שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב רה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ד) ר' ששת , איתא בשער הגלגולים (סוף הקדמה ד) ובספר הגלגולים (פ"י) בפי' מרז"ל (פסחים סח, ב) שר"ש הי' אומר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כו' - אשר ידע ר"ש כי הי' בראשונה בגוף בבא בן בוטא והשלים נפשו ולא חסר לו כ"א דבר מועט, וע"ז נתגלגלה נפשו שנית ברב ששת , ובאופן גלגול כזה הסדר הוא, אשר עיקר השכר של התומ"צ שעושה בגלגול הב', הוא רק לצורך נפשו ולא גופו השני, כי בזמן התחי' תחזור נפשו אל הגוף הא' שבו עסק בתו"מ רוב הצריך לו, ולכן הי' גופו - של ר"ש - עצב, והי' אומר חדאי נפשאי דוקא ולא הגוף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"כתר תורה" מורה על ענין ה"רוממות" שהתורה פועלת באדם הלומד תורה, כדברי ר' יוסף בנוגע למ"ת "אי לא האי יומא דקא גרים כו'", "שלמדתי תורה ונתרוממתי" — ובזה יש ב' אופנים (ומדריגות):
18 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
— והכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם —
19 והכל מודים . . לכם : פסחים סח, ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' תצד סי"ח. ואפילו לפי ההלכה (רמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ט (ובמ"מ שם). טושו"ע או"ח ר"ס תקכט. שו"ע אדה"ז הל' יו"ט סתקכ"ט ס"י) שבכל הימים טובים צ"ל "חציו לכם" — אעפ"כ יש חילוק בין חג השבועות לשאר הימים טובים — ראה לקו"ש חכ"ג שיחה ב' לחג השבועות (ע' 27 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
"תספרו חמישים יום" , אף שסופרים רק ארבעים ותשעה יום , כי על ידי זה שסופרים ארבעים ותשעה יום – שעל ידם ממשיכים את מ"ט שערי הבינה – נמשך ביום החמישים, שער החמישים – ענין מתן תורה .
7 כי ע"י שעה"נ נמשך בחי' אנכי (מי שאנכי) כמבואר בלקו"ת שם. שייכות יום החמישים לעומר למ"ת (אף שעצרת פעמים בה' כו' (ר"ה ו, ב)), מרומז (ככל הענינים שבפנימיות התורה ) גם בגליא דתורה : עצרת יום שניתנה בו תורה (פסחים סח, ב. ועד"ז בירוש' ר"ה פ"ד ה"ח). וכמו שהוכיח בדברי נחמי' השלמת שו"ע אדמוה"ז סי' תקפא בקו"א. (אלא שבאיזה פרטים מוכח בשו"ע אדמוה"ז דלא כהדברי נחמי', כדלהלן בהערה 12 ,10).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
י"ב בחדש: רבנו הזקן בסידורו (לפני ובא לציון גואל). או"ח סקל"א סקי"ט). וי"ל טעמי' דאדה"ז, מפני דכל ענין דיומא. חג הם: שו"ע אדה"ז סתקכ"ט ס"ו. וראה מ"מ לשו"ע גם קרוי מקרא קדש. חול גמור: תוד"ה תשלומין (חגיגה ט, א). דיום העצרת : מל' "תשלומין כל שבעה" (חגיגה יז, א) (ממכתב י"ב סיון תשכ"א) ולא כ"יא דגם בי"ג משום ספיקא דיומא (הובא בשע"ת תשלומין אלו הוא בענין הקרבנות, ולית תמן ספיקא שלו ר"ס רמ"ב דלענין קרבנות (שזהו ענין התשלומין) משמע דגם ביום הא' (וכן בחהמ"צ וחה"ס) ישנו הענין משתווה דתשלומין (ואכמ"ל*). וא"כ גם בזה – עד י"ב בחדש הוראת רבנו: וראה ג"כ שו"ע יו"ד סשצ"ט ס"ח. הכל מודים : פסחים סח, ב. שו"ע אדה"ז סתצ"ד סי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
י"ב בחדש: רבנו הזקן בסידורו (לפני ובא לציון גואל). או"ח סקל"א סקי"ט). וי"ל טעמי' דאדה"ז, מפני דכל ענין דיומא. חג הם: שו"ע אדה"ז סתקכ"ט ס"ו. וראה מ"מ לשו"ע גם קרוי מקרא קדש. חול גמור: תוד"ה תשלומין (חגיגה ט, א). דיום העצרת : מל' "תשלומין כל שבעה" (חגיגה יז, א) (ממכתב י"ב סיון תשכ"א) ולא כ"יא דגם בי"ג משום ספיקא דיומא (הובא בשע"ת תשלומין אלו הוא בענין הקרבנות, ולית תמן ספיקא שלו ר"ס רמ"ב דלענין קרבנות (שזהו ענין התשלומין) משמע דגם ביום הא' (וכן בחהמ"צ וחה"ס) ישנו הענין משתווה דתשלומין (ואכמ"ל*). וא"כ גם בזה – עד י"ב בחדש הוראת רבנו: וראה ג"כ שו"ע יו"ד סשצ"ט ס"ח. הכל מודים : פסחים סח, ב. שו"ע אדה"ז סתצ"ד סי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
2 שייכות יום החמשים לעומר למיית (אף שעצרת פעמים בה' כוי (רייה ו ב), מרומז (ככל הענינים שבפנימיות התורה ) גם בגליא דתורה : עצרת יום שניתנה בו תורה (פסחים סח, ב. ועד"ו בירושי רייה פיד ה"ח). וכמו שהוכיח בדברי גחמיי השלמת שו"ע אדמוה*ז סי' תקפא בקו"א. (אלא שבאיזה פרטים מוכח בשו"ע אדמוה"ז דלא כהדברי נתמ", כדלהלן בהערה 10, 12),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
למרות זאת, נאמר בתלמוד הירושלמי, שלגבי הקרבנות של עצרת אין מופיעה בתורה המילה "חטא", כבקרבנות של המועדים האחרים – "מכיון שקבלתם עליכם עול תורה , מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".
4 ר"ה פ"ד סה"ח. הטעם שהובא בהשיחה הוכחה ש"עצרת" שייך למ"ת מהירושלמי – אף שגם בבבלי (פסחים סח, ב) אמרו שעצרת הוא "יום שניתנה בו תורה" (ובפרט שהענין שבבבלי שם נוגע גם להלכה) – כי בירושלמי שם מפרש הטעם מה שלא נאמר "חטא" בכתוב (כמו שמועתק בפנים), ומזה – שהשייכות דעצרת ל"ת מקורה היא בתורה שבכתב* (וראה לקמן הערה 18). – וראה לקו"ש [המתורגם] חכ"ב ע' 163.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ד) ר' ששת , איתא בשער הגלגולים (סוף הקדמה ד) ובספר הגלגולים (פ"י) בפי' מרז"ל (פסחים סח, ב) שר"ש הי' אומר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כו' -- אשר ידע ר"ש כי הי' בראשונה בגוף בבא בן בוטא והשלים נפשו ולא חסר לו כ"א דבר מועט, וע"ז נתגלגלה נפשו שגית ברב ששת , ובאופן גלגול כזה הסדר הוא, אשר עיקר השכר של התומ"צ שעושה בגלגול הב', הוא רק לצורך נפשו ולא גופו השני, כי בזמן התחי' תחזור נפשו אל הגוף הא' שבו עסק בתומ"צ רוב הצריך לו, ולכן הי' גופו -- של ריש -- עצב, והי' אומר חדאי נפשאי דוקא ולא הגוף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בענין שאלה הם "ימי משתה ושמחה" מתבטא גם הענין של "הדר קבלוה בימי אחשורוש", ההיפך מאונס, כאשר ישראל קבלו את התורה "מדעתם" ומרצונם.
