הלכות שביתת יום טוב

הלכה א ששת ימים האלו שאסרן הכתוב בעשיית מלאכה שהן ראשון ושביעי של פסח וראשון ושמיני …

• שבת קכד ע"א · טז ומי לא גזרינן? והתנן: אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש …

הלכה ב כל השובת ממלאכת עבודה באחד מהן הרי קיים מצות עשה שהרי נאמר בהן שבתון …

• ביצה ח ע"ב · ז סוף סוף, יום טוב עשה ולא תעשה הוא — ואין עשה דוחה …

הלכה ג העושה אבות מלאכות הרבה ביום טוב בהתראה אחת כגון שזרע ובנה וסתר וארג בהתראה …

• פסחים מח ע"א · ד ועוד, הא את הוא דאמרת: חילוק מלאכות לשבת, ואין חילוק מלאכות ליום …
• מכות כא ע"ב · ט אמר ליה: תנא קתני שמונה, ואת אמרת תנא ושייר?! אמר רבא: יש …

הלכה ד כל מלאכה שחייבין עליה בשבת אם עשה אותה ביום טוב שלא לצורך אכילה לוקה …

• שבת קכד ע"ב · א אין מוציאין את הקטן ואת הלולב ואת ספר תורה לרשות הרבים, ובית …
• ביצה יב ע"א · ב מתני׳ בית שמאי אומרים: אין מוציאין לא את הקטן, ולא את הלולב, …
• ביצה יב ע"א · ד אמר ליה: דאמר לך מני — בית שמאי היא, דאמרי: לא אמרינן …
• ביצה יב ע"ב · ג דאי בית הלל — כיון דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי …
• ביצה כא ע"ב · יב מתני׳ בית שמאי אומרים: לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן …
• ביצה כח ע"ב · ה דרש רב חסדא, ואיתימא רב יוסף: אחד סכין שנפגמה, ואחד שפוד שנרצם, …
• ביצה כח ע"ב · ח ואידך נמי, הא כתיב ״הוא״, אמר לך: כתיב ״הוא״, וכתיב ״לכם״, ולא …
• מגילה ז ע"ב · י מתני׳ אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד.
• מגילה ז ע"ב · יג מאי טעמא דתנא קמא? אמר קרא: ״הוא״ — ולא מכשיריו, ורבי יהודה …
• מגילה ז ע"ב · טו ואידך נמי, הא כתיב ״הוא״? כתיב ״הוא״ וכתיב ״לכם״. כאן במכשירין שאפשר …

הלכה ה כל מלאכה שאפשר להעשות מערב יום טוב ולא יהיה בה הפסד ולא חסרון אם …

• ביצה כח ע"ב · ה דרש רב חסדא, ואיתימא רב יוסף: אחד סכין שנפגמה, ואחד שפוד שנרצם, …
• ביצה כח ע"ב · ח ואידך נמי, הא כתיב ״הוא״, אמר לך: כתיב ״הוא״, וכתיב ״לכם״, ולא …

הלכה ח אבל לשין ואופין ושוחטין ומבשלין ביום טוב. שאם עשה אלו מבערב יש בכך הפסד …

• מגילה ז ע"ב · י מתני׳ אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד.
• מגילה ז ע"ב · יג מאי טעמא דתנא קמא? אמר קרא: ״הוא״ — ולא מכשיריו, ורבי יהודה …
• מגילה ז ע"ב · טו ואידך נמי, הא כתיב ״הוא״? כתיב ״הוא״ וכתיב ״לכם״. כאן במכשירין שאפשר …

הלכה ט אין אופין ומבשלין ביום טוב מה שיאכל בחול. ולא הותרה מלאכה שהיא לצורך אכילה …

• ביצה יז ע"א · ט תנו רבנן: אין אופין מיום טוב לחבירו. באמת אמרו: ממלאה אשה כל …

הלכה י ממלאה אשה קדרה בשר אף על פי שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת. ממלא נחתום …

• ביצה יא ע"ב · ב אמר רב יהודה אמר שמואל: מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת, …
• ביצה יז ע"א · ט תנו רבנן: אין אופין מיום טוב לחבירו. באמת אמרו: ממלאה אשה כל …
• ביצה יז ע"א · י רבי שמעון בן אלעזר אומר: ממלאה אשה כל התנור פת, מפני שהפת …

הלכה יב מי שהיתה לו בהמה מסוכנת לא ישחוט אותה ביום טוב אלא א"כ יודע שיכול …

• פסחים מו ע"ב · ח איתיביה: בהמה המסוכנת, לא ישחוט אלא כדי שיכול לאכול הימנה כזית צלי …
• ביצה כא ע"ב · ו ופליגא דרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: מזמנין את …
• ביצה כה ע"א · י מתני׳ בהמה מסוכנת — לא ישחוט, אלא אם כן יש שהות ביום …

הלכה יג אין אופין ומבשלין ביום טוב כדי להאכיל כותים או כלבים שנאמר הוא לבדו יעשה …

• ביצה כ ע"ב · ז אמרו להם בית שמאי, והלא כבר נאמר: ״לכם״ — ולא לגבוה. אמרו …
• ביצה כא ע"ב · א ״לכם״ — ולא לכלבים, דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר: אפילו …

הלכה יד בהמה שחציה של כותי וחציה של ישראל מותר לשוחטה ביום טוב שאי אפשר לאכול …

• ביצה כא ע"א · ב בעא מניה רב אויא סבא מרב הונא: בהמה חציה של גוי וחציה …
• ביצה כא ע"א · ה אמר רב חסדא בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל — מותר …
• ביצה כא ע"א · ו מתיב רב חנא בר חנילאי: עיסת כלבים בזמן שהרועין אוכלין ממנה — …
• ביצה כא ע"א · יא בעו מניה מרב הונא: הני בני באגא דרמו עלייהו קמחא דבני חילא …

הלכה טו המבשל ביום טוב לכותים או לבהמה או להניח לחול אינו לוקה שאילו באו לו …

• פסחים מו ע"ב · ד איתמר: האופה מיום טוב לחול, רב חסדא אמר: לוקה, רבה אמר: אינו …
• ביצה כא ע"א · ח ומי אית ליה לרב חסדא ״הואיל״? והא אתמר: האופה מיום טוב לחול, …
• ביצה כא ע"א · ט רב חסדא אמר: לוקה, לא אמרינן ״הואיל ומקלעי ליה אורחים חזי ליה …
• ביצה כא ע"ב · יא אדבריה רבא למר שמואל, ודרש: מזמנין את הגוי בשבת, ואין מזמנין את …

הלכה טז רחיצה וסיכה הרי הן בכלל אכילה ושתיה ועושין אותן ביום טוב שנאמר אך אשר …

• שבת לט ע"ב · ג אימא סיפא: ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב, ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה. …
• שבת מ ע"א · ז תנו רבנן: מרחץ שפקקו נקביו מערב שבת, למוצאי שבת רוחץ בו מיד. …
• ביצה כא ע"ב · יב מתני׳ בית שמאי אומרים: לא יחם אדם חמין לרגליו אלא אם כן …

הלכה יז כל שאסור בשבת בין משום שהוא דומה למלאכה או מביא לידי מלאכה בין שהוא …

• ביצה ב ע"ב · ג אמרי: שבת דחמירא, ולא אתי לזלזולי בה — סתם לן כרבי שמעון …
• ביצה לו ע"ב · ח מתני׳ כל שחייבין עליו משום שבות, משום רשות, משום מצוה, בשבת — …

הלכה יט חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב אבל אין יום טוב מכין לשבת ולא …

• עירובין לח ע"ב · ט והא איתמר: שבת ויום טוב, רב אמר: נולדה בזה אסורה בזה!
• עירובין לח ע"ב · יא דתניא: ״והיה ביום הששי והכינו״ — חול מכין לשבת וחול מכין ליום …
• ביצה ב ע"א · א ביצה שנולדה ביום טוב, בית שמאי אומרים: תאכל, ובית הלל אומרים: לא …
• ביצה ב ע"ב · ח אלא, אמר רבה: לעולם בתרנגולת העומדת לאכילה, וביום טוב שחל להיות אחר …
• ביצה ב ע"ב · י ורבה לטעמיה. דאמר רבה, מאי דכתיב: ״והיה ביום הששי והכינו את אשר …
• ביצה ב ע"ב · יא אמר ליה אביי: אלא מעתה, יום טוב בעלמא תשתרי! גזרה משום יום …
• ביצה ד ע"א · יב אתמר, שבת ויום טוב, רב אמר: נולדה בזה — אסורה בזה, ורבי …

הלכה כ וכשם שאסור לאכלה כך אסור לטלטלה ואפילו נתערבה באלף כולן אסורות שהרי למחר יותרו …

• ביצה ג ע"ב · ד מיתיבי: אחד ביצה שנולדה בשבת ואחד ביצה שנולדה ביום טוב — אין …
• ביצה ג ע"ב · ה אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר. וספיקא אסורה, ואם נתערבה …
• ביצה ג ע"ב · ט אי הכי, אימא סיפא: נתערבה באלף — כולן אסורות. אי אמרת בשלמא …
• ביצה ד ע"א · ו רב אשי אמר: לעולם ספק יום טוב ספק חול הוי דבר שיש …
• ביצה ו ע"ב · ט אלא: עם יציאתה נגמרה — ומותרת לאוכלה ביום טוב. הא במעי אמה …
• יבמות פב ע"א · ט רב אשי אמר: סיפא — משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין, …
• בבא מציעא נג ע"א · ב מאי ״מה שאין כן במעשר״ – לאו מכלל דמעשר בטיל ברובא? ואם …

הלכה כא זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים מנהג הוא. ויום …

• ביצה ד ע"ב · יב והשתא דידעינן בקביעא דירחא, מאי טעמא עבדינן תרי יומי? משום דשלחו מתם: …
• ביצה כט ע"א · א דבסורא אמרי: תרטא ופלגו תרטא. בנרש אמרי: חלקא ופלגו חלקא. בפומבדיתא אמרי: …
• ביצה כט ע"א · ב מתני׳ אומר אדם לחברו: מלא לי כלי זה, אבל לא במדה. רבי …
• ביצה כט ע"א · ח רבא אמר: מאי ״אבל לא במדה״ — שלא יזכור לו שם מדה, …

הלכה כב יום טוב שני אע"פ שהוא מדברי סופרים כל דבר שאסור בראשון אסור בשני. וכל …

• פסחים נב ע"א · ג איכא דאמרי: נגדיה רב יוסף. אמר ליה אביי: נשמתיה מר, דרב ושמואל …
• ביצה כט ע"א · טו אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא, ודרש: לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני …
• ביצה כט ע"א · טז אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב: מודדת אשה קמח ביום טוב …

הלכה כג כיצד המת ביום טוב ראשון יתעסקו בקבורתו הכותים וביום טוב שני יתעסקו בו ישראל. …

• שבת קלט ע"ב · ב ואמר רבא: מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין, ביום טוב שני …
• ביצה ו ע"א · א אמר רבא: מת ביום טוב ראשון — יתעסקו בו עממים. מת ביום …
• ביצה ו ע"א · ד רב אשי אמר: אף על גב דלא אשתהי, נמי לא משהינן ליה. …

