שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אין מקרא יוצא מידי פשוטו – אורה ושמחה וששון ויקר בגשמיות וברוחניות גם יחד.
10 עד דלא ידע . . ה"ז הדרגא דכחשיכה . . כאורה : מגילה ז, ב. תהלים קלט, יב. וראה ד"ה חייב איניש תרפ"א (סה"מ תרפ"א ע' קצד. ה'תש"ח ע' 121).
מנער ועד גו' ונשים : אסתר ג, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
און אפילו אויב מ'האָט שוין יענעם פאַרזאָרגט — און זיכער האָט מען אים פאַרזאָרגט — אַז ביי אים זאָל זיין "שובע" אין אַלע פרטים, איז אין "שובע" קיין שיעור ניטאָ, ס'קען אַלעמאָל זיין מערער און מערער, ובפרט ווען עס רעדט זיך וועגן דער געוויינהייט פון אַ אידן, אַ בן מלך, ובפרט אַ בן פון מלך מלכי המלכים הקב"ה.
30 להעיר ממרז"ל רווחא לבסימא שכיח (עירובין פב, ב. מגילה ז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולכן גדלה שמחת פורים למעלה מכל מדידה והגבלה, עד ש"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו'", וכפרש"י "לבסומי — ביין", שיש לומר, שזהו ענין של "ונהפוך", שתמורת ה"יין" שנתן אחשורוש במשתה שלו,
38 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
משא"כ די שמחה פון פּורים וואָס איז "עד דלא ידע" .
79 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ - סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, טז, יח, כ
והגבלות, ביז אַ שמחה "עד דלא ידע" , בדוגמא צו שמחת פורים, וועלכע איז גרעסער פאַר יום הכפורים , כידוע אַז יום הכפורים איז כפורים , ווייל בפורים טוט מען אויף די ענינים פון יוהכ"פ (ניט דורך תענית ועינוי, נאָר אדרבה —) דורך אַ שמחה ואכילה ושתי' גשמית וממשית; ועד"ז יש לומר בנוגע צו שמחת חג הסוכות, וועלכע קומט (אויך) בהמשך און אַלס תוצאה פון דער פעולה ביוהכ"פ, ביז צו דער שלימות השמחה בשמיני עצרת ושמחת תורה, וועלכע ווערט גלייך נמשך (בשנה זו) אין שבת ושבת בראשית, און דערפון — במשך כל השנה כולה (כנ"ל).
5 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" , שעבודת "סור מרע" ("ארור המן" ) "ועשה טוב" ("ברוך מרדכי" ) תהיה באופן של "עד דלא ידע" , למעלה מטעם ודעת.
15 מגילה ז, ב. בש"ס שלנו הגירסא מיחייב . אבל במאור קטן על הרי"ף, שער הכוונות בסופו, של"ה פ' תצוה ובכל דרושי דא"ח שראיתי הל' הוא חייב איניש . וכן הוא ג"כ בא"ח (הובא בב"י סי' תרצה), שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב, סי' יעבץ ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם הם משמחים את עצמם ושותים וכו', אך אין זה מביא להוללות ח"ו, אלא אדרבה, זה מביא ליראת שמים יתרה; ואפילו בשמחת פורים, כשיש מצוה לשתות "עד דלא ידע" , השמחה מוסיפה יראת שמים וקדושה, וגם כאשר היהודי מצוי במצב של "עד דלא ידע" מבחין הוא גם אז (אף שלא על ידי השכל), ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" (כפי שיבואר לקמן).
15 מגילה ז, ב. שו"ע או"ח סי' תרצ"ה, ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו פורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מצד אחד נקרא מועד זה בשם פורים – בלשון הפרסית ועל שם ענין הכרוך בגזירה – דבר המצביע על הקשר שלו לענין של העלם והסתר, ומצד שני, ימי הפורים הם ימי משתה ושמחה , הרבה יותר מחגים אחרים, עד לשמחה הגדולה ביותר למעלה מכל מדידה והגבלה, באופן של "עד דלא ידע...".
25 מגילה ז, ב. וראה בארוכה לקו"ש ח"ז ע' 20 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אחת ממצוות הפורים, והרי חובות היום מצביעות, כמובן, על תוכנו, היא " – "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" .
3 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מגילה ז, ב) ,אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד" -- ך,בלבדי בא למעט בהחילוק וההיתר דמלאכת או"ב -- דאינו אלא כשיש בפועל ,אוכל נפש" , אבל המלאכות כשלעצמן הן בגדר מלאכות (אסורות), ובזה דומין שבת ויו"ט גם בד מלאכות אלו -- ראה בגמרא (ביצה לו, א ועוד) ראוקמא למתני' אליבא דב"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
8 טובא : יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לגבי משלוח מנות "כדי שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא כמשמע בגמרא בפרק קמא דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ונפקו בהכי משלוח מנות אלמא דטעמא משום סעודה היא", (=החליפו סעודותיהם ביניהם ויצאו בכך ידי חובת משלוח מנות, מכך מובן שטעם משלוח מנות הוא לצורך סעודה), וכך גם לגבי מצות מתנות לאביונים מובן מכמה מקומות שהיא כדי שיהיה להם (די) כסף לסעודת פורים –
22 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הכרחי אפוא לומר, שלדעת הרמב"ם, הרי למרות שבמתן "מתנות לאביונים" בפורים מקיימים גם את מצות הצדקה, בכל זאת מהותה של מצות מתנות לאביונים בפורים איננה ענין הצדקה, מילוי "די מחסורו" של צרכי העני כפשוטם, אלא בעיקר לקיים את ענין השמחה של העני – "לשמח לב עניים".
30 ראה גם ריטב"א מגילה ז, ב. רמב"ן וחי' המיוחס להריטב"א ב"מ שם. ובהנ"ל משמע שזהו גם הטעם במשלוח מנות מצד שמחה. ולהעיר שברמב"ן מתוספתא (מגילה פ"א ה"ה) "והמותר אל יפול לכיס של צדקה". משא"כ בריטב"א שם, ובמגילה שגריס "יפלו בכיס של צדקה". וראה שו"ת כתב סופר או"ח שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
המקור להלכה זו הוא (כפי שאומרים המפרשים), בדברי רבא "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" .