42 להעיר דבגמ' (פסחים סח, ב) באים בחדא מחתא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום שניתנה בו תורה" ["שישמח בו במאכל ומשתה להראות שנוח ומקובל יום זה לישראל שנתנה תורה בו" – פרש"י שם ד"ה דבעינן . שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"ח], הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם מ"ט ימי משתה ושמחה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הרי אנו מוצאים שחז"ל מקשרים את חג השבועות עם יום מתן תורה , כנאמר בתלמוד הירושלמי, שלגבי הקרבנות של עצרת אין מוזכר בתורה הביטוי חטא, המוזכר לגבי קרבנות של מועדים אחרים, והסיבה לכך היא "מכיון שקבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם".
28 ר"ה פ"ד ה"ח. – גם בבבלי (פסחים סח, ב) נאמר שעצרת "יום שניתנה בו תורה הוא". אבל ראה לקו"ש (ח"ח [המתורגם] ע' 21 הערה 4) אשר: (א) דוקא בירושלמי מבואר שהשייכות דעצרת למ"ת מקורה בתורה שבכתב. (ב) הא דבבלי אפ"ל שאינו מדבר בזמן שקובעין ע"פ הראי' [וע"ד אמירת "זמן מתן תורתנו". שבזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי' וחל עצרת בחמשה לא היו אומרים זה (ראהשו"ע אדה"זשם. ובארוכהלקו"ש[המתורגם] ח"ג ע' 258)].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יום שניתנה בו תורה הוא" .
1 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך בעצרת , ש"הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" (=הכל מודים בשבועות שהוא מיועד גם "לכם" , כלומר) – "שישמח בו במאכל ומשתה" , נהגו בית הלל כדברי בית שמאי ולא הקריבו אז עולות ראיה.
42 פסחים סח, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
רב יוסף בודאי ידע גודל מעלתו בלימוד התורה – כאמרו "אי לאו האי יומא דקא גרים (שלמדתי תורה ונתרוממתי) כמה יוסף איכא בשוקא" – עד שנקרא בשם "סיני", ע"ש ש"משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני", ואעפ"כ, לא החזיק טובה לעצמו, בידעו
447 פסחים סח, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובהקדם הביאור בב' האופנים דהמשנה והברייתא, שהחילוק ביניהם אם התורה היא בכלל אומנות או למעלה מזה (כנ"ל) – ע"פ מארז"ל " מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד" , כי , הנשמה לא ירדה אלא לתקן את הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם, שזוהי האומנות דלימוד התורה "אדעתא דנפשי'", ואח"כ בא לדרגת הלימוד לשמה , לשם התורה , למעלה מכל האומנות שבעולם, כולל גם האומנות דתיקון הגוף והעולם.
780 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנתינת-כח לעבודת ששת ימי החול בבירור עניני הרשות והעלאתם לקדושה, היא, מיום השבת , שמוקדש כולו לתורה ועבודה (תפלה), "כולו לה'" , וממנו לוקחים כח על כל ימי השבוע, להמשיך הקדושה גם בעניני הרשות (כמבואר בחסידות בתוכן ענין ההבדלה).
771 לא רק כמו יום טוב, ש"חציו לה' וחציו לכם" (פסחים סח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– שהרי, אם רב ששת הי' יכול ללמוד "אדעתא דנפשי'", כאמרו "חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי" , "בשבילך ולצורכך שניתי וקריתי", בודאי יכול גם הוא ללמוד "אדעתא דנפשי'" –
813 פסחים סח, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו שאמרו רז"ל מעיקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשא קעביד, היינו, בכדי לתקן נפשו להיות בבחי' הרצוא ושוב, ע"י הקדמת ענין הקבלת עול כו'.
1887 ראה פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה, אף שבדרך כלל ישנם שתי הדרכים וצריכים להשתמש בשתיהם, מ"מ, בעמדנו בל"ג בעומר, יום שמחתו של רשב"י, שפתח את הצינור לדרך הקלה והנעימה – "יומא קא גרים" לילך בדרכו של רשב"י – לעסוק בקו הטוב , לימוד התורה , נגלה דתורה ופנימיות התורה , ובדרך ממילא יתבטלו כל הענינים הלא טובים ע"י הקב"ה (ועד שסוכ"ס יקויים היעוד "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ"), ולא עוד אלא שיתהפכו לטוב, "ויהפוך גו' לברכה" – ע"ד פעולתו של רשב"י שפעל בנוגע לדיבורים שהיו יכולים להבינם באופן בלתי-רצוי, שפירשם והפכם לברכות, ועאכו"כ ביום שמחתו, שממליץ טוב על כל ישראל להמשיך להם כל ההשפעות.
523 ע"פ לשון חז"ל – פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ראש-חודש סיון, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובהדגשה יתירה אצל יושבי-אוהל, תלמידי הישיבות – דכיון שכל ענינם הוא לימוד התורה ("דאָס איז דאָך זייער ביזנעס"), ובלשון חז"ל "אי לאו האי יומא דקא גרים כו'", הרי בודאי שאצלם צריכה להיות ההכנה למ"ת ע"י התורה עצמה.
684 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג השבועות, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ע"פ האמור לעיל יש לבאר מ"ש בגמרא ש"רב יוסף ביומא דעצרתא אמר .
702 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהנה, מעיקרא כי עביד אינש אדעתא דנפשי' קא עביד , שזהו ענין לימוד התורה שלפני התפלה, שהו"ע ההתבוננות, שעי"ז פועל בתפלה בירור וזיכוך נפשו, ומתקשר עם
1544 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה יובן מ"ש בגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" :
5 פסחים סח, ב. וראה גם לקו"ש חכ"ג ע' 27 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולזאת צריך להיות לימוד התורה שקודם התפלה, שעל זה אמרז"ל מעיקרא כי עביד אינש אדעתא דנפשי' קא עביד , כדי לקשר נפשו ע"י התורה , והיינו, שהתורה צריכה לפעול בו ב' ענינים,לגלות את הנה"א, ולהתיש את הנה"ב, שזהו שהתורה נקראת עוז ותושי', עוז לנה"א, שמבחי' נשמה באפו תתפשט בכל הרמ"ח אברים ושס"ה גידים, ותושי' לנה"ב, שהרי תכלית ענין העבודה הוא שגם נה"ב תקבל את האור האלקי, ולכן התורה היא תושי' לנה"ב, שמזככת אותה עד שגם היא תהי' מוכשרת לקבל את האור האלקי, וכל זה הוא בלימוד התורה שקודם התפלה, שהוא אדעתא דנפשי'.
37 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו שאמרו רז"ל מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד , לתקן נפשו, והיינו בבחינת נר"נ, שבבחינה זו צריכים הנשמות להתורה, שהתורה מגלה מעלת הנשמות כמו שהם בשרשם בבחינת טהורה היא, אבל לאחרי שנתגלה בנפשו בחינת טהורה היא, אזי הוא העסק בתורה לשמה, שעי"ז משפיעים הנשמות בהתורה, שמחברים התורה שלמטה בהתורה שלמעלה.
17 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן, צריכה להיות עבודת ומלאכת האדם לפעול קיום במלאכת הוי' בבריאת העולמות, כמארז"ל אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ , שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי , וכן אמרו רז"ל מאי דכתיב ארץ יראה ושקטה, בתחלה יראה ולבסוף שקטה, כיון שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים את התורה אתם מתקיימין ואם לאו כו', כי, לאחרי שבפעם הראשונה היתה הבריאה מצד כי חפץ חסד הוא, הרי זה נעשה ע"י עבודת האדם.