הלכה כד שני ימים טובים אלו של גליות שתי קדושות הן ואינן כיום אחד לפיכך דבר …

• עירובין לט ע"ב · ח רב נחמן ורב חסדא אכלו, רב ששת לא אכל. אמר רב נחמן: …
• ביצה ג ע"א · יא ואוכלה בשני. וכן ביצה שנולדה בראשון, תאכל בשני.
• ביצה ד ע"ב · ו אתמר: שני ימים טובים של גליות, רב אמר: נולדה בזה — מותרת …
• ביצה ד ע"ב · יג אתמר, שני ימים טובים של ראש השנה. רב ושמואל דאמרי תרוייהו: נולדה …
• ביצה כב ע"א · יז אמימר שרא למכחל עינא ביום טוב שני של ראש השנה. אמר ליה …

הלכה א אפרוח שנולד ביום טוב אסור מפני שהוא מוקצה. ועגל שנולד ביום טוב אם היתה …

• שבת קלו ע"א · יא תא שמע: עגל שנולד ביום טוב — שוחטין אותו ביום טוב! הכא …
• ביצה ו ע"ב · ד תניא כותיה דרב: עגל שנולד ביום טוב — מותר, אפרוח שנולד ביום …
• חולין נא ע"ב · ג תא שמע: עגל שנולד ביום טוב – שוחטין אותו ביום טוב. הכא …

הלכה ב בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאות ולנות בתוך התחום הרי אלו מוכנין ולוקחין מהן …

• שבת מה ע"ב · ב ורבי לית ליה מוקצה? והתנן אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין …
• שבת קנז ע"א · ב תא שמע: אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הבייתות!
• ביצה מ ע"א · יד מתני׳ אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הבייתות. אלו …
• ביצה מ ע"א · טז תנו רבנן: אלו הן מדבריות ואלו הן בייתות. מדבריות — כל שיוצאות …

הלכה ג וכן בהמת קדשים שנולד בה מום ביום טוב הואיל ולא היתה דעתו עליה מערב …

• ביצה כז ע"ב · א וביום טוב שיולי קא משייל היכי הוה עובדא. כי הא דההוא גברא …

הלכה ד בכור שנולד ומומו עמו הרי זה מוכן ואין מבקרים אותו ביום טוב. ואם עבר …

• שבת קיז ע"ב · ה לימא בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי יהושע קמיפלגי? דתניא: אותו ואת בנו שנפלו …
• שבת קלו ע"א · יב תא שמע: ושוין, שאם נולד הוא ומומו עמו — שזה מן המוכן! …
• ביצה כו ע"ב · א ביום טוב, רבי שמעון אומר: אין זה מן המוכן. ושוין שאם נולד …
• ביצה כו ע"ב · ב דרש רבה בר רב הונא: נולד הוא ומומו עמו — מבקרין אותו …
• ביצה כו ע"ב · יז וכי תימא, דלא ידע אי חזו אי לא חזו, והאמר רב כהנא: …
• ביצה כו ע"ב · יח אלא לאו, דחזו ואדחו, והדר אחזו. ואי אמרת אין מוקצה, למה להו …
• ביצה לד ע"א · ג בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא: מהו לשחטה ביום טוב? מי מחזקינן …
• ביצה לז ע"א · יב רבי יהושע אומר: מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ואינו שוחטו, וחוזר …

הלכה ה אווזין ותרנגולין ויונים שבבית הרי אלו מוכנין ואין צריכין זימון. אבל יוני שובך ויוני …

• ביצה י ע"א · י מתני׳ בית שמאי אומרים: לא יטול אלא אם כן נענע מבעוד יום. …
• ביצה י ע"א · יט והא אמרת — בעומד ואומר ״זה וזה אני נוטל״ סגיא! הני מילי …
• ביצה כד ע"א · יג אמר ליה אביי: והא אווזין ותרנגולין, שאומרים הבא מצודה ונצודנו, ותניא: הצד …
• ביצה כה ע"א · ו ומי בעיא זמון? והתניא, אמר רבי שמעון בן אלעזר: מודים בית שמאי …

הלכה ו זימן שחורים ולבנים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורים שאני אומר שמא …

• ביצה ג ע"ב · ה אבל כופה עליה את הכלי בשביל שלא תשבר. וספיקא אסורה, ואם נתערבה …
• ביצה ד ע"א · ו רב אשי אמר: לעולם ספק יום טוב ספק חול הוי דבר שיש …
• ביצה י ע"ב · ד גמ׳ פשיטא! אמר רבה: הכא במאי עסקינן, כגון שזמן שחורים ולבנים, והשכים …
• ביצה י ע"ב · ז שנים ומצא שלשה — אסורין. מה נפשך: אי אחריני נינהו — הא …
• ביצה י ע"ב · ח שלשה ומצא שנים מותרין. מאי טעמא? הני אינהו נינהו, וחד מנייהו אזל …
• ביצה יא ע"א · ב בתוך הקן ומצא לפני הקן — אסורין. לימא מסייע ליה לרבי חנינא, …
• ביצה יא ע"א · ה ואם אין שם אלא הן — הרי אלו מותרין. היכי דמי? אילימא …
• ביצה יא ע"א · ו אלא במדדין. אי דאיכא קן בתוך חמשים אמה — אדדויי אדדו, ואי …
• ביצה יא ע"א · ז לעולם דאיכא קן בתוך חמשים אמה, וכגון דקיימא בקרן זוית. מהו דתימא: …
• ביצה כו ע"א · ב גמ׳ במאי קא מפלגי? אי נימא ברואין מומין קמפלגי, דרבי יהודה סבר: …
• ביצה כו ע"א · ד אי הכי, ״לא ישחוט״? ״לא יעלה וישחוט״ מבעי ליה! לא צריכא — …
• ביצה כו ע"א · ז תנו רבנן: בכור תם שנפל לבור, רבי יהודה הנשיא אומר: ירד מומחה …

הלכה ז דגים שבביברין גדולים וכן חיה ועוף שבביברין גדולים כל שהוא מחוסר צידה עד שאומרים …

• ביצה כג ע"ב · יא אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב, ואין נותנין לפניהם מזונות.
• ביצה כג ע"ב · יג רבן שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הביברין שוין. זה הכלל: כל
• ביצה כד ע"א · יב זה הכלל כל המחוסר צידה וכו׳. היכי דמי מחוסר צידה? אמר רב …
• ביצה כה ע"א · ט אלא אמר רב נחמן בר יצחק: אידי ואידי בדידה. הא בגנה הסמוכה …

הלכה ח מצודות חיה ועופות ודגים שפרסן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא …

• ביצה כד ע"א · יח מתני׳ מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יום טוב — לא יטול …
• ביצה כד ע"א · יט גמ׳ מעשה לסתור?! חסורי מחסרא והכי קתני: ספק מוכן — אסור. ורבן …
• ביצה כד ע"ב · א שוחטין מן הנגרין ביום טוב, אבל לא מן הרשתות ומן המכמורות. רבי …
• ביצה כה ע"א · ב אמר רבה בר רב הונא אמר רב: הסוכר אמת המים מערב יום …

הלכה ט בית שהיא מלא פירות מוכנין ונפחת נוטל ממקום הפחת. העומד על המוקצה מערב יום …

• עירובין לד ע"ב · טו רב ושמואל דאמרי תרוייהו: הכא במגדל של לבנים עסקינן ורבי מאיר היא, …
• ביצה לא ע"ב · ו מתני׳ בית שהוא מלא פירות ונפחת — נוטל ממקום הפחת. רבי מאיר …
• ביצה לד ע"ב · א ערב שבת בשביעית, ואומר: מכאן אני אוכל למחר. וחכמים אומרים: עד שירשום …

הלכה י כותי שהביא תשורה לישראל ביום טוב אם יש מאותו המין במחובר לקרקע או שהביא …

• עירובין מ ע"א · ב ומאן דלא אכל סבר: כל דאתי לבי ריש גלותא — אדעתא דכולהו …
• עירובין מ ע"א · ה מאי אמרת, מחוץ לתחום אתיא? הבא בשביל ישראל זה, מותר לאכול לישראל …
• עירובין מ ע"א · ח מתקיף לה רב שמעיה: טעמא דאינן בני תורה, הא בני תורה שרי?! …
• ביצה כד ע"ב · ט אמר רב פפא, הלכתא: גוי שהביא דורון לישראל ביום טוב, אם יש …

הלכה יא עצים שנשרו מן הדקל ביום טוב אסור להסיקן מפני שהן נולד. ואם נשרו לתוך …

• שבת כט ע"א · ז אמר ליה רב שמואל בר בר חנה לרב יוסף: לרבי יהודה דאמר …
• שבת קנז ע"א · א אין מבקעין עצים מן הקורות, ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. רבי …
• ביצה ד ע"ב · ב אמר רבי יוחנן: עצים שנשרו מן הדקל בשבת — אסור להסיקן ביום …
• ביצה ד ע"ב · ג אמר רב מתנה: עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ביום טוב — …
• ביצה ד ע"ב · ה ולרב אשי דאמר: כל דבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל, …
• ביצה ל ע"א · יא ומתחילין בערמת התבן. אמר רב כהנא: זאת אומרת, מתחילין באוצר תחלה. מני …
• ביצה ל ע"א · יג איכא דמתני לה אסיפא: אבל לא בעצים שבמוקצה. אמר רב כהנא: זאת …
• ביצה ל ע"א · יד תבנא סריא, הא חזי לטינא! דאית ביה קוצים.

הלכה יב אין מבקעין עצים מסוואר של קורות מפני שהן מוקצה. ולא מן הקורה שנשברה ביום …

• שבת כט ע"א · ג אמר רב יהודה אמר רב: מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, דברי …
• שבת קנז ע"א · א אין מבקעין עצים מן הקורות, ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב. רבי …
• ביצה ב ע"ב · א גבי יום טוב, דסתם לן תנא כרבי יהודה, דתנן: אין מבקעין עצים …
• ביצה לא ע"ב · א גמ׳ והאמרת רישא אין מבקעין כלל? אמר רב יהודה אמר שמואל: חסורי …
• ביצה לב ע"א · ה והתני חדא: מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, ותניא אידך: מסיקין בין …

הלכה יג קוץ רטוב הרי הוא מוקצה מפני שאינו ראוי להסקה. לפיכך אסור לו לעשות כמו …

• ביצה לג ע"א · ה איכא דאמרי: ביבשתא — כולי עלמא לא פליגי דשרי. כי פליגי — …

הלכה יד נוטלין עצים הסמוכים לדופני הסוכה ומסיקין בהן. אבל אין מביאים מן השדה אפילו היו …

• ביצה ל ע"ב · א מתני׳ אין נוטלין עצים מן הסוכה, אלא מן הסמוך לה.
• ביצה ל ע"ב · ג אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי סמוך — סמוך לדפנות. רב מנשיא …
• ביצה לא ע"א · ב גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מביאין עצים אלא מן המכונסין …
• ביצה לא ע"א · ז תא שמע: מדקתני, רבי יוסי אומר: כל שנכנסין לו בפותחת — ואפילו …
• ביצה לג ע"א · ח מתני׳ רבי אליעזר אומר: נוטל אדם קיסם משלפניו, לחצוץ בו שיניו. ומגבב …

הלכה טו עלי קנים ועלי גפנים אע"פ שהן מכונסין בקרפף כיון שהרוח מפזרת אותן הרי הן …

• ביצה לא ע"א · ד אמר רבא: עלי קנים ועלי גפנים, אף על גב דמכנפי להו ומותבי, …

הלכה טז בהמה שמתה ביום טוב אם היתה מסוכנת מערב יום טוב הרי זה מחתכה לכלבים. …

• שבת קנו ע"ב · י ושמואל אמר: הלכה כרבי שמעון, ואף זעירי סבר הלכה כרבי שמעון. דתנן: …
• ביצה כז ע"ב · ד מתני׳ בהמה שמתה — לא יזיזנה ממקומה. ומעשה ושאלו את רבי טרפון …
• ביצה כז ע"ב · ח תרגומה זעירי, בבהמת קדשים. דיקא נמי, דקתני: עליה ועל החלה שנטמאת. מה …
• ביצה כז ע"ב · י הכא במאי עסקינן — במסוכנת, ודברי הכל.

