על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תריב
מקור מפורש
בפרק זה
16 מכ' רבותינו : ראה אגרות-קודש אדה"ז ח"א בתחלתו. ועוד.
ובלשון חז"ל : ירושלמי הובא בתוד"ה ואברכה (חולין מט, א). ועיין ד"ה אריב"ל כל כהן שמברך (תרכ"ט) על השינוי מירוש' שלפנינו (ברכות ספ"ח).
שתוספתו מרובה על העיקר : ב"ר פס"א, ד. וי"ל שזוהי דרגא נעלית ביותר על המד"א (דב"ר פ"א, יג) יתרה מן העיקר. ואכ"מ.
בכל העולם כולו : כגירסת הרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
ואפילו בלא הודע : במכש"כ ממדה הפכית (משנה סנה' נד, א).
לזכותו ובעדו : וכהתפלה מי שברך כו' הוא יברך כו' בעבור כו' לצדקה בעדו. וגם בת"ת שייך זה במתנה קודם הלימוד (עיין שו"ע יו"ד סרמ"ו סוס"א).
יש בזה . . בזה : ראה קדושין (מ, ב. וש"נ). נתבאר בארוכה בדרושי הצ"צ ד"ה ושננתם (אוה"ת ואתחנן).
בכל . . כולן : אגה"ק לרבנו הזקן סוס"ד. ועייג"כ שם סוס"ג.
דגים במים : ראה ברכות (סא, ב). וראה זבחים כב, א. וש"נ. ובשו"ע אדה"ז חאו"ח סק"ס סי"ד.
נתוסף חיות : עיין תניא ספ"ה.
הייתה . . פדה : כידוע באגרות ושיחות רבותינו נשיאי חב"ד (די"ט כסלו. ובכ"מ).
וביארו חז"ל : ברכות (ח, א). וראה ד"ה פדה בשלום (לאדמו"ר האמצעי – בס' שערי תשובה ח"א. ולהנשיאים אחריו בכל דור ודור).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
בפרק זה
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים.
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קסז
מקור מפורש
בפרק זה
12 תהלים ע' הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
מדרש שם : ראה גם לעיל אגרת י'קכה הערה ד"ה להזכיר יציאת מצרים.
פרשת היום ב' שלח (יד, ג).
כנהוג ראה קונטרס ביקור שיקאַגאָ ע' ז.
דמתברכאן . . יומין זח"ב פח, א.
יום החגיגה להעיר ש(גם) הוא ביום ב' בשבוע [פ' קרח].
וטפכם . . הארץ פרשתנו (יד, לא). ובדברים (א, לט) מסיים: והם יירשוה.
ולכאורה כו' בהבא לקמן – ראה ג"כ לקו"ש כרך ב' ע' 581 [ואילך]. לקו"ש שלח תשכ"ט [ע' 8 ואילך].
מאמר רז"ל לק"ט ויגש מז, יב. וראה פסחים י, ב.
ידוע שלחם כו' ראה תניא פ"ה ובכ"מ.
כדת . . ת"ת תניא פל"ד.
פירוש הידוע ראה אגה"ק רס"ט.
ואחרי . . ומנחה ראה רש"י שלח (טו, ב), רמב"ן וכו'.
נסכים . . ומנחה ראה לקו"ת עה"פ. אוה"ת שם.
מעשינו ועבודתנו תניא רפל"ז. וראה לקוטי לוי יצחק שם.
משיח כו' לדוד ראה סנה' צח, סע"ב (ובערוך ערך קיסר). זח"א פח, ב. זו"ח ס"פ חוקת. ובפיוט אומץ ישעך (להו"ר) לר"א הקליר: הוא דוד בעצמו. (והיעב"ץ בסי' שם: ע"י גלגול. וסרו הקושיות ממרז"ל, מרמב"ם הל' מלכים ספי"א וכו').
למנצח לדוד . . חושה תהלים ע. וראה מדרש שם (הובא בפרש"י).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תצד
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שהעיר בתניא רפ"ה שכתוב שם:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקעט
מקור מפורש
בפרק זה
ואמר הכתוב ותורתך בתוך מעי (ראה תניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקנח
מקור מפורש
בפרק זה
מה שבקדרה, ומל' הכתוב ותורתך בתוך מעי, ותניא ספ"ה -
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תיד
מקור מפורש
בפרק זה
ולכאורה יש לקשר זה ג"כ עם ענין ותורתך בתוך מעי , וכמ"ש בתניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תקע
מקור מפורש
בפרק זה
ויש להסביר בקיצור עכ"פ, אשר בכללות שבועות הוא ענין התורה זמן מ"ת, סוכות הוא בכללות ענין המצות וכללותה מצות הצדקה מקיפים (יעויין תניא פרק ה') וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך, ופסח זמן חירותינו הוא ענין האמונה וכלשון הזהר מיכלא ד[מ]הימנותא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תקעח
מקור מפורש
בפרק זה
ויש להסביר הדברים בקיצור עכ"פ אשר בכללות שבועות הוא ענין התורה זמן מ"ת, סוכות הוא בכללות ענין המצות וכללותה מצות הצדקה מקיפים (עיין תניא פרק ה') וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידיך כסיתיך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'עג
מקור מפורש
בפרק זה
ולכן בטח למותר לעוררו על סיום הכתוב ומבשרך לא תתעלם, היינו הוספה בלימוד תורת החסידות פנימיות התורה אשר בתורה גופא קרובה היא יותר לענין הלבושים שיש בתורה מאשר לענין המזון שבתורה (עיין תניא פרק ה' עפ"י המבואר בקונטרס לימוד החסידות לכ"ק מו"ח אדמו"ר אשר לימוד הנגלה מובן ומושג בתכלית.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רנח
מקור מפורש
בפרק זה
ואפ"ל שזהו ג"כ אחד הרמזים בסיום הש"ס תדב"א כל השונה הלכות כו', הלכות דוקא שנקראו תגא וכתר (עיין אגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ט), אשר העטרה היא מקיפה את הראש, וכן התורה, אף שנאמר ותורתך בתוך מעי שנכנס בפנימיות ונעשה דם ובשר כבשרו (תניא פרק ה') - הרי ביחד עם זה נעלמה מעין כל חי ורק אצלו - אהי' שעשועים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תע