108 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והפכו בענין הקדושה – שבשבת הוא בגילוי, וביו"ט הוא בהעלם, כדמוכח מזה שיו"ט מותר במלאכת אוכל נפש (כנ"ל), וכיון שכן, הרי יש אפשרות שבמשך כל היום יעסוק אדם (לא בעניני קדושה, אלא) במלאכת אוכל נפש, ועד כדי כך, שיש דעה שיו"ט הוא "כולו לכם" , והיינו, שאף שישנו ענין הקדושה ביו"ט, "מקראי קדש", הרי זה יכול להיות בהעלם; משא"כ בשבת – ענין הקדושה הוא בגילוי, "שבת לה'" , ועד כדי כך, ש"בקושי התירו לדבר דברי תורה בשבת" , כיון שגילוי הקדושה דשבת היא מבחי' שלמעלה גם מהדיבור דתורה .
459 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לכאורה איך אפשר להשוות את ימות החול, שבהם עסוקים לגמרי בעובדין דחול, החורש והזורע כו', ליום השבת שהוא קודש לה' , כולו לה' (עוד יותר מיו"ט ש"חציו לה'" ) ?!
135 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובהדגשה יתירה בחג השבועות – כדאיתא בגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם ..
1312 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ו' בסיון שניתנה בו תורה" , שבו נעשה קיום העולם עי"ז ש"ישראל מקבלין התורה" , וכמ"ש "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" ; משא"כ קודם מ"ת, כאשר עדיין לא היתה "בריתי יומם ולילה"
395 ירמי' לג, כה. וראה פסחים סח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לכל לראש – הרי זה נוגע לכללות ענין העבודה (שלכן נכלל ענין זה בחלק התורה הנצחית שנוגע גם בהוה) – דכיון שהעבודה דתורה ומצוות קשורה עם מלחמת היצר, העלמות והסתרים ומניעות ועיכובים שצריכים ללחום כנגדם, ובטבע בני-אדם שכאשר יודעים שישנו ענין של שכר (ע"ד מארז"ל "מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי ' קא עביד" ), אזי נעשית העבודה בנקל יותר, לכן מספרים לו אודות השכר ש"עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים כו'" – דקאי על כל אחד מישראל, "עמך כולם צדיקים" – שכן, בידעו שכאשר יצליח במלחמת היצר באופן שיהי' "יכול לו" , ישתתף בהמחול שיעשה הקב"ה לצדיקים ויראה באצבעו ויאמר "הנה אלקינו זה וגו'", אזי יהי' לו נקל יותר לנצח במלחמת היצר.
725 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו גם פירוש מאמר רב ששת חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כו', מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד , והיינו, שתחילת הלימוד הוא לצורך העלאת נפשו לקשרה בהקב"ה כנ"ל, ואח"כ נעשה הוא המשפיע בתורה , שזהו"ע לך קראי לך תנאי כו'.
452 פסחים סח, סע"ב. וראה גם סידור (עם דא"ח) קכח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכל זה צריך להיות מתוך שמחה , כפי שפוסק רבינו הזקן בשו"ע בנוגע לחג השבועות (ע"פ דברי הגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם , מאי טעמא , יום שניתנה בו תורה הוא" ), ש"צריך לאכול ולשמוח בו להראות שנוח ומקובל לישראל יום שניתנה בו התורה" .
253 פסחים סח, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
רב יוסף עצמו הי' סבור ש"משמת רבי בטלה ענוה" – שכן, מצד גודל ענוותנותו לא החזיק עצמו לבעל מעלה כלל, וכפי שאמר "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" , היינו, שהי' סבור שעובדת היותו "רב יוסף" ולא סתם יוסף שבשוקא אינה מצד עבודתו ויגיעתו, אלא מצד "האי יומא" דמ"ת, שהקב"ה בחר בו ועשאו "רב יוסף" .
46 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
מדובר אודות חג השבועות, זמן מתן-תורתנו, "האי יומא דקא גרים" ,
250 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
"סייווינגס") של חמשת אלפים דולר אחרים, ואעפ"כ, ברור אצלה בלי שום פקפוק שאין פירוש אחר לעובדה שפרעו לה חשבון ישן של חמשת אלפי דולר, מלבד שתמסרנו כולו להקב"ה , ללא שיריים, ולא "מחצה לכם ומחצה לה'" , ואפילו לא לקחת חלק עבור חינוך הבנים והבנות בלימודי קודש, אלא למסרו כולו לה' , ובשמחה ובטוב לבב.
1466 ע"פ לשון חז"ל – פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהנה, איתא בגמרא שרב ששת אמר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי (בשבילך ולצורכך שניתי וקריתי), ומבואר בגמרא שם שענין זה הוא בהתחלת הלימוד, מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד , אבל אח"כ
661 פסחים סח, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומפרש גם המשך הפסוק ורב שלום בניך, שמזה למדו חז"ל שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, שנאמר וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך, אל תקרי בניך אל בוניך, היינו, שע"י לימוד התורה (לימודי ה') נעשה בנין העולם (בוניך), כי קיום העולם הוא ע"י התורה , כמארז"ל אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי .
688 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אבל לאחרי זה, רצה הקב"ה שיהי' קיום העולם ע"י עבודת בנ"י , כדברי הגמרא במסכת שבת ש"התנה הקב"ה עם מעשה בראשית, ואמר להם, אם ישראל מקבלים התורה , אתם מתקיימין, ואם לאו כו'", וכמ"ש "אם לא בריתי גו' חוקות שמים וארץ לא שמתי" .
245 ירמי' לג, כה. וראה פסחים סח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וע"ד משנ"ת במאמר בענין העלאה והמשכה, שאין זה באופן שתחילה ישנה ההעלאה מלמטה למעלה, ולאחרי משך זמן באה ההמשכה מלמעלה למטה, אלא מיד בהתחלת עבודתו (מלמטה למעלה) באה בבת אחת גם ההמשכה מלמעלה למטה; גם כאשר לימוד התורה הוא באופן ד"מעיקרא כי עביד איניש אדעתי' דנפשי' קא עביד" , יש לו כבר את הענין דלימוד התורה לשמה שמצד שורש נשמתו.
1229 פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפרט בנדו"ד, שיום ראשון הוא לא רק לאחרי שבת , אלא גם לאחרי יו"ט, כך, שישנה הטירדא של כבוד ועונג שבת יו"ט, ובפרט בחג השבועות, ש"הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם" (משא"כ בשאר ימים טובים שיכול להיות "או כולו לה' או כולו לכם" ) , ולכן "אסור להתענות תענית חלום בחג השבועות", אפילו על מנת להתענות תענית על תעניתו , וא"כ, לאחרי הפסק של ב' ימים שבהם היתה הזדמנות קטנה יותר ללמוד תורה , צ"ל תשוקה גדולה יותר ללימוד התורה .
1961 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהנה, הסדר בלימוד התורה הוא כמארז"ל מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד , וכן אמרו לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו
2075 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן במאמר זה אינו מזכיר המעלות שנימנו בפרק קנין תורה , כי, המעלות שבפרק קנין תורה הם מה שהאדם זוכה לעצמו (ע"ד אדעתא דנפשי' קא עביד ), משא"כ כאן מדבר ענין אחר שהוא נעלה מזה לגמרי, דהיינו הענין שנתחדש ע"י מ"ת, שע"י התורה ממשיכים ועושים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, להיות לו ית' דירה בתחתונים.
2084 ראה פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
נפשאי לך קראי לך תנאי" , היינו, שכל הענין ד"קראי" ו"תנאי" הי' "לך" (בשבילך ולצורכך), בשביל השלימות שלו].
1150 פסחים סח, סע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מכיון שהוא "חציו לכם" , הרי בחלקו זה שניתן "לכם" פטרה התורה מחיוב מצות תלמוד תורה.