46 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
4 פורים שמח: ועד לאופן -- כציווי חז"ל (מגילה ז, ב) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידעי (יותר מבמועדים לשמחה) -- וראה ד"ה זה בתורה אור (שערי אורה צט, ב), אוה"ת, ס' המאמרים תש"ח ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
7 ד,חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע * (מגילה ז, ב). וראה תו"א מג'א רד"ה חייב אינש לבסומי הב' (צח, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
11 פורים שמח: ועד לאופן -- כציווי חז"ל (מגילה ז, ב) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע (יותר מבמועדים לשמחה). וראה ד"ה זה בתו"א (ובשערי אורה צט, א), אוה"ת, סה"מ עטר"ת (,חייב אינש לבסומי בפוריא הוא תענוג הנפש בפנימיות החורה ובבחי' אה"ר בתענוגים"), סה"מ תש"ח. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שעל ידי כך נוסף יום טוב לישראל, ובו עצמו – כיתרון האור מן החושך – יום טוב ושמחה הנעלים מכל החגים האחרים – שמחה שהיא באופן של "עד דלא ידע" , מעל למדידה והגבלה.
81 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"וטוב לב משתה תמיד", נשאב מימי הפורים, כי בימי הפורים מרבים בסעודה ובשמחה במדה הגדולה ביותר, יותר מכל חגי השנה, כפי שנפסק להלכה ב"טור" ובשלחן ערוך "מצוה להרבות בסעודת פורים", ו"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ...".
22 שו"ע שם (ממגילה ז, ב). וכ"ה בטור שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"יין ושכר – יין דרך שכרותו – אל תשת", שענין ה"יין" – התענוג וההתעמקות בסודות התורה – אסור לו להוביל למצב של "שכרות", ביטול דעתו ומציאותו של האדם, רצוא ללא שוב.
58 ראה גם לקוטי לוי"צ אגרות־קודש (ע' שנח ואילך) בביאור מחז"ל (ב"ב עג, סע"ב) "אחוי לך מתי מדבר כו' ודמו כמאן דמיבסמי" – דמתי מדבר (היפך ארץ נושבת) מורה על עבודה ב"תוקף הרצוא", ולכן "דמו כמאן דמיבסמי", כי "ריבוי שתיית יין" הו"ע הרצוא. ע"ש. וראה ג"כ בארוכה לקו"ש חכ"ז (ע' 267 ואילך. לקו"ש חל"א ע' 177 ואילך), בביאור מחז"ל (מגילה ז, ב) "איבסום (נשתכרו. רש"י) קם רבה שחטי' לר"ז".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
7 דוגמא לדבר -- מעשה רב דאמוראים ש,מחלפי סעודתייהו להדדי" (מגילה ז, ב. רמב"ם הלי מגילה פ"ב הט"ו. שו"ע או"ח סו"ס תרצה) ועייז מקיימים מצות ,משלוח מנות איש לרעהו" , שתוכנה -- אהבת ישראל ואחדות ישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לבאר המעלה דר"ח לגבי שבת ע"ד מעלת פורים לגבי שלש רגלים – שדוקא שמחת פורים היא "עד דלא ידע" , דבר שלא מצינו בשאר ימים טובים, דאף שמצותן בשמחה, מ"מ, לא ימשיך ביין ובשמחה וכו'.
444 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יב) ועפ"ז יש לבאר גם מה שחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע , כי בימי הפורים בכל שנה ושנה חוזר וניעור הענין דוקבל היהודים כמו שהי' בפעם הראשונה, ואדרבא – באופן דמעלין בקודש.
1661 מגילה ז, ב. וראה סה"מ תרפ"א ע' קעט הערה 1.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש להוסיף, שמעלת המס"נ דפורים מתבטאת גם בהחיוב "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" :
1715 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בנוגע לחג הפורים מצינו מעלה מיוחדת לגבי שאר ימים-טובים (אע"פ שאינו אלא מדרבנן) – ששמחת פורים היא בלי הגבלות, כמאמר חז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו'" (משא"כ בשאר הימים טובים).
177 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וענין זה מתבטא גם בהעבודה דפורים – שהיא באופן ד"לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" :
45 מגילה ז, ב. וראה גם שיחת פורים דאשתקד סכ"ז ואילך (תורת מנחם – התוועדויות ח"ה ס"ע 45 ואילך), ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(לאחר שניגנו ורקדו משך זמן, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:) בפורים צריך להיות ענין של נגינה וריקודים, ונוסף לזה, ישנו גם החיוב "לבסומי בפוריא" (להשתכר ביין).
109 מגילה ז, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חשבון זה שייך באמת גם בכל השנה, אלא שבפורים בפרט, שבו צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע" , ולא לעשות חשבונות כו', נרגשיותר מעלת הזולת, וה"נייחא לנפשי'" שנעשה ע"י הנתינה לזולת, ולכן דוקא בפורים נאמר הלשון "מתנות לאביונים".
83 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כשם שבנוגע ליו"ט ישנו דין שהשמחה צריכה להיות בהגבלה, הנה בנוגע לפורים ישנו דין ש"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע ", היינו, ללא הגבלות של שכל, למעלה מכללות הענין של דעת ושכל.
3 מגילה ז, ב. טושו"ע או"ח סתרצ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל זה ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" – הרי זה ללא שום הגבלות, עד "עד דלא ידע" .
9 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ד) ויש לומר בדא"פ, שע"פ האמור לעיל יובן ג"כ הטעם דחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע , שלא מצינו כן בשמחת המועדים, דהגם ששמחת המועדים היא מדאורייתא, מ"מ יש בה הגבלה שב"ד היו שולחים שלוחים, היינו, שהשמחה צריכה שמירת ב"ד שלא יהי' שום מכשול, משא"כ בפורים הנה חייב איניש לבסומי עד דלא ידע , ואין חוששים משום מכשול, דכיון שזהו"ע של מצוה, לכן אין בזה חשש מכשול.
22 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולאידך גיסא – בשעה שמבטיחים מראש את כל הענינים, אזי אפשר ללכת לשמחת פורים באופן ד"עד דלא ידע" , ואין מה להתיירא ממכשול (כנ"ל בהמאמר).