הלכה יז דגים ועופות וחיה שהן מוקצה אין משקין אותן ביום טוב ואין נותנין לפניהם מזונות …

• שבת קנז ע"א · ב תא שמע: אין משקין ושוחטין את המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הבייתות!
• ביצה כג ע"ב · יא אין צדין דגים מן הביברים ביום טוב, ואין נותנין לפניהם מזונות.

הלכה יח המכניס עפר מערב יום טוב אם ייחד לו בחצירו קרן זוית הרי זה מוכן …

• ביצה ז ע"ב · כד ומודים שאם שחט — שיחפור בדקר ויכסה. אמר רבי זריקא אמר רב …
• ביצה ח ע"א · א בעפר תיחוח.
• ביצה ח ע"א · ד אמר רב יהודה אמר רב: לא שנו אלא שהוסק מערב יום טוב, …
• ביצה ח ע"א · ו הכניס עפר לגנתו ולחורבתו — מותר לכסות בו. ואמר רב יהודה: מכניס …
• ביצה ח ע"א · ז דרש מר זוטרא משמיה דמר זוטרא רבה: והוא שייחד לו קרן זוית.

הלכה א מי שהיה לו עפר מוכן או אפר מוכן שמותר לטלטלו הרי זה שוחט חיה …

• ביצה ב ע"א · ב השוחט חיה ועוף ביום טוב, בית שמאי אומרים: יחפור בדקר ויכסה, ובית …
• ביצה ח ע"א · ח מיתיבי: כוי, אין שוחטין אותו ביום טוב, ואם שחטו — אין מכסין …
• ביצה ח ע"ב · יג רמי בריה דרב ייבא אמר: כוי היינו טעמא דלא מכסינן, גזירה משום …
• חולין פג ע"ב · ד ואין שוחטין אותו ביום טוב, ואם שחטו – אין מכסין את דמו.

הלכה ב וכן השוחט חיה ועוף מערב יום טוב לא יכסה דמם ביום טוב. שחט בהמה …

• ביצה ח ע"ב · יז תני רבי זירא: לא כוי בלבד אמרו, אלא אפילו שחט בהמה, חיה …
• ביצה ח ע"ב · יח אמר רבי יוסי בר יאסיניאה: לא שנו אלא שאין יכול לכסותו בדקירה …
• ביצה ח ע"ב · כ אמר רבה: שחט צפור מערב יום טוב, אין מכסין אותו ביום טוב.

הלכה ג השוחט בהמה ביום טוב מותר לו לתלוש צמר למקום הסכין בידו. ובלבד שלא יזיזנו …

• בכורות כד ע"ב · ה מתני׳ רבי יוסי בן המשולם אומר: השוחט את הבכור, עושה מקום בקופיץ …
• בכורות כד ע"ב · ח אמר להו: זילו שיילוה לרב חננאל, אי אמר הלכה כרבי יוסי בן …

הלכה ד המפשיט עור בהמה ביום טוב לא ימלחנו שזה עיבוד הוא ונמצא עושה מלאכה שלא …

• ביצה יא ע"א · ח מתני׳ בית שמאי אומרים: אין נוטלים את העלי לקצב עליו בשר, ובית …
• ביצה יא ע"א · טז בית שמאי אומרים: אין נותנין את העור. תנא: ושוין שמולחין עליו בשר …
• ביצה יא ע"א · יז פשיטא — לצלי תנן! הא קא משמע לן דאפילו לצלי, כעין קדרה …
• ביצה יא ע"ב · ט עור לפני הדורסן, תנינא! מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דחזי למזגא …

הלכה ה במה דברים אמורים במולח לצלי שאינו צריך מלח הרבה אבל לקדירה אסור למלוח על …

• ביצה יא ע"א · יח תנו רבנן: אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן. משום רבי יהושע …
• ביצה יא ע"א · יט אמר רב מתנה: הלכה כרבי יהושע. איכא דאמרי, אמר רב מתנה: אין …

הלכה ו המפשיט את הבהמה לא ירגיל ביום טוב. כיצד הוא המרגיל זה המוציא כל בשר …

• ביצה כח ע"א · ד ואמר רב חייא בר אשי: אסור לעשות בית יד בבשר. אמר רבינא: …
• ביצה כח ע"א · ה אמר רב הונא: מותר לעשות סימן בבשר, כי הא דרבה בר רב …
• ביצה לד ע"א · ט תנו רבנן: מולגין את הראש ואת הרגלים ומהבהבין אותן באור, אבל אין …
• ביצה לד ע"א · י ואין גוזזין את הירק בתספורת שלו. אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות, …
• בכורות לג ע"א · יב תנו רבנן: אין מרגילין ביום טוב, כיוצא בו אין מרגילין בבכור, ולא …
• תמורה כד ע"א · טז תנו רבנן: אין מרגילין ביום טוב, כיוצא בו — אין מרגילין בבכור, …

הלכה ח מותר ללוש עיסה גדולה ביום טוב. והלש עיסה מערב יום טוב אינו מפריש ממנה …

• שבת כד ע"ב · ו גמ׳ מאי טעמא? לפי שאין שורפין קדשים ביום טוב. מנהני מילי? אמר …
• פסחים לז ע"א · ד אמר רב ירמיה בר אבא: שאילית את רבי ביחוד, ומנו: רב. איכא …
• פסחים לז ע"א · ו אין הכי נמי, והאי תנא ביום טוב של פסח קאי. תניא נמי …
• ביצה ט ע"א · א גלגל עיסה מערב יום טוב — מפריש ממנה חלתה ביום טוב. אבוה …
• ביצה לז ע"א · ו והני מילי פירי דטבילי מאתמול, אבל פירי דטבילי האידנא, כגון עיסה לאפרושי …

הלכה ט כיצד יעשה בה יניחנה עד הערב וישרוף אותה. היה יום טוב של פסח שאם …

• פסחים מו ע"א · יד רבי אליעזר אומר: לא תקרא לה שם עד שתאפה. בן בתירא אומר: …

הלכה י אין אופין בפורני חדשה גזירה שמא תפחת ותפסיד הלחם וימנע משמחת יום טוב. אין …

• ביצה לב ע"ב · ז מתני׳ אין שוברין את החרס, ואין חותכין הנייר לצלות בו מליח.
• ביצה לב ע"ב · יא ואין גורפין תנור וכירים. תני רב חייא בר יוסף קמיה דרב נחמן: …
• ביצה לב ע"ב · יב אמר ליה רבינא לרב אשי: אמר לן רב אחא מהוצל, דמר שרקין …
• ביצה לד ע"א · י ואין גוזזין את הירק בתספורת שלו. אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות, …

הלכה יא תנור וכירים חדשים אין סכין אותן בשמן ביום טוב. ואין טשין אותן במטלת. ואין …

• ביצה לג ע"א · ט אין מוציאין את האור לא מן העצים, ולא מן האבנים, ולא מן …
• ביצה לד ע"א · א שצריך לבדקן. ואמרי לה: מפני שצריך לחסמן.
• ביצה לד ע"א · ח תנו רבנן: תנור וכירים חדשים — הרי הן ככל הכלים הנטלין בחצר. …
• ביצה לד ע"א · י ואין גוזזין את הירק בתספורת שלו. אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות, …

הלכה יב אין עושין גבינה ביום טוב שאם גבן מערב יום טוב אין בזה חסרון טעם …

• ביצה יד ע"א · ג מתני׳ בית שמאי אומרים: תבלין נדוכין במדוך של עץ, והמלח בפך ובעץ …
• ביצה יד ע"א · ה וחד אמר: כל התבלין מפיגין טעמן, ומלח אינה מפיגה טעמה.
• ביצה יד ע"א · ט אמר ליה רב אחא ברדלא לבריה: כי דייכת אצלי אצלויי ודוך. רב …
• ביצה כג ע"א · ט ומקרדין את הבהמה ביום טוב. ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן.

הלכה יג אין כותשין את הריפות במכתשת גדולה. אבל כותשין במכתשת קטנה שזה הוא השינוי שלה. …

• ביצה יד ע"ב · א רבא אמר, לא קשיא: הא לן, והא להו.

הלכה יד הקמח אף על פי שרקדו מערב יום טוב והסיר ממנו הסובין אין מרקדין אותו …

• ביצה כט ע"ב · ב תנו רבנן: אין שונין קמח ביום טוב. משום רבי פפייס ורבי יהודה …
• ביצה כט ע"ב · ה דביתהו דרב יוסף נהלא קמחא אגבא דמהולתא. אמר לה: חזי, דאנא רפתא …

הלכה טו מוללין מלילות ומפרכין קטנית ביום טוב ומנפח על יד על יד בכל כחו ואוכל …

• שבת קמב ע"ב · ז אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: רבן שמעון בן גמליאל …
• שבת קמב ע"ב · ח ותניא, אמר רבן שמעון בן גמליאל: במה דברים אמורים — שהאוכל מרובה …
• ביצה יב ע"ב · יד אושפיזכניה דרבא בר רב חנן הוה ליה אסורייתא דחרדלא, אמר ליה: מהו …
• ביצה יב ע"ב · טו איתיביה אביי: המולל מלילות מערב שבת, למחר מנפח מיד ליד, ואוכל. אבל …
• ביצה יב ע"ב · יז אפילו תימא ביום טוב, ואיידי דתנא רישא ״מערב שבת״, תנא סיפא נמי …
• ביצה יד ע"א · ב מחכו עלה במערבא: כיון דמשני — אפילו בכולה ידא נמי. אלא אמר …
• ביצה יד ע"ב · ד מתני׳ הבורר קטניות ביום טוב, בית שמאי אומרים: בורר אוכל ואוכל. ובית …
• ביצה יד ע"ב · ה גמ׳ תניא, אמר רבן גמליאל: במה דברים אמורים — כשהאוכל מרובה על …

הלכה טז במה דברים אמורים כשהאוכל מרובה על הפסולת אבל אם היתה הפסולת מרובה על האוכל …

• ביצה יד ע"ב · ד מתני׳ הבורר קטניות ביום טוב, בית שמאי אומרים: בורר אוכל ואוכל. ובית …
• ביצה יד ע"ב · ה גמ׳ תניא, אמר רבן גמליאל: במה דברים אמורים — כשהאוכל מרובה על …

הלכה יז אין מסננין את החרדל במסננת שלה מפני שנראה כבורר. אבל נותנין ביצה במסננת של …