198 פסחים סח, ב. ביצה טו, ב. רמב"ם הל' יו"ט פ"ו הי"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו גם הביאור בדברי הגמרא אודות השמחה המיוחדת שבחג השבועות – "רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא , אמר , אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" .
1818 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
יום שניתנה בו תורה הוא" , הרי דוקא בשמח"ת השמחה היא גדולה ביותר, עוד יותר משמחת בית השואבה (עלי' אמרו "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו"), ש"היו עושין אותה ..
946 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אף על פי שלא לשמה כו'", והיינו, שכיון שהתורה על הרוב תדבר , וניתנה לבני אדם , הרי זה באופן ש"מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד" , שהתחלת הלימוד הוא "שלא לשמה", וכפי שמאריך הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות (ובקיצור בהלכות תשובה בסופן ) שבתחילה הלימוד הוא בשביל מנעלים או ממון וכבוד וכו', וכפי שמבאר שם פרטי הדרגות שבזה, שככל שהולך ומתבגר נעשה ה"שלא לשמה" בענין אחר, אבל כל זה עדיין "שלא לשמה"; ורק לאח"ז באים להלימוד לשמה, ובאופן שברור הדבר שסוכ"ס "מתוך שלא לשמה בא לשמה"113, כיון ש"המאור שבה מחזירו למוטב" .
2091 פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
א) הרי ע"י עסק התורה שלו לשמה הוא מקיים את העולם בפועל , כדאיתא באבות :
1860 וכמארז"ל (פסחים סח, ב) "אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ , שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי" , וכדאיתא בסוגיא דמ"ת (שבהערה 1) "מאי דכתיב .. ארץ יראה ושקטה .. בתחילה יראה ולבסוף שקטה, ולמה יראה .. שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין ואם לאו כו'" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא (הי' מצוה לאנשי ביתו להכין לו סעודה), אמר , אי לא האי יומא דקא גרים (שלמדתי תורה כו') כמה יוסף איכא בשוקא" (הרי אנשים הרבה בשוק ששמם יוסף , ומה ביני לבינם) .
2099 פסחים סח, ב (ובפרש"י). וראה גם תו"מ חס"ד ע' 253. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
רב יוסף הוא זה שמפליא את גודל מעלת מ"ת, באמרו, "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא" .
2427 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
שזהו רק התחלת הלימוד, כדברי הגמרא "מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד" ; ומזה באים אח"כ לאופן נעלה יותר בלימוד התורה – לשם התורה עצמה, גם כאשר אין הדבר נוגע להלכה למעשה, כי אם באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר" (כדברי הגמרא במסכת חולין ), "דרוש וקבל שכר" (והרי ב' אופני לימוד הנ"ל ישנם בכל הדרגות).
471 פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד"ז הוא בנוגע ללימוד התורה, דזה שע"י לימוד התורה נעשה שינוי (רוממות) בהאדם הלומדה, ועד שהוא מתאחד עם חכמתו של הקב"ה, הוא ע"י שבמ"ת נעשה ביטול הגזירה והמחיצה שבין חכמתו של הקב"ה (עליונים) ושכל האדם (תחתונים).
21 ראה פסחים סח, ב "אי לאו האי יומא דקא גרים (יום דמ"ת) כמה יוסף איכא בשוקא" , ובפירש"י שם "שלמדתי תורה ונתרוממתי ". ובלקו"ש שם (ע' 214), דהשינוי שנעשה בהאדם הלומד תורה, שמתעלה ומתרומם, נתחדש ב"האי יומא" דמ"ת. וראה הדרן הנ"ל הערה 31 (תורת מנחם שם ס"ע תיח ואילך). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ח) וזהו כללות הענין דהאי יומא דקא גרים – חמשה עשר באב – שהוא שלימות העלי' לאחרי הירידה דת"ב, כפי שנמשך בגילוי בזמן שביהמ"ק הי' קיים, ועד שאפילו בזמן הגלות ישנם כמה מנהגים בט"ו באב לפי שבזמן ביהמ"ק הי' יו"ט גדול מהרבה טעמים שנאמרו ע"ז בגמרא (כדאיתא בהשלמה לשו"ע רבינוהזקן), ובפרי עץ חיים ד > (המובא בדרושי רבותינו נשיאינו ד"ה נחמו ) מונה ז' מעלות טובות של אותו יום המכונה ליסוד שהוא ז'.
83 לשון חז"ל – פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
גורם וכמו שאמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא .
4 אי לאו האי יומא : פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמט דינים השייכים לערב שבת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
במה דברים אמורים בתענית יחיד שאין קבוע לו זמן שאפשר לו להתענות אותו תענית ביום אחר אבל אם זמנו הוא בערב שבת כגון המתענה תעניות של ימי מיתת הצדיקים שיתבאר בסי' תק"פ וכן המתענה בערב ראש חודש אינו צריך לדחות התענית ליום אחר אם אירע בערב שבת (וכן המתענה בכל ימות השבוע שבאותו יום מתענה הוא ג"כ) ואע"פ שכל התעניות אלו שבערב שבת אינם חובה כלל אין צריך לדחותו מפני כבוד השבת לפי שאיסור זה שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה איסור קל הוא (ה) ולא חששו לו אלא שלא לקבוע בו התענית לכתחלה כשאפשר לקובעו ביום אחר אבל מי שאי אפשר לו לקובעו ביום אחר אין לו לדחות התענית לגמרי בשביל כך.
עד משמעות פר"ח שם, שהביא ממר בריה דרבינא (פסחים סח, ב). וראה קו"א ס"ק ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יח אסור להתענות תענית חלום בחג השבועות לפי שהוא יום שנתנה בו התורה וצריך לאכול ולשמוח בו להראות שנוח ומקובל לישראל יום שנתנה בו התורה לפיכך אינו דומה לשאר יו"ט ושבתות שמותר להתענות בהם תענית חלום כמו שנתבאר בסי' רפ"ח:
קה שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רסב (הובא לעיל סי' רמט קו"א ס"ק ה), דמר בריה דרבינא פסחים סח, ב (דבכולא שתא יתיב בתעניתא בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורי) דבתענית חלום איירי. ח"י סק"ח, בשם מהרי"ל הל' יו"ט (ע' קפה, לענין יו"ט). וראה לקמן סי' תרד סוף ס"א (ערב יוה"כ). לעיל סי' רפח סוף ס"ג (פורים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמט (ה)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כן משמע בפרי חדש ריש סי' תרפ"ו במה שהביא ממר בריה דרבינא .
קכב פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומשום הכי נמי גם בימיהם לא היו זהירים לזכור בעל פה רק ההלכות בטעמיהן ולא הפלפול, שלא היו חוזרים עליו כל כך, כדאשכחן ברב ששת ורב יהודה דכל תלתין יומין מהדרי תלמודייהו, ואילו רב אשי גמר תלמודו פעם אחת לשלשים שנה במהדורא קמא וכן במהדורא בתרא, כדפירש רשב"ם בב"ב דף קנ"ז, והיינו משום רוב עיון ופלפול.
סט פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך בשבתות וימים טובים, שגם כל בעלי עסקים יש להם פנאי ושעת הכושר להאריך בתפלתם בכוונת לבם ונפשם לה' , ואדרבה עליהם מוטל ביתר שאת ויתר עז כמו שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים , וכמו שכתוב בתורת משה ששת ימים תעבוד כו' ויום השביעי שבת לה' אלהיך , דייקא כולו לה' , ולזאת גם הם ירדו לפני התיבה בשבת ויום טוב, על פי הגורל או בריצוי הרוב, כמ"ש אשתקד.
