366

למקום: קיום והוספה בענין של תורה כפשוטה, כתיבת וקריאת המגילה, ועל־ידי כך גם בשבח²⁰ ובשירה לה', יותר מאשר בחגים אחרים (בין אדם למקום),

ותוספת בהשתדלות מיוחדת בענין של "ואהבת לרעך כמוך" ובמצות הצדקה, על־ידי משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים (בין אדם לחבירו).

ג. למצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים יש טעמים אחרים

אך אפשר עדיין לשאול: למצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים מוצאים טעמים אחרים: לגבי משלוח מנות "כדי²¹ שיהא לכל אחד די וספק לקיים הסעודה כדינא כמשמע בגמרא בפרק קמא²² דאביי בר אבין ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ונפקו בהכי משלוח מנות אלמא דטעמא משום סעודה היא"²³, (=החליפו סעודותיהם ביניהם ויצאו בכך ידי חובת משלוח מנות, מכך מובן שטעם משלוח מנות הוא לצורך סעודה), וכך גם לגבי מצות מתנות לאביונים מובן מכמה מקומות שהיא כדי שיהיה להם (די) כסף לסעודת פורים²⁴ –

ולפי דעות אלו, שהטעם למצוות הללו הוא קיום סעודת פורים, ולשם כך יש להשתדל בקיום מצוות אלו, גם אם מקיימים בכך, יחד עם זאת, גם את מצות ואהבת לרעך כמוך ומצות צדקה – הרי אין ניכר ומודגש בהם הענין של "קיימו מה שקבלו כבר"?

ד. מהות מצוות הפורים – "לשמח לב עניים"

כדי להבין זאת יש להקדים ולציין שגם לדעת הרמב"ם מובן כן – שמצות מתנות לאביונים איננה רק כמצות הצדקה, וכך גם לגבי משלוח מנות, ואלה דבריו²⁵: "מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה שנאמר²⁶ להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים".

אם הרמב"ם סובר שמהות מצות מתנות לאביונים בפורים היא הצדקה, יוצא שמעלה זו ("במתנות לאביונים... דומה לשכינה") קיימת במצות הצדקה של כל ימות השנה, ואם כך, הוא היה צריך להזכיר ענין זה בעיקר במקומו, בהלכות מתנות עניים²⁷, ששם מדובר