על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'רלג
מקור מפורש
בפרק זה
13 שנאמר ישעי' נה, ו.
ובכו"כ כת"י כו' : ראה גם לקו"ש חל"ד ע' 200 ואילך. וש"נ.
בין כסה לעשור י"ל שכל ימים אלה הם – בכמה דברים – ענין אחד ממש (נקודה אחת). ולכן מזכירים נשמות (רק) ביוהכ"פ, משא"כ בחה"פ וחה"ש, אף שגם הם המשך וענין אחד (ראה תנחומא ס"פ פנחס). וגם יוהכ"פ נק' ר"ה (יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת (נדרים כג, ב). ובירוש' (ר"ה בתחלתה) פליג אפשטי' דקרא אבל לא על הענין. ועיין לקו"ת ר"ה (נח, א. סד, א)). ועבדים יוצאין לחירות – בשנת היובל – בר"ה ויוהכ"פ (ראה ר"ה ח, ב). וראה ג"כ זח"ג (ק, ב). ואכ"מ.
פריערדיגען בריוו דימי הסליחות, ה'תשל"א.
צוזאַמען . . פאַנאַנדערטיילונג ראה תניא פ' לב ובהערות לתניא בלקוטי לוי יצחק שם.
אַלטער רבי ברענגט לקו"ת ר"פ נצבים.
גיין . . צווייטן בלקו"ת שם: יתרון ומעלה להרגלים שצריך להלך בהם. וי"ל שהכוונה לאמיתית ענין ההליכה שהיא בלי גבול (ד"ה אם בחוקותי, ש"ת [סה"מ ה'ש"ת ע' 92]. ובכ"מ).
ניט זיין שולד וע"ד לפי פרש"י (מתנחומא) עה"פ שזהו כנענים שנתגיירו – הרי סורם (טבעם) רע (ככנענים) בתולדתם. ומש"כ ברא"ם וכו' שלא קבלם משה – צע"ג שהרי מפורש שהכניסם בברית גו'.
דעם בעל-הבית כו' להעיר מדבר המרגלים שאמרו אין בעה"ב יכול להוציא כו' (סוטה לה, א).
עצם הנשמה . . צו מעשה בפועל להעיר מקונטרס העבודה פ"ה.
ער האָט באמת געוואָלט קדושין מ, א.
פון . . ווייטער ע"ד מש"כ בתניא פ"ז בנוגע לבעל תשובה: כי עד הנה הייתה כו'.
טיפקייט און שלימות להעיר ממאמר אדמו"ר האמצעי "להבין ענין לקיחת אנשי חיל".
זקן וכסיל, דער יצר-הרע זח"א ר"פ וישב.
יפה ביותר ומתקבלת היא מיד רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו. ומסיים שנאמר דרשו ה' בהמצאו. ובכו"כ כת"י הרמב"ם מובא גם סיום הכתוב: קראוהו בהיותו קרוב. ועפ"ז תובן ראייתו במילואה: יפה ביותר – ממש"נ בהמצאו, מתקבלת מיד – ממש"נ בהיותו קרוב.
בעט און זאָגט אָן שזהו גם נתינת כח – שהרי הקב"ה עוזרו לקיים המצווה עליו.
צו זיין אמת'ן "איך" ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב. להעיר מלקו"ת ר"פ האזינו.
חלק . . ממש תניא רפ"ב. ולהעיר מהערות הצ"צ שם.
כמצות רצונך ראה המשך וככה [תרל"ז] פי"ז ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קסב
מקור מפורש
בפרק זה
כי בס' הנ"ל מפרש זה במאמר ר' יוחנן דאמר עד ולא עד בכלל ור' יוחנן אזל לשיטתי' (ברכות לד, ב) דצדיקים גמורים גדולים מבעלי תשובה, אבל אנן קי"ל דבעלי תשובה גדולים - וכמ"ש הרמב"ם (תשובה פ"ז ה"ד) ובתניא פ"ז, ועייג"כ אגרת התשובה ספ"ח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תצה
מקור מפורש
בפרק זה
ואם לומד ע"מ להבין ולהורות - ה"ז נכלל בקדושה, במכש"כ וק"ו ממילתא דבדיחותא שבתניא פ"ז שאינו אלא לפקח דעתו וכאן הוא הקדמה וחלק מלימוד התורה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקטז
מקור מפורש
בפרק זה
והן הן שני הסוגים שבתניא פ"ז:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תשסט
מקור מפורש
בפרק זה
3) שזהו ע"י תשו"ע דוקא (ראה תניא ספ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רכה
מקור מפורש
בפרק זה
במה שכותב בענין זדונות נעשו לו כזכיות יעויין ביאור הענין בתניא ספ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרמב
מקור מפורש
בפרק זה
ובעוה"ר אין פוצה פה ומוחה ומגלה קלון, וגם לא מבאר, עכ"פ כליון הגוף וכחותיו ואבדן החיים הבא עי"ז, נוסף על טומאת הנפש וירידתה, אשר, כלשון רבנו הזקן נ"ע, בעל התניא והשו"ע, חמור עוון זה וגדול מעוות ביאות אסורות בבחי' הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד (תניא ספ"ז, עיי"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרמב
מקור מפורש
בפרק זה
- בתניא ספ"ז כתב הטעם, מפני שבעון זה אפשר להעלות החיות שירדה בקליפות ע"י תשובה נכונה כו' משא"כ בשאר איסורין שבתורה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרמב
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשפט
מקור מפורש
בפרק זה
מה שהעיר להמובא בתניא פרק ז' (י"א ע"ב) כמו שעשה רבא לתלמידיו, רבא באל"ף ולא בה"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תקעג
מקור מפורש
בפרק זה
וכלשון התניא פ"ז ["האוכל בשרא שמינה דתורה כו' להרחיב דעתו לה' ולתורתו כו' כעולה וכקרבן"].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרמו
מקור מפורש
בפרק זה
נהניתי ממ"ש אודות השתדלותו להשפיע על הרבים, הן גדולים והן קטנים, בקירוב לבן לאבינו שבשמים, וגם בעיקרו - היינו במעשה בפועל והלכות הצריכות בחיי היום יומים, אשר בודאי גורמים לשינוי לטובה בהנהגתם, ומובן אשר אין זה פוטרו מלהשגיח על בריאותו בריאות הגוף ולשמוע להוראת הרופא, כי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות, ואדרבה, וכלשון רבנו הזקן תניא פרק ז' אשר צריכים לעבוד את השי"ת בגופו, וכן מבואר ברמב"ם הלכות דיעות ובטושו"ע סרל"א - מיוסד על הכתוב בכל דרכיך דעהו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשיג
מקור מפורש
בפרק זה
מה שהעיר בענין חומר העון ותיקונו, - עיין תניא ספ"ז ושם באגרת התשובה פ"ג ופ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'צד
מקור מפורש
בפרק זה
ובמה שהעיר בתניא פרק ז' בענין עליית הניצוצות, דכתיב שם דאין עולים משם עד כי יבוא יומם וכו', וקשה לו, דהרי גיהנם מזכך ומצרף.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקנה
מקור מפורש
בפרק זה
במש"כ ע"ד תשובה שתועיל גם באופן המבואר בתניא ספ"ז וכהמסופר ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר בפתיחת פוקח עורים כן הוא שתשובה (דיחידה) מועלת גם בזה ולא מצד זכות וכיו"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקעו
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון, אשר מתאים להוראת ימי חנוכה, אשר צ"ל פוחת והולך ומוסיף והולך, שאלו ואלו דא"ח, הרי ע"פ המבואר בתו"א ילך הלוך ופוחת בעניני לעו"ז, שבכללם גם אלו המבוארים בתניא רפ"ז, והולך מוסיף בענינים דקדושה, ויתחיל תיכף בהנהגה זו, הולך ופוחת מיום ליום ממש, בענינים הבלתי רצוים ובפרטים האמורים לעיל ביחוד, והולך ומוסיף בעניני אור, נר מצוה תורה אור ומאור שבתורה זוהי פנימיות התורה תורת החסידות הדרכותי' ומנהגי'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשמט
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשמט
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשס
מקור מפורש
בפרק זה
בתניא פ"ז (יא, ב):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 ראה גם תניא פ"ז. לקו"ת שה"ש ו, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה תניא פ"ז שע"י האכו"ש סתם יורד כו', ושם פי"ג (יח, ריש ע"ב) שע"י שנשתמש כו"כ זמן בנפה"ב וכו' פועל שיתחזק יותר (מתקפו וגבורתו בתולדתו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
20 ובתניא פ"ז (יב, א) מוסיף אדה"ז "(כזכיות) ממש".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
47 רש"י יבמות שם ד"ה השתא. וראה גם רש"י חגיגה (ובהגהות הב"ח) שם (וברש"י שם סע"ב ד"ה באשת איש). תניא ספ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
שמיעת מאמר מכ"ק אדמו"ר משפיע על כל ה' חלקי הנשמה סיפור פתגם אדמו"ר הריי"צ בענין ד' אמות הקרובות לראש ההר וביאור בזה ע"פ נגלה; הגירסא "רבא" בתניא פ"ז ההשתדלות ב"רעליס טיים" בקשר ליום ההילולא אין יו"ד שבט יום מתאים ל"טיולים" הקשר ד"רפואה" לאדמו"ר הריי"צ; מראה מקומות לביאור הענינים שבד"ה חייב אדם לברך תרל"ח לאדמו"ר מהר"ש עבודה לטובת ישיבת תומכי תמימים, בפרט לאחר י' שבט וכ"ד טבת, אשר ספרו הראשון של רבינו הזקן הוא "הלכות תלמוד תורה" מנהגי יארצייט:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בפרק זה
*** בתניא פ"ז. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא פ"ז (יא, ריש ע"ב). שם פ"ו (י, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 יומא עו, ב. ע"פ הגירסא שהובאה בתניא פ"ז ובכמה מקומות בדא"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 יומא עו, ב. ע"פ הגירסא שהובאה בתניא פ"ז ובכמה מקומות בדא"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה שלחן ערוך או"ח סימן רלא. תניא פרק ז: והכל כאשר לכל נשפע ונמשך כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כח
מקור מפורש
בפרק זה
ואתחנן. שאינו דומה: ראה ר"ה, כו, רע"א לקו"ת ר"פ בחי' דלא: לקו"ת פנחס פ, ב. וראה זח"ג יא, א. בנתינה: ר"פ האזינו. אור התורה פ' בראשית טז, ב. לפניכם: ראה עירובין נד, ב. אור ר"פ משפטים. היום: ראה ספרי דברים ו, ו. ימי רצון: לקו"ת רד"ה אני לדודי ודודי לי (לב, א). ומתרצה הקב"ה: רש"י שמות לג, יא. * * קודם שיערוך: ראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ז [דגם שם מדבר במש"נ כי תצא למלחמה גו' והי' כקרבכם שפטור (שופטים כ, א־ב)]. ונפק"מ גם – שדינו עוסק במצוה דעל ולמעלה: לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) סופ"ב. אשר ה': ראה סוטה רפ"ח. תניא פכ"ט. מלא יו"ד: ראה מנחת שי וכלי יקר על הכתוב. בתיבה אחת: ראה נדה סא, ב. גוי אחד: ראה אגה"ק ס"ט. שהוא היצה"ר: ב"ב טז, א. מן המצוה (סוטה מד, ב). והכחישה, המלאך המות: כולל כל יסורים ואפילו שמנה א). תשובה גדולה: ראה תניא פ"ז. דתאוות היתר: תניא פ"ז. מדת כל אדם: תניא רפי"ד. שכח נפשו: תניא פל"ה. להפוך מדות: (מדרי' צדיק) ראה תניא ספל"ז, ספ"ט. מה שעשה: ראה תניא פל"ט־מ. דמה לי קטלי כולה מה לי קטלא פלגא (ב"ק סה, לקו"ת ד"ה כי תצא (השני) פ"ג. בחיצוניות העולמות: וחזרת הניצוצות צ"ל "לפניך תצא (הראשון)). * * שיוכללו ויתאחדו כו' באוא"ס ב"ה" (לקו"ת סד"ה כי *
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 ראה הערות אדנ"ע לתניא פ"ז (בס' קיצורים והערות לתניא ע' 129).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד יוה"כ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
62 ראה קיצור הצ"צ לתניא פ"ז ובהערות אדנ"ע לשם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
63 ראה תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מט
מקור מפורש
בפרק זה
3 שזהו ע"י תשו"ע דוקא (ראה תניא ספ"ז. אגה"ת רפ (הל' תשובה פ"ז, ה"ו) "אהוב כו' וכן כו' שבלשון שהקב" דזדונות כזכיות). "ב). ועפי"ז יומתק קישור ושייכות הענינים ברמב"ם ה מרחיק החוטאים בה מקרב את השבים" – תשובה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נ
מקור מפורש
בפרק זה
3 שזהו ע"י תשו"ע דוקא (ראה תניא ספ"ז. אגה"ת רפ (הל' תשובה פ"ז, ה"ו) "אהוב כו' וכן כו' שבלשון שהקב" דזדונות כזכיות). "ב). ועפי"ז יומתק קישור ושייכות הענינים ברמב"ם ה מרחיק החוטאים בה מקרב את השבים" – תשובה (ממכתב עש"ק שבת תשובה תשי"א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
76 וכמו שהתהוות התחתונים אינו מצד הטעם [וכמבואר בהמשך תרס"ו (בתחלתו) ותש"ב שם, שמצד הטעמים שבזהר וע"ח, א"צ להיות התהוות עולמות בי"ע, ובפרט – התהוות עוה"ז], כן גם אמתית ענין גילוי (אלקות) שבהם, אינו מצד טעמים אלו. כי מכיון שהתהוות עולמות התחתונים אינו מצד [הטעמים שבבחינת] הגילויים, הרי הגילויים דערלאנגען© ניט בהם. ועפ"ז יובן מה שביהמ"ק הוצרך להיות (לכתחילה) מאבנים דוקא – אף שהחידוש שבביהמ"ק (על המשכן) הוא מה שהתחתון נעשה כלי לאלקות (כנ"ל סעיף ח'), והרי "לבנים" הם יותר "תחתון" מאבנים והי' צ"ל הבנין בלבנים מצד הענין בהם שאינם אבנים (כ"א למטה מהם) – כי בחי' הגילוי שבביהמ"ק לא הי' יכול להיות נמשך בלבנים בענינם הנ"ל – כיון שבזה ה"ה מסטרא דמסאבותא (להעיר מתניא רפ"ז דהאוכל סתם לא עדיפי כו' שבקליפות וסט"א כו' שבעוה"ז כו' רובו ככולו רע כו'), ואף ש"אם לא נמצאו אבנים בונין בלבנים", הרי זה בנין (והמשכה בבחי') "לבנים" בדרגתם שהם (כמו) אבנים (ראה בתניא שם שמסיים רק מעט טוב מעורב בתוכה). ולהעיר מהמבואר בהמשך מצה זו תר"ם פ"ס בענין המעלה דנ"ח (שמצותה להניחה על פתח ביתו מבחוץ) על לימוד התורה – אף שגם בה נאמר "ובלכתך בדרך" – שמכיון ש"בלכתך בדרך" הוא בשוה ל"בשבתך בביתך", אי"ז הענין דהמשכת האור ברה"ר, טורי דפרודא, כבנר חנוכה. עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
חמור עוון זה וגדול מעוון ביאות אסורות בבחי' הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד (תניא ספ"ז, עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
(ראה לעיל מס' אור השנים) - בתניא ספ"ז כתב הטעם, מפני שבעון זה אפשר להעלות החיות שירדה בקליפות עי"ז -- ע"י תשובה נכונה כו' משא"כ בשאר איסורין שבתורהי וע' פנים לתורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 תניא ספ"ז. ואולי אפ"ל הכוונה בזה דכיון שירדה לעוה"ז ונתלבשה בגוף כו' – ה"ז "בשעת מעשה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה שו"ע או"ח סרל"א. תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
47 כמו שתרגם אונקלוס עה"פ (וישב מ, יג) כמשפט הראשון – כהלכתא קדמייתא (לקו"ת שם). ולהעיר, שגם "מן" שייך לתורה, שהרי "לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן" (מכילתא וילקו"ש בשלח טז, ד. וראה גם זהר שבהערה 41. ובהנסמן בלקו"ש ח"ד פ' בהעלותך הערה 12). עוד פירוש בלקו"ת שם (ריש ע"ד) בציון במשפט תפדה: "בחי' משפט שעושה האדם בנפשו שלא לימשך אחר המותרות" – ו(נוסף למה שג"ז הוא ע"י עסק התורה כבלקו"ת שם) ג"ז שייך להתוכחה ד"בין תפל ולבן". כי מה שתפלו על המן הוא – להיותו לחם הקלוקל שאין בו פסולת (ראה לעיל סעיף ז'), והם רצו לחם שיש בו פסולת. והרי עיקר ה"פרש" והפסולת שבאכילה (ראה תו"א ר"פ ח"ש) הוא, כשנמשך אחר המותרות (משא"כ כשאוכל רק ל"צורך הגוף", גם כשאינו לש"ש – ראה תניא פ"ז ובהגהות אדמו"ר נ"ע שם פ"ח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
7) תניא ספ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
ואם לומד ע"מ להבין ולחורות -- ה"ז נכלל בקדושה, במכש"כ וק"ו ממילתא דבדיחותא שבתניא פ"ז שאינו אלא לפקח דעתו וכאן הוא הקדמה וחלק מלימוד התורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
והן הן שני הסוגים שבתניא פ"ז:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
ולהעיר ממש"נ (תהלים עג, יז) עד אבוא אל מקדשי א-ל אבינה לאחריתם (ראה תניא פ"ז:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
-- ובדא"ח מפורש הדבר באגרת התשובה ספ"ח דמעלת בע"ת על צד"ג הוא בתשובה עילאה, וכן מוכח בתניא ספ"ז, ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
42 אולי י"ל מעין זה בבע"ח, לדוגמא: כשבהמה וצבי אוכלים איסור (ערלה כלאים וכיו"ב) בכדי שיהודי יקיים אח"כ מצות עונג שבת באכילת הבהמה וצבי (וכיו"ב). ולהעיר גם בנוגע לישראל, כשמצד פקו"נ הותר מאכל האסור. וראה בתניא אגה"ק סכ"ו (קמד, רע"א) "גמור" בחצי רבוע. או גם באופן האסור, כשאכל מאכל האסור, ועשה תשובה מאהבה שזדונות נעשו לו כזכיות ולמצוה (ראה תניא פ"ז. וראה בפרטיות בכל הנ"ל במכתבים שנדפסו בלקו"ש חי"ב ע' 196 ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
9 ועד שישיגו . . ויאיר: ראה רמב"ם הל' דעות פ"ג ה*ב: צריך האדם כו' כולם כו' בלבד. ושם ה"ג: המהלך בדרך זו כו' ועל עגין זה ציוו תכמים כו'. וראה תניא רפ"ז. או"ת להה"מ רד"ה גדולה תשובה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא פ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 ע"פ פרש"י בגמרא (שם ד"ה ולא בדברים אחרים) שיחת הילדים וקלות ראש – לכאורה משמע שדברים בטלים (סתם) אין איסור (גם לת"ק) ועאכו"כ דבורי הרשות, שהם צורך הגוף אלא שמדברים סתם (לא – לש"ש) – ראה תניא רפ"ז. וראה שם פ"ח – וראה פיה"מ להרמב"ם אבות ספ"א. ובכ"מ. אבל ע"פ פרש"י קשה ביותר דאת"ל שהמיעוט "בם יש לך רשות ולא בדברים אחרים" הכוונה רק "שיחת הילדים וקלות ראש" א"כ לרבי אחא אין מיעוט גם ע"ז והיתכן לומר שלרבי אחא מותרת "שיחת הילדים כו'". ואולי ס"ל שרבי אחא ס"ל כהלימוד של רב אחא בר יעקב להלן בגמרא שעובר בלאו שנאמר כל הדברים גו' (וזה בא ר"א לתרץ) [ואא"ל שס"ל "שעובר בעשה שנא' ודברת בם" כרבא שהרי דריש מ"בם" שתעשם קבע כו']. וראה לקו"ש ח"ז ע' 268 הערה 2.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 בתניא פ"ז – "רבא". והוא ע"פ גירסת היל"ש מ"ב רמז רכו. ר"ח פסחים שם (וראה דק"ס שבת ופסחים שם. נת' בשיחת יוד שבט תשכ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
מה שהעיר בענין חומר העון ותיקונו -- עיין תניא ספ"ז ושם באגרת התשובה פ"ג ופ"ט,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
וגם: שם המדובר בדרגא נמוכה בתשובה שעדיין צריך זהירות שלא יפול כו' (כבהערה הקודמת), וכאן – בתשובה (מאהבה רבה – תניא פ"ז) שזדונות נעשים כזכיות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
82 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 ואף שיש עילוי בתשובה (מאהבה) שעל ידה זדונות נעשו לו כזכויות (יומא פו, ב) – הרי [נוסף לזה שע"י הנסיונות שנתנסו האבות נפעל עילוי זה גם אצלם (ראה דרמ"צ (קצא, א־ב) שע"י נסיונות מבררים הניצוצות שבגקה"ט כמו ע"י תשובה), הנה] עילוי זה הוא תוצאה מעבודתו, מחמת גודל אהבתו לה' (תניא פ"ז), שזו הרי היא ירושה מהאבות. וכן מה שבע"ת משכי לי' בחילא יתיר (זח"א קכט, ב), שמצד זה בע"ת יותר נעלה ממעלת ומדרגת אברהם אבינו שהי' מרכבה (ראה בארוכה דרושי מי יתנך – מאמרי אדה"ז תקס"ה (כרך א) ע' תפז ואילך. אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תרנא ואילך. ובכ"מ). – אולי י"ל דאין זה מצד נפשם האלקית, כ"א מצד נפשם החיונית כשמתהפכת לקדושה (כמבואר בארוכה בדרושים הנ"ל), אבל עצם (וסיבת) הקירוב של הבע"ת לקדושה הוא מצד תוקף ההתקשרות של נפה"א (הבא בירושה מהאבות).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
77 תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
51 יבמות כ, א. ספרי ראה יד, כא (פיסקא קד). וראה תניא פ"ל (לט, א) ,,שהוא מדאורייתא". וראה רמב"ן ר"פ קדושים. תניא פ"ז. פכ"ז (לד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא ספ"ז. ובארוכה בביאור דרגות אלו – לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 195 ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
4 זע תניא פרק ז: אך מי שהוא . . למלאת תאות . . ונכלל לפי שעה ברע גמור . . עד אשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' כו'. ועייג"כ בביאור תניא להרש"ג אסתרמאן (ליקוט פירושים על תניא (קה"ת) ע' קע). 6 כתובות ריש פ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
63 להעיר מתניא פ"ז (יב, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא פ"ז. (משיחת ש"פ תבא תשמ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פ"ז (יב, א) "הואיל ועי"ז בא לאה"ר זו". אבל שם הוא כהטעם ע"ז שהזדונות עצמם נעשו כזכיות. ע"ש. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 200 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 כמובן אין הכוונה לדין דבר שיש לו מתירין כפשוטו, שהרי השקו"ט היא בנוגע למעשה העבירה שכבר אינה במציאות [דאילו באופן שהדבר איסור (שנעשה מציאות של איסור ע"י מעשה העבירה) עדיין קיים, ע"י תשובת האדם לא ייעשה להיתר*!]. אלא הכוונה ברוחניות הענינים, בנוגע להחיות כו' של מעשה העבירה (המבואר בתניא פ"ז. ובכ"מ). ואולי י"ל (לחידודא עכ"פ) שנפק"מ, שאת"ל דמעשה עבירה הוי בגדר דבר שיש לו מתירין (שאינו בטל), לא הי' צ"ל דין ומשפט האדם באופן שנדון אחר רובו (רש"י ותוס' ר"ה טז, ב. תניא פ"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
ואדרבה – זה מעכב התשובה (כפרה), בל' חז"ל לא יוכל לתיקון (חגיגה ט, א. יבמות כב, ב. תניא ספ"ז) וראה פרש"י יבמות (שם ד"ה השתא) "עונו גלוי ונזכר". ולאידך, ע"י תשובה גדולה ביותר – "גם מה שהוליד .. ימות" (שעה"ת לאדהאמ"צ ח"ב מב, ד. ועד"ז שם ח"א נד, ד. וראה הקדמה לפוקח עורים ע' 30 ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ע"ד תניא פ"ז: הואיל ועי"ז בא כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בלק שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
62 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח מסעי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
69 ל' הכתוב – ירמי' ב, ו (מהפטורת פ' מסעי). הובא בתניא פ"ז (יב, א) לענין התשובה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
1 יומא פו, סע"א ואילך. תניא פ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
363 ראה תניא פ"ז. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
669 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
791 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
57 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה "לוח התיקון" לתניא פ"ז, ובטעמי המצוות להרח"ו ס"פ בראשית.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
40 תניא פ"ז (יב, א). שם אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
123 תניא ספ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
125 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
147 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
20 תהלים סג, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
132 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
13 אבות פ"ב מי"ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה תניא פ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה קיצור הצ"צ לתניא פ"ז ובהערות אדנ"ע לשם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
37 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
19 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה גם ב"לקוטי פירושים" שב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא פ"ז (ע' סה). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
24 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא פ"ז: אך מי שהוא .. למלאות תאות .. ונכלל לפי שעה ברע גמור .. עד אשר ישוב האדם ויחזור לעבודת ה' כו'. ועייג"כ בביאור תניא להרש"ג אסתרמאן.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
94 רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
ז יומא עו, ב. עפ"י הגירסא שהובאה בתניא פ"ז ובכמה מקומות בדא"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
יא ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה שו"ע או"ח סרל"א. תניא פ"ז: "והכל כאשר לכל נשפע ונמשך כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא פ"ז (יב, א).
בתניא שם, דזה שזדונות נעשים כזכיות הוא בתשובה מאהבה רבה. אבל ע"פ מ"ש בתניא שם שהטעם על זה הוא "הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה", יש לומר, דכיון שכל בעל תשובה (גם כשהתשובה שלו אינה מאהבה רבה) הוא נעלה יותר מצדיק [כמובן מפס"ד הרמב"ם שבהערה הבאה*], הרי הטעם שבתניא "הואיל ועי"ז בא כו'" הוא בכל הדרגות
*) דמזה שבהדין שבע"ת הוא למעלה מצדיק אינו אומר שום תנאי, מובן שמדבר בכל בעל תשובה. ועוד, דהטעם על זה שמעלת בע"ת גדולה יותר ממעלת הצדיקים הוא "מפני שהם כובשין יצרם יותר" וטעם זה הוא בכל בע"ת (ואדרבה, כשהתשובה שלו היא "באהבה רבה וחשיקה ונפש שוקקה" (לשון אדה"ז בתניא שם) אינו כובש את יצרו).דתשובה, ולכן י"ל שבכללות, הענין דהפיכת זדונות הוא בכל תשובה**, אלא שעיקר הענין הוא בתשובה מאהבה רבה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
395 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
360 תניא פ"ז (יב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1046 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
494 ראה תניא פ"ז (יא, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
408 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
119 רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז. תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
71 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
292 יומא עו, ב. וש"נ. הובא בתניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
733 לשון הכתוב – תהלים סג, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1057 ראה רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז. שו"ע אדה"ז שם ס"ב. תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1166 תניא פ"ז (יב, רע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1359 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
243 ראה הערות אדנ"ע לתניא פ"ז (בס' קיצורים והערות לתניא ס"ע קטו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1798 וכמו בכללות העבודה – שהירידה לתאוות איסור באה לאחרי הירידה לתאוות היתר, והיינו, שבתחלה הרי זה רק בענינים שהם "צורך הגוף וקיומו וחיותו ממש, אלא שכוונתו אינה לשם שמים כדי לעבוד את ה' בגופו", כי אם בשביל "רצון הגוף וחפצו ותאוותו" (תניא רפ"ז), ומזה בא סוכ"ס לתאוות איסור, ועד לענין של עבודה זרה רח"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
226 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
627 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
379 ראה רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז. שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"ב. תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
318 יומא עו, ב. וש"נ. הובא בתניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
656 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1135 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
139 יבמות כ, א. ספרי ופרש"י פ' ראה יד, כא. וראה תניא פ"ז. ספכ"ז. פ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1183 לאחרי הקדמת העבודה דאתכפיא. וכמו בתשובה*, שתחילה הרי זה רק באופן ש"אין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין כו'" (תניא אגה"ת רפ"ב), אבל עדיין לא נעשה בירור הרע; ורק לאח"ז באים לתשובה מאהבה רבה שעל ידה זדונות נעשו לו כזכיות (תניא פ"ז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
261 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
573 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
380 תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
720 יבמות כ, א. ספרי ופרש"י פ' ראה יד, כא. חרדים סוף חלק מ"ע מה"ת. וראה תניא פ"ז. ספכ"ז. פ"ל (לט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
איפה ואיפה גדולה וקטנה", אלא "אבני צדק איפת צדק והין צדק יהי' לכם" 235 – הרי זה בעיקר בנוגע לחלוקת ההוצאה, שתהי' באופן ש"כל חלב להוי'" 236 , ש"כל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב (ש)יהי' מן הנאה והטוב" 237 , ואילו בנוגע לשאר הענינים תהי' ההוצאה רק כפי המוכרח, וגם מה שמוכרח – יעשו ממנו סיוע שעל ידו יתוסף בעבודת ה' (כמבואר בתניא רפ"ז), ובעומק יותר – שיעשו ממנו גופא ענין של עבודה, שזהו"ע "בכל דרכיך דעהו", וכידוע 238 שיש שני אופני עבודה בנוגע לעניני הרשות:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1910 ראה תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
841 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
94 תניא פ"ז בתחילתו. שם רפל"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
36 רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2384 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2981 ראה יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2386 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2440 ראה שו"ע או"ח סרל"א. תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1191 כמובן מהמבואר בתניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2304 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2679 ראה תניא פ"ז. פמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1038 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
356 ראה תניא פ"ז (יב, א). וראה לקו"ש חי"ז ע' 186.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2732 ראה רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ז. שו"ע אדה"ז או"ח סרמ"ב ס"ב. תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1599 ראה תניא פ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
753 תניא פ"ז בתחלתו. שם רפל"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
302 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1187 ואז – "זדונות נעשות לו כשגגות", ולאח"ז, גם ה"שגגות" "נעשות לו כזכיות" ממש (יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז), באופן שלא ניכר שמם כלל (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1646 ראה יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
584 ראה רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"ג. תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
עניני מ"ע ול"ת הם באופן דתורה אחת לכולנו, והנגלות לנו ולבנינו 17 , לכל בנ"י בשוה, אמנם בנוגע לדברי הרשות הרי תלוי בעבודת כל אחד לפום שיעורא דילי', אם הוא במעמד ומצב שע"י אכילתו ה"ה מעלה המאכל מבחי' ק"נ להכלל בקדושה, או ח"ו להיפך, שמוריד המאכל מק"נ לגקה"ט (ועי"ז נעשית ירידה גם באדם האוכל כו'), וכמבואר בתניא פ"ז בפירוש היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים כו', ולכן, כשאוכל דבר המותר לשם שמים כו', כמובא בשו"ע 18 שכל מעשיך יהיו לשם שמים 19 , ויתירה מזה, בכל דרכיך דעהו 20 , אזי עולה המאכל ונכלל בקדושה, אבל אם ח"ו אוכל למלאות תאות נפשו הבהמית, ועוד למטה מזה, אזי יורד המאכל ונכלל בקליפות כו'.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
32 להעיר שגם בתשובה (דוגמת) שני ענינים אלה. א) שהאהבה והצמאון להוי' דבעל תשובה הוא יותר מבצדיקים (תניא פ"ז (יב, א). ובכ"מ). ב) שנעשה נבזה בעיניו נמאס כו' מואס בחייו, ועי"ז נמשך לו חסד דעתיק (לקו"ת דרושים לר"ה סא, ג). ובהמשך הענין שם (סב, ב) שזהו"ע המשכת השיריים למי שמשים עצמו כשיריים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
159 ראה תניא רפ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
44 פסחים קיז, א.
בש"ס ועין יעקב פסחים שם: רבה . אבל בתניא פ"ז (יא, ב) הביא גירסת רבינו חננאל שם (וכ"ה ביל"ש מלכים-ב רמז רכז): רבא . וראה שיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ד (נעתק בלקוטי ביאורים (להר"י שי' קאָרף) לתניא שם).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
18 תניא פ"ז (יב, א). וראה ד"ה ביום השמיני עצרת תש"מ ס"ח (לעיל ח"א ע' רכב ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
ז יומא עו, ב. עפ"י הגירסא שהובאה בתניא פ"ז ובכמה מקומות בדא"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
יא ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא פ"ז בתחילתו. שם רפל"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פ"ז בתחלתו. שם רפל"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' יתרו, חמשה-עשר בשבט ה'תשל"ד
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה תניא פ"ז (יב, א). אגה"ת ספ"ח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
44 יבמות כ, א. ספרי עה"פ ראה יד, כא (פיסקא קד). וראה תניא פ"ל (לט, א) "שהוא מדאורייתא". וראה רמב"ן ר"פ קדושים. תניא פ"ז. פכ"ז (לד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא פ"ז (יב, א).
בתניא שם, דזה שזדונות נעשים כזכיות הוא בתשובה מאהבה רבה. אבל ע"פ מ"ש בתניא שם שהטעם על זה הוא "הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה", יש לומר, דכיון שכל בעל תשובה (גם כשהתשובה שלו אינה מאהבה רבה) הוא נעלה יותר מצדיק [כמובן מפס"ד הרמב"ם שבהערה הבאה*], הרי הטעם שבתניא "הואיל ועי"ז בא כו'" הוא בכל הדרגות דתשובה, ולכן י"ל שבכללות, הענין דהפיכת זדונות הוא בכל תשובה**, אלא שעיקר הענין הוא בתשובה מאהבה רבה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
62 תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
92 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
109 יבמות כ, א. ספרי ראה יד, כא. וראה תניא פ"ל (לט, א) "שהוא מדאורייתא". וראה רמב"ן ר"פ קדושים. תניא פ"ז. פכ"ז (לד, סע"ב). קונטרס ומעין מ"א פ"א. סה"מ תש"ח ע' 133 ובהערה ח שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
113 תניא פ"ז. הובא בד"ה הנ"ל שם ע' קח.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
48 ובהמאמר דשנת עדר"ת (נעתק לעיל סעיף ב) ש"צדקה" קאי על אור זה. דהגם שמבאר שם במעלתהבעלי תשובה (להפירוש דשבי' הוא עושי תשובה) – יש לומר, דמעלת הבע"ת המבואר שם היא הצמאון והחילא יתיר שבא ע"י החושך (ראה תניא פ"ז – יד, א), וזה מגיע (רק) באור הבל"ג. משא"כ זה שבבע"ת נהפכים הזדונות לזכיות, ועד"ז בעבודת הצדיקים – זה שהגוף ונה"ב (ועד"ז הדברים הגשמיים שבהם נעשה המצוה) נהפכים לקדושה – מגיע בהעצמות.
פתיחה בהקשר
היום יום ניסן כז ניסן, יב לעומר
מקור מפורש
בפרק זה
דברים המותרים אם עושה אותם להנאתו הם רע גמור כמ"ש רבינו נ"ע (תניא פ"ז).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפרק זה
41 חמרא וריחני פקחין : ראה יומא עו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך אתך תשאו
מקור מפורש
בפרק זה
7 מעלת הזהב על הכסף : ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפרק זה
37 טהרת הטומאה מן העוונות. . קודם עלותה לג"ע : ראה תניא פ"ז ופ"ח ובליקוט פירושים ומ"מ שם. וראה בהנסמן להלן.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1349 לקבל כח לעבוד : ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כח
מקור מפורש
בפרק זה
1752 מותרים מאיסורם ויוכלו לעלות למעלה: [ראה תניא פ"ז-ח].
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בפרק זה
166 אגברו חמרי אדרדקי. . חמרא וריחא : סנהדרין לח, א. יומא עו, ב. וראה תניא פ"ז, ובס' ”תניא — מהדו"ק" שם ע' נא.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
בפרק זה
63 רב ששת חדאי נפשאי. . ורבא הוי אמר מילתא דבדיחותא : פסחים סח, ב. פסחים קיז, א: דרבה כו', ובר"ח שם ובכ"מ גריס: ?דרבא" [וראה תניא פ"ז. ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תשמח. ח"ד ע' א'תכט. א'תמג. ח"ה ע' א'תשפד].
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
166 נוגה. . דברים המותרים לאכול : ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפרק זה
307 כרבא דיתיב באימתא : ראה שבת ל, ב. תניא פ"ז ובמ"מ, הגהות והערות קצרות שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. ש"א מא, א ובהערה 35.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
449 שהזדונות עצמן נהפכו לזכיות : ראה יומא פו, ב. תניא פ"ז. מאמרי אדה"א בראשית ע' סג. וש"נ. ש"א עד, א. לקו"ש עקב (כרך לד) ע' 60 ואילך ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
637 איסור שאסור וקשור בידי החיצוני' : ראה תניא פ"ז. אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תשא להבין בתוס' ביאור שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
31 חמרא [ד: ניתוסף: וריחנא] פקחא : ראה יומא עו, ב. תניא פ"ז ובמהדו"ק שם ע' נא.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפרק זה
211 כרבא. . דיתיב באימתא : ראה שבת ל, ב. תניא פ"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתלז. ע' תתנה (נוסח א). ע' תתסב (נוסח א). תו"ח ח"ש קכח, א. תולדות קמג, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפא. וש"נ. ש"א מא, א ובהערה 24.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי ממך הכל כו' ואמנם עדיין צ"ל צפי משנת"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1132 אם יאכל לש"ש : ראה גם תניא פ"ז. לקו"ת במדבר ז, א ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רצו. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תצב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט דרש ר' שמלאי תרי"ג מצות
מקור מפורש
בפרק זה
10 הטוב יכול להתברר. . שילמוד ויתפלל בכח האכילה הלזו : ראה תניא פ"ז (יא, סע"ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
בפרק זה
352 דבר המותר. . החיצוני' : ראה תניא פ"ז. אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
בפרק זה
77 שאסור. . החיצוני' : ראה תניא פ"ז. אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
בפרק זה
87 דאיסר. . והיתר. . החיצונים : ראה תניא פ"ז. אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמכוני באשישות
מקור מפורש
בפרק זה
95 אסורים. . החיצונים : ראה תניא פ"ז. אגה"ק סכ"ו (קמג, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בפרק זה
103 בכהאריז"ל שבק"ש שעהמ"ט בכוונה : ראה פע"ח שער ק"ש שעהמ"ט שט"ז, פ"ב. פ"ה. פ"ח ואילך. תניא פ"ז יב, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ת"ר נר חנוכה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
8 מתעלה. . ממה שהי' תחלה תחת ממשלת הנוגה להיות כלי לרצון העליון : ראה תניא פ"ז (יא, ב). ובארוכה שם פל"ז (מו, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויחי יעקב גו'
מקור מפורש
בפרק זה
22 נק' איסור ע"ש הקשר. . שאסור וקשור שם : ראה תניא פ"ז (יב, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א וסמך ידו
מקור מפורש
בפרק זה
5 מלבושי נוגה שלפעמים עולה ונכללת בקדושה. ֿ. שלא יהנה מעוה"ז רק לש"ש להרחיב דעתו לה' ולתורתו כו' : בלקו"ת נשא שם נוסף כאן: ”כמ"ש במ"א". ראה תניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב [מזמור לתודה] ומעתה כו' הריעו לה' כל הארץ כו' (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
16 שארז"ל עד דלא אכילנא בישרא דתורא : הובא בתניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב וידבר כו' ידור נדר כו' (א)
מקור מפורש
בפרק זה
2 והענין יובן בהקדם תחלה שרש ענין היתר ואיסור : בהבא לקמן ראה אוה"ת מטות שם ס"ע א'דש ואילך. — וראה בכ"ז תניא ספ"ז ופ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב וידבר כו' ידור נדר כו' (א)
מקור מפורש
בפרק זה
3 שארז"ל עד דלא אכילנא בישרא דתורא . . וכן א' רבא חמרא וריחני : ראה תניא פ"ז שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב מזמור לתודה (ש"פ בהר בחוקותי)
מקור מפורש
בפרק זה
20 אמרז"ל עד דלא אכילנא בשרא דתורא : הובא בתניא פ"ז (יא, ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב י"ט כסלו, רצ"ב. בהכנ"ס ליובאוויטש. ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא פ"ז-ח.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב פ' תצוה רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה יבמות כ, א. ספרי ופרש"י פ' ראה יד, כא. תניא פ"ז. ספכ"ז. פ"ל (לט, א). ועוד.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
48 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ תולדות, רצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
147 ראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
136 יומא פו, ב. וראה תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות [?] אדר תרפ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
3 עקב יא, כב ובספרי עה"פ. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
53 יומא פו, ב. תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק י"ח
מקור מפורש
בפרק זה
ובזה יובן מ"ש כ"פ בתניא ובכמה דוכתי על אהבה מסותרת שלמטה ממסירות נפש גם כן לשון ירושה מאבותינו, אף ששרשן בעצם הנר"ן והיינו כנ"ל, וע' אגה"ק סי' ט"ו ואפילו נפש דעשי' כו' וע"כ גם בנשמת האדם מאיר אוא"ס ב"ה מלובש וגנוז באור החכמה שבה, וע' עוד בלק"ת ביאור לא תשבית פ"א 12 ובאגה"ק סי' ל"ה שמובן משם שהארת אוא"ס בחכמה שבנפש הוא מצד הנפש בעצמה אף ששרשה מזו"נ דעשי' ולא שרק האבות המשיכו כנ"ל, וכ"מ הלשון בתניא פ"ז דענין ירושה והמשכת האבות אינו שייך כי אם להגופים והנפש הבהמית של בניהם אחריהם עד סוף כל הדורות, שיומשך ויתלבש בתוכם נר"ן מי’ ספירות דקדושה היא כלולה מכולם כו', אבל שיהי' פעולת ירושת האבות גם להנפש האלקית ונר"ן שהוא בחי' הארת אוא"ס הנ"ל זה לא משמע כאן, מדפירוש בלשונו ואעפ"כ מאחר שה י א מע" ס קדושות היא כלולה מכולן גם מ חכמה דעשי ' שבתוכה כו ' , נמצא תלה טעם התלבשות אוא"ס בנפש בהתכללות הי’ ספירות דקדושה ולא בירושת האבות, אלא דטעם מציאות הנר"ן כו' בכאו"א מישראל זה תלה בירושת האבות שהם שזכו להמשיך כו', אבל בודאי גם זה אמת מ"ש לעיל שעל ידי האבות יש תוס' הארה רבה ועצומה בנש"י מהארת אוא"ס וכנ"ל וכנזכר בלק"ת בחקותי הנ"ל.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא פ"ז.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק תשיעי - כתביו בהשקפה ועבודת ה' עצבות, מאנין תבירין וליצנות
מקור מפורש
בפרק זה
מצינו כיוצא בו גבי מז"ל שלא הוזכר בתורה בכלל ביאות אסורות, ולא נמנה בין הל"ת אף שחמור מהן וגדול עונו בבחי' הגדלת וריבוי הטומאה והקליפות ר"ל כמבואר בתניא פ"ז, ובזהר נז' שאין תשובה מועלת, רק מבואר בר"ח דהיינו תשובה תתאה אבל תש"ע בחילא יתיר אין לך דבר העומד כו', ובפ"ז הנ"ל מבואר אא"כ יעשה תשובה מאה"ר כ"כ עד שזדונות נעשו לו כזכיות.
פתיחה בהקשר