4740 כולו לד': שזהו משמעות לד' אלקיך, כדאיתא בפסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אף שאינו ביום מתן תורה , אין בכך כלום, שהכתוב לא תלה חג הזה ביום מתן תורה , ולא בכמה ימים לחודש, רק בחמשים לעומר .
625 ומה שאמרו בפסחים סח, ב (א"ר אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם , מאי טעמא יום שניתנה בו תורה הוא ), היינו כשחל בששי בסיון, שאז הוא "זמן מתן תורתנו". וראה דברי נחמי' סי' תרפא בקונטרס אחרון ד"ה ומה שאומרים.
גם האמור לקמן סעיף ד (וקורין ... בפרשת יתרו ... שהוא ענינו של יום שבו נתנה התורה ), היינו כיון שהוא חל בדרך כלל בששי בסיון.
ומה שאמרו בירושלמי (ר"ה פ"ד ה"ח): "בכל הקרבנות כתיב חטא ובעצרת אין כתיב חטא, אמר להן הקדוש ברוך הוא מכיון שקיבלתם עליכם עול תורה מעלה אני עליכם כאילו לא חטאתם מימיכם", והיינו כיון שקרבנות עצרת הם ביום מתן תורה . ביאר באגרות קודש חי"ז אגרת ו'שא (ועל כרחך צריך לומר שמאמר הירושלמי הוא בדרך אסמכתא, וליכא מילתא דלא רמיזא באורייתא).
אבל עיצומו של חג השבועות, לא תלה הכתוב ב"זמן מתן תורתנו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יח אסור להתענות תענית חלום בחג השבועות , לפי שהוא יום שנתנה בו התורה , וצריך לאכול ולשמוח בו להראות שנוח ומקובל לישראל יום שנתנה בו התורה .
727 פסחים סח, ב (מר בריה דרבינא , כולא שתא יתיב בתעניתא בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורי). ופירש הרשב"א בשו"ת ח"ד סי' רסב, הובא לעיל סי' רמט קו"א ס"ק ה (קושטא דמילתא, הכי משמע, דבתענית חלום קאמר, ולא בתענית דעלמא).
וכן נפסק בח"י סק"ח (וכתב מהרי"ל (הל' יו"ט ע' קפה) דאסור להתענות בשבועות תענית חלום, כהא מר בריה דרבינא דיתיב בתעניתא כולי שתא , היינו בתענית חלום, לבד מערב יום כיפור ופורים ושבועות).
וכן לענין ערב יום כיפור, נפסק לקמן סי' תרד סוף ס"א (אסור להתענות בו אפילו תענית חלום, אע"פ שמותר להתענות תענית חלום אפילו בשבת ויום טוב, מכל מקום בערב יום הכיפורים שהאכילה נחשבת כעינוי כמו שנתבאר אין להתענות בו , אלא יאכל וישתה ויחשב לו כאלו התענה על חלומו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמט דינים השייכים לערב שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
כן משמע בפרי חדש ריש סי ' תרפ " ו במה שהביא ממר בריה דרבינא .
1835 פסחים סח , ב ( מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא , לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצ בשבת ישלים מאה ברכות בפירות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
גם הם צריכים לעסוק בתורה , ואינם רשאים למשוך כל היום בעונג אכילה ושתיה
1853 רמ"א שם (יעסקו יותר
בתורה ... ימשיכו יותר בעונג ). נחלת צבי ס"ק א (ונראה לענ"ד לפי מה
ששינה הר"ב הג"ה דברי ירושלמי וכתב יעסקו יותר בשבת , דמשמע מזה דאף בעלי
בתים יענגו נמי באכילה ושתיה, רק שיותר צריכין לעסוק בתורה מתלמידי חכמים, וגם
תלמידי חכמים יעסקו בתורה , רק שיותר ימשכו בעונג אכילה ושתייה מבעלי בתים. נראה
לפי שראה שמדברי רב[ה] נשמע שלכו"ע בעינן נמי לכם , ומדברי [המדרש] משמע שיש
חילוק בין תלמידי חכמים לבעלי בתים, עשה כעין פשרה).
והוא האמור בפסחים סח,
ב (אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם , מאי טעמא וקראת לשבת ענג). ובב"י
סי' רפח שם (והא דאמר רב[ה] הכל מודים בשבת דבעינן לכם , כמו שנתבאר בסימן
רמ"ב, יש לומר ... התם בעונג קצת, והכא לעסוק כל היום בתענוג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרד סדר ערב יום כיפור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לפיכך אסור להתענות בו אפילו תענית חלום.
794 פסחים סח, ב (מר בריה דרבינא , כולה שתא הוה יתיב בתעניתא , לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי ... כל האוכל ושותה בתשעה בו , מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי ). הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור (ערב יום הכפורים אסור להתענות, ומצוה להרבות בסעודה). שו"ע ס"א (מצוה לאכול בערב יום כפור, ולהרבות בסעודה).
וכן הוא לקמן סי' תרח ס"א (שמצות חכמים היא להרבות בסעודה בערב יום כיפור). ובפסקי הסדור (בערב יום הכפורים יש להרבות באכילה ושתיה כמו שיעור ב' ימים, ערב יום כיפורים ויום הכיפורים).
וראה שער הכולל פמ"ד אות ג. אוצר מנהגי חב"ד יום הכיפורים ע' קצא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכך הוא בענין לימוד התורה כשבאה בדיבור ע"י שמחה ותענוג שבחכ' דתורה אז יתגלה מבחי' ההעלם ופנימי' שבה בקול ודיבור דוקא, וכמו שהי' במ"ת שהי' גילוי ההעלם דתענוג ושמחה העליונה בכל דיבור וע"כ על כל דיבור פרחה נשמתן כו', וזהו קול ה' על המים כו', וע"כ צריך עכשיו ללמוד בשמחה ותענוג כמ"ש ר"ש חדאי נפשאי לך קראי כו' וכן אומר ונשמח בדברי תורתיך כי הם חיינו כו', ולכך א' כל הלומד בקול לא במהרה שוכח כו', אבל כשלומד בלא שמחה ותענוג רק במח' בעיון השגת שכל לבד ממילא ידבר ד"ת בחשאי ולא בקול הרי לא נגלה בזה הדיבור מבחי' הפנימי' וההעלם דחכ' דתורה כלל וגם לא מתחבר בקול ודיבור כלל כנ"ל, וזהו חיים הם למוצאיהם בפה דוקא וכן א' כי לא על הלחם דתורה כו' כי על כל מוצא פי ה' דתורה יחי' האדם וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך דוקא מטעם הנ"ל, כמו שהי' במ"ת דכתי' ביום חתונתו וביום שמחת לבו פי' ביום חתונתו שהוא ירידת השפע דאור תורה אך זה הי' בבחי' שמחת לבו שעי"ז יצא מן ההעלם הפנימי בגילוי בקול ודיבור כנ"ל וד"ל.
19 ר"ש [רב ששת ] חדאי נפשאי : פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כנ"ל, אבל כדי לחבר ולקשר את התורה בנפש האדם צריך עוד ב' קולות שהן קול ה' יחיל כו' וקול ה' חוצב כו' שהי' במ"ת בשביל שיתקבל בכנ"י, והוא להמשיך את התורה מן ההעלם דמשפיע בגילוי במקבל כו', וזהו מצות עסק התורה אדעתא דנפשי' כמ"ש כ"א בתורת ה' חפצו כו' ואח"כ ובתורתו יהגה שהוא עסק התורה לשמה כנ"ל, ואעפ"י שבמ"ת הי' ה' קולות דבשביל התורה תחלה, זהו מלמעלה למטה, אבל האדם שעוסק בתורה הוא מלמטה למעלה צריך שיכוון תחלה להיות כלי קיבול לדבר ה' כמו תען לשוני אמרתיך כו', וזהו קול ה' יחולל וקול ה' חוצב כו' כנ"ל.