50 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דובר בשנה שעברה שכיון שבפורים צריכה להיות שמחה "עד דלא ידע" , דהיינו למעלה ממדידה והגבלה, אזי גם ההכנה לזה אינה חייבת להיות באופן של הליכה מדרגא לדרגא, לאט לאט, כי, הענין שצריכים להגיע אליו הוא (לא ענין הקשור עם ידיעה ושכל, שבזה אי אפשר לדלג, וצריכים לילך ממדריגה למדריגה, אלא) ענין של "לא ידע" , וכיון שצריך להיות ענין של דילוג ("סיי-ווי דאַרף מען שפּרינגען"), אזי יכולה להיות פעולת הדילוג מלכתחילה , באותה מדה שיכולים לעשות זאת באמצע או בסוף הענין.
2 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .
2 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ב) ולהבין זה יש להקדים תחילה ביאור מארז"ל חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן (שהוא מזרע עמלק)לברוך מרדכי , ע"פ המבואר בכתבי האריז"ל בשער הכוונות שהפירוש בזה הוא כפשוטו, שיחליף כו' (ודלא כנ"ל), אלא שהחילוף הוא רק בארור המן , שבמקום ארור המן יאמר ברוך המן .
8 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועל זה נאמר "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם" – שכל זמן שיהודים נמצאים בעולם והעולם הוא במעמדו ומצבו ("עולם איז עולם"), הנה זו היא הדרך שיהודים יחלצו מכל עניני גזירות, ולא זו בלבד שהגזירה לא תזיק להם, אלא אדרבה, שכתוצאה מהגזירה יתוסף עוד יו"ט אצל יהודים, ולא עוד אלא יו"ט שחוגגים אותו בשמחה גדולה ביותר, כמארז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" , באופן נעלה יותר מהשמחה דהימים-טובים פסח שבועות וסוכות.
54 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לבאר כללות ענין השמחה דלעתיד – בהקדם מאמר רז"ל כל המועדים בטלים לעתיד חוץ מפורים, ומבואר בזה, ששמחת המועדים שהיא בהגבלה, לא תהא נחשבת לעתיד לבוא, וזהו הפירוש שכל המועדים בטלים – ביטול מצד העדר החשיבות, כ"שרגא בטיהרא", משא"כ פורים, שהשמחה היא "עד דלא ידע" , בלי גבול, תהא נחשבת גם לעתיד לבוא.
44 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי .
1 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה, מלאכת היום דפורים היא – כמארז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" .
26 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו, שאף שכבר הרבו בשמחה בימים שלפני פורים, ועאכו"כ ביום הפורים עצמו, שבו היתה השמחה באופן ד"עד דלא ידע" – אין זה מספיק, ויש להרבות בשמחה עוד יותר.
21 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אע"פ ששמחת פורים היא שמחה גדולה, "עד דלא ידע" – הרי זה באופן של יציאה מעניני העולם, ואין זה נמשך וחודר בגשם העולם, שזהו הטעם שפורים מותר בעשיית מלאכה, היינו, שיום זה נשאר כשאר ימות החול, אלא שיש בו ענין של יציאה מהעולם.
73 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם הם משמחים את עצמם אז ושותים וכו', אבל אין זה מביא אותם לידי הוללות ח"ו, אלא אדרבה – הדבר מביא אותם לידי יראתשמים; ואפילו בשמחת פורים, כשישנה מצוה לשתות "עד דלא ידע" , הרי השמחה מוסיפה יראת-שמים וקדושה, וגם כשיהודי עומד כבר במצב של "עד דלא ידע" , מרגיש הוא גם אז (אם-כי לא ע"י שכל) ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" (כפי שיתבאר לקמן).
32 מגילה ז, ב. שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכן הוא גם בפשטות הענינים בנוגע לפס"ד בנגלה דתורה:שמחת המועדים כולל גם חג הפסח – היא באופן של מדידה והגבלה, משא"כ שמחת פורים היא באופן של יציאה ממדידה והגבלה – "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" .
27 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
משא"כ בשמחה דפורים הרי לא רק שמותר למשוך ביין, אלא יש חיוב מפורש, חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע כו', דפירוש לבסומי הוא להשתכר, ועוד זאת, ששיעור החיוב הוא עד דלא ידע כו'.
17 מגילה ז, ב. רמב"ם הל' מגילה פ"ב הט"ו. טושו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומימי הפורים לוקחים כח על כל השנה כולה, על כל הזמנים וכל המקומות - שגם בזמן ומקום הגלות ("אכתי עבדי אחשורוש אנן") יוכל יהודי לבוא למעמד ומצב ד"קיימא סיהרא באשלמותא", ומתוך שמחה גלוי', ושמחה גדולה ביותר, למעלה מכל מדידה והגבלה ("עד דלא ידע" ), ולא עוד אלא ששמחה זו הולכת ונמשכת עד ימות המשיח, בימות המשיח עצמם, וגם לאח"ז - כמארז"ל "כל המועדים עתידין ליבטל (לימות המשיח) וימי הפורים אינן בטלים לעולם".
62 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם, ביום-טוב ישנם עוד כו"כ ענינים מלבד ענין השמחה, ועוד זאת, שגם ענין השמחה גופא הוא בהגבלה – "אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין", ועד להפס"ד בשו"ע "חייבים ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים וכו'", כדי להבטיח שהשמחה תהי' במדידה והגבלה.משא"כ בפורים – "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" , היינו, שמלכתחילה נקבע ענין השמחה באופן שלא תהי' הגבלה בזה.
7 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הנקודה דפורים היא – "עד דלא ידע" , למעלה מהגבלה, דלא כשמחת יו"ט שהיא בהגבלה, שהרי "חייבין ב"ד להעמיד שוטרים ברגלים כו'".
28 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובהקדים, דהנה, עיקר ענין הפורים הוא החיוב לבסומי עד דלא ידע כו' , שזוהי המצוה היחידה שחיובה הוא בכל משך יום הפורים, בכל רגע ורגע שבו .
640 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם בחי' בינה שבתכלית השלימות דמגילה נקראת בט"ו, בחי' י"ה, היא עדיין ענין של הבנה והשגה, והרי תכלית השלימות דפורים היא לבוא לבחי' עד דלא ידע .
76 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" , והעולה על כולנה – "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" .
38 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"עד דלא ידע" , שזוהי ההנהגה שמצד מס"נ.
1010 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
טעם אחד – לפי שבפורים צריכים להיות במדריגת "עד דלא ידע" , וכשעומדים במדריגת "עד דלא ידע" , בודאי לא תהי' ה"דעת" של היצר הרע לפתות אותו לקחת משקה...
