389
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אוז אַראָפבריינגען די גאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש בחסד וברחמים ושמחת עולם על ראשם.
להת' שי" -- לפני כל נדרי, ה'תשל"ד:
וידבר גו" דבר גו' יברכך גו' יאר גו' ישא גו' ושמו גו' ואני אברכם.
הערות
- 1. לקוטי הוספות / יום הכפורים שיחות 99
- 2. וא'ו) עיין אגה"ת פ"ט ואילך.
- 3. *) בהברכה כללית -- לאחר תפלת מנחה.
- 1. כמובן ממרז"ל (תענית ד, א. ובפרש"י שם ד"ה אורייתא).
- 2. ראה פסחים סח, ב דכן הוא גם בכללות עבודת האדם: מעקרא כו' אדעתא דנפשא. -- להעיר משער הגלגולים סוף ה"ד. ס' הגלגולים פ"י.
- 3. קה"ר עה"פ יא, ח. וראה פרש"י לשה"ש א, ב.
- 64. ראה לקו"ת שה"ש כב, ד. ועוד.
- 6. ראה תניא רפל*ז -- שכן הוא בכללות ג"כ.
תניא, אגרת התשובה ט׳ - הטקסט מספריא
וּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִיקּוּנִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּבִינָה – אִיהִי תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, ״וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.
דְּהַיְינוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, וּמוֹלִיד מֵרוּחַ בִּינָתוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים, וּבְטוּב טַעַם וָדַעַת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ״, מִשּׁוּם ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְגוֹ׳״, וְלֹא דַי לוֹ בְּאַהֲבָה טִבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת לְבַד וְכוּ׳, וְכֵן בְּיִרְאָה וָפַחַד אוֹ בּוּשָׁה וְכוּ׳, כַּנּוֹדָע – אֲזַי נִקְרֵאת ״הָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.
וְהִנֵּה, עִיקַּר הָאַהֲבָה הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא״ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּבְכָל נַפְשְׁךָ״, שֶׁהֵם הֵם כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ: שֵׂכֶל וּמִדּוֹת, וּלְבוּשֵׁיהֶם: מַחֲשָׁבָה דִּיבּוּר וּמַעֲשֶׂה, לְדָבְקָה כוּלָּן בּוֹ יִתְבָּרֵךְ.
דְּהַיְינוּ, הַמִּדּוֹת – בְּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, ״מַה הוּא רַחוּם וְכוּ׳״.
וְהַשֵּׂכֶל – בְּשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הוּא עִיּוּן הַתּוֹרָה, דְּ״אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא״:
וְכֵן הַמַּחֲשָׁבָה – בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ: וְהַדִּיבּוּר – בִּדְבַר ה׳, זוֹ הֲלָכָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ״, ״וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ״:
וְהַמַּעֲשֶׂה – הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְזוֹ הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת דְּרוּחָא בְּרוּחָא״ בְּתַכְלִית הַדְּבֵיקוּת וְהַיִּחוּד, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת אַהֲבָה וְכוּ׳. וּלְפִי שֶׁפְּגַם הַבְּרִית בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעֲרָיוֹת, אוֹ שְׁאָר אִיסּוּרֵי בִּיאָה דְּאוֹרַיְיתָא אוֹ דְרַבָּנָן (כִּי חֲמוּרִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְכוּ׳) פּוֹגֵם בַּמּוֹחַ, לָכֵן תִּיקּוּנוֹ הוּא דְּיִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּמֵחָכְמָה נָפְקָא.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: ״אָדָם עָבַר עֲבֵירָה וְנִתְחַיֵּיב מִיתָה לַמָּקוֹם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹת דַּף אֶחָד – יִקְרָא ב׳ דַּפִּים, לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד – יִשְׁנֶה ב׳ פְּרָקִים וְכוּ׳״. וְהַיְינוּ, כִּמְשַׁל חֶבֶל הַנִּפְסָק וְחוֹזֵר וְקוֹשְׁרוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר הוּא כָּפוּל וּמְכוּפָּל, וְכָכָה הוּא בְּ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״ וְכוּ׳.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן וְגוֹ׳״, ״וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תּוֹרָה וְכוּ׳״.
וַ״עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה הוּא דְאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר – אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים״, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה:
רש"י על שיר השירים א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: "מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה":
כִּי טוֹבִים. לִי דוֹדֶיךָ מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן", "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן", "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם". זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ. וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים. וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ":
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- אגרות קודש כרך כג ח'תתצד תענית ד, ב
- לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א מאותו ספר תענית ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א מאותו ספר תענית ד, א
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג מאותו ספר תענית ד, רע"א
- לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז מאותו ספר תענית ד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז תענית ד, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשכ"ב תענית ד, א
- מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א תענית ד, רע"א
- תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ תענית ד, א
- תורת שמואל תרל"ט ח"ב ברזל בברזל יחד (ש"פ הנ"ל) תענית ד, א
- מאמרי אדה"ז תקס"ו רני ושמחי בת ציון תענית ד, סע"א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל ג תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיד דין הזכרת הרוח וגשם וטל תענית ד, רע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים א תענית ד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיז דיני ברכת השנים ב תענית ד, ב
- שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן יח (ט) תענית ד, א
- לקוטי תורה שיר השירים מה ד תענית דף ד
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א תענית ד, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א תענית ד, רע"א