90 אדעתא דנפשי'. . כ"א בתורת ה' : פסחים סח, ב. מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד . ובע"ז יט, א: בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר (תהלים א, ב) בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה . וראה גם לעיל ח"א ע' יט. קעד. רסז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו"ע הברכה הקודמת משמח חתן וכלה ולא עם הכלה, לפי שאין שמחת החתן באה מן הכלה אלא אדרבה בחי' שמחת כלה מקבלת מן החתן, כי הרי הוא משפיע בה גילוי אא"ס ע"י הדבור שלו שמדבר וקורא וממשיך באותיו' התו' שנק' כלה (ושמחתו קודמת כמא' רב ששת חדאי נפשאי לך
41 כמא' רב ששת חדאי נפשאי : פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו שמח תשמח ריעים האהובי' שהן בחי' חו"ב שנק' תרין ריעין דלא מתפרשין כו' כאשר יבא בהן מבחי' השמחה שבעצמו' המאציל אזי משמח חו"כ שעי"ז יומשך האור והשפע מן החתן אל הכלה בלי העלם ולבוש כלל, וכנ"ל בענין התו' שיעשה למחכה לו בלי לבוש כלל וכן במצות קריאה בדבור שנגלה האור כמו שהוא, וכ"ז ע"י שמחה דוקא וכמ"ש רב ששת חדאי נפשאי לך קראי תנאי ורבא הוי אמר מילתא דבדיחותא תחלה כו', כי מ"ש עוז וחדוה במקומו הוא בשמחה של תו' דוקא שהתו' נק' עוז כמ"ש ה' עוז לעמו יתן כו'.
63 רב ששת חדאי נפשאי . . ורבא הוי אמר מילתא דבדיחותא : פסחים סח, ב. פסחים קיז, א: דרבה כו', ובר"ח שם ובכ"מ גריס: ?דרבא" [וראה תניא פ"ז. ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תשמח. ח"ד ע' א'תכט. א'תמג. ח"ה ע' א'תשפד].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
[יב] וזהו ענין הברכה הקודמת דשמח תשמח כו' שמסיים משמח חו"כ ולא אמר עם הכלה שאין הכלה עיקר אלא החתן, דהיינו שאין שמחת החתן באה משמחת הכלה כנ"ל אלא שמחת הכלה באה משמחת חתן דוקא, כי הרי בקריאה זו שמח ישמח בהמשכת גילוי אור עצמות א"ס שמתגלה בדיבור וקריאה זו כנ"ל במה שמשפיע באותיות הדבור הללו, וזהו שמחת חתן שמשפיע וממשיך לאותיו' התורה , כענין ר"ש שא' חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי לשמח הנפש בקריאה זו כענין ונשמח בד"ת כו' כי הם חיינו כו', ונמצא הדבור הוא המשפיע והכלה הן אותיות התורה עצמן שמקבלים השפע דאוא"ס ע"י הדיבור הזה שמדבר וקורא כו', וזהו משמח חתן שהקב"ה הוא המשמח את החתן שהוא המדבר וקורא בתורה .
103 ר"ש [רב ששת ] שא' חדאי נפשאי : פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
[כה] וזהו ענין ברכה דשמח תשמח ריעים האהובים כו' שמסיים משמח חתן ואח"כ כלה כו' שע"י בחי' השמחה העליונה שבעצמות המאציל ישמח גם לריעים האהובים שהן חו"כ, והוא בחי' חו"ב דתושב"כ ותושבע"פ, שכאשר ישמח בעצמו דוקא אז יאיר מהעלם התענוג הפשוט לגילוי כמו שהוא בלי לבוש כלל מטעם הנ"ל, ואז יבא האור ושפע גם בחכמה דתורה ע"י התגלות הדיבור בלי לבוש והעלם כלל, וכמ"ש ר"ש חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי כו' ורבה הוה אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן והדר פתח בשמעתתא כו', לפי שבשביל גילוי אור התענוג הפשוט בחכ' שבתורה שיתגלה כמו שהוא בלי צמצום והעלם כלל צ"ל ע"י השמחה בעצם הנפש תחלה מפני שהתענוג הזה להשפיע בחכמה בגילוי בדיבור כמו שהוא א"א להיות כ"א ע"י חדוה ושמחה בתחלה מטעם הנ"ל שאם אין שמחה אין עונג כלל וד"ל.
200 ר"ש [רב ששת ] חדאי נפשאי . . ורבה הוה אמר מילתא דבדיחותא : פסחים סח, ב. קיז, א [וראה לעיל בהמ"מ בד"ה משמח חו"כ, קרוב לסופו. ושם ע"ד ב' הגירסאות רבה ורבא].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וגם במי שהתחלת התענוג הוא בד"ת הנגלה והנסתר כמו ונשמח בד"ת וכר"ש שא' חדאי נפשאי כו' יכול לבוא אח"כ לשחוק וז[ח]ות הלב וגבהות כראב"ש שהי' דעתו זחה לפי שלמד תורה הרבה כו' וא' כמה מכוער כו' וכ"ש בקטני ערך שיפול הנופל כו'.
238 וכר"ש שא' חדאי נפשאי : פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[ב] ולהבין זה הנה יש להבין עוד במה שמצינו בדרז"ל דמ"ת בחג השבועות יומא דקא גרים כמו שאמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא .
24 אי לאו האי יומא : פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהלכות שבתורה שבחי' הילוך מלמטה למעלה בהתקשרות דנש"י באותיות התורה ז"ש אדעתי' דנפשי' כדי להמשיך אור דתורה בנשמתו להחיות[ה] באור וחיות חדש כמו אמרתך חייתני כו' וכמ"ש ר"ש חדאי לך נפשאי לך קראי לך תנאי לך דוקא בשבילה להאיר באור החיים כו' כנ"ל, ואח"כ [oldpage_תכג] ובתורתו יהגה כו' לשם התורה עצמה ע"כ נק' תורתו ע"ש שהוא המשיך בה מעצמו' אוא"ס שיאיר באור דתורה והוא בחי' הילוך העליון דעצמות א"ס בתורה להיות התורה מתקשרא' בקוב"ה כו', וכמ"ש בס' הבהיר דדוד המלך הי' מחבר תורה שלמעלה בהקב"ה כו' וכן א' דוד אני תורתך שעשעתי שהמשיך מבחי' שעשועי' העצמי' דא"ס שנק' שעשוע המלך בעצמותו בשעשועי' דתורה כו' וד"ל.
215 ר"ש חדאי לך [בד: ליתא] נפשאי : ראה פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובזה יש יתרון מעלה למצות עיון והגיון דתורה על מצות הדבור בד"ת שהדבור בד"ת נמשך ממש לאמור לדורות וכמו תען לשוני כו', אבל העיון והגיון הוא מגיע בעצם הרצון והחכ' שביו"ד הדברות שלמעלה [מ]התגלות בדבור רק ששמעו מבחי' הדבור, וה"ז [כ]דברים האלה עצמו שלמעלה מבחי' לאמור בדבור למה שכבר אמור כו' (והוא מדריג' משה שהי' כבד פה תושבע"פ וכבד לשון תושב"כ ועכ"ז אמר משה ידבר כו', וכן תורה צוה לנו משה בע"פ כו' וכן בכל פרשה ויאמר ה' אל משה לאמור לבנ"י כו' וכמ"ש במ"א בענין מי שם פה לאדם כו') (וז"ש כ"א בתורת ה' חפצו כו' כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' קעביד להאיר שם הוי' דתורה בנפשו שזה בדבור דוקא כנ"ל, ואח"כ ובתורתו יהגה כו' במצות עיון שנק' תורתו ממש מטעם הנ"ל והיינו עוסק בתורה לשמה לשם התורה עצמה להאיר [מ]מקורה כו').