1783 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אבל בפורים, שחיוב השמחה הוא למעלה ממדידה והגבלה, "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" – לא היו ב"ד שולחים שוטרים כו'.
490 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך האמת היא, שההשתוות היא גם עם ה"טף" שאינם שייכים להבנה – שהרי גם אצל ה"זקן" צריכה להיות השמחה באופן ד"עד דלא ידע" , לא באופן של הבנה והשגה.
557 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמרו רז"ל שבמ"ת "כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית", ולכן "מכאן מודעא רבה לאורייתא" (יש להם תשובה שקבלוה באונס), אלא ש"הדור קבלוה (ברצון) בימי אחשורוש, דכתיב קיימו וקבלו היהודים, קיימו מה שקיבלו כבר", והיינו, שבפורים יש עילוי גם לגבי מ"ת (כולל גם לגבי "יום הכיפורים שניתנו בו לוחות האחרונות" , שזהו"ע דמ"ת באופן ד"כפלים לתושי'" – שהוא רק " כ פורים", כמו פורים ), כמודגש גם בענין השמחה, כמארז"ל "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" , למעלה מהשמחה דחג השבועות, "זמן מתן תורתנו", שהיא כמו השמחה שבכל המועדים.
959 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
רועי ישראל לחזק את האמונה בהוי' במסירת נפש כו', ובדורנו הרי זה כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהוא הנותן כח שתהי' עבודה הנ"ל באופן תמידי (נר תמיד), כמ"ש שויתי הוי' לנגדי תמיד, ובאופן דטוב לב משתה תמיד , שקשור גם עם הענין דפורים, שהרי חייב איניש לבסומי עד דלא ידע , דהיינו, למעלה מענין השכל, שזהו ענין המס"נ.
278 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והרי כללות הענין דפורים קשור עם ז' אדר – כי, הענין ד"ונהפוך הוא" , ועד לשמחה גדולה ביותר, עוד יותר משמחת שבת ויו"ט, כמארז"ל "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" , הרי זה נפעל כתוצאה מענינו של ז' אדר .
512 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" .
547 מגילה ז, ב. שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
או שהחשבון ישתווה, או שיבוא לידי קיום המצוה "לבסומי בפוריא עד דלא ידע" , ואם לא ידע להבחין "בין ארור המן לברוך מרדכי" 118, עאכו"כ שלא יוכל להבחין אם "יין" בגימטריא "לקח", או יותר או פחות.
881 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אע"פ שגאולת פורים אינה מתבטאת בענין חירות הגוף, שהרי בגלוי ובחיצוניות נשאר הגוף במעמד ומצב ד"עבדי אחשורוש" כמקודם, מתבטאת היא בגלוי בענין של אכילה ושתי' , שזהו צורך הגוף מצד עצמו שלמטה מענין החירות – שהרי במצוות דפורים ישנו החיוב דסעודת פורים , "משתה ושמחה" 76, "לבסומי" , שזהו"ע של אכילה ושתי' דוקא,
796 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
איך אפשר להשוות בין פורים ליוהכ"פ – בה בשעה שפורים עיקר ענינו משתה ושמחה כו', ואילו יוהכ"פ אסור באכילה ושתי', וכל ענין השמחה ביוהכ"פ הוא רק בגלל שכל מצוה צ"ל בשמחה , ובפרט ע"פ המבואר בלקו"ת שהשמחה היא באופן ד"גילו ברעדה" , ואין זה ענין השמחה כפי שהיא מצד עצמה?
1130 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וחשיבות, שלכן ה"פסח נאכל על השובע" (אבל לא "אכילה גסה" , כדברי הגמרא "רווחא לבסימא שכיח" (ריוח מצוי לדבר המתוק בתוך המעיים), ואם הוא "מנצל" את ה"רווח", הרי זו אכילה גסה).
2004 מגילה ז, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
מהענינים הגשמיים באים לענין התשובה; ואילו בפורים, "חייב איניש לבסומי כו'" (ולא רק שמותר באכילה ושתי'), ודוקא המעמד ומצב ד"לבסומי" בענינים הגשמיים מביא לענין התשובה .
2260 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"לבסומי ביין") עד דלא ידע" ,
2056 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בנוגע לכל פרטי הענינים ד"אורה ושמחה וששון ויקר" , הן ברוחניות והן בגשמיות (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), ובאופן ש"העיר שושן צהלה ושמחה" , עד לשמחה באופן ד"עד דלא ידע" .
2500 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שעומדים כבר באדר שני, וכבר נעשה עילוי גדול בענין השמחה – אזי מבטלים את הענין שהמן "שמח שמחה גדולה" באמרו "נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומגלים ש"לא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"97 – "לא הי' יודע" דייקא, שקשור עם הענין ד"עד דלא ידע" שבפורים , כך, שמהפכים את הענין הבלתי-רצוי שבז' אדר מצד מיתת משה, לשמחה דז' אדר מצד לידת משה.
2291 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– והרי ענין היו"ט קשור במיוחד עם אכילה ושתי', ש"אין שמחה אלא בבשר ואין שמחה אלא ביין" , ובפרט בנוגע לפורים, שהרי "מיחייב איניש לבסומי" , ופירש רש"י "ביין", וכמבואר במפרשים טעם הדבר, לפי שכל עניני המגילה קשורים עם יין, החל מתחילתה:
2523 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובהקדמה לזה נאמר ליהודים היתה גו', היינו, שבימי הפורים היו ד' ענינים אלו לא באופן של עבודה שמצד טו"ד, כפי שהי' לפנ"ז, אלא באופן נעלה ביותר, כפי שהם מצד הבחי' דיהודים, שהו"ע נקודת המס"נ שלמעלה ממדידה והגבלה, ועד ללשון חז"ל (שנאמר בנוגע להחיוב דפורים) עד דלא ידע , ובאופן שנמשך אח"כ בהענין דברוך מרדכי וארור המן , שברוך מרדכי הוא כללות הענין דמצוות עשה, שהעבודה בהם היא באופן של קירוב, ענין של עשי', וארור המן הוא כללות הענין דמצוות לא תעשה, שהעבודה בהם היא באופן של דחי', שלילת העשי' (השמר פן ואל ), אלא שזהו באופן ששניהם הם מצד הענין דלא ידע .