מקור מפורש
בפרק זה
בהנוגע למה שכותב אודות נסיעה לכאן להתראות, ושלעת עתה אין היכולת בידו, הנה ע"פ המובן ממ"ש בתניא פרק ה' - גם עתה היכולת בידו, ועוד יותר מהתראות בעלמא, כי הרי מבואר שם, אשר כשלומד תורתנו הק' ומשתדל להבינה ולהשיגה - הרי האדם הלומד מתיחד ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות עם הענין שלומד אותו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרכב
מקור מפורש
בפרק זה
והשי"ת ימלא הבקשה הרצוי', ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים ביחד עם זוגתו - שיחיו, ויפיץ עניני החסידות בכלל וענינים הקשורים בכ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט במחנו הט', אשר אז, ע"פ המובאר ומובן היטיב בתניא פרק ה' שהוא יחוד נפלא כו' ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות, הרי נשמות בגופים מתאחדים יחד עם כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"י תורתו והדרכותיו, שבם מסר יהיב נפשו, ולא רק הנפש אלא גם רוח נשמה חי' יחידה, וכמובן גם מאגרת הקדש סימן ז"ך וביאורו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתקצה
מקור מפורש
בפרק זה
הנה כלך מדרך זו, ואם רצונו דוקא בס' סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הק', וישנה ג"כ חכ' בדוקה ומנוסה, והיא חכ' ית', אשר יכולים להתאחד עמה ע"י לימוד התורה, וביחוד נפלא וכמבואר בתניא פ"ה, עיי"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'נו
מקור מפורש
בפרק זה
- ולהעיר מתניא פ"ה וקונטרס עה"ח בתחילתו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'כח
מקור מפורש
בפרק זה
באריכות הלשון בתניא רפ"ה - עיין הערות הצ"צ ע"ז (בס' קיצורים והערות לתניא ע' פט).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתא
מקור מפורש
בפרק זה
מתניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תיב
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ה (והוא יחוד נפלא כו').
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'יד
מקור מפורש
בפרק זה
סוכות הוא בכללות עינן המצות וכללותם מצות הצדקה, מקיפים (יעוין תניא פרק ה') וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתמ
מקור מפורש
בפרק זה
ולדעתי כיון שהענין נוגע לאחרי שילמוד משך זמן בישיבה, לימוד תורתנו הק' תורת חיים, אשר כדברי רבנו הזקן בספר תניא קדישא שלו, שהתורה נקראת בשם לחם ומזון הנפש, וע"י הלימוד כדבעי, מתאחדת עם נפש הלומד והיו לאחדים, ונעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא וכו' (תניא פרק ה'),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
21 כמ"ש ותורתך בתוך מעי (תהלים מ, ט. תניא פ"ה). וראה חגיגה יד, א. תדבא"ר שבהערה הבאה. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
ע"ד המבואר בענין לימוד התורה לשמה, ששלימותו אינו אפילו הלימוד "כדי לקשר נפשו לה'" (ל' התניא פ"ה מפע"ח), אלא שהלימוד הוא לשם התורה עצמה, להמשיך אוא"ס בתורה כו' (לקו"ת מסעי צא, ד. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
ע"ד המבואר בענין לימוד התורה לשמה, ששלימותו אינו אפילו הלימוד "כדי לקשר נפשו לה'" (ל' התניא פ"ה מפע"ח), אלא שהלימוד הוא לשם התורה עצמה, להמשיך אוא"ס בתורה כו' (לקו"ת מסעי צא, ד. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
67 ועד שנעשה, במכש"כ וק"ו מידיעת איזה ענין שבתורה, "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו. . נמצא כלל כו'" (תניא פ"ה (ט, ב)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה בכ"ז תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ואתחנן
מקור מפורש
בפרק זה
ולדעתי כיון שהענין נוגע לאחרי שילמוד משך זמן בישיבה, לימוד תורתנו הק' תורת חיים, אשר כדברי רבנו הזקן בספר תניא קדישא שלו, שהתורה נקראת בשם לחם ומזון הנפש, וע"י הלימוד כדבעי, מתאחדת עם נפש הלומד והיו לאחדים, ונעשה מזון לנפש וחיים בקרבה מחיי החיים אין סוף ברוך הוא וכו' (תניא פרק ה'),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
64 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות חנוכה
מקור מפורש
בפרק זה
18 זהר ח"ג עג, א. וראה תניא ספ"ה ופנ"ב נ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
102 וכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה, "כדכתיב (ואתחנן ד, לה) אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים אין עוד מלבדו, הראת ממש בראי' חושית כו'" (תניא פל"ו — מו, א). ועד שגילוי זה חדר בהגשמיות דבנ"י, כמ"ש (משפטים כד, יא) "ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו", היינו, שהגילוי דמעשה המרכבה נמשך בפנימיותם, עד שנעשה דם ובשר כבשרם (ראה תניא פ"ה).
