּקִין בְּנִכּוּשׁ בִּשְׁעַת הַנִּכּוּשׁ, בְּעִדּוּר בִּשְׁעַת הָעִדּוּר, אָמַר הַלְּוַאי יְהֵא חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית יב, ז): לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים א׳:ג׳ - הטקסט מספריא
כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו כי אי אפשר שיסבב את עצמו ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו וידע שכל העולם טועים ודבר שגרם להם לטעות זה שעובדים את הכוכבים ואת הצורות עד שאבד האמת מדעתם ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהם מדמים שאין שם אלוה אלא אלו:כיון שגבר עליהם בראיותיו בקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' אל עולם וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו וישב יצחק מלמד ומזהיר ויצחק הודיע ליעקב ומינהו ללמד וישב מלמד ומחזיק כל הנלוים אליו ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם וצוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא תשכח הלמוד והיה הדבר הולך ומתגבר בבני יעקב ובנלוים עליהם ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה' עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן חוץ משבט לוי שעמד במצות אבות ומעולם לא עבד שבט לוי עבודת כוכבים וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו כיון שנתנבא משה רבינו ובחר ה' ישראל לנחלה הכתירן במצות והודיעם דרך עבודתו ומה יהיה משפט עבודת כוכבים וכל הטועים אחריה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.