1243 מגילה ז, ב. שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שהשמחה דסעודת פורים היא שמחה גדולה ביותר, יותר מהשמחה ד"ושמחת בחגך"75 שבכל הרגלים, כמובן מזה שבכל הימים טובים שולחים ב"ד שלוחים להבטיח שהשמחה תהי' במדידה והגבלה, ולא תגרום לענינים בלתי-רצויים (כהפס"ד בהלכות יו"ט , שהביאו רבינו הזקן בשו"ע שלו ), ואילו בסעודת פורים השמחה היא באופן ד"עד דלא ידע" – אומר הרמב"ם שיש שמחה גדולה יותר ב"מתנות לאביונים":
1528 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועי"ז מבטלים את הגזירה, וממשיכים ישועת ה', ועד ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" [ובאופן שנוסף על מ"ש בתושב"כ, באה תושבע"פ ומפרשת בגלוי שזהו (לא רק ה"שמחה", אלא גם הענינים ד"אורה", "ששון ויקר") באופן ד"עד דלא ידע" ], כן תהי' לנו.
1981 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולא רק שמחה סתם, אלא אפילו שמחה גדולה ביותר, כמו שמחת פורים, שאע"פ שנמצאים עדיין בגלות ("אכתי עבדי אחשורוש אנן"), מ"מ, השמחה היא באופן ד"לבסומי כו' עד דלא ידע" (שחיוב זה נקבע בשנה הבאה, ומזה מובן במכ"ש וק"ו גודל השמחה שהיתה בשנה שבה אירע הנס, אע"פ שהיו עדיין בגלות).
2133 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ענין התורה כפי שהיא מצד חכמה, ולמעלה מזה, כפי שהתורה היא מצד סוכ"ע, מצד אריך ומצד עתיק, דלית שמאלא בהאי עתיקא (כי שם הו"ע האחדות ), ובעתיק גופא ישנו ענין רישא דלא אתיידע , שקשור גם עם ימי פורים שאז העבודה היא עד דלא ידע , שזהו"ע המס"נ שלמעלה מטו"ד .
1951 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
שמחת פורים צריכה להיות באופן ד"עד דלא ידע" , למעלה מהגבלת ומדידת השכל.
1984 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אע"פ שבפורים נמצאים בדרגא ד"עד דלא ידע" , הנה ביחד עם זה צ"ל בפורים אכילה ושתי' גשמיים דוקא, שהגוף הגשמי יהנה מהם, כך, שהענינים היותר נעלים והשמחה הבלתי מוגבלת שבפורים, נמשכים בגשמיות העולם, ובאופן שהשמחה פורצת את כל הגדרים , כולל גם
2424 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שאמיתית ענין התורה הוא העצם שלמעלה מהשכל, לכן מצינו בנוגע לפורים – שבו "קיימו מה שקבלו כבר" ("אשר החלו לעשות" ) במ"ת – שעבודת היום מתבטאת בענין ד"עד דלא ידע" , ע"ד הענין דרישא דלא ידע ולא אתיידע, כנ"ל.
2795 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וגם ענין זה קשור עם אדר – ש"משנכנס מרבין בשמחה" (וי"ל שכשמברכים אותו – בש"ק מברכים – ה"ז התחלת הכניסה ), וביותר – עם פורים, שהרי שמחת פורים היא שמחה נעלית ביותר, עד לאופן ד"עד דלא ידע" .
1419 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובהכרח לומר שזהו לימוד עיקרי שנוגע במיוחד – כמובן מדברי הגמרא שהובאו בשו"ע בנוגע לשמחת פורים, שהיא גדולה יותר מהשמחה של שלש הרגלים (אע"פ שהם מן התורה, ואילו היו"ט דפורים הוא מדברי סופרים), ועד ש"חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" , למעלה מכל ההגבלות, ולא כמו בשאר הימים טובים, שבית-דין היו שולחים שלוחים להבטיח שלא ימשכו כ"כ בשמחה כו' .
1726 מגילה ז, ב. טושו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ודוגמתו בפורים, ש"חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" , שרומז על פנימיות התורה, שלימודה הוא בבחי' "עד דלא ידע" , למעלה מהבנה והשגה, כידוע גודל הזהירות שנדרשת בלימוד פנימיות התורה בשמירת דברי הרב – לא כמו בלימוד נגלה דתורה שצריך לחדש בתורה, "לאפשא לה" , כי, נגלה דתורה נקראת "לחם מן הארץ", משא"כ בפנימיות התורה שנקראת "לחם מן השמים" , צריך אמנם ללמוד ולהתעמק וכו', אבל צ"ל זהירות בשמירת דברי הרב, ולא לחדש מעצמו.
2029 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יב) ועפ"ז יש לבאר גם מה שחייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע , כי בימי הפורים בכל שנה ושנה חוזר וניעור הענין דוקבל היהודים כמו שהי' בפעם הראשונה, ואדרבא – באופן דמעלין בקודש.
87 מגילה ז, ב. וראה סה"מ תרפ"א ע' קעט הערה 1.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכל זה יהי' באופן של זריזות, ועד לזריזות בתכלית למעלה מכל מדידה והגבלה ועד באופן (של עד ) דלא ידע , אַז מ'טאַנצט אַריין בשמחה רבה שלמעלה מכל מדידה והגבלה אין דער גאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש.