• שבת קלד ע"א · ו תנו רבנן: אין מסננין את החרדל במסננת שלו, ואין ממתקין אותו בגחלת. …
• שבת קלד ע"א · ח ואין ממתקין אותו בגחלת. והתניא: ממתקין אותו בגחלת! לא קשיא: כאן בגחלת …
• שבת קלז ע"ב · יא מתני׳ רבי אליעזר אומר: תולין את המשמרת ביום טוב, ונותנין לתלויה בשבת. …
• שבת קלט ע"ב · ה אמר רבה בר רב הונא: מערים אדם על המשמרת ביום טוב לתלות …
• שבת קלט ע"ב · יא ונותנין ביצה במסננת של חרדל, ועושין אנומלין בשבת. רבי יהודה אומר: בשבת …

הלכה א אין מוציאין את האש לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן המתכות. כגון …

• ביצה לג ע"א · ט אין מוציאין את האור לא מן העצים, ולא מן האבנים, ולא מן …

הלכה ב אף על פי שהותרה הבערה ביום טוב שלא לצורך אסור לכבות את האש אפילו …

• ביצה יב ע"ב · ג דאי בית הלל — כיון דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי …

הלכה ג אין מסלקין את פי הנר למעלה כדי שתכבה. ואין מסירין את השמן ממנו ואינו …

• ביצה כב ע"א · ו עולא איקלע לבי רב יהודה, קם שמעיה זקף לה לשרגא. איתיביה רב …
• ביצה כב ע"א · ז אמר רב: קנבא שרי.
• ביצה לב ע"ב · א דקמתקן מנא, באור נמי קא מתקן מנא! תני רבי חייא: חותכה באור …

הלכה ד אין מכבין את הדליקה כדי להציל ממון ביום טוב כדרך שאין מכבין בשבת אלא …

• ביצה כב ע"א · ח בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי: מהו לכבות את הנר מפני דבר …
• ביצה כב ע"א · ט אין לו בית אחר, מאי? אפשר לעשות לו מחיצה. אין לו לעשות …

הלכה ה מותר לטלטל את הנר והוא דולק ואין גוזרין שמא יכבה. ואסור להניח את הנר …

• שבת מה ע"א · א הכי נמי מיסתברא דרב כרבי יהודה סבירא ליה, דאמר רב: מניחין נר …

הלכה ו אין מעשנין בקטרת ביום טוב מפני שהוא מכבה. ואפילו להריח בה ואין צריך לומר …

• ביצה כב ע"ב · ט מתני׳ אף הוא אמר שלשה דברים להקל: מכבדין בית המטות, ומניחין את …
• ביצה כב ע"ב · יד אלא, אי אתמר הכי אתמר, אמר רב אסי: מחלוקת להריח, אבל לגמר …
• ביצה כב ע"ב · טו איבעיא להו: מהו לעשן? רב ירמיה בר אבא אמר רב: אסור. ושמואל …
• ביצה כג ע"א · ב ורבה אמר: על גבי חרס נמי אסור, משום דקא מוליד ריחא. רבה …
• ביצה כג ע"א · ג ומאי שנא ממוללו ומריח בו וקוטמו ומריח בו? התם — ריחא מיהא …

הלכה ז אין נופחין במפוח ביום טוב כדי שלא יעשה כדרך שהאומנין עושין. אבל נופחין בשפופרת. …

• ביצה לב ע"א · ח מתני׳ אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי, ואין עושין פחמין …
• ביצה לב ע"ב · א דקמתקן מנא, באור נמי קא מתקן מנא! תני רבי חייא: חותכה באור …
• ביצה לב ע"ב · ב תני בר קפרא: ששה דברים נאמרו בפתילה. שלשה להחמיר, ושלשה להקל. להחמיר: …
• ביצה לד ע"א · יא תנו רבנן: אין נופחין במפוח, אבל נופחין בשפופרת. ואין מתקנין את השפוד, …

הלכה ח אין שוברין את החרש ואין חותכין את הנייר לצלות עליהם. ואין פוצעין את הקנה …

• ביצה כח ע"ב · ט אמר רב יהודה אמר שמואל: שפוד שנרצף — אסור לתקנו ביום טוב. …
• ביצה לב ע"א · ח מתני׳ אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי, ואין עושין פחמין …
• ביצה לב ע"ב · ז מתני׳ אין שוברין את החרס, ואין חותכין הנייר לצלות בו מליח.
• ביצה לד ע"א · יא תנו רבנן: אין נופחין במפוח, אבל נופחין בשפופרת. ואין מתקנין את השפוד, …

הלכה ט אין משחיזין את הסכין במשחזת שלה אבל מחדדה על גבי העץ או על גבי …

• ביצה כח ע"א · יג מתני׳ אין משחיזין את הסכין ביום טוב, אבל משיאה על גבי חברתה.
• ביצה כח ע"ב · א מעבר לסכינא אפומא דדקולא, ואמרי ליה: לחדדה קא עביד מר, או להעביר …
• ביצה כח ע"ב · ב ואמר אביי: הוה קאימנא קמיה דמר, והוה קא מעבר סכינא אשפתא דרחיא. …
• ביצה כח ע"ב · ג איבעיא להו: מהו להראות סכין לחכם ביום טוב? רב מרי בריה דרב …
• ביצה כח ע"ב · ד ואמר רב יוסף: סכין שעמדה — מותר לחדדה ביום טוב. והני מילי …

הלכה י אין מבקעין עצים ביום טוב לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ ובצד …

• ביצה לא ע"ב · ב וכשהן מבקעין — אין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה, אלא …
• ביצה לא ע"ב · ג ולא בקרדום. אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: לא שנו אלא …

הלכה יא לא תכנס אשה בין העצים ליטול מהן אוד לצלות בו. ואין סומכין את הקדרה …

• שבת קכד ע"א · יג והא דתנן: אין סומכין את הקדירה בבקעת וכן בדלת. והא בקעת דביום …
• שבת קמג ע"א · ב הכי נמי מסתברא דרבא כרבי יהודה סבירא ליה, דדרש רבא: אשה לא …
• ביצה לב ע"ב · ט ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה, ואין סומכין את הקדרה …
• ביצה לג ע"א · ו דרש רבא: אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד. ואוד שנשבר …

הלכה יב מסלקין תריסי חנויות ומחזירין אותן ביום טוב כדי שיוציא תבלין שהוא צריך להן מן …

• ביצה יא ע"ב · ג מתני׳ בית שמאי אומרים: אין מסלקין את התריסין ביום טוב, ובית הלל …
• ביצה יא ע"ב · י תריסי חנויות נמי תנינא [ובית הלל מתירין אף להחזיר]! מהו דתימא טעמייהו …
• ביצה יא ע"ב · טז והתניא: במה דברים אמורים — בשאין להן ציר, אבל יש להן ציר …

הלכה יג כלים שהן מפוצלין כגון מנורה של חוליות וכסא ושלחן שהן חתיכות חתיכות מעמידין אותה …

• ביצה כב ע"א · ה ואין זוקפין את המנורה. מאי קא עביד? אמר רב חיננא בר ביסנא: …
• ביצה לב ע"ב · יג ואין מקיפין שתי חביות. אמר רב נחמן: אבנים של בית הכסא, מותר …

הלכה יד העושה מדורה ביום טוב כשהוא עורך את העצים אינו מניח זה על זה עד …

• עירובין קא ע"א · ח אמר רב יהודה: האי מדורתא, ממעלה למטה — שרי, ממטה למעלה — …
• עירובין קא ע"א · ט וכן ביעתא, וכן קידרא, וכן פוריא, וכן חביתא.
• ביצה כב ע"ב · טו איבעיא להו: מהו לעשן? רב ירמיה בר אבא אמר רב: אסור. ושמואל …

הלכה טו וכן הקדרה אוחז אותה ומכניס האבנים תחתיה. אבל לא יניחנה על גבי האבנים. וכן …

• ביצה לג ע"א · א וכן ביעתא, וכן קדרה, וכן פוריא, וכן חביתא.

הלכה טז מסירין זבובין הנתלים בבהמה אע"פ שהן עושין חבורה. ואין מילדין את הבהמה ביום טוב …

• שבת קכח ע"ב · יג מתני׳ אין מילדין את הבהמה ביום טוב, אבל מסעדין. ומילדין את האשה …
• שבת קכח ע"ב · טו תניא כוותיה דרב יהודה: כיצד מסעדין? אוחזין את הולד שלא יפול לארץ, …
• שבת קכח ע"ב · טז אמר רבן שמעון בן גמליאל: מרחמין היינו על בהמה טהורה ביום טוב. …
• ביצה כג ע"א · ט ומקרדין את הבהמה ביום טוב. ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן.

הלכה יז כלי שנטמא מערב יום טוב אין מטבילין אותו ביום טוב גזירה שמא ישהה אותו …

• ביצה יז ע"ב · טו ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן, אבל לא מטבילין. ומטבילין מגב …
• ביצה יח ע"א · ו איתיביה: כלי שנטמא מערב יום טוב — אין מטבילין אותו ביום טוב, …
• ביצה יח ע"א · יג רב ביבי אמר: גזרה שמא ישהא. תניא כוותיה דרב ביבי: כלי שנטמא …
• ביצה יח ע"ב · י מני מתניתין? לא רבי ולא רבנן, דתניא: אין מטבילין את הכלי על …

הלכה יח כלי שנטמא ביום טוב מטבילין אותו ביום טוב. נטמא הכלי במשקין טמאין שהן ולד …

• ביצה יח ע"א · ה איתיביה: מדלין בדלי טמא, והוא טהור. ואי איתא, נגזור דלמא אתי לאטבוליה …
• ביצה יח ע"א · ז איתיביה: כלי שנטמא באב הטומאה — אין מטבילין אותו ביום טוב, בולד …
• ביצה יח ע"א · ט תא שמע, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב: נדה שאין לה …

הלכה יט דברים רבים אסרו ביום טוב משום גזירת מקח וממכר. כיצד אין פוסקים דמים לכתחלה …

• שבת קמח ע"ב · טז והא אנן תנן: אין נמנין על הבהמה בתחילה ביום טוב! שאני הכא, …
• ביצה כז ע"ב · יב גמ׳ מאי אין נמנין? אמר רב יהודה אמר שמואל: אין פוסקין דמים …
• ביצה כז ע"ב · יג תניא נמי הכי: לא יאמר אדם לחברו הריני עמך בסלע, הריני עמך …

הלכה כ כשהן מחלקין לא ישקלו במאזנים שאין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר. אפילו ליתן בו …

• שבת קמט ע"ב · ה מטילין חלשין על וכו׳. מאי ״אבל לא על המנות״? אמר רבי יעקב …
• שבת קמט ע"ב · ו ואמר רבי יעקב בריה דבת יעקב: כל שחבירו נענש על ידו — …
• ביצה כח ע"א · א מתני׳ רבי יהודה אומר: שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ. …
• ביצה כח ע"א · ב גמ׳ מאי ״כל עיקר״? אמר רב יהודה אמר שמואל: אפילו לשמרו מן …
• ביצה כח ע"א · ג ואמר רב יהודה אמר שמואל: טבח אומן אסור לשקול בשר ביד. ואמר …