351 כי עביד אינש : פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך הנה ארז"ל ע"פ כ"א בתורת הוי' חפצו כו' מעיקרא עביד אינש אדעתא דנפשי' כמו שא' ר"ש חדאי נפשאי לך קראי כו' ואח"כ ובתורתו יהגה נק' ע"ש ובתורתו שממשיך אוא"ס בתורה להוסיף שלימות האמיתי בחכ' דתורה , וזהו שנק' עוסק בתורה לשמ"ה דוקא לשם התורה ולא לשם עצמו כו'.
974 מעיקרא עביד אינש אדעתא דנפשי' : ראה פסחים סח, ב. (בהערה שלפנ"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וסדר העבודה הנה אמרז"ל מעיקרא כי עביד איניש אדעתי' דנפשי' עביד ואח"כ צ"ל לימוד התורה לשמה, דתחילה צ"ל ענין התורה לקשר חלק הנפש
99 מעיקרא . . דנפשי' עביד : פסחים סח, ע"ב. ראה גם (בנוסף להערה 1 ובהנסמן שם) מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שסז. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א רלז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דבריו ערבים עלי עד לאחת , וקבלתים בשובה ונחת , ואשתעשע וחדאי נפשאי בפלפולא ובמתניתא דילי'.
778 ע"פ פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואם כן בשאין שיירות מצויות דאפילו הוחזקו שרי, יש לומר דלא בעינן כלל להזכיר שמו ושם עירו, דהא כל עיקר דבעינן להזכיר שם עירו עם שמו ולא סגי בשמו בלבד היינו משום דחיישינן לכמה יוסף בן שמעון בעולם דהוה כאילו הוחזקו, דכמה יוסף איכא בשוקא כמ"ש הפוסקים, ובשאין שיירות מצויות דאפילו הוחזקו שרי, הוא הדין נמי אפילו לא הזכיר שמו כלל נמי שרי.
870 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן הבינוני שהוא עדיין מקושר בבגדים הצואים מתאות עוה"ז, לכן כל מגמתו בעשיית המצוות רק לקשר נפשו בחיי החיים שהוא הרצון אלקי המאיר בעשית המצוה, כמארז"ל מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשו עביד , ואח"כ כשהגיע למדריגת צדיק גמור הוא עושה רק בשביל כוונה הב' ליחד קוב"ה ושכינתי', כי בכך הוא מקושר בה' חיי החיים ב"ה כי יש לו אהבה בתענוגים שהוא בחי' מעין עוה"ב וד"ל.
180 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק לז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
מא' רב ששת חדאי נפש א י פסחים סח,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ח ב'תיד
מקור מפורש
בדף זה
שה"ש לט, ג) - משא"כ לימוד שלא לשמה דקדושה הוא לימוד אליבא דנפשי' (כפסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרסז
מקור מפורש
בדף זה
פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שכז
מקור מפורש
בדף זה
פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אין מתחילים מיד בלימוד התורה לשמה בדרגה הנעלית ביותר, כ"דוד (אשר) היה מחבר תורה שלמעלה בהקדוש־ברוך־הוא", אלא כפסק חז"ל:
15 פסחים סח, סע"ב. ועד, שהתחלת הלימוד הוא באופן ד"שלא לשמה" ממש – בשביל "קליות וכו'" (פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק ד"ה וכת חמישית), מיראת הרצועה שביד הסופר (תניא קו"א סד"ה להבין מ"ש בש' היחודים). וראה לקו"ש [המתורגם]ד ח"ה ע' 14 ואילך ובהערה 58.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 פסחים סח, ב. ביצה טו, ב. רמבים הל' יויט פייו היייט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 פסחים סח, ב. ביצה טו, ב. רמבים הל' יויט פייו היייט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
6 פסחים סח, ב. -- בביאור מאמר זה ראה גם סה"ש תשמ"ט חיב ע' 493 ואילך. סה"ש תשינ
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
8 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה פסחים סח, ב דכן הוא גם בכללות עבודת האדם: מעקרא כו' אדעתא דנפשא. -- להעיר משער הגלגולים סוף ה"ד. ס' הגלגולים פ"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
2 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע, ש"לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת", וכיוון שכל פרשה קשורה לזמן שבו היא נקראת, מובן, שהקשר בין פרשת במדבר לבין שבועות הוא בעיקר בענין ההכנה למתן תורה, לעומת פרשת נשא, הנקראת, בדרך כלל, לאחר שבועות, ורק לפעמים היא נקראת לפני־כן, ואשר הקשר שלה בולט יותר לענין חג השבועות ומתן תורה עצמו.
5 אף שלשון הרמב"ם והטור בהא קורין קודם עצרת [ולהעיר מתוס' ב"ב שם (וכן בהג"מ, לבוש ומג"א שם סק"ד) שמפסיקין בפ' במדבר לפני עצרת כי עצרת הוא ר"ה לפירות האילן שנידונין על הפירות], הרי מכיון דשבועות הוא "זמן מתן תורתנו" מובן שכל הענינים שבעצרת שייכים זל"ז (ראה פסחים סח, ב (שו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ד סי"ח) – ירושלמי ר"ה פ"ד סה"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
חג השבועות הוא "זמן מתן תורתנו", ואכן האמור לעיל לגבי "עצרת" קיים בשיטת הבייתוסים גם לגבי כלל התורה:
34 נוסח התפלה דחג השבועות. וראה פסחים סח, ב. ירושלמי ר"ה פ"ד סה"ח. ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] ח"ח ע' 21.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כבר דובר מספר פעמים על כך, שהמשמעות האמיתית "בדקות" של "לא לשמה" אינה רק כאשר לומדים מפני פניה אישית שאינה קשורה לעבודת ה', אלא הכוונה היא שאפילו הלימוד לשם המצוות כדי לידע את המעשה אשר יעשון, אף הוא אינו לשמה.
47 ראה תניא ספ"ה (מפע"ח). וראה פסחים סח, סע"ב. ועוד. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
יצרו ואת מדותיו – "לא יהיה כילי", אך בכל זאת הדבר הוא למען עצמו, בדומה ללשון הגמרא "אדעתא דנפשי'".
45 פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח (ערב) חה"ש שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וכך גם לגבי מתן תורה, בששי בסיון, שכבר בחמישי בסיון, בערב מתן תורה, התחילו להתקיים הענינים של מתן תורה.
* ובאוה"ת משפטים (שבהערה *18) מקשרו עם הקדמת נעשה לנשמע דחמישי בסיון. וראה גם צל"ח פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
שה"ש לט, ג)-- משא"כ לימוד שלא לשמה דקדושה הוא לימוד אליבא דנפשי' (כפסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומ"ש בתחלה " שתי נשמות ", ששתיהם (גם נפש הבהמית) נקראות בשם "נשמה" – הרי זה בשרש הענינים למעלה, ועד לשם הוי' ושם אלקים, כדאיתא בקבלה וחסידות , שנפש האלקית שרשה משם הוי',
1395 ראה מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' לו. אוה"ת בראשית (כרך ג) תקכב, ב. קיצורים והערות לתניא ע' פא. – כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר גם חידושי אגדות מהרש"א (וראה חדא"ג מהרש"א ברכות ס, ב. שבת לב, א. פסחים סח, ב (הובא בסה"ש ה'ש"ת קיץ ע' 111)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואכן יש כבר סדר שהנהיגו בכמה ישיבות, שנוסעים ל"קאָנטרי", לאויר הצח, יחד עם התלמידים, המלמדים וראשי-הישיבות, וממשיכים שם את סדרי הישיבה, כך, שיוצאים י"ח גם "לה'" וגם "לכם" .