92 ראה מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו הראיני את מראייך בתשובה בבחי' א"ח ואז ממילא יהי' קולך ערב פי' קול ערב היינו בחי' קול דתורה דוקא שהיא מזון לנפש כנ"ל והטעם שנק' קול ערב הנה ענין העריבות מובן במאכל שכאשר אין המאכל ערב לנפש בטעם אלא הוא רק מאכל פשוט שאינו ממיני מעדנים כמו הלחם וכיוצא אינו יכול לאכלו רק כפי המדה דהיינו כפי רעבון נפשו למלאות כריסו ויותר לא יוכל אך אם המאכל הוא ממיני מעדנים העריבים מאד כמו מעדני מלכי' וכיוצא הנה יוכל לאכלם הרבה יותר מכפי המדה שלו ברעבון נפשו ומילוי כרסו משום דרווחא לבסומא שכיח כידוע דהיינו שימצא מקום להתפשט בכרסו יותר מכפי מדתו משום דרווחא לבסומי שכיח כו' וזהו דוקא להדבר הערב ומתוק ביותר כמו אביי דאמר שם בשיתין מיני צעי שאכל משום דבסומי היו ורצה ללחוך גם הפינכא האחרונ' כו' וד"ל והנמשל מובן למשכיל למעלה דקול הערב דוקא הוא שמתפשט הנפש מפני שמתענג בו עד שיתרחב ויתפשט בכלי גופו הרבה יותר מכפי המדה משום דרווחא לבסומי שכיח וזהו ע"י קול דתורה דוקא שהוא ערב למעלה ומעורר בעצמו' אור א"ס התפשטות וגילוי אורו ביתר מכפי המדה בהשתלשלו' והוא ענין הרחבת אורו' בכלים בבחי' תוס' מוחי' חדשי' כנ"ל וד"ל ולהיו' כי מבואר למעלה שע"י התורה דוקא שהוא הממוצע לחבר אור א"ס באצי' אך שלא הי' רק כפי המדה אבל ע"י בחי' א"ח הנ"ל במרא"ה יהי' קול"ך בתורה אור בחי' קול ער"ב להמשיך תוס' מוחי' כו' כי ירידה זו עשתה עלי' למעלה והוא הי' כל עיקר הכונה בראשית ההשתלשלו' שיהא לו דירה בתחתונים דוקא ותענוג זה שהי' לו ממה
96 אביי דאמר שם בשיתין מיני צעי : ראה מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך זהו בחי' הטוב והחסד שביין דהיינו שכח הדין שבו נמתק לחסד, כי יש ביין כח הדין להתכעס יותר כמו עובדא דרבה דשחטי' לרבי זירא כו' וכה"ג, אך בחי' החסדים שביין גוברין על כח הדין שבו ואז הן בחי' חסדים טובים הבאים בתגבורת גדולה לעשות לפנים משורת הדין הרבה כמו למחול לחייבים ביותר ולאהוב גם השונא כנ"ל, וגם אנו רואים כאשר טוב לבבו ביין יגלה כל מצפוניו כמ"ש נכנס יין יצא סוד, והוא ג"כ תוקף גלוי אור החסד שיורד ביותר מההעלם לגילוי, שהרי גם מהיות נעלם בהעלם אחר העלם יוצא לידי גילוי ע"י היין שיוצא סוד גם היותר כמוס ע"כ יין גימטריא סוד (והוא גם בחי' הסוד שבחכמה דזקן דעתי' סתום ונעלם בתכלית ונק' חכמה סתימאה והוא בהיותו בן ע' שנה דוקא שאז זמן שלימות גדלות המוחין דחו"ב ממקורם הנעלם כו' ואעפ"כ יוצא גם סוד זה ע"כ יין גימטריא ע').
31 דרבה דשחטי' לרבי זירא : מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אדם כי יקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך זאת הוא הנפקותא בין מה שבאתעדל"ת אתעדל"ע כראוי, לבין האתעדל"ת הבאה מאתעדל"ע בתחלה, שכאשר יש אתעדל"ת מלמטה מצד עצמן אזי הוא דבר שיכול להתקיים לעד ולעולמי עולמים, כי באתעדל"ת נתעורר בודאי אתעדל"ע ומאתעדל"ע זו הבאה מאתעדל"ת מתעורר עוד שנית ממעלה למטה אתעדל"ת בטוב ויפה, וחוזר חלילה, משא"כ בזמן שאין אתעדל"ת מלמטה רק שמעוררים מלמעלה מצד עצמן שחפץ להטיב עם בריותיו ושיהי' להן אתעדל"ת להיות בקרבת אלקים יחפצון, אזי אינו דבר המתקיים דהיינו שיהי' פועל ישועות בהם רק על משך זמן מועט שבאותו זמן הוא שיהי' דורשי' ומבקשים את ה' ואח"כ יחלוף ויעבור רוח טהרה זאת ויחזרו לאיתנם הראשון, אחר שרוח טהרה זאת לא מאתם היתה רק ממה שעוררם מלמעלה לכן יוכל להיו' שאח"כ תפסוק התעוררות זו וממילא גם יתבטל התעוררות לבותם, כי הרי משורת הדין אינו מהראוי רק שיהי' אתעדל"ע לעורר אתעדל"ת רק אחרי קדימת אתעדל"ת הראשונה תחלה ואזי הוא דבר המתקיים כי כך ראוי שבאתעדל"ת אתעדל"ע ובאתעדל"ע אתעדל"ת וחוזר חלילה עוד ועוד מלמטה למעלה וממעלה למטה ויתקיים כן בל תמוט לעולם, משא"כ מה שמתעורר אתעדל"ע מצד עצמו גם בלא אתעדל"ת ושבאתעדל"ע זו אתעדל"ת נהפוך הוא מסדר ההנהגה התמידי', ולפנים משה"ד הוא ולאו בכל עידנא מתרחיש ניסא כ"א על משך זמן מועט בלבד כשממתינים כמה וכמה למעלה על אתעדל"ת, והנה אין דורש ואין מבקש מלמטה ואדם אין העובד ה' כו' אזי יצוה חסדו ויעורר מלמעלה, אבל דבר זה וטובה גדולה זו אין לה קיום רק על זמן מועט כנ"ל מטעם הנ"ל.
9 ולאו בכל עידנא מתרחיש ניסא : ע"פ פסחים נ, ב. מגילה ז, ב. זח"א קיא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תריא ליל יום הכיפורים דינו כיומו ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ד מלאכה כיצד כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכיפורים וכל שבשבת פטור אבל אסור הוא ג"כ ביום הכיפורים אלא ששבת זדונו סקילה ויום הכיפורים זדונו כרת וכל איסורי הוצאות שבת נוהגין ג"כ ביום הכיפורים וכל דבר שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכיפורים:
כא משנה מגילה ז, ב. טור ושו"ע ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ד סימן תצה (ד)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
והנה לפי תירוץ השני דהא דלא אמרינן מתוך גבי כיבוי הנר מפני דבר אחר היינו משום דהוי מכשירין דאפילו באוכל נפש ממש אסור בכהאי גוונא, על כרחך צריך לומר דמכשירין נקרא כל שאין המלאכה נעשה בגוף הדבר שנהנה בו כגון גריפת התנור ותיקון השפוד, ולכך לא אמרינן מתוך שהותר כיבוי לגרוף התנור בשביל אפיית הפת שהרי אי אפשר בענין אחר הותרה כיבוי הנר משום דאף גריפת התנור אסורה לרבנן משום דהוי מכשירין.