הלכה כא לא יאמר אדם לטבח תן לי בדינר בשר אלא תן לי חלק או חצי …

• ביצה כח ע"ב · טו מתני׳ לא יאמר אדם לטבח: שקול לי בדינר בשר, אבל שוחט ומחלק …

הלכה כג ומותר ליקח מן החנוני ביצים ואגוזים במנין וכן כל כיוצא בהן ובלבד שלא יזכיר …

• ביצה כט ע"ב · ו מתני׳ הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו: תן לי ביצים …
• ביצה כט ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו: תן …
• ביצה כט ע"ב · ח ואצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו: תן לי עשרים ביצים, או חמשים …

הלכה כד הולך אדם אצל חנוני או רועה הרגיל אצלו או אצל הפטם הרגיל אצלו ולוקח …

• ביצה כט ע"ב · ו מתני׳ הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו: תן לי ביצים …
• ביצה כט ע"ב · ז גמ׳ תנו רבנן: הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו: תן …
• ביצה כט ע"ב · ח ואצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו: תן לי עשרים ביצים, או חמשים …

הלכה כה הלואת יום טוב תובעין אותה בדין שאם תאמר לא ניתנה להתבע אינו נותן לו …

• שבת קמח ע"ב · ו ואם אינו מאמינו. איתמר הלוואת יום טוב, רב יוסף אמר: לא ניתנה …

הלכה כו אע"פ שאין מגביהין תרומה ומעשרות ביום טוב אם היו לו תרומות ומעשרות שהגביהן מאמש …

• ביצה יב ע"ב · ד מתני׳ בית שמאי אומרים: אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביום טוב, בין …
• ביצה יב ע"ב · ו אמרו להם בית הלל: לא, אם אמרתם בתרומה — שאינו זכאי בהרמתה, …
• ביצה יב ע"ב · יג אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. רב טובי בריה דרב …
• בכורות נז ע"ב · ז בן עזאי אומר: בעשרים ותשעה באדר, באחד בסיון, בעשרים ותשעה באב. רבי …

הלכה א אף על פי שהותרה הוצאה ביום טוב אפילו שלא לצורך לא ישא משאות גדולות …

• שבת קמח ע"א · ח אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: מכדי אמרו רבנן: כל מילי …
• ביצה יב ע"א · ב מתני׳ בית שמאי אומרים: אין מוציאין לא את הקטן, ולא את הלולב, …
• ביצה יב ע"א · ד אמר ליה: דאמר לך מני — בית שמאי היא, דאמרי: לא אמרינן …
• ביצה כט ע"ב · י המביא כדי יין ממקום למקום — לא יביאם בסל ובקופה, אבל מביא …
• ביצה ל ע"א · ב גמ׳ תנא: אם אי אפשר לשנות — מותר.

הלכה ב וכן משואות שדרכן לישא אותן במוט ישא אותן על גבו מאחריו. ושדרכן לישא אותן …

• שבת קמח ע"א · ח אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי: מכדי אמרו רבנן: כל מילי …
• ביצה ל ע"א · ג אתקין רבא במחוזא: דדרו בדוחקא — לדרו ברגלא. דדרו ברגלא — לדרו …

הלכה ג אין מנהיגין את הבהמה במקל. ואין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו. ואין יוצאין …

• ביצה כה ע"ב · ט שחטה בשדה — לא יביאנה במוט. תנו רבנן: אין הסומא יוצא במקלו, …
• ביצה כה ע"ב · יא וסמכו רבותינו על דברי אחי שקיא, דאמר: אנא אפיקתיה לרב הונא מהיני …
• ביצה כה ע"ב · טו אמימר ומר זוטרא מכתפי להו בשבתא דרגלא משום ביעתותא, ואמרי לה משום …
• ביצה לב ע"ב · ט ואין מקיפין שתי חביות לשפות עליהן את הקדרה, ואין סומכין את הקדרה …

הלכה ד אין מוליכין את הסולם של שובך משובך לשובך ברשות הרבים שמא יאמרו לתקן גגו …

• ביצה ט ע"א · ה גמ׳ אמר רב חנן בר אמי: מחלוקת ברשות הרבים, דבית שמאי סברי: …
• ביצה ט ע"א · ו איני? והא אמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסרו חכמים מפני …
• ביצה ט ע"ב · ב אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים — בסולם של שובך, אבל בסולם …

הלכה ה מי שהיו לו פירות על גגו וצריך לפנותם למקום אחר לא יושיטם מגג לגג …

• שבת קכד ע"א · טו ומי גזרינן? והתנן: משילין פירות דרך ארובה ביום טוב, אבל לא בשבת!
• ביצה כה ע"א · יא שחטה בשדה — לא יביאנה במוט ובמוטה, אבל מביא בידו אברים אברים.
• ביצה לה ע"ב · ז משילין פירות דרך ארובה ביום טוב, אבל לא בשבת. ומכסים פירות בכלים …
• ביצה לו ע"א · ג והכא תנן: משילין פירות דרך ארובה ביום טוב, ואמר רב נחמן: לא …
• ביצה לו ע"א · ו הכא (תנן): לא ישלשלם בחבל בחלונות, ולא יורידם דרך סולמות, התם מאי? …

הלכה ו כל שנאותין בו אפילו בחול אע"פ שאין נאותין בו ביום טוב כגון תפילין מותר …

• ביצה יד ע"ב · יב מתני׳ משלחין כלים בין תפורין בין שאינן תפורין, ואף על פי שיש …
• ביצה טו ע"א · ח זה הכלל כל שנאותין בו ביום טוב. רב ששת שרא להו לרבנן …

הלכה ז כיצד אין משלחין ביום טוב תבואה לפי שאין נאותין בה בחול אלא אם כן …

• ביצה יד ע"ב · ט מתני׳ בית שמאי אומרים: אין משלחין ביום טוב אלא מנות, ובית הלל …

הלכה ח כל דבר שמותר לשלחו ביום טוב כשישלחנו לחבירו תשורה לא ישלחנו בשורה ואין שורה …

• ביצה יד ע"ב · י גמ׳ תני רב יחיאל: ובלבד שלא יעשנו בשורה. תנא: אין שורה פחותה …

הלכה ט המערב עירובי תחומין ליום טוב הרי בהמתו וכליו ופירותיו כמוהו. ואין מוליכין אותן אלא …

• ביצה לז ע"א · יח מתני׳ הבהמה והכלים כרגלי הבעלים. המוסר בהמתו לבנו או לרועה — הרי …

הלכה י חפצי הפקר הרי הן כרגלי מי שזכה בהן. וחפצי הכותים קונין שביתה במקומן ויש …

• עירובין מא ע"ב · כח אמר רב פפא: פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו, אפילו במזיד — לא …
• עירובין מא ע"ב · ל תנאי היא, דתניא: פירות שיצאו חוץ לתחום, בשוגג — יאכלו, במזיד — …
• עירובין מז ע"ב · ט אי אמרת בשלמא קסבר רבי יוחנן בן נורי חפצי נכרי קונין שביתה, …
• עירובין מז ע"ב · טז הדר אמר רבא: ליזדבנו לבני מברכתא, דכולה מברכתא לדידהו כארבע אמות דמיא.

הלכה יא המוסר בהמתו לבנו הרי היא כרגלי האב. מסרה לרועה ואפילו נתנה לו ביום טוב …

• ביצה לז ע"ב · א דלא כרבי דוסא, דתניא: רבי דוסא אומר, ואמרי לה: אבא שאול אומר, …
• ביצה לז ע"ב · ב אפילו תימא רבי דוסא, ולא קשיא: כאן ברועה אחד, כאן בשני רועים. …

הלכה יב מי שזימן אצלו אורחים ביום טוב לא יוליכו בידם מנות למקום שאין בעל הסעודה …

• ביצה מ ע"א · א מי שזמן אצלו אורחים — לא יוליכו בידם מנות, אלא אם כן …

הלכה יג וכן מי שהיו פירותיו מופקדין בעיר אחרת ועירבו בני אותה העיר לבא אצלו לא …

• ביצה לט ע"ב · יא מתני׳ מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר להביא אצלו …
• ביצה מ ע"א · ו תנן: ואם ערב הוא — פירותיו כמוהו. ואי אמרת כרגלי מי שהפקידו …

הלכה יד בור של יחיד כרגלי בעליו. ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העיר. ושל עולי …

• שבת קכא ע"ב · א אייתו להו פורייתא, לרב חנן בר רבא לא אייתו ליה. אשכחיה מתני …
• עירובין מה ע"ב · יא אמר ליה: לא סלקא דעתך, דתנן: בור של יחיד — כרגלי יחיד, …
• עירובין מו ע"א · ב אלא: מיא בעבים מינד ניידי. השתא דאתית להכי, אוקיינוס נמי לא ליקשו …
• עירובין מו ע"א · ו אמר רבי זירא: צריכי, דאי אשמעינן הלכה כרבי יוחנן בן נורי, הוה …
• ביצה לט ע"א · יב מתני׳ בור של יחיד — כרגלי היחיד, ושל אנשי אותה העיר — …
• ביצה לט ע"א · יג גמ׳ רמי ליה רבא לרב נחמן, תנן: בור של יחיד — כרגלי …
• ביצה לט ע"א · יד ושל עולי בבל — כרגלי הממלא. אתמר: מילא ונתן לחבירו, רב נחמן …

הלכה טו שור של רועה כרגלי אנשי אותה העיר. ושור של פטם כרגלי מי שלקחו לשחטו …

• ביצה לח ע"א · ה אמר שמואל: שור של פטם — הרי הוא כרגלי כל אדם. שור …

הלכה טז הגחלת כרגלי בעליה לא כרגלי שואלה והשלהבת כרגלי מי שהיא בידו. לפיכך המדליק נר …

• ביצה לט ע"א · ד מתני׳ הגחלת כרגלי הבעלים, ושלהבת בכל מקום. גחלת של הקדש — מועלין …

הלכה יז השואל כלי מחבירו מערב יום טוב אף על פי שלא נתנו לו אלא ביום …

• ביצה לח ע"א · ו השואל כלי מחבירו מערב יום טוב. פשיטא! לא צריכא, שלא מסרו לו …
• ביצה לח ע"א · ח ביום טוב — כרגלי המשאיל. פשיטא! לא צריכא, דרגיל ושאיל מיניה, מהו …

הלכה יח שנים ששאלו חלוק אחד האחד שאלו ממנו שיתנו לו שחרית והשני שאלו ממנו שיתנו …

• ביצה לז ע"ב · ה תנו רבנן: שנים ששאלו חלוק אחד בשותפות, זה לילך בו שחרית לבית …

הלכה כ וכן האשה ששאלה מחברתה מים או מלח ולשה בהן עיסתה או בשלה בהן תבשיל …

• ביצה לז ע"א · כ השואל כלי מחבירו מערב יום טוב — כרגלי השואל. ביום טוב — …
• ביצה לז ע"ב · ח אתמר: שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות, רב אמר: חבית מותרת ובהמה אסורה. …
• ביצה לח ע"א · ג אלא: לעולם לא תיפוך, וכי לית ליה לרבי אושעיא ברירה — בדאורייתא, …

הלכה א יום טוב שחל להיות ערב שבת אין אופין ומבשלין ביום טוב מה שהוא אוכל …

• פסחים מו ע"ב · ז ומשום עירובי תבשילין שרינן איסורא דאורייתא?! אמר ליה: מדאורייתא צורכי שבת נעשין …
• ביצה טו ע"ב · א יום טוב שחל להיות ערב שבת — לא יבשל בתחלה מיום טוב …
• ביצה טו ע"ב · ו רב אשי אמר: כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת, קל וחומר …