והענין דמתן תורה נמשך בכל יום, "נותן התורה" לשון הוה (של"ה כה, א. לקו"ת תזריע כג, א. מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' קעה. וש"נ), היינו שהגילוי אלקות דמ"ת ישנו בכל יום, הן בימי החול והן ביום השבת — ראה לעיל בפנים ובהערה 97.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
29 ועלידי לימוד התורה נוצר "יחוד נפלא" כו' : תניא פ"ה. וראה גם שם פכ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
הא דהשמיט הרמב"ם ענין קיום המצוות בנוגע לימות המשיח; פירוש לשון הרמב"ם בסוף הל' מלכים "בתורה וחכמתה" הנהגות בעניני אכילה ושתי' שלא כדבעי גורמות חלישות הגוף ובלימוד התורה ובקיום המצות שמירת הבריאות (ושלילת נפילת רוח) מדרכי ה' על האדם לשאול בענינים שאינם מובנים (כתורת חב"ד דע כו') אבל אין צ"ל בדרך של קושיא ביאור במכתב אדמו"ר הריי"צ בענין "מדע יודע ידוע"; הערה בתניא רפ"ה "השכל תופס כו' המושכל נתפס כו'" המאמין שישנו משהו למעלה המכוון את נפלאות הטבע וחיי האדם, הוא דתי, כי מוכרח שהמכוון את האדם מעונין כיצד מתנהג והורה לאדם — ובפומבי — מטרת עיקר חייו הצלחה בשליחות באוסטרליא כתיבת הפסוק "כבד את אביך" על נייר ונשיאתו תמיד
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ואתחנן
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שהעיר בתניא רפ"ה שכתוב שם:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
243 יחוד נפלא : תניא פ"ה (ט, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא פ"ה: "והוא יחוד וכו'"
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
19 בראשית רבה יט, ו. וראה תניא פרק ה. אגרת הקדש סימן ג ובכמה מקומות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 זח"ג עג, א. וראה תניא ספ"ה ופנ"ב נג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 תניא פ"ה ופכ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה לעיל הערה 11. – ולכן יל"פ בדרך אפשר גם בלימוד התורה כל סוגים הנ"ל: לימוד תורה של תינוקות של ב"ר – שאינו מצד הרגש יוקר התורה וגם לא מצד ההרגש דקבלת עול, כי אם, מצד יראת הרצועה, ובמילא, הלימוד שולל ומבטל את כל מציאותו – ליפול אל הים (שלילת מציאת הנופל). כשגדל, לימודו הוא מצד קבלת עול – לשוב למצרים. כשגדל יותר, לימודו הוא בכדי לברר את הניצוצות מהקליפות ולהתיש את כח הקליפות (אגה"ק סכ"ו) – לעשות מלחמה כנגדן. כשגדל יותר, לימודו הוא בכדי להתקשר ולהתייחד ע"י התורה עם הקב"ה (תניא פ"ה, פנ"ב־נג) – נצווח כנגדן (ותפלה ענינה התקשרות כנ"ל). – כל ד' אופני לימוד אלו – סיבתם שכל ורצון האדם הלומד. ותכלית הנרצה בלימוד התורה הוא למלאות רצון הבורא – ויסעו (הוראה – מלמעלה, כדלהלן סעיף ח). – ועפי"ז יומתק ביאור השייכות דקי"ס למ"ת, כי ע"י הלימוד בד' אופנים הנ"ל ממשיכים בחי' התורה כמו שהיא בד' עולמות אבי"ע, וע"י הלימוד למלאות רצון הבורא ממשיכים בחי' התורה כמו שהיא מיוחדת בעצמותו, שכח זה ניתן בשעת מ"ת, להמשיך בחי' שמן תורק ולא רק ריחות (שהש"ר פ"א ע"פ לריח שמניך. לקו"ת שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* ראה תניא פ"ה. אגה"ק סכ"ט. **8) ועפ"ז – שייכת ליוהכ"פ גם התחלת פרשת אחרי מות (אף שפסוקים הראשונים אינם מדברים בענין הקרבנות דיו"כ) – כי ביו"כ דומים ישראל למלאכים וכו', ולכן זקוקים אז להאזהרה שלא תהי' העבודה דרצוא בלא שוב (משיחת ש"פ אחרי תשכ"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד עקב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה תניא פ"ה. ולכן ע"י תורה – נעשה מלך (מאן מלכי רבנן) ושולט על הבריאה, וכדרז"ל עה"פ לא־ל גומר עלי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לז
מקור מפורש
בפרק זה
14 היינו "היטב בעיון שכלו עד כו' והיו לאחדים" צ, א). (תניא ספ"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה ע"ז (יט, א): נקראת על שמו כו' (של זה אשר) יהגה. ובפרש"י שם שטרח כו'. וראה תניא רפ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
66 ראה תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
ואמר הכתוב ותורתך בתוך מעי (ראה תניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כה
מקור מפורש
בפרק זה
7 פשַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. ועייפ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו -- שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה -- אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דאי"ח (עירובין יג, ב) ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב) : ולבוא לפס"ד -- ה"ז ע"י והוי" עמו (סנה' צג, ב) וראה אוהיית להצ"צ יתרו עִ' תתצ ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י ויחי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
מובן מזה ש,משלוח מנות" צ"ל אוכלים דוקא (שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ד -- ע"פ מגילה זו א) -- בהשפעת הקב"ה הו"ע התורה שעלי' נאמר (תהלים מ, ט) ,ותורתך בתוך מעי", וע*י התורה נעשה רעהו ממש דהקב"ה (עד דאפ"ל ;נצחוני בני"), יחוד נפלא כו' (תניא פ"ה), כולא חד (משא"כ במצות רמ"ח פקודין.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 מזון .. מעי: להעיר מתניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
1 מאמר רז"ל: לק"ט ויגש מז, יב. וראה פסחים י, ב. ידוע שלחם כו': ראה תניא פ"ה ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
10 מזון .. מעי: להעיר מתניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב-כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
1 נשיא: ראה ירושלמי ברכות פ"ג ה"א קרוב לסופה. בענין התקשרות: ראה ג"כ ,היום יום" ע' סה. תניא פ"ה (והוא יחוד נפלא כו'). שם ספמ"ט ושם פל"ז (בצדקה כו' נותן חיי נפשו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
* ובפרט ע"פ המבואר בכ"מ שע"י הבנה והשגה מתאחד ומתייחד השכל והמושכל והמשכיל (מו"נ ח"א פס"ח. תניא פ"ה. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פ"ה מפע"ח (ולהעיר דבפרטיות נק' זה אדעתא דנפשי' – סידור דרושים לחתונה (קכח, א). ד"ה ארע"ק תרס"ז (המשך תרס"ו ע' שפה). ועוד. וראה סה"ש תו"ש ע' 19 ובהערה שם). וראה ב"ח או"ח סי' מז ד"ה ומ"ש דאמר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
* ע"ז יט, א. וראה תניא פ"ה (מו"נ ח"א פס"ח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
