1312

שיחה לד

י"ב

... ובעמדנו בסיום וחותם תשלומין עד י"ב בחדש ועד בכלל התשלומין דחג סיון דעצרת, זמן מתן תורתנו, וכידוע אשר

השבועות הוא,

תשלומין

וי"ל דמעלה בתשלומין אלו על דחג המצות וחג הסוכות, שבהם

השבועות

משלימין בימים אשר חג הם. נוסף בחג – דכחו גדול דגם בימים שמצד

ומשלימים

עצמם חול גמור הם, עושים בהם

וע"פ הוראת רבנו הזקן בסידורו, שגם

עניני טוב וקדש דיום העצרת. בחוץ לארץ וגם עתה אין אומרים תחנון

שגם

בימי תשלומין אלו, הרי זו הוכחה, במציאותו הוא, משחרב בית המקדש ובחו"ל הענין

קונו

ומזה הוראה גם בעבודת האדם את – דהאפשריות והיכולת נתונה בכל

ולהשלים

ימים אלה למלאות מה שלא נעשה מה שהחסירו מאיזה סיבה שתהי'

דבעינן

ביום מתן תורה. והכל מודים בעצרת טפחים וגם בעניני הגוף ושמחתו. לכם – להמשיך כל זה למטה מעשרה

שלח שלח

בפ' השבוע מסופר אשר משה רבינו לראות שם ב' דברים (בכללות): א) את ב) ומה הארץ (הטובה הוא וגו' השמנה

מרגלים לתור את הארץ. וציוה להם העם היושב עלי' (החזק הוא הרפה וגו'),

הוא וגו'). בבוא המרגלים מתור הארץ