הלכה ג עירובי תבשילין שיעורו אין פחות מכזית בין לאחד בין לאלפים. ואין עושין עירוב זה …

• ביצה טו ע"ב · ב בית שמאי אומרים: שני תבשילין, ובית הלל אומרים: תבשיל אחד. ושוין בדג …
• ביצה טז ע"א · טו איכא דאמרי, אמר אביי: לא שנו אלא תבשיל, אבל פת — לא. …
• ביצה טז ע"א · טז תני רבי חייא: עדשים שבשולי קדרה סומך עליהן משום ערובי תבשילין. והני …
• ביצה טז ע"ב · ב אמר רבי אבא: ערובי תבשילין צריכין כזית. איבעיא להו: כזית אחד לכלן, …

הלכה ד תבשיל שאמרו לענין עירוב זה אפילו צלי אפילו שלוק אפילו כבוש או מעושן אפילו …

• ביצה טז ע"א · יז אמר רב אסי אמר רב: דגים קטנים מלוחים אין בהם משום בשולי …
• ביצה טז ע"ב · ד תא שמע: תבשיל — זה צלי, ואפילו כבוש שלוק ומבושל, וקולייס האספנין …

הלכה ה וצריך שיהיה עירוב זה מצוי עד שיאפה כל מה שהוא צריך לאפות ולבשל כל …

• ביצה טו ע"ב · ג אכלו או שאבד — לא יבשל עליו בתחלה. ואם שייר ממנו כל …
• ביצה יז ע"ב · ב תא שמע: מי שהניח עירובי תבשילין — הרי זה אופה ומבשל ומטמין, …
• ביצה יז ע"ב · יג אכלו או שאבד — הרי זה לא יבשל עליו וכו׳. אמר אביי: …

הלכה ו המניח עירובי תבשילין כדי שיסמוך עליהם הוא ואחרים צריך לזכות להן כדרך שמזכה בעירובי …

• עירובין פ ע"א · טו אמר רב יוסף: ומאי תיבעי ליה? לא שמיע ליה הא דאמר רב …

הלכה ז ואינו צריך להודיע לאלו שזכה להן מערב יום טוב. אבל הן צריכין לידע שכבר …

• ביצה טז ע"ב · ה אמר רב הונא אמר רב: ערובי תבשילין צריכין דעת. פשיטא, דעת מניח …
• ביצה טז ע"ב · ו תא שמע: דאבוה דשמואל מערב אכולה נהרדעא, רבי אמי ורבי אסי מערבי …

הלכה ט מי שלא הניח עירובי תבשילין ולא הניחו לו אחרים. כשם שאסור לו לבשל ולאפות …

• ביצה יז ע"א · יג תא שמע: מי שלא הניח עירובי תבשילין, הרי זה לא יאפה ולא …

הלכה י מי שלא הניח עירובי תבשילין ובשל ואפה לאכול ביום והותיר או שזימן אורחים ולא …

• ביצה יז ע"א · יד איבעיא להו: עבר ואפה, מאי? תא שמע: מי שלא הניח עירובי תבשילין, …
• ביצה יז ע"ב · ג אבל מבשל הוא ליום טוב, ואם הותיר — הותיר לשבת, ובלבד שלא …

הלכה יא שני ימים טובים שחלו להיות בחמישי וערב שבת עושה עירובי תבשילין מיום רביעי שהוא …

• ביצה ו ע"א · ז אמר ליה: ולותיב מר האידנא? מי לא אמר רבא: מניח אדם עירובי …
• ביצה ו ע"א · ח אמר ליה: אימר דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות. בשני ימים …
• ביצה יז ע"א · ז אמר רבא: מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו, ומתנה.

הלכה יב כיוצא בו היו לפניו שתי כלכלות של טבל ביום טוב ראשון אומר אם היום …

• עירובין לט ע"ב · ה תניא, כיצד אמר רבי יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביום טוב ראשון …
• מועד קטן יח ע"ב · כג מתני׳ אין כותבין שטרי חוב במועד. ואם אינו מאמינו, או שאין לו …

הלכה יג במה דברים אמורים בשני ימים טובים של גליות אבל בשני ימים טובים של ראש …

• ביצה ו ע"א · ז אמר ליה: ולותיב מר האידנא? מי לא אמר רבא: מניח אדם עירובי …
• ביצה ו ע"א · ח אמר ליה: אימר דאמר רבא בשני ימים טובים של גליות. בשני ימים …
• מועד קטן יח ע"ב · כד אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד, ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר …

הלכה טו ולפיכך אני אומר שאין מערב אדם ומתנה בזמן הזה לא עירובי תבשילין ולא עירובי …

• ביצה טז ע"ב · י אתמר, רב אמר: הלכה כתנא קמא. ושמואל אמר: הלכה כרבי.

הלכה טז כשם שמצוה לכבד שבת ולענגה כך כל ימים טובים שנאמר לקדוש ה' מכובד וכל …

• פסחים צט ע"ב · ב גמ׳ מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וימים טובים נמי. דתניא: …
• מכות כג ע"א · ד ואמר רב ששת משום רבי אלעזר בן עזריה: כל המבזה את המועדים …

הלכה יז שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד ותענית. …

• פסחים קט ע"א · ג תנו רבנן: חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל, שנאמר: ״ושמחת בחגך״. …
• פסחים קיח ע"א · ב מהיכן הלל הגדול? רבי יהודה אומר: מ״הודו״ עד ״נהרות בבל״. ורבי יוחנן …
• סוכה מח ע"א · ב מתני׳ ההלל והשמחה — שמונה. כיצד? מלמד שחייב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד …

הלכה יט אע"פ שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה. לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו. …

• פסחים סח ע"ב · ח דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב אלא, או אוכל …
• ביצה טו ע"ב · טו דתניא, רבי אליעזר אומר: אין לו לאדם ביום טוב, אלא או אוכל …

הלכה כב ימים שבין ראשון ושביעי של פסח וראשון ושמיני של חג הסוכות והן בגולה ארבעה …

• מועד קטן כז ע"ב · ה אין מניחין את המטה ברחוב. אמר רב פפא: אין מועד בפני תלמיד …
• מועד קטן כז ע"ב · ו והני מילי בפניו, אבל שלא בפניו — לא. איני?! והא רב כהנא …

הלכה כג אין מניחין מטת המת ברחוב במועד שלא להרגיל את ההספד אלא מביתו לקברו. ואין …

• מועד קטן כז ע"א · כא אין מניחין את המטה ברחוב, שלא להרגיל את ההספד. ולא של נשים …

הלכה כד נשים במועד בפני המת מענות אבל לא מטפחות ולא מקוננות. נקבר המת אינן מענות. …

• מגילה ג ע"ב · ג ודיחיד קל? והתנן: נשים במועד מענות אבל לא מטפחות, רבי ישמעאל אומר: …
• מגילה ג ע"ב · ד ואמר רבה בר הונא: אין מועד בפני תלמיד חכם — כל שכן …
• מועד קטן ח ע"א · יד לא יעורר אדם על מתו, ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום.
• מועד קטן כח ע"ב · א מתני׳ נשים במועד מענות, אבל לא מטפחות. רבי ישמעאל אומר: הסמוכות למטה …

הלכה א חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו שבתון הואיל ונקרא מקרא קדש …

• חגיגה יח ע"א · ה מנהני מילי? דתנו רבנן: ״את חג המצות תשמור שבעת ימים״ — לימד …
• חגיגה יח ע"א · ט תלמוד לומר: ״וביום השביעי עצרת״, השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים …

הלכה ב ואלו הן. כל מלאכה שאם לא יעשה אותה במועד יהיה שם הפסד הרבה עושין …

• מועד קטן ב ע"א · א משקין בית השלחין במועד ובשביעית, בין ממעיין שיצא בתחילה, בין ממעיין שלא …
• מועד קטן ב ע"א · ט מאן תנא דפסידא — אין, הרווחה — לא, ואפילו במקום פסידא — …
• מועד קטן ב ע"א · יב אלא אמר רב פפא: הא מני — רבי יהודה היא, דתניא: מעיין …
• מועד קטן יב ע"ב · ב רב הונא חצדו ליה חצדא במועדא. איתיביה רבה בר רב הונא לרב …

הלכה ג הופך אדם את זיתיו במועד וטוחן אותן ודורך אותן וממלא החביות וגף אותן כדרך …

• מועד קטן יא ע"ב · ב רבי יוסי אומר: זולף וגומר, וגף כדרכו.
• מועד קטן יב ע"א · יב מתני׳ וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו אבל או אונס או …
• מועד קטן יב ע"א · יד אמר רב יצחק בר אבא: מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד — …
• מועד קטן יב ע"ב · יח מתני׳ מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים, ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא …
• מועד קטן יב ע"ב · יט גמ׳ תנא: ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו.
• מועד קטן יב ע"ב · כא אמר ליה אביי, והתניא: ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו! אמר ליה: צנעא …

הלכה ד ואסור לאדם שיתכוין ויאחר מלאכות אלו וכיוצא בהן ויניחם כדי לעשותן במועד מפני שהוא …

• מועד קטן יא ע"א · ה הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו — מתקנן במועד, ובלבד שלא יתכוין …
• מועד קטן יב ע"ב · יח מתני׳ מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים, ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא …
• גיטין מד ע"ב · א ואם תימצי לומר: ״כוון מלאכתו במועד, ומת – לא קנסו בנו אחריו״ …
• בכורות לד ע"ב · טו אם תימצי לומר: כוון מלאכתו במועד ומת — לא קנסו בנו אחריו, …

הלכה ה מי שצריך לתפור לו בגד או לבנות לו מקום במועד. אם היה הדיוט ואינו …

• מועד קטן ח ע"ב · ח ועושה אשה תכשיטיה במועד. רבי יהודה אומר: לא תסוד, מפני שניוול הוא …
• מועד קטן יא ע"א · ד מתני׳ עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט, אבל לא מעשה אומן. שפין …

הלכה ו מי שהיתה לו תבואה מחוברת לקרקע ואין לו מה שיאכל במועד אלא ממנה אע"פ …

• מועד קטן יב ע"ב · ג במה דברים אמורים — בתלושין מן הקרקע, אבל מחובר לקרקע — אפילו …
• מועד קטן יב ע"ב · ז תנו רבנן: טוחנין במועד לצורך המועד, ושלא לצורך המועד — אסור. ואם …

הלכה ז כבשים שיכול לאכול מהן במועד כובשן. ושאינן ראויין אלא לאחר המועד אסור לכבשן. וצד …

• מועד קטן יא ע"א · ו וכל כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן.
• מועד קטן יא ע"א · טז ואיכא דאמרי, שרא להו רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח. אמר ליה אביי: …

הלכה ח מטילין שכר במועד לצורך המועד. ושלא לצורך המועד אסור. אחד שכר תמרים ואחד שכר …