56 ראה תניא ספ"ה (ובכ"מ) שהמצות הן לבושים והתורה היא (גם) מזון. אלי' רבה פכ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
74 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 אף ששכל האדם מתייחד עם שכל התורה, ואדרבה – ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו כו' (תניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 תניא פ"ה. – ועפ"ז הוא רק ע"י ידיעת התורה (וכן "כולא חד" דלקמן), משא"כ באם לא ידע כו', אף ש(בתושב"כ) מברך ברכת התורה (ראה לקו"ת ויקרא ה, ב). ויל"ע בהמשך תער"ב (שלהי תער"ג. ד"ה ויגדלו הנערים תרע"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 ראה קיצורים והערות לתניא פ"ה (ע' צ) לענין המע' ש"בידיעת התורה כו' גם חכמת ה' בקרבו" – "על דרך צמצם שכינתו כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא פנ"א־נג. ספל"ז. וראה (לענין המשכן) לעיל הערה 6. ובתנחומא שם בסופו: וכל מקום שהתורה שם השכינה שם עמה. – נמצא פעולת התורה בשתיים: א) ממשיכה העצמות, ב) יחוד, כולא חד. וי"ל דדוקא לפעולה הב' צ"ל באופן ד"ידיעת התורה" (ראה תניא פ"ה). ועפ"ז "אכסניא לעצמי" שקודם "אכסניא לתורה" – היינו לא לעצמות. ויתרה מזה מצינו – לפני מ"ת (שעדיין קיימת הגזירה דעליונים לא ירדו למטה) – נקרא מקום ביהמ"ק בית מלוני (סנה' צה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 עייג"כ תניא ספל"ז (מט, סע"א). וראה ג"כ (במעלת התורה על המצות) – תניא פ"ה, פכ"ג, ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
9 ובתניא ספ"ה (מפע"ח) כדי לקשר נפשו לה' ע"י השגת התורה. וראה ג"כ ב"ח או"ח סמ"ז ד"ה ומ"ש דאמר. בהל' ת"ת לאדה"ז (פ"ד ס"ג) "לשמה ללמוד ע"מ לשמור ולעשות" – כי יש כו"כ דרגות בלשמה כמו שיש בשלא לשמה (וזב"ז תליא) – ראה הל' ת"ת שם. ובארוכה – פיה"מ להרמב"ם סנה' ר"פ חלק. והענין ד"לשמה" המדובר בנדו"ד במס' אבות – מילי דחסידותא (ב"ק ל, א) – הוא דרגא גבוה. וראה ר"ן נדרים (פא, א. מרבינו יונה), לבוש ושו"ע אדה"ז או"ח שם (בריש הסימן) שלימוד לשמה היינו מצד חשיבות התורה. ובחידושי חת"ס שם, שזהו לימוד לשם השגת התורה עצמה (ע"ד "דרוש וקבל שכר"), ולא רק כדי לידע את המעשה כו'. ובארוכה רמב"ם הל' תשובה (פ"י ה"ה) – דלשמה היינו העובד מאהבה, ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
61 בפרטיות יותר י"ל שזהו החילוק דתורה ומצות: תורה עיקר מעלתה וענינה – דביקות: מצות עיקר ענינן – בירור העולם (וראה תניא פ"ה ופכ"ג). וראה אוה"ת ותר"ס שם. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא פ"ה, עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא פרק ה, ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ל' אדה"ז בתניא פ"ה (ט, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
בהנוגע למה שכותב אודות נסיעה לכאן להתראות, ושלעת עתה אין היכולת בידו, הנה ע"פ המובן ממ"ש בתניא פרק ה' -- גם עתה היכולת בידו, ועוד יותר מהתראות בעלמא, כי הרי מבואר שם, אשר כשלומד תורתנו הק' ומשתדל להבינה ולהשיגה -- הרי האדם הלומד מתיחד ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות עם הענין שלומד אותו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 עיין תניא רפ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
264 : יתרו הוא פ' מתן תורה, המשכה מלמעלה למטה שפעלה (בישראל – גילוי האמונה, ובעולם) ביטול העולם; אחרי מ"ת מתחילה העבודה דבירור העולם לייחד מציאות העולם עם אלקות. והסדר בזה הוא, דתחלה הוא פ' משפטים (מצות שכליות), הפעולה ב(שכל) האדם, שנעשה "יחוד נפלא" עם חכמתו ית' (תניא פ"ה), ואח"כ פ' תרומה – בירור והעלי' דעניני העולם. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 161 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 להעיר מתניא פ"ה "והוא יחוד נפלא כו' מכל צד כו' דם ובשר כבשרו כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
והשיית ימלא הבקשה הרצויי, ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים ביחד עם זוגתו -- שיחיו, ויפיץ עניני החסידות בכלל וענינים הקשורים בכ"ק מו"ח אדמו"ר בפרט במחנו הט', אשר אז, ע"פ המבואר ומובן היטיב בתניא פרק ה' שהוא יחוד נפלא כו' ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות, הרי נשמות בגופים מתאחדים יחד עם כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"י תורתו והדרכותיו, שבם מסר ויהיב נפשו, ולא רק הנפש אלא גם רוח נשמה חי' יחידה, וכמובן גם מאגרת הקדש סימן זיך וביאורו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 להעיר מתניא רפ"ה: שכשיטעון ראובן כך כו' ושמעון כך כו' – שאחת הטענות היא טענת שקר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 דת"ח "גופן אש", משא"כ מצות הן כמו ציפוי של האדם (חגיגה בסופה). וראה תניא פ"ה בהחילוק בין תורה שעי"ז "נעשה יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו .. להיות לאחדים ממש מכל צד ופנה .. דם ובשר כבשרו", ומצות שהן רק "לבוש". וראה בכהנ"ל בארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 467 ואילך, וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא ספ"ה (מפע"ח). וראה פסחים סח, סע"ב. ועוד. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
3 לא רק תוכנם והשכל שבהם (ראה תניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
50 שאין כמוהו נמצא כלל (ראה תניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
הנה כלך מדרך זו, ואם רצונו דוקא בס' סגולות, הרי ישנה סגולה בדוקה ומנוסה, והיא תורתנו הק', וישנה ג"כ חכ' בדוקה ומנוסה, והיא חכ' ית', אשר יכולים להתאחד עמה ע"י לימוד התורה, וביחוד נפלא וכמבואר בתניא פ"ה, עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
69 ראה תניא פ"ה (ט, סע"ב). ועד כדי כך שהתכונות של הדבר הנאכל משפיע על האדם האוכלם (ראה רמב"ן שמיני יא, יא. בחיי שם, יג. עקידה ואברבנאל שם. רמב"ן ראה יד, ג. רמ"א יו"ד ספ"א ס"ז. ועוד. וראה ס' המאמרים -- אידיש ע' 56 ואילר. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
39 תניא פ"ה (ט, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פ"ה (ט, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 ע"ד לשון התניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 להעיר ממ"ש בפרשתנו (בלק כד, יח) ,וישראל עושה חיל" -- ,חיל* בגימטריא מ"ח, מ"ח הדברים שהתורה נקנית בהם, אשר, עי"ז מציאותם של ישראל באופן ד,חיל" (,וישראל עושה חיל"), הוא ותורתו מציאות אחת (ראה תניא רפ"ה) -- והרי ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד (ראה זח"ג עג, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