נה ראה אבני נזר או"ח סי' תט אות ז. שפת אמת מגילה ז, ב ד"ה בתוד"ה ד"ה כאן. העו"ב שם ע' לד. נימוקי יו"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תצה איזה מלאכות אסורים ביום טוב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אחר, הותרה כיבוי הנר, משום דאף גריפת התנור אסורה לרבנן, משום דהוי מכשירין .
197 שזאת היא כוונת התוס' שכתבו "דאפילו
באוכל נפש אסור" ,
כדלעיל בסמוך (כמו מכשירין, דאפילו באוכל נפש אסור לרבנן דרבי יהודה ), ולקמן
ד"ה אבל בשיטה (ואף באוכל נפש ממש, כגון שלא תתעשן הקדרה אסור לרבנן, ולכך לא
אמרינן מתוך גבי כיבוי הנר).
והיינו
שלענין כיבוי הנר כדי לשמש מטתו (שהוא הנאת הגוף, ולא אוכל נפש ) קיי"ל כרבנן
שאוסרים מכשירים, כדאמרינן בגמרא כב, ב (לכבות את הנר מפני דבר אחר ... אסור.
איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה, ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר.
אמר ליה, ההיא רבי יהודה היא, כי קאמינא אנא לרבנן), ופרש"י (ואנא דאסרנא
כרבנן), וכמבואר בתירוץ השני שבתוס' שם ד"ה ההיא (ואם תאמר והא אנן פסקינן
לקמן הלכה כרבי יהודה ... יש לומר דהא דשרינן מדרשה דלכם, היינו דוקא בדבר שהוא
אוכל נפש , אבל בדבר שאינו אלא לתשמיש בעלמא ... אסור). וברא"ש פ"ב
סי"ט (פסקינן כרבי יהודה דמכשירין ... במידי דלאו אוכל נפש ממש החמירו טפי).
וכן
הוא לקמן ד"ה אבל בשיטה (ואף אנן דקיימא לן כרבי יהודה , מחמרינן בהאי כרבנן),
וד"ה והנה בתירוץ (במוסגר), שאף ש"אליבא דרבי יהודה אמרינן נמי מתוך
ממכשירי אוכל נפש ממש למכשירי הנאת הגוף. אבל אנן לא קיימא לן הכי, אלא כמו שכתבו
האחרונים בסי' תק"ז דבכיבוי לא אמרינן מתוך".
ושוב
אין להתיר על ידי מתוך שהותר כיבוי לצורך אוכל נפש הותר נמי הכיבוי כדי לשמש מטתו,
שהרי לרבנן דרבי יהודה גם הכיבוי לצורך אוכל נפש אסור, שהן מכשירין.
מכל
זה למדנו לתירוץ השני שבתוס' וברא"ש, שגם אם אי אפשר בענין אחר נחשב מכשירים.
וראה
אבני נזר או"ח סי' תט אות ז. שפת אמת מגילה ז, ב ד"ה בתוד"ה
ד"ה כאן. קובץ הערות וביאורים שם ע' לד. נימוקי יום טוב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריא ליל יום הכיפורים דינו כיומו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אלא ששבת זדונו סקילה ויום הכיפורים זדונו כרת .
1080 משנה מגילה ז, ב (אין בין שבת ליום הכפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בכרת ). שו"ע ס"ב (כל מלאכה שחייבים עליה בשבת , חייבים עליה ביום הכיפורים. וכל שבשבת פטור אבל אסור, גם ביום הכיפורים כן. אלא שבשבת זדונו בסקילה, ויום הכיפורים זדונו בכרת ). טור ולבוש ס"ב (מלאכה כיצד, כל מלאכה שחייבין עליה בשבת חייבין עליה ביום הכיפורים ... וכל מה שבשבת פטור אבל אסור, גם כן הוא ביום הכיפורים, אלא שבשבת זדונו סקילה ויום הכיפורים זדונו כרת ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה יש ג' מדרגות ביין, הא' הנק' יין המשומר בענביו עדיין שלא יצא לגילוי כלל, והב' יין המשמח שהוא היין הנסחט ועמד זמן מה ובא לכלל טעמו במזג נכון, והג' יין המשכר כמו בנח דכתיב וישת מן היין וישכר כו' וכמו בחטא עה"ד שאשכול של ענבים סחט"ה לו שהי' מעורב טו"ר ובחי' הרע שביין הוא המסתעף ממנו כעס ורציחה (כרבה דשחטי' לר"ז במשתה דפורים ) ובחי' הטוב שביין הוא המביא לידי שמחה וטוב לבב דוקא כמו כאשר טוב לבו ביין כו', וכמו שנראה בחוש שבמשתה היין יטיב לב אדם ויסתעף ממנו כל טוב וחסד גם לשונאו כמו לאהובו והוא מצד השמחה שישמח לבו ויתרומם בנפשו באור הטוב והחסד
103 כרבה דשחטי' לר"ז במשתה דפורים : מגילה ז, ב. הובא גם לעיל ח"א ע' עדר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הברכה המשכה מהכתר כמ"ש ג"כ בזח"ב בשלח ס"ג ב', ולכן המונע מלברך נק' גוזל או"א, ולכן חבר הוא לאיש משחית, ע"ד ויאבק איש, שלא יומשך השפע ע"י ע"ס דקדושה שהוא ענין ע"ס דמ"ה ביטול, כ"א מבחי' דקמי' כחשוכה כאורה, אם תגביהי כנשר, ועמ"ש מזה בד"ה בשלח פרעה, ובזהר ויגש דר"ה ע"ב שלכן נבה"ע בבית שהוא סימן ברכה ולא נברא באלף לפי שמאלף יש יניקה לבחי' ארור ע"ד כחשוכה כאורה, ושם הוא בחי' עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי , וז"ע אף חובב עמים, אבל ע"י בית בחכ' יבנה בית נמשך הברכה וההמשכה בסט' דקדושה, והנה הברכה גילוי, ברוך חכ' ראי' שיהי' האמונה בבחי' ראי' כאילו רואה ע"ד פוקח עוורים, ענין ברוך ה' מן העולם ועד העולם ברכה למעלה מהודאה וראי' ע"ד משה נתנבא בזה, והיינו בחי' עם זו משא"כ למה לי זה ולא חפץ בברכה, וענין ויאהב קללה שופך כו', וענין נחש הקדמוני שהביא קללה, וזהו בעבור זה עשה ה' לי, וכשמשיבין אמן ממשיך עוד תוקף מבחי' א' הנק' ראש אמנה, וז"ע א"ב התחברות א' ב' נק' אב והוא הנק' אביהם שבשמים, ומי שאינו מברך נק' גוזל או"א דאצי' וחבר לאיש משחית מטעם הנ"ל.