• שבת קלט ע"ב · ו מאי שנא מהא דתניא: מטילין שכר במועד לצורך המועד, שלא לצורך המועד …
• מועד קטן יב ע"ב · ח מטילין שכר במועד לצורך המועד, ושלא לצורך המועד — אסור, ואם הטיל …
• מועד קטן יב ע"ב · ט ורמינהו: מטילין שכר במועד לצורך המועד, ושלא לצורך המועד — אסור, אחד …

הלכה ט כל מלאכות שהן לצורך המועד כשעושין אותן אומניהן עושין בצנעה. כיצד הציידים והטוחנין והבוצרין …

• מועד קטן יג ע"ב · ג מתני׳ מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר: אף מעבין. מוכרי פירות, …
• מועד קטן יג ע"ב · ו תא שמע: מוכרי פירות כסות וכלים — מוכרין בצנעה לצורך המועד, רבי …

הלכה י עושין כל צרכי הרבים במועד. כיצד מתקנים קלקולי המים שברשות הרבים. ומתקנין את הדרכים …

• מועד קטן ב ע"א · ג ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים, וחוטטין אותן, ומתקנין את הדרכים ואת …
• מועד קטן ה ע"א · ז אלא קשיא הך קמייתא! תריץ הכי: חוטטין בורות של יחיד בשיחיד צריך …
• מועד קטן ה ע"א · ח ואין חופרין בורות שיחין ומערות של רבים — בשאין רבים צריכין להם, …
• מועד קטן ה ע"א · י לא, לאתויי הא דתניא: יוצאין לקווץ את הדרכים, ולתקן את הרחובות ואת …

הלכה יא ויוצאין שלוחי בית דין להפקיד את הכלאים. ופודין את השבוים ואת הערכין ואת החרמים …

• מועד קטן ב ע"א · ג ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים, וחוטטין אותן, ומתקנין את הדרכים ואת …

הלכה יב ודנים דיני ממונות ודיני מכות ודיני נפשות במועד. ומי שלא קבל עליו הדין משמתין …

• מועד קטן יג ע"א · ח איתיביה אביי: אין כותבין שטרי חוב במועד, ואם אינו מאמינו, או שאין …
• מועד קטן יד ע"ב · י מנודה, מהו שינהוג נידויו ברגל? אמר רב יוסף, תא שמע: דנין דיני …
• מועד קטן יח ע"ב · ד מתני׳ ואלו כותבין במועד: קדושי נשים וגיטין ושוברין. דייתיקי, מתנה ופרוזבולין. איגרות …

הלכה יג ואסור לכתוב במועד אפילו ספרים תפילין ומזוזות. ואין מניחין אפילו אות אחת בספר העזרה …

• מועד קטן יט ע"א · א וטווה על יריכו תכלת לציציתו.
• מועד קטן יט ע"א · ב גמ׳ תנו רבנן: כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו, וטווה על יריכו תכלת …

הלכה טו עושין כל צרכי המת במועד. גוזזין שערו ומכבסין כסותו ועושין לו ארון. ואם לא …

• מועד קטן ח ע"ב · ו וארון עם המת בחצר. תנינא להא דתנו רבנן: עושין כל צורכי המת. …
• מועד קטן ח ע"ב · ז מתני׳ אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין — …

הלכה טז אין רואין את הנגעים במועד שמא ימצא טמא ונמצא חגו נהפך לאבל. ואין נושאין …

• מועד קטן ז ע"א · יב מתני׳ רבי מאיר אומר: רואין את הנגעים בתחילה להקל, אבל לא להחמיר. …
• מועד קטן ח ע"ב · ט גמ׳ וכי שמחה היא לו, מאי הוי? אמר רב יהודה אמר שמואל, …
• מועד קטן יח ע"ב · ו גמ׳ אמר שמואל: מותר לארס אשה בחולו של מועד, שמא יקדמנו אחר. …
• מועד קטן יח ע"ב · יא תא שמע, דתנא דבי שמואל: מארסין, אבל לא כונסין. ואין עושין סעודת …
• חגיגה ח ע"ב · ג ורב אשי, האי ״בחגך״ מאי עביד ליה? ההוא, לכדרב דניאל בר קטינא. …

הלכה יז אין מגלחין ואין מכבסין במועד גזירה שמא ישהה אדם עצמו לתוך המועד ויבוא יום …

• מועד קטן יג ע"ב · טו ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה …

הלכה יח כיצד אבל שחל שביעי שלו להיות ביום טוב או שחל להיות בערב יום טוב …

• מועד קטן יג ע"ב · טו ואלו מגלחין במועד: הבא ממדינת הים ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין, והמנודה …
• מועד קטן יג ע"ב · טז ואלו מכבסין במועד: הבא ממדינת הים ומבית השביה, והיוצא מבית האסורין,
• מועד קטן יד ע"א · יב אמר רבא: לשוט — דברי הכל אסור, למזונות — דברי הכל מותר, …
• מועד קטן יז ע"ב · ח לא צריכא, שחל שביעי שלו להיות בשבת ערב הרגל.
• מועד קטן יז ע"ב · ט תנא ברא סבר לה כאבא שאול, דאמר: מקצת היום ככולו, ויום שביעי …

הלכה יט וכולן שהיה להן פנאי לגלח קודם הרגל ולא גלחו אסורין. אבל הנזיר והמצורע שהגיע …

• מועד קטן יד ע"א · ד כדתנן: אנשי משמר ואנשי מעמד אסורין לספר ולכבס, ובחמישי מותרין מפני כבוד …
• מועד קטן יד ע"א · ה ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי אלעזר: מאי טעמא — כדי …
• מועד קטן יד ע"ב · ד אמימר, ואי תימא רב שישא בריה דרב אידי, מתני הכי. אמר שמואל: …
• מועד קטן יז ע"ב · ד אמר ליה, תנינא: כל אלו שאמרו מותרין לגלח במועד — בשלא היה …
• מועד קטן יז ע"ב · ה נזיר ומצורע, אף על פי שהיה להם פנאי — מותרים, שלא ישהו …
• מועד קטן יז ע"ב · יב לא צריכא, דשלים משמרתו ברגל. תנא דידן סבר, כיון דתנן: בשלשה פרקים …

הלכה כ מותר ליטול שפה בחולו של מועד. וליטול צפרנים ואפילו בכלי. ומעברת האשה שער מבית …

• מועד קטן ח ע"ב · ח ועושה אשה תכשיטיה במועד. רבי יהודה אומר: לא תסוד, מפני שניוול הוא …
• מועד קטן ט ע"ב · יג רבי יהודה אומר: לא תסוד. תניא, רבי יהודה אומר: אשה לא תסוד …
• מועד קטן יז ע"ב · יז תנו רבנן: כשם שאמרו אסור לגלח במועד, כך אסור ליטול צפורנים במועד, …
• מועד קטן יח ע"א · י אמר רב יהודה אמר רב: זוג בא מחמתן לפני רבי, ומר זוטרא …
• עבודה זרה ו ע"ב · יד והתניא: רבי יהודה אומר: אשה לא תסוד במועד, מפני שניוול הוא לה. …

הלכה כא הזבים והזבות והנדות והיולדות וכל העולים מטומאה לטהרה בתוך המועד הרי אלו מותרין לכבס. …

• תענית כט ע"ב · ה אלא להניח. ובחמישי הוא דשרי, אבל השבת כולה — אסור! לעולם לכבס …
• מועד קטן יד ע"א · ב מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג, הזבין והזבות והנדות והיולדות, וכל העולין …
• מועד קטן יח ע"א · יד ואלו מכבסין במועד, הבא ממדינת הים. אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: …
• מועד קטן יח ע"א · יז שלח רב יצחק בר יעקב בר גיורי משמיה דרבי יוחנן: כלי פשתן …
• חולין קז ע"ב · כב ולטעמיך, הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: מי שאין לו אלא …

הלכה כב אין עושין סחורה במועד בין למכור בין לקנות. ואם היה דבר האבד שאינו מצוי …

• מועד קטן י ע"ב · יב ואמר רבא: פרקמטיא כל שהוא, אסור. אמר רבי יוסי בר אבין: ובדבר …
• מועד קטן י ע"ב · יג רבינא הוה מסיק זוזי בבני אקרא דשנואתא, אתא לקמיה דרב אשי, אמר …
• מועד קטן יג ע"א · ו מתני׳ אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד, או לצורך המוכר …

הלכה כג מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד. כיצד אם היתה החנות פתוחה לזוית …

• מועד קטן יג ע"ב · ג מתני׳ מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר: אף מעבין. מוכרי פירות, …
• מועד קטן יג ע"ב · יא רב הונא שרא להו להנהו כרופייתא למיזל לזבוני כי אורחייהו בשוקא. איתיביה …
• מועד קטן יג ע"ב · יב פתוחה לרשות הרבים — פותח אחת ונועל אחת, וערב יום טוב האחרון …
• מועד קטן יג ע"ב · יג לא קשיא: הא בפירי, הא בתבלין.
• מועד קטן כד ע"ב · יב מתני׳ אין קורעין ולא חולצין ואין מברין אלא קרוביו של מת, ואין …

הלכה כד כל שאסור לעשותו במועד אינו אומר לנכרי לעשותו. וכל שאסור לעשותו במועד אם אין …

• מועד קטן יב ע"א · ז תנו רבנן: מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד, ובמועד אסור. כללו של …

הלכה כה שוכרין השכיר על המלאכה במועד לעשותה לאחר המועד ובלבד שלא ישקול ושלא ימדוד ולא …

• מועד קטן יב ע"א · ג אמר רב משרשיא: וכי ליכא מתא דמקרבא להתם נמי, לא אמרן אלא …
• מועד קטן יב ע"א · ז תנו רבנן: מקבלין קיבולת במועד לעשותה לאחר המועד, ובמועד אסור. כללו של …

הלכה א נהרות המושכין מן האגמים מותר להשקות מהן בית השלחין במועד והוא שלא פסקו. וכן …

• מועד קטן ד ע"א · יד גופא, אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל: נהרות המושכין …
• מועד קטן ד ע"א · טו איתיביה רבי ירמיה לרבי זירא: אבל לא ממי גשמים ולא ממי קילון! …
• מועד קטן ד ע"א · טז תנו רבנן: הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מערב יום טוב — אסור להשקות …
• מועד קטן ד ע"א · יז אמר רב פפא: והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים. …
• מועד קטן ד ע"א · יח תנו רבנן: בריכה שנוטפת מים משדה בית השלחין זו — מותר להשקות …
• מועד קטן ד ע"א · יט והא עבידא דפסקא! אמר רבי ירמיה: ועדיין היא מטפטפת. אמר אביי: והוא …

הלכה ב ערוגה שחציה נמוך וחציה גבוה לא ידלה ממקום נמוך להשקות מקום גבוה מפני שהוא …

• מועד קטן ד ע"א · כ תניא, רבי שמעון בן מנסיא אומר: שתי ערוגות זו למעלה מזו — …
• מועד קטן ד ע"א · כא תנו רבנן: מדלין לירקות כדי לאוכלן, ואם בשביל לייפותן — אסור.