20 עיין תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת ש"פ תרומה*, פ' זכור, ח' אדר, ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
59 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת אחרון של פסח ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפרק זה
96 תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1927 תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1539 ראה תניא פ"ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
491 ראה תניא ספ"ה. אגה"ק סכ"ט. תו"א טז, א. לב, ד ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
608 תניא פ"ה (ט, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
731 ראה קונטרס עץ החיים פי"א (ע' 38). סה"מ תש"ד ע' 108. וראה תניא פ"ה (ט, ריש ע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
970 ראה משלי כה, כא ובפרש"י שם. סוכה נב, ב. תניא פ"ה (ט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
130 תהלים מ, ט. וראה תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
17 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
15 בענין זה נתבאר איזה דיוק לשון בתניא פ"ה (וראה גם סה"מ תרס"ה ע' שלב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
80 ראה תניא ספ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא ספ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
98 ע"פ תניא פ"ה (ט, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
86 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
תורה – "היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" , שזהו כמו דבר ש"יש בו טעם", היינו, שצריכים ללמוד זאת בפרטיות ("פאַנאַנדער- נעמען") עד שנעשה באופן ש"תורתך בתוך מעי" , להיות דם ובשר כבשרו, היינו, חלק מהשכל שלו, כפי שמבאר רבינו הזקן בתניא רפ"ה שהשכל והמושכל נעשים דבר אחד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
92 ראה תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
114 ב"ר פי"ט, ו. וראה תניא פ"ה. אגה"ק ס"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פ"ה (ט, ב): והוא יחוד וכו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
20 ראה תניא ספ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
39 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
263 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
147 ראה תניא פ"ה. קו"א קנט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא פ"ה (ט, ב). קונטרס עץ החיים פי"א (ע' 38).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפרק זה
124 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
236 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
327 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פרשת חוקת, ו' תמוז ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
300 ראה גם תניא ספ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
934 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת* ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
979 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
ויובן ע"פ המבואר במק"א 31 ההפרש בין אור לשפע, ששפע הוא השפעת מהות דבר, כמו השפעת השכל שהוא בבחי' מציאות דבר, ופועל שינוי בהמשפיע, שאינו דומה קודם ההשפעה, בעת ההשפעה ולאחרי ההשפעה, שקודם ההשפעה צריך להכין את עצמו מה להשפיע ואיך להשפיע, ובעת ההשפעה טרוד הוא בהשפעת השכל באופן דמקיף ומוקף (כמבואר בתניא פ"ה), וגם לאחר ההשפעה הוא טרוד כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
374 תניא פ"ה. וראה אגה"ק סכ"ט. תו"א לב, ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
410 התורה נקראת מזון : ראה ג"כ תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
474 היינו "היטב בעיון שכלו עד כו' והיו לאחדים" (תניא ספ"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
700 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1112 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
198 ראה תניא רפ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
721 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
357 ראה תניא ספ"ה. שם אגה"ק סכ"ט. תו"א טז, א. לב, ד ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
185 תניא ספ"ה מעץ חיים שער מג (שער ציור עולמות פ"ג).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1526 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
647 ראה תניא פ"ה. סה"מ תרצ"ב ע' קמח. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
ומבאר ענין זה ע"פ משל מרב שמשפיע שכל לתלמידו, ששכל הרב הוא שלא בערך לשכל התלמיד, ומ"מ, מצמצם הרב את שכלו באופן שהתלמיד יוכל לקבל את השכל, וכאשר משפיע ולומד עמו את השכל, הנה ישנו חלק השכל והסברא שמתיישב בכלי המקבל בכי טוב, היינו, שהתלמיד תופס את המושכל באופן שנעשה יחוד ביניהם (כמבואר בפרטיות בתניא פרק ה'), אמנם, כיון שהוא רק תלמיד שלומד מן הרב, אזי נשאר חלק מן השכל שהוא בבחינת מקיף על שכלו בלבד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
693 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה (ט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
738 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1308 תניא פ"ה ופכ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1460 ועד שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו" (כמבואר בתניא פ"ה). – מהנחה בלתי מוגה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
149 ראה לעיל הערה 107 – ולכן יל"פ בדרך אפשר גם בלימוד התורה כל סוגים הנ"ל: לימוד תורה של תינוקות של ב"ר – שאינו מצד הרגש יוקר התורה וגם לא מצד ההרגש דקבלת עול, כי אם, מצד יראת הרצועה, ובמילא, הלימוד שולל ומבטל את כל מציאותו – ליפול אל הים (שלילת מציאות הנופל). כשגדל, לימודו הוא מצד קבלת עול – לשוב למצרים. כשגדל יותר, לימודו הוא בכדי לברר את הניצוצות מהקליפות ולהתיש את כח הקליפות (תניא אגה"ק סכ"ו (קמד, ב ואילך)) – לעשות מלחמה כנגדן. כשגדל יותר, לימודו הוא בכדי להתקשר ולהתייחד ע"י התורה עם הקב"ה (תניא פ"ה, פנ"ב-ג) – נצווח כנגדן (ותפלה ענינה התקשרות כנ"ל). – כל ד' אופני לימוד אלו – סיבתם שכל ורצון האדם הלומד. ותכלית הנרצה בלימוד התורה הוא למלאות רצון הבורא – ויסעו (הוראה – מלמעלה , כדלהלן סכ"ז). – ועפ"ז יומתק ביאור השייכות דקי"ס למ"ת, כי ע"י הלימוד בד' אופנים הנ"ל ממשיכים בחי' התורה כמו שהיא בד' עולמות אבי"ע, וע"י הלימוד למלאות רצון הבורא ממשיכים בחי' התורה כמו שהיא מיוחדת בעצמותו, שכח זה ניתן בשעת מ"ת, להמשיך בחי' שמן תורק ולא רק ריחות (שהש"ר פ"א ע"פ (שה"ש א, ג) לריח שמניך. לקו"ת שם (שה"ש ב, ד ואילך)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
179 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1899 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
155 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
מחשבה שהיא לעצמו, ללא זולת – הו"ע הדביקות באלקות ע"י לימוד התורה מצד התורה עצמה (לא רק מצד מצות תלמוד תורה), שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה, וע"י לימוד והשגת התורה מתאחדים עם הקב"ה ביחוד נפלא ועצום, כמבואר בתניא פרק ה'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
761 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
983 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1182 כ"ק אדמו"ר שליט"א הוסיף בבת שחוק, שגם לא מניחים לסטור ("פּאַטשן") זה לזה... ואמר שיש שאלה באחרונים בנוגע להמזיק את חבירו בשמח"ת (מצד שכרות כו'), אם חייב לשלם (ראה נטעי גבריאל הל' חגה"ס פצ"ד סכ"ח. וש"נ). והוסיף, שאף שאין זה נוגע אלינו, הרי זה כמו כמה ענינים שלומדים בתורה גם אם אינם שייכים לפועל (ראה תניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
331 ראה תניא רפ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1779 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1504 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1388 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2379 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1879 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
933 ראה תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2456 ראה תניא פ"ה. סה"מ תרצ"ב ע' קמח. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1360 תניא פ"ה. וראה לקו"ש שבפנים ע' 247.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
902 תניא פ"ה. וראה לקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
299 תניא פ"ה (ט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות (בבוקר לפני התפלה), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
595 ראה תניא פ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
924 כפי שמבאר רבינו הזקן (תניא רפ"ה) על יסוד דברי הרמב"ם במו"נ (ח"א פס"ח).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1053 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1341 תהלים מ, ט. וראה תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
812 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1583 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1782 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
690 ראה תניא פ"ה. לקו"ש חכ"ב ע' 202. תו"מ חנ"ט ע' 218. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1792 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1412 וההפרש בנוגע השפעת הקב"ה בין "משלוח מנות" ל"מתנות לאביונים", מובן מזה ש"משלוח מנות" צ"ל אוכלים דוקא (שו"ע או"ח סתרצ"ה ס"ד – ע"פ מגילה ז, א) – בהשפעת הקב"ה הו"ע התורה שעלי' נאמר (תהלים מ, ט) "ותורתך בתוך מעי", וע"י התורה נעשה "רעהו" ממש דהקב"ה (עד דאפ"ל "נצחוני בני" (ב"מ נט, ב)), יחוד נפלא כו' (תניא פ"ה), כולא חד (משא"כ במצות רמ"ח פקודין – שם פכ"ג). ועיין ג"כ בכתבי האריז"ל (פע"ח שער הפורים פ"ו. ועוד) בפי' מנות ומתנות (ראה גם תו"מ חס"ג ס"ע 251 ואילך. וש"נ). ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1557 ראה תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1255 ואם רק ירצה – יוכל להתקשר עמו ע"י קיום מצוותיו, ובפרט ע"י לימוד תורתו, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא" (ראה תניא פ"ה).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פ"ה. לקו"ת שם עד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
74 תניא ספ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
5 באגה"ק ובתו"א מקץ שבהערה 17 [וכן בתו"א ח"ש שם (בתחילת הענין)] שהמצוות הם לבושים. אבל בתו"א משפטים עט, ב (וראה גם תו"א ח"ש בהמשך הענין – נעתק לקמן ס"ג): לבושי התורה והמצוות – בפרטיות יותר. וראה תניא ספ"ה. אוה"ת משפטים ע' א'רסו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
73 ראה תניא פ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
99 וזה שאדה"ז לא כתב זה "בשם אומרו", הה"מ – י"ל שהרי הוא בפרש"י ועוד הנ"ל. ויותר נ"ל – כיון שכן הוא בכו"כ ענינים בתניא ובשאר ספריו – כי מצינו כן בכו"כ גדולי ישראל. ואבוהון דכולהו –ר' אליעזר הגדול, שברובם ככולם דמאמריו לא הזכיר שם רבו – אף "שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם" (סוכה כז, ב. וש"נ).
ואולי יש לבאר זה בב' אופנים:
א) ע"ד שאמרו לר' יוחנן "תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעים כי שלך היא" (יבמות צו, ב).
[ובפרט בנוגע לאדה"ז שכתב בה"שער" של ספר התניא [ובפרטיות יותר – בהקדמתו לתניא (ד, א)] שהוא "מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון נ"ע", ואולי י"ל שהודעה זו היא גם בנוגע להמאמרים שלו וכו' – כיון שהתניא הוא היסוד והתושב"כ ד(כל) חסידות חב"ד (מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר שבסו"ס קיצורים והערות לתניא ע' קיח. שם ע' קכג ואילך)].
ב) לאחרי ששמע זה מרבותיו – השיג זה בשכלו הוא, ועד שנקראת על שמו (ראה ע"ז יט, א. קידושין לב, סע"א ואילך), ויתירה מזה – תורתו (וראה תניא פ"ה). ולכן אין לומר בשם אומרו – כיון שאמר זה (לא מפני שקיבל כן מרבותיו, כ"א) מפני שהשיג כן בשכלו הוא. [ובפרט בנוגע לאדה"ז, שהי' נשמה חדשה (ספר השיחות ה'תש"ה ע' 127 ואילך), שגם בהענינים ששמע מרבותיו – גילה בהם (ע"י שהביאם בהבנה והשגה דחב"ד) אור חדש (ראה קונטרס ענינה של תורת החסידות סעיף ו)].
