122
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ג
וירא
א. דברי הגמרא והמדרש על "
"ויקרא שם בשם ה'..."
על הפסוק1 "ויקרא שם בשם ה' א־ל עולם" נאמר בגמרא2 "אל תיקרי ויקרא אלא ויקריא, מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפה כל עובר ושב3. כיצד לאחר שאכלו ושתו עמדו " לברכו אמר להם וכי משלי אכלתם משל אלקי עולם אכלתם, הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם".
במדרש4 מוסיפים על כך, שאלה5 אשר לא רצו לברך "למי שאמר והיה העולם" לאחר אכלם, דרש אברהם לשלם הון רב עבור מה שאכלו ושתו, מתוך נימוק, שהתשלום הוא כה גדול, מפני שבמדבר אין מצויים מאכלים וכו'. בשמעם על הסכום הגבוה שנדרש מהם, הם נכנעו ואמרו: "ברוך א־ל עולם שאכלנו משלו".
בפשטות יוצא שבאומרם לאחר זאת
ג
ברוך א־ל עולם...", הם עשו זאת בלית ברירה, כדי שלא ייאלצו לשלם6, ולא מפני שהסכימו בלבבם לברך.
דבר זה תמוה: אלה אשר אברהם שכנעם לברך את ה' מרצונם הטוב, מובן שבכך הוא קיים את הענין של
הקריא... לשמו של הקב"ה...". אך מהי התועלת באמירת "ברוך א־ל עולם..." באופן חד פעמי, אצל אברהם בלבד, ע"י אלה אשר אברהם הכריחם לברך? כיצד ייתכן לומר שבמעשה זה הוא פרסם את שמו של הקב"ה בעולם, בעוד אשר חסרה אצלם ההכרה בבורא עולם?
לגבי יהודים, ידוע פסק דינו של הרמב"ם7, שאפילו כאשר כופים יהודי לקיים מצוה (או "להתרחק מן העבירות"), נחשב הדבר "לרצונו", מפני ש"הוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו" כלומר, בעצם ובפנימיות נפשו רוצה היהודי לקיים את המצוות, ואי־רצונו בכך הוא ענין חיצוני בלבד, ולכן גורמת הכפיה לביטול ההתנגדות
הערות
- 1. פרשתנו כא, לג.
- 2. סוטה יוד, סע"א ואילך. הובא בפרש"י פרשתנו שם. וראה ב"ר ספנ"ד.
- 3. בב"ר פמ"ג, ז (עה"פ (לך יד, יט) קונה שמים וארץ) "הי' מקבל את העוברים ואת השבים כו' והוא אומר להם אמרו ברוך א־ל עולם שאכלנו משלו". בב"ר ספל"ט עה"פ (לך יב, ח) "ויקרא בשם ה'" – "מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל ברי' ד"א כו'".
- 4. ב"ר פמ"ט, ד. הובא בתוס' שאנץ סוטה שם.
- 5. מלשון שהובא בתוס' שאנץ שם "שלא רצו לברך ברצונם עד כו'" משמע שכן הי' אצל כולם.
- 6. בתוס' שאנץ שם: אז ברכו הקב"ה שלא ברצונם על מנת שלא יפרעו שום דבר. וראה לקמן בפנים.
- 7. ספ"ב דהל' גירושין. ניכר לבריות והכרת אותי בבריותי".
בראשית רבה מ״ג:ז׳ - הטקסט מספריא
וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ (בראשית יד, יט), מִמִּי קְנָאָן, רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַב כַּהֲנָא וְרַבִּי יִצְחָק, רַבִּי אַבָּא אָמַר כְּאִינָשׁ דַּאֲמַר פְּלַן עֵינוֹהִי יָאֵי, שַׂעֲרֵיהּ יָאֵי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, וּמִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִין הָיָה אוֹמֵר לָהֶם בָּרֵכוּ, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ מַה נֹּאמַר, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם אִמְּרוּ בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי לֹא הָיָה שְׁמִי נִכָּר לִבְרִיּוֹתַי וְהִכַּרְתָּ אוֹתִי בִּבְרִיּוֹתַי, מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ אַתָּה שֻׁתָּף עִמִּי בִּבְרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
בראשית רבה מ״ט:ד׳ - הטקסט מספריא
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה (בראשית יח, יט), רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי זוֹ הוֹבְרָיָא. וְרַבָּנָן אָמְרֵי זוֹ בִּקּוּר חוֹלִים. רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה מִתְּחִלָּה צֶדֶק לְבַסּוֹף מִשְׁפָּט. הָא כֵּיצַד אַבְרָהָם הָיָה מְקַבֵּל אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים, מִשֶּׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים אָמַר לָהֶם בָּרֵכוּ. אָמְרוּ לוֹ מַה נֹּאמַר, אָמַר לָהֶם אִמְרוּ בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, אִם מְקַבֵּל עָלָיו וּבְרִיךְ, הֲוָה אָכֵיל וְשָׁתֵי וְאָזֵיל, וְאִי לָא הֲוָה מְקַבֵּל עֲלֵיהּ וּבָרִיךְ, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ הַב מַה דַּעֲלָךְ. וְאָמַר מָה אִית לָךְ עָלַי, הֲוָה אֲמַר לֵיהּ, חַד קְסִיט דַּחֲמַר בַּעֲשָׂרָה פּוֹלָרִין, וְחַד לִיטְרָא דְּקוֹפָר בַּעֲשָׂרָה פוֹלָרִין, וְחַד עִגּוּל דְּרִפְתָּא בַּעֲשָׂרָה פוֹלָרִין. מַאן יָהֵיב לָךְ חַמְרָא בְּמַדְבְּרָא, מַאי יָהֵיב לָךְ קוֹפָר בְּמַדְבְּרָא, מַאן יָהֵיב לָךְ עִגּוּלָא בְּמַדְבְּרָא. מִן דַּהֲוָה חָמֵי הַהִיא עַקְתָא דַּהֲוָה עָקֵי לֵיהּ, הֲוָה אָמַר בָּרוּךְ אֵל עוֹלָם שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב לְכַתְּחִלָּה צְדָקָה וּלְבַסּוֹף מִשְׁפָּט. (בראשית יח, יט): לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם וגו', תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן יָגֵעַ בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ לֹא מֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' עָלָיו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.