603 עד דלא ידעי : מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול העונה אמן כו' ולבאר הענין קצת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והיינו כי מצד ורב חסד יוכל להשפיע חיות גם במקום שאין בו הביטול כו' ולכן כדי שיהי' העולם צדיקים הוצרך להיות שיתוף מדה"ד, וז"ע החכ' שיש בה ג"כ קצת דין כו' להיות ואוהב את יעקב, ושונא את הרשעים, ולכן בית הוא סימן ברכה, וז"ע פותח בברוך שהוא שיומשך ע"י צינור מהכתר בחכ' במקום הביטול כו', ואחר שנמשך בחכ' שוב לא יוכלו החיצונים לקבל כי אור אבא דוחה החיצוני' כמבואר בדרוש הנגעים הנ"ל, ולכן א"צ לחותם, אך אור אבא מאיר רק עד האצי' משא"כ בבריאה אינו מאיר אור אבא, ולכן ומשם יפרד, וע"כ יוכל להיות יניקה גם לטורי דפרודא ממש, ולזה צ"ל חותם בברוך שעם היות שבבי"ע יש חיצוני' וצריך ליתן להם חיות ויניקה, מ"מ יומשך רק כפי המדה מבחי' מותרות ולא מעיקר השפע, ועמ"ש ע"פ אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה שיניקת החיצונים מעלמא דאתגלי' הנק' עלמא דנוק' ולכן שם צ"ל חותם, ועמ"ש מזה בביאור ע"פ וכל בניך בענין א"ת בניך אלא בונייך, וז"ע חייב אינש לבסומי בפורי' עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי , כי הנה המן שהפיל פור הוא הגורל היינו לבחי' כחשוכה כאורה ששם כעין עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי , ר"ל ששם המן יוכל להיות לו השפעה כי שממית בידים תתפש כו' ורבו פשעיך מה תעשה לו כו', כי בחכ' דוקא הוא בחי' ברוך מרדכי , משא"כ בבחי' דכחשיכה כאורה משם גם ארור יש לו יניקה, וז"ע האלף כו' כנ"ל, והנס דפורים זהו ע"ד פותח בברוך שמשם דוקא היינו מבחי' עד דלא ידעי כו' המשיכו להיות ברוך מרדכי ושיהי' ארור המן ולא יהי' לו יניקה כו', וכמ"כ חותם בברוך כי הטבעת וחותם המלך ניטלה מהמן וניתן למרדכי , וע' בזח"א ס"פ תולדות קמ"ה א' ע"פ פיה פתחה בחכ' דא ב' דבראשית כו', ד"א דא ה' בתראה ועמ"ש מזה
1396 חייב אינש לבסומי בפורי' : ראה מגילה ז, ב. לקו"ש ויקרא כרך ז ע' 20 הערה 2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם המזבח עץ כו' וביאור ענין ערבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בחי' י"ה, כמ"ש בת"א סוף ד"ה לבסומי בפוריא שז"ע ארור המן כו', ולא המשכת הטוב על מעש"ט שבעשיית מ"ע לעורר המשכת אלקות כידוע שז"ע ברוך מרדכי כו'.
1244 ארור המן . . ברוך מרדכי : מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם איתא כו' הנביאים והכתובים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו אם לא תדעי לך היפה בנשים, פי' היפה בנשים גימט' שני אבות תק"ב, כי מעשה אבות סימן לבנים, אם לא תדעי ע"ד עד דלא ידעי בין ארור המן לברוך מרדכי פי' ברוך מרדכי היינו מ"ע וארור המן מל"ת ואפי' בזמן הגלות דלא ידעי מ"מ ע"י יפת תואר ויפת מראה מ"ע ומל"ת אפשר להמשיך המשכת אלקות, וע"כ ארז"ל אסתר מן התורה מנין דכתי' אנכי הסתיר אסתיר פני ביום ההוא שאפי' בחי' ביום ההוא הוא ג"כ בהסתר.
32 עד דלא ידעי : מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות פורים תרצ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
היינט איז די עבודה פון עד דלא ידעי, און וואָס איז דער לא ידעי, בין ארור המן לברוך מרדכי .
2 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמח"ת תש"ז בעת הסעודה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והחילוק הוא אשר בפורים איז די עבודה "עד דלא ידע" , ובשמח"ת הוא דוקא ב"ידע" וואָס דורך דעם "ידע" זאָל מען דערהערען די פשיטות העצמות.
1 מגילה ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בענין פורים מארז"ל חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי , וזה פלא גדול, הלא כל עיקר שמחת פורים בשביל הנס, ואיך חייבו חכמים לבסומי עד שישכח כל עיקר הנס, ומה תועלת יש בבלבול השכל, וגם מ"ש המפרשים שלא יוכל לחשוב הגימט' בין ארור המן לברוך מרדכי , ג"כ אינו מובן כיון שחושבני' דדין כחושבנא דדין, מהו לחשוב, והנה מספר שנות האבות הם תק"ב כנ"ל כמספר ברוך מרדכי או ארור המן .
75 חייב אינש לבסומי בפוריא : ראה מגילה ז, ב. לקו"ש ויקרא כרך ז ע' 20 הערה 2.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
משא"כ הדן דין אמת הוא ג"כ בחי' גבורות רק כוונתו בשביל התיקון כמ"ש ונקלה אחיך לעיניך כיון שנקלה אחיך הוא כי נתקן ע"י הדין שדנו אותו וכן יראת חטא היראה הוא מן החטא עצמו כי הוא מפריד מבחי' החיות אלקי, משא"כ מן העונש של החטא אין שייך יראה כי הוא באמת תיקון הנפש כו'.
112 ונקלה אחיך לעיניך : תצא כה, ג. ראה מגילה ז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רטו. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' שצג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר