על הפרק
אגרות קודש כרך ג תקז
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו (מפני סיבה נתעכב מכתבו ואתו הסליחה), מעתיק הוא הגהות כ"ק אדנ"ע על התניא ספ"ו ורפ"ז, מוסיף מביאורי מהר"י קיידאנער בזה ושקו"ט אם לדבר אחד נתכוונו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקז
מקור מפורש
בפרק זה
המאמרים המובאים בהגהת אדנ"ע אינם אצלי, - הנה מבואר בהנ"ל דאור הסוכ"ע פועל ע"י שנמשך ומאיר בהממכ"ע, ולכן בבע"ח הטהורים שעובר רק ע"י ק"נ, שבכחה עכ"פ לעלות ולהכלל בקדושה, אין היא מסתרת על אור הסוכ"ע, ועיקר קיום הגוף הוא מהסוכ"ע, - ועדמ"ש בתניא פ"ו "בין בפועל כו' בין בכח ", אלא ששם מדבר בממכ"ע, ועייג"כ בפ"מ לענין הסתר דק"נ על אור הממכ"ע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקטז
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ בתניא פ"ו ואילך בשייכות הדצח"ם לק"נ או לגקה"ט - יש שתי חלוקות:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקטז
מקור מפורש
בפרק זה
ועייג"כ תניא פ"מ וקיצור לתניא פ"ו).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקטז
מקור מפורש
בפרק זה
והנה יהודי האוכל מאכל היתר ביוהכ"פ, אין ביכולת פעולה מוגבלת זו לשנות סדר הבריאה, להוציא מהמאכל הניצוץ שבק"נ ולהכניס בהמאכל ניצוץ שבגקה"ט (עיין בהגהות אדנ"ע לתניא פ"ו - נדפסו בס' הקיצורים הנ"ל ע' קט"ו - שלכן לא נאמר בערלה וכלאי הכרם "וקיום גופם").
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'עדר
מקור מפורש
בפרק זה
בודאי ידוע לו מהמובא בכמה מקומות בחסידות ע"פ מרז"ל אין ושחט אלא ומשך, שכמו שבגשמיות הנה ע"י השחיטה כשרה מושכים את הבהמה והעוף ממצבם באופן שיוכשרו להיות דם ובשר כבשר האדם, הנה כן הוא גם ברוחניות, אשר צריך להמשיך את גופו ונפש הבהמית שיוכשרו לההפך לנפש האלקית נפש האדם שנקראת כן על שם אדמה לעליון (וכמ"ש בס' עשרה מאמרות חלק [אם] כל חי חלק ב' סימן ל"ג, בשל"ה דף ש"א ע"ב ובכמה מקומות) ע"י שחיטה כשרה, היינו באם נפיש חיותי' של הנפש הבהמית ע"י שחיטת שני סימנים, הן בנוגע לתאוות אכילה ושתי' (ברכות לב, א) והן בנוגע לשאיפת אויר הסביבה (תניא ספ"ו), הינו קנה וושט, ואם זוטר חיותי' עכ"פ בשחיטת אחד הסימנים באותו שמושקע יותר, והזהרו בוורידין (להוציא הדם וההתלהבות מעניני בהמה) כר' יהודא (נק' כן ע"ש אודה את הוי'), הודאה אע"פ שאינו מבין לעת עתה, והשי"ת יצליח אותו לפעול כזה בעצמו ובסביבתו עתה מתוך בריאות הנכונה והרחבת הדעת.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'תעב
מקור מפורש
בפרק זה
ועתה שנכנסנו לחודש אלול, כשנוהגים לומר פעמים בכל יום ה' אורי וישעי, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, אורי וישעי בעולם הזה אף שמעשיו קשים ורעים והרשעים גוברים בו (תניא ספ"ו), ואורי וישעי באופן אשר לא אפחד, יהי רצון שיבקע האור את החושך שבעולם וידחה אותו, והרי אפילו מעט אור דוחה הרבה מן החושך, ומיום ליום יתרבה עד אשר לילה כיום יאיר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'רסג
מקור מפורש
בפרק זה
נעם לי לקבל מכתבו מערב חג הפסח זמן חירותנו, בו כותב אודות הצלחת הפעולות, וביחוד בשטח החינוך על טהרת הקדש אף שעדיין חסר כו"כ, ותקותי חזקה שההצלחה דעד עתה תעורר בו כחות נוספים וכחות פנימיים ועצמיים להשתדל בהענינים כהנה וכהנה, ומכש"כ וק"ו, ומה בהשתדלות בהתחלת הדבר שאמרו חז"ל כל התחלות קשות, הצליחו השי"ת במצב ההוה עאכו"כ, אף שמובן שמצער הדבר ביותר מה שישנם גורמים שמפריעים וכו' ככתבו, אבל אין אתנו יודע עד מה בטעם הנהגת עולמנו זה הגשמי, שנקרא עולם הקליפות וכו', וכמ"ש בתניא פרק ו' ול"ג ובכ"מ, והרי רואים נפלאות תמים דעים, אשר דוקא בעוה"ז ניתנה התורה ודוקא בעולם זה נתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים, עיין שם בתניא פרק ל"ו, אלא שעל האדם שנשמתו היא חלק אלקה ממעל ונברא בצלמו ודמותו, להכין הדירה ולשפרה וק"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פ"ו (י, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל חנוכה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 בפרמ"ג או"ח סתרפ"ב (משב"ז) סק"א (נעתק בעץ יוסף בסידור הנ"ל) "וטמאים ביד טהורים ע"פ מ"ש בזוה"ק מפני מה עכו"ם גבורים כו' בודאי ע"פ נס הי'" [וראה גם שיחת ש"פ מקץ תשכ"א — ע"פ ע"ח (שמ"ב ספ"ד — הובא בתניא פ"ו (י, סע"ב). פכ"ד (ל, א). ועוד) "כל מעשה עוה"ז קשים ורעים והרשעים גוברים בו"]. — אבל לכאורה אין זה פשוטו (שהרי פשוט שהיו גבורים מבנ"י (ובמשך כל הדורות) כו') אלא ע"פ פנימיות הענינים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא פ"ו (י, ב), שמביא מאחז"ל (סנהדרין לט, א) "כל בי עשרה שכינתא שריא (ומוסיף בתניא:) לעולם".
וי"ל, כי התוכן בתניא שם הוא ש"צד הקדושה אינו אלא השראה והמשכה מקדושתו של הקב"ה ואין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו יתב' בין כו' בין בכח כו', ולכן אמרו רז"ל שאפי' אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה שרוי' כו' וכל בי עשרה שכינתא שריא לעולם" — שמכיון "שבכחו להיות בטל ממש" לעולם, לכן גם השראת השכינה עליו הוא לעולם. וראה גם תניא ספל"ה.
ולהעיר שבתניא ספי"א מביא מאחז"ל הנ"ל (שכל בי עשרה שכינתא שריא) בנוגע להרשע ורע לו, שבחי' טוב שבו הוא רק בבחי' מקיף עליו (שריא). ועפ"ז נמצא שהענין דשכינתא שריא הוא תמיד בכל ישראל (גם במי שאין בו בחי' טוב בגלוי), וראה לקו"ת ר"פ ראה. ד"ה ראה תשמ"ג (נעתק בקובץ י"א ניסן שנת הפ"ט אות יט). ויש לתווך זה עם משנ"ת בתניא פ"ו הנ"ל, ע"פ המבואר בלקו"ת (יוהכ"פ סט, ב), שאף שהשראה היא בחי' מקיף (וראה גם אגה"ק סכ"ג. תו"א נד, ג) "אעפ"כ הוא פועל פעולה בהם כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
שקו"ט בענין ג' קליפות הטמאות ורמזיהן בקרא רוח סערה גו' (מהפטרת חה"ש); דיוק ל' אדה"ז בתניא ספ"ו; ביאור החילוק בין ג' הקליפות מעלת חברות תהלים החילוק בין בנ"י וב"נ בדין פסול מום הכרח הקדמת נעשה לנשמע בעניני תורה ומצוותי' בנ"י הם קומה אחת ובדבר מהות עם ישראל ואופן קיומו וגורלו כל ישראל מאמינים בני מאמינים ורק לפעמים יצרו אנסו כל ישראל רוצה לקיים התורה ובל ידח ממנו נדח אי אפשר לשנות העצם דישראל שהם בני אברהם יצחק ויעקב שלום פנימי רק כשההנהגה מתאימה לטבע הפנימי; ההכרח בחיים מסודרים ויציבים בתקופתנו רבת המהפכות חשוב מאד שלות הנפש דהבנים; צריך להתחיל החינוך ברמה גבוהה ביותר היפך התורה לומר שיש למישהו שליטה על נשמתה, ואין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחה העדר הצטדקות מצבו ביהדות מפני שגם פלוני מתנהג שלא בסדר; עצות להנופל תחת השפעת היצר לחזור למוטב לעזור לאחרים בפועל ולא להתאונן שאין עוזרים לו השליחות לעשות לו ית' דירה בתחתונים ולא להרעיש עולמות עבודה זרה — שהיא זרה לו; הצורך להשים כל מעיינו בשליחות שהוטלה עליו אדם לעמל יולד ואי אפשר להשתחרר מזה שלילת הענין דפשרות ודין מרומה וביחוד בשנים האחרונות הצורך לשלול בהחלט איזה סיוע להרוצים לחדש ההלכה ולהתאימה לימינו כו' בפסקי השו"ע לא שייך הצבעת הרוב; ענין הפרדה בין בנים ובנות לא ניתן לפשרות; הקשר לההוראות מימי חנוכה ההכרח לפעול במרץ בשאלת ההפרדה תכנית מוסיקה חדשה ברוח היהדות מדוע דוקא היראי שמים נהרגו על קדוש השם אי אפשר לנברא להבין דרכי הקב"ה, במכ"ש וק"ו מילד קטן שאינו מבין הנהגת זקן וחכם אי אפשר להבין דרכי הקב"ה, אבל ככל שמתחזקים באמונה ובטחון מבינים יותר שקו"ט בדברי אדמו"ר האמצעי (בשערי תשובה) שמזמן האריז"ל בטלו ההשמדות — איך מתאים עם ההשמדות שבדור האחרון ידיעה ובחירה, ושקו"ט בעניני השגחה פרטית שיטת התורה בד' יסודות והתאמתה להמבואר בספרי המדע שייכות העבודה דטהרת האויר לבעלי עסק דוקא, והיא הכנה לגאולה שלימה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 אבות פ"ג מ"ו. תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פ"ו (י, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
26 והרי יש "דוגמת" עשר ספירות גם בנפש השכלית ונפש הבהמית (ראה תניא רפ"ו. אגה"ק סט"ו (קכג, א). שם סכ"ה (קמ, ב). ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
78 עיין תניא פ"ו (י, ב) בין בפועל כו' בין בכח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה גם תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לג
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה אגרת הקדש סימן כג. תניא פרק ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. עפמ"ש בלקו"ת דברים סט, ב. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לד
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה אגרת הקדש סימן כג. תניא פרק ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. עפמ"ש בלקו"ת דברים סט, ב. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא פ"ו, בשם הע"ח שער מ"ב סוף פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 תניא ספ"ו. הערות אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע לשם (בס' קיצורים כו' לתניא).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 כי השם ישראל לפעמים הוא שם המעלה (והונח רק על זה שהגיע בפועל לדרגת כי שרית גו'), ולפעמים הוא שם שישנו בכאו"א [לפי שבכח יש בכאו"א להיות בדרגת שרית גו'. ראה תניא פ"ו, ספי"ג]. וראה בהפי' להרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
5 פ"ח. הובא בתניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה תניא שם (נא, א). וראה גם הערות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע לתניא ספ"ו ("קיצורים והערות" ע' קטו): "ולא אמר ונפש הדומם וצומח כ"א במדבר וחי אמר נפש".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא פ"ו, ספי"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא ספ"ו ובכ"מ, שהחיות של דברים האסורים הוא מגקה"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא פ"ו (יו"ד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
₪3 ועד למקום הקליפות שהרשעים גוברים (תניא פ"ו) שלכן תיכף לאתרי יברכך הוייי אומרים ,וישמרך -- מן המזיקים" (במדב"ר פייא,.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 סוטה ה, א. וראה תניא פ"ו: ואין הקב"ה שורה כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 שהן עיקר נפה"ב (ראה בארוכה דיה ועשית ציץ עת"ר ובהמאמרים שלאחריו, וראה גם תניא רפ"ו (ובהגהות אדמו"ר נ"ע לשם (בקיצורים והערות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ בתניא פ"ו ואילך בשייכות הדצח"ם לק"נ או לגקה"טע -- יש שתי חלוקות :
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
עייייש, ועייג'יכ תניא פ"מ וקיצור לתניא פ"ו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
והנה יהודי האוכל מאכל היתר ביוהכ"פ, אין ביכולת פעולה מוגבלת זו לשנות סדר הבריאה, להוציא מהמאכל הניצוץ שבק"נ ולהכניס בהמאכל ניצוץ שבגקה"ט (עיין בהגהות אדנ"ע לתניא פ"ו -- נדפסו בס' הקיצורים הנ'"ל ע' קט"ו -- שלכן לא נאמר בערלה וכלאי הכרם ,וקיום גופם").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו (מפני סיבה נתעכב מכתבי ואתו הסליחה), מעתיק הוא הגהות כ"ק אדנ"ע על התניא ספ"ו ורפ"ז, מוסיף מביאורי מהר"י קיידאנער בזה ושקו"ט אם לדבר אחד נתכוונו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
הנה מבואר מהנ"ל דאור הסוכ"ע פועל ע"י שנמשך ומאיר בהממכ"ע, ולכן בבע"ח הטהורים שעובר רק ע"י ק"נ, שבכחה עכ"פ לעלות ולהכלל בקדושה, אין היא מסתרת על אור הסוכ"ע, ועיקר קיום הגוף הוא מהסוכ"ע, -- ועדמ"ש בתניא פ"ו ,בין בפועל כו' בין בכח" אלא ששם מדבר בממכ"ע, ועייג'כ בפ"מ לענין הסתר דק"נ על אור הממכ"ע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
ועתה שנכנסו לחודש אלול, כשנוהגים לומר פעמים בכל יום ה' אורי וישעי, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, אורי וישעי בעולם הזה אף שמעשיו קשים ורעים והרשעים גוברים בו (תניא ספ"ו), ואורי וישעי באופן אשר לא אפחד, יהי רצון שיבקע האור את החושך שבעולם וידחה אותו, והרי אפילו מעט אור דוחה הרבה מן החושך, ומיום ליום יתרבה עד אשר לילה כיום
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 בארוכה – תניא פ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא רפ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
* תניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 ע"ח הובא בתניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
42 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
38 וראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה תניא פ"ו־ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 ע"ח שמ"ב ספ"ד, הובא בתניא פ"ו (י, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא פ"ו (יו"ד, סעיב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא ספ"ו ואילך (מע"ח שמ"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
55 ל' התניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה תניא פ"ו ופ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
4 כי אע"פ שגם בתחלת הבריאה הי" מציאות הקליפות, הי" זה בדוגמת קליפה שומר לפרי (של"ה יט, ב ואילך. הובא ונת' בכ"מ בדא"ח -- ראה ס' הליקוטים-דא"ח צ"צ ערך קליפות (ע' פד ואילך). ערך לע"ל (עי תרנד ואילך). וש"נ, סה'מ תרנ"ט עי קעו. ועוד), ואח"כ ע"י החטא ירדו הקליפות להיות מנגדים לקדושה, עד שעוה"ז נעשה ,עולם . הקליפות", ,מלא קליפות וס*א שהן נגד ה' ממש" (ראה בכ"ז ל"ת להאריז"ל פ' בראשית (ד*ה ונבאר מעלת אדה"ר). תניא ספ"ו (ובהגיה שם). סה"מ עטר"ת ע' תטו. תרפ"ו ע' רכח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא רפ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ל' התניא פ"ו – בפי' סט"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פ"ו (י, סע"ב). וראה תניא פל"ו (מה, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
631 ע"ח שער מ"ב ספ"ד. הובא בתניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
376 קהלת ז, יד. וראה תניא רפ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
962 ראה תניא ספ"ו ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לתניא שם (קיצורים והערות לתניא ע' קטו). וראה תניא פמ"ט (ע, א). סה"ש תורת שלום ע' 120. 127. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
172 ראה תניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) ספ"ד. הובא בתניא פ"ו (י, סע"ב ואילך). פכ"ד (ל, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
21 קהלת ז, יד. וראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' האזינו, ליל וא"ו תשרי ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא אגה"ק סכ"ג. תניא פ"ו. וצע"ק מתניא ספי"א, תו"א נד, ג. וי"ל עפמ"ש בלקו"ת דרושי יוהכ"פ סט, ב. ואכ"מ (וראה "מ"מ, הגהות והערות קצרות" ו"לקוטי פירושים" לתניא ע' פז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
45 ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
38 ראה נדרים לח, א. תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
206 ראה תניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
74 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פ"ו (יו"ד, ב) בשם הע"ח שער מ"ב ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא פ"ו (י, סע"ב ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
34 כי השם "ישראל" – לפעמים הוא שם המעלה (והונח רק על זה שהגיע בפועל , ע"י עבודתו, לדרגת "כי שרית גו'"), ולפעמים הוא שם עצם שישנו בכאו"א [לפי שבכח יש בכאו"א להיות בדרגת "שרית גו'". ראה תניא פ"ו, ספי"ג]. וראה בהפי' לרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פ"ו (יו"ד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
85 ראה תניא ספ"ו, וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות לסש"ב", ב"לקוטי פירושים" לשם (ע' נח).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
78 ראה ע"ח שמ"ב ספ"ד. הובא בתניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1597 ע"ח (שמ"ב ספ"ד). הובא בתניא ספ"ו. פכ"ד (ל, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
879 ראה תניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
253 ראה עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) סוף פ"ד. תניא פ"ו (י, סע"ב ואילך). פכ"ד (ל, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1509 ראה תניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
361 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
935 ראה תניא פ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
701 ראה ע"ח שמ"ב ספ"ד. הובא בתניא פ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בפרק זה
579 תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
331 ראה תניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
923 תניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
937 תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב ואילך) – מעץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
110 תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1282 תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב) – מע"ח שמ"ב ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
530 יחזקאל א, ד. וראה עץ חיים שער מט (שער קליפת נוגה) פ"ב ואילך. תניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1111 ע"ח שמ"ב ספ"ד. הובא בתניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2333 ראה ע"ח שמ"ב ספ"ד. הובא בתניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2866 ראה ע"ח שמ"ב ספ"ד. הובא בתניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2211 עיין תניא פ"ו (יו"ד, ב) "בין בפועל כו' בין בכח".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2891 קהלת ז, יד. וראה תניא רפ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3012 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2333 לשון הכתוב – קהלת ז, יד. וראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2447 קהלת ז, יד. וראה תניא רפ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2487 ראה ע"ח שמ"ב ושמ"ז – פ"ד. שמ"ח פ"ג. תניא פ"ו. פכ"ד. לקו"ת במדבר ג, ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1880 קהלת ז, יד. וראה תניא רפ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
852 ראה ע"ח שמ"ב ספ"ד. הובא בתניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1583 תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1679 תניא פ"ו. פכ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
890 תניא פ"ו. וראה שם פי"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1552 ועד למקום הקליפות* שהרשעים גוברים (תניא פ"ו), שלכן, תיכף לאחרי "יברכך הוי'" (נשא ו, כד), אומרים "וישמרך – מן המזיקים" (במדב"ר פי"א, ה).
*) שבתחלת הבריאה , כפי ש " עולם על מילואו נברא " (ראה ב"ר פי"ב , ו . פי"ג , ג . פי"ד , ז) , הי' מקומם למטה מעולם העשי' , ובאופן של " קליפה " ו " שומר " לפרי , כמבואר בשל"ה (יט , ב ואילך) והובא בחסידות בכ"מ (נסמן בתו"מ ח"ו ריש ע' 85) – מהנחה בלתי מוגה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2414 ועי"ז נעשה כלי לקבל את תורתו של הקב"ה הבלתי מוגבלת, וכמ"ש (ישעי' נז, טו) "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח", ולאידך גיסא, "כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב"ה אין אני והוא יכולין לדור בעולם .. דכתיב בי' (משלי טז, ה) תועבת ה' כל גבה לב" (סוטה ה, א), והיינו, שאע"פ שיש לו מעלות כו' שבגללן יש מקום שיהי' "גבה לב" (שהרי בשופטני לא עסקינן), הנה אפילו ת"ח אסור שיהא בו יותר מ"אחד משמונה בשמינית", ולכמה דעות – "לא מינה ולא מקצתה" (סוטה שם. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג), כיון שאין הקב"ה שורה אלא על דבר שבטל אצלו ית' (תניא פ"ו), וכמו במשכן, שכדי שתהי' בו השראת השכינה, הוצרכה להיות נדבת המשכן באופן שכל יחיד "מוסרה לציבור יפה יפה" (ראה ר"ה ז, סע"א ואילך), שעי"ז מתבטלת מציאותה של נדבת היחיד, ונעשית ממון הציבור.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
76 תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, שבת חנוכה ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פ"ו (יו"ד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא פ"ו. ובקיצורים והערות לתניא להצ"צ (ע' ג) דלבושי נפש הבהמית "טמאים יותר ממנה". וע"פ מ"ש שם (ע' פ) בענין "לבושי מסאבו" "דגם בק"ן יש אבי"ע" – יש לומר, דזה שלבושי נפש הבהמית "טמאים יותר ממנה" הוא גם כשהמחשבה דיבור ומעשה הם בלי תאוה ורק שאינם לשם שמים – אף שאז הם ק"נ ואינם יורדים בגקה"ט (קיצורים והערות שם פ"ז).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
בפרק זה
682 סנהדרין לט, א (כל בי עשרה שכינתא שריא). הובא בתניא פ"ו פי"א ופל"ה ואגה"ק פכ"ג.
וכן הוא לקמן ס"ז (שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל, על כל עשרה שהם בני קדושה שכינה שורה עליהם).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא לכן אמור לבני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
59 אוא"ס. . שורה. . הביטול ממציאותו : ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
167 דברים האסורים נמשכו מג' קליפות : ראה תניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בפרק זה
11 עולם. . שהחיצונים גוברים בו : ראה תניא פ"ו (י, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפרק זה
44 לבושי' דמסאבותא : תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא ער, ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 שרש חיות כל בהמות וחיות הטמאות : ראה ע"ח (שער ק"נ) שמ"ט, פ"ג. תניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בפרק זה
407 לבושא דמסאבותא : תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
346 דאין עצמות. . בבחי' אי"ן : ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
1115 לבושי' דמסאבותא : תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מז, א
מקור מפורש
בפרק זה
4 לבושי מסאבותא : תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פו, א
מקור מפורש
בפרק זה
3 כל העוסק בתורה : ראה אבות פ"ג מ"ו. פי' המפרש לתמיד לב, ב. תניא פ"ו. תניא מהדו"ק ע' רסא הערה 48. אגה"ק סכ"ג ובליקוט פירושים לשם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ה
מקור מפורש
בפרק זה
1076 תבירו דרוחא: ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן
מקור מפורש
בפרק זה
736 רוח סערה וענן גדול : יחזקאל א, ד [ושם: סערה. . ענן — ראה תניא ספ"ו. אג"ק מכ"ק אד"ש ח"א ע' עא. סה"מ תרל"ג ח"א ע' רצז. וראה גם או"ת בהעלותך מה, ד [נעתק באוה"ת (יהל אור) תהלים ע' שנט]. אבל ראה שם עקב נב, א].
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
1099 החמור. . הפרה שהיא ק"ן. . מג"ק : תניא פ"ו. פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ויהי הענן והחשך] והנה השושבין
מקור מפורש
בפרק זה
276 אין אוא"ס שורה אלא במי שבטל : ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
38 בג"ק. . האיסורים : ראה תניא פ"ו. פ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בפרק זה
832 מחיות הטמאות שהם מגקה"ט : ראה תניא ספ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם להבין שרש ענין מקיפים דבינה
מקור מפורש
בפרק זה
37 ואין אוא"ס שורה אלא בבחי' ביטול : ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יו"כ צב"ר בסעודה, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
250 קהלת ז, יד (ושם: האלקים). וראה תניא פרק ו.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות פורים תרצ"א
מקור מפורש
בפרק זה
13 "כמ"ש בע"ח שער מ"ב [שער דרושי אבי"ע] סוף פ"ד" — תניא פ"ו (י, סע"ב ואילך). פכ"ד (ל, א).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"י חורף ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
7 להעיר מהידוע דשמש ומגן הוי' אלקים, היינו דשם אלקים הוא מגן לשם הוי'. ומבואר בכמה מקומות (ראה מאו"א מע' א' אות ס' ועוד) דשם אלקים נק' אחור והוי' — פנים. וראה בתניא פ"ו ופכ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
51 רוח סערה וענן גדול : יחזקאל א, ד [ושם: סערה. . ענן — ראה תניא ספ"ו. מכתב ימי חנוכה תש"ג נדפס באג"ק ח"א ע' עא. וראה גם או"ת בהעלותך מה, ד [נעתק באוה"ת (יהל אור) תהלים ע' שנט]. אבל ראה שם עקב נב, א].
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
64 אוא"ס אינו שורה רק במי שבטל אליו : ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים - ביאור על והניף
מקור מפורש
בפרק זה
55 אין אא"ס שורה אלא במי שבטל אליו : ראה תניא פ"ו.
פתיחה בהקשר