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא פ"ה. וראה לקמן בפנים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
67 תניא פ"ה (ט, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תזריע-מצורע, ג' אייר ה'תשמ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
16 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה (ט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
32 שלכן המצוות הם לבושים והתורה מזון – תניא פ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
65 להעיר מתניא פ"ה (ט, ב) שע"י התורה נעשה יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו כו'.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא פ"ה (ט, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
56 ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא ספ"ה. אגה"ק ס"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
41 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה (ט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 26
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא ספ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
בפרק זה
58 שהתורה נק' מזון והמצות נק' לבושי' : ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
44 התורה נק' מזון : ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
בפרק זה
5 ובזוהר. . דמצות. . לבושין לנפש : זח"א רכד, א. ראה תניא פ"ה. מע"ח שער מ"ד פ"ג. וראה לקו"ש ח"כ ע' 315 הערה 5.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
בפרק זה
62 התורה. . מזון לנפש. . בספרי הקבלה : ראה תניא ספ"ה (ובמ"מ והגהות והע"ק שם).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
בפרק זה
44 לשם התורה : ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ולהבין בתוספת הביאור
מקור מפורש
בפרק זה
44 הלבושים שנעשי' לנשמה. . כמ"ש בע"ח : ראה ע"ח שער מ"ד פ"ג ועוד. זח"ב רכט, ב. רי, א. תניא פ"ה. אגה"ק סכ"ט. ובכ"מ. וראה בהנסמן להלן.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני יב
מקור מפורש
בפרק זה
קפא דברים ה, א. הובא לעיל ה"א. וראה לעיל או"ח סי' פה (משמע שמצות והגית יוצא בהרהור). תניא פ"ה (מעלת מצות ידיעת התורה על מצות ת"ת שבדבור). וראה רשימות על התניא שם. לקו"ש חט"ו ע' 327. ספר המאמרים מלוקט ח"א ע' ריא הערה 55. שיעורים בספר התניא ח"ג (בלה"ק) ע' 1120 הערה 6. שלחן המלך ח"ג ע' רלח. תפארת מלך שם. הערות וציונים 10/ה.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ב
מקור מפורש
בפרק זה
ט משנה ריש פ"ק דפאה. וברייתא קידושין מ , ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם סי"ח. וראה גם לעיל פ"ג ה"א. לקמן ה"ג וה"ז. לעיל או"ח סי' צ סי"ז. תניא ספ"ה. אגה"ק סי' ט (ת"ת שקול כנגד גמ"ח). וראה לקמן ה"ד (שתשובה שקולה כנגד מצות ידיעת התורה). לקו"ש ח"ט ע' 345.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ב
מקור מפורש
בפרק זה
טו קידושין שם . רמב"ם שם ובפ"א ה"ג. טור שם. וראה גם לעיל או"ח סי' נג סל"א. סי' צ סי"ז. תניא פ"ה (מעלת מצות ידיעת התורה על כל המצות).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי יד
מקור מפורש
בפרק זה
רח נדרים שם (לשם פעלם). פירוש הרא"ש שם (לשמם – לשם התורה לידע ולהבין, לשם פעלם – לשם הקב"ה). וראה תניא ספ"ה (היינו כדי לקשר נפשו לה' ע"י השגת התורה).
פתיחה בהקשר
תורה אור שמות נב,ב
מקור מפורש
בפרק זה
אך מי שם פה ל(אדם בניקוד קמ"ץ רומז על האדם הידוע היינו בחי' אדם דאצי' שעל הכסא שהוא שם מ"ה בגימט' אדם שהוא כללות התקון כנודע וענין כלי הפה הוא הממשיך אור מקיף כמ"ש בפע"ח שע"י הברכה של המצוה נמשך בחי' המקיף וע"י המצוה עצמה נמשך האור פנימי (כי הבל הפה נעשה בחי' או"מ וע' בתניא פ"ה) ולכן בתש"ר נחלקו הספרדים והאשכנזים אם יברכו עלי' ברכה מיוחדת מפני שהמקיף דתש"ר גבוה מאד ע"כ מנהג ספרד שלא לברך דס"ל שא"א להמשיך המקיף ההוא כו'.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנא דיני הגעלת כלים
מקור מפורש
בפרק זה
797 מקור הלכה זו במשנה (מכשירין פ"ה מ"י): "המערה ... מצונן לחם טמא". ונאמרו על זה ב' טעמים:
(א) פירוש המשניות לרמב"ם: "לפי שעמוד המשקה הנקרא נצוק מתחמם מחמת שקצהו בכלי החם, ויעלו האדים עם הנצוק מתוך הכלי החם שהוא טמא, ויחמם את המשקה אשר בכלי העליון, ולפיכך יהיה טמא, מפני שהאד החם חיבר ביניהם והוא עולה מן הטמא לטהור". וכ"כ בהל' טומאת אוכלין (פ"ז ה"ב): "ומפני מה אמרו המערה משקין צונן לחמין חיבור, מפני שעשן החמין עולה כתמרות עשן, ומתערב בניצוק ובמים שבכלי העליון, ומטמא הכלי, שהעשן העולה מן החמין משקין הוא חשוב".
(ב) פירש הר"ש: "שהתחתון החם מזיע העליון הצונן ומטמאהו". וכן פירש הרע"ב: "שתחתון החם מעלה הבל לעליון הצונן ומטמאו" [והיינו כמבואר לעיל (סמ"א): "דכיון שהוא מזיע מחום התבשיל שבקדירה, הרי נבלע בו החמץ על ידי חום כלי ראשון"].
הנפקא מינה בין שני הטעמים נתבאר בתוספות יום טוב (שם): "פירש הר"ב שהתחתון החם מעלה הבל לעליון הצונן ומטמאו ... וקצת קשה לי דאם כן בלא נצוק נמי, כל שמעלה חום מתחתון לעליון יהא טמא ... אבל הרמב"ם פירש לפי שעמוד המשקה אשר יקרא נ צוק יתחמם בהיות קצהו בכלי החם הטמא ויחמם המשקה אשר בכלי העליון וכו'. וכ"כ בחבורו פ"ז מהל' טומאת אוכלין, מפני שענני החמין עולה כתמרות עשן, ומתערב בנצוק ובמים שבכלי העליון ומטמא הכלי, שהעשן העולה מן החמין משקין הוא חשוב".
ועל פי משנה זו כתב המרדכי (חולין פ"ז רמז תשטו): "מצאתי דאסור לשפוך מכלי כשר שיש בו שמן כשר, לתוך נר דולק ובו חלב או שומן של עובד כוכבים, דתניא פ"ה דמסכת מכשירין המערה ... מצונן לחם טמא ... והוא הדין לאסור והיתר". וכן פסק הרמ"א (סי' קה ס"ג), כמועתק לעיל.
ובטעם הדבר פירש בש"ך (שם ס"ק יא): "משום דההבל עולה מהנר למעלה, כן מוכח הטעם מהראי' שהביא המרדכי פרק כל הבשר, עיי"ש"; והיינו כפירוש הב' הנ"ל, שכתבו הר"ש והרע"ב.
אבל במנחת יעקב (פכ"ג ס"ק יב): "המעיין במרדכי בפרק כל הבשר שהוציא דין זה מפ"ה דמכשירין משנה יו"ד המערה מצונן לחם טמא, ופירש שם הרמב"ם הטעם משום נצוק , על כרחך צריך לומר דהטעם של המרדכי הוא גם כן משום נצוק ... לפי פירוש הר"ש והרע"ב שם הטעם משום שמעלה הבל לעליון. וכן כתב הש"ך בסימן ק"ה ס"ק יו"ד טעם דין זה ... ואפשר שכתב כן לפי שנעלם ממנו פירוש הרמב"ם בזה, ולא ראה רק פירוש הרע"ב שם. ועיין בתוספות יום טוב שם".
ועפי"ז נתבארו כאן שני הטעמים יחד: "שההבל עולה מהתחתון לעליון דרך עמוד הנצוק המחברם". כמבואר ב רמב"ם ו תוספות יום טוב שם. רא"ש .
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
54 שהתורה. . מזון לנפש והמצות בחי' לבושים : ראה תניא פ"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפרק זה
76 שהתורה. . מזון לנשמה : ראה תניא פ"ה ובמ"מ הגהות והערות קצרות שם מציין: זח"ב סא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
בפרק זה
311 התורה מזון. . והמצות נק' לבושי' : ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
1593 דהתורה. . מזון לנשמות : ראה תניא פ"ה (ובמ"מ הגהות והע"ק שם).
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה נט, א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תו"מ שנק' מזון ולבוש : ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט כל הנהנה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
11 שמקשר חב"ד שלו בחב"ד של אוא"ס ב"ה כמ"ש בלק"א : תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט והמשכילים יזהירו
מקור מפורש
בפרק זה
12 ובעת הלימוד הוא מקיף ומוקף. . יחוד נפלא שאין כמוהו : ראה בכ"ז תניא פ"ה (ט, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ואהבת את ה' אלקיך] ולהבין כו' מזה"פ כו'
מקור מפורש
בפרק זה
113 שמהמצות נעשי' לבושי' להנשמה : ראה תניא פ"ה. אגה"ק סכ"ט. תו"א מקץ לב, ד. לקו"ת שה"ש טז, רע"ג. (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע ובהערה 33.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
בפרק זה
44 תורה הוא פנימי ולבושי המצות. . מקיפים : ראה תניא פ"ה. תו"א יתרו סט, א. תצוה פג, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ס"ע תקד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ת"ר נר חנוכה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
24 וכנודע ממ"ש במ"א בענין ותורתך בתוך מעי : ראה תניא פ"ה (ט, סע"ב ואילך). תו"א מקץ לג, ד ואילך. לקו"ת ראה לג, ב. עטרת ראש מז, א. דרך מצותיך קלג, ב. קמו, ב. המשך מים רבים תרל"ו ע' קלו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
ד המצות . . בחי' לבושים: ראה תניא פ"ה. אגה"ק סכ"ט. תו"א מקץ לב, ד. לקו"ת שה"ש טז, רע"ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
בפרק זה
3 לחם . . התורה : ראה שבת קכ, א. לקו"ש בהעלותך כרך ד ע' 1038 הערה 26. תניא פ"ה ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. סה"מ תרכ"ז ע' קמט. וש"נ. תרל"ג ח"ב כאן ע' תלה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ונקדשתי בתוך בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
ז תורה . . לחם : ראה שבת קכ, א. לקו"ש בהעלותך כרך ד ע' 1038 הערה 26. תניא פ"ה ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. סה"מ תרכ"ז ע' קמט. וש"נ. תרל"ג ח"ב ע' תלה. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה וברך את לחמך בתחילתו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
בפרק זה
3 לחמך . . תורה : ראה שבת קכ, א. לקו"ש בהעלותך כרך ד ע' 1038 הערה 26. תניא פ"ה ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. סה"מ תרכ"ז ע' קמט. וש"נ. תרל"ג ח"ב כאן ע' תלה. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב מזמור לתודה (ש"פ אמור)
מקור מפורש
בפרק זה
20 והוא מקיף אותו : ראה גם תניא רפ"ה: כשמשכיל ומשיג בשכלו איזה מושכל הרי השכל תופס את המושכל ומקיפו בשכלו כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב על שלשה דברים (יום ב' דחה"ש קודם התפילה)
מקור מפורש
בפרק זה
4 שיקשר מחשבתו בתורה ויהי' מקיף ומוקף : ראה תניא פ"ה (ט, א ואילך).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ תולדות, רצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
104 ראה תניא פ"ה. קונטרס עץ החיים פי"א (ע' 38). ספר המאמרים תש"ד ע' 108. ד"ה פדה בשלום דיו"ד כסלו תשמ"א פ"ג (ספר המאמרים מלוקט חלק ב ע' קפב. בהוצאה החדשה - ח"ב ע' מו ואילך). לקו"ש חל"ה ע' 42.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות רשימת המאסר עם הוספות רשימה
מקור מפורש
בפרק זה
107 ראה תניא פ"ה (ט, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ח רשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
17 תהלים מ, ט. וראה תניא פ"ה].
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
29 שהתו'. . או"פ והמצות. . מקיפים : ראה תניא פ"ה. תו"א יתרו סט, א. תצוה פג, ג. מאמרי אדה"א ויקרא ס"ע תקד ואילך.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
בפרק זה
57 התורה הנק' לחם : ראה שבת קכ, א. לקו"ש בהעלותך כרך ד ע' 1038 הערה 26. תניא פ"ה ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. סה"מ תרכ"ז ע' קמט. וש"נ. וראה גם בהמאמר שנדפס לאח"ז פיסקא והנה מתחלה.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים - ביאור על והניף
מקור מפורש
בפרק זה
70 תורה נק' לחם : ראה שבת קכ, א. לקו"ש בהעלותך כרך ד ע' 1038 הערה 26. תניא פ"ה ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. סה"מ תרכ"ז ע' קמט. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי וזכרתי את בריתי יעקב
מקור מפורש
בפרק זה
94 לחם לאכול ובגד ללבוש. . התומ"צ : ראה תניא פ"ה. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כב. ויקרא ח"ב ע' תתכ. וש"נ. דברים ח"ג ע' א'עט.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפרק זה
131 ותורתך בתוך מעי : תהלים מ, ט. ראה תניא פ"ה.
פתיחה בהקשר