הלכה ג אין עושין עוגיות בעיקרי הגפנים כדי שיתמלאו מים. ואם היו עשויות ונתקלקלו הרי זה …

• מועד קטן ב ע"א · ב ואין עושין עוגיות לגפנים. רבי אלעזר בן עזריה אומר: אין עושין את …
• מועד קטן ד ע"ב · ד איני? והא רב יהודה שרא לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון! לא …
• מועד קטן ד ע"ב · יד ומתקנין את המקולקלת במועד. מאי מקולקלת? אמר רבי אבא: שאם היתה עמוקה …
• מועד קטן ד ע"ב · טז טפחיים על שבעה מהו? הכא חמשה קא מעמיק, והכא חמשה קא מעמיק, …
• מועד קטן ו ע"ב · ה מתני׳ רבי אליעזר בן יעקב אומר: מושכין את המים מאילן לאילן, ובלבד …
• מועד קטן ו ע"ב · ו גמ׳ אמר רב יהודה: אם היתה שדה מטוננת — מותר. תניא נמי …
• מועד קטן ו ע"ב · י והא תניא: מרביצין בין במועד בין בשביעית! אמר רב הונא, לא קשיא: …

הלכה ד זרעים שלא שתו מלפני המועד לא ישקה במועד מפני שהן צריכין מים רבים ויבא …

• מועד קטן ד ע"ב · יז אביי שרא לבני בר המדך לשחופי נהרא. רבי ירמיה שרא להו לבני …
• מועד קטן ה ע"א · ז אלא קשיא הך קמייתא! תריץ הכי: חוטטין בורות של יחיד בשיחיד צריך …
• מועד קטן ה ע"א · ח ואין חופרין בורות שיחין ומערות של רבים — בשאין רבים צריכין להם, …
• מועד קטן ו ע"ב · ה מתני׳ רבי אליעזר בן יעקב אומר: מושכין את המים מאילן לאילן, ובלבד …
• מועד קטן ח ע"ב · ב מתני׳ אין חופרין כוכין וקברות במועד, אבל מחנכין את הכוכין במועד. ועושין …

הלכה ה עכברים שהן מפסידין את האילנות צדין אותן במועד. בשדה האילן צד כדרכו. כיצד חופר …

• מועד קטן ו ע"ב · יב מתני׳ צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד …
• מועד קטן ז ע"א · ב רבי יהודה אומר: משדה האילן כדרכו, ומשדה הלבן שלא כדרכו. תנו רבנן: …
• מועד קטן ז ע"א · ג תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: כשאמרו משדה לבן שלא כדרכו, לא …

הלכה ו כותל גנה שנפל בונהו מעשה הדיוט או גודר אותו בקנים וגומא וכיוצא בהן. וכן …

• מועד קטן ו ע"ב · יג ומקרין את הפירצה במועד, ובשביעית בונה כדרכו.
• מועד קטן ז ע"א · ד ומקרין את הפירצה במועד. כיצד מקרין? רב יוסף אמר: בהוצא ודפנא.
• מועד קטן ז ע"א · ה במתניתא תנא: צר בצרור, ואינו טח בטיט. אמר רב חסדא: לא שנו …
• מועד קטן ז ע"א · ו לימא מסייע ליה: כותל הגוחה לרשות הרבים — סותר ובונה כדרכו מפני …
• מועד קטן יא ע"א · ד מתני׳ עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט, אבל לא מעשה אומן. שפין …

הלכה ז בונה אדם איצטבא לישב או לישן עליה. הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן …

• מועד קטן י ע"ב · ב רב יהודה שרי למישקל טופריה לחמרא דריחיא, ולאוקומי ריחיא, ולמיבני ריחיא, ולמיבני …
• מועד קטן יא ע"א · ה הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו — מתקנן במועד, ובלבד שלא יתכוין …
• מועד קטן יב ע"א · יד אמר רב יצחק בר אבא: מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד — …

הלכה ח אין חופרין קבר להיות מוכן למת שימות ואין בונין אותו. אבל אם היה עשוי …

• מועד קטן ח ע"ב · ב מתני׳ אין חופרין כוכין וקברות במועד, אבל מחנכין את הכוכין במועד. ועושין …
• מועד קטן ח ע"ב · ד אבל מחנכין את הכוכין. כיצד מחנכין? אמר רב יהודה: שאם היה ארוך …

הלכה י אין מתליעין את האילנות ולא מזהימין את הנטיעות ולא מגזמין. אבל סכין את האילנות …

• מועד קטן יב ע"ב · טז רב יהודה שרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא, ולמיעקר שומשמי. אמר ליה אביי …
• עבודה זרה נ ע"ב · ג אמר רב יוסף בר אבא: איקלע רבה בר ירמיה לאתרין, ואתא ואייתי …
• עבודה זרה נ ע"ב · ד כאן וכאן אין מגזמין, וסכין שמן לגזום, בין במועד בין בשביעית. ולית …

הלכה יא אין מכנסין את הצאן לדיר כדי שיזבלו את הקרקע. שהרי הוא מדייר שדהו במועד. …

• פסחים נה ע"ב · ט גורפין מתחת. תנו רבנן: הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין, שברפת ושבחצר מוציאין …
• פסחים נה ע"ב · י הא גופא קשיא, אמרת: זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין, והדר תני: שברפת …
• מועד קטן יב ע"א · י תנו רבנן: אין מדיירין לא בשבתות ולא בימים טובים ולא בחולו של …
• מועד קטן יב ע"א · יא ואין מסייעין אותן, ואין מוסרין להם שומר לנער את צאנם. היה שכיר …

הלכה יב המשוה פני הקרקע אם מתכוין לתקן מקום שיעמיד בו כרי של תבואה או שידוש …

• מועד קטן י ע"ב · ה אמר רבא: מאן דמתקיל ארעא אדעתא דבי דרי — שרי, אדעתא דארעא …

הלכה יג תנור וכירים שאפשר שייבשו ויאפה בהן במועד עושין ואם לאו אין עושין אותן. ובין …

• מועד קטן ח ע"ב · ח ועושה אשה תכשיטיה במועד. רבי יהודה אומר: לא תסוד, מפני שניוול הוא …
• מועד קטן י ע"א · יא מתני׳ מעמידין תנור וכירים וריחים במועד. רבי יהודה אומר: אין מכבשין את …
• מועד קטן י ע"א · טז דרש רב חמא: נוקרין ריחים במועד. משום רבי מאיר אמר: אפילו סוס …
• מועד קטן יא ע"א · ג רב יהודה שרא לאמי תנוראה למיגדל תנורי, ולרבה בר עשבי למיגדל מהולתא. …

הלכה יד זופתין את החבית כדי שלא יפסד היין. וזופתין את הבקבוק מפני שאין בו טורח. …

• ביצה כג ע"א · ה איכא דאמרי. אמר ליה אמימר: מאי ״קטורא״? אי קטורא בידי — מעשה …
• מועד קטן י ע"ב · ד רבא שרא לכסכוסי קירמי. מאי טעמא — מעשה הדיוט הוא. אמר רב …
• מועד קטן יב ע"א · טו בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק: מהו למישע חביתא דשיכרא בחולא דמועדא? …
• מועד קטן יב ע"א · יח דאמר שמואל: זופתין כוזתא ואין זופתין חביתא. רב דימי מנהרדעא אמר: זופתין …
• מועד קטן יג ע"ב · ג מתני׳ מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר: אף מעבין. מוכרי פירות, …

הלכה טו קוצצין צפורני חמור של ריחים ובונין אבוס לבהמה. וסוס שירכב עליו מותר ליטול צפרניו …

• מועד קטן י ע"א · טז דרש רב חמא: נוקרין ריחים במועד. משום רבי מאיר אמר: אפילו סוס …
• מועד קטן י ע"ב · ב רב יהודה שרי למישקל טופריה לחמרא דריחיא, ולאוקומי ריחיא, ולמיבני ריחיא, ולמיבני …
• מועד קטן י ע"ב · ג רבא שרא למישקל דמא לבהמה בחולא דמועדא. אמר ליה אביי, תניא דמסייע …
• מועד קטן יב ע"א · ח תנו רבנן: אין מרביעין בהמה בחולו של מועד. כיוצא בו: אין מרביעין …

הלכה טז אין מפנין מחצר לחצר במועד. ולא מכעורה לנאה ולא מנאה לכעורה. אבל מפנה הוא …

• פסחים נה ע"ב · יב ומשנינן, לא קשיא: כאן — בארבעה עשר, כאן — בחולו של מועד. …
• פסחים נה ע"ב · יג והתניא: מביאין כלים מבית האומן, כגון הכד מבית הכדר, והכוס מבית הזגג. …
• מועד קטן יג ע"א · יד מתני׳ אין מפנין מבית לבית, אבל מפנה הוא לחצרו. אין מביאין כלים …
• מועד קטן יג ע"א · טו גמ׳ והאמרת רישא אין מפנין כלל? אמר אביי: סיפא אתאן לבית שבחצר.
• מועד קטן יג ע"ב · א והתניא: מביאין כלים מבית האומן, כגון כד מבית הכדר, וכוס מבית הזגג. …

הלכה יז אסור לעשות מלאכה בערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה כמו ערבי שבתות. וכל העושה …

• פסחים נ ע"ב · ב גמ׳ מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי! …

הלכה יח לפיכך יום ארבעה עשר בניסן אסור בעשיית מלאכה מדברי סופרים כמו חולו של מועד. …

• פסחים ב ע"ב · ה מיתיבי: מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה? רבי אליעזר בן יעקב אומר: …
• פסחים נ ע"א · כג מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות — עושין. מקום …
• יבמות יג ע"ב · יט אמר ליה: עד כאן לא שנית מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים …

הלכה יט ואפילו במקום שנהגו לעשות לא יתחיל בתחלה לעשות מלאכה בארבעה עשר אע"פ שהוא יכול …

• פסחים נה ע"א · יב מתני׳ רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר, גומרה …
• מועד קטן יג ע"א · ט מותיב רב ששת: וחכמים אומרים, שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד …

הלכה כ ההולך ממקום שעושין למקום שאין עושין לא יעשה ביישוב מפני המחלוקת אבל עושה הוא …

• פסחים נ ע"א · כג מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בערבי פסחים עד חצות — עושין. מקום …
• פסחים נא ע"א · יא רב אשי אמר: אפילו תימא מארץ ישראל לבבל, הני מילי היכא דאין …
• פסחים נא ע"ב · ז אמר אביי: ארישא. רבא אמר: לעולם אסיפא, והכי קאמר: אין בזו מפני …
• פסחים נב ע"א · א ביישוב לא עבידנא מפני שינוי המחלוקת. במדבר מאי? אמר ליה: הכי אמר …

הלכה כא מוליכין ומביאין כלים מבית האומן בארבעה עשר אחר חצות אע"פ שאינן לצורך המועד. וגורפין …

• פסחים נה ע"ב · ה מתני׳ מושיבין שובכין לתרנגולים בארבעה עשר. ותרנגולת שברחה — מחזירין אותה למקומה, …
• פסחים נה ע"ב · ו גמ׳ השתא אותובי מותבינן, אהדורי מיבעיא?! אמר אביי: סיפא אתאן לחולו של …
• פסחים נה ע"ב · ז אמר רב הונא: לא שנו אלא תוך שלשה למרדה — דאכתי לא …
• פסחים נה ע"ב · יב ומשנינן, לא קשיא: כאן — בארבעה עשר, כאן — בחולו של מועד. …
• מועד קטן יג ע"א · יז ושנינן ליה: כאן בארבעה עשר, כאן בחולו של מועד. איבעית אימא: הא …