933 ראה פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
39 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובאופן שהתורה חודרת את כל מציאות האדם ומתעצמת עמו, ועד שתמורת היותה תחילה "תורת ה'", הרי היא נעשית "תורתו" , ש"נקראת על שמו" , וכמודגש גם בדברי הגמרא :
43 פסחים סח, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
46 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
מקור דין זה הוא בגמרא :
165 פסחים סח, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הוא בלימוד התורה, שמצד ירידת הנשמה למטה, הנה בתחילה צ"ל לימוד התורה אדעתא דנפשי' , היינו בכדי לקשר את עצמו עם נותן התורה, אבל אח"כ צריך להיות עיקר לימוד התורה לשמה, כדי לקשר התורה בשרשה ומקורה, והיינו, דכיון שהתורה נסעה וירדה בסתר המדרגות (כמבואר בתניא ) עד שנתלבשה בטענות של שקר כו', לכן צריך להיות לימוד התורה לשמה, לשם התורה, לקשרה בשרשה ומקורה, שהיא חכמתו ורצונו ית', ולמעלה יותר, כמ"ש ואהי' אצלו גו' שעשועים , נעלמה מעיני כל חי , וע"ד שמצינו בדוד שהי' מקשר התורה עם נותן התורה .
765 פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכן איתא בגמרא :
2612 פסחים סח, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וגם בנוגע להלימוד לעצמו – הרי "מעיקרא" הלימוד הוא "אדעתא דנפשי'" , היינו, שיש לו נפש שהיא מציאות בפני עצמה, אלא שצריך לפעול שתהי' במעמד ומצב טוב יותר כו'; ורק לאח"ז מגיע ללימוד התורה לשמה, שמתבטל ממציאותו, ולימודו הוא רק באופן ד"תען לשוני אמרתך" (כמדובר לעיל ).
1426 פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולאחרי שישנו לימוד התורה כפי שקשור עם העולם, אזי יכולים לבוא לדרגא של לימוד התורה לשמה, לשם התורה עצמה , באופן שאינו נוגע להלכה למעשה, שכן, הסדר בלימוד התורה הוא שתחילה צריך להיות הלימוד שלא לשמה, וכדברי הגמרא :
791 פסחים סח, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין ענין ק"ש
מקור מפורש
בדף זה
ועתה יש להבין מה שאמר בפ' זו ונתתי מטר כו' דלכאורה זה פלא, דהלא משה אמר פ' זו ואיך יאמר ע"ע ונתתי כו' וגם למה לא אמר כלשון זה בכל פרשיו' שאמר במשנ' תורה רק בפ' זו אמר כן והגם דידוע שהיתה שכינה מדברת מתוך גרונו של משה הרי אכתי תקשה למה לא אמר כן בשאר הפרשיו' שג"כ הית' שכינה מדברת בו כו', אך הענין יובן עפ"י ענין הנ"ל דבפ' זו הוא בחי' המשכת אור א"ס למטה דוקא בכלים מכלים שונים ע"י שם ע"ב כו' והנה ידוע דאין התלבשו' אור א"ס אלא בחכמה מטעם שהוא בחי' ביטול כו' שאז אינו מרגיש א"ע כלל לבחי' יש ודבר ומה שמדבר אין זה של עצמותו כלל אלא רוח ה' שמדבר בו וז"ש ודברי
100 שכינה מדברת מתוך גרונו : תניא פל"ד (אמרו עליו). אגה"ק סכ"ה (כמארז"ל). אור תורה בחוקותי מג, סע"ג (ומ"ש רז"ל). שו"ת בית אפרים חאה"ע סק"ז (מו, א — מאחז"ל). וראה זהר פנחס רלב, ב. שם תוספתא שו, ב. ויקרא ז, א. ואתחנן רסה, א. שמו"ר פ"ג, טו. ויק"ר פ"ב, ג. מכילתא שמות יח, יט. עיון יעקב לפסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואינם מסתירי' כלל וא"כ מובן מזה כשדבר ה' זו הלכה מאחר שנק' דברי אשר שמתי כו' הרי אין דבריו וגם חכמתו שמלובש בזה תופס' מקום בעצמותו ואינם מסתירי' כלל וע"כ משה ידבר פי' ממשיך תמיד מן ההעלם לגילוי עד סוף כל המדרגו' מאור ח"ס באין מסתיר לפניו כלל והוא רק ע"י בחי' ביטול עצמותו וכענין הידוע בפי' ולא תחללו כנ"ל וד"ל, וזהו ענין יום מ"ת דיומא דוקא גרים לפי שבשבועו' מאיר באור אבא מבחי' מקורא דכולא והוא בחי' חכמ' דא"ק ע"י שמתלבש בח"ס הנ"ל והוא הנק' גדלו' דאבא והטעם דיומא גרים לפי שנא' מש"ה ידבר מש"ה דוקא ומטעם הנ"ל וד"ל.
42 דיומא דוקא גרים : ראה פסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ע"ד ענין מאמרם ז"ל שכינה מדברת מתוך גרונו של משה כו' וכמ"ש במ"א וד"ל, ואחר שהם למודי הוי' ע"ד הזה אז יש ביכולתם ע"י המשכת בחי' ביטול שנמשך ע"י למודם זה שיהי' נמשך בחי' השלום בכל העולמו' וענין השלום הוא כח המחבר העליון בתחתון כמו שביכולתו לחבר ב' הפכים כנ"ל וזהו ורב שלום בנייך אחר שהם למודי הוי' כנ"ל מאלו ת"ח שמרבים שלום בעולם כי ת"ח הוא אשר יש בו מבחי' חכמה עילא' דהיינו ביטול דשם מ"ה דהוי' ע"ד הנ"ל בשעה שלומד כו'
73 שכינה מדברת מתוך גרונו של משה : תניא פל"ד (אמרו עליו). אגה"ק סכ"ה (כמארז"ל). אור תורה בחוקותי מג, סע"ג (ומ"ש רז"ל). שו"ת בית אפרים חאה"ע סק"ז (מו, א — מאחז"ל). וראה זהר פנחס רלב, ב. שם תוספתא שו, ב. ויקרא ז, א. ואתחנן רסה, א. שמו"ר פ"ג, טו. ויק"ר פ"ב ג. מכילתא שמות יח, יט. עיון יעקב לפסחים סח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרד סדר ערב יום כיפור א
מקור מפורש
בדף זה
לפיכך אסור להתענות בו אפילו תענית חלום אע"פ שמותר להתענות תענית חלום אפילו בשבת ויו"ט מכל מקום בערב יום הכיפורים שהאכילה נחשבת כעינוי כמו שנתבאר אין להתענות בו אלא יאכל וישתה ויחשב לו כאלו התענה על חלומו.
טז הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור, מפסחים סח, ב. ב"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש כ"א בתורת ה' חפצו מעיקרא אדעתי' דנפשי' עביד לתקן אור נשמתו בבחי' או"פ ומקיף (כמשי"ת), ואח"כ ובתו[רתו] יהגה להמשיך אוא"ס ב"ה בתו[רה] שזהו עוסק בתו[רה] לשמה לשם התורה עצמה כמ"ש במ"א (והוא מ"ש ולכבוד אהי' בתוכה כמשי"ת).
942 כ"א בתורת ה' חפצו : תהלים א, ב. ראה פסחים סח, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שסז. וש"נ. במדבר ח"ב ע' תרס. תו"ח מקץ רכו, ג ובהערה 38. לקמן פ' ויקהל תיז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום חג השבועות - יום מתן תורתינו
מקור מפורש
בדף זה
ובגמרא (פסחים סח, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר